1
00:00:20,186 --> 00:00:21,646
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:21,646 --> 00:00:23,273
‫אנג'לינה, את בחיים?‬

3
00:00:23,273 --> 00:00:25,942
‫אנחנו תמיד חוזרים זה לזו. אנחנו מחוברים.‬

4
00:00:25,942 --> 00:00:28,194
‫הו נעלמו! הקריאות נעלמו.‬

5
00:00:28,945 --> 00:00:29,988
‫אבא.‬

6
00:00:29,988 --> 00:00:31,281
‫אבא!‬

7
00:00:31,281 --> 00:00:32,782
‫אבא שלך עבר שבץ מוחי.‬

8
00:00:32,782 --> 00:00:35,869
‫אוטום קוקס? מהמטוס, נכון?‬
‫-לאן נוכל ללכת?‬

9
00:00:35,869 --> 00:00:37,495
‫נראה לי שאני מכירה מקום.‬

10
00:00:37,495 --> 00:00:39,998
‫החולים הנוירולוגים שם למטה.‬

11
00:00:39,998 --> 00:00:42,792
‫עדיין לא יודע לנו‬
‫מה המייג'ור עשתה להם ולמה.‬

12
00:00:42,792 --> 00:00:45,962
‫ד"ר באל, את צריכה לבוא איתי. קיבלת העברה.‬

13
00:00:45,962 --> 00:00:48,339
‫לא! בן!‬
‫-היי!‬

14
00:00:48,339 --> 00:00:50,425
‫תהיי ילדה אמיצה עכשיו.‬

15
00:00:52,093 --> 00:00:52,927
‫תודה.‬

16
00:00:52,927 --> 00:00:55,513
‫קיבלנו מוושינגטון אישור לנוהל בידוד.‬

17
00:00:55,513 --> 00:00:57,849
‫את לא יכולה לעזוב אותם. הם בני אדם.‬

18
00:00:57,849 --> 00:01:00,560
‫מה לגבי הזכויות שלהם?‬
‫-ההחלטה התקבלה.‬

19
00:01:01,269 --> 00:01:03,605
‫- חשבתי שאתה צריך לדעת -‬

20
00:01:04,189 --> 00:01:09,027
‫לא רצית לשלוח הודעה? זה משהו...?‬
‫-כן. אני אפילו לא זוכרת מה זה היה.‬

21
00:01:14,240 --> 00:01:17,285
‫- שמונה חודשים לאחר מכן -‬

22
00:01:17,285 --> 00:01:20,538
‫- 2 במאי, 2024‬
‫חודש אחד עד לתאריך המוות -‬

23
00:01:21,706 --> 00:01:24,876
‫זה היה מספיק גרוע‬
‫ששוטטת בשכונות כשוטרת סיור.‬

24
00:01:24,876 --> 00:01:27,295
‫אלוהים יודע שאני שמחה שקיבלת שכל ועזבת.‬

25
00:01:27,295 --> 00:01:31,591
‫ואני שמחה לממן את הפעילות הנוכחית שלך.‬
‫-תודה, אמא, אבל...‬

26
00:01:31,591 --> 00:01:36,429
‫למה לקנות בניין מתפורר בשכונה המוזנחת הזאת‬
‫כשאת יכולה לקנות בכל מקום?‬

27
00:01:37,222 --> 00:01:40,141
‫הראיתי לך מקום מושלם בטרייבקה...‬
‫-קרוב אלייך.‬

28
00:01:40,141 --> 00:01:42,977
‫בדיוק! יהיה לך קל יותר‬
‫להגיע לפגישות אצל הרופא.‬

29
00:01:42,977 --> 00:01:44,729
‫מספיק, אמא, בבקשה.‬

30
00:01:45,897 --> 00:01:50,693
‫אני אוהבת את "נשימת השמש" ואת "שדון הקיץ"‬
‫אבל כשאראה אותם על הקיר, אדע בוודאות.‬

31
00:01:50,693 --> 00:01:52,320
‫אמרתי לך, עדיין לא.‬

32
00:01:53,029 --> 00:01:56,783
‫אני רוצה שתראי את כל העיצוב‬
‫כשהוא יהיה גמור.‬

33
00:01:56,783 --> 00:02:00,620
‫אני מצטערת‬
‫אבל אני מעריכה את מה שאת עושה בשבילי.‬

34
00:02:05,667 --> 00:02:09,254
‫אני רק הייתי רוצה שלא תשחקי במשפחה לבד.‬
‫אני דואגת לך.‬

35
00:02:09,921 --> 00:02:12,507
‫נתראה בשבוע הבא. תתקשרי אליי.‬

36
00:02:12,507 --> 00:02:13,675
‫טוב.‬
‫-אוהבת אותך.‬

37
00:02:13,675 --> 00:02:14,634
‫ואני אותך.‬

38
00:02:16,052 --> 00:02:17,053
‫ביי, אמא.‬

39
00:03:09,147 --> 00:03:10,231
‫בסדר.‬

40
00:03:20,450 --> 00:03:22,744
‫היי, ראש העיר סטון.‬
‫-מה יש לנו היום?‬

41
00:03:22,744 --> 00:03:26,331
‫טוב, תיקנתי את מכשיר הקומפוסט,‬
‫אז הקטור הרבה יותר מאושר.‬

42
00:03:26,331 --> 00:03:30,543
‫עדיין לא הצלחתי לתקן את המעלית.‬
‫אבל טי-ג'יי לא מוותר. הוא עובד על זה.‬

43
00:03:31,044 --> 00:03:33,504
‫הדליפה בשירותים תוקנה סוף-סוף.‬

44
00:03:34,214 --> 00:03:36,341
‫זה, או שהם גם השביתו את אספקת המים.‬

45
00:03:36,341 --> 00:03:38,051
‫כן, זה לא יפתיע אותי.‬

46
00:03:38,968 --> 00:03:40,136
‫טוב. תודה, ג'ו.‬

47
00:03:44,682 --> 00:03:46,559
‫זה נראה טוב, סנדי.‬
‫-תודה.‬

48
00:03:47,852 --> 00:03:49,479
‫לא תאמין לבדיחה הזאת.‬

49
00:03:50,188 --> 00:03:51,105
‫היי, בן.‬
‫-היי.‬

50
00:03:51,105 --> 00:03:53,900
‫מתברר שזה היה האדום כל הזמן.‬

51
00:03:58,154 --> 00:04:01,449
‫רנדל. אני חושב‬
‫שלסנדי לא יזיק לקבל עזרה בגינה.‬

52
00:04:01,449 --> 00:04:05,745
‫הייתי שמח לעזור,‬
‫אבל הגב שלי עדיין הורג אותי.‬

53
00:04:07,163 --> 00:04:09,916
‫רנדל, אנחנו צריכים...‬
‫-בן? אנחנו צריכים דקה.‬

54
00:04:12,168 --> 00:04:13,503
‫היי, מה קורה?‬
‫-היי.‬

55
00:04:13,503 --> 00:04:17,340
‫תומס ואני ערכנו ספירת מלאי של המנות שלנו,‬
‫והמצב לא נראה טוב.‬

56
00:04:17,340 --> 00:04:19,509
‫אספקת המזון שלנו הולכת ומידלדלת.‬

57
00:04:19,509 --> 00:04:21,552
‫השימורים כמעט אזלו.‬

58
00:04:21,552 --> 00:04:24,097
‫טוב, בואו נתחיל בהקטנת המנות.‬

59
00:04:24,097 --> 00:04:27,392
‫תנו עדיפות לצעירים ולזקנים.‬
‫אתם חושבים שהמזון יספיק עד...‬

60
00:04:27,392 --> 00:04:28,935
‫חודש זה הרבה זמן.‬

61
00:04:28,935 --> 00:04:34,524
‫נעשה כמיטב יכולתנו להסתדר עם מה שיש‬
‫אבל מה יהיה אחרי תאריך המוות?‬

62
00:04:35,108 --> 00:04:38,820
‫בהנחה שאנחנו עדיין נהיה כאן,‬
‫נצטרך לחשוב על תוכנית חדשה.‬

63
00:04:39,445 --> 00:04:42,573
‫תודה לכם. אני מעריך את מה שאתם עושים.‬
‫-אנחנו איתך, בן.‬

64
00:04:47,620 --> 00:04:49,330
‫היי, מה מצאת? משהו?‬

65
00:04:49,330 --> 00:04:54,043
‫בדקתי את כל הרמזים של קאל בפרוטרוט.‬
‫ממגורות, מסילות רכבת.‬

66
00:04:54,711 --> 00:04:58,673
‫חיפשתי בכל אזור שסימנת.‬
‫אפילו גייסתי את לואיס לעזרה.‬

67
00:04:58,673 --> 00:05:02,760
‫אתה עושה את זה בלי הפסקה כבר המון זמן.‬
‫אני צריכה לצאת איתך לשטח.‬

68
00:05:02,760 --> 00:05:06,723
‫לא! תשכחי מזה.‬
‫תקשיבי לי, הפסיכופת הזה כמעט הרג אותך.‬

69
00:05:09,517 --> 00:05:11,227
‫אני מצטער. תקשיבי, אני פשוט...‬

70
00:05:13,104 --> 00:05:14,564
‫לא יכול לאבד אותך שוב.‬

71
00:05:24,073 --> 00:05:25,992
‫קאל, אתה נראה מותש.‬

72
00:05:26,701 --> 00:05:28,619
‫אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך עם זה?‬

73
00:05:28,619 --> 00:05:31,956
‫אתה משקיע לילות שלמים בקריאות של הנוסעים.‬

74
00:05:31,956 --> 00:05:35,460
‫אני בסדר. אני יכול לעשות את זה.‬
‫אני יכול לעשות יותר.‬

75
00:05:35,460 --> 00:05:38,588
‫יש לנו עוד הרבה קריאות,‬
‫וצוות "הצילו את העולם"‬

76
00:05:38,588 --> 00:05:43,092
‫ייכשל אוטומטית אם תשחק את עצמך.‬
‫-היא צודקת. אתה לא צריך להוכיח שום דבר.‬

77
00:05:43,092 --> 00:05:46,012
‫אני שומע אתכם, אבל נשאר לנו רק חודש אחד.‬

78
00:05:46,012 --> 00:05:49,098
‫אף אחד חוץ ממני לא מקבל קריאות.‬
‫ואם לא אני, אז מי?‬

79
00:05:49,098 --> 00:05:52,477
‫בזמן שאבא שלך איננו, אתה באחריותי.‬
‫קאל, אני דואגת לך.‬

80
00:05:52,477 --> 00:05:55,229
‫דודה מיק, בבקשה. תסמכי עליי.‬

81
00:06:29,680 --> 00:06:30,640
‫- 14 אף-אי-די -‬

82
00:06:42,068 --> 00:06:45,029
‫בסדר, חברים. כדאי ש...‬
‫-תן לו שנייה לקבל את הקריאה.‬

83
00:06:45,822 --> 00:06:48,157
‫הוא מתקשה לנשום.‬
‫-חמש שניות.‬

84
00:06:58,751 --> 00:07:00,253
‫אין זמן.‬
‫-תעירו אותו!‬

85
00:07:00,253 --> 00:07:01,587
‫היי, קאל!‬

86
00:07:04,632 --> 00:07:06,801
‫קאל, תתעורר! קאל!‬

87
00:07:07,969 --> 00:07:10,430
‫הפחדת אותנו. אתה בסדר?‬
‫-14-אף.‬

88
00:07:17,478 --> 00:07:18,479
‫אוטום קוקס.‬

89
00:07:19,188 --> 00:07:21,649
‫ישבתי במושב שלה. זאת בוודאי הקריאה שלה.‬

90
00:07:21,649 --> 00:07:22,942
‫אוטום? אתה בטוח?‬

91
00:07:23,443 --> 00:07:25,695
‫נחשוף את הכיסוי שלנו בשביל אוטום קוקס?‬

92
00:07:25,695 --> 00:07:27,447
‫כלומר, היא מסובכת,‬

93
00:07:27,447 --> 00:07:31,409
‫אבל עלינו לפתור את הקריאה שלה,‬
‫ולא משנה מה דעתנו ביחס אליה.‬

94
00:07:31,409 --> 00:07:34,120
‫אסור לנו לבחור.‬
‫-בדקנו קריאות במשך חודשים.‬

95
00:07:34,120 --> 00:07:38,416
‫לא ברור אם זה מטה את כף המאזניים לטובתנו.‬
‫-אולי נדע רק בתאריך המוות.‬

96
00:07:38,416 --> 00:07:41,627
‫אבל עלינו להמשיך להאמין למעננו,‬
‫למען הנוסעים הכלואים‬

97
00:07:41,627 --> 00:07:44,630
‫ולמען שאר העולם,‬
‫ולכן אנחנו נפתור את הקריאה הזאת.‬

98
00:07:45,423 --> 00:07:48,551
‫קדימה. שמעת את הגברת.‬
‫בוא נמצא את אוטום קוקס.‬

99
00:07:51,053 --> 00:07:57,143
‫- מניפסט -‬

100
00:08:04,901 --> 00:08:09,113
{\an8}‫תראו מי מתאמן לאולימפיאדת התינוקות.‬
‫-אין ספק שיש לה מוטיבציה.‬

101
00:08:09,113 --> 00:08:11,574
{\an8}‫היא למדה מהטובים ביותר. נכון, עדן?‬
‫-נכון.‬

102
00:08:12,617 --> 00:08:13,701
{\an8}‫מה שלום קלואי?‬

103
00:08:13,701 --> 00:08:14,911
{\an8}‫בסדר, נראה לי.‬

104
00:08:14,911 --> 00:08:18,831
{\an8}‫אבל סאנבי איננה, ואני לא יודעת‬
‫אילו שלבים היא אמורה לעבור.‬

105
00:08:18,831 --> 00:08:20,708
{\an8}‫סאנבי חסרה גם לי. תאמיני לי.‬

106
00:08:21,876 --> 00:08:25,463
{\an8}‫אבל אף על פי שאני לא רופא,‬
‫גידלתי כמה ילדים.‬

107
00:08:25,463 --> 00:08:27,548
{\an8}‫היא נראית לי שמחה ובריאה.‬

108
00:08:28,299 --> 00:08:31,677
{\an8}‫אוליב ועדן מצליחות להעסיק אותה.‬

109
00:08:32,178 --> 00:08:35,806
{\an8}‫מטורף לחשוב שהעולם היחיד‬
‫שהיא מכירה הוא המקום הזה.‬

110
00:08:35,806 --> 00:08:39,685
{\an8}‫יהיה נחמד להיות איתה בחוץ על הדשא בשמש,‬
‫לפחות רק פעם אחת.‬

111
00:08:41,979 --> 00:08:42,897
{\an8}‫כן.‬

112
00:08:46,108 --> 00:08:47,026
{\an8}‫מה זה?‬

113
00:08:47,818 --> 00:08:49,737
{\an8}‫עוד רעידה. הן הולכות ומחמירות.‬

114
00:08:49,737 --> 00:08:52,949
{\an8}‫יש הר געש שהולך וגדל מתחתינו.‬
‫אבדוק את ארון החשמל.‬

115
00:09:03,918 --> 00:09:04,919
‫- אורות עבודה -‬

116
00:09:06,420 --> 00:09:10,299
{\an8}‫היי, חכה רגע. אני מטפל בזה.‬
‫אני איש תחזוקה, זוכר?‬

117
00:09:11,259 --> 00:09:13,719
{\an8}‫יש לי ניסיון עם בניינים ישנים.‬
‫-צודק.‬

118
00:09:13,719 --> 00:09:17,181
{\an8}‫מעניין אם הרעידות גורמות לאור להבהב.‬
‫מה יש לנו?‬

119
00:09:17,181 --> 00:09:18,182
{\an8}‫חיווט רע.‬

120
00:09:22,436 --> 00:09:24,021
{\an8}‫כן. לא, הרגשתי את זה.‬

121
00:09:25,481 --> 00:09:26,983
{\an8}‫אתה בסדר?‬
‫-יותר טלטלה.‬

122
00:09:26,983 --> 00:09:29,068
{\an8}‫יש לך פנס?‬
‫-כן.‬

123
00:09:39,328 --> 00:09:41,122
{\an8}‫זה לא נראה טוב.‬

124
00:09:41,831 --> 00:09:45,293
{\an8}‫הרעידה בטח גרמה לקצר במערכת.‬
‫החשמל מושבת.‬

125
00:09:45,960 --> 00:09:48,462
{\an8}‫מתי לדעתך נוכל להחזיר את החשמל?‬

126
00:09:48,462 --> 00:09:50,423
{\an8}‫אי אפשר לתקן את זה.‬

127
00:09:50,423 --> 00:09:52,758
{\an8}‫לא בלי הרבה חומרים שאין ברשותנו.‬

128
00:09:52,758 --> 00:09:55,761
{\an8}‫הצילו! בן, בוא מהר!‬

129
00:09:55,761 --> 00:09:58,014
{\an8}‫הם גוססים. החולים הנוירולוגים.‬

130
00:10:03,686 --> 00:10:08,190
{\an8}‫לא. מערכות תמיכת החיים מושבתות.‬
‫הם ימותו.‬

131
00:10:08,190 --> 00:10:09,775
{\an8}‫אנחנו חייבים לעשות משהו.‬

132
00:10:09,775 --> 00:10:13,237
{\an8}‫הם בקושי מחזיקים מעמד גם ככה.‬
‫מה אתה מצפה שנעשה?‬

133
00:10:13,237 --> 00:10:15,573
{\an8}‫נעשה כל מה שצריך כדי להציל אותם.‬

134
00:10:15,573 --> 00:10:16,699
{\an8}‫איך שאתה רוצה.‬

135
00:10:16,699 --> 00:10:21,162
{\an8}‫טוב, אנחנו צריכים מפוחי הנשמה.‬
‫הנרי, תבדוק במחסן הציוד.‬

136
00:10:22,830 --> 00:10:25,750
{\an8}‫יש גנרטור קטן במחסן.‬
‫הוא לא יספק חשמל לכל הבניין‬

137
00:10:25,750 --> 00:10:28,711
{\an8}‫אבל אולי הוא יצליח להפעיל את המכונות האלה.‬

138
00:10:30,171 --> 00:10:34,050
{\an8}‫טוב, קדימה. אסור לנו לאבד את האנשים האלה.‬
‫הנרי, אני זקוקה לעזרתך.‬

139
00:10:38,304 --> 00:10:39,430
‫מהר!‬

140
00:10:42,975 --> 00:10:44,769
‫קדימה, תישאר איתי.‬

141
00:10:45,603 --> 00:10:46,520
‫קדימה.‬

142
00:10:48,689 --> 00:10:51,692
‫היי! תראו מי קם ומסתובב כמו אלוף.‬

143
00:10:52,777 --> 00:10:55,154
‫כל הכבוד. בוא, סטיב. תשב.‬

144
00:10:58,115 --> 00:10:59,075
‫תודה.‬

145
00:11:00,284 --> 00:11:02,453
‫איך הולך כאן? כבר מצאתם את אוטום?‬

146
00:11:02,453 --> 00:11:05,665
‫ניסיתי כל מקור מידע אפשרי. היא לא במערכת.‬

147
00:11:05,665 --> 00:11:06,749
‫לגמרי מתחת לרדאר.‬

148
00:11:06,749 --> 00:11:10,169
‫ידוע לנו שאוטום‬
‫הייתה עם הנוסעים הנעדרים בבית הבטוח.‬

149
00:11:10,169 --> 00:11:14,215
‫ואז הם פשוט נעלמו.‬
‫-אז אם נמצא את הנוסעים, נמצא אותה.‬

150
00:11:14,215 --> 00:11:16,842
‫מצאת משהו במטוס שעשוי לתת לנו רמז?‬

151
00:11:16,842 --> 00:11:20,012
‫הצמחים המטפסים המפחידים האלה‬
‫כמעט חנקו אותי.‬

152
00:11:20,846 --> 00:11:23,224
‫ראיתי משהו. רשת לבנה?‬

153
00:11:26,268 --> 00:11:28,020
‫אבל ראיתי השתקפויות.‬

154
00:11:28,020 --> 00:11:29,146
‫כמו חלון?‬

155
00:11:29,146 --> 00:11:33,401
‫כן, אבל עם קווים אופקיים מאחוריו.‬

156
00:11:33,401 --> 00:11:34,610
‫תריסים?‬

157
00:11:36,028 --> 00:11:38,280
‫כמו התריסים בבית של בברלי?‬

158
00:11:38,906 --> 00:11:40,074
‫בדיוק כמותם.‬

159
00:11:40,074 --> 00:11:42,827
‫המקום ריק. אף אחד לא גר שם כבר חודשים.‬

160
00:11:42,827 --> 00:11:46,414
‫לא, אנחנו לא גרנו שם כבר חודשים.‬
‫-אנחנו צריכים ללכת הביתה.‬

161
00:11:49,041 --> 00:11:51,043
‫אני באה אתכם.‬
‫-כן, את הבוס.‬

162
00:11:54,296 --> 00:11:55,381
‫אבא!‬

163
00:11:57,508 --> 00:11:59,969
‫מה קרה? אתה צריך משהו?‬

164
00:11:59,969 --> 00:12:02,430
‫מה קרה?‬
‫-הוא נפל. עליי להישאר איתו.‬

165
00:12:02,430 --> 00:12:03,931
‫אני לא משאיר אותך לבד.‬

166
00:12:03,931 --> 00:12:07,768
‫אני אשאר עם מיק, ג'רד.‬
‫אתה וקאל תלכו. זה בסדר.‬

167
00:12:07,768 --> 00:12:09,562
‫קדימה. כל יום חשוב.‬

168
00:12:09,562 --> 00:12:14,024
‫נהיה בקשר ונתאם מכאן. אני מאמינה בך.‬
‫כולנו מאמינים בך. אתה יכול לעשות זאת.‬

169
00:12:14,024 --> 00:12:15,192
‫אני לא אאכזב אותך.‬

170
00:12:16,277 --> 00:12:18,320
‫היי. תשמור עליו, בסדר?‬

171
00:12:18,320 --> 00:12:20,197
‫כמו על אח.‬
‫-אין כמוך.‬

172
00:12:22,825 --> 00:12:24,034
‫אני מקווה שזה יעבוד.‬

173
00:12:26,662 --> 00:12:27,580
‫לבינתיים.‬

174
00:12:43,971 --> 00:12:44,930
‫אבא!‬
‫-אוליב!‬

175
00:12:47,558 --> 00:12:50,603
‫ייצבנו את רובם.‬
‫אבל איבדנו את ויקטור ואת סימון.‬

176
00:12:51,103 --> 00:12:51,979
‫זאת אחריותי.‬

177
00:12:53,105 --> 00:12:55,316
‫איך אוכל לעזור?‬
‫-לא יודע.‬

178
00:12:55,858 --> 00:12:59,779
‫כרגע עלינו להתרכז בהחזרת מקור הזרם הראשי‬
‫כדי שלא נאבד מישהו נוסף.‬

179
00:12:59,779 --> 00:13:02,114
‫לכמה זמן הגנרטור יספיק?‬

180
00:13:02,114 --> 00:13:05,743
‫לפי מד הדלק של הגנרטור,‬
‫יש לנו שלוש שעות לכל היותר.‬

181
00:13:05,743 --> 00:13:08,412
‫נצטרך עזרה מבחוץ,‬
‫או שהחולים האלה לא ישרדו.‬

182
00:13:08,412 --> 00:13:09,955
‫מה אם נשלח אות מצוקה?‬

183
00:13:09,955 --> 00:13:12,625
‫בפעם האחרונה שניסינו ליצור קשר עם העולם,‬

184
00:13:12,625 --> 00:13:15,586
‫לא היה להם אכפת.‬
‫-אז נדאג שיהיה להם אכפת.‬

185
00:13:15,586 --> 00:13:18,589
‫בואו נכין כרזה מספיק גדולה‬
‫כדי שאנשים בחוץ יראו.‬

186
00:13:18,589 --> 00:13:22,218
‫חייבים להיות כמה תומכים‬
‫בנוסעי טיסת 828 שם בחוץ.‬

187
00:13:23,219 --> 00:13:24,261
‫רעיון נהדר.‬

188
00:13:24,261 --> 00:13:26,388
‫אני מטפלת בזה.‬
‫-איך אפשר לעזור?‬

189
00:13:26,388 --> 00:13:30,476
‫הנרי, בינתיים, תישאר עם המטופלים.‬
‫תודיע לנו אם משהו ישתנה.‬

190
00:13:30,476 --> 00:13:31,393
‫בסדר.‬

191
00:13:32,394 --> 00:13:35,481
‫ג'ו, אני זקוק לעזרתך בהכנת זיקוק.‬

192
00:13:35,481 --> 00:13:36,857
‫סליחה, מה?‬

193
00:13:36,857 --> 00:13:39,985
‫אבא שלי הכין זיקוקים‬
‫כשיצאנו לקמפינג כשהיינו ילדים.‬

194
00:13:39,985 --> 00:13:43,489
‫המרכיבים די בסיסיים, נכון?‬
‫אולי דברים שיש לנו כאן?‬

195
00:13:43,489 --> 00:13:44,657
‫אני בונה על זה.‬

196
00:14:09,390 --> 00:14:10,933
‫לא השארנו ככה את הבית.‬

197
00:14:11,642 --> 00:14:13,644
‫מה זה, לעזאזל? אנשים ישנים פה?‬

198
00:14:13,644 --> 00:14:15,062
‫נראה שהם פלשו לכאן.‬

199
00:14:17,356 --> 00:14:22,444
‫ואלוהים לא חס על העולם הישן,‬
‫אלא הציל את נוח, מטיף הצדק.‬

200
00:14:23,237 --> 00:14:25,990
‫"ויאמר אלוהים לנוח, 'בוא אתה...'"‬

201
00:14:25,990 --> 00:14:27,283
‫אני חייב לראות.‬

202
00:14:27,283 --> 00:14:28,409
‫תתכופף.‬

203
00:14:29,159 --> 00:14:32,538
‫"...שמונה נפשות, ראיתי צדיקים לפניי."‬

204
00:14:32,538 --> 00:14:35,249
‫מה לעזאזל אנג'לינה עושה בבית שלנו?‬

205
00:14:36,333 --> 00:14:40,212
‫זאת אוטום. למה שהיא,‬
‫או מישהו מהם, יהיה עם הרוצחת הזאת?‬

206
00:14:40,796 --> 00:14:44,091
‫לא נראה שמישהו מאיים עליהם.‬
‫הם בטח כאן מרצונם.‬

207
00:14:44,091 --> 00:14:46,886
‫עלינו למצוא דרך להיכנס‬
‫כדי לבודד את אנג'לינה.‬

208
00:14:46,886 --> 00:14:49,138
‫אני לא מפחד ממנה.‬
‫-קאל! לעזאזל!‬

209
00:14:51,765 --> 00:14:56,186
‫קאל, חזרת סוף-סוף. ברוך הבא הביתה.‬
‫-מי את, לעזאזל, שתקבלי אותי בברכה בביתי?‬

210
00:14:56,186 --> 00:14:58,772
‫את לא שייכת לכאן! אף אחד מכם לא שייך לכאן!‬

211
00:15:00,149 --> 00:15:01,692
‫נקראתי לבוא לכאן.‬

212
00:15:02,443 --> 00:15:03,444
‫נקראתי לבוא אליך.‬

213
00:15:03,444 --> 00:15:04,403
‫שקרנית.‬

214
00:15:04,403 --> 00:15:07,197
‫בין אם תרצה או לא, קאל,‬
‫אתה הסיבה שאני כאן.‬

215
00:15:07,197 --> 00:15:10,409
‫כדי להיות קרובה אליך.‬
‫הגיע הזמן שתקבל שאנחנו...‬

216
00:15:10,409 --> 00:15:12,036
‫אחרי כל מה שקרה,‬

217
00:15:12,036 --> 00:15:15,581
‫זה טירוף לחשוב שאני ארצה קשר כלשהו איתך.‬

218
00:15:16,540 --> 00:15:18,792
‫אלוהים הטיל עליי לשפוט את הנוסעים,‬

219
00:15:19,543 --> 00:15:23,005
‫כדי לזהות את שמונת הצדיקים‬
‫שראויים לייסד את העולם החדש.‬

220
00:15:23,005 --> 00:15:27,176
‫נותר לנו רק חודש להציל את העולם הזה,‬
‫ואת האיום הכי גדול על סירת ההצלה.‬

221
00:15:27,176 --> 00:15:28,761
‫אלוהים מינה אותי לשופטת.‬

222
00:15:28,761 --> 00:15:32,431
‫אני הארכי-מלאך,‬
‫ואני יודעת שהעולם הזה יגיע לקיצו.‬

223
00:15:33,098 --> 00:15:36,477
‫תצטרף אליי. היה בין הצדיקים שישרדו.‬

224
00:15:36,477 --> 00:15:37,728
‫אל תיגעי בי!‬

225
00:15:38,896 --> 00:15:39,772
‫אוטום.‬

226
00:15:40,356 --> 00:15:43,651
‫לא באנו לכאן בשביל אנג'לינה.‬
‫באנו כדי לדבר איתך.‬

227
00:15:44,318 --> 00:15:47,029
‫מה משמעות הצמח המטפס עם הפרחים הסגולים?‬

228
00:15:47,529 --> 00:15:48,781
‫מה משמעותו בשבילך?‬

229
00:15:49,782 --> 00:15:52,242
‫אנג'לינה לא הייתה רוצה שאעזור לך.‬

230
00:15:52,242 --> 00:15:55,454
‫קאל עונה לקריאה שקיבל במושב שלך במטוס.‬

231
00:15:55,454 --> 00:15:56,705
‫המושב שלך.‬

232
00:15:56,705 --> 00:16:00,501
‫את עלולה להיות בסכנה חמורה, בבקשה.‬
‫בבקשה תגידי לנו מה שאת יודעת.‬

233
00:16:06,465 --> 00:16:07,466
‫זה בסדר.‬

234
00:16:08,926 --> 00:16:10,552
‫הם לא נשארים כאן.‬

235
00:16:12,930 --> 00:16:15,349
‫למטפס עם פרחים סגולים אין משמעות בשבילי.‬

236
00:16:16,809 --> 00:16:20,312
‫אנחנו הנבחרים. שני הספירים היחידים.‬

237
00:16:21,021 --> 00:16:22,523
‫אתה לא יכול לעשות את זה!‬

238
00:16:23,273 --> 00:16:24,149
‫קאל!‬

239
00:16:25,150 --> 00:16:26,902
‫אין דרך אחרת לשרוד.‬

240
00:16:26,902 --> 00:16:29,822
‫לא! אלוהים לעולם לא ירצה דבר כזה.‬

241
00:16:30,781 --> 00:16:33,409
‫קאל, יש לנו את מה שאנחנו צריכים. קדימה.‬

242
00:16:35,911 --> 00:16:37,454
‫לא אמרתי כלום.‬

243
00:16:38,455 --> 00:16:39,498
‫בואי איתנו.‬

244
00:16:40,416 --> 00:16:43,127
‫עלייך לפתור את הקריאה הזאת.‬
‫הסיכוי שלך לגאולה.‬

245
00:16:43,127 --> 00:16:47,047
‫הגאולה חסרת תועלת.‬
‫התקווה היחידה שלך לשרוד היא אני.‬

246
00:16:47,047 --> 00:16:48,841
‫הקריאות הן תקוותנו היחידה.‬

247
00:16:48,841 --> 00:16:51,885
‫קאל, אנחנו חייבים ללכת.‬
‫-יש לך עדיין ברירה.‬

248
00:16:51,885 --> 00:16:53,220
‫תהיי אמיצה.‬

249
00:16:59,560 --> 00:17:00,686
‫מקומי כאן.‬

250
00:17:02,604 --> 00:17:04,189
‫את חזקה מכפי שאת יודעת.‬

251
00:17:16,201 --> 00:17:17,411
‫אולי כדאי שנלך.‬

252
00:17:18,162 --> 00:17:19,538
‫אולי כדאי שכולנו נלך.‬

253
00:17:38,474 --> 00:17:41,185
‫הייתי צריך להקשיב יותר בשיעורי כימיה.‬

254
00:17:42,019 --> 00:17:44,688
‫הלוואי שהייתי מקשיב יותר לאבא שלי‬

255
00:17:45,397 --> 00:17:47,232
‫אבל נראה לי שאנחנו בדרך הנכונה.‬

256
00:17:52,154 --> 00:17:54,239
‫אבא, תראה! ציירתי עליו פרחים.‬

257
00:17:55,866 --> 00:17:59,578
‫אני מקווה שהמגע של הילדה‬
‫יצליח להרעיד כמה רגשות.‬

258
00:18:00,662 --> 00:18:02,539
‫אני אוהב את זה, מתוקונת. מאוד.‬

259
00:18:04,416 --> 00:18:05,918
‫זה מושלם, באמת.‬

260
00:18:07,127 --> 00:18:08,128
‫בואו אליי.‬

261
00:18:09,296 --> 00:18:10,631
‫אני כל כך אוהב אתכן.‬

262
00:18:11,215 --> 00:18:13,092
‫והזיקוק הזה כמעט מוכן.‬

263
00:18:13,092 --> 00:18:16,303
‫אם הוא יעבוד,‬
‫ייתכן שהכרזה שלכן תקבל תשומת לב.‬

264
00:18:17,346 --> 00:18:19,098
‫אתם בטוחים שזה יעבוד?‬

265
00:18:19,681 --> 00:18:20,516
‫אני לא יודע.‬

266
00:18:20,516 --> 00:18:22,726
‫אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל לעתיד‬

267
00:18:22,726 --> 00:18:25,729
‫ולהאמין באפשרות שהכול יהיה בסדר.‬

268
00:18:27,523 --> 00:18:28,482
‫בהחלט.‬

269
00:18:30,317 --> 00:18:31,777
‫בהחלט.‬

270
00:18:33,987 --> 00:18:34,863
‫בואי.‬

271
00:18:43,664 --> 00:18:45,165
‫רישום עסקים בניו יורק.‬

272
00:18:45,165 --> 00:18:46,500
‫- ניו יורק‬
‫רישומי נדל"ן -‬

273
00:18:49,586 --> 00:18:52,214
‫משפחתון "שתילי כוכבים" נסגר לפני שנים.‬

274
00:18:52,214 --> 00:18:53,674
‫אין כתובת חדשה.‬

275
00:18:53,674 --> 00:18:56,635
‫חייבת להיות סיבה‬
‫שקאל ראה את זה בקריאה שלו.‬

276
00:18:56,635 --> 00:19:00,097
‫הוא אמר שהוא ראה צמח מטפס עם פרחים סגולים.‬

277
00:19:00,097 --> 00:19:03,559
‫אולי לא מדובר במשפחתון אלא בבניין עצמו?‬

278
00:19:04,184 --> 00:19:06,895
‫הבניין במרחק רחוב אחד ממתקן המעצר.‬

279
00:19:08,188 --> 00:19:09,356
‫הוא נראה נטוש.‬

280
00:19:11,775 --> 00:19:13,694
‫בחיים לא תנחשי מי הבעלים שלו.‬

281
00:19:13,694 --> 00:19:15,988
‫- שד' ססיליה 165, ברוקלין‬
‫מיקאמי בע"מ -‬

282
00:19:15,988 --> 00:19:18,699
‫הנה היא! הגעתי עד לכאן באמצעות הקורנס,‬

283
00:19:18,699 --> 00:19:21,827
‫ואז שכרתי את הדבר הנחמד הזה‬
‫כדי לעבור את שאר הדרך.‬

284
00:19:21,827 --> 00:19:23,704
‫עשית את כל זה לבד עם...‬

285
00:19:23,704 --> 00:19:26,498
‫קורנס ותינוק בבטן? כן, ברור.‬

286
00:19:26,498 --> 00:19:28,625
‫דריאה שלנו? למה שהיא...‬

287
00:19:28,625 --> 00:19:33,088
‫תרכוש בניין כל כך קרוב למתקן המעצר?‬
‫אני לא יודע אבל אעביר זאת מיד לג'רד.‬

288
00:19:36,967 --> 00:19:38,385
‫הצפיפות השתנתה.‬

289
00:19:39,303 --> 00:19:42,264
‫את צריכה לשנות את ההגדרות.‬
‫-בסדר.‬

290
00:19:42,764 --> 00:19:46,685
‫אני יכול לשבור את זה בשבילך.‬
‫-אני פשוט מעדיפה לדעת איך.‬

291
00:19:47,519 --> 00:19:49,271
‫אני כבר אמא כזאת,‬

292
00:19:49,271 --> 00:19:52,399
‫שפשוט מלמדת את הילד שלה על התמדה.‬

293
00:19:52,983 --> 00:19:55,944
‫איך שאת רוצה. אמרנו תשלום מראש?‬

294
00:19:56,695 --> 00:19:57,821
‫כן, לגמרי.‬

295
00:20:02,868 --> 00:20:03,994
‫תיק יפה.‬

296
00:20:06,288 --> 00:20:07,414
‫זה חיקוי.‬

297
00:20:09,583 --> 00:20:10,709
‫תני לי אותו.‬

298
00:20:12,002 --> 00:20:15,923
‫תראה, רק תעזוב אותי ואת התינוק שלי בשקט.‬
‫אנחנו לא רוצים צרות.‬

299
00:20:16,715 --> 00:20:17,674
‫גם אני לא.‬

300
00:20:18,342 --> 00:20:20,761
‫אבל אישה לבד במקום כזה?‬

301
00:20:21,553 --> 00:20:25,474
‫אני בטוח שהחבאת כאן הרבה יותר‬
‫כי זה לא חיקוי.‬

302
00:20:26,058 --> 00:20:28,018
‫בואי נצא לסיבוב, בסדר?‬

303
00:20:40,405 --> 00:20:41,281
‫אוטום.‬

304
00:20:58,507 --> 00:21:00,133
‫זה לא שלי.‬

305
00:21:04,513 --> 00:21:07,724
‫אני יודעת שלא תעזבי אותי,‬
‫אפילו אם אסטריד מתכננת לעזוב.‬

306
00:21:08,225 --> 00:21:09,935
‫את לא כועסת עליה?‬

307
00:21:11,061 --> 00:21:13,855
‫על כולנו לקבל החלטות בעצמנו‬
‫בימים האחרונים האלה.‬

308
00:21:15,148 --> 00:21:17,442
‫זאת הסיבה שאיגן כל הזמן בחוץ?‬

309
00:21:19,444 --> 00:21:24,074
‫האח איגן מסכן את החופש שלו למעננו‬
‫בכל פעם שהוא מביא לנו אספקה.‬

310
00:21:25,659 --> 00:21:27,035
‫זאת נאמנות.‬

311
00:21:27,035 --> 00:21:28,453
‫הקרבה.‬

312
00:21:31,915 --> 00:21:35,919
‫עכשיו זו ההזדמנות שלך להוכיח את נאמנותך,‬
‫להרוויח את מקומך בין השמונה.‬

313
00:21:42,801 --> 00:21:45,429
‫לפני שתשמח מדי, זה מפחית שימורים.‬

314
00:21:47,723 --> 00:21:48,598
‫אתה לא רעב?‬

315
00:21:48,598 --> 00:21:52,394
‫אני מדבר טוב יותר.‬

316
00:21:52,394 --> 00:21:54,104
‫אתה רוצה לדבר טוב יותר.‬
‫-כן.‬

317
00:21:54,104 --> 00:21:55,147
‫כן, אני יודעת.‬

318
00:21:56,523 --> 00:21:59,776
‫אז למה שלא נעבוד על התרגילים?‬
‫-לא.‬

319
00:22:00,819 --> 00:22:04,031
‫אבא, חכה. פשוט תשב ואל תזוז. תיזהר.‬

320
00:22:04,031 --> 00:22:05,449
‫מה קורה?‬

321
00:22:05,449 --> 00:22:10,037
‫אני לא יודעת. הוא חסר מנוחה,‬
‫ואני לא יודעת מה הוא רוצה.‬

322
00:22:10,037 --> 00:22:11,580
‫בן.‬

323
00:22:12,289 --> 00:22:16,877
‫לא, נשמע שהוא רוצה‬
‫לצאת החוצה ולספוג קצת ויטמין די.‬

324
00:22:16,877 --> 00:22:18,628
‫לא, זה... לא, הוא...‬

325
00:22:19,212 --> 00:22:21,048
‫חכה רגע.‬
‫-בן.‬

326
00:22:22,341 --> 00:22:23,717
‫בן. אבא.‬

327
00:22:24,468 --> 00:22:26,762
‫אבא, בן? רוצה לראות את בן?‬

328
00:22:27,679 --> 00:22:31,016
‫מתקן המעצר נעול‬
‫ונתון תחת אבטחה כבדה, מר סטון.‬

329
00:22:31,016 --> 00:22:33,143
‫אין סיכוי שנצליח להיכנס לשם.‬

330
00:22:33,143 --> 00:22:35,687
‫אלא אם כן נשתמש בשכנה החדשה שלנו.‬

331
00:22:35,687 --> 00:22:39,858
‫אם דריאה היא הבעלים של הבניין הסמוך,‬
‫אולי נתקרב מספיק כדי לפחות לנופף.‬

332
00:22:46,114 --> 00:22:50,118
‫אם יבחינו בנו, ומישהו יתחיל לחשוד,‬
‫נמצא את עצמנו בצרות.‬

333
00:22:50,118 --> 00:22:52,454
‫אני לא מחכה. תאריך המוות בעוד חודש.‬

334
00:22:52,454 --> 00:22:55,290
‫אולי זה הסיכוי האחרון שלו‬
‫לראות את בן והבנות. ושלי.‬

335
00:22:55,290 --> 00:22:58,710
‫אני לא הולכת על בטוח יותר.‬
‫אם אתפס, אז שיהיה. בלי חרטות.‬

336
00:22:58,710 --> 00:23:01,546
‫ואנס, אנחנו עושים את זה.‬

337
00:23:09,513 --> 00:23:11,223
‫אתה גידלת כוח טבע.‬

338
00:23:18,688 --> 00:23:20,857
‫טוב, זאת בהחלט הכתובת שוואנס שלח.‬

339
00:23:23,568 --> 00:23:25,821
‫והמשפחה של דריאה היא הבעלים של הבניין.‬

340
00:23:26,780 --> 00:23:28,490
‫אני לא רואה צמח מטפס.‬

341
00:23:28,490 --> 00:23:30,075
‫היי, ג'רד. לכאן.‬

342
00:23:44,423 --> 00:23:46,174
‫"משפחתון שתילי כוכבים".‬

343
00:23:47,217 --> 00:23:49,469
‫טוב, ברור שזה המקום.‬

344
00:23:49,469 --> 00:23:51,930
‫כן, אבל למה הקריאות מובילות אותנו לכאן?‬

345
00:23:53,181 --> 00:23:55,392
‫הצילו! שמישהו יעזור לי!‬
‫-דריאה.‬

346
00:23:55,392 --> 00:23:56,393
‫הצילו!‬

347
00:23:57,477 --> 00:24:01,982
‫יכולת פשוט לעשות לי סיור‬
‫אבל היית צריכה לעשות לעצמך חיים קשים.‬

348
00:24:03,108 --> 00:24:04,693
‫מה, אתה עיוור?‬

349
00:24:04,693 --> 00:24:07,487
‫אין כאן שום דבר, פורטלנדיה. פשוט תלך.‬

350
00:24:07,988 --> 00:24:09,698
‫את לא בעמדה לחלק פקודות.‬

351
00:24:19,583 --> 00:24:22,335
‫מה את רוצה שאעשה עם החרא הזה?‬
‫-תן לו ללכת.‬

352
00:24:22,836 --> 00:24:25,338
‫מה? את רצינית?‬
‫-הוא לא שווה את זה, ג'רד.‬

353
00:24:27,883 --> 00:24:29,593
‫קיבלת אישור מעבר היום.‬

354
00:24:29,593 --> 00:24:34,389
‫אבל אם אתפוס אותך במרחק 15 ק"מ ממנה,‬
‫אני אלחץ על ההדק. שמעת אותי?‬

355
00:24:35,140 --> 00:24:37,642
‫צא מכאן! תסתלק מכאן! החוצה!‬

356
00:24:37,642 --> 00:24:40,061
‫כן, תודה. איך מצאתם אותי?‬

357
00:24:40,061 --> 00:24:43,565
‫סיפור ארוך. אלוהים! את... איך...‬

358
00:24:44,566 --> 00:24:47,944
‫אל תגיד לי שעדיין‬
‫לא סיפרו לך על הציפורים והדבורים.‬

359
00:24:47,944 --> 00:24:50,405
‫זה מפתיע. מזל טוב!‬

360
00:24:59,831 --> 00:25:00,749
‫את...‬

361
00:25:01,833 --> 00:25:02,959
‫את עומדת ל...‬

362
00:25:04,878 --> 00:25:07,339
‫לא התכוונתי לחלוק ככה את הבשורה.‬

363
00:25:13,386 --> 00:25:14,888
‫דריאה, אני האבא?‬

364
00:25:16,264 --> 00:25:17,265
{\an8}‫רדו מהגג עכשיו!‬

365
00:25:17,265 --> 00:25:18,391
{\an8}‫- אין חשמל‬
‫שלחו עזרה! -‬

366
00:25:18,391 --> 00:25:19,309
{\an8}‫אחורה!‬

367
00:25:23,939 --> 00:25:26,024
‫היריות האלה מגיעות ממתקן המעצר.‬

368
00:25:26,024 --> 00:25:29,069
‫אבא. אנחנו חייבים להגיע אליו.‬
‫מה אם הוא זקוק לנו?‬

369
00:25:29,069 --> 00:25:31,154
‫לא, בחיים לא תצליחו להיכנס מבחוץ.‬

370
00:25:31,154 --> 00:25:33,198
‫יש לי דרך אחרת. קדימה.‬

371
00:25:34,991 --> 00:25:38,912
‫בסדר. זה לא נראה כמו הרבה,‬
‫אבל זאת דרך מילוט ממתקן המעצר.‬

372
00:25:39,412 --> 00:25:41,957
‫זה יהיה לפחות כשאצליח לפרוץ אותה.‬

373
00:25:41,957 --> 00:25:44,793
‫רגע, אז אבא, אוליב ועדן‬
‫פשוט נמצאים בצד השני?‬

374
00:25:44,793 --> 00:25:48,046
‫עשית את כל זה בעצמך?‬
‫את משחזרת את "חומות של תקווה"?‬

375
00:25:48,046 --> 00:25:50,257
‫חשבתי שזו פעילות טובה לאם ולתינוקה‬

376
00:25:50,257 --> 00:25:53,552
‫עד שנתקלתי בקיר סלע, וכמעט איבדתי רגל.‬

377
00:25:53,552 --> 00:25:57,514
‫אז שכרתי את החלאה הכי גדול בברוקלין‬
‫שיעזור לי עם המיני מיני-מעמיס.‬

378
00:25:57,514 --> 00:26:00,976
‫הוא לא נראה לי כל כך מיני.‬
‫אנחנו חייבים לפרוץ את הקיר הזה.‬

379
00:26:07,774 --> 00:26:11,570
‫זה קצת יותר מכוח הקידוח שמוכר לכם.‬
‫אולי תרצו לזוז הצידה.‬

380
00:26:18,118 --> 00:26:20,745
‫אל תירו! בבקשה, אנחנו זקוקים לעזרה!‬

381
00:26:21,538 --> 00:26:22,872
‫אנשים מתים כאן!‬

382
00:26:39,806 --> 00:26:43,351
‫מה אתה עושה? לא אמרת שהמערכת הרוסה?‬
‫-כן, וזה נכון.‬

383
00:26:43,351 --> 00:26:48,023
‫אני מנסה איכשהו לתקן אותה‬
‫כי הגנרטור הקטן במעבדה התחיל לגמגם.‬

384
00:26:50,400 --> 00:26:52,277
‫הדלק עומד להיגמר.‬

385
00:26:52,861 --> 00:26:54,446
‫חייבים להשיג עוד זמן.‬

386
00:26:55,363 --> 00:26:59,284
‫אלא אם נקבל כמה החלטות בלתי אפשריות.‬

387
00:27:00,327 --> 00:27:03,330
‫אין מצב. לא נוכל להחליט מי יחיה ומי ימות.‬

388
00:27:03,330 --> 00:27:05,332
‫אבל אם לא, אולי נאבד את כולם.‬

389
00:27:08,668 --> 00:27:09,711
‫מה זה?‬

390
00:27:24,309 --> 00:27:25,852
‫קאל?‬
‫-אבא!‬

391
00:27:31,900 --> 00:27:32,859
‫היי.‬

392
00:27:37,405 --> 00:27:38,490
‫איך...‬

393
00:27:38,490 --> 00:27:41,034
‫כשהמצב קשה, הקשוחים קודחים.‬

394
00:27:41,826 --> 00:27:42,702
‫מה אתם צריכים?‬

395
00:27:42,702 --> 00:27:46,539
‫עלינו לשמור על החולים הנוירולוגים בחיים.‬
‫אז חשמל. הרבה ומהר.‬

396
00:27:46,539 --> 00:27:49,084
‫כן, אפשר לארגן את זה. קדימה.‬

397
00:27:51,252 --> 00:27:52,087
‫עשיתי את זה.‬

398
00:27:55,840 --> 00:27:56,758
‫מעולה.‬

399
00:27:56,758 --> 00:27:58,718
‫כל הקווים החדשים בהיכון.‬

400
00:27:58,718 --> 00:28:00,261
‫מוכן להפעלה.‬
‫-מוכן.‬

401
00:28:00,762 --> 00:28:03,139
‫דריאה, זה הזמן לשלוח זרם.‬
‫-מוכנה לגמרי.‬

402
00:28:04,015 --> 00:28:05,809
‫בסדר, ג'ו. תפעיל את המתג.‬

403
00:28:05,809 --> 00:28:06,851
‫הנה זה בא.‬

404
00:28:13,650 --> 00:28:15,568
‫- אין חשמל -‬

405
00:28:19,155 --> 00:28:20,365
‫הלו?‬

406
00:28:20,365 --> 00:28:22,283
‫זה הצליח? מישהו?‬

407
00:28:27,706 --> 00:28:29,374
‫את הצלת את המצב.‬

408
00:28:34,587 --> 00:28:36,631
‫וואו, עבודת צוות מגשימה את החלום.‬

409
00:28:37,132 --> 00:28:38,842
‫תשכח שאמרתי את זה.‬

410
00:28:38,842 --> 00:28:40,885
‫זה יהיה מודבק בזיכרוני. תודה.‬

411
00:28:41,678 --> 00:28:42,679
‫הצלחנו.‬

412
00:28:43,263 --> 00:28:44,973
‫זה היה קרוב.‬
‫-תודה, אחי.‬

413
00:28:44,973 --> 00:28:47,475
‫קרוב מדי.‬
‫-כן. מאוחר מדי בשביל כמה מהם.‬

414
00:28:48,560 --> 00:28:50,729
‫אבל הצלנו כמה חיים. הצלנו את מרקו.‬

415
00:28:50,729 --> 00:28:54,816
‫קאל, אני לא מבין איך הגעת לכאן.‬
‫-לפי הקריאה של אוטום.‬

416
00:28:54,816 --> 00:28:58,153
‫רגע. הנוסעים מקבלים את הקריאות שלהם בחזרה?‬

417
00:28:58,153 --> 00:29:01,781
‫אתם לא באמת איבדתם אותן.‬
‫רק את היכולת לקלוט אותן.‬

418
00:29:03,241 --> 00:29:04,534
‫אתה עדיין מקבל אותן.‬

419
00:29:04,534 --> 00:29:06,411
‫את שלי ושל כל האחרים.‬

420
00:29:06,411 --> 00:29:08,079
‫אני מקבל את כל הקריאות.‬

421
00:29:08,788 --> 00:29:10,498
‫אם הקריאות חזרו, זה אומר...‬

422
00:29:12,584 --> 00:29:13,585
‫שיש תקווה.‬

423
00:29:14,294 --> 00:29:17,255
‫ועכשיו כשכולנו ביחד,‬
‫אפשר רק לדמיין מה נוכל לעשות.‬

424
00:29:18,757 --> 00:29:19,632
‫בן!‬

425
00:29:22,218 --> 00:29:23,261
‫מיקלה?‬

426
00:29:25,346 --> 00:29:26,931
‫מיק?‬
‫-בן!‬

427
00:29:28,892 --> 00:29:29,851
‫היי.‬

428
00:29:31,686 --> 00:29:33,354
‫היי, שותפה.‬
‫-היי, שותף.‬

429
00:29:34,439 --> 00:29:38,026
‫יש לי הפתעה קטנה בשבילך למעלה.‬

430
00:29:38,026 --> 00:29:41,613
‫אתן לך רמז:‬
‫הוא מתקרב לשבעים ועקשן כמו פרד.‬

431
00:29:44,199 --> 00:29:46,659
‫זו בטח הייתה בקשה גדולה מדי להישאר בבית.‬

432
00:29:47,410 --> 00:29:48,745
‫מצטערת, לא מצטערת.‬

433
00:29:49,537 --> 00:29:50,455
‫כן.‬

434
00:29:53,666 --> 00:29:54,501
‫היי.‬

435
00:29:55,335 --> 00:29:56,586
‫היי.‬

436
00:29:58,880 --> 00:30:01,090
‫דריאה, מה... וואו.‬

437
00:30:01,090 --> 00:30:02,091
‫כן.‬

438
00:30:04,761 --> 00:30:06,304
‫אני שמחה שאת בסדר.‬

439
00:30:06,304 --> 00:30:07,388
‫גם את.‬

440
00:30:11,643 --> 00:30:14,229
‫אני פנוי לגמרי! אני רק אומר.‬
‫-בוא הנה.‬

441
00:30:17,148 --> 00:30:20,318
‫הודות לג'ו,‬
‫אנחנו מחוברים עכשיו לרשת החשמל.‬

442
00:30:21,194 --> 00:30:24,697
‫והודות לחברים שלנו,‬
‫יש לנו עכשיו דרך לצאת מפה.‬

443
00:30:27,158 --> 00:30:30,161
‫אז כל מי שרוצה לעזוב, רשאי לעזוב.‬

444
00:30:30,161 --> 00:30:32,997
‫אבל תרשו לי קודם להכיר לכם מישהו.‬

445
00:30:36,668 --> 00:30:39,087
‫זה הבן שלי, קאל.‬

446
00:30:41,714 --> 00:30:42,841
‫קאל?‬

447
00:30:42,841 --> 00:30:45,134
‫אתה הילד הקטן מהמטוס?‬

448
00:30:45,134 --> 00:30:46,511
‫כבר לא כל כך קטן.‬

449
00:30:47,679 --> 00:30:51,599
‫לקאל יש גישה לכל הקריאות שלנו.‬

450
00:30:52,267 --> 00:30:54,602
‫ואם נישאר יחד ונישאר כאן,‬

451
00:30:55,144 --> 00:30:59,065
‫נוכל עדיין לעקוב ולפתור את הקריאות שלנו.‬
‫-קריאות או חופש.‬

452
00:30:59,065 --> 00:31:00,400
‫אני בוחר בחופש.‬

453
00:31:00,400 --> 00:31:02,986
‫אתה האדם האחרון שמגיע לו חופש.‬

454
00:31:03,611 --> 00:31:06,114
‫אבל לך. תראה כמה זמן תחזיק מעמד.‬

455
00:31:06,656 --> 00:31:09,200
‫הייתי בחוץ. זה לא מקום טוב לנוסעים.‬

456
00:31:09,200 --> 00:31:12,287
‫פתרון קריאות זו הדרך היחידה‬
‫להציל את סירת ההצלה שכולנו בה.‬

457
00:31:12,287 --> 00:31:16,207
‫ואם לא נעשה זאת,‬
‫כל סוג של חופש לא יחזיק מעמד זמן רב.‬

458
00:31:16,207 --> 00:31:18,293
‫טוב, נשאר לנו רק חודש.‬

459
00:31:18,877 --> 00:31:22,338
‫כלומר, מי אומר‬
‫שפתרון הקריאות יספיק בכל מקרה?‬

460
00:31:24,465 --> 00:31:25,550
‫אתה צודק.‬

461
00:31:27,760 --> 00:31:28,803
‫אנחנו לא יודעים.‬

462
00:31:31,806 --> 00:31:33,182
‫אבל אסור לאבד תקווה.‬

463
00:31:36,477 --> 00:31:37,395
‫אמונה.‬

464
00:31:40,940 --> 00:31:45,194
‫אני מודה שהייתה תקופה שבה תקווה ואמונה‬
‫היו הדברים האחרונים שחשבתי עליהם.‬

465
00:31:46,696 --> 00:31:50,241
‫אבל אישה... משכנעת מאוד,‬

466
00:31:51,534 --> 00:31:52,952
‫שלמזלי יצא לי להכיר,‬

467
00:31:54,203 --> 00:31:55,246
‫שינתה את דעתי.‬

468
00:31:56,998 --> 00:31:59,626
‫ועכשיו, למרות הכול,‬

469
00:32:01,169 --> 00:32:02,211
‫אני מסור עד הסוף.‬

470
00:32:07,008 --> 00:32:12,430
‫ולכן אני מבקש מכם, אני מתחנן בפניכם,‬
‫רעיי הנוסעים, ידידים.‬

471
00:32:15,850 --> 00:32:16,976
‫המשפחה שלי.‬

472
00:32:20,188 --> 00:32:22,106
‫בבקשה הצטרפו אליי. האמינו.‬

473
00:32:26,319 --> 00:32:27,278
‫הישארו.‬

474
00:32:36,162 --> 00:32:37,789
‫זה נאום נחמד...‬

475
00:32:38,831 --> 00:32:40,208
‫אבל אני מתחפף מכאן.‬

476
00:33:19,580 --> 00:33:20,498
‫את בסדר?‬

477
00:33:21,374 --> 00:33:24,335
‫כן. אולי יישאר לי כאן סימן אבל...‬

478
00:33:25,712 --> 00:33:28,172
‫לא הייתי צריכה להכניס את החלאה הזה הביתה.‬

479
00:33:28,965 --> 00:33:31,968
‫אסור היה לי להיות שם לבד.‬
‫לא הייתי צריכה לעשות...‬

480
00:33:31,968 --> 00:33:34,429
‫מה שאת צריכה לעשות זה פחות לרדת על עצמך.‬

481
00:33:35,805 --> 00:33:37,348
‫דריאה, מה שאת עשית...‬

482
00:33:39,267 --> 00:33:41,728
‫מה שעשית במשך כל הזמן הזה...‬
‫-לבד ובהיריון...‬

483
00:33:41,728 --> 00:33:43,604
‫...מדהים אותי.‬

484
00:33:44,397 --> 00:33:45,815
‫מעולם לא ויתרת.‬

485
00:33:50,028 --> 00:33:51,988
‫נראה שלזאבה בודדת עומד להיות גור.‬

486
00:33:54,323 --> 00:33:56,159
‫כן, כנראה.‬

487
00:33:58,494 --> 00:33:59,871
‫למה לא אמרת לי?‬

488
00:34:03,207 --> 00:34:04,417
‫רציתי...‬

489
00:34:06,836 --> 00:34:08,212
‫אבל אתה יצאת...‬

490
00:34:09,338 --> 00:34:10,465
‫להציל את העולם.‬

491
00:34:12,050 --> 00:34:15,094
‫ולא רציתי שזה ימנע ממך לעשות את זה.‬

492
00:34:17,972 --> 00:34:19,807
‫לא ענית על השאלה שלי.‬

493
00:34:24,145 --> 00:34:25,229
‫אני האבא?‬

494
00:34:30,651 --> 00:34:33,905
‫כלומר, מבחינה ביולוגית.‬

495
00:34:34,822 --> 00:34:37,867
‫אבל אם אתה רוצה להיות הורה בפועל או לא,‬

496
00:34:38,826 --> 00:34:40,203
‫זה סיפור אחר לגמרי.‬

497
00:34:41,370 --> 00:34:42,872
‫זה כל מה שאי פעם רציתי.‬

498
00:34:49,337 --> 00:34:51,506
‫היי, את בסדר?‬
‫-כן.‬

499
00:34:51,506 --> 00:34:52,924
‫את בטוחה?‬
‫-כן.‬

500
00:34:52,924 --> 00:34:57,428
‫כן, החבטן הקטן נעשה קצת נרגש‬
‫כשיש הרבה אקשן.‬

501
00:34:57,428 --> 00:34:58,596
‫הוא דומה לאמא.‬

502
00:35:01,724 --> 00:35:02,850
‫רוצה להרגיש?‬

503
00:35:26,165 --> 00:35:28,251
‫- דייוויס חיסול עכברושים‬
‫פיתיון והרג -‬

504
00:35:30,837 --> 00:35:32,004
‫מזל טוב.‬

505
00:35:32,004 --> 00:35:34,215
‫בחרת בדרך הנכונה, אוטום.‬

506
00:35:34,966 --> 00:35:37,802
‫אלה שהולכים בדרך הישר מוצאים חיים.‬

507
00:35:40,638 --> 00:35:41,597
‫פספסתי אחד.‬

508
00:35:45,476 --> 00:35:48,896
‫אחד לא משנה. רצון האל יגיע לאטו.‬

509
00:36:02,535 --> 00:36:03,452
‫שלום?‬

510
00:36:06,164 --> 00:36:07,165
‫יש כאן מישהו?‬

511
00:36:23,097 --> 00:36:24,056
‫קאל?‬

512
00:36:24,682 --> 00:36:25,725
‫אתה כאן?‬

513
00:37:07,600 --> 00:37:10,519
‫אבא, התגעגעתי אליך.‬

514
00:37:25,326 --> 00:37:26,661
‫זה הילד שלי.‬

515
00:37:28,871 --> 00:37:29,789
‫אבא.‬

516
00:37:31,040 --> 00:37:33,918
‫חייך עומדים להתהפך, ידידי.‬

517
00:37:34,502 --> 00:37:35,628
‫אני ממש מקווה.‬

518
00:37:36,671 --> 00:37:37,964
‫עכשיו כשהקיר נפרץ,‬

519
00:37:37,964 --> 00:37:41,342
‫הדבר ראשון שאעשה יהיה‬
‫להביא את הבן שלי לכאן.‬

520
00:37:42,260 --> 00:37:43,094
‫תן לראות.‬

521
00:37:47,515 --> 00:37:49,517
‫שמונה חודשים, בלי קפה. זה קשה.‬

522
00:37:49,517 --> 00:37:51,269
‫כן. אין לך מושג.‬

523
00:37:54,563 --> 00:37:57,149
‫אני בטוחה שיש לך מיליון שאלות.‬

524
00:37:58,609 --> 00:38:00,194
‫אבל לגבי האיך,‬

525
00:38:01,404 --> 00:38:02,571
‫זה היה ממש מזמן.‬

526
00:38:02,571 --> 00:38:04,282
‫לפני שאתם...‬

527
00:38:04,991 --> 00:38:08,786
‫אני שמחה בשבילכם. בשביל שלושתכם.‬

528
00:38:17,295 --> 00:38:20,589
‫טוב, חבר'ה. עשיתי את המסגרת.‬
‫-אתה תמיד עושה רק את המסגרת.‬

529
00:38:20,589 --> 00:38:22,550
‫זה לא נכון!‬
‫-זה לגמרי נכון.‬

530
00:38:22,550 --> 00:38:25,177
‫תעשו לי טובה.‬
‫-אל תלך.‬

531
00:38:25,177 --> 00:38:26,595
‫כן.‬

532
00:38:29,890 --> 00:38:32,018
‫הוא אפילו לא חיבר את החלק הזה.‬

533
00:38:32,018 --> 00:38:33,227
‫בסדר. קדימה.‬

534
00:38:35,563 --> 00:38:36,480
‫זה נכון!‬

535
00:38:47,158 --> 00:38:49,368
‫אני אסיר תודה שאתה עדיין כאן, מרקו.‬

536
00:38:51,329 --> 00:38:53,497
‫אני יודע שאני צריך לעשות יותר.‬

537
00:38:53,497 --> 00:38:54,582
‫אני פשוט...‬

538
00:38:56,876 --> 00:38:58,961
‫קשה מדי להתמודד עם כל זה לבד.‬

539
00:38:59,712 --> 00:39:01,255
‫הלוואי שהייתי מקבל עזרה.‬

540
00:39:26,238 --> 00:39:29,033
‫אנחנו שני הספירים היחידים.‬

541
00:39:29,033 --> 00:39:33,537
‫הגיע הזמן שתקבל את העובדה‬
‫שאלוהים רוצה שאנחנו נשתף פעולה.‬

542
00:39:33,537 --> 00:39:35,790
‫אין דרך אחרת לשרוד.‬

543
00:40:22,378 --> 00:40:25,297
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬