1
00:00:20,020 --> 00:00:21,646
‫בפרקים הקודמים של "מניפסט"...‬

2
00:00:21,646 --> 00:00:23,523
‫נראה שאתה ואנג'לינה התקרבתם.‬

3
00:00:23,523 --> 00:00:25,900
‫אני לא רואה שהיד שלך מצופה בספיר.‬

4
00:00:25,900 --> 00:00:29,362
‫אלוהים בחר בי‬
‫להוביל את הראויים דרך יום הדין.‬

5
00:00:29,362 --> 00:00:32,907
‫התמודדנו עם מותה של קלואי בדרכנו.‬
‫זה מה שהייתי צריך לעשות.‬

6
00:00:32,907 --> 00:00:34,409
‫אבל אני לא מרגיש טוב יותר.‬

7
00:00:34,409 --> 00:00:36,244
‫אני יכולה לנהוג.‬
‫-איווי!‬

8
00:00:36,244 --> 00:00:38,329
‫אתה מכיר את איווי? היא הייתה חברתי הטובה.‬

9
00:00:38,329 --> 00:00:42,250
‫כמעט מתתי מאי ספיקת לב.‬
‫הזדקקתי להשתלה. היא הייתה התורמת שלי.‬

10
00:00:42,250 --> 00:00:44,169
‫ד"ר באל, את הועברת.‬
‫-בן!‬

11
00:00:44,169 --> 00:00:45,503
‫סאנבי!‬
‫-הם מקדימים אותנו.‬

12
00:00:45,503 --> 00:00:48,840
‫סאנבי היא לא היחידה‬
‫שהבינה שיש הר געש מתחת לניו יורק.‬

13
00:00:48,840 --> 00:00:51,843
‫לאחר שהסוהרים שלי יתפנו,‬
‫הנוסעים יקבלו את מבוקשם.‬

14
00:00:51,843 --> 00:00:55,430
‫אנחנו לא יכולים לעזוב אותם. הם בני אדם.‬
‫-ההחלטה התקבלה.‬

15
00:00:55,430 --> 00:00:58,224
‫קשרים לא מחייבים אף פעם לא מביכים.‬

16
00:00:58,224 --> 00:01:00,643
‫זה... נגמר כבר לפני הרבה זמן.‬

17
00:01:00,643 --> 00:01:05,065
‫הנה המפתח לחולים הנוירולוגיים.‬
‫הם מחוברים למכשירי החייאה.‬

18
00:01:05,065 --> 00:01:08,943
‫לא קיבלתי קריאה אחת. קיבלתי את כולן!‬
‫-עדיין אפשר לפתור אותן.‬

19
00:01:08,943 --> 00:01:12,739
‫אז יש לכם סיכוי לשרוד את תאריך המוות.‬
‫-הנהר האדום מוביל להר געש.‬

20
00:01:12,739 --> 00:01:15,658
‫העולם מגיע לקיצו, ואנחנו יודעים איך.‬

21
00:01:21,372 --> 00:01:23,625
{\an8}‫מה שקורה בניו יורק תואם למה שאה שומעת...‬

22
00:01:23,625 --> 00:01:24,709
{\an8}‫- 31 במאי, 2024 -‬

23
00:01:24,709 --> 00:01:26,628
{\an8}‫מסוכנויות המודיעין ברחבי העולם.‬

24
00:01:28,421 --> 00:01:31,424
{\an8}‫אני מבינה, גברתי המזכירה. אדאג לכך בעצמי.‬

25
00:01:32,008 --> 00:01:34,135
{\an8}‫אם אני לא הולכת הביתה, גם הנכס לא.‬

26
00:01:34,135 --> 00:01:36,346
{\an8}‫- יומיים לפני תאריך המוות -‬

27
00:01:42,519 --> 00:01:44,729
‫למה היא לא כאן? תכניס אותה.‬

28
00:01:46,147 --> 00:01:47,482
‫יש שינוי באינפרה-אדום?‬

29
00:01:50,318 --> 00:01:53,113
‫לא משנה מה אנחנו עושים, הוא ממשיך לגדול.‬

30
00:01:53,696 --> 00:01:55,949
‫כמובן. אמרתי לך שהוא ימשיך לגדול.‬

31
00:01:57,534 --> 00:02:01,412
‫את לא עובדת מספיק קשה.‬
‫משרד ההגנה הקים את המעבדה הזאת מסיבה אחת.‬

32
00:02:01,412 --> 00:02:02,831
‫כן. כדי לכלוא אותי.‬

33
00:02:02,831 --> 00:02:07,377
‫את לא אסירה. את נכס בעל אבחנות חשובות.‬

34
00:02:07,377 --> 00:02:10,588
‫נכס שלא יכול ללכת לשום מקום.‬
‫לא להתקשר לאף אחד.‬

35
00:02:10,588 --> 00:02:15,385
‫ולא לעשות משהו בלי שמצלמות יעקבו אחריי.‬
‫-זהו אירוע שעלול לגרום להכחדה.‬

36
00:02:15,385 --> 00:02:19,139
‫לציבור אין מושג‬
‫על מה מעידה הפעילות הסייסמית.‬

37
00:02:19,139 --> 00:02:22,016
‫אם ברצוננו להימנע מפניקה המונית,‬
‫אסור להם לדעת.‬

38
00:02:22,016 --> 00:02:23,184
‫את יודעת מה?‬

39
00:02:23,184 --> 00:02:27,856
‫אם הנוסעים לא ישרדו את יום הדין הסופי,‬
‫החיים המוכרים לנו יסתיימו בעוד יומיים.‬

40
00:02:27,856 --> 00:02:31,776
‫תראו, ידוע לנו שהר הגעש הזה,‬
‫או מה שהוא לא יהיה,‬

41
00:02:31,776 --> 00:02:34,404
‫מגיב לאותות מהתדר האלוהי.‬

42
00:02:35,029 --> 00:02:37,157
‫סליחה, תדר אולטרה נמוך, ULF.‬

43
00:02:37,157 --> 00:02:42,120
‫ולכן, הגיוני שאם נוכל לחסום את ה-ULF,‬
‫נוכל למנוע מהר הגעש להתפרץ.‬

44
00:02:42,120 --> 00:02:43,788
‫איך היית חוסם את ה-ULF?‬

45
00:02:43,788 --> 00:02:45,999
‫באמצעות פעימה אלקטרומגנטית?‬

46
00:02:45,999 --> 00:02:47,375
‫זה מעניין.‬

47
00:02:48,626 --> 00:02:50,044
‫בואו נמצא הוכחת היתכנות.‬

48
00:02:52,130 --> 00:02:56,384
‫הקופסה השחורה פולטת ULF, לא?‬
‫תבדקו אם פיצוץ אלקטרומגנטי ישפיע עליה.‬

49
00:02:56,384 --> 00:02:59,137
‫טרוי, אתה תמחק את כל המידע שלנו.‬

50
00:02:59,137 --> 00:03:02,307
‫אם יתפרצו הרי הגעש ברחבי העולם‬
‫איזו תועלת יש בנתונים?‬

51
00:03:02,307 --> 00:03:04,017
‫ייתכן שזו תקוותנו היחידה.‬

52
00:04:03,868 --> 00:04:06,996
‫כל חיים ראויים...‬

53
00:04:17,298 --> 00:04:19,217
‫היי, תירגע.‬

54
00:04:19,217 --> 00:04:20,843
‫רוצה מים? אספירין?‬

55
00:04:20,843 --> 00:04:21,803
‫לא, אני בסדר.‬

56
00:04:21,803 --> 00:04:24,639
‫בסדר? אתה נראה מותש. עליך להפחית את הכאב.‬

57
00:04:24,639 --> 00:04:28,810
‫אין זמן. קיבלתי עכשיו כמה קריאות.‬
‫אני לא רוצה לשכוח אותן. קדימה.‬

58
00:04:28,810 --> 00:04:29,769
‫קאל.‬

59
00:04:35,566 --> 00:04:38,945
‫טוב, כולם. תתקבצו. יש לנו הרבה עבודה.‬

60
00:04:40,780 --> 00:04:42,198
‫איפה אוליב ועדן?‬

61
00:04:42,198 --> 00:04:44,659
‫מטיילות בחוץ. משחקות בחיים נורמליים.‬

62
00:04:47,078 --> 00:04:48,913
‫קאל. בוא נשמע. מה קורה?‬

63
00:04:49,998 --> 00:04:50,832
‫קפטן אמוטה.‬

64
00:04:52,250 --> 00:04:57,171
‫ישבתי במושב שלך וראיתי משחק‬
‫שהזכיר שילוב בין כדורת דשא ובייסבול.‬

65
00:04:57,171 --> 00:04:59,799
‫קריקט. נהגתי לשחק בזה כשגדלתי בג'מייקה.‬

66
00:05:00,508 --> 00:05:04,554
‫יש מגרשי קריקט בפרוספקט פארק.‬
‫אמא שלי הייתה לוקחת אותי לשם כל הזמן.‬

67
00:05:04,554 --> 00:05:07,098
‫טוב, נהדר. מכיוון שאתה מכיר את האזור,‬

68
00:05:07,098 --> 00:05:11,853
‫למה שלא נצרף את אמוטה לצוות שלך להיום?‬
‫-תיזהרו כשתעברו במנהרה בבניין של דריאה.‬

69
00:05:11,853 --> 00:05:15,315
‫ותזכרו, אם מישהו יזהה אתכם‬
‫או יחשוב שאתם נוסעים...‬

70
00:05:15,315 --> 00:05:17,734
‫תתפצלו ותחזרו בשלושה אמצעי תחבורה שונים.‬

71
00:05:18,693 --> 00:05:20,445
‫מיק, גם לך הייתה קריאה.‬

72
00:05:21,696 --> 00:05:25,325
‫"כל חיים ראויים להצלה".‬
‫נדמה לי שזה מה שנאמר בה.‬

73
00:05:25,325 --> 00:05:27,243
‫זה בסדר. אני אפענח אותה.‬

74
00:05:29,078 --> 00:05:31,581
‫יש לי שבר קריאה למושב 12-אף. מי זה?‬

75
00:05:31,581 --> 00:05:33,875
‫כן, זאת אני.‬
‫-היי. בסדר, ראיתי...‬

76
00:05:33,875 --> 00:05:36,294
‫"כל חיים ראויים להצלה". אני לא...‬

77
00:05:36,294 --> 00:05:39,047
‫נשמע כמו כרזה במרכז גיוס.‬

78
00:05:39,630 --> 00:05:42,133
‫"תעזו לחלום",‬
‫"היו הכי טובים שתוכלו להיות".‬

79
00:05:47,472 --> 00:05:51,559
‫אשתי מביאה לי אוכל מ"גרלנדו'ס" לעבודה.‬
‫למה אני חייב את התענוג?‬

80
00:05:51,559 --> 00:05:54,145
‫לא צריך להיות קורא מחשבות‬
‫כדי לדעת איזה יום היום.‬

81
00:05:54,145 --> 00:05:56,814
‫וחשבתי שאתה יכול להיעזר בעידוד קטן.‬

82
00:05:56,814 --> 00:05:58,649
‫זה ממש מתוק מצדך, אבל...‬

83
00:05:59,275 --> 00:06:01,569
‫אבל כלום. זיק, ימי הולדת הם קשים.‬

84
00:06:02,987 --> 00:06:04,322
‫אני יודעת.‬

85
00:06:06,699 --> 00:06:09,952
‫יום ההולדת של קלואי‬
‫היה כמו חגיגות המרדי גרא.‬

86
00:06:11,371 --> 00:06:12,747
‫היא הייתה משהו.‬

87
00:06:13,748 --> 00:06:16,751
‫בכל אופן, יום ההולדת‬
‫של אחותי הוא רק חצי מזה.‬

88
00:06:17,835 --> 00:06:22,465
‫קיבלתי מתמחה חדש.‬
‫בחור בעייתי שזקוק למנטור.‬

89
00:06:22,465 --> 00:06:24,175
‫נשמע כמו התאמה מושלמת.‬

90
00:06:24,175 --> 00:06:27,011
‫כן, על הנייר,‬
‫אבל כל היום הייתי טרוד במחשבות,‬

91
00:06:27,011 --> 00:06:29,180
‫ופישלתי.‬

92
00:06:29,180 --> 00:06:31,891
‫התפרצתי על הילד הזה כשהוא רק ניסה ללמוד.‬

93
00:06:37,897 --> 00:06:39,273
‫יש לי רעיון.‬

94
00:06:39,273 --> 00:06:40,900
‫מה זה?‬

95
00:06:43,444 --> 00:06:44,404
‫קח עט. קדימה.‬

96
00:06:47,407 --> 00:06:51,494
‫קאל טעה. אני לא חושבת שזה "להצלה"‬
‫אלא "לחיים". "כל חיים ראויים לחיים".‬

97
00:06:52,662 --> 00:06:55,623
‫אני יודעת לאן עליי ללכת.‬
‫-בסדר. רוצה שאבוא?‬

98
00:06:56,249 --> 00:06:59,001
‫עליי לעשות זאת לבד.‬
‫-זאת הייתה קריאה רועשת.‬

99
00:06:59,001 --> 00:07:02,171
‫היה רעש של ניסור‬

100
00:07:02,171 --> 00:07:04,882
‫וסופה עם גשם ורעמים.‬

101
00:07:06,551 --> 00:07:08,386
‫סליחה. זה לא הרבה, אבל...‬

102
00:07:08,386 --> 00:07:09,971
‫אני מקווה שזה מספיק.‬

103
00:07:09,971 --> 00:07:13,891
‫הצוות שלי יכול לצאת איתך.‬
‫כל עוד מישהו יכול להחליף את הנרי במעבדה.‬

104
00:07:13,891 --> 00:07:16,853
‫לא הייתה לי קריאה. אני אשמח לעזור.‬

105
00:07:16,853 --> 00:07:19,397
‫נהדר. הנרי, תצטרף אל אסטריד ואליי.‬

106
00:07:21,315 --> 00:07:22,900
‫אסטריד איננה.‬

107
00:07:23,651 --> 00:07:25,653
‫אני בדרך לדריאה. אבדוק מה שלומה.‬

108
00:07:25,653 --> 00:07:26,654
‫בבקשה.‬

109
00:07:27,947 --> 00:07:29,157
‫כדאי שתצאו בקרוב.‬

110
00:07:29,740 --> 00:07:32,827
‫בסדר. תודה לכולכם. זהו זה.‬

111
00:07:34,996 --> 00:07:36,539
‫היי, קאל. כל הכבוד.‬

112
00:07:37,331 --> 00:07:38,749
‫היה עוד משהו?‬

113
00:07:38,749 --> 00:07:40,793
‫למעשה, לך הייתה קריאה.‬

114
00:07:42,003 --> 00:07:45,798
‫שמעתי זמזום,‬
‫ולאחר מכן אוסף של מספרים שלא הצלחתי להבין.‬

115
00:07:45,798 --> 00:07:49,302
‫זה התחיל עם אחת, אחת, שתיים, אחת.‬

116
00:07:52,930 --> 00:07:55,224
‫1121? אחת ולאחריו קוד חיוג?‬

117
00:07:55,725 --> 00:07:58,144
‫אין מדינה עם אזור חיוג של 121.‬

118
00:07:58,144 --> 00:08:00,313
‫אולי זה תאריך. 21 בנובמבר?‬

119
00:08:00,313 --> 00:08:02,023
‫יכול להיות שנת 1121.‬

120
00:08:02,023 --> 00:08:04,484
‫אולי יש משהו על לוח המיתולוגיה.‬

121
00:08:15,328 --> 00:08:16,662
‫אחת, אחת, שתיים, אחת.‬

122
00:08:17,205 --> 00:08:19,874
‫זאת התחלה של אזור מיקוד בניו יורק.‬

123
00:08:19,874 --> 00:08:21,667
‫ואנס, אזדקק לעזרתך עם זה.‬

124
00:08:27,673 --> 00:08:31,552
‫לא היית צריכה לבוא איתי.‬
‫קיוויתי שתמשיכי לישון.‬

125
00:08:32,637 --> 00:08:35,890
‫זה לא קל כשתינוקה של רוזמרי‬
‫לא מפסיק לבעוט כל הלילה.‬

126
00:08:36,724 --> 00:08:38,100
‫עד כדי כך גרוע, מה?‬

127
00:08:38,100 --> 00:08:39,519
‫ככה-ככה.‬

128
00:08:39,519 --> 00:08:41,646
‫אני מניחה שזה מכין אותי לבאות.‬

129
00:08:41,646 --> 00:08:42,813
‫מכין אותנו.‬

130
00:08:44,232 --> 00:08:47,360
‫בהנחה שהנוסעים יעשו מספיק‬
‫כדי שנגלה מה צפוי לנו.‬

131
00:08:48,569 --> 00:08:52,198
‫ג'יי, בחייך. שוב זה?‬
‫כולם יוצאים לפתור קריאות כבר חודש.‬

132
00:08:52,198 --> 00:08:56,285
‫לא כולם פותרים את הקריאות.‬
‫וככל שקאל נחלש, הקריאות נחלשות.‬

133
00:08:56,285 --> 00:08:58,162
‫מה העניין? מאיפה זה בא?‬

134
00:08:58,162 --> 00:09:00,122
‫יש לנו יומיים. זה הכול.‬

135
00:09:00,122 --> 00:09:04,585
‫יומיים להטות את הכף לטובתנו.‬
‫אחרת... ייתכן שלעולם לא נכיר את הילד שלנו.‬

136
00:09:11,008 --> 00:09:12,051
‫אסטריד!‬

137
00:09:12,635 --> 00:09:13,928
‫דריאה!‬

138
00:09:18,849 --> 00:09:22,436
‫תשכיב אותה על הצד. זה נראה כמו מנת יתר.‬
‫אסור שהיא תיחנק.‬

139
00:09:22,436 --> 00:09:25,314
‫אבל נותרו לה רק כמה כדורים.‬
‫-אני רואה כאן שניים.‬

140
00:09:25,314 --> 00:09:29,110
‫אי אפשר למות ממנת יתר של כדורים נגד חרדה.‬
‫נלוקסון לא יעזור לה.‬

141
00:09:29,110 --> 00:09:31,779
‫חייבים לעשות משהו כי היא לא נושמת.‬
‫תעזרי לי.‬

142
00:09:36,200 --> 00:09:37,952
‫קדימה, אסטריד. קדימה.‬

143
00:09:41,080 --> 00:09:47,211
‫- מניפסט -‬

144
00:10:03,102 --> 00:10:04,854
{\an8}‫לא כולנו אמורים לחיות,‬

145
00:10:04,854 --> 00:10:09,233
{\an8}‫אבל הכפריים האלה לא צריכים להתאמץ קצת יותר‬
‫כדי לפלס לעצמם דרך לגן עדן?‬

146
00:10:09,233 --> 00:10:12,069
{\an8}‫במקומך, הייתי מתמקדת בגאולה שלך.‬

147
00:10:13,195 --> 00:10:16,782
{\an8}‫בישועה שלי? בחייך.‬
‫אני צדיק כמו דאדי וורבאקס.‬

148
00:10:16,782 --> 00:10:18,784
{\an8}‫מקומי ברשימה הפותחת מובטח.‬

149
00:10:18,784 --> 00:10:22,622
{\an8}‫מה שיש לך זה חומר. מה שיש לנו זו אמונה.‬

150
00:10:22,622 --> 00:10:24,790
{\an8}‫אמונה באנג'לינה ובהחלטות שלה.‬

151
00:10:26,042 --> 00:10:28,085
{\an8}‫או שאתה לא מאמין בנבחרת שלנו?‬

152
00:10:28,586 --> 00:10:32,423
{\an8}‫היי, אני כמו השליח שאול או פאול‬
‫או מי שזה לא היה שהאמין.‬

153
00:10:33,007 --> 00:10:36,010
{\an8}‫אבל אני רק שואל את עצמי‬
‫למה שמישהו ירצה לעזוב?‬

154
00:10:36,761 --> 00:10:38,804
{\an8}‫במיוחד מישהי חששנית כמו אסטריד.‬

155
00:10:41,599 --> 00:10:44,894
{\an8}‫מה שלא תהיה הסיבה שהיא עזבה,‬
‫היא לא חלקה אותה איתי.‬

156
00:10:44,894 --> 00:10:46,312
{\an8}‫אבל האם היא באמת...‬

157
00:10:47,063 --> 00:10:47,897
{\an8}‫עזבה?‬

158
00:10:49,190 --> 00:10:52,693
{\an8}‫האישה הזאת הייתה עושה לפרויד בית ספר.‬
‫היא הייתה שבר כלי.‬

159
00:10:52,693 --> 00:10:55,571
{\an8}‫הדבר היחיד שהרגיע אותה היו הגלולות שלה.‬

160
00:10:58,032 --> 00:11:00,368
{\an8}‫ובמקרה מצאתי עכשיו אחת על הרצפה.‬

161
00:11:04,246 --> 00:11:05,164
{\an8}‫זה מה שידוע לי.‬

162
00:11:05,956 --> 00:11:09,627
{\an8}‫העולם יגיע לקיצו בעוד יומיים,‬
‫ורק שמונה יוכלו לשרוד.‬

163
00:11:09,627 --> 00:11:13,589
{\an8}‫במקום לדאוג לאחרים, אני מתפללת.‬

164
00:11:14,799 --> 00:11:16,425
{\an8}‫אני ממליצה גם לך לעשות זאת.‬

165
00:11:27,853 --> 00:11:29,522
{\an8}‫אסטריד! את שומעת אותי?‬

166
00:11:31,732 --> 00:11:32,942
‫אסטריד!‬

167
00:11:35,778 --> 00:11:41,409
{\an8}‫תודה לאל שהקשבת בשיעורי החייאה.‬
‫-היא עדיין בסכנה. צריך לקחת אותה למרפאה.‬

168
00:11:41,409 --> 00:11:44,328
{\an8}‫בסדר, קח שנייה. תבין מה עשית עכשיו.‬

169
00:11:45,663 --> 00:11:47,748
{\an8}‫גם את לא היית כזאת גרועה.‬

170
00:11:51,377 --> 00:11:56,882
{\an8}‫ובכן, החדשות הטובות הן‬
‫שיש רק עשרה אזורי מיקוד בברוקלין‬

171
00:11:56,882 --> 00:11:58,801
{\an8}‫שהמיקוד שלהם מתחיל ב-1121.‬

172
00:12:00,594 --> 00:12:01,762
{\an8}‫אז מה החדשות הרעות?‬

173
00:12:01,762 --> 00:12:06,183
{\an8}‫החדשות הרעות הן שעשרת האזורים האלה‬
‫משתרעים על פני 80 רחובות.‬

174
00:12:06,183 --> 00:12:09,520
{\an8}‫ולכן פתרון הקריאה שלי‬
‫יהיה כמו למצוא מחט בערמת שחת.‬

175
00:12:09,520 --> 00:12:10,855
{\an8}‫אני יכול לחזור למטוס.‬

176
00:12:10,855 --> 00:12:13,399
{\an8}‫לא, קאל...‬
‫-איזו עוד אפשרות יש לנו?‬

177
00:12:13,399 --> 00:12:15,776
{\an8}‫אולי אין צורך. נראה לי שמצאתי את המחט.‬

178
00:12:16,444 --> 00:12:19,822
{\an8}‫השלטונות הפקיעו את כל הבלוק הזה לפני שנים.‬

179
00:12:19,822 --> 00:12:23,242
{\an8}‫הוא הוכרז כאתר מזוהם או משהו אבל תראו.‬

180
00:12:23,242 --> 00:12:26,370
{\an8}‫מה אלה? הם נראים כמו...‬
‫-לוחות סולאריים. חדשים.‬

181
00:12:26,370 --> 00:12:30,916
{\an8}‫לפי טופס הרכישה הזה, חברת החשמל‬
‫התקינה אותם לפני כמה חודשים.‬

182
00:12:31,751 --> 00:12:35,588
{\an8}‫הזמזום בקריאה שלך.‬
‫הוא נשמע כמו רעש ששומעים ממשהו במתח גבוה.‬

183
00:12:35,588 --> 00:12:37,047
{\an8}‫מתח גבוה זה נכון.‬

184
00:12:37,047 --> 00:12:40,092
{\an8}‫הם מייצרים שם מספיק כוח‬
‫כדי להאיר את הסטריפ בווגאס.‬

185
00:12:40,092 --> 00:12:43,137
‫יותר חשמל מכפי שבניין רגיל זקוק לו.‬

186
00:12:43,137 --> 00:12:46,807
‫במיוחד בניין נטוש.‬
‫-יש לי הרגשה שהקריאה שלי רוצה שאצא לשם.‬

187
00:12:46,807 --> 00:12:48,726
‫אני זז.‬
‫-כן, גם אני.‬

188
00:12:48,726 --> 00:12:51,771
‫וגם אני. אם זה מה שאני חושב שזה,‬
‫כדאי שאצטרף אליכם.‬

189
00:12:52,938 --> 00:12:54,815
‫- הרבעים החיצוניים‬
‫מרכז גמילה -‬

190
00:13:05,785 --> 00:13:10,748
‫זיק, אין לי מושג מה מצפה לי כאן‬
‫אבל אתה הכרת את המקום הזה יותר טוב מכולם,‬

191
00:13:10,748 --> 00:13:15,503
‫אז אם יש סיכוי קלוש שאתה יכול לשמוע אותי,‬
‫אני ממש זקוקה לסימן.‬

192
00:13:18,297 --> 00:13:19,465
‫לא? בסדר.‬

193
00:13:26,847 --> 00:13:32,436
‫- כל חיים ראויים לחיים -‬

194
00:13:32,436 --> 00:13:36,607
{\an8}‫אני יודעת שזה אולי נראה טיפשי אבל זה עובד.‬
‫תאמין לי.‬

195
00:13:37,107 --> 00:13:38,734
‫בטח. מי אומר?‬

196
00:13:38,734 --> 00:13:39,693
‫איווי.‬

197
00:13:40,945 --> 00:13:43,906
‫היא כתבה את כל הבעיות שלה על פיסת נייר.‬

198
00:13:43,906 --> 00:13:47,076
‫כל דבר, החל מהחברים שלה בתיכון‬
‫ועד לאמא שלה.‬

199
00:13:47,952 --> 00:13:51,956
‫היא קראה מה שכתבה בקול רם,‬
‫חיברה את הפתק לבלון‬

200
00:13:51,956 --> 00:13:53,165
‫ונתנה לו להתעופף.‬

201
00:13:54,291 --> 00:13:55,751
‫שחררה עצמה מהנטל.‬

202
00:13:56,460 --> 00:13:59,588
‫לא מדובר כאן באיזו דילמה של תיכון.‬
‫זאת קלואי.‬

203
00:13:59,588 --> 00:14:05,094
‫אם נשמתך לא תהיה חופשית, לא תוכל‬
‫לעזור למטופלים שלך, למתמחה שלך, לאף אחד.‬

204
00:14:06,428 --> 00:14:07,388
‫אתה צריך לנסות.‬

205
00:14:07,972 --> 00:14:10,516
‫הייתי נוטה יותר להסכים אם תעשי את זה איתי.‬

206
00:14:11,225 --> 00:14:14,311
‫אולי ביום אחר, אבל היום מדובר בך.‬

207
00:14:16,105 --> 00:14:17,064
‫קדימה.‬

208
00:14:18,357 --> 00:14:19,191
‫תקרא את הפתק.‬

209
00:14:19,984 --> 00:14:20,818
‫את תקראי אותו.‬

210
00:14:25,364 --> 00:14:29,243
‫"קלו, אני יודע שלא תמיד‬
‫הייתי שם בשבילך כמו שהייתי צריך להיות‬

211
00:14:30,160 --> 00:14:32,997
‫"אבל איכשהו אף פעם לא נטרת לי על כך."‬

212
00:14:35,165 --> 00:14:37,793
‫זיק, קדימה. בבקשה.‬

213
00:14:40,296 --> 00:14:45,092
‫"היית האור הבוהק ביותר.‬
‫הלב הטוב ביותר. הנשמה העדינה ביותר.‬

214
00:14:45,092 --> 00:14:47,845
‫"תמיד הפגנת כלפיי רק אהבה.‬

215
00:14:48,345 --> 00:14:50,139
‫"אהבה שלקחתי כמובנת מאליה עד..."‬

216
00:14:52,016 --> 00:14:53,100
‫אני לא יכול.‬

217
00:14:55,227 --> 00:14:57,605
‫"עד שלא יכולת להעניק לי אותה יותר."‬

218
00:14:58,564 --> 00:14:59,523
‫היי.‬

219
00:15:04,445 --> 00:15:05,362
‫בסדר.‬

220
00:15:29,720 --> 00:15:31,889
‫תסלחי לי. אפשר לעזור לך?‬

221
00:15:31,889 --> 00:15:34,642
‫לא, אני רק הסתכלתי...‬
‫-אלוהים.‬

222
00:15:35,225 --> 00:15:36,894
‫את אשתו של זיק לנדון.‬

223
00:15:38,187 --> 00:15:40,397
‫איך זה שאת לא במתקן המעצר?‬

224
00:15:40,397 --> 00:15:43,651
‫בבקשה אל תתקשרי למשטרה. אני מתחננת.‬

225
00:15:45,402 --> 00:15:46,737
{\an8}‫- מונטגו איירווייז -‬

226
00:15:50,324 --> 00:15:51,742
‫בסדר, מה העניין?‬

227
00:15:52,826 --> 00:15:54,870
‫משהו ממש מבאס אותך.‬

228
00:15:55,496 --> 00:15:57,748
‫הכול מבאס אותי, טרוי.‬

229
00:15:59,667 --> 00:16:02,044
‫יש משהו אחר. משהו מסוים.‬

230
00:16:02,044 --> 00:16:04,338
‫כמו עכשיו. את יודעת שאני מכיר אותך.‬

231
00:16:09,009 --> 00:16:11,971
‫יודעת מה? תשכחי מזה.‬
‫תוכלי לתת לי את כבל הקלט הזה?‬

232
00:16:14,348 --> 00:16:16,225
‫לא. אתה יודע מה? זה מטופש.‬

233
00:16:16,225 --> 00:16:19,061
‫ידעתי!‬
‫-אני רצינית. אנחנו חייבים לצאת מכאן.‬

234
00:16:19,061 --> 00:16:21,939
‫זה ניסיון שגובל בטירוף‬
‫למנוע מהר געש להתפרץ.‬

235
00:16:21,939 --> 00:16:24,566
‫לא, אין טעם לנסות למנוע מהרי געש להתפרץ‬

236
00:16:24,566 --> 00:16:27,403
‫אם ההשגחה העליונה אינה רוצה שזה יקרה.‬

237
00:16:27,403 --> 00:16:32,741
‫עלינו להבין איך הנוסעים ישרדו את יום הדין.‬
‫ויש לנו רק יומיים לעשות את זה! יומיים!‬

238
00:16:32,741 --> 00:16:37,871
‫אבל פירוש הדבר הוא לפרוץ למסדרונות‬
‫שהגישה אליהם היא באמצעות כרטיסי מפתח.‬

239
00:16:37,871 --> 00:16:39,206
‫כרטיסים שאין ברשותנו.‬

240
00:16:39,707 --> 00:16:43,168
‫לא נעים לי להגיד. אם את רוצה לצאת,‬
‫עלינו לעצור את הר הגעש,‬

241
00:16:43,669 --> 00:16:45,546
‫כלומר, לבדוק את הפעימה הזאת.‬

242
00:16:48,215 --> 00:16:51,635
‫הפעימה הזאת יכולה‬
‫למחוק כל אות חשמלי, נכון?‬

243
00:16:51,635 --> 00:16:52,970
‫סאנבי? לא.‬

244
00:16:52,970 --> 00:16:56,932
‫כן. אם נוכל לכוון אותה ל-11,‬
‫נוכל להשבית כל מצלמה, כל מנעול.‬

245
00:16:56,932 --> 00:16:58,100
‫ונוכל לצאת מפה.‬

246
00:16:58,100 --> 00:16:59,435
‫אנחנו עלולים להיעצר.‬

247
00:16:59,435 --> 00:17:02,980
‫אתה רוצה לחיות את שארית חייך בפחד‬
‫או לסיים אותם כמו גיבור?‬

248
00:17:04,940 --> 00:17:05,983
‫אנחנו עושים זאת.‬

249
00:17:19,496 --> 00:17:20,873
‫יש לך רגע?‬

250
00:17:22,875 --> 00:17:25,711
‫בשביל אחת החברות הנאמנות בעדר שלי? תמיד.‬

251
00:17:26,462 --> 00:17:30,841
‫נוכל ללכת למקום פרטי יותר?‬
‫זה קשור לחבר אחר בעדר.‬

252
00:17:54,406 --> 00:17:56,408
‫- מבוקש...‬
‫חטף ילד -‬

253
00:18:00,120 --> 00:18:02,247
‫"החצי השני של ליבך."‬

254
00:18:11,715 --> 00:18:15,135
‫אם את לא רוצה שאתקשר למשטרה,‬
‫תגידי לי למה את כאן.‬

255
00:18:15,135 --> 00:18:18,555
‫אני רק רוצה להסתכל מסביב לרגע.‬
‫זה בטח נשמע מוזר אבל...‬

256
00:18:18,555 --> 00:18:21,391
‫את צריכה ללכת. אוסקר, אני זקוקה לעזרתך!‬

257
00:18:22,226 --> 00:18:24,019
‫שמעת אותה. היא אמרה לך ללכת.‬

258
00:18:24,520 --> 00:18:28,148
‫תראו, אם תסכימו להקשיב לי לרגע, בבקשה.‬

259
00:18:28,148 --> 00:18:29,483
‫הזמן נגמר.‬
‫-לא.‬

260
00:18:38,242 --> 00:18:39,576
‫תתרחק, אוסקר!‬

261
00:18:53,465 --> 00:18:56,552
‫אתר סודי? אתר סודי ממשלתי?‬
‫-חבר שלי חקר קצת.‬

262
00:18:56,552 --> 00:19:00,806
‫יש הרבה פעילות בבניין,‬
‫ומשלוחים רבים הגיעו לכאן בחודשים האחרונים.‬

263
00:19:00,806 --> 00:19:02,349
‫אבל במרכז ברוקלין?‬

264
00:19:02,349 --> 00:19:05,894
‫הם מסתתרים מתחת לאף.‬
‫זה הצליח לך, נכון, גבריאל?‬

265
00:19:16,363 --> 00:19:17,197
‫מה התוכנית?‬

266
00:19:17,990 --> 00:19:20,200
‫למצוא מה שאנחנו מחפשים לפני שניתפס.‬

267
00:19:20,200 --> 00:19:21,827
‫לא תוכנית מוצלחת במיוחד.‬

268
00:19:21,827 --> 00:19:24,496
‫אתם תנסו לפתור את הקריאה. אני אשמור עליכם.‬

269
00:19:42,306 --> 00:19:43,724
‫היי, מצאת משהו?‬

270
00:19:43,724 --> 00:19:46,393
‫הדבר היחיד שמצאתי הוא שצדקנו בקשר לאסטריד.‬

271
00:19:46,393 --> 00:19:48,604
‫חייב להיות משהו אחר שקורה כאן.‬

272
00:19:48,604 --> 00:19:50,480
‫היי, אם כבר מדברים,‬

273
00:19:51,440 --> 00:19:53,901
‫אני אשנא את עצמי אם גרמתי למצב מוזר.‬

274
00:19:54,526 --> 00:19:55,444
‫מוזר?‬

275
00:19:55,444 --> 00:19:56,612
‫בינך ובין מיק?‬

276
00:19:57,529 --> 00:20:03,327
‫העניין הזה היה אמור להיות קשר לא מחייב.‬
‫-זה היה עד שראיתי שיש לך עניין מאוד מחייב.‬

277
00:20:03,327 --> 00:20:05,370
‫כן, אבל אתה לא היית היחיד שראה.‬

278
00:20:05,871 --> 00:20:08,457
‫אני בטוחה שהחודש האחרון היה קל למיק.‬

279
00:20:08,457 --> 00:20:11,627
‫מי יכול להאשים אותה?‬
‫אנחנו נמצאים במצב מטורף.‬

280
00:20:11,627 --> 00:20:14,630
‫אני לא יודע.‬
‫אם נצליח לעבור את היומיים הבאים,‬

281
00:20:14,630 --> 00:20:19,051
‫אין לי ספק שכולנו ביחד‬
‫נמצא דרך לפלס את דרכנו במצב הזה.‬

282
00:20:22,095 --> 00:20:26,808
‫היי, אני מחויב להיות אב לילד הזה‬
‫כפי שאני מחויב לכך שאהיה הורה-שותף לך.‬

283
00:20:27,601 --> 00:20:29,353
‫ובן זוג של מיק, בסדר?‬

284
00:20:30,103 --> 00:20:31,146
‫אני מבטיח לך.‬

285
00:20:32,439 --> 00:20:33,649
‫טוב, תודה.‬

286
00:20:34,858 --> 00:20:36,985
‫אני מקווה שאתה צודק כי כך או אחרת,‬

287
00:20:37,903 --> 00:20:39,613
‫הילד הזה יגיע בקרוב.‬

288
00:20:56,463 --> 00:21:00,550
‫השיחה בקשר הייתה צבאית.‬
‫המקום הזה אתר של הצבא. תהיו ערניים.‬

289
00:21:13,730 --> 00:21:17,526
‫אני לא מאמין שהסכמתי לזה.‬
‫כבר מאוחר מדי לבנות כלוב פאראדיי?‬

290
00:21:17,526 --> 00:21:19,152
‫זה עומד להיכנס לפעולה בעוד‬

291
00:21:20,195 --> 00:21:21,071
‫שלוש,‬

292
00:21:21,947 --> 00:21:24,074
‫שתיים, אחת.‬

293
00:21:27,619 --> 00:21:31,248
‫האזעקה הייתה צריכה לפעול כשנכנסנו.‬
‫-למה אתה חושב שהיא לא פעלה?‬

294
00:21:31,248 --> 00:21:32,249
‫אתם שומעים?‬

295
00:21:32,874 --> 00:21:34,960
‫אני לא שומע כלום.‬
‫-בדיוק.‬

296
00:21:34,960 --> 00:21:37,713
‫אין אזעקות. אין אורות מהבהבים.‬

297
00:21:38,463 --> 00:21:40,716
‫הדבר היחיד בינינו לבין מה שנמצא בפנים‬

298
00:21:40,716 --> 00:21:42,551
‫הוא דלת הפלדה הפשוטה הזאת.‬

299
00:21:47,347 --> 00:21:49,391
‫כאן נמצא כל המידע שאנחנו צריכים.‬

300
00:22:04,156 --> 00:22:07,034
‫אבא, כדאי שנלך.‬
‫-לא, אני לא חוזר. לא עכשיו.‬

301
00:22:07,034 --> 00:22:10,412
‫הקריאה שלי הובילה אותנו לכאן.‬
‫-הקריאה שלך הייתה 4 מספרים...‬

302
00:22:10,412 --> 00:22:12,331
‫ארבעה מספרים. 1121.‬

303
00:22:15,042 --> 00:22:17,085
‫זה לא בסדר.‬
‫-אני יודע שזה לא בסדר.‬

304
00:22:38,023 --> 00:22:40,692
‫קרלוס, אני לא מאמינה שזה אתה. זה...‬

305
00:22:42,402 --> 00:22:43,320
‫זה אני.‬

306
00:22:43,820 --> 00:22:45,030
‫אני עדיין חי וקיים.‬

307
00:22:58,627 --> 00:23:01,129
‫הצלת את המצב.‬

308
00:23:01,630 --> 00:23:02,881
‫אז אנחנו תיקו.‬

309
00:23:03,673 --> 00:23:06,927
‫זה לא היה מזמן‬
‫שהוכחת לי שהחיים שלי ראויים לחיים.‬

310
00:23:08,470 --> 00:23:09,638
‫מה?‬

311
00:23:09,638 --> 00:23:13,308
‫כלום. אני לא מצליחה‬
‫להוציא את המשפט הזה מהראש שלי היום.‬

312
00:23:13,308 --> 00:23:15,143
‫זה יותר מביטוי כאן.‬

313
00:23:15,143 --> 00:23:17,604
‫כן.‬
‫-זאת הסיבה שנמשכתי למקום הזה.‬

314
00:23:18,397 --> 00:23:20,399
‫כדי לעזור לאנשים להחלים ולהתחבר.‬

315
00:23:20,399 --> 00:23:23,026
‫אתה נשמע כמו בעלי.‬
‫-אני בהחלט מקווה.‬

316
00:23:23,026 --> 00:23:24,528
‫הוא לימד אותי הכול.‬

317
00:23:27,072 --> 00:23:28,031
‫אתה המתמחה של זיק.‬

318
00:23:28,907 --> 00:23:30,867
‫הוא דיבר עליך כל הזמן.‬

319
00:23:30,867 --> 00:23:31,993
‫גם עלייך.‬

320
00:23:31,993 --> 00:23:37,165
‫זיק תמיד אמר שאת הסלע שלו,‬
‫כוכב הצפון, התאומים שלו.‬

321
00:23:38,250 --> 00:23:41,503
‫אין דבר חשוב יותר מאשר לעזור לאחרים,‬
‫מאשר ליצור קשר.‬

322
00:23:45,132 --> 00:23:47,634
‫כשאשתי ואני הכרנו, נתקלנו בציור המערה הזה,‬

323
00:23:47,634 --> 00:23:49,886
‫והוא דיבר אל ליבנו.‬

324
00:23:50,971 --> 00:23:52,097
‫ומאותו רגע ואילך,‬

325
00:23:52,097 --> 00:23:55,100
‫תמכנו זה בזה והחזקנו זה את זה.‬

326
00:23:56,309 --> 00:23:58,019
‫בלי אשתי, בלי התאומים,‬

327
00:23:59,146 --> 00:24:00,439
‫לא הייתי כאן היום.‬

328
00:24:01,982 --> 00:24:04,818
‫כי היה רגע שבו חשבתי‬
‫שחיי אינם ראויים לחיים,‬

329
00:24:05,360 --> 00:24:08,697
‫והיא הושיטה לי יד מעבר למרחב ולזמן‬
‫כדי לעזור לי להבין‬

330
00:24:08,697 --> 00:24:12,075
‫שלא רק החיים שלי ראויים לחיים‬
‫אלא שכל חיים ראויים לחיים.‬

331
00:24:13,243 --> 00:24:14,202
‫בכל פעם.‬

332
00:24:15,162 --> 00:24:16,663
‫אני רוצה להראות לך משהו.‬

333
00:24:31,553 --> 00:24:35,557
‫אנחנו ביחד כבר זמן רב,‬
‫אחים ואחיות, וחיכינו לרגע הזה.‬

334
00:24:35,557 --> 00:24:38,185
‫הקץ הצודק לעולמנו המושחת.‬

335
00:24:38,977 --> 00:24:43,356
‫רבים מכם הפגינו בפניי את אמונתכם,‬
‫ועם זאת, אנחנו עדיין רבים מדי.‬

336
00:24:44,733 --> 00:24:46,443
‫ולכן אני חייבת לשאול.‬

337
00:24:48,653 --> 00:24:51,823
‫האם היית נאמן, האח פול? האם אתה מאמין?‬

338
00:24:59,456 --> 00:25:00,916
‫ואתה, האח איגן?‬

339
00:25:13,303 --> 00:25:15,388
‫אתה מתפלל לישועה?‬

340
00:25:16,932 --> 00:25:18,600
‫אני מתפלל שתגידי "כן".‬

341
00:25:21,686 --> 00:25:24,731
‫כשהעולם הזה יתמוטט, ואת תעמדי שם,‬

342
00:25:25,774 --> 00:25:27,734
‫לא תרצי לעמוד שם לבד.‬

343
00:25:28,443 --> 00:25:31,488
‫והאמת היא שגם אני לא רוצה להיות לבד.‬

344
00:25:31,488 --> 00:25:33,323
‫שנינו נשמות שבורות.‬

345
00:25:34,574 --> 00:25:35,575
‫אבל אולי,‬

346
00:25:36,785 --> 00:25:38,245
‫אף שזה נשמע מטורף,‬

347
00:25:38,954 --> 00:25:40,413
‫נוכל להתאחד,‬

348
00:25:41,540 --> 00:25:42,666
‫ולנחם זה את זו.‬

349
00:25:43,375 --> 00:25:44,584
‫ולכן אני מבקש ממך‬

350
00:25:45,961 --> 00:25:48,463
‫כאדם שבור לב אחד לאחר.‬

351
00:25:50,465 --> 00:25:52,259
‫האם תהיי החצי השני של הלב שלי?‬

352
00:26:05,438 --> 00:26:07,482
‫כן. אני אהיה.‬
‫-כן?‬

353
00:26:26,334 --> 00:26:27,460
‫אלוהים!‬

354
00:26:27,961 --> 00:26:31,798
‫אלוהים. אני לא מאמינה שאתה כאן.‬
‫חשבתי שלא אראה אותך שוב.‬

355
00:26:31,798 --> 00:26:35,468
‫לא ידעתי לאן לקחו אותך.‬
‫היית כלואה כאן תשעה חודשים?‬

356
00:26:35,468 --> 00:26:36,636
‫זה סיפור ארוך.‬

357
00:26:37,512 --> 00:26:40,765
‫איך ידעת שאנחנו כאן?‬
‫-לא ידעתי. קריאה ידעה.‬

358
00:26:41,891 --> 00:26:44,227
‫לא, אבל איבדנו את הקריאות שלנו.‬

359
00:26:44,227 --> 00:26:46,980
‫לא, איבדנו את היכולת שלנו לקבל אותן.‬

360
00:26:47,564 --> 00:26:49,899
‫אבל לא קאל. יש לו גישה לכל הקריאות.‬

361
00:26:49,899 --> 00:26:54,029
‫במהלך החודש האחרון חמקנו ממתקן המעצר,‬
‫ופתרנו אותן זו אחר זו.‬

362
00:26:54,029 --> 00:26:56,656
‫אם ברצוננו לפתור עוד, כדאי שנסתלק מפה.‬

363
00:26:56,656 --> 00:26:58,033
‫זאת רק שאלה של זמן...‬

364
00:26:59,284 --> 00:27:00,452
‫שומרים.‬

365
00:27:00,452 --> 00:27:02,078
‫מכאן. מהר!‬

366
00:27:03,371 --> 00:27:04,372
‫קדימה!‬

367
00:27:12,797 --> 00:27:14,674
‫אלוהים. האם זה...‬

368
00:27:14,674 --> 00:27:17,594
‫לאחר שזיק עזב,‬
‫מצאתי את זה בשולחן העבודה שלו.‬

369
00:27:17,594 --> 00:27:21,348
‫אני יודע למה‬
‫זיק מושיט לך יד דרך המרחב והזמן.‬

370
00:27:21,348 --> 00:27:22,891
‫כן. כדי לומר מה?‬

371
00:27:24,142 --> 00:27:26,895
‫אני מצטער. לא התכוונתי ל...‬
‫-לא, אתה לא.‬

372
00:27:26,895 --> 00:27:29,105
‫אתה פשוט... אני... זאת אני.‬

373
00:27:29,105 --> 00:27:33,693
‫לכל מקום שאני הולכת היום‬
‫אני שומעת את הביטוי "כל חיים ראויים לחיים"‬

374
00:27:33,693 --> 00:27:37,238
‫אבל את מי אני מנסה לשכנע‬
‫שהחיים שלהם ראויים לחיים?‬

375
00:27:37,739 --> 00:27:39,032
‫מה לגבי החיים שלך?‬

376
00:27:41,660 --> 00:27:43,620
‫את לא חושבת שהגיע הזמן למחילה?‬

377
00:27:44,120 --> 00:27:45,580
‫מאז שאיווי מתה,‬

378
00:27:46,498 --> 00:27:47,332
‫אני...‬

379
00:27:49,167 --> 00:27:51,294
‫התחננתי שהיא תסלח לי.‬

380
00:27:54,172 --> 00:27:58,134
‫אני מוכנה לעשות הכול‬
‫אבל היא לא יכולה לתת לי את זה,‬

381
00:27:58,134 --> 00:28:00,845
‫אז אני לא מדברת על קבלת מחילה.‬

382
00:28:00,845 --> 00:28:02,514
‫אני מדבר על להעניק מחילה.‬

383
00:28:02,514 --> 00:28:04,391
‫מחילה לעצמך.‬

384
00:28:10,563 --> 00:28:14,859
‫זה יישמע ממש מוזר,‬
‫אבל אני יכולה לקבל את אחד הבלונים האלה?‬

385
00:28:20,031 --> 00:28:22,534
‫קדימה! מהר!‬

386
00:28:24,202 --> 00:28:27,580
‫טרוי, בוא נלך!‬
‫-הדרך היחידה החוצה היא ליצור הסחת דעת.‬

387
00:28:27,580 --> 00:28:29,499
‫אני מניח שלא הבאתם רימוני עשן.‬

388
00:28:29,499 --> 00:28:31,376
‫טרוי, מה? על מה אתה מדבר?‬

389
00:28:31,376 --> 00:28:34,129
‫אני אומר שכולכם חשובים לי מאוד.‬

390
00:28:35,004 --> 00:28:38,007
‫במיוחד את. יש לך הזדמנות להציל את העולם.‬

391
00:28:38,717 --> 00:28:40,343
‫החופש שלי בתמורה לשלך.‬

392
00:28:40,927 --> 00:28:42,846
‫ההחלטה הקלה ביותר שקיבלתי מעודי.‬

393
00:28:48,226 --> 00:28:50,562
‫זה היה הרבה יותר מגניב עם רימוני עשן.‬

394
00:28:50,562 --> 00:28:51,604
‫לא, טרוי!‬

395
00:28:53,523 --> 00:28:54,774
‫ידיים למעלה.‬
‫-היי.‬

396
00:29:00,113 --> 00:29:01,614
‫טוב, איווי.‬

397
00:29:03,116 --> 00:29:08,538
‫נראה לי שסוף-סוף הבנתי. אבל הלוואי‬
‫שלא הייתי מבינה כי זאת האמת, נכון?‬

398
00:29:09,122 --> 00:29:12,333
‫לפעמים המקום הכי בטוח‬
‫להתחבא בו הוא בתוך האשמה שלך.‬

399
00:29:13,710 --> 00:29:16,004
‫כמה פעמים התחננתי בפנייך שתסלחי לי?‬

400
00:29:16,004 --> 00:29:18,882
‫ואת אפילו לא מישהו שנוטרת טינה.‬
‫תמיד היית אומרת,‬

401
00:29:19,841 --> 00:29:23,136
‫"נו כבר, מיק, טיפשה שכמותך,‬
‫תמשיכי לחיות את חייך."‬

402
00:29:25,096 --> 00:29:26,014
‫ואני סירבתי.‬

403
00:29:27,557 --> 00:29:28,516
‫בסדר.‬

404
00:29:29,934 --> 00:29:31,561
‫תפסת אותי. אני אבלע את הפיתיון.‬

405
00:29:36,941 --> 00:29:39,110
‫אני סולחת לך, מיקלה סטון.‬

406
00:29:42,197 --> 00:29:43,239
‫אני סולחת לך.‬

407
00:30:02,550 --> 00:30:05,094
‫איך הלך?‬
‫-היה קצת קשה, אבל מצאנו את התשובה.‬

408
00:30:05,595 --> 00:30:06,679
‫איך האחרים הצליחו?‬

409
00:30:07,430 --> 00:30:10,642
‫תוצאות מעורבות.‬
‫-כל קריאה שנפתרת עוזרת להטות את הכף.‬

410
00:30:10,642 --> 00:30:12,727
‫אני חייב להאמין שאנחנו מתקדמים.‬

411
00:30:13,478 --> 00:30:14,521
‫אני הולך להתרחץ.‬

412
00:30:19,025 --> 00:30:22,070
‫אנחנו מקבלים מקאל מידע יותר ויותר חלקי.‬

413
00:30:22,070 --> 00:30:24,572
‫זה נס שמישהו מסוגל עדיין לפתור קריאות.‬

414
00:30:28,117 --> 00:30:31,621
‫כולנו עושים כמיטב יכולתנו.‬
‫בוא נישאר ממוקדים.‬

415
00:30:36,084 --> 00:30:39,337
‫נראה שהקריאה שלך נפתרה בהצלחה!‬
‫ברוך שובך.‬

416
00:30:39,337 --> 00:30:40,296
‫תודה.‬

417
00:30:40,797 --> 00:30:44,342
‫אעבור על תוצאות הקריאות עם בת'אני‬
‫בזמן שתעשה לסאנבי סיור כאן.‬

418
00:30:44,342 --> 00:30:46,845
‫את תיווכחי שהמקום הזה עבר כמה שדרוגים,‬

419
00:30:46,845 --> 00:30:48,638
‫הודות לבחור הזה כאן.‬

420
00:30:48,638 --> 00:30:51,140
‫לא עשיתי את זה לבד. כולם היו שותפים.‬

421
00:30:51,140 --> 00:30:52,100
‫ובכן,‬

422
00:30:53,059 --> 00:30:54,143
‫המקום נראה מדהים.‬

423
00:30:54,644 --> 00:30:55,478
‫כן.‬

424
00:30:56,980 --> 00:30:57,814
‫נכון.‬

425
00:30:59,816 --> 00:31:02,610
‫כאן אנחנו עוקבים אחר כל הקריאות.‬

426
00:31:02,610 --> 00:31:04,445
‫בכל יום, קאל נכנס ל...‬

427
00:31:06,072 --> 00:31:08,408
‫היי, אתה בסדר, חבר?‬

428
00:31:08,408 --> 00:31:11,244
‫כן, רק בדקתי אילו קריאות כבר פתרנו.‬

429
00:31:11,244 --> 00:31:14,998
‫לפני שאחזור למטוס,‬
‫אני צריך לתת לכולם את הקריאות הבאות שלהם.‬

430
00:31:18,001 --> 00:31:19,210
‫הוא נושא משא כבד.‬

431
00:31:19,210 --> 00:31:20,295
‫כן, כבד מדי.‬

432
00:31:20,795 --> 00:31:23,381
‫הוא מתיש את עצמו כדי שנקבל כל קריאה.‬

433
00:31:23,381 --> 00:31:26,426
‫הוא ישב בכל מושב. אפילו של נוסעים שמתו.‬

434
00:31:26,426 --> 00:31:31,556
‫מה לגבי מרקו והאחרים?‬
‫-נעולים בתדר ה-ULF במצב של קריאה תמידית.‬

435
00:31:31,556 --> 00:31:33,266
‫איך...‬
‫-הוא ניסה שוב ושוב.‬

436
00:31:33,266 --> 00:31:35,602
‫הם מקבלים משהו, אבל אין לו גישה אליו.‬

437
00:31:35,602 --> 00:31:38,980
‫הוא פשוט מייסר את עצמו בגלל כל זה.‬

438
00:31:39,647 --> 00:31:41,900
‫הוא נושא את נטל העולם על כתפיו.‬

439
00:31:42,400 --> 00:31:45,486
‫איך אוכל לעזור?‬
‫-תודה לאל שחזרת. היינו זקוקים לך.‬

440
00:31:47,572 --> 00:31:48,573
‫אני הייתי זקוק לך.‬

441
00:31:49,157 --> 00:31:51,159
‫סאנבי. היי, חזרת.‬

442
00:31:51,910 --> 00:31:54,287
‫אנחנו זקוקים לעזרתך עם מטופלת במרפאה.‬

443
00:31:55,121 --> 00:31:56,122
‫המשך יבוא.‬

444
00:32:02,795 --> 00:32:04,422
‫מה האבחנה?‬

445
00:32:04,422 --> 00:32:06,841
‫זה לא יקרה בן לילה, אבל היא תחלים.‬

446
00:32:07,675 --> 00:32:08,551
‫עשיתם עבודה מצוינת.‬

447
00:32:09,677 --> 00:32:10,511
‫אז מה קרה לה?‬

448
00:32:11,304 --> 00:32:14,015
‫דבר אחד בטוח. זו לא תרופה נגד חרדה.‬

449
00:32:14,015 --> 00:32:16,559
‫אני יודעת כי בעבר גם אני קיבלתי אותה.‬

450
00:32:17,477 --> 00:32:22,315
‫מה שזה לא יהיה, היא אמרה שהיא לוקחת לפחות‬
‫כדור אחד ביום מאז שהיא עזבה את אנג'לינה.‬

451
00:32:22,315 --> 00:32:23,983
‫זו אבקה לבנה וחסרת ריח.‬

452
00:32:24,776 --> 00:32:26,778
‫שיוצרת מלחים בלתי מסיסים במים.‬

453
00:32:26,778 --> 00:32:31,866
‫על סמך זה והתסמינים שלה,‬
‫אני חושבת שזה ברודיפאקום. זה רעל.‬

454
00:32:31,866 --> 00:32:35,411
‫כדאי שנדבר איתה.‬
‫אולי היא יודעת מי עשה את זה ולמה.‬

455
00:32:35,912 --> 00:32:37,622
‫כן. תעשו את זה, בלשים.‬

456
00:32:42,752 --> 00:32:43,711
‫מה שלומם?‬

457
00:32:43,711 --> 00:32:46,547
‫כרגיל. רק בוהים ישר קדימה.‬

458
00:32:47,131 --> 00:32:48,925
‫נעולים בתדר האלוהי.‬

459
00:32:49,592 --> 00:32:50,718
‫סליחה, ULF.‬

460
00:32:53,638 --> 00:32:55,056
‫ULF...‬

461
00:32:56,683 --> 00:32:57,767
‫אלוהים.‬

462
00:32:58,810 --> 00:32:59,978
‫התיאוריה של טרוי!‬

463
00:33:53,990 --> 00:33:55,950
‫אני כאן. ממש כאן.‬

464
00:33:57,160 --> 00:33:57,994
‫איפה אתה?‬

465
00:33:59,495 --> 00:34:02,206
‫אני מקשיב! אתה חייב לדבר עם מישהו!‬

466
00:34:03,124 --> 00:34:05,334
‫בבקשה! קדימה! תן לנו קריאות!‬

467
00:34:07,628 --> 00:34:08,880
‫אנחנו צריכים עזרה!‬

468
00:34:19,390 --> 00:34:20,975
‫- לא נפתרה, נפתרה -‬

469
00:34:24,353 --> 00:34:25,271
‫היי.‬
‫-היי.‬

470
00:34:25,813 --> 00:34:28,566
‫לא תנחשי למי הקריאה שלי הובילה אותי,‬
‫לסאנבי.‬

471
00:34:29,067 --> 00:34:30,985
‫היא במעבדה.‬
‫-כמובן שהיא שם.‬

472
00:34:31,569 --> 00:34:34,655
‫מה איתך? גילית את מי את היית אמורה להציל?‬

473
00:34:34,655 --> 00:34:35,656
‫כן.‬

474
00:34:36,532 --> 00:34:38,034
‫הקריאה הכי קשה שהייתה לי.‬

475
00:34:45,333 --> 00:34:46,292
‫הייתי זקוקה לה.‬

476
00:34:47,335 --> 00:34:48,336
‫מוכנה לעוד אחת?‬

477
00:34:49,462 --> 00:34:51,130
‫כאילו שחיי תלויים בזה.‬

478
00:34:52,507 --> 00:34:53,800
‫בסדר, תקשיבו, חברים.‬

479
00:34:53,800 --> 00:34:59,972
‫אני יודע שאנחנו עייפים. זה היה חודש‬
‫ארוך מאוד של פתרון הקריאות, אבל זהו זה.‬

480
00:35:00,848 --> 00:35:01,808
‫מאמץ אחרון.‬

481
00:35:02,683 --> 00:35:06,145
‫ההישרדות שלנו,‬
‫וכנראה ההישרדות של העולם כולו,‬

482
00:35:06,145 --> 00:35:09,649
‫תלויה בכך שכל אחד מאיתנו‬
‫יתחייב לעשות את הדבר הנכון.‬

483
00:35:20,868 --> 00:35:21,869
‫מה קרה?‬

484
00:35:23,663 --> 00:35:25,456
‫מה ראית?‬
‫-כלום.‬

485
00:35:26,874 --> 00:35:29,085
‫לא שמעתי כלום. לא הרגשתי כלום.‬

486
00:35:30,253 --> 00:35:31,379
‫הן נעלמו, אבא.‬

487
00:35:32,797 --> 00:35:34,340
‫הקריאות נעלמו.‬

488
00:35:36,509 --> 00:35:39,345
‫אני כל כך מצטער.‬

489
00:35:39,345 --> 00:35:42,849
‫אם הייתי חזק יותר,‬
‫אם הייתי מקבל יותר קריאות כשהן הגיעו...‬

490
00:35:42,849 --> 00:35:45,309
‫קאל. אנחנו לא יודעים מה כל זה אומר.‬

491
00:35:46,227 --> 00:35:48,312
‫אולי יש הסבר לסיבה שהן נעלמו.‬

492
00:35:48,312 --> 00:35:50,648
‫אולי פתרנו את כולן.‬

493
00:36:06,747 --> 00:36:07,748
‫כולם...‬

494
00:36:13,713 --> 00:36:15,548
‫אני רק רוצה להודות לכם.‬

495
00:36:18,426 --> 00:36:24,182
‫כל אחד ואחד מכם עבד ללא לאות‬
‫וללא גמול, הכרת תודה או רווח.‬

496
00:36:25,057 --> 00:36:27,977
‫איני יודע למה הקריאות נעלמו‬
‫אבל אני יודע משהו אחר.‬

497
00:36:30,605 --> 00:36:32,523
‫קיבלנו הזדמנות.‬

498
00:36:34,358 --> 00:36:35,484
‫תזכורת ל...‬

499
00:36:36,861 --> 00:36:39,322
‫תזכורת לדבר החשוב ביותר.‬

500
00:36:44,535 --> 00:36:46,579
‫זה הזמן להיות עם יקירי ליבכם.‬

501
00:36:47,955 --> 00:36:50,208
‫תאמצו אותם לליבכם. תהיו לצידם.‬

502
00:36:50,208 --> 00:36:53,377
‫כי יכול להיות שמחר הוא כל מה שיש לנו.‬

503
00:37:08,726 --> 00:37:10,603
‫טוב, קדימה.‬

504
00:37:12,063 --> 00:37:15,024
‫ההשפעות של הפעימה האלקטרומגנטית‬
‫על קליפת המוח.‬

505
00:37:15,024 --> 00:37:16,692
‫מערכת ההחייאה לא תינזק?‬

506
00:37:16,692 --> 00:37:20,071
‫לא, אני רק צריכה‬
‫פעימה חלשה כדי לשבש את ה-ULF.‬

507
00:37:20,071 --> 00:37:22,198
‫מספיק כדי לחלץ אותם מהקריאה שלהם.‬

508
00:37:23,157 --> 00:37:26,410
‫אם אלוהים באמת עומד מאחורי כל זה,‬

509
00:37:26,410 --> 00:37:29,413
‫יש סיבה שהאנשים האלה‬
‫לכודים בקריאה כל הזמן.‬

510
00:37:30,164 --> 00:37:31,624
‫אני מוכנה למצוא אותה.‬

511
00:37:35,503 --> 00:37:36,879
‫בוא נעיר אותם.‬

512
00:37:50,851 --> 00:37:54,188
‫אני לא מבינה. משהו לא בסדר.‬
‫אין שום שינוי בפעילות שלהם.‬

513
00:37:54,188 --> 00:37:57,566
‫איך סימני החיים שלהם‬
‫לא משתנים לאחר פעימה אלקטרומגנטית?‬

514
00:37:57,566 --> 00:38:01,070
‫אני לא יודע. אבל אולי ננסה משהו אחר.‬
‫-ננסה מה?‬

515
00:38:02,280 --> 00:38:04,240
‫זהו זה! אין לנו יותר זמן!‬

516
00:38:14,917 --> 00:38:18,087
‫אני לא מרגישה בנוח להשאיר את כולכם ככה.‬

517
00:38:18,087 --> 00:38:21,090
‫אבל אני מודה לאלוהים‬
‫שלא הפסקת להעניק לנו תקווה.‬

518
00:38:22,300 --> 00:38:23,134
‫בואי הנה.‬

519
00:38:39,358 --> 00:38:42,737
‫המשפחה שלי הייתה רק אני ואמא שלי, אז...‬

520
00:38:44,238 --> 00:38:45,114
‫טוב...‬

521
00:38:46,824 --> 00:38:47,783
‫כבר לא.‬

522
00:38:50,411 --> 00:38:52,580
‫אתה נשאר?‬
‫-כמובן שאני נשאר.‬

523
00:40:26,465 --> 00:40:29,468
‫פעם הייתה חנות צעצועים ברחוב קאנאל.‬

524
00:40:29,468 --> 00:40:32,263
‫אנשים הגיעו מכל רחבי העולם‬

525
00:40:33,055 --> 00:40:38,310
‫בתקווה לרכוש‬
‫את אחד מפסלוני העץ המעודנים האלה.‬

526
00:40:38,310 --> 00:40:41,230
‫לא הייתי שם כבר הרבה מאוד זמן‬

527
00:40:41,230 --> 00:40:46,152
‫עד שהקריאה שלי... שלנו,‬
‫הובילה אותי לשם היום.‬

528
00:40:46,902 --> 00:40:50,239
‫וכשנכנסתי, מצאתי את זה.‬

529
00:40:54,243 --> 00:40:56,787
‫הדרקון הזה נקרא "שנלונג".‬

530
00:40:56,787 --> 00:40:58,873
‫הוא מלך הסערות.‬

531
00:40:59,707 --> 00:41:02,585
‫כשראיתי אותו, חשבתי עליך.‬

532
00:41:03,961 --> 00:41:05,754
‫אני מאמין שזה סימן.‬

533
00:41:06,881 --> 00:41:08,507
‫סימן שנועד לך.‬

534
00:41:08,507 --> 00:41:12,219
‫הלוואי שידעתי מה משמעותו.‬
‫-מעולם לא הפסקת לחפש משמעות.‬

535
00:41:13,471 --> 00:41:14,805
‫למה להפסיק עכשיו?‬

536
00:41:31,405 --> 00:41:32,323
‫סאנבי?‬

537
00:41:32,865 --> 00:41:33,824
‫היי.‬

538
00:41:36,577 --> 00:41:38,954
‫הייתי כל כך בטוחה שתהיה להם תשובה.‬

539
00:41:38,954 --> 00:41:41,415
‫חשבתי שאם אוכל לחלץ אותם מהקריאה שלהם...‬

540
00:41:41,415 --> 00:41:43,834
‫בן, זה לא הצליח.‬
‫-היי.‬

541
00:41:43,834 --> 00:41:47,963
‫הם עדיין כלואים בה.‬
‫-עשית מה שיכולת, בסדר? כולנו עשינו.‬

542
00:41:48,756 --> 00:41:50,341
‫מה אם אין תשובה?‬

543
00:41:51,884 --> 00:41:53,260
‫מה אם זה הסוף?‬

544
00:41:53,260 --> 00:41:54,803
‫אז נלחמנו עד סופנו.‬

545
00:42:40,766 --> 00:42:43,561
‫שלא ייכנסו לך רעיונות לראש.‬

546
00:42:44,311 --> 00:42:47,815
‫ראשית, עלינו להנחות את העדר‬
‫מעבר לאחרית הימים,‬

547
00:42:47,815 --> 00:42:52,528
‫ואז נוכל להתמקד‬
‫במשימה האלוהית של אכלוס מחדש.‬

548
00:42:56,991 --> 00:43:01,328
‫האמת שחשבתי על דילול האוכלוסייה.‬

549
00:43:02,413 --> 00:43:03,497
‫היו עשרה.‬

550
00:43:04,623 --> 00:43:07,501
‫עכשיו יש תשעה ובקרוב יהיו שמונה.‬

551
00:43:08,836 --> 00:43:12,506
‫זה רק גורם לי לתהות מה קרה לאסטריד.‬

552
00:43:14,883 --> 00:43:16,302
‫היא לא עברה את הסינון.‬

553
00:43:16,844 --> 00:43:19,597
‫ולכן היא נשפטה בזמנו של האל.‬

554
00:43:21,557 --> 00:43:24,977
‫אבל אני שמחה שאתה הוכחת את עצמך כראוי.‬
‫כמעט נכשלת.‬

555
00:43:45,164 --> 00:43:47,249
‫מה אתה עושה כאן? אמרתי לך לא לבוא.‬

556
00:43:47,249 --> 00:43:50,169
‫זה לא יכול לחכות יותר.‬

557
00:45:08,247 --> 00:45:11,166
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬