1 00:00:10,010 --> 00:00:13,930 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:18,268 --> 00:00:21,479 ‫בפרקים הקודמים של "מניפסט"...‬ ‫-נבדק מספר 3 בלבד.‬ 3 00:00:22,772 --> 00:00:24,566 ‫בני ערובה? איך יכולת?‬ 4 00:00:24,649 --> 00:00:25,608 ‫איך אתה יכולת?‬ 5 00:00:25,692 --> 00:00:29,029 ‫מה הטעם ביצירת מוטנטים רבי עוצמה‬ 6 00:00:29,112 --> 00:00:32,991 ‫אם אי אפשר לשכפל אותם‬ ‫ולהפוך אותם לכלי נשק?‬ 7 00:00:33,074 --> 00:00:35,577 ‫אתה אבא, נכון?‬ ‫-יש לי בן ובת.‬ 8 00:00:35,660 --> 00:00:39,164 ‫אתה יכול לדמיין איך תרגיש‬ ‫אם לא תוכל להציל את הילד שלך?‬ 9 00:00:39,247 --> 00:00:43,126 ‫אני מנסה להגן על הילדה שלי, לעזאזל!‬ ‫-גם אני הילד שלך, אבא.‬ 10 00:00:45,920 --> 00:00:48,214 ‫תמיד כשבני אדם יצרו קשר עם האלוהות...‬ 11 00:00:48,298 --> 00:00:49,758 ‫- ספיר -‬ 12 00:00:49,841 --> 00:00:51,384 ‫זה קרה הודות לאבן ספיר.‬ 13 00:00:51,468 --> 00:00:53,136 ‫יש מישהי שאני עוזר לה,‬ 14 00:00:53,219 --> 00:00:55,555 ‫ואני לא יודע אם אני צריך לעזור לה.‬ 15 00:00:55,638 --> 00:00:57,265 ‫אני מחפש את אנג'לינה.‬ 16 00:00:57,348 --> 00:01:01,519 ‫מי ייתן והטקס הקדוש הזה ‬ ‫יטהר את נשמתך ויגאל אותך בשמו.‬ 17 00:01:02,103 --> 00:01:02,937 ‫אמן.‬ 18 00:01:06,024 --> 00:01:08,693 ‫יש לנו שתי דקות עד שהמרשם יגיעו.‬ 19 00:01:08,777 --> 00:01:11,279 ‫זה קשה,‬ ‫אבל עליי לדעת מה ויולט אמרה לך אמש.‬ 20 00:01:11,362 --> 00:01:14,282 ‫כל דבר שיעזור להבין‬ ‫למה אמא של אנג'לינה רצחה אותה.‬ 21 00:01:14,365 --> 00:01:17,619 ‫קאל, אם נתפוס את נואל, אתה תזוכה מאשמה.‬ 22 00:01:17,702 --> 00:01:22,373 ‫אנג'לינה, ויולט אמרה לי שהיא עזרה לה,‬ ‫היא נתנה לה דברים לתינוקות.‬ 23 00:01:22,457 --> 00:01:24,501 ‫נואל צדה כל מי שעזר לאנג'לינה.‬ 24 00:01:24,584 --> 00:01:27,253 ‫אספתי אותה מיד כשקיבלתי את ההודעה.‬ ‫-מה קורה?‬ 25 00:01:27,337 --> 00:01:29,005 ‫קאל! בוא! תיכנס למכונית.‬ 26 00:01:29,089 --> 00:01:31,216 ‫אנחנו צריכים לדבר על זה.‬ ‫-אין זמן.‬ 27 00:01:31,299 --> 00:01:34,844 ‫הראיות רק נסיבתיות במקרה הטוב.‬ ‫אם הוא רק יענה על השאלות...‬ 28 00:01:34,928 --> 00:01:37,430 ‫ניתן שייקחו ממנו‬ ‫טביעות אצבעות ודגימת דנ"א?‬ 29 00:01:37,514 --> 00:01:40,141 ‫כן.‬ ‫-לאחר שנים של שמירה על הזהות האמיתית שלו?‬ 30 00:01:40,225 --> 00:01:43,603 ‫אם יברח הוא ייראה אשם.‬ ‫-ואם יישאר, יהפכו אותו לעכבר מעבדה.‬ 31 00:01:43,686 --> 00:01:47,398 ‫אם יגלו שגבריאל הוא קאל ‬ ‫שמבוגר ב-5 וחצי שנים, לא ישחררו אותו.‬ 32 00:01:47,899 --> 00:01:49,818 ‫עליך לספר לאביך על התסמינים שלך.‬ 33 00:01:49,901 --> 00:01:50,735 ‫אני בסדר.‬ 34 00:01:50,819 --> 00:01:52,237 ‫אני מרגיש משהו נוסף.‬ 35 00:01:52,320 --> 00:01:55,532 ‫אתה מרגיש שנודע לי שוויולט נרצחה‬ ‫ושאיני רוצה להיעצר.‬ 36 00:01:56,199 --> 00:01:57,158 ‫דקה אחת.‬ 37 00:01:57,242 --> 00:01:58,326 ‫קאל!‬ 38 00:01:58,910 --> 00:01:59,744 ‫למכונית. מיד.‬ 39 00:01:59,828 --> 00:02:01,621 ‫לקחת את התמונה?‬ ‫-איזו תמונה?‬ 40 00:02:01,704 --> 00:02:05,208 ‫אמרתי לך שאני צריך את התמונה ליד המיטה...‬ ‫-מרשם 828! תפתחו!‬ 41 00:02:05,291 --> 00:02:06,459 ‫מהר!‬ ‫-תפתחו!‬ 42 00:02:06,543 --> 00:02:07,877 ‫רוץ!‬ ‫-משטרה!‬ 43 00:02:07,961 --> 00:02:09,838 ‫לא, בן!‬ ‫-עזוב אותו! תניח לו!‬ 44 00:02:09,921 --> 00:02:12,549 ‫היי! הוא עצור. תתרחק.‬ 45 00:02:13,049 --> 00:02:14,175 ‫אמרתי לשמור מרחק!‬ 46 00:02:14,259 --> 00:02:15,176 ‫בוא.‬ 47 00:02:16,052 --> 00:02:19,097 ‫אל תגיד כלום, בסדר? אני ממש מאחוריך.‬ 48 00:02:20,056 --> 00:02:21,558 ‫אני ממש מאחוריך!‬ 49 00:02:28,606 --> 00:02:32,735 ‫אם נואל צדה אנשים שנתנו מחסה לאנג'לינה,‬ ‫עלינו לדעת מי הבא ברשימה שלה.‬ 50 00:02:32,819 --> 00:02:37,115 ‫דריאה מחפשת מידע על כל מי שהיה במתחם.‬ ‫-טוב, אבל יש לוודא שכולם כאן מוגנים.‬ 51 00:02:37,198 --> 00:02:39,409 ‫היינו הראשונים שהכניסו את אנג'לינה.‬ 52 00:02:39,492 --> 00:02:42,203 ‫השוטר ששמר כאן ישוחרר‬ ‫כי הם חושבים שהרוצח נתפס.‬ 53 00:02:42,287 --> 00:02:45,498 ‫אשאר כאן עד שיחליף אותי ‬ ‫חבר מתחנת 129 שישמור על הבית.‬ 54 00:02:45,582 --> 00:02:47,625 ‫ואז אלך לוודא שנואל בבית.‬ 55 00:02:48,459 --> 00:02:51,588 ‫דריאה קיבלה מידע על האשראי של אדריאן.‬ ‫מלון בסאניסייד.‬ 56 00:02:51,671 --> 00:02:54,841 ‫אדריאן נתן לאנג'לינה מחסה במתחם.‬ ‫-כן, בדיוק.‬ 57 00:02:54,924 --> 00:02:57,427 ‫אם יש מישהו שנואל תרדוף אחריו, זה אדריאן.‬ 58 00:02:57,510 --> 00:02:59,596 ‫בסדר, אלך לבדוק את המלון.‬ 59 00:03:00,972 --> 00:03:02,557 ‫את חושבת שאת הולכת לבד?‬ 60 00:03:09,147 --> 00:03:12,817 ‫סליחה! הבחור הצעיר הזה לא עשה שום דבר רע.‬ 61 00:03:14,777 --> 00:03:15,778 ‫מר סטון.‬ 62 00:03:18,156 --> 00:03:21,117 ‫קפטן פאהי. ‬ ‫נשלחתי מוושינגטון כדי לפקד על המרשם.‬ 63 00:03:21,201 --> 00:03:23,203 ‫עצרתם ילד כי הוא מכיר את הקורבן?‬ 64 00:03:23,286 --> 00:03:24,996 ‫הוא היה האחרון שנראה עם ויולט‬ 65 00:03:25,079 --> 00:03:28,166 ‫לאחר מה שנראה כשיחה תוקפנית.‬ 66 00:03:28,249 --> 00:03:31,502 ‫מר סטון, בבקשה.‬ ‫נבדוק את טביעות האצבעות והדנ"א שלו.‬ 67 00:03:31,586 --> 00:03:35,131 ‫אנחנו נחקור אותו. ‬ ‫אם הוא לא עשה משהו רע, אין לו מה להסתיר.‬ 68 00:03:35,215 --> 00:03:36,507 ‫בסדר.‬ 69 00:04:20,718 --> 00:04:21,970 ‫הצילו!‬ 70 00:04:22,720 --> 00:04:23,930 ‫הצילו אותי!‬ 71 00:04:24,555 --> 00:04:29,394 ‫אדריאן!‬ 72 00:04:48,830 --> 00:04:51,124 ‫יש לי הרגשה ‬ ‫שהוא לא הלך רק לקחת קרח.‬ 73 00:04:59,632 --> 00:05:00,967 ‫יש על זה כלורופורם.‬ 74 00:05:03,469 --> 00:05:07,640 ‫נואל דקרה את כל הקורבנות שלה בזירה.‬ ‫-היא בטח תכננה משהו מיוחד בשבילו.‬ 75 00:05:09,684 --> 00:05:11,060 ‫מה אתה עושה כאן?‬ 76 00:05:11,561 --> 00:05:14,772 ‫אני מתאכסן בהמשך המסדרון.‬ ‫המתחם התפוצץ. הרגשתי אשם.‬ 77 00:05:14,856 --> 00:05:18,443 ‫זה לא מלון יוקרה, אבל זה משהו.‬ ‫-הוא שילם על החדר.‬ 78 00:05:18,526 --> 00:05:21,654 ‫השהות עליי ושאר ההוצאות עליו.‬ ‫זה המעט שיכולתי לעשות.‬ 79 00:05:24,157 --> 00:05:25,825 ‫הוא דובר אמת. אפשר לספר לו.‬ 80 00:05:27,827 --> 00:05:31,456 ‫לדעתנו, אמא של אנג'לינה חטפה את אדריאן.‬ ‫היא זאת שרוצחת נוסעים.‬ 81 00:05:31,539 --> 00:05:33,875 ‫אתם באמת חושבים שהיא הרוצחת הסדרתית?‬ 82 00:05:33,958 --> 00:05:36,711 ‫כן. אנחנו חושבים‬ ‫שהיא צדה כל מי שעזר לאנג'לינה.‬ 83 00:05:36,794 --> 00:05:39,130 ‫אני עזרתי לאנג'לינה. בערך.‬ 84 00:05:39,839 --> 00:05:41,132 ‫והייתי בבית של אימה.‬ 85 00:05:41,215 --> 00:05:42,342 ‫- ג'רד‬ ‫הבית של נואל ריק -‬ 86 00:05:42,425 --> 00:05:44,260 ‫היא מכירה את פניי ואת שמי.‬ 87 00:05:44,344 --> 00:05:47,513 ‫אז תנעל את הדלת ואל תצא.‬ ‫-נואל בטח תחזור לטפל בי.‬ 88 00:05:47,597 --> 00:05:49,932 ‫אני צריך להצטרף אליכם.‬ ‫-אין לך מה ל...‬ 89 00:05:50,016 --> 00:05:53,728 ‫כל המטרה שלכם היא לעזור לנוסעים.‬ ‫ואני במיוחד מתאים להגדרה הזאת.‬ 90 00:05:53,811 --> 00:05:55,521 ‫אתה לא תתאכסן אצלנו בבית.‬ 91 00:05:55,605 --> 00:06:00,735 ‫הייתה לי קריאה! רק לפני דקה.‬ ‫שמעתי את אדריאן אומר, "הצילו אותי".‬ 92 00:06:00,818 --> 00:06:04,197 ‫לכן באתי לבדוק מה שלומו.‬ ‫אני יכול לעזור לכם למצוא אותו.‬ 93 00:06:05,823 --> 00:06:07,325 ‫הוא עדיין אומר את האמת.‬ 94 00:06:09,202 --> 00:06:12,622 ‫יש לנו את הספה למטה.‬ ‫-הוא בטוח ברשימת ההרג שלי.‬ 95 00:06:14,665 --> 00:06:16,459 ‫אל תצפה לשוקולד על הכרית שלך.‬ 96 00:06:19,295 --> 00:06:22,256 ‫אתה מתכוון לספה רגילה?‬ ‫או שזאת ספה שנפתחת למיטה?‬ 97 00:06:25,009 --> 00:06:26,719 ‫מכת סוכר בחדר המנוחה.‬ 98 00:06:28,638 --> 00:06:31,432 ‫לעזאזל, מיקאמי. חשבתי שאנחנו חברות.‬ 99 00:06:31,516 --> 00:06:35,228 ‫חברות לא נותנות לחברות‬ ‫לפספס עוגת קטיפה אדומה בגלל דיאטה מטופשת.‬ 100 00:06:44,529 --> 00:06:46,531 ‫- סטון, גבריאל -‬ 101 00:06:47,782 --> 00:06:49,200 ‫- טביעות אצבעות -‬ 102 00:06:49,283 --> 00:06:50,118 ‫- העבר לאשפה -‬ 103 00:06:51,160 --> 00:06:51,994 ‫- מחק אשפה -‬ 104 00:07:02,463 --> 00:07:03,297 ‫היי.‬ 105 00:07:03,840 --> 00:07:06,467 ‫אני מחפשת את נואל בכל מקום.‬ ‫את הרכב, האשראי.‬ 106 00:07:06,551 --> 00:07:08,511 ‫משפחתה בעסקי פינוי פסולת בנייה.‬ 107 00:07:08,594 --> 00:07:11,013 ‫יש להם חוזים באתרי בנייה בכל רובעי העיר.‬ 108 00:07:11,097 --> 00:07:15,351 ‫היא עשויה להסתתר בכל מקום.‬ ‫זאת הכתובת של המשרדים שלהם.‬ 109 00:07:15,435 --> 00:07:16,269 ‫זה הוא?‬ 110 00:07:17,562 --> 00:07:18,604 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 111 00:07:20,690 --> 00:07:22,859 ‫סליחה, המפקד. ג'רד וסקז, תחנת 129.‬ 112 00:07:22,942 --> 00:07:24,068 ‫אני יודע מי אתה.‬ 113 00:07:24,152 --> 00:07:27,780 ‫המפקד, עם כל הכבוד,‬ ‫אתה מחזיק במעצר ילד חף מפשע.‬ 114 00:07:27,864 --> 00:07:30,241 ‫עליך לחפש את נואל מאייר. יש לה עבר של...‬ 115 00:07:30,324 --> 00:07:33,286 ‫דע את מקומך, וסקז. יש לנו חשוד.‬ 116 00:07:33,369 --> 00:07:37,165 ‫אל תתערב, או שאפנה למפקד שלך,‬ ‫ואיידע אותו שאתה מתעסק בענייני 828.‬ 117 00:07:44,547 --> 00:07:47,258 ‫למה את שוב מעבירה אותי?‬ ‫-כדי לשמור עלייך, מלאך.‬ 118 00:07:47,341 --> 00:07:49,302 ‫אמרת שהמקום האחרון בטוח.‬ 119 00:07:59,520 --> 00:08:01,564 ‫אמא, מה את...‬ ‫-הוא הסיט אותך מדרכך.‬ 120 00:08:02,148 --> 00:08:04,400 ‫בקרוב תראי איך הוא יטוהר מהעולם‬ 121 00:08:04,484 --> 00:08:07,236 ‫כמו האחרים שגרמו לך לנטוש את דרך האל.‬ 122 00:08:07,320 --> 00:08:08,237 ‫מה...‬ 123 00:08:13,201 --> 00:08:14,785 ‫את לא מסתירה אותי.‬ 124 00:08:14,869 --> 00:08:16,996 ‫את לא מגינה על שלומי. אני אסירה שלך.‬ 125 00:08:17,079 --> 00:08:17,997 ‫לא!‬ 126 00:08:20,291 --> 00:08:21,626 ‫זה בסדר, מתוקה.‬ 127 00:08:32,803 --> 00:08:36,557 ‫איפה הוא?‬ ‫-עדיין נחקר. נפטרתי מקובץ טביעות האצבעות.‬ 128 00:08:36,641 --> 00:08:38,476 ‫מצוין.‬ ‫-קניתי לנו כמה שעות.‬ 129 00:08:38,559 --> 00:08:41,103 ‫אבל ייקחו אותן ממנו שוב‬ ‫כשיבינו שהקובץ נעלם.‬ 130 00:08:41,187 --> 00:08:43,397 ‫אני מודאגת יותר מדגימת הדנ"א.‬ 131 00:08:43,481 --> 00:08:45,608 ‫טכנאי המעבדה יבצע את בדיקת הדם.‬ 132 00:08:45,691 --> 00:08:47,860 ‫לא תוכלי לאבד גם את דגימת הדם?‬ ‫-לא.‬ 133 00:08:47,944 --> 00:08:51,697 ‫לדנ"א יש שרשרת משמורת אחרת.‬ ‫הוא נמסר ישירות מהטכנאי למעבדה.‬ 134 00:08:52,198 --> 00:08:54,450 ‫אתה חייב לשחרר אותו לפני שהטכנאי יגיע.‬ 135 00:08:55,117 --> 00:08:56,911 ‫לצערי, איני יכולה לעזור.‬ ‫-תודה.‬ 136 00:09:05,461 --> 00:09:06,921 ‫מיקלה התקשרה.‬ 137 00:09:07,004 --> 00:09:09,298 ‫הם חושבים שהרוצח הוא אימה של אנג'לינה.‬ 138 00:09:11,801 --> 00:09:13,135 ‫יש משהו שנוכל לעשות?‬ 139 00:09:13,219 --> 00:09:17,431 ‫עד שיהיה, עלינו להתמקד בעבודה שלנו כאן,‬ ‫ולדעתי היא עומדת לתפוס תאוצה.‬ 140 00:09:17,515 --> 00:09:18,891 ‫יש לך אורחת.‬ 141 00:09:23,104 --> 00:09:25,606 ‫ד"ר גופטה. תודה שבאת.‬ 142 00:09:26,983 --> 00:09:31,028 ‫ראיתי את החתימה שלך על דוחות המעצר.‬ 143 00:09:32,655 --> 00:09:34,532 ‫לא היה לי מושג שאת טיפלת בהם.‬ 144 00:09:34,615 --> 00:09:38,494 ‫אני מרגישה אשמה איומה‬ ‫על מה שקרה לנשמות האומללות האלה.‬ 145 00:09:38,995 --> 00:09:40,580 ‫כישלון וטרגדיה.‬ 146 00:09:41,539 --> 00:09:43,249 ‫אולי לא כישלון מוחלט.‬ 147 00:09:43,791 --> 00:09:47,503 ‫אני חושב שהעצורים‬ ‫תקועים במצב תמידי של קריאה,‬ 148 00:09:47,587 --> 00:09:51,591 ‫וקיוויתי שתעזרי לי לשחזר‬ ‫באופן בלתי מזיק את ההליכים של המייג'ור.‬ 149 00:09:51,674 --> 00:09:54,635 ‫ייתכן שהעצורים לא יחלימו. ‬ ‫את רוצה לשחזר את זה?‬ 150 00:09:54,719 --> 00:09:59,807 ‫אני רוצה לדעת איך היא עשתה מה שעשתה‬ ‫כדי להימנע מהטעויות שלה, לא לחזור עליהן.‬ 151 00:10:04,895 --> 00:10:08,107 ‫העתקתי את הקבצים שלה‬ ‫לפני שפרויקט יוריקה נסגר.‬ 152 00:10:28,836 --> 00:10:30,880 ‫אל תטרחי. אמא שלך לא משחקת משחקים.‬ 153 00:10:34,467 --> 00:10:36,427 ‫היא זאת שהורגת את הנוסעים.‬ 154 00:10:36,510 --> 00:10:38,804 ‫כן, מה את אומרת. השאלה היא למה?‬ 155 00:10:40,890 --> 00:10:43,184 ‫אנה. סאם.‬ 156 00:10:45,061 --> 00:10:47,605 ‫סיפרתי לאמא שלי שהם עזרו לי.‬ 157 00:10:48,230 --> 00:10:51,442 ‫היא בטח מאשימה כל נוסע ‬ ‫שלדעתה הסיט אותי מדרכי,‬ 158 00:10:53,486 --> 00:10:55,154 ‫ואתה עזרת לי יותר מכולם.‬ 159 00:10:56,447 --> 00:11:01,994 ‫למה היא עדיין לא הרגה אותי?‬ ‫-היא רוצה לנקות את חיי מחוטאים.‬ 160 00:11:03,996 --> 00:11:05,665 ‫היא רוצה שאראה אותך מת.‬ 161 00:11:09,919 --> 00:11:13,464 ‫אם את לא רוצה שזה יקרה,‬ ‫כדאי שנמצא דרך לצאת לפני שהיא תחזור.‬ 162 00:11:15,007 --> 00:11:16,217 ‫- קווינסבורו‬ ‫הובלות -‬ 163 00:11:16,300 --> 00:11:18,886 ‫אתם המובילים?‬ ‫-באנו לראות את נואל מאייר.‬ 164 00:11:19,970 --> 00:11:23,808 ‫לא תמצאו אותה כאן.‬ ‫נואל מכרה את כל הפרויקטים שלנו בפרוטות.‬ 165 00:11:23,891 --> 00:11:25,601 ‫היא פיטרה את הצוות ללא התראה.‬ 166 00:11:26,477 --> 00:11:30,564 ‫עבדתי אצל אביה במשך 30 שנה.‬ ‫היא ירשה את החברה, וחיסלה אותה בחמש שנים.‬ 167 00:11:31,190 --> 00:11:35,486 ‫תראה, יש לנו סיבה להאמין שנואל‬ ‫משתמשת באתר בניה לביצוע פעילות פלילית.‬ 168 00:11:36,821 --> 00:11:38,614 ‫נוכל לראות את תיקי הפרויקטים?‬ 169 00:11:39,907 --> 00:11:41,033 ‫יש לכם צו?‬ 170 00:11:42,618 --> 00:11:43,577 ‫אין לנו, אבל...‬ 171 00:11:44,245 --> 00:11:48,708 ‫טוב. אז זה מעולם לא קרה.‬ ‫תיכנסו. תסתכלו על מה שתרצו.‬ 172 00:11:53,337 --> 00:11:55,965 ‫וואו. בסדר.‬ 173 00:11:57,717 --> 00:11:59,844 ‫רק 10,000 תיקי פרויקטים.‬ 174 00:12:00,678 --> 00:12:03,389 ‫עכשיו זה יהיה זמן מעולה ‬ ‫אם תקבלי איזו קריאה.‬ 175 00:12:03,472 --> 00:12:04,473 ‫כן.‬ 176 00:12:11,480 --> 00:12:13,190 ‫זאת. הסריקה של מרקו.‬ 177 00:12:15,025 --> 00:12:16,318 ‫היא נראית ממש כמו...‬ 178 00:12:18,738 --> 00:12:21,240 ‫קריאה של נוסע שתיעדתי ב-MRI התפקודי.‬ 179 00:12:21,323 --> 00:12:24,243 ‫זה לא מפתיע. ‬ ‫זאת הקריאה הראשונה שהמייג'ור תיעדה‬ 180 00:12:24,326 --> 00:12:26,203 ‫לפני שהניסויים התחילו.‬ 181 00:12:29,039 --> 00:12:31,000 ‫- ספיר ‬ ‫אנודת ספיר -‬ 182 00:12:32,668 --> 00:12:36,630 ‫ידעת על הספיר כל הזמן?‬ ‫-המייג'ור ידעה. אני הייתי רק זבוב על הקיר.‬ 183 00:12:37,381 --> 00:12:39,842 ‫היא השתמשה באבן ספיר כדי לחולל קריאות.‬ 184 00:12:40,342 --> 00:12:41,719 ‫מה משמעות ההערה הזאת?‬ 185 00:12:41,802 --> 00:12:44,847 ‫"נכשלנו בהשגת איכות מועדפת.‬ ‫השתמשנו בספיר מסחרי."‬ 186 00:12:44,930 --> 00:12:46,974 ‫אילו עוד סוגי אבני ספיר קיימים?‬ 187 00:12:47,057 --> 00:12:49,560 ‫המייג'ור ידעה לתת פקודות ולא לספק הסברים.‬ 188 00:12:49,643 --> 00:12:52,313 ‫אבל השיגה תוצאות באמצעות הספיר שהשתמשה בו.‬ 189 00:12:53,147 --> 00:12:53,981 ‫- סודי ביותר -‬ 190 00:12:54,064 --> 00:12:55,983 ‫זה ציור שמרקו עשה של קריאה.‬ 191 00:12:56,066 --> 00:12:56,901 ‫- עוצמה: 50% -‬ 192 00:12:56,984 --> 00:12:59,278 ‫המייג'ור רצתה נואשות לדעת מה משמעותו.‬ 193 00:12:59,361 --> 00:13:03,240 ‫היא חוללה את הקריאה שוב ושוב,‬ ‫והגבירה את העוצמה בכל פעם.‬ 194 00:13:03,324 --> 00:13:05,242 ‫- עוצמה: 75% -‬ 195 00:13:05,326 --> 00:13:07,995 ‫- עוצמה: 90% -‬ 196 00:13:08,078 --> 00:13:12,833 ‫היא הגבירה במכוון את מטעני החשמל,‬ ‫מה שהעצים את הכאב שלו.‬ 197 00:13:12,917 --> 00:13:18,130 ‫ככל שהכאב גדול יותר, הקריאה ברורה יותר.‬ ‫-אולי יש דרך להביא נוסעים לאותו מצב‬ 198 00:13:18,214 --> 00:13:21,509 ‫מבלי לגרום לכאב קיצוני?‬ ‫-זאת תהיה פריצת דרך, אבל...‬ 199 00:13:21,592 --> 00:13:23,803 ‫המייג'ור פשוט לא ידעה מתי לעצור‬ 200 00:13:23,886 --> 00:13:26,597 ‫כי היא התייחסה לנוסעים כמו לעכברי מעבדה.‬ 201 00:13:28,015 --> 00:13:29,391 ‫אבל אני נוסעת.‬ 202 00:13:30,184 --> 00:13:31,644 ‫אני לא אתן לזה לקרות.‬ 203 00:13:36,774 --> 00:13:39,985 ‫לביבות תפוחי האדמה לא יאכלו את עצמן.‬ ‫-תתכבד.‬ 204 00:13:42,238 --> 00:13:45,324 ‫איך ישנת? הקריאה מאמש חזרה על עצמה?‬ 205 00:13:45,407 --> 00:13:47,368 ‫קריאות לא ממש מגיעות לפי הזמנה.‬ 206 00:13:47,451 --> 00:13:52,289 ‫חוץ מזה, הייתי עסוק מדי במאבק ‬ ‫עם הקפיצים בספה בשביל להתמקד במשהו אחר.‬ 207 00:13:55,918 --> 00:13:58,462 ‫היי. צדקנו בקשר לספיר.‬ 208 00:13:58,546 --> 00:14:02,508 ‫לא ידעתי איך להשתמש בו, אבל המייג'ור ידעה,‬ ‫והיא השאירה מדריך הפעלה.‬ 209 00:14:02,591 --> 00:14:04,844 ‫למה? איך לחולל קריאות?‬ 210 00:14:04,927 --> 00:14:07,972 ‫נראה שהיא חיפשה סוג של ספיר רב עוצמה.‬ 211 00:14:08,055 --> 00:14:09,098 ‫אשלח לך את המידע.‬ 212 00:14:09,181 --> 00:14:11,725 ‫רק תחשבי כמה קל יהיה להציל את סירת ההצלה‬ 213 00:14:11,809 --> 00:14:14,645 ‫אם נצליח לחולל קריאות ‬ ‫ללא סכנה כשנזדקק להן.‬ 214 00:14:14,728 --> 00:14:19,859 ‫זה ממש מצחיק. ‬ ‫איגן כרגע אמר שקריאות לא מגיעות בהזמנה.‬ 215 00:14:19,942 --> 00:14:22,236 ‫רגע. איגן שם?‬ 216 00:14:23,445 --> 00:14:28,033 ‫כן. אתמול בלילה ‬ ‫הייתה לו קריאה שאדריאן בסכנה, אז...‬ 217 00:14:28,951 --> 00:14:31,912 ‫אם למישהו הייתה לאחרונה קריאה‬ ‫על הרוצח או על קורבן,‬ 218 00:14:31,996 --> 00:14:37,293 ‫אוכל לחולל מחדש ‬ ‫או אולי להעצים את הקריאה הזאת.‬ 219 00:14:37,376 --> 00:14:38,377 ‫כלומר...‬ 220 00:14:39,253 --> 00:14:43,048 ‫את רוצה לתת לאיגן קריאה?‬ ‫-אם קריאות הן זיכרונות,‬ 221 00:14:43,132 --> 00:14:46,051 ‫הכי טוב לחולל אותן‬ ‫לאדם שיש לו זיכרון צילומי.‬ 222 00:14:46,135 --> 00:14:48,554 ‫ייתכן שזה יציל את חייו של אדריאן.‬ 223 00:14:48,637 --> 00:14:49,847 ‫ושל קאל.‬ 224 00:14:49,930 --> 00:14:51,599 ‫זה בהחלט שווה את הסיכון.‬ 225 00:14:52,808 --> 00:14:56,145 ‫לא יודע לאיזה ניסוי מדעי נידבת אותי, ‬ ‫אבל אני ממש מוותר.‬ 226 00:14:56,228 --> 00:14:59,815 ‫זה חייב להיות אתה.‬ ‫הייתה לך קריאה על אדריאן מסיבה מסוימת.‬ 227 00:15:00,399 --> 00:15:01,317 ‫אנשים מתים.‬ 228 00:15:01,400 --> 00:15:04,862 ‫אף פעם לא מאוחר לעשות מה שנכון.‬ ‫-אני תמיד עושה מה שנכון.‬ 229 00:15:05,863 --> 00:15:07,031 ‫מה שנכון בשבילי.‬ 230 00:15:14,371 --> 00:15:16,248 ‫זה היה המצפן של סבא רבא שלי.‬ 231 00:15:16,332 --> 00:15:18,792 ‫המצפן ספג כדור שנורה על סבא שלך בנורמנדי,‬ 232 00:15:18,876 --> 00:15:21,128 ‫בלה-בלה, כבר סיפרת לי.‬ 233 00:15:21,211 --> 00:15:23,005 ‫בגללך כמעט נהרגתי בבנק הזה.‬ 234 00:15:23,088 --> 00:15:27,551 ‫חשבתי שעדיף לעבור לתא עם נוסע אחר‬ ‫מאשר שיכסחו לי את הצורה על בסיס יומיומי.‬ 235 00:15:27,635 --> 00:15:30,137 ‫מתברר שזה כואב אפילו יותר.‬ 236 00:15:30,220 --> 00:15:31,764 ‫לסיפורים יש סוף, אתה יודע.‬ 237 00:15:32,681 --> 00:15:36,101 ‫למשל, הקריאה הראשונה שלי.‬ ‫שמעתי, "תעזור לו".‬ 238 00:15:39,188 --> 00:15:41,565 ‫לא ידעתי מי זה "לו" שאני אמור לעזור לו.‬ 239 00:15:41,649 --> 00:15:42,524 ‫- בית תמחוי -‬ 240 00:15:42,608 --> 00:15:46,820 ‫אבל ראיתי מתנדבת עם קופה קטנה בחוץ.‬ 241 00:15:46,904 --> 00:15:47,738 ‫היי.‬ 242 00:15:47,821 --> 00:15:51,575 ‫אז עזרתי לעצמי. הסוף.‬ 243 00:15:52,618 --> 00:15:55,663 ‫כל מה שהקריאה רצתה ממך הוא שתעזור למישהו.‬ 244 00:15:56,163 --> 00:15:58,832 ‫למה פשוט לא להבין למי, לעשות את מה שנכון?‬ 245 00:16:00,334 --> 00:16:04,421 ‫כחודש אחרי ה-11 בספטמבר,‬ ‫היה ילד מהגר נוסף בבית הספר שהציקו לו.‬ 246 00:16:05,714 --> 00:16:10,052 ‫כבר ספגתי התעללויות בעצמי‬ ‫וחשבתי "מה כבר יש לי להפסיד?"‬ 247 00:16:10,135 --> 00:16:11,303 ‫אז ניסיתי לעזור לו.‬ 248 00:16:11,387 --> 00:16:13,973 ‫כן? בטח הרגשת טוב שעשית זאת.‬ 249 00:16:14,056 --> 00:16:15,057 ‫הרגשתי טוב‬ 250 00:16:15,766 --> 00:16:17,267 ‫לשתי שניות בערך.‬ 251 00:16:18,018 --> 00:16:20,562 ‫ואז זה הפך לקטטה עם שחקן הפוטבול הכוכב.‬ 252 00:16:20,646 --> 00:16:23,899 ‫נער הזהב הורחק לשבוע אחד בלבד. אבל אני?‬ 253 00:16:23,983 --> 00:16:26,193 ‫חטפתי שפה נפוחה והשעיה מלאה.‬ 254 00:16:26,276 --> 00:16:29,363 ‫אף שהייתי תלמיד מצטיין‬ ‫סיכויי ללמוד בקולג' אפסו.‬ 255 00:16:30,239 --> 00:16:31,281 ‫למדתי את הלקח.‬ 256 00:16:31,782 --> 00:16:34,702 ‫הכי טוב לסמוך על עצמי,‬ 257 00:16:35,536 --> 00:16:36,745 ‫רק על עצמי...‬ 258 00:16:41,375 --> 00:16:42,209 ‫ועל עצמי בלבד.‬ 259 00:16:42,292 --> 00:16:44,128 ‫- מונטגו איירווייז -‬ 260 00:16:53,804 --> 00:16:55,597 ‫- איפה הקופסה השחורה? -‬ 261 00:17:01,270 --> 00:17:07,026 ‫אתם שואלים אותי אותן שאלות כבר שעות.‬ ‫אני לא מרגיש טוב. בבקשה, אפשר ללכת הביתה?‬ 262 00:17:07,109 --> 00:17:10,821 ‫תראה, אם זאת רק אי הבנה, תבהיר לי משהו.‬ 263 00:17:10,904 --> 00:17:12,489 ‫ואז שנינו נוכל ללכת הביתה.‬ 264 00:17:13,282 --> 00:17:16,368 ‫אז מה? ויולט החזירה לך את הז'קט,‬ ‫נדלקתם זה על זה,‬ 265 00:17:16,452 --> 00:17:17,828 ‫שרתם קריוקי.‬ 266 00:17:17,911 --> 00:17:18,746 ‫ואז מה?‬ 267 00:17:18,829 --> 00:17:20,956 ‫לילה טוב? תודה על הזיכרונות?‬ 268 00:17:22,124 --> 00:17:23,167 ‫כן.‬ 269 00:17:24,626 --> 00:17:25,461 ‫לא.‬ 270 00:17:27,755 --> 00:17:28,630 ‫התנשקנו.‬ 271 00:17:30,090 --> 00:17:31,008 ‫כן?‬ 272 00:17:31,842 --> 00:17:32,718 ‫איך זה היה?‬ 273 00:17:36,972 --> 00:17:38,223 ‫זה היה...‬ 274 00:17:42,394 --> 00:17:44,605 ‫ההרגשה הטובה ביותר שהייתה לי מעודי.‬ 275 00:17:54,031 --> 00:17:56,784 ‫ההרגשה הזאת נמשכה רק שעתיים.‬ 276 00:17:58,077 --> 00:17:59,495 ‫ואז היא נעלמה.‬ 277 00:18:03,874 --> 00:18:05,876 ‫הלוואי שהייתי מלווה אותה הביתה.‬ 278 00:18:06,710 --> 00:18:09,880 ‫אולי הייתי יכול לעשות משהו.‬ 279 00:19:08,397 --> 00:19:10,190 ‫ראד. אני זקוק לעזרתך.‬ 280 00:19:17,447 --> 00:19:19,032 ‫אז שמעת את המוזיקה.‬ 281 00:19:19,533 --> 00:19:23,579 ‫גם אתה? ידעתי שלא ייתכן ‬ ‫שרק אני שמעתי אותה. חייב להיות קשר, ראד.‬ 282 00:19:23,662 --> 00:19:25,080 ‫אני שמח שבאת.‬ 283 00:19:25,873 --> 00:19:28,625 ‫חלקנו קריאה שעזרה לבנך. ‬ ‫אולי הפעם נעזור לבני.‬ 284 00:19:28,709 --> 00:19:32,212 ‫המרשם עצרו אותו.‬ ‫הם חושבים שהוא הרוצח של הנוסעים.‬ 285 00:19:32,296 --> 00:19:33,881 ‫קאל? חשבתי שהוא ברח.‬ 286 00:19:33,964 --> 00:19:38,302 ‫לא, הוא חזר, והוא מבוגר יותר עכשיו.‬ ‫קשה להסביר זאת.‬ 287 00:19:38,385 --> 00:19:40,470 ‫התרגלתי לדברים שלא ניתן להסבירם.‬ 288 00:19:40,554 --> 00:19:43,140 ‫קאל חי תחת זהות בדויה.‬ 289 00:19:43,223 --> 00:19:46,101 ‫לכן עליי להוציא אותו משם‬ ‫לפני שיגלו מי הוא באמת.‬ 290 00:19:46,185 --> 00:19:49,980 ‫מאז ששחררנו את אדיו,‬ ‫סייעתי למשפחות של אנשים שהורשעו שלא בצדק.‬ 291 00:19:50,063 --> 00:19:51,398 ‫פעלתי למען שחרורם.‬ 292 00:19:51,481 --> 00:19:54,610 ‫לכן הקריאות חיברו בינינו.‬ ‫אתה יכול לעזור לשחרר את קאל.‬ 293 00:19:54,693 --> 00:19:57,905 ‫הלוואי שיכולתי. ‬ ‫אוכל לעשות מעט מאוד עד שתתקבל הרשעה.‬ 294 00:19:58,405 --> 00:19:59,615 ‫מה אנחנו מפספסים?‬ 295 00:20:00,324 --> 00:20:02,826 ‫הקריאות היו יכולות לחבר בינינו בדרך אחרת,‬ 296 00:20:02,910 --> 00:20:05,537 ‫אבל שנינו שמענו את המנגינה מהקריאה הקודמת.‬ 297 00:20:06,205 --> 00:20:09,124 ‫לא, לא בדיוק אותה מנגינה.‬ 298 00:20:10,250 --> 00:20:14,296 ‫לפני שנים, הפכתי את המוזיקה מהקריאה שחלקנו‬ 299 00:20:14,379 --> 00:20:16,173 ‫ללחן עבור הבן שלי.‬ 300 00:20:16,798 --> 00:20:21,178 ‫אולי יש בלחן הזה משהו שיכול לעזור לבן שלך.‬ 301 00:20:30,854 --> 00:20:32,314 ‫זה מה ששמעת?‬ 302 00:20:32,397 --> 00:20:35,025 ‫זה החלק החדש. אבל אתה שמעת את זה?‬ 303 00:20:39,529 --> 00:20:41,490 ‫זאת ההתחלה של השיר.‬ 304 00:20:41,573 --> 00:20:43,867 ‫הכאב על שהוא כלוא מאחורי סורג ובריח.‬ 305 00:20:44,534 --> 00:20:48,163 ‫אני מבין, אבל לא נראה לי שהם משתלבים.‬ 306 00:20:48,872 --> 00:20:50,916 ‫בגלל שחסר לנו חלק ביניהם.‬ 307 00:20:52,042 --> 00:20:56,129 ‫החלק שכתבתי בשבילך.‬ ‫אתה היית החיבור שהיינו זקוקים לו.‬ 308 00:20:57,506 --> 00:20:58,757 ‫הגשר.‬ 309 00:20:58,840 --> 00:21:01,551 ‫הגשר. זה בוודאי מה שאני אמור למצוא, אבל...‬ 310 00:21:03,095 --> 00:21:03,929 ‫למה?‬ 311 00:21:05,597 --> 00:21:06,765 ‫- משטרת ניו יורק -‬ 312 00:21:10,227 --> 00:21:12,145 ‫בסדר, אתה צריך לראות את זה.‬ 313 00:21:12,980 --> 00:21:15,565 ‫סאנבי שלחה לי כמה מהקבצים של המייג'ור,‬ 314 00:21:15,649 --> 00:21:19,861 ‫שלפיהם הם נאלצו להסתפק‬ ‫באבני ספיר זמינות באופן מסחרי.‬ 315 00:21:20,487 --> 00:21:24,199 ‫אילו עוד אבני ספיר יש?‬ ‫-בדיוק. לפי הספרים החיצוניים לתנ"ך,‬ 316 00:21:24,283 --> 00:21:27,953 ‫כל דבר, החל מהאבן של האורקל מדלפי‬ ‫ועד לעשרת הדיברות,‬ 317 00:21:28,036 --> 00:21:31,957 ‫היו עשויים מאבן ספיר‬ ‫שנכרו באותה מחצבה עתיקה.‬ 318 00:21:32,040 --> 00:21:36,086 ‫המלומדים קוראים להן "ספירי אומגה".‬ 319 00:21:36,169 --> 00:21:38,463 ‫למה, לדעתך, המייג'ור רצתה ספיר אומגה?‬ 320 00:21:38,547 --> 00:21:42,217 ‫ההנחה היא שאבני הספיר האלה טעונות במיוחד.‬ 321 00:21:42,301 --> 00:21:43,427 ‫אולי המייג'ור חשבה‬ 322 00:21:43,510 --> 00:21:45,929 ‫שהיא תוכל להתחבר למלוא העוצמה של הקריאות.‬ 323 00:21:46,430 --> 00:21:48,849 ‫את חושבת שאפשר עדיין למצוא אחת מהן?‬ 324 00:21:49,516 --> 00:21:54,271 ‫אני לא יודעת,‬ ‫אבל אם כן, אנחנו צריכים למצוא אותה.‬ 325 00:21:55,147 --> 00:21:57,733 ‫עליי להודות, דמיינתי מתקן קצת יותר מקצועי.‬ 326 00:21:57,816 --> 00:22:01,361 ‫אני מרגיש כאילו עומדים ‬ ‫לשגר אותי לחלל בתוך גליל נייר טואלט.‬ 327 00:22:01,445 --> 00:22:05,115 ‫יש לנו כל מה שאנחנו צריכים.‬ ‫מה שאין לנו זה זמן. שב.‬ 328 00:22:08,285 --> 00:22:10,704 ‫הסכמתי להרשות לך להיכנס לבניין שלי‬ 329 00:22:10,787 --> 00:22:14,708 ‫רק מפני שסאנבי הבטיחה לי ‬ ‫שההליך הזה יכאב מאוד.‬ 330 00:22:15,208 --> 00:22:17,461 ‫הסכמת שאבוא כי חייו של נוסע בסכנה,‬ 331 00:22:17,544 --> 00:22:19,171 ‫ואני היחיד שיכול לעזור.‬ 332 00:22:19,254 --> 00:22:21,173 ‫אז תחסוך ממני את מפגן הבריונות.‬ 333 00:22:21,256 --> 00:22:23,842 ‫אחרי שתפסיק להעמיד פנים שאתה צדיק תמים.‬ 334 00:22:23,925 --> 00:22:26,887 ‫שנינו יודעים ‬ ‫שלא אכפת לך מאף אחד מלבד מעצמך.‬ 335 00:22:27,721 --> 00:22:29,014 ‫חשבת שאני רציני?‬ 336 00:22:29,890 --> 00:22:33,643 ‫אדריאן כבר מת לגמרי בשלב זה.‬ ‫הנוסע שאני מנסה להציל הוא אני.‬ 337 00:22:43,320 --> 00:22:44,613 ‫תשכב, בבקשה.‬ 338 00:22:50,077 --> 00:22:53,080 ‫אמרת שלא תפעילי ‬ ‫מטען חשמלי של יותר מ-40%, נכון?‬ 339 00:22:53,163 --> 00:22:56,833 ‫המייג'ור השיגה מידה מסוימת של בהירות ‬ ‫עם הנבדקים שלה ב-50%.‬ 340 00:22:56,917 --> 00:22:58,835 ‫אבל העוצמה הזאת מסוכנת מדי.‬ 341 00:22:58,919 --> 00:23:03,173 ‫אנחנו מקווים שאיתך, כנבדק שלנו,‬ ‫נוכל להשיג יותר בהירות בפחות עוצמה.‬ 342 00:23:04,633 --> 00:23:05,467 ‫איגן?‬ 343 00:23:06,468 --> 00:23:08,387 ‫היי, איגן, אתה איתי?‬ 344 00:23:08,470 --> 00:23:10,931 ‫כן, בהירות, כוח, קיבלתי.‬ 345 00:23:25,362 --> 00:23:26,822 ‫אנחנו מפספסים משהו.‬ 346 00:23:31,576 --> 00:23:34,538 ‫- עומדים לקחת דגימת דם לבדיקת דנ"א.‬ ‫זמננו אוזל. -‬ 347 00:23:36,832 --> 00:23:40,877 ‫בסדר. תוכל לנגן שוב את הגשר אבל לאט יותר,‬ ‫ורק את המנגינה?‬ 348 00:23:40,961 --> 00:23:42,087 ‫כן.‬ 349 00:23:54,808 --> 00:23:57,352 ‫בסדר. ספרתי עשרה תווים.‬ 350 00:23:59,604 --> 00:24:02,357 ‫ויש הקבלה בין תווי מוזיקה למספרים, נכון?‬ 351 00:24:03,942 --> 00:24:05,193 ‫נכון.‬ 352 00:24:05,277 --> 00:24:07,696 ‫השיר הזה כתוב במפתח מי מינור, ‬ 353 00:24:07,779 --> 00:24:11,324 ‫ולכן מי הוא אחת וכך הלאה, אז יש לנו…‬ 354 00:24:11,408 --> 00:24:12,367 ‫- השיר של אדיו -‬ 355 00:24:12,451 --> 00:24:13,326 ‫שתיים, אחת...‬ 356 00:24:14,411 --> 00:24:15,662 ‫חמש…‬ 357 00:24:32,429 --> 00:24:34,347 ‫המספרים. הם...‬ 358 00:24:35,307 --> 00:24:36,433 ‫זוהרים.‬ 359 00:24:36,516 --> 00:24:39,436 ‫אלה עשר ספרות, שמתחילות ב-212.‬ 360 00:24:40,729 --> 00:24:42,606 ‫זה מספר טלפון בניו יורק.‬ 361 00:24:47,611 --> 00:24:48,862 ‫תנשום עמוק.‬ 362 00:24:51,573 --> 00:24:52,574 ‫תרגיע את המחשבות.‬ 363 00:24:55,327 --> 00:24:57,412 ‫תתרכז בקריאה שקיבלת אמש.‬ 364 00:24:59,456 --> 00:25:00,707 ‫תדמיין את הברז.‬ 365 00:25:02,542 --> 00:25:04,419 ‫תדמיין את העובש השחור.‬ 366 00:25:05,462 --> 00:25:07,255 ‫ותמצא לאן המסדרון מוביל.‬ 367 00:25:08,048 --> 00:25:09,799 ‫תמצא איפה מחזיקים את אדריאן.‬ 368 00:25:12,093 --> 00:25:13,970 ‫איך נדע שזה עובד?‬ 369 00:25:14,054 --> 00:25:16,431 ‫אם זאת קריאה, נראה הבזק לבן,‬ 370 00:25:16,515 --> 00:25:18,683 ‫ומרכז הזיכרון שלו יידלק.‬ 371 00:25:32,864 --> 00:25:34,074 ‫35%.‬ 372 00:25:34,783 --> 00:25:38,119 ‫הדופק עולה במהירות. 152. 177.‬ 373 00:25:41,581 --> 00:25:42,499 ‫4040 אחוז.‬ 374 00:25:44,584 --> 00:25:47,879 ‫ראיתי את ההבזק! ‬ ‫יש זוהר חלש שבוקע ממרכז הזיכרון.‬ 375 00:25:51,883 --> 00:25:54,010 ‫לא, חייבים לעצור. איגן?‬ 376 00:25:54,094 --> 00:25:56,429 ‫איגן? היי, איגן.‬ 377 00:25:56,513 --> 00:25:57,764 ‫היי, אתה בסדר?‬ 378 00:25:58,723 --> 00:25:59,599 ‫אתה בסדר?‬ 379 00:26:00,725 --> 00:26:02,978 ‫זה הצליח?‬ 380 00:26:04,813 --> 00:26:07,774 ‫אם את מנסה להפוך מיגרנות לנשק, ‬ ‫אז זה הצליח.‬ 381 00:26:07,857 --> 00:26:10,110 ‫ראינו הבזק בסריקת המוח. לא ראית כלום?‬ 382 00:26:10,193 --> 00:26:13,655 ‫רק כמה שניות של אור בוהק. שום דבר ממשי.‬ 383 00:26:13,738 --> 00:26:14,739 ‫אתה בטוח?‬ 384 00:26:16,074 --> 00:26:19,911 ‫למה שאשקר? ‬ ‫אני לא רוצה להירצח סדרתית יותר ממך.‬ 385 00:26:19,995 --> 00:26:23,164 ‫עצרת איפה שהמייג'ור התחילה לראות תוצאות.‬ ‫בלית ברירה.‬ 386 00:26:23,248 --> 00:26:26,251 ‫גם אם המשמעות היא למצוא את הרוצח?‬ ‫-לא.‬ 387 00:26:27,127 --> 00:26:31,923 ‫לא אקריב חיים כדי להציל חיים אחרים.‬ ‫אם יש אלוהים בקצה השני של התדר הזה,‬ 388 00:26:32,007 --> 00:26:34,301 ‫לא ייתכן שכך היא רוצה לתקשר איתנו.‬ 389 00:26:44,269 --> 00:26:45,812 ‫אונקולוגיה, ד"ר בייטס.‬ 390 00:26:47,981 --> 00:26:49,107 ‫אונקולוגיה.‬ 391 00:26:50,108 --> 00:26:52,986 ‫זאת ד"ר אלכס בייטס?‬ 392 00:26:53,737 --> 00:26:55,488 ‫כן. אפשר לעזור לך?‬ 393 00:26:58,658 --> 00:27:00,619 ‫שמי בן סטון. האם ה...‬ 394 00:27:02,120 --> 00:27:05,457 ‫גבריאל סטון הוא מטופל שלך?‬ 395 00:27:07,083 --> 00:27:09,628 ‫ד"ר בייטס, אני יודע הכול על סודיות רפואית.‬ 396 00:27:10,170 --> 00:27:11,755 ‫יש סיבה לכך שהובלתי אלייך.‬ 397 00:27:11,838 --> 00:27:15,967 ‫אני יודע שסאנבי סומכת עלייך יותר מכולם,‬ ‫ואני סומך על סאנבי, אז, בבקשה.‬ 398 00:27:17,344 --> 00:27:18,511 ‫הבן שלי, האם...‬ 399 00:27:22,223 --> 00:27:23,516 ‫הוא שוב חולה?‬ 400 00:27:28,104 --> 00:27:29,731 ‫אני מצטערת מאוד.‬ 401 00:27:30,315 --> 00:27:32,901 ‫זאת לא הדרך שבה יש לבשר בשורות.‬ 402 00:27:34,361 --> 00:27:35,487 ‫בן, אם הוא חולה,‬ 403 00:27:35,570 --> 00:27:38,657 ‫אוכל לטעון שלמרשם אין אמצעים לטפל בו.‬ 404 00:27:38,740 --> 00:27:41,493 ‫המרשם יצטרכו לשחרר אותו לטיפול הרופאה שלו,‬ 405 00:27:41,576 --> 00:27:43,703 ‫ונקווה שלפני שייקחו ממנו דגימת דנ"א.‬ 406 00:27:46,581 --> 00:27:49,376 ‫מר סטון, תפגוש אותי במרשם.‬ 407 00:27:49,959 --> 00:27:51,628 ‫אעשה כל שביכולתי לעזור.‬ 408 00:27:53,171 --> 00:27:54,506 ‫כן. תודה.‬ 409 00:27:59,010 --> 00:28:01,429 ‫זמננו אוזל. כדאי שנבחר כמה מיקומים,‬ 410 00:28:01,513 --> 00:28:04,599 ‫נבדוק אותם זה אחר זה ונקווה שיתמזל מזלנו.‬ 411 00:28:06,226 --> 00:28:08,561 ‫רק רגע. משהו לא בסדר.‬ 412 00:28:09,187 --> 00:28:10,814 ‫המקום הזה ברחוב 165.‬ 413 00:28:11,731 --> 00:28:14,275 ‫המסמכים כאן, אבל הוא לא רשום כאתר פעיל.‬ 414 00:28:16,403 --> 00:28:19,698 ‫העיר סגרה את האתר,‬ ‫אבל הוא בכל זאת צריך להופיע ברשימה.‬ 415 00:28:19,781 --> 00:28:22,784 ‫הוא לא. ‬ ‫מישהו רצה להעלים אותו לאחר מכירת החברה.‬ 416 00:28:22,867 --> 00:28:24,119 ‫למה אתר הבנייה נסגר?‬ 417 00:28:24,202 --> 00:28:27,747 ‫צינור המים הראשי התפוצץ.‬ ‫יש עובש שחור בכל מקום. צרה צרורה.‬ 418 00:28:29,582 --> 00:28:30,542 ‫עובש שחור.‬ 419 00:28:31,292 --> 00:28:32,752 ‫כמו שהיה בקריאה של איגן.‬ 420 00:28:33,253 --> 00:28:34,087 ‫ואנס מדבר.‬ 421 00:28:34,170 --> 00:28:36,548 ‫ג'רד ישלח לך כתובת. תפגוש אותנו שם.‬ 422 00:28:40,051 --> 00:28:44,264 ‫- איפה אתה? אנחנו חייבים ‬ ‫לדבר על ספיר אומגה. זה חשוב! -‬ 423 00:28:46,057 --> 00:28:48,935 ‫בסדר, איתרתי את כל ספירי האומגה‬ 424 00:28:49,018 --> 00:28:51,730 ‫שיכולתי למצוא, ‬ ‫והאורקל מדלפי השתמשה באחד מהם,‬ 425 00:28:51,813 --> 00:28:53,481 ‫אבל הוא נעלם מעל...‬ 426 00:28:54,399 --> 00:28:56,818 ‫"בקרת קרקע למייג'ור טום."‬ 427 00:28:58,862 --> 00:29:00,071 ‫מה קורה איתך?‬ 428 00:29:00,572 --> 00:29:02,407 ‫אני בסדר. אני רק קצת עייף.‬ 429 00:29:05,702 --> 00:29:08,663 ‫בסדר. טוב, קודם כול,‬ 430 00:29:11,124 --> 00:29:16,546 ‫אתה שקרן ממש גרוע בתור מישהו שקורא מחשבות,‬ ‫אף שזה אירוני.‬ 431 00:29:17,630 --> 00:29:22,677 ‫שנית, אתה לא עובד כבר כמה ימים.‬ 432 00:29:23,970 --> 00:29:24,971 ‫אני שומעת.‬ 433 00:29:27,348 --> 00:29:28,391 ‫פישלתי.‬ 434 00:29:30,477 --> 00:29:32,771 ‫חזרתי לשתות לפני יומיים.‬ 435 00:29:34,189 --> 00:29:35,315 ‫חזרתי לזה.‬ 436 00:29:35,940 --> 00:29:37,108 ‫הלכתי לפגישה.‬ 437 00:29:38,818 --> 00:29:40,528 ‫אבל אני עדיין צריך לספר למיק.‬ 438 00:29:44,657 --> 00:29:48,828 ‫טוב, כשהייתי במקום ממש קשה‬ 439 00:29:48,912 --> 00:29:53,041 ‫והרגשתי כלואה לגמרי בפנים,‬ 440 00:29:55,084 --> 00:29:56,419 ‫אתה שחררת אותי.‬ 441 00:29:59,339 --> 00:30:01,883 ‫ונכון, איני יכולה לעשות ‬ ‫את אותו דבר בשבילך,‬ 442 00:30:01,966 --> 00:30:04,636 ‫אבל אני מאמינה בך.‬ 443 00:30:06,596 --> 00:30:07,972 ‫וגם מיק תאמין בך.‬ 444 00:30:09,933 --> 00:30:10,975 ‫היא אוהבת אותך.‬ 445 00:30:15,396 --> 00:30:16,356 ‫תודה.‬ 446 00:30:17,398 --> 00:30:18,358 ‫הזדקקתי לזה.‬ 447 00:30:35,291 --> 00:30:36,417 ‫מה את עושה?‬ 448 00:30:38,253 --> 00:30:42,048 ‫אתה הובלת את משפחת סטון אליי.‬ ‫נתת להם לגנוב את המלאך השומר שלי.‬ 449 00:30:42,131 --> 00:30:45,885 ‫אני לא יודעת מה אמא שלי רוצה לעשות לך,‬ ‫אבל מגיע לך כל מה שיקרה.‬ 450 00:30:45,969 --> 00:30:47,053 ‫אנג'לינה!‬ 451 00:30:47,136 --> 00:30:50,390 ‫אל תיתני לי למות כאן!‬ ‫את עדיין יכולה לתקן את המצב.‬ 452 00:30:55,061 --> 00:30:56,062 ‫אנג'לינה!‬ 453 00:31:01,901 --> 00:31:03,444 ‫אנג'לינה!‬ 454 00:31:06,489 --> 00:31:09,826 ‫בבקשה תגיד לי שמצאת ‬ ‫משהו מועיל במחקר של המייג'ור.‬ 455 00:31:09,909 --> 00:31:13,246 ‫ממש כרגע מצאתי משהו ב"רדיט". מוכנה?‬ 456 00:31:13,329 --> 00:31:15,915 ‫טוב, נראה שהיו שבע אבנים רבות עוצמה‬ 457 00:31:15,999 --> 00:31:17,500 ‫שנקראות "ספירי אומגה".‬ 458 00:31:17,584 --> 00:31:19,210 ‫רובן אבדו במהלך ההיסטוריה,‬ 459 00:31:19,294 --> 00:31:23,506 ‫אבל נתקלתי עכשיו ברמז ‬ ‫על האבן האחרונה שנותרה.‬ 460 00:31:24,507 --> 00:31:25,550 ‫מדהים.‬ 461 00:31:26,301 --> 00:31:27,302 ‫איפה היא?‬ 462 00:31:27,385 --> 00:31:31,848 ‫במקום שנקרא "אגרי דאגי" ב-2013.‬ 463 00:31:33,391 --> 00:31:36,102 ‫אגרי דאגי הוא השם הטורקי להר אררט.‬ 464 00:31:36,185 --> 00:31:40,315 ‫שם מצאו את השבר מתיבת נוח‬ 465 00:31:40,398 --> 00:31:41,524 ‫שהיה לנו ביוריקה.‬ 466 00:31:41,608 --> 00:31:43,067 ‫הוא היה משובץ באבן ספיר,‬ 467 00:31:44,402 --> 00:31:46,446 ‫ואני זרקתי אותו לתוך הבקע.‬ 468 00:31:48,281 --> 00:31:52,577 ‫אני פשוטו כמשמעו השלכתי‬ ‫את הסיכוי היחיד שלי לחולל קריאה.‬ 469 00:31:52,660 --> 00:31:53,828 ‫אני צריכה לסיים.‬ 470 00:31:57,373 --> 00:31:58,249 ‫את ידעת.‬ 471 00:31:58,333 --> 00:32:01,628 ‫גם אם את לא מרגישה ככה עכשיו,‬ ‫עשית את הדבר הנכון.‬ 472 00:32:01,711 --> 00:32:06,674 ‫אבל זה לא הגיוני. אם מה שעשיתי היה נכון, ‬ ‫אז מה שאנחנו עושות עכשיו הוא לא נכון.‬ 473 00:32:06,758 --> 00:32:11,512 ‫זה עלול להיות מסוכן לשחק את אלוהים.‬ ‫-אבל סבתא שלך, קבוצת כוכבי הדרקון.‬ 474 00:32:11,596 --> 00:32:13,348 ‫כלומר, אמרת זאת בעצמך,‬ 475 00:32:13,431 --> 00:32:15,808 ‫"לאמונה יש עדיין חשיבות, אחרי הכול."‬ 476 00:32:16,643 --> 00:32:19,228 ‫ואולי יום אחד נבין באיזה אופן.‬ 477 00:32:30,323 --> 00:32:31,866 ‫אני לא יודע מה איתך,‬ 478 00:32:32,450 --> 00:32:36,204 ‫אבל כישלון במציאת רוצחת סדרתית‬ ‫באמצעות מדע ניסיוני‬ 479 00:32:36,704 --> 00:32:38,164 ‫תמיד עושה אותי‬ 480 00:32:39,666 --> 00:32:40,625 ‫צמא.‬ 481 00:32:43,127 --> 00:32:45,505 ‫המטרה לא הייתה רק לתפוס את נואל, נכון?‬ 482 00:32:47,423 --> 00:32:52,345 ‫קיוויתי שזאת תהיה ‬ ‫תחילתה של הדברות עם האלוהות.‬ 483 00:32:53,721 --> 00:32:55,390 ‫אבל זה בטח בלתי אפשרי עכשיו.‬ 484 00:32:55,473 --> 00:32:59,686 ‫חשבתי שמדענים כמוך לא מאמינים בבלתי אפשרי.‬ ‫-ובכן, אני מאמינה עכשיו.‬ 485 00:33:01,270 --> 00:33:05,358 ‫מתברר שאני זקוקה‬ ‫לאבן ספיר מסוג מסוים שנקראת "ספיר אומגה",‬ 486 00:33:05,441 --> 00:33:08,528 ‫אבל היא אבדה לנצח או הושמדה.‬ 487 00:33:22,375 --> 00:33:24,085 ‫לעולם אי אפשר לדעת, סאנבי.‬ 488 00:33:25,336 --> 00:33:29,048 ‫לפעמים הכישלונות בחיים מובילים אותך‬ ‫בדיוק למקום שבו עלייך להיות.‬ 489 00:33:34,512 --> 00:33:37,807 ‫אני אקח דגימה מהירה‬ ‫מהדם שלך לשם בדיקת דנ"א.‬ 490 00:33:41,185 --> 00:33:44,397 ‫גבריאל סטון נמצא ‬ ‫בשלב קריטי בטיפול במחלת הסרטן שלו.‬ 491 00:33:44,480 --> 00:33:47,150 ‫עליו לקבל טיפול סיסטמתי ברגעים אלה.‬ 492 00:33:47,233 --> 00:33:48,985 ‫אם אין לכם את המכשור המתאים,‬ 493 00:33:49,068 --> 00:33:53,573 ‫עליך לשחרר את גבריאל לידי הרופאה שלו.‬ ‫-קדימה. זאת היא. ד"ר אלכס בייטס.‬ 494 00:34:05,501 --> 00:34:06,586 ‫היי, עצרי.‬ 495 00:34:25,480 --> 00:34:29,817 ‫אנג'לינה הייתה צריכה להיות כאן ‬ ‫כדי לחזות בכפרתך, אבל אלוהים תכנן אחרת.‬ 496 00:34:31,069 --> 00:34:32,904 ‫הגן עלינו בשעת מלחמה.‬ 497 00:34:33,738 --> 00:34:37,325 ‫שמור עלינו מפני רשעותו ומלכודותיו של השטן.‬ 498 00:34:37,408 --> 00:34:38,868 ‫לא, את שוכחת.‬ 499 00:34:39,535 --> 00:34:44,999 ‫"ועתה שלוש אלה תעמודנה: ‬ ‫האמונה והתקווה והאהבה."‬ 500 00:34:45,917 --> 00:34:47,210 ‫"שלוש אלה."‬ 501 00:34:47,293 --> 00:34:52,507 ‫"והגדולה שבהן היא האהבה".‬ ‫-ציטוט מהאיגרת לקורינתים לא ינקה את חטאך.‬ 502 00:34:52,590 --> 00:34:53,966 ‫"אלוהים ישפוט אותך."‬ 503 00:34:54,926 --> 00:34:59,889 ‫"כי אין חסד במשפט לאשר לא עשה חסד."‬ 504 00:35:19,826 --> 00:35:20,785 ‫בבקשה!‬ 505 00:35:21,744 --> 00:35:22,578 ‫זה אדריאן.‬ 506 00:35:22,662 --> 00:35:23,913 ‫הצילו אותי!‬ 507 00:35:32,547 --> 00:35:33,840 ‫הצילו!‬ 508 00:35:34,757 --> 00:35:35,842 ‫הצילו!‬ 509 00:35:38,511 --> 00:35:42,598 ‫לא הייתי צריכה למלא את התפקיד הזה,‬ ‫אבל כשיקראו בשמי, אפגין את מסירותי‬ 510 00:35:42,682 --> 00:35:45,268 ‫ואשמיד את כל הפיתויים בדרכה של בתי‬ 511 00:35:45,351 --> 00:35:48,146 ‫כדי שהיא תוכל לחזור לישועה!‬ 512 00:35:49,605 --> 00:35:50,731 ‫נואל!‬ 513 00:35:52,066 --> 00:35:53,860 ‫עצרי!‬ ‫-נואל, תפסיקי!‬ 514 00:35:53,943 --> 00:35:55,486 ‫זרקי את הסכין עכשיו!‬ 515 00:35:58,865 --> 00:36:01,492 ‫אדריאן, אתה שומע אותי? אתה שומע אותי?‬ 516 00:36:04,871 --> 00:36:07,165 ‫תזעיק עזרה ראשונה. הוא לא מגיב.‬ ‫-חיובי.‬ 517 00:36:16,549 --> 00:36:18,968 ‫היי. נואל בידינו.‬ 518 00:36:19,051 --> 00:36:20,052 ‫אדריאן חי.‬ 519 00:36:20,720 --> 00:36:23,181 ‫זה טוב, אבל מסתבר שהיא לא הרוצחת.‬ 520 00:36:23,890 --> 00:36:28,603 ‫הרגע מנענו ממנה להטביע את אדריאן.‬ ‫-יש צילומים של נואל עוברת בתא תשלום אגרה‬ 521 00:36:28,686 --> 00:36:33,649 ‫על גשר וושינגטון בזמן הרצח של ויולט.‬ ‫אולי היא עובדת עם הרוצח אבל לא רצחה אותה.‬ 522 00:36:52,126 --> 00:36:53,544 ‫למה לא אמרת לי?‬ 523 00:36:54,212 --> 00:36:56,297 ‫יש לך מספיק דאגות.‬ 524 00:36:58,966 --> 00:37:00,259 ‫אתה הבן שלי.‬ 525 00:37:01,510 --> 00:37:05,306 ‫אתה תמיד תהיה הבן שלי, ‬ ‫גם אם אני לא האבא שאני צריך להיות.‬ 526 00:37:05,389 --> 00:37:07,391 ‫זה בסדר, אבא.‬ ‫-זה לא בסדר.‬ 527 00:37:08,392 --> 00:37:10,895 ‫לא אוכל לפצות אותך על איך שהתייחסתי אליך.‬ 528 00:37:10,978 --> 00:37:12,230 ‫אתה לא צריך.‬ 529 00:37:13,356 --> 00:37:16,359 ‫יהיה מה שיהיה, נעבור את זה יחד.‬ 530 00:37:30,498 --> 00:37:34,210 ‫כשהשלג החל לרדת, והמים קפאו,‬ 531 00:37:35,670 --> 00:37:38,464 ‫הדוב החום חזר למערה.‬ 532 00:38:04,782 --> 00:38:05,700 ‫אוליב!‬ 533 00:38:07,076 --> 00:38:10,162 ‫הרוצח עדיין חופשי. אני חוששת שהוא...‬ ‫-הוא כבר כאן.‬ 534 00:38:13,249 --> 00:38:16,294 ‫אוליב! תבדקי את הדלתות.‬ ‫נראה לי שמישהו מנסה להיכנס.‬ 535 00:38:16,377 --> 00:38:17,962 ‫תבדקי שהשוטר בחוץ!‬ 536 00:38:18,045 --> 00:38:19,839 ‫דוד זיק, אני מפחדת.‬ 537 00:38:24,051 --> 00:38:28,097 ‫- משטרת ניו יורק -‬ 538 00:38:29,181 --> 00:38:32,143 ‫הכול בסדר.‬ ‫אנחנו רק צריכים להיות קצת בשקט.‬ 539 00:38:32,226 --> 00:38:35,521 ‫תוכלי לעשות את זה בשבילי?‬ ‫בסדר, מותק. תשכבי.‬ 540 00:38:36,022 --> 00:38:36,981 ‫בסדר.‬ 541 00:38:44,405 --> 00:38:45,406 ‫זה בסדר, גברתי!‬ 542 00:38:51,787 --> 00:38:54,915 ‫אני מצטער אם הפחדתי אותך, גברתי.‬ ‫הכול בסדר כאן?‬ 543 00:38:54,999 --> 00:38:58,419 ‫לא, יש... אני חושבת שאולי מישהו חדר לבית.‬ 544 00:38:59,003 --> 00:39:00,046 ‫תישארי מאחוריי.‬ 545 00:39:18,022 --> 00:39:20,983 ‫לא! זה זיק! הוא גר כאן.‬ 546 00:39:26,113 --> 00:39:27,239 ‫נואל!‬ 547 00:39:30,159 --> 00:39:33,412 ‫זה לא שוטר, אוליב. זה אבא של אנג'לינה.‬ 548 00:39:33,496 --> 00:39:38,876 ‫השוטר צ'אודרי תופס תנומה בתא המטען ‬ ‫בזמן שאקח את מה שבאתי לקחת.‬ 549 00:39:40,586 --> 00:39:42,421 ‫אני מבין איך אתה מרגיש, קנת'.‬ 550 00:39:43,130 --> 00:39:45,800 ‫אתה כועס. אתה רק רוצה לעזור לאנג'לינה.‬ 551 00:39:46,550 --> 00:39:49,970 ‫היא צריכה לראות במו עיניה‬ ‫שהילדה הזאת היא לא מלאך.‬ 552 00:39:50,054 --> 00:39:52,098 ‫אין לה את ההגנה של אלוהים.‬ 553 00:39:53,224 --> 00:39:54,141 ‫אוכל לעזור לך.‬ 554 00:39:55,559 --> 00:39:56,560 ‫אוליב, רוצי!‬ 555 00:40:13,285 --> 00:40:15,371 ‫אף אחד אחר לא צריך להיפגע!‬ 556 00:40:15,955 --> 00:40:17,915 ‫אני רק רוצה את ילדת השדים.‬ 557 00:40:44,650 --> 00:40:45,818 ‫לך לעזאזל!‬ 558 00:41:04,128 --> 00:41:05,463 ‫אלוהים! מה לעזא...‬ 559 00:41:05,546 --> 00:41:08,090 ‫הכול בסדר. אבא של אנג'לינה בא לקחת את עדן.‬ 560 00:41:08,174 --> 00:41:10,342 ‫קנת'.‬ ‫-אוליב זרקה אותו מהחלון.‬ 561 00:41:11,760 --> 00:41:12,803 ‫לעזאזל!‬ 562 00:41:13,971 --> 00:41:16,223 ‫זה לא נראה טוב. אתה בטוח שאתה בסדר?‬ 563 00:41:16,307 --> 00:41:20,186 ‫הקליע חלף מבלי שפגע במשהו. ‬ ‫צריך רק לחבוש אותי. אחזור עוד הערב.‬ 564 00:41:21,979 --> 00:41:24,064 ‫נתראה בבית החולים.‬ ‫-בסדר.‬ 565 00:41:32,781 --> 00:41:33,991 ‫עשית את הדבר הנכון.‬ 566 00:41:37,077 --> 00:41:37,953 ‫אני יודעת.‬ 567 00:41:54,053 --> 00:41:56,305 ‫שחררתי את החבר שלך ממעצר.‬ 568 00:41:56,972 --> 00:41:59,975 ‫ביטלנו את כל האישומים. ‬ ‫איך פענחת את החקירה?‬ 569 00:42:00,059 --> 00:42:02,728 ‫אחד מהחברים המיוחדים שלך ‬ ‫קיבל הרגשה מיוחדת?‬ 570 00:42:02,811 --> 00:42:04,980 ‫רק בעבודה משטרתית מהסוג הישן והטוב.‬ 571 00:42:05,731 --> 00:42:10,736 ‫הנוסעים הם אנשים רגילים‬ ‫שחזרו לעולם מאוד לא רגיל.‬ 572 00:42:11,237 --> 00:42:13,531 ‫צריך להבין אותו כדי לשמור בו על הסדר.‬ 573 00:42:15,991 --> 00:42:18,202 ‫עדיין מתכוון להתקשר לבוס שלי?‬ ‫-בהחלט.‬ 574 00:42:19,745 --> 00:42:22,164 ‫כדי לבקש שיעבירו אותך ל-828.‬ 575 00:42:22,665 --> 00:42:24,250 ‫הכישרון שלך שם מתבזבז.‬ 576 00:42:24,917 --> 00:42:27,878 ‫ובמרשם יכולים להיעזר בעוד בלש טוב.‬ 577 00:43:59,678 --> 00:44:01,513 ‫היי, זה טי-ג'יי. תשאירו הודעה.‬ 578 00:44:02,931 --> 00:44:04,183 ‫איפה אתה?‬ 579 00:44:05,684 --> 00:44:06,560 ‫אני…‬ 580 00:44:07,186 --> 00:44:10,064 ‫שלחתי לך הודעות, ו...‬ 581 00:44:12,816 --> 00:44:15,653 ‫היום היה יום קשה מאוד.‬ 582 00:44:18,155 --> 00:44:20,824 ‫אז יהיה נחמד לשמוע את קולך.‬ 583 00:44:24,244 --> 00:44:26,080 ‫- טי-ג'יי‬ ‫צאי החוצה :) -‬ 584 00:44:38,217 --> 00:44:39,051 ‫טי-ג'יי?‬ 585 00:44:40,803 --> 00:44:41,762 ‫טי-ג'יי!‬ 586 00:44:44,556 --> 00:44:47,393 ‫מה אתה עושה כאן? אני לא מאמינה שאתה פה.‬ 587 00:44:47,476 --> 00:44:51,897 ‫נחתתי עכשיו וקיבלתי את ההודעות שלך.‬ ‫חיפשתי את אותו הדבר במצרים.‬ 588 00:44:52,690 --> 00:44:54,024 ‫ספיר אומגה?‬ 589 00:44:54,108 --> 00:44:57,486 ‫אבל אני חושב שהוא אולי ממש כאן, בניו יורק.‬ ‫-וואו.‬ 590 00:44:58,487 --> 00:44:59,863 ‫הכול באמת מחובר.‬ 591 00:45:00,656 --> 00:45:02,157 ‫יש לי שתי שאלות בשבילך.‬ 592 00:45:03,117 --> 00:45:04,952 ‫רוצה לצאת איתי לציד ספיר?‬ 593 00:45:06,912 --> 00:45:08,122 ‫והאם אפשר לנשק אותך?‬ 594 00:45:20,884 --> 00:45:22,761 ‫אני רוצה להתנדב.‬ 595 00:45:23,762 --> 00:45:25,848 ‫כבר היית כאן פעם, נכון?‬ 596 00:45:25,931 --> 00:45:29,893 ‫עבר זמן רב. ‬ ‫אני מרגיש שהגיע הזמן לאזן את הקארמה שלי.‬ 597 00:45:37,067 --> 00:45:40,612 ‫מוכנה או לא, ספיר אומגה. הנה אני בא.‬ 598 00:45:46,869 --> 00:45:51,707 ‫- מקדש הבונים החופשיים של מסדר האומגה -‬ 599 00:46:38,420 --> 00:46:43,342 ‫תרגום: שלמה ליברמן‬