1
00:00:20,020 --> 00:00:21,187
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:21,187 --> 00:00:23,023
‫רד לרצפה עכשיו!‬

3
00:00:23,023 --> 00:00:24,149
‫לא!‬

4
00:00:24,149 --> 00:00:28,361
‫האקסים תוקפים את הנוסעים בשיטתיות.‬
‫-מי יודע עד כמה הם ירחיקו לכת.‬

5
00:00:28,361 --> 00:00:31,698
‫התקשרתי לאוליב, אבל אין תשובה.‬
‫-אבא ריסק את הטלפון שלה.‬

6
00:00:31,698 --> 00:00:34,325
‫אתה לא זוכר, פול? אתה הכית את אשתך.‬

7
00:00:34,325 --> 00:00:37,412
‫אתה לא מבין. החרדה שלי חזקה מדי.‬

8
00:00:37,412 --> 00:00:39,456
‫לאוטום הייתה ילדה בת שמונה.‬

9
00:00:39,456 --> 00:00:42,459
‫היא איבדה משמורת בגלל שריצתה מאסר ב-2011.‬

10
00:00:42,459 --> 00:00:43,793
‫אעשה כל מה שיידרש.‬

11
00:00:43,793 --> 00:00:46,588
‫כשאחזור לוושינגטון, אדאג שתפוטר.‬

12
00:00:46,588 --> 00:00:49,924
‫אם ככה, כדאי שתצאי לדרך.‬
‫נכון לעכשיו, אין לך סמכות כאן.‬

13
00:00:49,924 --> 00:00:51,468
‫תצאי מהמתקן שלי.‬

14
00:00:51,468 --> 00:00:54,763
‫בנגעי השחין של הסוכן קורדל‬
‫יש עקבות דנ"א של קפטן דיילי.‬

15
00:00:54,763 --> 00:00:55,972
‫את יכולה לעזור לו?‬

16
00:00:55,972 --> 00:00:57,348
‫הוא מת.‬

17
00:01:09,194 --> 00:01:13,698
‫אבא שלך ישן שנת ישרים.‬
‫שום דבר לא יצליח להעיר אותו.‬

18
00:01:13,698 --> 00:01:17,077
‫אני יכול לדפוק בסיר מעל לראשו עכשיו,‬
‫והוא לא יתעורר.‬

19
00:01:17,786 --> 00:01:19,662
‫יש סיבה שאתה אומר לי את זה?‬

20
00:01:21,498 --> 00:01:25,418
‫זאת רק הערה תמימה‬
‫על מצב השינה של אבא שלך. זה הכול.‬

21
00:01:29,297 --> 00:01:32,092
‫כל כך שליו כאן. אני לא רוצה לעזוב.‬

22
00:01:33,885 --> 00:01:38,306
‫יומיים חלפו,‬
‫ומתקן המעצר פשוט התפוגג מזיכרוני.‬

23
00:01:40,100 --> 00:01:41,601
‫קיבלנו החלטה נכונה, נכון?‬

24
00:01:45,605 --> 00:01:46,606
‫בהחלט.‬

25
00:01:49,776 --> 00:01:52,695
‫אז את באה למיטה, או מה?‬

26
00:01:53,446 --> 00:01:56,199
‫אבא שלי למעלה.‬

27
00:01:57,367 --> 00:01:59,744
‫לא ייאמן.‬
‫-את עובדת עליי, נכון?‬

28
00:02:32,068 --> 00:02:34,821
‫סאנבי הזהירה אותי.‬
‫אבל הייתי חייב לעשות את זה.‬

29
00:02:34,821 --> 00:02:36,865
‫נתתי לכעס שלי לשלוט בי.‬
‫-בן!‬

30
00:02:36,865 --> 00:02:41,161
‫לא, כל זה באשמתי. לא יכולתי להתאפק.‬
‫-בן, תפסיק לעשות את זה לעצמך.‬

31
00:02:41,744 --> 00:02:45,123
‫אתה צריך לשנוא אותי, ואנס.‬
‫אין לנו יותר קריאות.‬

32
00:02:45,123 --> 00:02:47,083
‫בלי קריאות, אין לנו סיכוי.‬

33
00:02:48,209 --> 00:02:51,671
‫המשפחה שלי. המשפחה שלך. כולם ימותו בגללי.‬

34
00:02:51,671 --> 00:02:55,258
‫ניסית לעצור את אנג'לינה.‬
‫לא הייתה לך שום דרך לדעת.‬

35
00:02:57,135 --> 00:02:58,553
‫מה עלינו לעשות עכשיו?‬

36
00:03:06,311 --> 00:03:09,355
‫אין אף אחד למעלה.‬
‫-אני לא חושבת שמישהו ראה שנכנסנו.‬

37
00:03:09,355 --> 00:03:12,317
‫היי, עדן. בטח התגעגעת לבובות הפרווה שלך.‬

38
00:03:12,317 --> 00:03:14,861
‫אולי תלכי לחדר שלך‬
‫ותמצאי אחת שאת אוהבת?‬

39
00:03:18,948 --> 00:03:20,700
‫אז איפה הוא?‬

40
00:03:20,700 --> 00:03:24,329
‫סבא? אין לו זכר. אבל גם למעלה ערכו חיפוש.‬

41
00:03:24,329 --> 00:03:25,872
‫ומצאתי את זה.‬

42
00:03:26,748 --> 00:03:27,582
‫- צו חיפוש -‬

43
00:03:27,582 --> 00:03:29,125
‫הם חיפשו משהו.‬

44
00:03:29,125 --> 00:03:30,210
‫או מישהו.‬

45
00:03:31,961 --> 00:03:34,297
‫כדאי שנסתלק מכאן במהירות.‬
‫-כן, אבל לאן?‬

46
00:03:34,297 --> 00:03:37,800
‫אני לא יודעת, אבל משהו ממש אינו כשורה.‬

47
00:03:37,800 --> 00:03:41,512
‫למה סבא לא הגיע למקום המפגש ולא התקשר?‬

48
00:03:41,512 --> 00:03:43,723
‫לא מתאים לו להבריז לנו ככה.‬

49
00:03:43,723 --> 00:03:46,809
‫אולי הוא עזב כשבאו לבצע כאן חיפוש,‬
‫והוא יחזור בקרוב.‬

50
00:03:46,809 --> 00:03:50,730
‫אני לא יודעת אבל אלך לשאול את אבא.‬
‫אולי הוא יודע משהו.‬

51
00:03:51,272 --> 00:03:52,440
‫אנחנו הולכות לאבא?‬

52
00:03:54,317 --> 00:03:57,654
‫אני יכול להישאר ולחכות לסבא. אבל תזדרזו.‬

53
00:04:00,031 --> 00:04:04,994
‫בסדר, נלך לבקר את אבא. אבל בואי נשחק‬
‫את משחק ההתגנבות המהיר בדרך החוצה, טוב?‬

54
00:04:05,578 --> 00:04:06,913
‫בסדר.‬

55
00:04:18,049 --> 00:04:19,884
‫זה מה שיש לנו כאן לארוחת בוקר.‬

56
00:04:20,635 --> 00:04:21,594
‫תודה.‬

57
00:04:23,972 --> 00:04:27,934
‫הם לא בדיוק פרשו לכבודנו את השטיח האדום.‬
‫אולי הם אכלו אותו.‬

58
00:04:27,934 --> 00:04:29,686
‫הם מלאים בפחד.‬

59
00:04:31,521 --> 00:04:32,563
‫עליי לעזור להם.‬

60
00:04:37,151 --> 00:04:41,656
‫היי, אני יודעת שאתם מפחדים‬
‫אבל אין סיבה שתפחדו מאיתנו.‬

61
00:04:41,656 --> 00:04:43,116
‫באתי לעזור לכם.‬

62
00:04:43,908 --> 00:04:46,744
‫אנחנו לא רוצים את עזרתך.‬
‫אנחנו רוצים שתעזבי.‬

63
00:04:52,709 --> 00:04:56,337
‫אין לי לאן ללכת. גם אני נוסעת, ממש כמוכם.‬

64
00:04:56,337 --> 00:04:58,423
‫את לא כמונו.‬

65
00:04:58,423 --> 00:04:59,507
‫בדיוק.‬

66
00:05:00,008 --> 00:05:01,342
‫אנחנו לא רוצחים.‬

67
00:05:01,342 --> 00:05:03,428
‫את הרגת את אשתו של בן סטון.‬

68
00:05:04,262 --> 00:05:05,096
‫אנחנו יודעים.‬

69
00:05:05,805 --> 00:05:06,848
‫טוב, זה...‬

70
00:05:09,100 --> 00:05:10,643
‫זה היה בגלל שאני...‬

71
00:05:11,936 --> 00:05:13,563
‫אני חשבתי ש...‬

72
00:05:14,063 --> 00:05:17,066
‫אין לכם מושג מה עברתי‬
‫בתור הנבחרת של אלוהים.‬

73
00:05:17,066 --> 00:05:18,651
‫למה שאלוהים ירצה דבר כזה?‬

74
00:05:19,819 --> 00:05:25,116
‫אני... לא, זה נכון. אני הנבחרת.‬
‫-אנחנו לא רוצים לשמוע את זה.‬

75
00:05:25,116 --> 00:05:28,953
‫קיבלנו החלטה. ברגע שיחשיך, את צריכה ללכת.‬

76
00:05:32,040 --> 00:05:33,833
‫וקחי את הנוכל הזה איתך.‬

77
00:05:40,631 --> 00:05:47,013
‫- מניפסט -‬

78
00:05:47,638 --> 00:05:51,517
{\an8}‫בסדר. הבאתי את כל מה שהיה ברשימה.‬
‫את ממש אוהבת מרק עגבניות, מה?‬

79
00:05:51,517 --> 00:05:53,978
{\an8}‫זה רק הרוטב למנה העיקרית,‬

80
00:05:53,978 --> 00:05:56,481
{\an8}‫שהוא טוסט גבינה.‬

81
00:05:58,024 --> 00:05:59,984
{\an8}‫ואת ממש אוהבת טוסט גבינה.‬

82
00:05:59,984 --> 00:06:03,988
{\an8}‫בדיאגרמת ון של מאכלים קלים להכנה וטעימים,‬
‫זה ממש באמצע.‬

83
00:06:03,988 --> 00:06:05,323
{\an8}‫הבאת חמאה?‬

84
00:06:06,157 --> 00:06:09,202
{\an8}‫מספיק לחמישה חודשים לפחות‬
‫של צריכה אנושית רגילה.‬

85
00:06:11,913 --> 00:06:13,956
{\an8}‫את חושבת שנהיה כאן כל כך הרבה זמן?‬

86
00:06:15,958 --> 00:06:16,793
{\an8}‫אני לא יודעת.‬

87
00:06:18,127 --> 00:06:22,465
{\an8}‫אין ספק שמתקן המעצר‬
‫שלח אנשים לחפש אחרייך. וגם אחריי.‬

88
00:06:27,011 --> 00:06:31,057
{\an8}‫הלוואי שהיינו יכולים ליצור קשר‬
‫עם אוליב וקאל, ולומר להם איפה אנחנו.‬

89
00:06:31,641 --> 00:06:34,560
{\an8}‫בטח מצותתים לטלפון.‬
‫לא כדאי שנגרור אותם לתוך זה.‬

90
00:06:35,186 --> 00:06:37,271
{\an8}‫הם בטח ירדו מזה בקרוב, נכון?‬

91
00:06:37,939 --> 00:06:39,982
{\an8}‫טוב, עד שזה יקרה,‬

92
00:06:41,401 --> 00:06:42,860
{\an8}‫הכי כדאי שנישאר כאן.‬

93
00:06:43,444 --> 00:06:44,904
{\an8}‫חיים בלי קריאות.‬

94
00:06:49,617 --> 00:06:50,618
{\an8}‫זה בסדר.‬

95
00:06:52,620 --> 00:06:54,747
{\an8}‫אני אעזור לך. הנה.‬

96
00:06:58,042 --> 00:06:59,293
{\an8}‫הנה.‬

97
00:07:01,879 --> 00:07:05,508
{\an8}‫בסדר. אז מה אני יכול להכין‬
‫לבת היפהפייה שלך לארוחת בוקר?‬

98
00:07:05,508 --> 00:07:06,884
{\an8}‫ממש כלום.‬

99
00:07:06,884 --> 00:07:10,012
{\an8}‫טעמתי את הבישולים ממך.‬
‫הם הרבה יותר גרועים משלי.‬

100
00:07:10,012 --> 00:07:12,056
{\an8}‫נראה לי שאוכל להכין טוסט גבינה.‬

101
00:07:12,056 --> 00:07:13,683
{\an8}‫אלא אם כן מוקדם מדי לזה.‬

102
00:07:13,683 --> 00:07:16,144
{\an8}‫זה לא מוקדם מדי אבל אוכל שיבולת שועל.‬

103
00:07:17,812 --> 00:07:18,646
{\an8}‫בסדר.‬

104
00:07:25,736 --> 00:07:26,654
{\an8}‫הכול מוכן?‬

105
00:07:26,654 --> 00:07:29,157
{\an8}‫הרכב מוכן להעברת הגופה‬
‫למעבדה של ד"ר גופטה.‬

106
00:07:29,991 --> 00:07:31,409
‫- מזוהם‬
‫הנפטר: דיילי, ויליאם -‬

107
00:07:31,409 --> 00:07:33,035
{\an8}‫יופי. בואו נוציא אותה.‬

108
00:07:37,206 --> 00:07:38,332
{\an8}‫את אף פעם לא לומדת.‬

109
00:07:38,833 --> 00:07:40,751
{\an8}‫אין לי זמן או סבלנות אליך.‬

110
00:07:40,751 --> 00:07:42,879
{\an8}‫בטח שכחת מה קרה ביוריקה.‬

111
00:07:42,879 --> 00:07:47,717
{\an8}‫זכור לי שאתה היית אחראי כשהמצב יצא משליטה.‬
‫-עשיתי את המיטב מהחלטה גרועה.‬

112
00:07:47,717 --> 00:07:50,928
{\an8}‫אי אפשר לקבל תשובות בכוח‬
‫על המסתורין של טיסת 828.‬

113
00:07:50,928 --> 00:07:53,473
{\an8}‫לירות ברקים שחורים על חלקי המטוס.‬

114
00:07:53,473 --> 00:07:55,725
{\an8}‫מי יודע מה הם יעשו לגופה של דיילי?‬

115
00:07:55,725 --> 00:07:58,978
{\an8}‫אתה יותר מדי מעורב, בוב.‬
‫לא הייתי צריכה להביא אותך.‬

116
00:08:07,695 --> 00:08:09,322
‫כל כך טוב לראות את שתיכן.‬

117
00:08:09,906 --> 00:08:12,116
‫זימר עצרה אותנו כשנכנסנו לכאן, אבא.‬

118
00:08:13,659 --> 00:08:17,830
‫היא שאלה הרבה שאלות על איפה דודה מיק,‬

119
00:08:17,830 --> 00:08:20,166
‫ואמרתי שאין לי מושג.‬

120
00:08:20,875 --> 00:08:25,546
‫עברתי אותה חקירה לפני כמה ימים.‬
‫אמרתי לזימר את אותו דבר שאת אמרת.‬

121
00:08:27,089 --> 00:08:28,966
‫אין לי מושג איפה מיק.‬

122
00:08:29,926 --> 00:08:33,471
‫אני מתגעגעת אליך, אבא.‬
‫-גם אני מתגעגע אלייך, בוטן.‬

123
00:08:33,471 --> 00:08:35,264
‫אנחנו גם מתגעגעים לסבא.‬

124
00:08:35,848 --> 00:08:37,558
‫אני גם לא יודע איפה הוא.‬

125
00:08:41,604 --> 00:08:45,525
‫אני יודע שיש לו חמישה ימים‬
‫עד שאתחיל לדאוג.‬

126
00:08:46,567 --> 00:08:49,278
‫אבל יש לי הרגשה שהוא יהיה בסדר גמור.‬

127
00:09:06,128 --> 00:09:06,963
‫אוליב.‬

128
00:09:07,964 --> 00:09:09,090
‫תוציאי את עדן מכאן!‬

129
00:09:10,758 --> 00:09:11,676
‫אוליב!‬

130
00:09:12,718 --> 00:09:13,761
‫תמצאי את מיק!‬

131
00:09:14,595 --> 00:09:15,555
‫אבא!‬

132
00:09:17,098 --> 00:09:19,058
‫תמצאי את מיק! יהיה בסדר, מותק.‬

133
00:09:19,892 --> 00:09:20,935
‫אבא!‬

134
00:09:28,109 --> 00:09:30,444
‫אלוהים! מה קורה?‬

135
00:09:37,743 --> 00:09:38,661
‫תפוס לי את היד!‬

136
00:09:48,421 --> 00:09:49,714
‫לא!‬

137
00:10:02,810 --> 00:10:04,020
‫עדן!‬

138
00:10:06,856 --> 00:10:07,732
‫עדן!‬

139
00:10:11,402 --> 00:10:13,529
‫שוטר, שמור על היציאות! הזעק גיבוי!‬

140
00:10:21,704 --> 00:10:24,123
‫איבדנו שניים מהסוהרים שלנו בבור הזה.‬

141
00:10:24,123 --> 00:10:28,252
‫ולפני כן, שניים נוספים מתו‬
‫בגלל נגעי שחין על כל גופם.‬

142
00:10:28,252 --> 00:10:32,048
‫ואל תשכחו את הארבה. מים הפכו לדם ביד שלי.‬

143
00:10:32,048 --> 00:10:34,717
‫אין סכום כסף ששווה את זה.‬

144
00:10:34,717 --> 00:10:37,887
‫האנשים האלה מקוללים.‬
‫אנחנו צריכים לעשות משהו.‬

145
00:10:37,887 --> 00:10:40,848
‫אנחנו עושים משהו. דיברתי עם וושינגטון.‬

146
00:10:41,432 --> 00:10:44,602
‫קיבלנו אישור לנוהל בידוד. התוקף מידי.‬

147
00:10:46,312 --> 00:10:47,229
‫תתחילו בעבודה.‬

148
00:11:03,204 --> 00:11:04,372
‫- אין קלט -‬

149
00:11:14,048 --> 00:11:16,467
‫מה זה, לעזאזל, "נוהל בידוד"?‬

150
00:11:16,467 --> 00:11:20,262
‫מה שהיינו צריכים לעשות לפני זמן רב.‬
‫האנשים האלה מסוכנים.‬

151
00:11:20,262 --> 00:11:22,765
‫הגיע הזמן לנעול אותם וללכת.‬

152
00:11:22,765 --> 00:11:27,311
‫מיד כשהסוהרים שלי יתפנו, נפתח את‬
‫הדלתות הפנימיות, והנוסעים יקבלו את מבוקשם.‬

153
00:11:27,978 --> 00:11:31,649
‫שלטון חופשי במתקן המעצר.‬
‫-את לא יכולה לעזוב אותם. הם בני אדם.‬

154
00:11:31,649 --> 00:11:34,360
‫מה לגבי הזכויות שלהם?‬
‫-ההחלטה התקבלה.‬

155
00:11:34,360 --> 00:11:36,028
‫היא מגיעה ישר מהצמרת.‬

156
00:11:36,028 --> 00:11:39,490
‫אפשר היה למנוע את כל זה.‬
‫אנחנו לא גרמנו לזה!‬

157
00:11:40,783 --> 00:11:44,912
‫אלה רק אזהרות! בשבילכם!‬
‫הייתם אמורים לשחרר אותנו!‬

158
00:11:44,912 --> 00:11:48,499
‫ניסינו את הדרך שלכם. עקבנו אחר הקריאות.‬

159
00:11:48,499 --> 00:11:51,502
‫אבל הטבח רק ממשיך. מצדכם!‬

160
00:11:54,213 --> 00:11:55,464
‫זה תמיד קשור לנוסעים.‬

161
00:11:55,464 --> 00:11:59,176
‫אני רוצה שומר בכל יציאה‬
‫עד שכל אנשי הצוות יתפנו מהבניין.‬

162
00:12:07,143 --> 00:12:08,477
‫אתם לבד.‬

163
00:12:16,569 --> 00:12:19,780
‫תנו לנו לצאת!‬

164
00:12:20,406 --> 00:12:22,241
‫אנחנו נרעב כאן למוות!‬

165
00:12:22,867 --> 00:12:24,660
‫אני לא מאמינה שהם עושים את זה.‬

166
00:12:25,828 --> 00:12:27,705
‫אתם לא יכולים לעשות לנו את זה!‬

167
00:12:28,205 --> 00:12:29,999
‫יש לנו משפחות שם בחוץ!‬

168
00:12:29,999 --> 00:12:30,916
‫בן!‬

169
00:12:32,251 --> 00:12:33,085
‫ואנס.‬

170
00:12:37,173 --> 00:12:38,424
‫אני כל כך מצטער, אחי.‬

171
00:12:40,342 --> 00:12:42,011
‫עשיתי כל מה שביכולתי אבל...‬

172
00:12:42,511 --> 00:12:44,054
‫כן, אני יודע שעשית.‬

173
00:12:44,054 --> 00:12:46,682
‫הם מקימים מתחם חמוש בחוץ.‬

174
00:12:46,682 --> 00:12:49,393
‫הבניין ייאטם לעולם החיצון.‬

175
00:12:49,393 --> 00:12:51,020
‫אף אחד לא ייכנס או יצא.‬

176
00:12:51,020 --> 00:12:53,731
‫אני לא חושב שאצליח לשנות את זה.‬

177
00:12:56,233 --> 00:12:58,569
‫בנאדם, אחרי כל הטירוף שעברתי בגללך.‬

178
00:13:00,529 --> 00:13:02,698
‫אבל מעולם לא האמנתי שזה יגיע לזה.‬

179
00:13:03,199 --> 00:13:04,325
‫זה בסדר, ואנס.‬

180
00:13:04,325 --> 00:13:06,577
‫אני תמיד אעריך את מה שעשית למעננו.‬

181
00:13:07,578 --> 00:13:09,205
‫יש דבר אחד שאני יכול לעשות.‬

182
00:13:13,667 --> 00:13:16,545
‫זה כרטיס המפתח למחסן המזון.‬

183
00:13:19,089 --> 00:13:21,509
‫הנה המפתח לחולים הנוירולוגים.‬

184
00:13:22,426 --> 00:13:25,262
‫אחרי הצרחה של אנג'לינה,‬
‫הם חוברו למכשירי החייאה.‬

185
00:13:26,722 --> 00:13:28,098
‫הם זקוקים לטיפול מיוחד.‬

186
00:13:28,098 --> 00:13:29,725
‫טיפול מיוחד?‬

187
00:13:30,810 --> 00:13:34,021
‫סאנבי איננה כאן, אני... איך אעשה את זה? אני...‬

188
00:13:34,021 --> 00:13:36,941
‫תאציל סמכויות! תן לאנשים משימות.‬

189
00:13:36,941 --> 00:13:39,652
‫אחרי שכל השומרים יצאו, הדלתות האלה ייפתחו.‬

190
00:13:39,652 --> 00:13:41,987
‫כל המגורים הנפרדים יאוחדו.‬

191
00:13:41,987 --> 00:13:43,864
‫כל הנוסעים שנמצאים כאן.‬

192
00:13:44,365 --> 00:13:46,867
‫ואם יש מישהו שיכול ללכד את הכוחות, זה אתה.‬

193
00:13:47,785 --> 00:13:49,411
‫תקשיב לי, בן!‬

194
00:13:49,411 --> 00:13:52,790
‫אחי, אין לי רשימת מלאי‬
‫של כל הציוד שיש לכם כאן.‬

195
00:13:53,624 --> 00:13:56,627
‫אבל אני מקווה שתוכלו‬
‫להסתדר איתו למשך תשעה חודשים.‬

196
00:13:57,837 --> 00:13:58,921
‫עד לתאריך המוות.‬

197
00:14:04,009 --> 00:14:05,010
‫אני חייב ללכת.‬

198
00:14:05,010 --> 00:14:07,012
‫לך. תהיה עם המשפחה שלך.‬

199
00:14:22,111 --> 00:14:23,988
‫ואנס.‬
‫-כן.‬

200
00:14:27,449 --> 00:14:28,367
‫תמצא את ילדיי.‬

201
00:14:29,451 --> 00:14:32,079
‫תגיד להם שאני אוהב אותם.‬
‫תדאג שימצאו את מיק.‬

202
00:14:33,163 --> 00:14:34,081
‫אעשה זאת.‬

203
00:14:48,137 --> 00:14:51,473
‫בבית המעצר, שאלת איך אתה יכול לבטוח בי.‬

204
00:14:52,016 --> 00:14:53,017
‫עכשיו זה תורי.‬

205
00:14:54,184 --> 00:14:56,979
‫תראי, אני לא אנסה להעמיד פנים‬
‫שאני משהו שאני לא.‬

206
00:14:56,979 --> 00:14:58,606
‫את חכמה מדי בשביל זה.‬

207
00:14:59,273 --> 00:15:01,066
‫את יודעת שאני אופורטוניסט.‬

208
00:15:01,066 --> 00:15:03,569
‫זו הברירה היחידה לשרוד בעולם הזה.‬

209
00:15:04,194 --> 00:15:05,654
‫את ההימור הטוב ביותר.‬

210
00:15:06,405 --> 00:15:07,489
‫אני מהמר עלייך.‬

211
00:15:09,325 --> 00:15:10,659
‫אז אתה רק מנצל אותי.‬

212
00:15:11,577 --> 00:15:15,623
‫לא, האחות כריסטיאן.‬
‫הגיע הזמן שאת תנצלי אותי.‬

213
00:15:22,004 --> 00:15:23,005
‫זה העניין.‬

214
00:15:23,881 --> 00:15:24,840
‫אוכל לעזור לך.‬

215
00:15:27,176 --> 00:15:28,177
‫במה?‬

216
00:15:28,761 --> 00:15:30,220
‫אוכל לשכנע אותם להקשיב.‬

217
00:15:31,055 --> 00:15:33,432
‫את מבינה, את לא מדברת בשפתם.‬

218
00:15:34,099 --> 00:15:37,603
‫יש לך אולי את הכוח של הספיר‬
‫אבל לי יש כישרון התבטאות.‬

219
00:15:37,603 --> 00:15:39,730
‫את צריכה לתקשר איתם.‬

220
00:15:39,730 --> 00:15:42,524
‫תזכירי להם שאת פגומה, בדיוק כמוהם.‬

221
00:15:42,524 --> 00:15:45,611
‫כמו אוטום שאיבדה את המשמורת על בתה.‬

222
00:15:46,403 --> 00:15:48,572
‫או פול, שנהג להכות את אשתו.‬

223
00:15:49,573 --> 00:15:52,284
‫טוב, זה נכון. ישו לא אכל עם הפרושים.‬

224
00:15:52,284 --> 00:15:54,370
‫הוא היה חבר של החוטאים.‬

225
00:15:54,870 --> 00:15:57,831
‫יש לי את כל לוחות הנוסעים של בן בראש,‬
‫מה שאומר‬

226
00:15:57,831 --> 00:16:01,877
‫שיש לי את כל המידע שאת צריכה‬
‫על כל החוטאים שלנו מטיסת 828.‬

227
00:16:02,962 --> 00:16:09,259
‫אני יכול לעזור לך להתחבר אליהם, ואז אולי‬
‫לא נחטוף בעיטה אל העולם הגדול והרע.‬

228
00:16:18,936 --> 00:16:21,563
‫אוליב, מה את עושה בפנים?‬
‫את חייבת לצאת עכשיו.‬

229
00:16:21,563 --> 00:16:24,733
‫לא, אני לא יכולה. עדן נמצאת כאן איפשהו!‬

230
00:16:24,733 --> 00:16:25,734
‫עדן?‬

231
00:16:26,986 --> 00:16:30,531
‫הדלתות ייסגרו בתוך שניות.‬
‫כל מי שיישאר כאן לא יוכל לצאת.‬

232
00:16:31,407 --> 00:16:34,952
‫בן ימצא את עדן אבל לך יש זמן לעזוב. בואי.‬

233
00:16:34,952 --> 00:16:37,496
‫לא! הייתי בחוץ כבר יותר מדי זמן.‬

234
00:16:39,081 --> 00:16:41,875
‫כבר איבדתי חמש שנים עם אבא שלי,‬

235
00:16:41,875 --> 00:16:44,003
‫ואני לא יודעת כמה זמן נשאר.‬

236
00:16:45,421 --> 00:16:46,338
‫אני מבין.‬

237
00:16:56,223 --> 00:16:58,642
‫בבקשה תגיד לקאל שאני מצטערת.‬

238
00:17:01,145 --> 00:17:03,522
‫ופשוט תוודא שהוא מסתדר לבד.‬

239
00:17:13,073 --> 00:17:14,575
‫זה בסדר.‬

240
00:17:15,909 --> 00:17:18,871
‫אבא, אתה מתחזק בכל יום. באמת.‬

241
00:17:19,747 --> 00:17:24,293
‫זוכר כשהייתי קטנה‬
‫וממש רציתי להבעיר מדורה.‬

242
00:17:24,293 --> 00:17:28,797
‫אני המשכתי לנסות ולנסות, וכבר חשבתי לוותר.‬

243
00:17:28,797 --> 00:17:30,799
‫ואז היה ניצוץ קטן.‬

244
00:17:30,799 --> 00:17:34,094
‫ואתה תפסת עיתון, והאש נדלקה.‬

245
00:17:35,012 --> 00:17:36,805
‫ואתה אמרת, "רואה?‬

246
00:17:36,805 --> 00:17:38,849
‫"כל מה שצריך זה ניצוץ קטן."‬

247
00:17:41,310 --> 00:17:44,188
‫אתה רק צריך ניצוץ קטן, אבא.‬
‫אתה תחזור למה שהיית.‬

248
00:17:44,688 --> 00:17:45,856
‫אני מבטיחה.‬

249
00:17:46,607 --> 00:17:48,984
‫הדלק מגיע.‬

250
00:17:50,319 --> 00:17:53,155
‫היי, אני ממש מתרשמת.‬

251
00:17:53,739 --> 00:17:55,282
‫רואה איך חתכתי את הקרום?‬

252
00:17:55,282 --> 00:17:58,077
‫כאילו, בום! השף בובי פליי במשרה קבועה כאן.‬

253
00:17:58,077 --> 00:18:01,455
‫אני לא חושבת שבובי פליי אומר "בום",‬
‫אבל זה בסדר.‬

254
00:18:01,455 --> 00:18:04,500
‫טוב, לא משנה.‬
‫העניין הוא שהכנתי קצת מזון לגברת שלי,‬

255
00:18:04,500 --> 00:18:06,919
‫ושנכוויתי רק פעם אחת, אז...‬

256
00:18:06,919 --> 00:18:09,880
‫טוב, אני חושב שזאת הפעילות‬
‫הכי מעניינת שתראה כאן‬

257
00:18:09,880 --> 00:18:13,383
‫כי אין כאן פושעים שצריך לעצור‬
‫ולא דלתות שצריך לפרוץ.‬

258
00:18:14,426 --> 00:18:16,053
‫אבל זה דבר טוב, נכון?‬

259
00:18:18,347 --> 00:18:19,181
‫נכון?‬

260
00:18:22,226 --> 00:18:24,603
‫אין לך הרהורי חרטה, נכון?‬

261
00:18:26,271 --> 00:18:27,356
‫על לעזוב?‬

262
00:18:30,067 --> 00:18:31,110
‫על כל העניין.‬

263
00:18:33,278 --> 00:18:36,073
‫ג'יי, אני באמת מאושרת להיות כאן איתך.‬

264
00:18:37,199 --> 00:18:41,620
‫זה מרגיש כמו החיים שהיו יכולים להיות לנו‬
‫אם המטוס היה נוחת במועד.‬

265
00:18:43,205 --> 00:18:44,248
‫אז מה זה?‬

266
00:18:46,959 --> 00:18:48,627
‫אני מכיר אותך, מיק. יש משהו.‬

267
00:18:52,756 --> 00:18:53,799
‫אני אבודה.‬

268
00:18:56,343 --> 00:18:58,637
‫בימים האחרונים ניסיתי לא לחשוב על זה‬

269
00:18:58,637 --> 00:19:00,222
‫אבל בלי הקריאות,‬

270
00:19:01,056 --> 00:19:03,767
‫אני כבר לא מרגישה שיש לי מטרה.‬

271
00:19:04,601 --> 00:19:05,477
‫אני מבין.‬

272
00:19:06,937 --> 00:19:10,440
‫תראי, אני לא יודע מה יקרה עכשיו‬

273
00:19:10,440 --> 00:19:13,318
‫אבל אני יכול להבטיח לך‬
‫שאת ואני נחשוב על פתרון.‬

274
00:19:14,361 --> 00:19:15,696
‫כן, נכון.‬

275
00:19:19,158 --> 00:19:21,577
‫נראה לכם שהם יחזרו?‬
‫-לא.‬

276
00:19:22,077 --> 00:19:23,162
‫אנחנו נרעב למוות.‬

277
00:19:23,162 --> 00:19:25,914
‫הם לא יכולים להשאיר אותנו כאן למות.‬
‫זה מטורף!‬

278
00:19:25,914 --> 00:19:29,418
‫אם הם היו רוצים שנמות, הם היו יורים בנו.‬
‫-אני אשאר כאן.‬

279
00:19:30,085 --> 00:19:32,921
‫בן. בחייך, בנאדם. מה דעתך?‬

280
00:19:32,921 --> 00:19:34,173
‫באמת.‬

281
00:19:36,049 --> 00:19:37,259
‫אני לא יודע.‬

282
00:19:55,402 --> 00:19:56,528
‫טי-ג'יי?‬

283
00:19:59,781 --> 00:20:00,616
‫אוליב?‬

284
00:20:01,575 --> 00:20:02,534
‫טי-ג'יי!‬

285
00:20:05,204 --> 00:20:06,038
‫אוליב!‬

286
00:20:08,457 --> 00:20:09,333
‫אוליב.‬
‫-אבא.‬

287
00:20:09,917 --> 00:20:12,669
‫מה את עושה פה?‬
‫-אני מצטערת.‬

288
00:20:13,337 --> 00:20:14,338
‫איפה עדן?‬

289
00:20:14,338 --> 00:20:15,505
‫אני מצטערת.‬

290
00:20:16,298 --> 00:20:19,009
‫כשרעידת האדמה פרצה, היא ברחה.‬
‫-מה?‬

291
00:20:19,009 --> 00:20:21,386
‫אבל היא כאן. צריך רק לחפש אותה.‬

292
00:20:21,386 --> 00:20:23,013
‫טוב. בסדר.‬

293
00:20:23,013 --> 00:20:24,932
‫בואו נמצא אותה. קדימה.‬
‫-כן.‬

294
00:20:29,853 --> 00:20:32,981
‫אוליב ועדן בסדר? הן כבר היו צריכות לחזור.‬
‫-הן בסדר.‬

295
00:20:32,981 --> 00:20:33,941
‫תודה לאל.‬

296
00:20:34,858 --> 00:20:35,817
‫איפה הן?‬

297
00:20:35,817 --> 00:20:38,320
‫במתקן המעצר עם אביך.‬

298
00:20:39,029 --> 00:20:41,323
‫אני לא מבין. למה הן עדיין שם?‬

299
00:20:42,366 --> 00:20:44,743
‫נפער סדק במתקן המעצר.‬

300
00:20:45,327 --> 00:20:48,205
‫הוא בלע את גופתו של דיילי‬
‫וכמה סוהרים ביחד איתה.‬

301
00:20:48,205 --> 00:20:51,458
‫המנהלת זימר פינתה את המתקן‬
‫מכל אנשי הסגל והסוהרים.‬

302
00:20:51,458 --> 00:20:55,504
‫ואז הם נעלו את הדלתות לצמיתות‬
‫כשאוליב ועדן בפנים.‬

303
00:20:57,714 --> 00:21:00,175
‫אז הן לכודות שם?‬

304
00:21:00,926 --> 00:21:02,094
‫הן קיבלו החלטה.‬

305
00:21:03,095 --> 00:21:05,597
‫הם רצו להישאר בפנים עם אבא שלך.‬

306
00:21:06,515 --> 00:21:08,308
‫נקווה שזה לא יימשך זמן רב.‬

307
00:21:08,308 --> 00:21:12,771
‫אוליב ביקשה שאמסור לך שהיא מבקשת סליחה,‬
‫ושאדאג שאתה בסדר כאן.‬

308
00:21:17,943 --> 00:21:20,195
‫אז אני לבד.‬
‫-לא, יש לך אותי.‬

309
00:21:21,405 --> 00:21:22,239
‫תודה.‬

310
00:21:22,864 --> 00:21:24,908
‫אבל מה עם המשפחה שלך?‬

311
00:21:26,201 --> 00:21:29,538
‫הבנים שלי עם אסטל בפלורידה. זה בסדר.‬

312
00:21:30,038 --> 00:21:31,206
‫הם מוגנים.‬

313
00:21:32,541 --> 00:21:34,918
‫ואני אוודא שגם אתה תהיה מוגן.‬

314
00:21:36,545 --> 00:21:39,464
‫שמעת מדודה שלך?‬
‫-דודה מיק? לא.‬

315
00:21:39,464 --> 00:21:41,591
‫היא וג'רד עזבו את מתקן המעצר.‬

316
00:21:41,591 --> 00:21:44,094
‫נערך מצוד אחריהם, ולכן הם בוודאי מסתתרים.‬

317
00:21:44,094 --> 00:21:45,762
‫אל תדאג בקשר אליהם.‬

318
00:21:45,762 --> 00:21:49,474
‫הם יודעים מה הם עושים.‬
‫היא תיצור קשר ברגע ש...‬

319
00:22:05,157 --> 00:22:08,452
‫זאת הייתה...‬
‫קריאה, כן. ראיתי כמה קלפים ו...‬

320
00:22:08,452 --> 00:22:11,913
‫אבל זה בלתי אפשרי.‬
‫לאף אחד אין קריאות יותר.‬

321
00:22:11,913 --> 00:22:13,040
‫למה אתה מתכוון?‬

322
00:22:13,040 --> 00:22:15,876
‫אנג'לינה נטרלה אותן אצל כל הנוסעים‬

323
00:22:15,876 --> 00:22:17,794
‫עם הצרחה הנוראית ההיא.‬

324
00:22:18,462 --> 00:22:22,424
‫קאל, אם עדיין יש לך קריאות, אתה היחיד.‬

325
00:22:29,139 --> 00:22:30,515
‫אז כדאי שנתחיל.‬

326
00:22:43,987 --> 00:22:46,448
‫אז זה נכון. מישהו גר כאן סוף-סוף.‬

327
00:22:47,616 --> 00:22:49,951
‫אני טום. אני גר בהמשך הכביש.‬

328
00:22:50,452 --> 00:22:51,787
‫תיבת הדואר בצורת חתול?‬

329
00:22:51,787 --> 00:22:54,247
‫אה, כן, נכון. ייחודית.‬

330
00:22:55,248 --> 00:22:56,458
‫בחירה של האקסית שלי.‬

331
00:22:57,209 --> 00:22:58,710
‫ג'רד, נעים מאוד.‬

332
00:22:59,961 --> 00:23:02,589
‫עוף ברוטב בלסמי ודבש. מהסיר לחץ.‬

333
00:23:03,256 --> 00:23:06,802
‫אתה לא צמחוני, טבעוני או משהו כזה, מה?‬

334
00:23:07,386 --> 00:23:10,847
‫לא. עוף בדבש נשמע טעים.‬
‫תודה רבה. נחמד מצדך.‬

335
00:23:10,847 --> 00:23:12,391
‫כמובן.‬

336
00:23:12,974 --> 00:23:16,019
‫בשכונה הזאת אנחנו דואגים זה לזה.‬

337
00:23:17,020 --> 00:23:20,482
‫לפני כמה שנים,‬
‫כמה מנוסעי 828 הרגו את הבחור שגר כאן קודם.‬

338
00:23:21,149 --> 00:23:24,736
‫הם גם הרגו שוטר. מאז המקום הזה היה ריק.‬

339
00:23:26,863 --> 00:23:29,574
‫זה מה שקרה?‬
‫-זה מה ששמעתי.‬

340
00:23:31,076 --> 00:23:34,955
‫בכל מקרה, אם אתה צריך משהו כדי להתמקם,‬
‫אתה יודע איפה למצוא אותי.‬

341
00:23:34,955 --> 00:23:38,083
‫תיבת הדואר של החתול. הבנתי. תודה שוב.‬

342
00:23:43,296 --> 00:23:45,215
‫תזדרז. אתם צריכים ללכת בקרוב.‬

343
00:23:45,215 --> 00:23:47,676
‫תירגע.‬

344
00:23:47,676 --> 00:23:52,389
‫אני יודע שכולכם להוטים להמשיך‬
‫בעיסוקיכם הדחופים: להצטופף בחושך.‬

345
00:23:54,808 --> 00:23:55,767
‫קהל קשה.‬

346
00:23:56,977 --> 00:23:59,855
‫תראו, כולנו יודעים שאני לא צדיק,‬

347
00:23:59,855 --> 00:24:03,191
‫והיו לי מספיק בעיות משלי עם אנג'לינה,‬
‫תאמינו לי.‬

348
00:24:03,191 --> 00:24:04,818
‫אני מבין מה אתם מרגישים.‬

349
00:24:06,027 --> 00:24:07,946
‫אבל שיניתי את דעתי לגביה.‬

350
00:24:07,946 --> 00:24:11,950
‫ואם תיתנו לה חמש דקות,‬
‫אני חושב שתבינו למה.‬

351
00:24:20,542 --> 00:24:22,836
‫אני יודעת מה שמעתם עליי,‬

352
00:24:23,587 --> 00:24:26,131
‫ואני מבינה למה אתם רוצים שאעזוב.‬

353
00:24:26,965 --> 00:24:31,636
‫אני אדם שבור ופגום.‬

354
00:24:32,679 --> 00:24:34,097
‫עשיתי טעויות,‬

355
00:24:34,097 --> 00:24:37,851
‫אבל תנו למי שחף מפשע ביניכם,‬
‫ליידות בי את האבן הראשונה.‬

356
00:24:40,395 --> 00:24:44,274
‫איגן, שיקרת כשאמרת שאתה יתום.‬

357
00:24:44,858 --> 00:24:46,985
‫השתמשת בקריאות למטרת רווח אישי.‬

358
00:24:46,985 --> 00:24:49,529
‫שמת את טובתך שלך בקביעות לפני טובת אחרים.‬

359
00:24:53,074 --> 00:24:55,535
‫פול, אשתך כל כך מפחדת ממך,‬

360
00:24:55,535 --> 00:24:58,371
‫היא ירדה למסתור לאחר שהטיסה שלנו נחתה.‬

361
00:24:59,873 --> 00:25:05,128
‫אוטום, למרבה הצער, בגלל המעצרים שלך,‬
‫ייתכן שבתך לעולם לא תכיר את אימה האמיתית.‬

362
00:25:05,128 --> 00:25:09,424
‫ואני מהססת לספר‬
‫את מה שאני יודעת עלייך, אסטריד.‬

363
00:25:10,091 --> 00:25:12,594
‫לא הייתי רוצה לעורר את החרדה המשתקת שלך.‬

364
00:25:13,220 --> 00:25:15,722
‫אבל כולנו פגומים.‬

365
00:25:15,722 --> 00:25:17,724
‫כולנו עשינו טעויות.‬

366
00:25:19,601 --> 00:25:22,229
‫למרבה המזל,‬
‫האל משתמש באנשים הפחותים ביותר.‬

367
00:25:23,980 --> 00:25:25,524
‫אבל אם אינכם מאמינים לזה,‬

368
00:25:26,608 --> 00:25:28,026
‫אולי תאמינו לזה.‬

369
00:25:35,116 --> 00:25:37,786
‫כולנו יודעים שהעולם יגיע לקיצו ב-2 ביוני.‬

370
00:25:38,745 --> 00:25:42,707
‫אבל אלוהים בחר בי‬
‫להוביל את הראויים דרך יום הדין.‬

371
00:25:43,208 --> 00:25:45,335
‫לקראת לידתו של עולם חדש.‬

372
00:25:46,044 --> 00:25:49,339
‫אני יכולה להנחות אתכם לישועה‬
‫כי הוא הראה לי את הדרך.‬

373
00:25:49,965 --> 00:25:51,216
‫ואני אראה אותם לכם.‬

374
00:25:53,760 --> 00:25:55,053
‫אם תסכימו לקבל אותי.‬

375
00:26:04,938 --> 00:26:06,189
‫המצלמות מושבתות.‬

376
00:26:07,732 --> 00:26:08,567
‫מצטערת, אבא.‬

377
00:26:08,567 --> 00:26:10,569
‫זה בסדר, אול. זה היה רעיון טוב.‬

378
00:26:10,569 --> 00:26:13,154
‫אם הן היו פועלות, היינו רואים את כל המתקן.‬

379
00:26:13,780 --> 00:26:14,781
‫אנחנו נמצא אותה.‬

380
00:26:16,449 --> 00:26:17,534
‫אבא?‬

381
00:26:20,078 --> 00:26:23,081
‫עדן. הו! מותק, את בסדר?‬

382
00:26:23,665 --> 00:26:25,542
‫בוטן, את בטח כל כך פחדת.‬

383
00:26:25,542 --> 00:26:27,294
‫זה בסדר. יש לי את ג'ולין.‬

384
00:26:27,877 --> 00:26:29,087
‫זה השם של הבובה שלה.‬

385
00:26:30,005 --> 00:26:34,843
‫ואני אקרא לשערה האפורה הראשונה שלי על שמך.‬

386
00:26:35,343 --> 00:26:36,177
‫תודה.‬

387
00:26:36,803 --> 00:26:39,139
‫אני שמח שאתן איתי, אבל...‬

388
00:26:40,724 --> 00:26:42,767
‫הכול יהיה בסדר.‬
‫-כן.‬

389
00:26:43,351 --> 00:26:45,895
‫כולנו ביחד עכשיו. זה מה שחשוב.‬

390
00:26:47,230 --> 00:26:48,231
‫רואה?‬

391
00:26:49,149 --> 00:26:52,235
‫תמיד צריך לראות את חצי הכוס המלאה.‬

392
00:26:59,868 --> 00:27:02,912
‫בבקשה.‬
‫-משמאלך. קדימה. משמאלך.‬

393
00:27:24,351 --> 00:27:29,439
‫אז בקריאה שלי,‬
‫ראיתי את מלכות הלב, היהלום, העלה והתלתן.‬

394
00:27:30,190 --> 00:27:31,566
‫קלאב.‬
‫-מה?‬

395
00:27:31,566 --> 00:27:32,776
‫מלכה קלאב.‬

396
00:27:32,776 --> 00:27:35,320
‫כן. זה כמו מועדון קטן של כל המלכות.‬

397
00:27:35,320 --> 00:27:36,738
‫וואו.‬

398
00:27:36,738 --> 00:27:37,781
‫לא משנה.‬

399
00:27:38,281 --> 00:27:41,534
‫אבל במקום האות Q בפינה, ראיתי מספרים.‬

400
00:27:41,534 --> 00:27:44,663
‫שש, שתיים, שלוש ושמונה.‬

401
00:27:44,663 --> 00:27:48,625
‫הן היו בצורה הזאת.‬
‫ובקריאה, לא יכולתי לנשום.‬

402
00:27:50,168 --> 00:27:53,797
‫יש חברת מזגנים ששמה "כל מלכה"‬
‫שמספקת שירותים למתקן המעצר.‬

403
00:27:53,797 --> 00:27:55,757
‫הלוגו שלהם נראה בדיוק ככה.‬

404
00:27:55,757 --> 00:27:59,427
‫בום! אנחנו רק צריכים ללכת למשרדים שלהם‬
‫ולראות מה נוכל לגלות.‬

405
00:27:59,427 --> 00:28:00,345
‫אנחנו מכירים?‬

406
00:28:00,345 --> 00:28:02,847
‫אני סוכן NSA לשעבר, זוכר? תן לי מחשב.‬

407
00:28:07,018 --> 00:28:09,729
‫בום. לוח הזמנים של כל המסחריות לחודש זה.‬

408
00:28:09,729 --> 00:28:11,981
‫NSA, פיצוץ!‬

409
00:28:11,981 --> 00:28:14,109
‫לא.‬
‫-בסדר, סליחה.‬

410
00:28:14,109 --> 00:28:17,237
‫אתה היחיד שיש לו קריאות.‬
‫אז הקריאה הזאת בטח חשובה.‬

411
00:28:17,237 --> 00:28:18,822
‫נכון. מה יש לנו?‬

412
00:28:19,781 --> 00:28:21,866
‫החברה עוקבת אחר המסחריות שלה.‬

413
00:28:21,866 --> 00:28:25,912
‫לא רק שאפשר לראות את מיקומן,‬
‫אלא גם את מהירותן, כמה עצירות נעשו...‬

414
00:28:25,912 --> 00:28:28,331
‫זה די מפחיד.‬
‫-אין לך אפילו מושג.‬

415
00:28:28,331 --> 00:28:32,127
‫רגע, עצור שם.‬
‫שש, שתיים, שלוש, שמונה. זאת המסחרית שלנו.‬

416
00:28:32,127 --> 00:28:36,172
‫והיא אמורה לבצע שירות במתקן המעצר מחר.‬

417
00:28:36,798 --> 00:28:39,426
‫מוזר. למה היא כל כך רחוקה‬
‫מאזור השירות שלה?‬

418
00:28:39,426 --> 00:28:40,760
‫זאת נסיעה ארוכה.‬

419
00:28:40,760 --> 00:28:43,638
‫אל תדאג. יש לי פלייליסט מעולה לנסיעות.‬

420
00:28:43,638 --> 00:28:46,766
‫אתה אוהב דאבסטפ, נכון?‬
‫-המוזיקה האהובה עליי.‬

421
00:28:52,856 --> 00:28:54,023
‫הכול נקי?‬

422
00:28:54,023 --> 00:28:58,111
‫הוא נקי. בפעם הבאה אתה תצטרף בקו הגמר.‬

423
00:28:58,111 --> 00:28:59,112
‫בואי הנה.‬

424
00:29:04,534 --> 00:29:08,079
‫האמת שזה הרבה יותר קשה‬
‫מכפי שחשבתי שזה יהיה, לראות אותו ככה.‬

425
00:29:09,873 --> 00:29:11,416
‫אולי זה גדול עלינו.‬

426
00:29:13,418 --> 00:29:15,503
‫הדברים החשובים אף פעם לא קלים.‬

427
00:29:17,005 --> 00:29:17,881
‫נכון.‬

428
00:29:20,467 --> 00:29:23,219
‫הזמנת אוכל אחרי הפיאסקו‬
‫של הטוסטים עם הגבינה?‬

429
00:29:24,179 --> 00:29:26,973
‫אתה כזה תבוסתן. אלוהים.‬

430
00:29:26,973 --> 00:29:30,059
‫לא, השכן שלנו הביא לנו מתנת קבלת פנים.‬

431
00:29:30,059 --> 00:29:33,897
‫היית ממש נהנית מהבחור הזה.‬
‫ואז היית מכסחת לו את הצורה.‬

432
00:29:33,897 --> 00:29:36,316
‫היה לו איזה סיפור מעוות על מה שקרה כאן.‬

433
00:29:37,650 --> 00:29:39,027
‫הוא האשים את הנוסעים.‬

434
00:29:39,736 --> 00:29:40,653
‫כלומר אותי.‬

435
00:29:42,906 --> 00:29:45,533
‫המידע הכוזב על נוסעי 828 יצא משליטה.‬

436
00:29:46,117 --> 00:29:49,329
‫אני מתגעגעת לקריאות.‬
‫לפחות הוכחנו שאנחנו מביאים תועלת.‬

437
00:29:49,329 --> 00:29:50,246
‫בלעדיהן...‬

438
00:29:51,372 --> 00:29:52,248
‫אני לא יודעת...‬

439
00:29:53,374 --> 00:29:55,335
‫אני כבר לא יודעת איך לעזור.‬

440
00:29:55,960 --> 00:29:57,962
‫מה? את עוזרת עכשיו.‬

441
00:29:57,962 --> 00:30:00,089
‫את כאן בשביל אבא שלך.‬

442
00:30:00,089 --> 00:30:01,090
‫כנראה.‬

443
00:30:02,425 --> 00:30:07,931
‫לא יודעת. אני פשוט מרגישה כלואה.‬
‫אני צריכה לצאת לריצה או משהו.‬

444
00:30:07,931 --> 00:30:10,642
‫היי, הייתי אסירה בשנה האחרונה.‬

445
00:30:10,642 --> 00:30:13,812
‫אני לא אהיה כלואה‬
‫בתשעת החודשים הבאים. אני לא.‬

446
00:30:15,271 --> 00:30:17,148
‫לא אתקרב לדרכים הראשיות, בסדר?‬

447
00:30:20,068 --> 00:30:21,569
‫תשמרי על עצמך, בבקשה.‬

448
00:30:23,404 --> 00:30:25,073
‫אל תדברי עם זרים.‬

449
00:30:57,564 --> 00:31:01,109
‫וואו. לא הייתי באותו חדר‬
‫עם כמה מהנוסעים האלה כבר יותר משנה.‬

450
00:31:01,109 --> 00:31:02,235
‫כן.‬

451
00:31:02,235 --> 00:31:03,403
‫קבוצות שונות.‬

452
00:31:03,987 --> 00:31:04,988
‫כן.‬

453
00:31:06,698 --> 00:31:09,284
‫עכשיו נשארנו רק אתם ואני, נוסעים!‬

454
00:31:09,284 --> 00:31:11,369
‫לכו, תתחבאו. אל תצאו עד שאומר לכם.‬

455
00:31:11,369 --> 00:31:13,538
‫בואו נשים לזה סוף, אחת ולתמיד.‬

456
00:31:17,333 --> 00:31:18,459
‫הגיע הזמן לשלם!‬

457
00:31:27,468 --> 00:31:30,430
‫כולכם מתנהגים כמו קורבנות,‬

458
00:31:31,055 --> 00:31:31,973
‫אבל אתם לא!‬

459
00:31:32,473 --> 00:31:35,602
‫פגעתם באנשים. הרגתם אנשים.‬

460
00:31:35,602 --> 00:31:38,730
‫אנחנו לא.‬
‫לא פגענו באיש ולא הרגנו אף אחד, קווין.‬

461
00:31:38,730 --> 00:31:39,981
‫פשוט תודה בזה.‬

462
00:31:40,481 --> 00:31:44,861
‫צפיתי באחים שלי, סוהר אחרי סוהר,‬

463
00:31:44,861 --> 00:31:47,071
‫מתים בגללכם!‬

464
00:31:48,156 --> 00:31:52,493
‫אני מבין למה אתה חושב ככה‬
‫אבל אנחנו מנסים לעצור את כל זה.‬

465
00:31:52,493 --> 00:31:54,537
‫בולשיט.‬

466
00:31:55,538 --> 00:32:00,001
‫אתם ידעתם על הסדקים. אתם ידעתם על המכות.‬

467
00:32:00,001 --> 00:32:02,337
‫אתם יכולים להמציא תירוצים‬

468
00:32:02,337 --> 00:32:04,964
‫אבל כל המוות וההרס‬

469
00:32:04,964 --> 00:32:07,592
‫ממשיכים לקרות בדיוק במקום שבו אתם נמצאים!‬

470
00:32:09,344 --> 00:32:11,638
‫תודו כבר במה שעשיתם!‬

471
00:32:14,140 --> 00:32:15,391
‫הבחור הזה מסוכן.‬

472
00:32:16,100 --> 00:32:18,937
‫השגתי את שמו של הנהג,‬
‫תאריך הלידה והתיק הפלילי.‬

473
00:32:19,437 --> 00:32:21,356
‫משהו נראה חשוד?‬
‫-כן, בהחלט.‬

474
00:32:22,106 --> 00:32:25,109
‫לנהג המסחרית יש מעצר קודם‬
‫על תקיפת נוסע מטיסת 828,‬

475
00:32:25,109 --> 00:32:27,654
‫והוא מסומן על השתתפות בפורומים של אקסים.‬

476
00:32:27,654 --> 00:32:29,864
‫מזל שהוא לא יכול להיכנס למתקן המעצר.‬

477
00:32:29,864 --> 00:32:32,617
‫הוא לא צריך להיכנס.‬
‫תפקידו להגיע לבניין מבחוץ‬

478
00:32:32,617 --> 00:32:36,371
‫ולהזרים פנימה גז פריאון‬
‫אבל אנחנו לא ניתן לו להתקרב לשם בכלל.‬

479
00:32:38,581 --> 00:32:39,791
‫המסחרית בתנועה.‬

480
00:32:39,791 --> 00:32:42,794
‫בסדר, אנחנו במרחק של 20 דקות.‬
‫בוא נצא לדרך.‬

481
00:32:43,753 --> 00:32:45,296
‫אל תלכלך את המושבים בבוץ.‬

482
00:32:51,177 --> 00:32:56,057
‫פעם חשבתי שאתה מפחיד אבל אתה פשוט אבא.‬
‫-גם אבות יכולים להיות מפחידים.‬

483
00:32:57,016 --> 00:32:57,976
‫מסכים איתך.‬

484
00:33:02,981 --> 00:33:05,608
‫ובכן, השליחה אנג'י, על לא דבר.‬

485
00:33:06,150 --> 00:33:09,654
‫הם ערכו עכשיו הצבעה. אנחנו בפנים.‬
‫הם מרשים לנו להישאר.‬

486
00:33:10,363 --> 00:33:14,325
‫אבל אני עדיין לא מבינה למה אתה עוזר לי.‬

487
00:33:14,325 --> 00:33:16,661
‫הרי אתה תמיד שם את טובתך במקום הראשון,‬

488
00:33:16,661 --> 00:33:20,081
‫ורק לא מזמן אתה בגדת בי,‬

489
00:33:20,832 --> 00:33:24,836
‫השתמשת באמא שלי‬
‫כדי לזכות בפרס שהציבו על ראשי. מה השתנה?‬

490
00:33:25,586 --> 00:33:26,754
‫אני השתניתי.‬

491
00:33:27,547 --> 00:33:28,631
‫עיניי נפקחו.‬

492
00:33:29,132 --> 00:33:30,675
‫את הנבחרת.‬

493
00:33:30,675 --> 00:33:33,803
‫ותסתכלי על כף היד שלך. זה לא סתם מקרי.‬

494
00:33:33,803 --> 00:33:36,431
‫הקריאה הראשונה שלי הייתה על הספיר.‬

495
00:33:37,265 --> 00:33:40,643
‫כעבור שנים, אני הייתי זה שמצא אותו.‬
‫ועכשיו הוא...‬

496
00:33:41,769 --> 00:33:44,856
‫צרוב בכף ידך כמו טוסט בגריל.‬

497
00:33:47,108 --> 00:33:49,152
‫את זאת שנועדת לקבל את הספיר הזה.‬

498
00:33:49,986 --> 00:33:50,862
‫לא אני.‬

499
00:33:51,779 --> 00:33:52,989
‫כל האנשים האלה,‬

500
00:33:53,990 --> 00:33:55,408
‫יקשיבו לך.‬

501
00:33:56,492 --> 00:33:57,410
‫לא לי.‬

502
00:34:09,756 --> 00:34:11,758
‫זה לא יפתור דבר אם תפגע בנו.‬

503
00:34:12,800 --> 00:34:14,886
‫אז למה אתה עושה את זה? תחשוב על זה.‬

504
00:34:15,887 --> 00:34:17,263
‫למה אתה פה?‬

505
00:34:17,263 --> 00:34:20,892
‫נשארתי מאחור כדי לשים לזה סוף.‬

506
00:34:21,517 --> 00:34:25,021
‫אני כאן כי יש לי אומץ‬
‫לעשות את מה שהם לא מסוגלים לעשות!‬

507
00:34:26,314 --> 00:34:27,857
‫אתה טועה!‬
‫-עדן, תברחי!‬

508
00:34:27,857 --> 00:34:30,318
‫מה עושה כאן ילדה, לעזאזל?‬
‫-לא, בבקשה.‬

509
00:34:30,318 --> 00:34:31,319
‫הוא טועה.‬

510
00:34:32,945 --> 00:34:34,280
‫אתה מפחד.‬

511
00:34:35,323 --> 00:34:36,407
‫עדן.‬

512
00:34:37,366 --> 00:34:38,659
‫גם אני מפחדת לפעמים.‬

513
00:34:39,368 --> 00:34:41,245
‫אבל יש לי את ג'ולין.‬

514
00:34:42,330 --> 00:34:46,542
‫אולי אם ג'ולין תהיה שלך, אתה לא תפחד יותר.‬

515
00:34:49,670 --> 00:34:52,799
‫תראה, היא רק ילדה. היא לא מבינה.‬

516
00:34:53,508 --> 00:34:55,760
‫בבקשה, אל תפגע בה.‬

517
00:34:56,761 --> 00:34:59,847
‫הוא לא יפגע באיש. אני יודעת.‬

518
00:35:04,936 --> 00:35:06,854
‫בסדר, קווין. תקשיב לי.‬

519
00:35:07,438 --> 00:35:11,651
‫יש לך זכות מלאה לפחד, להרגיש מבולבל וכועס.‬
‫לכולנו יש.‬

520
00:35:13,778 --> 00:35:17,323
‫אבל אנחנו לא מביאים את קץ העולם.‬
‫אנחנו מנסים לעצור אותו. אין...‬

521
00:35:17,865 --> 00:35:18,991
‫דבר שאני רוצה יותר...‬

522
00:35:20,201 --> 00:35:22,870
‫מאשר לעצור זאת‬
‫כדי שאוכל לראות את הבת שלי גדלה‬

523
00:35:22,870 --> 00:35:27,083
‫בעולם טוב לב ומתוק ממש כמותה.‬

524
00:35:30,128 --> 00:35:33,589
‫הדרך היחידה שלמישהו מאיתנו יהיה עתיד בכלל,‬

525
00:35:33,589 --> 00:35:35,716
‫היא אם נפתור קריאות ונביא תועלת.‬

526
00:35:36,759 --> 00:35:38,094
‫אבל לשם כך, קווין,‬

527
00:35:40,263 --> 00:35:41,556
‫עלינו להיות חופשיים.‬

528
00:35:46,227 --> 00:35:47,728
‫אני לא יכול לתת לכם ללכת.‬

529
00:35:50,857 --> 00:35:52,692
‫מה תעשה איתה?‬

530
00:35:53,568 --> 00:35:56,946
‫אחרי שאצא מהדלתות האלה, הן יישארו נעולות.‬

531
00:35:58,156 --> 00:36:00,575
‫אבא, אני רוצה להישאר איתך.‬

532
00:36:01,826 --> 00:36:04,453
‫היא כבר הייתה מספיק זמן בלעדיך, אבא.‬

533
00:36:06,664 --> 00:36:07,665
‫וגם אני.‬

534
00:36:13,087 --> 00:36:14,213
‫הן נשארות איתי.‬

535
00:36:20,511 --> 00:36:22,221
‫את תזדקקי לזה.‬

536
00:36:39,906 --> 00:36:41,407
‫שמישהו יעזור לי, בבקשה!‬

537
00:36:43,784 --> 00:36:44,785
‫הצילו!‬

538
00:36:45,536 --> 00:36:46,495
‫עזרי לי!‬

539
00:36:47,538 --> 00:36:48,998
‫עזרי לי, בבקשה!‬

540
00:36:49,916 --> 00:36:52,001
‫הרגל שלי!‬

541
00:36:52,001 --> 00:36:53,628
‫נפצעת!‬

542
00:36:56,547 --> 00:36:58,799
‫לא!‬
‫-ידעתי שזאת את, כלבת 828 שכמותך!‬

543
00:36:58,799 --> 00:37:00,801
‫חשבתי שכל נוסעי 828 כלואים.‬

544
00:37:00,801 --> 00:37:03,596
‫ארור אהיה אם אתן‬
‫למישהו מכם להסתובב בשכונה שלי.‬

545
00:37:13,272 --> 00:37:14,315
‫דודה מיק!‬

546
00:37:15,483 --> 00:37:16,525
‫את בסדר?‬

547
00:37:18,069 --> 00:37:19,237
‫מה קרה?‬

548
00:37:19,904 --> 00:37:21,405
‫איך את...‬

549
00:37:21,405 --> 00:37:24,033
‫אלוהים. יצאתי לריצה, והוא תקף אותי.‬

550
00:37:24,742 --> 00:37:26,369
‫מה אתם עושים פה?‬

551
00:37:26,369 --> 00:37:27,578
‫הייתה לי קריאה.‬

552
00:37:27,578 --> 00:37:33,417
‫עקבנו אחר המסחרית למיקום הזה, והנה את כאן.‬
‫הקריאות לא מפסיקות להדהים אותי.‬

553
00:37:34,210 --> 00:37:38,422
‫חשבתי שאנחנו לא מקבלים קריאות יותר.‬
‫-אף אחד חוץ ממני. כנראה אני היחיד.‬

554
00:37:39,423 --> 00:37:42,468
‫תודה לאל שאתה מקבל אותן.‬
‫הבחור הזה בוודאי זיהה אותי,‬

555
00:37:42,468 --> 00:37:46,430
‫והעמיד פנים שהוא נלכד מתחת למסחרית.‬
‫לדעתי הוא שונא של נוסעי 828.‬

556
00:37:46,430 --> 00:37:50,559
‫מוזר. לא ראיתי אותך בקריאה שלי.‬
‫אני לא חושב שבאנו רק כדי לעזור לך.‬

557
00:37:50,559 --> 00:37:54,272
‫המסחרית הייתה אמורה‬
‫לבצע שירות במתקן המעצר מחר.‬

558
00:37:56,148 --> 00:37:58,025
‫בואו נראה מה יש בפנים, בסדר?‬

559
00:38:06,367 --> 00:38:07,201
‫- סארין -‬

560
00:38:07,201 --> 00:38:08,869
‫זה לא פריאון.‬
‫-מה זה?‬

561
00:38:08,869 --> 00:38:09,996
‫גז סארין.‬

562
00:38:09,996 --> 00:38:12,581
‫הוא חסר צבע, חסר ריח ורעיל ביותר.‬

563
00:38:12,581 --> 00:38:17,295
‫הוא בוודאי תכנן להזרים אותו דרך‬
‫פתחי האוורור, ולהרעיל את כל מתקן המעצר.‬

564
00:38:17,295 --> 00:38:19,338
‫לכן לא הצלחתי לנשום בקריאה שלי.‬

565
00:38:19,922 --> 00:38:22,466
‫תתרחקו מכאן. אני אטפל בזה.‬

566
00:38:28,639 --> 00:38:30,641
‫היי, אתה יודע איפה אנחנו, נכון?‬

567
00:38:32,518 --> 00:38:33,602
‫רגע, אנחנו...‬

568
00:38:34,645 --> 00:38:37,189
‫אצל טאריק?‬
‫ידעתי שאני מזהה את הכבישים האלה.‬

569
00:38:37,189 --> 00:38:39,358
‫אני יודעת שזה בטח קשה לך לחזור לשם.‬

570
00:38:39,358 --> 00:38:43,779
‫אבל אני, ג'רד וסבא,‬
‫הפכנו את המקום לבית של ממש בימים האחרונים.‬

571
00:38:47,616 --> 00:38:49,869
‫אמט. אני שולח לך כתובת.‬

572
00:38:51,203 --> 00:38:52,288
‫איסוף אשפה.‬

573
00:39:03,382 --> 00:39:05,926
‫נראה שאתה ואנג'לינה ממש התקרבתם.‬

574
00:39:05,926 --> 00:39:09,680
‫כן, טוב, אני לא רואה שהיד שלך מצופה בספיר.‬

575
00:39:10,765 --> 00:39:13,642
‫רק שתדע, אני לא בוטחת בך אפילו לשנייה.‬

576
00:39:14,602 --> 00:39:16,228
‫את לא צריכה לבטוח בי.‬

577
00:39:18,105 --> 00:39:19,732
‫היא זאת שחשובה.‬

578
00:39:29,075 --> 00:39:29,909
‫אני לא יכולה.‬

579
00:39:31,744 --> 00:39:33,496
‫בחיים לא נצא מכאן.‬

580
00:39:33,996 --> 00:39:35,373
‫אתה לא יכול לדעת.‬

581
00:39:35,373 --> 00:39:37,958
‫מה גורם לך לחשוב שאתה יודע יותר טוב?‬

582
00:39:38,959 --> 00:39:39,960
‫תסתכל מסביב.‬

583
00:39:41,170 --> 00:39:43,089
‫הם השאירו אותנו למות.‬

584
00:39:43,672 --> 00:39:44,632
‫אל תגיד את זה.‬

585
00:39:49,887 --> 00:39:52,431
‫אבא, אנשים מאבדים את העשתונות.‬

586
00:39:59,188 --> 00:40:01,107
‫כולם, בבקשה.‬

587
00:40:01,607 --> 00:40:03,859
‫אני רוצה לומר כמה דברים.‬

588
00:40:06,654 --> 00:40:11,826
‫אחרי חודשים שבהם היינו תחת פיקוחה של זימר,‬
‫אנחנו סוף-סוף חופשיים מהסוהרים.‬

589
00:40:12,326 --> 00:40:15,162
‫זה לא חופש, אבל זה משהו.‬

590
00:40:17,206 --> 00:40:18,874
‫אני לא יודע מה צופן העתיד.‬

591
00:40:21,669 --> 00:40:25,464
‫אם נקבל את הקריאות שלנו בחזרה.‬
‫מה המשמעות של זה לסירת ההצלה.‬

592
00:40:28,134 --> 00:40:33,055
‫ואני יודע שלרובנו אין כאן בני משפחה.‬

593
00:40:35,224 --> 00:40:36,559
‫אבל אני גם יודע את זה.‬

594
00:40:37,893 --> 00:40:43,357
‫כל נוסע במקום הזה הפך לבן משפחה.‬

595
00:40:45,985 --> 00:40:50,489
‫לא משנה עד כמה המצב נראה חסר תקווה לפעמים,‬
‫יש לנו עדיין איש את רעהו.‬

596
00:40:53,868 --> 00:40:57,037
‫עכשיו נותרו לנו תשעה חודשים.‬

597
00:40:58,914 --> 00:41:01,917
‫למצוא דרכים קטנות‬
‫כדי לוודא שכל שנייה תהיה חשובה.‬

598
00:41:02,418 --> 00:41:04,420
‫לחיי השמחות הקטנות בחיים.‬

599
00:41:18,184 --> 00:41:19,435
‫טוב, בואו נעשה את זה!‬

600
00:41:20,519 --> 00:41:23,898
‫כל מי שיש לו כישורים מיוחדים,‬
‫תתקבצו מימיני.‬

601
00:41:23,898 --> 00:41:25,566
‫לשמאלי,‬

602
00:41:25,566 --> 00:41:29,278
‫אנחנו זקוקים למתנדבים‬
‫שיבצעו ספירת מלאי של כל המזון שנמצא כאן.‬

603
00:41:29,904 --> 00:41:31,780
‫וכאן מקדימה,‬

604
00:41:31,780 --> 00:41:35,326
‫בואו נראה אם נוכל לשנות את המקום הזה.‬

605
00:41:35,951 --> 00:41:38,037
‫להפוך את המקום הזה לבית.‬
‫-כן!‬

606
00:41:38,037 --> 00:41:39,079
‫הבית שלנו.‬

607
00:41:46,670 --> 00:41:48,964
‫אני מנסה. באמת מנסה להישאר חיובית,‬

608
00:41:48,964 --> 00:41:53,135
‫אבל עם נוהל הבידוד החדש‬
‫ולאור זה שאוליב ועדן נמצאות שם גם הן...‬

609
00:41:53,135 --> 00:41:55,763
‫לפחות קאל עדיין מקבל קריאות.‬

610
00:41:56,639 --> 00:41:57,598
‫זה המון.‬

611
00:41:57,598 --> 00:41:59,183
‫אני חושב שזה הספיר שלי.‬

612
00:41:59,767 --> 00:42:00,976
‫זה חייב להיות.‬

613
00:42:00,976 --> 00:42:02,770
‫אולי הוא איכשהו הגן עליי‬

614
00:42:02,770 --> 00:42:05,898
‫כשהצרחה של אנג'לינה העלימה‬
‫את הקריאות של כל האחרים?‬

615
00:42:06,524 --> 00:42:07,358
‫אני תוהה...‬

616
00:42:08,859 --> 00:42:09,818
‫מה את תוהה?‬

617
00:42:11,946 --> 00:42:13,531
‫אם הקריאות לא נעלמו,‬

618
00:42:13,531 --> 00:42:16,408
‫אבל אנשים פשוט לא מסוגלים לקלוט אותן יותר.‬

619
00:42:16,408 --> 00:42:20,621
‫רגע, את מתכוונת‬
‫שאנג'לינה הרסה את האנטנות שלכם או משהו?‬

620
00:42:20,621 --> 00:42:25,042
‫כן. ואם הן עדיין נמצאות שם איפשהו,‬
‫אז אולי באמצעות הספיר שלך...‬

621
00:42:25,042 --> 00:42:28,045
‫אעלה למטוס‬
‫ואקבל גישה לקריאות של האחרים למענם.‬

622
00:42:28,712 --> 00:42:30,422
‫כפי שעשיתי עם ג'ו ובת'אני.‬

623
00:42:30,422 --> 00:42:34,218
‫אבל, קאל... תראה, זה עלול להיות מסוכן.‬
‫הכול השתנה.‬

624
00:42:34,218 --> 00:42:36,845
‫אתה לא יודע מה יקרה אם תנסה שוב.‬

625
00:42:36,845 --> 00:42:39,306
‫טוב, אני כבר בסכנה. כולנו בסכנה.‬

626
00:42:39,306 --> 00:42:40,474
‫שווה לנסות.‬

627
00:43:19,096 --> 00:43:20,180
‫אתה בסדר?‬

628
00:43:20,180 --> 00:43:22,683
‫קאל, אם זה נכשל, זה בסדר. זאת לא אשמתך.‬

629
00:43:24,518 --> 00:43:26,061
‫לא קיבלתי קריאה אחת.‬

630
00:43:26,937 --> 00:43:28,188
‫קיבלתי את כולן.‬

631
00:43:28,939 --> 00:43:31,191
‫את צדקת, דודה מיק. כולן עדיין שם בחוץ.‬

632
00:43:31,191 --> 00:43:34,111
‫קיבלתי את כל הקריאות‬
‫של כל הנוסעים בבת אחת.‬

633
00:43:35,779 --> 00:43:38,198
‫אבל אם אוכל להתרכז,‬

634
00:43:38,198 --> 00:43:42,411
‫אם אוכל לחשוף כל אחת בתורה...‬
‫-נוכל בכל זאת לעזור בפתרון הקריאות.‬

635
00:43:42,411 --> 00:43:44,997
‫ויהיה לכם סיכוי לשרוד את תאריך המוות.‬

636
00:43:44,997 --> 00:43:46,540
‫סיכוי זה מספיק.‬

637
00:44:35,714 --> 00:44:38,634
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬