1
00:00:20,020 --> 00:00:21,354
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:21,354 --> 00:00:25,775
‫אם הספיר בידיה, איזה סיכוי יש לסירת ההצלה?‬
‫-המשימה שלך היא למצוא תרופה.‬

3
00:00:25,775 --> 00:00:28,236
‫אני חושבת שהצלחתי. לדנ"א אין אנומליה.‬

4
00:00:28,236 --> 00:00:30,989
‫את נאחזת באבל כל כך חזק,‬
‫ויש לזה מחיר, מיק.‬

5
00:00:30,989 --> 00:00:33,366
‫אתה מיוחד, אפילו בקרב נוסעי 828.‬

6
00:00:33,366 --> 00:00:36,411
‫אני לא רוצה לאבד בן משפחה נוסף‬
‫למקום הארור הזה.‬

7
00:00:36,411 --> 00:00:37,996
‫אאוץ'! החדרת לי שבב, מה?‬

8
00:00:37,996 --> 00:00:41,916
‫יש לנו תוכנית למצוא את 13 הנוסעים הנמלטים.‬
‫-אני חלק מהבית הבטוח.‬

9
00:00:41,916 --> 00:00:43,501
‫הם כולם ביחד?‬
‫-תשעה מהם.‬

10
00:00:43,501 --> 00:00:46,379
‫אתה לא מבין. החרדה שלי, היא חזקה מדי.‬

11
00:00:46,379 --> 00:00:48,965
‫התפקיד שלי הסתיים כשירדתי מהמטוס ההוא.‬

12
00:00:48,965 --> 00:00:52,719
‫היו רק שני אנשים שראו מה עומד לקרות.‬
‫אתה וקפטן דיילי.‬

13
00:00:52,719 --> 00:00:55,180
‫המקור של שתי המכות האלה הוא דיילי.‬

14
00:00:55,180 --> 00:00:57,974
‫יום הדין מגיע רק לאחר ששני העדים מתים.‬

15
00:00:57,974 --> 00:01:02,687
‫מחובתי להביא את קץ הימים‬
‫על ידי הריגת שני העדים.‬

16
00:01:07,400 --> 00:01:11,196
{\an8}‫- נהר דם אדום‬
‫סמוך למתקן המעצר של נוסעי 828 -‬

17
00:01:11,196 --> 00:01:12,864
{\an8}‫עברו קצת יותר משש שעות‬

18
00:01:12,864 --> 00:01:16,659
{\an8}‫מאז שהנהר מחוץ למתקן המעצר 828‬
‫הפך לאדום כדם.‬

19
00:01:16,659 --> 00:01:19,996
{\an8}‫מדענים עדיין מתקשים להסביר את הגורם לכך.‬

20
00:01:19,996 --> 00:01:25,210
{\an8}‫איש אינו יכול לומר בוודאות למה או איך‬
‫התופעה המסתורית והמבעיתה הזאת נוצרה.‬

21
00:01:25,210 --> 00:01:27,837
‫אבל לאור גל המכות שפרצו במתקן 828...‬

22
00:01:27,837 --> 00:01:28,755
‫- שטח פרטי -‬

23
00:01:28,755 --> 00:01:30,507
‫ולאור קרבתו לנהר,‬

24
00:01:30,507 --> 00:01:33,676
‫האם באמת זה טירוף לחשוב‬
‫שזוהי אשמת נוסעי טיסת 828?‬

25
00:01:33,676 --> 00:01:38,890
‫האנשים האלה לא היו אחראים להיווצרות הסדקים‬
‫שבהם נהרגו כמעט 1,000 אזרחים חפים מפשע?‬

26
00:01:38,890 --> 00:01:41,351
‫הרי חלקם עדיין מסתובבים חופשי, לא?‬

27
00:01:41,351 --> 00:01:44,604
‫כמה זמן עוד תמשיך הממשלה שלנו‬
‫להעמיד פנים שזה לא קורה...‬

28
00:01:44,604 --> 00:01:48,191
‫הבית הבטוח כבר לא מרגיש בטוח.‬
‫אני לא אוהב את זה.‬

29
00:01:48,858 --> 00:01:51,528
‫כדאי שנעזוב.‬
‫-אמוטה אמר שעדיף שנישאר.‬

30
00:01:51,528 --> 00:01:56,241
‫קפטן אמוטה גם היה אמור לחזור‬
‫כבר לפני כמה שעות. אולי משהו קרה.‬

31
00:02:02,997 --> 00:02:04,499
‫ג'ורג'יה לא הגיעה למסירה.‬

32
00:02:05,500 --> 00:02:06,543
‫היא השאירה פתק.‬

33
00:02:07,460 --> 00:02:08,795
‫אז מה נעשה?‬

34
00:02:09,504 --> 00:02:11,297
‫לעת עתה? כלום.‬

35
00:02:12,090 --> 00:02:13,883
‫אין יותר משלוחים. ולא קריאות.‬

36
00:02:14,467 --> 00:02:17,470
‫העיר היא חבית אבק שריפה.‬
‫עלינו להסתתר עד שזה יחלוף.‬

37
00:02:17,470 --> 00:02:18,680
‫עד שניתפס?‬

38
00:02:18,680 --> 00:02:21,141
‫נגיע למתקן המעצר כמו הנוסעים האחרים.‬

39
00:02:21,141 --> 00:02:24,435
‫אני אומר לכם שלהישאר זה רעיון רע.‬

40
00:02:25,895 --> 00:02:26,729
‫תנשמי.‬

41
00:02:28,857 --> 00:02:32,110
‫אני אדאג לך.‬
‫-אנחנו באמת נחכה כאן כמו מטרות נייחות?‬

42
00:02:32,110 --> 00:02:34,571
‫מה אם עקבו אחריך? מה אם...‬
‫-לא עקבו אחריי.‬

43
00:02:35,780 --> 00:02:38,950
‫תראו, לעבור כקבוצה גדולה זה לא כדאי.‬

44
00:02:39,492 --> 00:02:41,870
‫לעת עתה, זה...‬

45
00:02:42,996 --> 00:02:44,497
‫זה ההימור הכי טוב שלנו.‬

46
00:02:46,374 --> 00:02:47,375
‫אנחנו מוגנים כאן.‬

47
00:02:47,917 --> 00:02:49,252
‫איש לא מוגן כאן.‬

48
00:02:49,252 --> 00:02:53,006
‫את חושבת שכלאת את אנג'לינה‬
‫אבל היא עדיין מהווה סכנה לעולם.‬

49
00:02:53,006 --> 00:02:55,633
‫היא איום! וצריך לטפל בה.‬

50
00:02:55,633 --> 00:03:00,221
‫ומה אני אמורה לעשות? נגיד שאני‬
‫מאמינה לך שלאנג'לינה יש את הכוחות האלה.‬

51
00:03:00,722 --> 00:03:01,639
‫איך לטפל בה?‬

52
00:03:03,266 --> 00:03:07,020
‫תשתמשי בנסיוב של סאנבי.‬
‫-היא יצרה אותו כדי לחסל את המכות.‬

53
00:03:07,020 --> 00:03:10,106
‫נכון. אבל הוא מבוסס על מחקר קיים.‬

54
00:03:10,857 --> 00:03:12,442
‫מה בדיוק אתה אומר לי?‬

55
00:03:14,068 --> 00:03:18,281
‫לפני שנים, סאנבי יצרה נוגדן‬
‫שחיסל את הקריאות שלה.‬

56
00:03:18,281 --> 00:03:21,910
‫אם הוא השפיע על קריאות אמיתיות‬
‫הוא עשוי להשפיע גם על מזויפות.‬

57
00:03:22,952 --> 00:03:24,078
‫עלייך לפחות לנסות.‬

58
00:03:24,078 --> 00:03:26,831
‫אנג'לינה כלואה בבידוד מסביב לשעון.‬

59
00:03:26,831 --> 00:03:30,418
‫אני אומר לך שהיא מסוכנת.‬
‫-מבחינתי, כולכם מסוכנים.‬

60
00:03:30,418 --> 00:03:35,006
‫והקהל שהולך ומצטבר שם בחוץ מסכים איתי.‬
‫הם חושבים שהרעלתם את האיסט ריבר.‬

61
00:03:35,006 --> 00:03:39,093
‫אין לנו קשר לזה שהנהר הפך אדום.‬
‫-רוצה להישבע על זה מולם? כי אני לא יכולה...‬

62
00:03:39,093 --> 00:03:41,804
‫אתם כלאתם אותנו. אין שום דרך...‬
‫-לא את כולכם.‬

63
00:03:42,388 --> 00:03:44,474
‫יותר מדי נוסעים עדיין חופשיים,‬

64
00:03:44,474 --> 00:03:47,227
‫וייתכן שאחד מהם גרם למכה הזו‬
‫כמו שדיילי גרם.‬

65
00:03:47,227 --> 00:03:50,230
‫אנג'לינה במעצר עכשיו. היא לא מדאיגה אותי.‬

66
00:03:51,481 --> 00:03:53,775
‫עליי להתמודד עם בעיות חמורות יותר.‬

67
00:03:56,361 --> 00:03:58,446
‫תסלחו לי.‬

68
00:03:58,446 --> 00:03:59,614
‫סליחה.‬

69
00:04:01,032 --> 00:04:05,328
‫אין משלוחים היום, אבאל'ה.‬
‫-באתי לראות את הבת שלי. תוכל לבדוק ברשימה?‬

70
00:04:05,328 --> 00:04:07,205
‫- כניסת מבקרים -‬

71
00:04:07,205 --> 00:04:08,790
‫שמי סטיבן סטון.‬

72
00:04:09,332 --> 00:04:11,292
‫מה הוא אמר?‬
‫-סטון.‬

73
00:04:11,292 --> 00:04:12,877
‫כן?‬
‫-זה הוא?‬

74
00:04:13,378 --> 00:04:15,755
‫בסדר. תתרחקו.‬

75
00:04:26,516 --> 00:04:29,560
‫בן סטון אימת‬
‫את כל מה שאמרת על היכולות שלך.‬

76
00:04:30,228 --> 00:04:32,855
‫אז מתי אוכל לצפות שהנוסעים יגיעו?‬

77
00:04:33,356 --> 00:04:35,858
‫איני יכולה להכריח את אמוטה להסגיר את עצמו.‬

78
00:04:35,858 --> 00:04:39,362
‫אני רק יכולה להשתמש‬
‫באנשים שיקירים לליבו כדי להציע את זה.‬

79
00:04:39,362 --> 00:04:40,947
‫הרבה אנשים רואים בך איום.‬

80
00:04:40,947 --> 00:04:43,408
‫הם ישמחו אם אפטר מהכוחות שלך,‬

81
00:04:43,408 --> 00:04:44,534
‫ושאכלא אותך לנצח.‬

82
00:04:45,827 --> 00:04:47,036
‫לא. עשינו עסקה.‬

83
00:04:47,036 --> 00:04:51,749
‫כן. סיכנתי את עצמי בשבילך‬
‫אבל זה אומר שעלייך לספק תוצאות.‬

84
00:04:51,749 --> 00:04:53,668
‫אני משתדלת.‬
‫-תשתדלי חזק יותר.‬

85
00:04:55,044 --> 00:04:58,423
‫כולם, החל מחברי מועצת העיר שלי‬
‫ועד לראש הסגל של הבית הלבן,‬

86
00:04:58,423 --> 00:05:01,217
‫אומרים לי שאני צריכה‬
‫למצוא דרך להשתלט על המצב.‬

87
00:05:02,552 --> 00:05:05,930
‫אז, אם 12 הנוסעים האלה לא יגיעו עוד היום,‬

88
00:05:06,431 --> 00:05:08,057
‫את בחיים לא תצאי מכאן.‬

89
00:05:30,830 --> 00:05:31,664
‫אבא.‬

90
00:05:35,126 --> 00:05:36,169
‫אבא, אתה בסדר?‬

91
00:05:36,961 --> 00:05:38,379
‫טוב לראות גם אותך, בת.‬

92
00:05:38,379 --> 00:05:40,757
‫סליחה, אתה נראה ממש...‬
‫-מותש?‬

93
00:05:41,466 --> 00:05:44,677
‫כן. לא נעים לי לבשר לך את זה‬
‫אבל המצב קצת מטורף בחוץ.‬

94
00:05:44,677 --> 00:05:48,097
‫לא הייתי בקהל כל כך גדול מאז וודסטוק.‬

95
00:05:48,097 --> 00:05:50,641
‫כן, האמת שאולי בטוח יותר כאן.‬

96
00:05:50,641 --> 00:05:51,726
‫ייתכן שאת צודקת.‬

97
00:05:52,435 --> 00:05:54,729
‫הלכתי הבוקר לעבודה וראיתי שהמקום סגור.‬

98
00:05:54,729 --> 00:05:58,775
‫המנהל אמר שהם לא יפתחו‬
‫עד שהעניינים יירגעו קצת.‬

99
00:05:58,775 --> 00:05:59,942
‫מה בקשר ל...‬

100
00:06:01,361 --> 00:06:02,653
‫גבריאל או אוליב?‬

101
00:06:02,653 --> 00:06:05,448
‫לקחתי אותם הבוקר לתחנת האוטובוסים.‬

102
00:06:05,448 --> 00:06:07,867
‫הם יישארו אצל חבר בצפון...‬

103
00:06:08,701 --> 00:06:09,535
‫חכם מצידך.‬

104
00:06:10,328 --> 00:06:11,579
‫כן.‬

105
00:06:12,580 --> 00:06:14,082
‫יש לי רגעים טובים.‬

106
00:06:15,458 --> 00:06:19,921
‫אבל נראה שיש לי גם רגעים של אדם זקן.‬
‫שכחתי לקשור את השרוכים.‬

107
00:06:29,138 --> 00:06:31,224
‫אבא, מה אתה חושב לעצמך? זה מסוכן.‬

108
00:06:31,224 --> 00:06:32,517
‫זה חשוב.‬

109
00:06:33,226 --> 00:06:37,397
‫אוליב מצאה משהו שאולי יסייע לנוסעים,‬
‫ושטי-ג'יי יוכל לעזור בהשלמתו.‬

110
00:06:37,397 --> 00:06:38,648
‫קראת את זה?‬

111
00:06:38,648 --> 00:06:39,941
‫את מכירה אותי.‬

112
00:06:39,941 --> 00:06:42,819
‫כל הדברים המיתולוגיים האלה הם מעבר להבנתי.‬

113
00:06:43,694 --> 00:06:46,406
‫אבל אוליב בלי ספק‬
‫דומה לסבתא שלה מהבחינה הזאת.‬

114
00:06:46,406 --> 00:06:49,700
‫ברגע שהיא מחליטה משהו...‬
‫-כן, אי אפשר לגרום לה לרדת מזה.‬

115
00:06:49,700 --> 00:06:52,787
‫זוכר שאמא החליטה שהיא רוצה לעסוק בצפרות?‬

116
00:06:52,787 --> 00:06:56,124
‫אני בטוח שנסענו לכל שמורת טבע במדינה.‬

117
00:07:00,086 --> 00:07:01,087
‫אני מתגעגעת אליה.‬

118
00:07:01,087 --> 00:07:02,088
‫כן.‬

119
00:07:05,133 --> 00:07:06,843
‫היא הייתה אוהבת את בעלך.‬

120
00:07:07,844 --> 00:07:09,262
‫זה בסדר לדבר על זה.‬

121
00:07:11,556 --> 00:07:13,266
‫אני חושבת שסוף-סוף אני יכולה.‬

122
00:07:13,975 --> 00:07:19,313
‫היא רצתה שתדעי‬
‫שמגיע לך להיות מאושרת, מיקלה.‬

123
00:07:19,313 --> 00:07:20,648
‫במיוחד עכשיו.‬

124
00:07:20,648 --> 00:07:23,526
‫אחרי כל מה שקרה לך...‬

125
00:07:24,569 --> 00:07:27,196
‫לכולכם, זה פשוט כל כך לא הוגן.‬

126
00:07:37,290 --> 00:07:39,459
‫היי! היי, אתה! תתרחק!‬

127
00:07:39,459 --> 00:07:42,962
‫שמי דניאל אמוטה קלארק.‬
‫טייס משנה בטיסת 828.‬

128
00:07:42,962 --> 00:07:46,090
‫ידיים למעלה! רד לקרקע! על הקרקע!‬

129
00:07:48,926 --> 00:07:51,429
‫שלומנו טוב, אנחנו כלואים כאן. מי מטפל בך?‬

130
00:07:51,429 --> 00:07:52,430
‫אוי...‬

131
00:07:53,639 --> 00:07:55,016
‫אבא?‬

132
00:07:55,683 --> 00:07:58,644
‫אבא!‬

133
00:08:01,647 --> 00:08:02,607
‫אבא!‬

134
00:08:15,536 --> 00:08:21,584
‫- מניפסט -‬

135
00:08:35,515 --> 00:08:37,183
‫מיק? מה קורה?‬

136
00:08:37,183 --> 00:08:38,267
‫ג'ורדן אמר ש...‬

137
00:08:40,811 --> 00:08:42,647
{\an8}‫מה העניין? יש לך קריאה?‬

138
00:08:44,023 --> 00:08:45,191
{\an8}‫מה קרה?‬

139
00:08:45,691 --> 00:08:47,527
{\an8}‫בן, זה היה נורא. הוא התמוטט.‬

140
00:08:48,152 --> 00:08:49,070
{\an8}‫אבא?‬

141
00:08:50,905 --> 00:08:52,949
{\an8}‫אלוהים. הוא בסדר?‬

142
00:08:53,658 --> 00:08:54,742
{\an8}‫אני לא חושבת.‬

143
00:08:55,743 --> 00:09:00,081
{\an8}‫פשוט עמדתי שם כשצוות העזרה הראשונה‬
‫טיפלו בו. לא יכולתי לעשות כלום.‬

144
00:09:00,081 --> 00:09:03,042
{\an8}‫טוב. יהיה בסדר.‬
‫-אתה לא יכול לדעת, בן.‬

145
00:09:03,042 --> 00:09:06,629
{\an8}‫אף אחד לא אומר לי‬
‫איפה הוא או מה קורה. אני פשוט...‬

146
00:09:08,047 --> 00:09:10,258
{\an8}‫אני לא יכולה להישאר. עליי לעשות משהו.‬

147
00:09:10,758 --> 00:09:14,554
{\an8}‫לעזוב את מתקן המעצר?‬
‫-לא הייתי שם כשאמא מתה, וגם לא כשזיק מת.‬

148
00:09:14,554 --> 00:09:18,015
{\an8}‫בן, אני לא סתם אשב פה.‬
‫אני חייבת למצוא דרך להיות עם אבא.‬

149
00:09:22,103 --> 00:09:24,480
{\an8}‫תשתמשי בקריאה שלך. זאת שעכשיו הייתה לך.‬

150
00:09:25,356 --> 00:09:28,109
{\an8}‫זה נחל, איפשהו.‬
‫-מי אומר?‬

151
00:09:28,109 --> 00:09:32,947
{\an8}‫זימר לא תדע מה הייתה הקריאה שלך,‬
‫רק שהייתה לך קריאה, אז תשתמשי בזה.‬

152
00:09:35,324 --> 00:09:36,409
{\an8}‫כדי לצאת מכאן. כן.‬

153
00:09:37,660 --> 00:09:38,494
{\an8}‫תודה.‬

154
00:09:38,494 --> 00:09:39,745
{\an8}‫פשוט תמצאי את אבא.‬

155
00:09:40,830 --> 00:09:41,956
{\an8}‫תעשי מה שתוכלי למענו.‬

156
00:09:43,082 --> 00:09:44,166
{\an8}‫בסדר.‬

157
00:09:45,543 --> 00:09:46,419
{\an8}‫סוהר!‬

158
00:09:51,007 --> 00:09:52,008
{\an8}‫סוהר.‬

159
00:09:52,925 --> 00:09:55,595
{\an8}‫אני חושב ששכחו לקרוא לנו לארוחת צהריים.‬

160
00:09:55,595 --> 00:09:59,348
{\an8}‫אם שוב אוכלים פיצה,‬
‫תוכל להגיד לשף שיש לי רגישות לקרטון?‬

161
00:10:16,240 --> 00:10:17,950
{\an8}‫אנג'לינה במתקן המעצר.‬

162
00:10:18,951 --> 00:10:21,287
{\an8}‫באמצעות הכוח של ספיר האומגה.‬

163
00:10:22,580 --> 00:10:23,748
{\an8}‫היא הרגה אותם.‬

164
00:10:26,834 --> 00:10:28,836
{\an8}‫מה? אתה בשביתת רעב כאן, גנדי?‬

165
00:10:29,545 --> 00:10:33,174
{\an8}‫יש לנו שוב מים.‬
‫הנה, תשתה. לעזאזל. אני ממש מצטער.‬

166
00:10:33,174 --> 00:10:35,593
{\an8}‫אני מקווה שזה לא חשוב.‬
‫-תתרחק. זה בסדר.‬

167
00:10:37,470 --> 00:10:40,139
{\an8}‫בטח. אני לא צריך את הפתק בכל מקרה.‬

168
00:10:40,931 --> 00:10:42,725
{\an8}‫כבר קראתי מה שאני צריך לדעת.‬

169
00:10:42,725 --> 00:10:46,437
{\an8}‫אנג'לינה גרמה לי לאבד את ההכרה‬
‫וגנבה את הספיר שלי.‬

170
00:10:46,979 --> 00:10:49,523
{\an8}‫אבל עכשיו כשהיא כאן, הגיע הזמן לנקום.‬

171
00:10:49,523 --> 00:10:52,693
{\an8}‫לא תמצא אותה.‬
‫אתה לא יכול סתם להסתובב במתקן כרצונך.‬

172
00:10:53,194 --> 00:10:55,655
{\an8}‫אני אקבל קצת עזרה מהחברים שלך.‬

173
00:10:57,323 --> 00:11:00,201
{\an8}‫עובד ניקיון למעבר שבע!‬
‫ואל תנסה לעצור אותי.‬

174
00:11:00,201 --> 00:11:01,285
‫אני בא איתך.‬

175
00:11:08,376 --> 00:11:12,546
‫אני יודע שהוא כאן. קחי אותי אליו.‬
‫אני רוצה לראות את קפטן ביל דיילי.‬

176
00:11:12,546 --> 00:11:14,882
‫אין לך זכות לבוא בדרישות.‬

177
00:11:15,383 --> 00:11:17,968
‫לא ציית לפקודה ממשלתית להסגיר את עצמך.‬

178
00:11:17,968 --> 00:11:20,304
‫אז תכלאי אותי ותזרקי את המפתח.‬

179
00:11:20,971 --> 00:11:21,931
‫אבל דעי דבר אחד.‬

180
00:11:21,931 --> 00:11:25,476
‫אם לא תרשי לי לראות את חברי,‬
‫לא אגלה לך איפה נמצאים האחרים.‬

181
00:11:26,352 --> 00:11:29,522
‫כמה זמן לדעתך‬
‫החברים שלך עוד יוכלו לשרוד בכוחות עצמם?‬

182
00:11:30,231 --> 00:11:33,901
‫יש לנו אוכל, מחסה,‬
‫צוותים שעוקבים אחר הקריאות.‬

183
00:11:34,402 --> 00:11:37,530
‫הם יהיו בטוחים כאן. עזור לי לעזור להם.‬

184
00:11:39,198 --> 00:11:41,742
‫אני רוצה לראות את ביל דיילי.‬

185
00:11:44,870 --> 00:11:46,163
‫מה עם שיחת טלפון?‬

186
00:11:46,664 --> 00:11:48,958
‫אני אזרח. יש לי זכויות!‬

187
00:11:49,875 --> 00:11:52,169
‫המנהלת, יש לנו נוסעת עם קריאה.‬

188
00:11:52,169 --> 00:11:54,004
‫מבקש רשות לפתור אותה.‬

189
00:11:54,505 --> 00:11:56,882
‫אני ממש לא צריכה עוד נוסעת בחוץ.‬

190
00:11:57,383 --> 00:11:58,259
‫זה מסוכן מדי.‬

191
00:11:58,259 --> 00:12:01,595
‫תראי, יש סיבה‬
‫שבחרת במיקלה סטון מבין כל האחרים כאן.‬

192
00:12:02,096 --> 00:12:05,474
‫היא שוטרת לשעבר, ושוטרת מעולה.‬
‫את יכולה לסמוך עליה.‬

193
00:12:06,100 --> 00:12:08,185
‫למי הייתה קריאה?‬
‫-לי.‬

194
00:12:09,228 --> 00:12:12,523
‫ממש נוח. את רוצה לצאת‬
‫לפתור את הקריאה שלך?‬

195
00:12:13,107 --> 00:12:14,692
‫רוצה? לא. צריכה? כן.‬

196
00:12:14,692 --> 00:12:18,529
‫אני חושבת שזה קשור לנהר הדם,‬
‫ואני חושבת שחיי אנשים בסכנה.‬

197
00:12:18,529 --> 00:12:21,073
‫חייו של אבא שלך? שמעתי מה קרה הבוקר.‬

198
00:12:21,073 --> 00:12:23,743
‫אם לדעתך היא מזייפת קריאה, זה בלתי אפשרי.‬

199
00:12:23,743 --> 00:12:25,911
‫יש לנו שלוש דרכים לאמת זאת, ראשית...‬

200
00:12:25,911 --> 00:12:28,038
‫היית איתם? אני מניחה שתוכל לאשר.‬

201
00:12:29,081 --> 00:12:32,918
‫סאנבי לא טועה. אפשר לרמות את ניטור קצב הלב‬
‫או את תוצאות לחץ דם,‬

202
00:12:32,918 --> 00:12:35,254
‫אבל תראי את סריקות ה-MRI התפקודי.‬

203
00:12:35,254 --> 00:12:37,173
‫אי אפשר לזייף פעילות עצבית.‬

204
00:12:38,674 --> 00:12:40,509
‫תודה לשניכם. אתם יכולים ללכת.‬

205
00:12:47,266 --> 00:12:48,976
‫אני לא יכולה לספוג מעידות.‬

206
00:12:48,976 --> 00:12:52,229
‫ולכן עכשיו, יותר מתמיד,‬
‫חשוב לפעול לפי הנהלים.‬

207
00:12:55,065 --> 00:12:58,569
‫אם היא תחרוג בסנטימטר אחד מהמותר,‬
‫אתה תשלם את המחיר.‬

208
00:12:59,403 --> 00:13:02,990
‫תוכל לדאוג לכך, וסקז?‬
‫-אני מוכן להמר על הקריירה שלי, גברתי.‬

209
00:13:06,118 --> 00:13:07,328
‫תחזרו עד השעה 17:00.‬

210
00:13:07,828 --> 00:13:08,996
‫לכל המאוחר.‬

211
00:13:11,165 --> 00:13:15,461
‫אין לנו הרבה זמן. תוכל להודיע לדריאה‬
‫שתפגוש אותנו בפינת פארק וגארווי,‬

212
00:13:15,461 --> 00:13:16,837
‫ושתביא לי אלכוהול?‬

213
00:13:18,088 --> 00:13:20,007
‫- דריאה מיקאמי‬
‫את באזור? אני צריך לדבר -‬

214
00:13:23,385 --> 00:13:27,473
‫אני לא מבין. הצלחת לא להיתפס במשך חודשים.‬
‫איך הרשויות מצאו אותך עכשיו?‬

215
00:13:28,057 --> 00:13:31,310
‫לא הבנת נכון.‬
‫אני לא נעצרתי. הסגרתי את עצמי.‬

216
00:13:32,812 --> 00:13:37,233
‫אני מחכה למישהו כאן, אבל האישה הזאת, זימר,‬
‫לא נותנת לי לראות אותו.‬

217
00:13:37,233 --> 00:13:38,234
‫רגע.‬

218
00:13:39,485 --> 00:13:40,778
‫את מי אתה אמור לפגוש?‬

219
00:13:41,946 --> 00:13:44,532
‫את קפטן דיילי. הוא הגיע לבית הבטוח הבוקר.‬

220
00:13:46,575 --> 00:13:49,912
‫אמוטה, אני לא יודע איך להגיד לך את זה,‬

221
00:13:49,912 --> 00:13:52,164
‫אבל ביל מת אתמול.‬

222
00:13:52,164 --> 00:13:54,291
‫מה? אבל זה בלתי אפשרי.‬

223
00:13:54,291 --> 00:13:57,253
‫הוא התחנן שאפגוש אותו כאן. הוא בדרך לכאן.‬

224
00:13:57,253 --> 00:13:59,171
‫הזהרתי את זימר שזה מה שיקרה.‬

225
00:13:59,171 --> 00:14:04,260
‫אמוטה, לאחת הנוסעות, אנג'לינה,‬
‫יש כוח מסוים.‬

226
00:14:05,427 --> 00:14:09,223
‫היא יכולה לגרום לך להאמין‬
‫שאתה רואה משהו, מישהו שלא נמצא שם.‬

227
00:14:09,223 --> 00:14:11,851
‫זה לא... אני אומר לך...‬
‫-לא, זה מה שהיא עושה.‬

228
00:14:11,851 --> 00:14:15,437
‫אנג'לינה מרמה אנשים וגורמת להם‬
‫לעשות דברים שהם לא היו עושים,‬

229
00:14:15,437 --> 00:14:20,526
‫דברים מרושעים שיטביעו את סירת ההצלה לנצח...‬
‫-לאף אחד אין כוח כזה. איך אתה יודע?‬

230
00:14:21,819 --> 00:14:23,821
‫כי הייתי קורבן לתעלול כזה.‬

231
00:14:25,906 --> 00:14:27,575
‫אנג'לינה הרגה את אשתי.‬

232
00:14:29,660 --> 00:14:33,414
‫ואז היא גרמה לי לחשוב‬
‫שאני יכול לראות אותה, לגעת בה.‬

233
00:14:34,832 --> 00:14:36,792
‫גרייס הייתה ממש מולי.‬

234
00:14:40,713 --> 00:14:43,507
‫אבל היא אמרה לי לעשות משהו‬
‫שלעולם לא הייתי עושה.‬

235
00:14:44,675 --> 00:14:45,885
‫למסור את הבת שלי.‬

236
00:14:46,468 --> 00:14:51,265
‫ועכשיו היא גרמה לך להאמין שדיילי רוצה‬
‫שתעשה משהו שלא היית עושה, להסגיר את עצמך.‬

237
00:14:53,809 --> 00:14:56,604
‫אז אתה אומר לי שאני לא רק איבדתי את חברי...‬

238
00:14:57,897 --> 00:15:01,275
‫אלוהים, האנשים בבית הבטוח‬
‫יצטרכו להתגונן בכוחות עצמם.‬

239
00:15:03,444 --> 00:15:08,407
‫אבל למה? למה שאנג'לינה תרצה‬
‫לפתות מישהו לבוא לכאן? מה היא מרוויחה מזה?‬

240
00:15:08,407 --> 00:15:12,036
‫כי זימר נואשת לכלוא‬
‫את כל הנוסעים שנשארו בחוץ.‬

241
00:15:12,036 --> 00:15:14,997
‫אבל כל מה שהיא עשתה עד עכשיו נכשל, ולכן...‬

242
00:15:16,832 --> 00:15:17,833
‫אלוהים.‬

243
00:15:20,252 --> 00:15:25,049
‫מה אם היא שיחדה את אנג'לינה להשתמש בספיר‬
‫שלה כדי לשכנע את האחרים להסגיר את עצמם?‬

244
00:15:30,638 --> 00:15:32,598
‫אני יכולה ללכת?‬
‫-לא ממש.‬

245
00:15:33,557 --> 00:15:35,976
‫אבל טייס המשנה הסגיר את עצמו. עשינו עסקה.‬

246
00:15:35,976 --> 00:15:37,728
‫העסקה הייתה לכל הנוסעים.‬

247
00:15:38,520 --> 00:15:41,148
‫אמוטה לא מוכן למסור את מיקום הבית הבטוח.‬

248
00:15:41,148 --> 00:15:42,775
‫אני צריכה את המיקום עכשיו.‬

249
00:15:42,775 --> 00:15:44,485
‫אני לא יודעת איפה הוא.‬

250
00:15:44,485 --> 00:15:46,862
‫אז תיכנסי לראש שלהם ותגלי.‬

251
00:15:46,862 --> 00:15:50,741
‫תמצאי לי את המיקום הזה‬
‫או שתישארי תקועה כאן לנצח.‬

252
00:15:53,619 --> 00:15:56,538
‫בסדר, ראיתי כמה רמזים‬
‫כשהקרנתי לתודעתו של אמוטה.‬

253
00:15:57,247 --> 00:15:58,999
‫טלוויזיה.‬

254
00:15:58,999 --> 00:16:02,920
‫כמה מספרים על הדלת, 408, אני חושבת.‬

255
00:16:02,920 --> 00:16:05,297
‫408 מה? אני צריכה כתובת מדויקת.‬

256
00:16:17,142 --> 00:16:19,103
‫בסדר, אני רואה חלון.‬

257
00:16:20,604 --> 00:16:22,439
‫רחוב בחוץ.‬

258
00:16:23,273 --> 00:16:24,775
‫שלט. שלט רחוב.‬

259
00:16:24,775 --> 00:16:25,985
‫איזו הצטלבות זו?‬

260
00:16:25,985 --> 00:16:28,237
‫רחוב ארבע ו...‬

261
00:16:28,237 --> 00:16:30,489
‫ומה? רחוב ארבע ומה?‬

262
00:16:40,457 --> 00:16:42,418
‫הרגשת את זה?‬
‫-את כל כך קרובה.‬

263
00:16:42,418 --> 00:16:44,628
‫אל תדאגי בקשר לזה. זאת רק רעידה.‬

264
00:16:49,258 --> 00:16:50,134
‫זאת אנג'לינה.‬

265
00:16:50,134 --> 00:16:51,802
‫היא גם שולטת בכדור הארץ?‬

266
00:16:51,802 --> 00:16:54,304
‫בעבר, שימוש לרעה בספיר גרם לרעידות אדמה.‬

267
00:16:54,304 --> 00:16:58,267
‫הבית הבטוח. אסור שזה יקרה.‬
‫לא אתן להם לעשות את הטעות שאני עשיתי.‬

268
00:16:58,267 --> 00:16:59,351
‫יש לנו ברירה?‬

269
00:16:59,351 --> 00:17:03,564
‫עליי להעביר להם את מילת הקוד‬
‫כדי שידעו שהם בסכנה אבל לקחו לי את הנייד.‬

270
00:17:04,273 --> 00:17:05,774
‫אתה סומך עליי?‬
‫-כן.‬

271
00:17:06,442 --> 00:17:07,276
‫טוב.‬

272
00:17:08,944 --> 00:17:11,822
‫סוהר! אני צריך לראות את זימר.‬
‫-מה אתה עושה?‬

273
00:17:13,323 --> 00:17:15,492
‫מהי מילת הקוד? מילת הקוד?‬

274
00:17:16,076 --> 00:17:17,661
‫לול תרנגולות. למה?‬
‫-בסדר.‬

275
00:17:19,788 --> 00:17:22,541
‫אולי נצליח להגיע לנוסעים לפני אנג'לינה.‬

276
00:17:36,263 --> 00:17:39,099
‫פינת פארק וגארווי.‬
‫בדיוק כמו שהקריאה שלך אמרה.‬

277
00:17:40,768 --> 00:17:42,227
‫טוב. אז מה עכשיו?‬

278
00:17:42,728 --> 00:17:43,812
‫נחכה לדריאה.‬

279
00:17:44,688 --> 00:17:45,522
‫נחכה?‬

280
00:17:46,148 --> 00:17:48,108
‫מתי הייתה פעם שרצית לחכות למשהו?‬

281
00:17:50,861 --> 00:17:52,696
‫זייפת את זה, נכון?‬

282
00:17:52,696 --> 00:17:55,199
‫לא זייפתי את זה. באמת הייתה לי קריאה.‬

283
00:17:55,199 --> 00:17:59,328
‫אבל היא הייתה סתם של איזה נחל מבעבע,‬
‫והבנתי שהיא לא דחופה.‬

284
00:17:59,328 --> 00:18:02,081
‫אז חשבתי שאולי נוכל לעשות גיחה קטנה החוצה.‬

285
00:18:02,081 --> 00:18:04,666
‫לא רע, סטון. אז מה עכשיו?‬

286
00:18:04,666 --> 00:18:06,460
‫עדיף שלא תדע.‬

287
00:18:06,460 --> 00:18:09,421
‫קצת מאוחר מדי בשביל זה.‬
‫איך ידעת איפה אבא שלך?‬

288
00:18:10,964 --> 00:18:12,341
‫הרגלים ישנים.‬

289
00:18:12,341 --> 00:18:17,221
‫זה בית החולים הכי קרוב למתקן‬
‫שמקבל מקרי חירום, והנחתי שייקחו אותו לשם.‬

290
00:18:18,180 --> 00:18:22,184
‫היי. זה קצת מוקדם‬
‫למרטיני מיקאמי המפורסם שלי,‬

291
00:18:22,184 --> 00:18:24,061
‫אבל זה היום החופשי שלי.‬

292
00:18:24,853 --> 00:18:26,522
‫מה אתם חוגגים?‬

293
00:18:27,272 --> 00:18:31,068
‫אז קיבלת את ההודעה. זה לא בדיוק‬
‫מה שרציתי אבל זה יעשה את העבודה.‬

294
00:18:32,194 --> 00:18:33,028
‫איזו עבודה?‬

295
00:18:33,028 --> 00:18:35,280
‫זה ישמש כ...‬

296
00:18:37,074 --> 00:18:38,033
‫חומר חיטוי.‬

297
00:18:39,243 --> 00:18:40,911
‫אתם תוציאו את שבב האיתור.‬

298
00:18:40,911 --> 00:18:44,665
‫ודריאה, נכון, זה היום החופשי שלך‬
‫אבל תצטרכי לעשות איתו סיבובים.‬

299
00:18:44,665 --> 00:18:46,834
‫אשמח לעזור לטשטש את עקבותייך.‬

300
00:18:48,252 --> 00:18:51,880
‫מה? את מתכוונת שאת רוצה שאני כאילו...‬
‫את באמת רוצה שאחתוך?‬

301
00:18:52,714 --> 00:18:55,092
‫מה חשבתי לעצמי?‬
‫דריאה, תוכלי לעשות זאת?‬

302
00:18:55,092 --> 00:18:56,009
‫כן.‬

303
00:19:08,730 --> 00:19:09,815
‫כן, בדיוק שם.‬

304
00:19:12,985 --> 00:19:13,986
‫מצטערת.‬

305
00:19:18,365 --> 00:19:19,449
‫בסדר. הוצאתי אותו.‬

306
00:19:20,492 --> 00:19:21,410
‫קח.‬

307
00:19:23,495 --> 00:19:24,621
‫טוב.‬

308
00:19:24,621 --> 00:19:29,042
‫אז יש לך כמה שעות של חופש,‬
‫לאן את רוצה ללכת?‬

309
00:19:29,042 --> 00:19:31,253
‫כדאי שאשיג פלסטר קודם.‬

310
00:19:31,253 --> 00:19:34,214
‫כן, במקרה אנחנו ליד בית חולים.‬

311
00:19:34,214 --> 00:19:35,966
‫בהחלט, מה ההסתברות שזה יקרה?‬

312
00:19:43,682 --> 00:19:47,102
‫טוב, אז ברור‬
‫שאנג'לינה לא נמצאת במתחם המגורים.‬

313
00:19:48,687 --> 00:19:51,523
‫בטוח שלא ראית מישהי‬
‫שנראית כמו החבובה של ישו?‬

314
00:19:51,523 --> 00:19:54,985
‫אמרתי לכם שיש בחור חדש בקבוצה איי,‬
‫אבל זה כל מה שראיתי.‬

315
00:19:56,820 --> 00:19:59,364
‫- הכניסה לסגל מורשה בלבד -‬

316
00:19:59,865 --> 00:20:02,868
‫קדימה, הודיני. נראה אותך‬
‫מפעיל את הקסם שלך על הדלת.‬

317
00:20:02,868 --> 00:20:05,370
‫אתם יודעים שאני בצד שלכם אבל יש גבול.‬

318
00:20:05,370 --> 00:20:08,415
‫אתה רק צריך להעביר את כרטיס המפתח.‬
‫-בחייך, גבר.‬

319
00:20:08,415 --> 00:20:09,791
‫הם עלולים לפטר אותי.‬

320
00:20:10,334 --> 00:20:12,753
‫ואז לא אוכל לראות את פולי או את התינוקת...‬

321
00:20:12,753 --> 00:20:14,796
‫לא ניתן שזה יקרה.‬

322
00:20:16,256 --> 00:20:17,507
‫למה שפשוט לא נוותר?‬

323
00:20:17,507 --> 00:20:19,384
‫ושנשאיר את הספיר רק בשבילך?‬

324
00:20:19,384 --> 00:20:22,137
‫אמרתי לך שהספיר לא מעניין אותי.‬
‫מעניין אותי...‬

325
00:20:22,137 --> 00:20:23,513
‫כן, בסדר, קץ העולם.‬

326
00:20:23,513 --> 00:20:26,433
‫אלוהים, לא נמאס לך אף פעם לשחק את הגיבור?‬

327
00:20:26,934 --> 00:20:30,687
‫תקשיב, אם נמצא את הספיר,‬
‫זה יכול לעזור לפולי. ולתינוקת.‬

328
00:20:34,316 --> 00:20:35,442
‫רק משימת גישוש?‬

329
00:20:36,026 --> 00:20:37,069
‫אני נשבע בכבודי.‬

330
00:20:44,284 --> 00:20:46,453
‫למה אתה עושה את זה?‬
‫-את ביקשת זאת.‬

331
00:20:46,453 --> 00:20:49,081
‫לא עשו אותי באצבע.‬

332
00:20:49,081 --> 00:20:51,625
‫אז למה אתה באמת רוצה לדבר עם התקשורת?‬

333
00:20:52,125 --> 00:20:54,628
‫רוצה לדעת למה? כי נמאס לי.‬

334
00:20:55,212 --> 00:20:57,631
‫נמאס לי שכל העולם חושב שהנוסעים הם איום.‬

335
00:20:57,631 --> 00:20:59,299
‫אם אדבר, אולי יבינו...‬
‫-מה?‬

336
00:20:59,299 --> 00:21:02,219
‫שאנחנו לא שונים מהם. שאנחנו אנושיים.‬

337
00:21:03,595 --> 00:21:06,306
‫ואז אולי כל החרא הזה נגד נוסעי 828 ייפסק.‬

338
00:21:06,306 --> 00:21:08,225
‫אתה חושב שזה באמת עשוי להצליח?‬

339
00:21:09,017 --> 00:21:10,394
‫יש לך רעיון טוב יותר?‬

340
00:21:11,687 --> 00:21:15,440
‫אחרי הרעידות,‬
‫אנסה הכול כדי שהתקשורת תניח לי. אבל בן...‬

341
00:21:15,440 --> 00:21:19,194
‫אם יעלה בי אפילו צל של חשד...‬

342
00:21:22,281 --> 00:21:23,323
‫כן.‬

343
00:21:35,877 --> 00:21:38,130
‫מגיעות לנו תשובות. עכשיו!‬

344
00:21:38,130 --> 00:21:39,298
‫שלום.‬

345
00:21:40,132 --> 00:21:43,218
‫שמי בן סטון. הייתי נוסע בטיסת 828.‬

346
00:21:43,218 --> 00:21:44,636
‫למה הנהר אדום?‬

347
00:21:45,429 --> 00:21:46,722
‫בסדר.‬

348
00:21:46,722 --> 00:21:50,475
‫לא באתי לענות על השאלות שלכם‬
‫בנוגע לנהר או לרעידות.‬

349
00:21:50,475 --> 00:21:53,353
‫אני יודע בדיוק כמוכם בקשר לכך.‬
‫-אז למה אתה כאן?‬

350
00:21:53,353 --> 00:21:55,105
‫אנחנו צריכים לדעת משהו.‬

351
00:21:55,105 --> 00:21:56,440
‫נכון.‬

352
00:21:56,440 --> 00:21:59,609
‫אני כאן לפניכם היום, לא כנוסע,‬

353
00:22:01,486 --> 00:22:02,321
‫אלא כאדם.‬

354
00:22:02,321 --> 00:22:06,491
‫כאב, כאח, כבן,‬

355
00:22:07,117 --> 00:22:08,535
‫כאדם שרוצה‬

356
00:22:09,870 --> 00:22:12,789
‫מה שכל בן אנוש על הכוכב הזה רוצה,‬
‫להיות חופשי.‬

357
00:22:12,789 --> 00:22:15,959
‫חופשי לחיות את חייו על פי בחירתו.‬

358
00:22:17,794 --> 00:22:19,421
‫אבל אתם כלאתם אותנו ב...‬

359
00:22:19,421 --> 00:22:21,173
{\an8}‫- שידור חי ממתקן המעצר 828 -‬

360
00:22:21,173 --> 00:22:23,425
{\an8}‫בלול התרנגולות הזה בלי סיבה.‬

361
00:22:24,051 --> 00:22:25,344
‫בלי סיבה?‬

362
00:22:25,344 --> 00:22:29,097
‫אני לא יודע למה הנהר הפך לאדום,‬
‫אבל אני יודע שזה לא באשמתנו.‬

363
00:22:29,806 --> 00:22:31,767
‫אנחנו לא יודעים את זה.‬
‫-כן.‬

364
00:22:31,767 --> 00:22:33,435
‫אז אני מבקש מכם, אנא.‬

365
00:22:34,519 --> 00:22:35,604
‫אני מתחנן בפניכם,‬

366
00:22:36,146 --> 00:22:40,108
{\an8}‫הרשו לנו להתעופף מלול התרנגולות הזה‬
‫ולחזור הביתה לחברים שלנו,‬

367
00:22:40,108 --> 00:22:42,486
{\an8}‫לאהובי ליבנו, למשפחות שלנו.‬

368
00:22:42,486 --> 00:22:45,655
‫לחזור למשימה שלנו‬
‫שהיא אינה ליצור קרע בעולם,‬

369
00:22:46,281 --> 00:22:47,115
{\an8}‫אלא לרפא אותו.‬

370
00:22:47,115 --> 00:22:48,909
‫תרפא את זה, פריק!‬

371
00:23:05,425 --> 00:23:06,426
‫גברת סטון?‬

372
00:23:09,971 --> 00:23:11,264
‫עד כמה המצב חמור?‬

373
00:23:11,264 --> 00:23:13,350
‫החדשות הטובות הן שאבא שלך שרד.‬

374
00:23:14,142 --> 00:23:17,896
‫החדשות הרעות? כלומר...‬
‫אפשר לראות אותו? אפשר לדבר איתו?‬

375
00:23:17,896 --> 00:23:20,107
‫אבא שלך עבר שבץ מוחי.‬

376
00:23:20,107 --> 00:23:23,360
‫המחסור בחמצן במוחו גרם לסיבוכים רבים,‬

377
00:23:23,360 --> 00:23:25,237
‫ופגע גם ביכולתו לדבר.‬

378
00:23:25,237 --> 00:23:27,614
‫חשבתי שאמרת שהוא בסדר.‬
‫-אמרתי שהוא שרד.‬

379
00:23:27,614 --> 00:23:30,117
‫זוהי תחילתו של מסע ארוך מאוד.‬

380
00:23:30,826 --> 00:23:34,496
‫אבא שלך יזדקק לטיפול מסביב לשעון,‬
‫מקום לפיזיותרפיה שלו.‬

381
00:23:34,496 --> 00:23:36,498
‫ההחלמה אינה דבר בלתי אפשרי‬

382
00:23:36,498 --> 00:23:39,918
‫אבל היא תדרוש הקרבה כספית ואישית.‬

383
00:23:41,378 --> 00:23:45,465
‫אני בטוח שקיוויתם לחדשות טובות יותר,‬
‫אז אתן לכם מרחב.‬

384
00:23:50,554 --> 00:23:52,222
‫טיפול סיעודי מלא, מקום.‬

385
00:23:52,222 --> 00:23:54,641
‫מה אני אמורה ל... אני אסירה.‬

386
00:23:54,641 --> 00:23:56,143
‫אבל את לא לבד. בסדר?‬

387
00:23:56,143 --> 00:24:00,564
‫תגידי לי מה אוכל לעשות.‬
‫ברצינות, כל דבר. לאן אוכל לקחת אותו?‬

388
00:24:00,564 --> 00:24:03,442
‫זה לא משנה לאן תיקח אותו.‬
‫אני לא אוכל לראותו...‬

389
00:24:07,446 --> 00:24:09,614
‫אני לא אנטוש אותו. אני פשוט לא.‬

390
00:24:18,165 --> 00:24:19,499
‫משטרה! על הרצפה עכשיו!‬

391
00:24:19,499 --> 00:24:20,876
‫זוזו!‬

392
00:24:21,376 --> 00:24:22,752
‫המסדרון פנוי!‬
‫-פנוי!‬

393
00:24:24,045 --> 00:24:25,714
‫המסדרון פנוי!‬
‫-פנוי!‬

394
00:24:25,714 --> 00:24:26,798
‫חדר השינה פנוי.‬

395
00:24:26,798 --> 00:24:28,967
‫המטרה פונתה.‬

396
00:24:30,510 --> 00:24:31,928
‫הבית הבטוח היה ריק.‬

397
00:24:32,804 --> 00:24:35,765
‫כמעט כאילו שמישהו הזהיר את הנוסעים.‬

398
00:24:37,726 --> 00:24:41,938
‫את חושבת שאני מסרתי להם מידע?‬
‫למה שאעשה את זה? אני רוצה לצאת מכאן.‬

399
00:24:41,938 --> 00:24:46,109
‫היה קפה חם על הדלפק.‬
‫הטלוויזיה עדיין פעלה. מישהו הזהיר אותם.‬

400
00:24:46,109 --> 00:24:49,404
‫אני אומרת לך שזאת לא הייתי אני.‬
‫-איך אוכל להיות בטוחה?‬

401
00:24:52,574 --> 00:24:55,827
‫לא היית מוצאת את הכתובת הזאת בלעדיי.‬

402
00:24:56,745 --> 00:25:00,248
‫מילאתי את חלקי.‬
‫עכשיו הגיע הזמן שתמלאי את חלקך.‬

403
00:25:01,333 --> 00:25:02,250
‫ואם לא?‬

404
00:25:05,545 --> 00:25:09,132
‫אני מחזיקה את כוח הספיר בכף ידי.‬

405
00:25:09,132 --> 00:25:12,302
‫ראית מה הוא יכול לעשות‬
‫כשאני משתפת פעולה איתך.‬

406
00:25:13,136 --> 00:25:16,223
‫לא כדאי לך לראות‬
‫מה אני יכולה לעשות אם אפעל נגדך.‬

407
00:25:17,182 --> 00:25:18,183
‫את צודקת.‬

408
00:25:19,518 --> 00:25:25,106
‫מה שאני רוצה לראות זה מה‬
‫אני אוכל לעשות עם הספיר בכף ידי.‬

409
00:25:28,818 --> 00:25:30,320
‫אני ממש מצטערת. זה כאב?‬

410
00:25:30,320 --> 00:25:32,239
‫אני בסדר. אל תדאגי לי.‬

411
00:25:33,949 --> 00:25:35,617
‫כמובן שאני דואגת לך.‬

412
00:25:36,159 --> 00:25:37,577
‫את לא צריכה. אני בסדר.‬

413
00:25:39,454 --> 00:25:41,164
‫חטפת מכה חזקה שם בחוץ.‬

414
00:25:45,418 --> 00:25:47,963
‫את צריכה לדאוג לנוסעים.‬

415
00:25:49,214 --> 00:25:52,842
‫סאנבי, אנג'לינה... היא מטביעה את סירת ההצלה,‬

416
00:25:52,842 --> 00:25:56,263
‫ו... אני לא יודע איך לעצור אותה.‬

417
00:25:56,263 --> 00:25:59,057
‫אנחנו עושים כל שביכולתנו‬
‫כדי להשיב מלחמה נגדה.‬

418
00:25:59,057 --> 00:26:03,603
‫איך? היא הרגה את פיונה ואת דיילי.‬
‫המסר שהם היו יכולים להעביר לנו הלך לאיבוד.‬

419
00:26:04,813 --> 00:26:08,942
‫היא הערימה על אמוטה, רעידות אדמה מתחילות‬
‫והיא סיכנה את כל הבית הבטוח.‬

420
00:26:08,942 --> 00:26:10,151
‫ד"ר באל.‬

421
00:26:11,903 --> 00:26:12,946
‫עזבי הכול.‬

422
00:26:14,072 --> 00:26:15,991
‫אני רוצה שתסירי את ספיר האומגה.‬

423
00:26:15,991 --> 00:26:19,369
‫לא, אסור לך! אלוהים נתן לי את הספיר.‬
‫הוא צריך שאשתמש בו.‬

424
00:26:20,161 --> 00:26:21,413
‫מי אישר את זה?‬

425
00:26:23,331 --> 00:26:25,041
‫אורסון, תרדים את המטופלת.‬
‫-לא!‬

426
00:26:38,013 --> 00:26:42,809
‫אין לנו מושג מה יהיו ההשלכות הרפואיות‬
‫אם נסיר ממנה את הספיר.‬

427
00:26:42,809 --> 00:26:45,520
‫ראית את התוהו ובוהו שאנג'לינה כבר גרמה לו.‬

428
00:26:46,229 --> 00:26:49,691
‫כל עוד הרסיס הזה ברשותה,‬
‫לא נוכל לשלוט במעשיה.‬

429
00:26:50,775 --> 00:26:52,235
‫מה את מתכננת לעשות איתו?‬

430
00:26:52,235 --> 00:26:56,156
‫עם הספיר. לאחר שנוציא אותו,‬
‫מה את מתכננת לעשות איתו?‬

431
00:26:56,156 --> 00:26:59,701
‫הממונים עליי יקבלו את ההחלטה בעניין.‬

432
00:26:59,701 --> 00:27:04,414
‫אז אין לזה שום קשר לשימוש באומגה ספיר‬
‫כדי להפוך את הקריאות לכלי נשק?‬

433
00:27:04,414 --> 00:27:06,416
‫כי כשהמייג'ור...‬
‫-בואי נסיר אותו.‬

434
00:27:06,416 --> 00:27:08,627
‫ואז נחשוב מה לעשות איתו.‬

435
00:27:11,463 --> 00:27:14,883
‫ד"ר באל,‬
‫את יכולה להיות חלק מההליך הרפואי הזה,‬

436
00:27:14,883 --> 00:27:16,635
‫או שאת יכולה לזוז הצידה.‬

437
00:27:20,639 --> 00:27:21,473
‫מוכנה?‬

438
00:27:31,983 --> 00:27:34,152
‫הספיר. הוא זז.‬

439
00:27:34,152 --> 00:27:35,236
‫לאן הוא נעלם?‬

440
00:27:35,236 --> 00:27:37,280
‫למה אתה מתכוון?‬
‫-הוא נעלם.‬

441
00:27:37,280 --> 00:27:39,783
‫אז תפתחי אותה ותוציאי אותו.‬

442
00:27:41,618 --> 00:27:44,037
‫לא. אני לא חושבת שהיית אמורה לקבל אותו.‬

443
00:27:44,037 --> 00:27:46,831
‫הוא נספג בגוף שלה,‬
‫התמוסס לתוך הוורידים שלה.‬

444
00:27:46,831 --> 00:27:48,291
‫אם נסיר אותו, היא תמות.‬

445
00:27:54,255 --> 00:27:57,092
‫עליי לערוך כמה שיחות‬
‫וליידע את כולם על התקלה.‬

446
00:27:57,592 --> 00:27:59,928
‫תביא אותה אליי ברגע שהיא תחזור להכרה.‬

447
00:28:17,278 --> 00:28:19,572
‫בסדר. אז מה עכשיו?‬

448
00:28:19,572 --> 00:28:22,325
‫מוסד סיעודי מלא‬
‫קרוב אליי או לבית של בברלי?‬

449
00:28:22,325 --> 00:28:25,745
‫אני לא מרגישה בנוח‬
‫להכניס אותו למוסד כשיש לו אותי.‬

450
00:28:26,246 --> 00:28:28,581
‫את אסירה. אמרת זאת בעצמך.‬

451
00:28:29,791 --> 00:28:33,378
‫אפילו אם דריאה תצליח לטשטש את עקבותייך,‬
‫ותוכלי להישאר בחוץ...‬

452
00:28:39,259 --> 00:28:40,468
‫עוד קריאה?‬

453
00:28:41,845 --> 00:28:46,766
‫זה אותו נחל שלא זיהיתי קודם‬
‫אבל אני חושבת שהוא ליד הבית של טאריק.‬

454
00:28:48,351 --> 00:28:54,482
‫נראה לי שהקריאה אומרת לי לאן ללכת.‬
‫-ללכת? מיקלה, את... אבל את צריכה לחזור ב...‬

455
00:28:54,482 --> 00:28:58,236
‫ג'רד, הקריאה נותנת לי עוד הזדמנות‬
‫להיות עם אבא שלי.‬

456
00:28:58,236 --> 00:28:59,946
‫אני לא אוותר עליה.‬

457
00:29:05,118 --> 00:29:05,994
‫בסדר.‬

458
00:29:06,786 --> 00:29:08,288
‫אם זה מה שאת רוצה.‬

459
00:29:10,665 --> 00:29:12,000
‫אני בעניין.‬
‫-מה?‬

460
00:29:13,460 --> 00:29:15,086
‫לאן אנחנו נוסעים עכשיו?‬
‫-לא.‬

461
00:29:16,796 --> 00:29:19,382
‫אתה תסייע לפושעת נמלטת.‬

462
00:29:19,382 --> 00:29:23,553
‫אתה תהיה פושע נמלט בעצמך.‬
‫אני לא מבקשת ממך להרוס את החיים שלך ככה.‬

463
00:29:23,553 --> 00:29:26,431
‫אני יודע שאת לא מבקשת. אני מתנדב.‬

464
00:29:28,725 --> 00:29:30,143
‫אולי זאת ההזדמנות שלנו.‬

465
00:29:30,143 --> 00:29:32,896
‫את ואני היינו ביחד‬
‫אם המטוס הזה לא היה נעלם‬

466
00:29:32,896 --> 00:29:34,731
‫וגוזל מאיתנו את ההזדמנות הזו.‬

467
00:29:36,316 --> 00:29:38,234
‫לא אתן לזה לקרות שוב.‬

468
00:29:41,321 --> 00:29:42,238
‫אתה בטוח?‬

469
00:29:44,532 --> 00:29:47,035
‫אתה לא חייב לקבל את ההחלטה הזאת.‬

470
00:29:47,786 --> 00:29:49,120
‫תמיד הייתי בטוח.‬

471
00:29:50,413 --> 00:29:52,332
‫ההבדל הוא שהפעם, לאן שאת תלכי,‬

472
00:29:53,833 --> 00:29:54,667
‫אני אלך.‬

473
00:30:20,443 --> 00:30:21,903
‫סליחה, זה מביך.‬

474
00:30:21,903 --> 00:30:25,281
‫לא. כל העניין בקשרים לא מחייבים‬
‫הוא שהם אף פעם לא מביכים.‬

475
00:30:25,281 --> 00:30:26,866
‫כן, ו...‬

476
00:30:28,284 --> 00:30:33,748
‫כולנו כאן יודעים שזה...‬
‫נגמר כבר לפני הרבה זמן.‬

477
00:30:33,748 --> 00:30:35,041
‫כן. לא, זה...‬

478
00:30:35,041 --> 00:30:38,962
‫זה אף פעם לא באמת היה עניין.‬
‫זה היה כמו שום עניין. זה היה...‬

479
00:30:39,671 --> 00:30:42,340
‫אבל אני תוהה מה לעשות עם‬

480
00:30:42,340 --> 00:30:45,718
‫שבב האיתור הראשון בעולם‬
‫עם 40 אחוזי אלכוהול‬

481
00:30:45,718 --> 00:30:49,013
‫כי לא נראה לי שאת חוזרת.‬

482
00:30:50,390 --> 00:30:54,185
‫תמסרי לבן שאני אוהבת אותו, ושאני מצטערת‬
‫שהשארתי אותו לבד כקפטן של סירת ההצלה,‬

483
00:30:54,185 --> 00:30:57,313
‫אבל הקריאה רוצה שאהיה עם אבא שלי.‬

484
00:30:58,398 --> 00:31:01,317
‫הוא יבין את זה.‬
‫-את יודעת שלנוסעים יש גם אותי.‬

485
00:31:07,574 --> 00:31:09,534
‫אנחנו חייבים לזוז. אני אנהג.‬

486
00:31:11,035 --> 00:31:14,080
‫לעזאזל, סליחה.‬
‫לא רצית לשלוח הודעה? זה משהו...‬

487
00:31:14,080 --> 00:31:17,667
‫כן, אני אפילו לא...‬
‫אני אפילו לא זוכרת מה זה היה.‬

488
00:31:20,670 --> 00:31:23,339
‫היי, בלש. תשמור על עצמך שם בחוץ.‬

489
00:31:25,133 --> 00:31:26,009
‫גם את.‬

490
00:31:46,446 --> 00:31:48,406
‫היי, יש לנו מי חמצן?‬

491
00:31:49,240 --> 00:31:51,242
‫תוכל להביא ממחסן האספקה, בבקשה?‬

492
00:31:58,291 --> 00:32:00,418
‫שמעת? רגע, לאן אתה הולך?‬

493
00:32:02,587 --> 00:32:04,547
‫זה נוגדן הקריאות.‬

494
00:32:04,547 --> 00:32:07,008
‫אין לנו זמן. אוכל להזריק זאת לעירוי שלה?‬

495
00:32:07,008 --> 00:32:09,552
‫בן, תפסיק.‬

496
00:32:09,552 --> 00:32:13,389
‫אין ברירה. אם לא נוכל להסיר את הספיר,‬
‫יש למנוע ממנה להשתמש בו.‬

497
00:32:13,389 --> 00:32:16,100
‫אי אפשר סתם לעשות את זה.‬
‫עלינו לערוך בדיקות.‬

498
00:32:16,100 --> 00:32:20,021
‫סאנבי, כל עוד לאנג'לינה‬
‫ש את הכוח להקרין קריאות מזויפות,‬

499
00:32:20,021 --> 00:32:21,314
‫איש מאיתנו לא בטוח.‬

500
00:32:21,898 --> 00:32:24,776
‫אם לא ננצל את ההזדמנות הזאת,‬
‫אם לא נעשה כלום,‬

501
00:32:24,776 --> 00:32:27,362
‫אנחנו מעמידים בסכנה את האנושות כולה.‬

502
00:32:29,697 --> 00:32:30,698
‫היא הורגת אותנו.‬

503
00:32:30,698 --> 00:32:34,911
‫גם זה הורג.‬
‫כמעט מתתי כשהזרקתי לעצמי את הנוגדן.‬

504
00:32:34,911 --> 00:32:37,038
‫ועם ספיר בעורקיה,‬

505
00:32:37,038 --> 00:32:39,457
‫אין לנו מושג לאיזה נזק זה עלול לגרום.‬

506
00:32:39,457 --> 00:32:42,627
‫את יודעת מי האישה הזאת. היא מפלצת.‬

507
00:32:46,005 --> 00:32:48,883
‫אם אני יכול לנטרל את כוחה, אני אעשה זאת.‬
‫-בן.‬

508
00:32:52,011 --> 00:32:53,471
‫היי. לא!‬

509
00:32:53,471 --> 00:32:57,558
‫זה נגמר, אנג'לינה. כל עוד את חיה,‬
‫לא יהיו לך כוחות לפגוע באף אחד.‬

510
00:32:58,059 --> 00:33:01,062
‫עצור, בבקשה. הקריאות,‬
‫הכוחות שלי, הם כל מה שנשאר לי.‬

511
00:33:01,062 --> 00:33:04,065
‫אל תיקח אותם ממני.‬
‫-לקחת ממני את אשתי ואת בתי.‬

512
00:33:04,065 --> 00:33:07,360
‫אני רוצה שתדעי מה זה. שתתנסי במה שהרגשתי.‬

513
00:33:07,360 --> 00:33:09,988
‫הכאב, אנג'לינה. הכאב.‬

514
00:33:11,030 --> 00:33:12,657
‫בן, חכה, אנחנו לא ממש...‬

515
00:33:48,484 --> 00:33:51,070
‫מיק!‬

516
00:33:56,951 --> 00:33:57,869
‫מיק.‬

517
00:34:00,830 --> 00:34:02,915
‫את בסדר? מיק?‬

518
00:34:41,412 --> 00:34:44,874
‫עזור לי! בבקשה, אני חייבת להסתלק מכאן.‬

519
00:34:50,922 --> 00:34:54,717
‫הדבר היחיד שיצא מהדלת הזאת הוא אני והספיר.‬

520
00:34:54,717 --> 00:34:57,220
‫את גנבת אותו ממני. עכשיו אקח אותו בחזרה.‬

521
00:34:57,220 --> 00:35:00,014
‫אתה לא מבין. הספיר הוא לא מה שאתה רוצה.‬

522
00:35:00,014 --> 00:35:00,932
‫זאת אני.‬

523
00:35:19,283 --> 00:35:21,577
‫תישאר למטה.‬

524
00:35:24,247 --> 00:35:25,164
‫אסור...‬

525
00:35:26,541 --> 00:35:27,667
‫אסור שימצאו אותי כאן.‬

526
00:35:28,376 --> 00:35:32,713
‫אם מישהו יראה אותי ויגלה‬
‫שעזרתי לכם להיכנס לכאן, יפטרו אותי.‬

527
00:35:33,339 --> 00:35:34,215
‫בסדר.‬

528
00:35:34,799 --> 00:35:35,842
‫תן לי לעזור לך.‬

529
00:35:37,218 --> 00:35:38,052
‫בוא.‬

530
00:35:50,398 --> 00:35:53,776
‫אני יכול להוציא אותנו מאזקבאן‬
‫אבל לאחר מכן, אזדקק לעזרה.‬

531
00:35:56,154 --> 00:36:00,158
‫שמעת אותי? זה היה הסימן שלך.‬
‫יש לך מקום שנוכל ללכת אליו?‬

532
00:36:00,158 --> 00:36:02,368
‫טוב, אני חושבת שאני מכירה מקום.‬

533
00:36:02,368 --> 00:36:05,413
‫איך אדע שאוכל לבטוח בך?‬
‫-ואיך אדע שאוכל לבטוח בך?‬

534
00:36:05,413 --> 00:36:07,915
‫אה, בסדר.‬

535
00:36:08,541 --> 00:36:11,919
‫זה יהיה מעניין. טוב. בואי אחריי.‬

536
00:36:15,548 --> 00:36:17,049
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

537
00:36:18,301 --> 00:36:20,720
‫מה את עושה?‬
‫-בודקת את הדנ"א שלי.‬

538
00:36:20,720 --> 00:36:22,138
‫תסתכל על הזרוע שלך.‬

539
00:36:23,055 --> 00:36:24,432
‫מה זה, לעזאזל?‬

540
00:36:25,016 --> 00:36:28,728
‫זה נראה כמו הפריחה שקיבלתי‬
‫לאחר שהזרקתי לעצמי את אותו נסיוב.‬

541
00:36:32,231 --> 00:36:33,149
‫אלוהים, בן.‬

542
00:36:34,442 --> 00:36:35,860
‫הן נעלמו. הקריאות נעלמו.‬

543
00:36:35,860 --> 00:36:37,278
‫מה? זה בלתי אפשרי.‬

544
00:36:37,278 --> 00:36:40,823
‫לא, התוצאות האלה זהות לתוצאות‬
‫שקיבלתי לאחר שבדקתי את עצמי.‬

545
00:36:40,823 --> 00:36:44,035
‫זה כאילו שהזריקו לכולם את הנסיוב.‬
‫הקריאות שלהם נעלמו.‬

546
00:36:44,035 --> 00:36:47,121
‫זה לא ייתכן. תבדקי שוב.‬
‫-אני יכולה לבדוק אלף פעם.‬

547
00:36:47,121 --> 00:36:49,790
‫הן נעלמו. הקריאות נעלמו.‬

548
00:37:02,595 --> 00:37:03,721
‫הטבעתי את סירת ההצלה.‬

549
00:37:05,473 --> 00:37:07,725
‫סאנבי, את הזהרת אותי‬

550
00:37:07,725 --> 00:37:11,187
‫אבל הייתי כל כך שקוע בניסיון לעצור אותה.‬

551
00:37:16,317 --> 00:37:17,318
‫פישלתי.‬

552
00:37:17,318 --> 00:37:19,987
‫הזעקות שלה. הזעקה שלה ש...‬

553
00:37:23,032 --> 00:37:25,284
‫גרמה לקצר בחיישני הקריאות שלנו.‬

554
00:37:28,913 --> 00:37:29,830
‫אלוהים.‬

555
00:37:33,292 --> 00:37:34,377
‫נתתי לה לברוח.‬

556
00:37:50,726 --> 00:37:51,894
‫מה קרה?‬

557
00:37:52,937 --> 00:37:54,438
‫אבא שלי בסדר?‬
‫-הוא בסדר.‬

558
00:37:54,438 --> 00:37:57,358
‫הוא בסדר, בהתחשב בנסיבות. שנינו בסדר.‬

559
00:37:58,442 --> 00:38:01,028
‫איך את מרגישה?‬
‫-הראש שלי כואב.‬

560
00:38:01,612 --> 00:38:03,030
‫והזרוע? היא כואבת לך?‬

561
00:38:03,990 --> 00:38:05,700
‫אני אפילו לא יודעת מה לעז...‬

562
00:38:07,159 --> 00:38:07,994
‫מה קרה?‬

563
00:38:09,078 --> 00:38:11,455
‫אני לא יודע, מיק. את התעלפת.‬

564
00:38:12,373 --> 00:38:13,874
‫זה היה ממש מפחיד.‬

565
00:38:19,213 --> 00:38:21,924
‫זאת זימר. היא זקוקה לך בחזרה במתקן בהקדם.‬

566
00:38:21,924 --> 00:38:24,468
‫הנוסעים איבדו את הקריאות שלהם.‬

567
00:38:25,845 --> 00:38:29,056
‫זה משנה משהו? זאת אומרת, את רוצה לחזור?‬

568
00:38:29,056 --> 00:38:31,642
‫ולעשות מה? הקריאות פסקו. הן...‬

569
00:38:36,272 --> 00:38:38,399
‫חוץ מזה, אבא שלי כאן. הוא זקוק לי.‬

570
00:38:40,026 --> 00:38:41,569
‫אני חייבת לו זאת.‬

571
00:38:43,654 --> 00:38:44,947
‫ואני חייבת זאת גם לך.‬

572
00:39:16,354 --> 00:39:19,815
‫- חשבתי שאתה צריך לדעת -‬

573
00:39:36,332 --> 00:39:38,417
‫את בטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות?‬

574
00:39:38,918 --> 00:39:41,545
‫כן, אנחנו מוגנים כאן.‬
‫ראיתי זאת דרך עיניהם.‬

575
00:39:41,545 --> 00:39:42,713
‫זה המקום.‬

576
00:39:51,972 --> 00:39:54,058
‫בסדר. אולי היינו צריכים להישאר...‬

577
00:39:54,683 --> 00:39:55,518
‫אל תירה!‬

578
00:39:55,518 --> 00:39:57,686
‫אנחנו נוסעים, בדיוק כמוכם. 24-די.‬

579
00:39:57,686 --> 00:39:59,772
‫33-אי. אל תירה.‬

580
00:40:25,881 --> 00:40:26,799
‫זה טי-ג'יי.‬

581
00:40:27,925 --> 00:40:29,510
‫היי, טי-ג'יי, אתה בסדר?‬

582
00:40:29,510 --> 00:40:32,304
‫לא. ואם אוליב צודקת, כולנו במצב גרוע.‬

583
00:40:33,097 --> 00:40:34,849
‫בקלף ה"עולם" יש נהר אדום.‬

584
00:40:34,849 --> 00:40:37,977
‫היא הגניבה לי את זה הבוקר. בטח יש לזה קשר.‬

585
00:40:37,977 --> 00:40:39,645
‫- חפיסת קלפי אל-זוראס -‬

586
00:40:39,645 --> 00:40:40,938
{\an8}‫- עולם -‬

587
00:40:40,938 --> 00:40:43,399
‫בדקתי את מי הנהר. התוצאות צריכות להגיע.‬

588
00:40:48,654 --> 00:40:52,241
‫אלוהים. אדומיות. כל כך הרבה? כל כך מהר?‬

589
00:40:52,241 --> 00:40:53,742
‫מה קורה? תעדכני אותי.‬

590
00:40:53,742 --> 00:40:58,873
‫הדם של דיילי לא היה‬
‫מה שגרם לנהר לשנות צבע. אלה אצות אדומות.‬

591
00:40:58,873 --> 00:41:03,210
‫אבל הדבר היחיד שיכול לגרום לכך‬
‫שאצות יתרבו כל כך מהר הוא אם...‬

592
00:41:05,045 --> 00:41:08,340
‫יש אוורור הידרותרמי בקרום כדור הארץ.‬

593
00:41:08,340 --> 00:41:10,968
‫כאילו שהר געש מתפרץ מתחתינו?‬

594
00:41:10,968 --> 00:41:13,596
‫ד"ר באל, את צריכה לבוא איתי.‬

595
00:41:13,596 --> 00:41:15,347
‫לא, יש לי עבודה...‬

596
00:41:15,347 --> 00:41:17,266
‫כבר לא. קיבלת העברה.‬

597
00:41:17,266 --> 00:41:21,187
‫העברה לאן... אל תיגע בי. העברה לאן?‬

598
00:41:21,187 --> 00:41:24,106
‫מידע חסוי, לצערי.‬
‫-מה? את לא יכולה סתם לקחת אותה.‬

599
00:41:24,106 --> 00:41:27,109
‫אתה בכלל לא אמור להיות כאן, מר סטון.‬

600
00:41:27,109 --> 00:41:29,987
‫אל תפריע או שתמצא את עצמך בבידוד.‬

601
00:41:30,905 --> 00:41:33,824
‫היי!‬
‫-לא. בן!‬

602
00:41:33,824 --> 00:41:37,703
‫סאנבי, אני אתקן את זה.‬
‫אני אדבר עם ואנס. זה יהיה בסדר!‬

603
00:41:37,703 --> 00:41:39,497
‫סאנבי, יהיה בסדר!‬

604
00:41:42,500 --> 00:41:43,334
‫מה זה היה?‬

605
00:41:45,586 --> 00:41:46,795
‫הם מקדימים אותנו.‬

606
00:41:47,463 --> 00:41:50,925
‫סאנבי היא לא המדענית היחידה‬
‫שהבינה שיש הר געש מתחת לניו יורק.‬

607
00:41:50,925 --> 00:41:53,344
‫אולי היא היחידה שיודעת מה זה אומר.‬

608
00:41:53,844 --> 00:41:55,054
‫תראה.‬

609
00:41:55,054 --> 00:41:56,514
‫קלף העולם.‬

610
00:41:57,723 --> 00:41:58,849
‫- עולם -‬

611
00:41:58,849 --> 00:42:01,268
‫הנהר האדום מוביל להר געש.‬

612
00:42:02,394 --> 00:42:04,146
‫הוא ניסה להזהיר אותנו.‬

613
00:42:06,273 --> 00:42:07,399
‫העולם מגיע לקיצו.‬

614
00:42:10,319 --> 00:42:11,445
‫ואנחנו יודעים איך.‬

615
00:42:57,157 --> 00:43:00,077
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬