1
00:00:11,011 --> 00:00:14,931
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:27,777 --> 00:00:31,156
‫- מחוז שאנגחאי, סין -‬

3
00:01:31,466 --> 00:01:33,176
‫- ילדה נעדרת שנתיים -‬

4
00:01:40,642 --> 00:01:41,643
‫- גבריאל -‬

5
00:01:58,159 --> 00:02:01,496
‫- נחטפה לפני שנה‬
‫עדן סטון - גיל עכשווי: שנתיים וחצי -‬

6
00:02:01,579 --> 00:02:03,123
‫- ילד בורח בסכנה‬
‫קאל סטון -‬

7
00:02:13,758 --> 00:02:16,678
‫- התראת חטיפת ילד -‬

8
00:02:28,815 --> 00:02:30,984
‫זאת אשתי?‬

9
00:02:31,067 --> 00:02:33,361
‫עזבו אותי! עזבו!‬

10
00:02:34,154 --> 00:02:35,905
‫אבא!‬
‫-אלוהים.‬

11
00:02:35,989 --> 00:02:37,782
‫אוליב, איפה עדן?‬

12
00:02:37,866 --> 00:02:41,077
‫היא לקחה אותה! אנג'לינה... היא לקחה אותה.‬

13
00:02:41,661 --> 00:02:44,038
‫היא הרגה את אמא, והיא לקחה את עדן.‬

14
00:02:44,122 --> 00:02:48,918
‫שכן דיווח על אישה בשנות ה-20 לחייה,‬
‫עם שיער ערמוני שעזבה את הזירה עם תינוקת.‬

15
00:03:03,933 --> 00:03:07,187
‫היי, בן.‬
‫-יש להוציא התראה נוספת ולהודיע לעיתונות.‬

16
00:03:07,687 --> 00:03:11,733
‫בן, הוצאנו התראות יותר משנה.‬
‫-צריך עוד. אני מקבל התראות ברשתות, ג'רד.‬

17
00:03:11,816 --> 00:03:15,445
‫יש ילדים נעדרים שנמצאו אחרי חמש, עשר שנים.‬
‫-היי, וסקז.‬

18
00:03:16,070 --> 00:03:16,905
‫בוא נזוז.‬

19
00:03:18,448 --> 00:03:19,532
‫איפה אתה?‬

20
00:03:19,616 --> 00:03:20,783
‫אני לא יודע.‬

21
00:03:21,659 --> 00:03:22,660
‫איפשהו ברוקלנד.‬

22
00:03:22,744 --> 00:03:24,662
‫אני צריך לדבר איתך פנים אל פנים.‬

23
00:03:24,746 --> 00:03:25,747
‫בסדר. איפה?‬

24
00:03:26,331 --> 00:03:27,248
‫לך הביתה.‬

25
00:04:07,956 --> 00:04:09,249
‫עוד פרחי דובדבן?‬

26
00:04:10,458 --> 00:04:11,417
‫כן.‬

27
00:04:12,710 --> 00:04:14,003
‫כמו אתמול בלילה.‬

28
00:04:14,754 --> 00:04:17,173
‫אני לא יודעת מה משמעותם, אבל אני אגלה.‬

29
00:04:28,726 --> 00:04:29,811
‫ארוחת בוקר!‬

30
00:04:30,520 --> 00:04:32,855
‫היי, זה גבריאל. שוב.‬

31
00:04:33,439 --> 00:04:35,858
‫אני רק מתקשר לשאול מתי אתה חוזר.‬

32
00:04:36,359 --> 00:04:37,527
‫תתקשר אליי.‬

33
00:04:38,653 --> 00:04:43,449
‫אתה יודע, אני חושבת שזה ממש מוזר‬
‫שאתה קורא לעצמך גבריאל עם אבא.‬

34
00:04:43,533 --> 00:04:45,660
‫הוא ביקש. לדעתו, מצותתים לטלפונים.‬

35
00:04:49,080 --> 00:04:52,125
‫זה עדיין לא ממש זה, נכון?‬
‫-מצטער.‬

36
00:04:52,208 --> 00:04:55,003
‫אני עוקבת אחר ההוראות ‬
‫של המתכון לפרטי פרטים.‬

37
00:04:55,753 --> 00:04:57,839
‫הפנקייקים המפורסמים של גרייס?‬

38
00:05:00,425 --> 00:05:01,926
‫לא בדיוק. מצטערת.‬

39
00:05:02,010 --> 00:05:05,096
‫זכרת לתת לבלילה לנוח? ‬
‫ככה גורמים להם לתפוח.‬

40
00:05:05,179 --> 00:05:06,639
‫אוף, איזה שחצן.‬

41
00:05:07,348 --> 00:05:09,809
‫טוב, יש לי משמרת כפולה, אז קדימה.‬

42
00:05:09,892 --> 00:05:13,438
‫בואי נזוז. החשבונות לא ישלמו את עצמם.‬
‫-תודה, אמא ואבא.‬

43
00:05:13,521 --> 00:05:14,647
‫זה לא נשמע חולני.‬

44
00:05:15,273 --> 00:05:20,486
‫אל תודי לנו. עד שיקלו על החוקים, הפועלים ‬
‫השחורים שמחים לעבוד בזמן שנוסעי 828...‬

45
00:05:20,570 --> 00:05:22,739
‫לא עושים כלום.‬
‫-ממש לא.‬

46
00:05:22,822 --> 00:05:24,782
‫את כבר עושה את העבודה הכי חשובה.‬

47
00:05:24,866 --> 00:05:28,077
‫בקשר לזה, אוכל למצוא עבודה‬
‫ עם תעודת הזהות המזויפת שלי.‬

48
00:05:28,161 --> 00:05:29,704
‫ככל שתחשוף את עצמך יותר,‬

49
00:05:29,787 --> 00:05:32,248
‫כך גדל הסיכון שאנשים יגלו מי אתה.‬

50
00:05:32,332 --> 00:05:33,499
‫כן.‬

51
00:05:33,583 --> 00:05:34,417
‫מוכן?‬

52
00:05:36,627 --> 00:05:39,339
‫בעצם, רציתי לשאול.‬

53
00:05:39,422 --> 00:05:42,050
‫עד איזו שעה מותר לנו להיות ערים?‬
‫-ביי!‬

54
00:05:42,133 --> 00:05:44,719
‫אנחנו חייבים להתרחץ? אנחנו צריכים?‬

55
00:05:49,640 --> 00:05:50,600
‫אתה בסדר?‬

56
00:05:52,268 --> 00:05:54,937
‫קאל, יש לך מזל. הם לא יודעים על קיומך,‬

57
00:05:55,021 --> 00:05:58,733
‫בעוד שבמרשם בודקים כל פרט בחיינו, ‬
‫הנוסעים האחרים.‬

58
00:05:58,816 --> 00:06:00,068
‫אני לא מרגיש בר מזל.‬

59
00:06:01,152 --> 00:06:02,278
‫שמעת ממנו?‬

60
00:06:03,446 --> 00:06:06,324
‫אני הרי לא מקבל ממנו ‬
‫שום יחס כשהוא בסביבה. זה…‬

61
00:06:07,492 --> 00:06:09,410
‫הוא לא אוהב שנכנסים לחדר שלו,‬

62
00:06:09,494 --> 00:06:13,498
‫אבל רוקנתי את האשפה,‬
‫זרקתי את כל הכלים המלוכלכים…‬

63
00:06:27,178 --> 00:06:28,012
‫קריאה?‬

64
00:06:28,596 --> 00:06:29,430
‫כן, גם לך?‬

65
00:06:29,514 --> 00:06:33,059
‫כלום. שנתיים ועדיין כלום. מה ראית?‬

66
00:06:35,978 --> 00:06:40,483
‫פריחת דובדבן. את האוקיינוס.‬
‫ראיתי אונייה. היא נראתה כמו אוניית משא.‬

67
00:06:40,566 --> 00:06:43,945
‫אני לא מבין למה הפרחים,‬
‫אבל אולי משהו בנמל?‬

68
00:06:44,779 --> 00:06:47,073
‫כן, שווה לבדוק את זה.‬
‫-טוב, אני אבוא.‬

69
00:06:47,156 --> 00:06:50,868
‫לא. אתה צריך להיות כאן כשהוא יחזור.‬
‫-זה יכול לקחת עוד כמה ימים.‬

70
00:06:51,536 --> 00:06:52,453
‫היי.‬

71
00:06:53,121 --> 00:06:54,372
‫הסוואה.‬

72
00:07:06,217 --> 00:07:08,302
‫- משטרת ניו יורק -‬

73
00:07:14,308 --> 00:07:16,060
‫- עצור‬
‫המתן לפתיחת השער -‬

74
00:07:32,660 --> 00:07:34,495
‫פריחת דובדבן, מצאתי אותך.‬

75
00:07:57,768 --> 00:07:58,978
‫כן, אני רואה את זה.‬

76
00:08:47,151 --> 00:08:50,488
‫- סטון 828 -‬

77
00:09:00,039 --> 00:09:02,833
‫אני צריכה עזרה.‬
‫-מה, לעזאזל? הכניסה לכאן אסורה.‬

78
00:09:02,917 --> 00:09:04,794
‫משטרה. עזרו לי לקחת אותו לרכב.‬

79
00:09:04,877 --> 00:09:09,507
‫רשות הנמלים אחראית כאן. מה העניין?‬
‫-הוא זקוק לטיפול, בבקשה. עכשיו! קדימה!‬

80
00:09:21,519 --> 00:09:22,520
‫היי.‬

81
00:09:23,271 --> 00:09:26,148
‫איפה מצאת אותו? ולמה את לא מזעיקה אמבולנס?‬

82
00:09:36,826 --> 00:09:39,537
‫כמה חודשים תמשיך לבהות‬
‫באותו מקטע של האוקיינוס?‬

83
00:09:40,246 --> 00:09:41,622
‫זה מקטע אחר בכל יום.‬

84
00:09:41,706 --> 00:09:45,126
‫ואמשיך עוד ימים רבים‬
‫עד שהמטוס שלנו יחליט להתגלות.‬

85
00:09:45,209 --> 00:09:47,003
‫לא אחכה בנשימה עצורה שזה יקרה.‬

86
00:09:48,212 --> 00:09:51,591
‫התקבלה שיחה למוקד החירום‬
‫מביתם של אנסון וטרינה ואסיק.‬

87
00:09:51,674 --> 00:09:53,926
‫שורה 12. די ואי.‬

88
00:09:54,010 --> 00:09:56,679
‫הדיווח על השחתה. העבריינים במקום.‬

89
00:09:56,762 --> 00:09:57,805
‫גרינפוינט.‬

90
00:09:59,515 --> 00:10:03,894
‫נוכל להתערב, בבקשה? אגיע תוך עשר דקות.‬
‫-נראה אם משטרת ניו יורק תטפל בזה.‬

91
00:10:03,978 --> 00:10:07,857
‫מטרתנו לשמור על ביטחון הנוסעים,‬
‫לא שהם יילכדו בחילופי הירי.‬

92
00:10:08,566 --> 00:10:10,192
‫לעזאזל! נו כבר!‬

93
00:10:12,945 --> 00:10:14,780
‫הווידאו של יוריקה? שוב?‬

94
00:10:14,864 --> 00:10:18,159
‫חשבתי שאת אמורה‬
‫לעבד את הנתונים מהבדיקה האחרונה של קאל.‬

95
00:10:18,242 --> 00:10:20,328
‫עשיתי זאת. הסריקות שלו לא השתנו.‬

96
00:10:20,911 --> 00:10:23,831
‫הוא אותו ילד, רק גדול יותר.‬
‫וזו הפסקת הצהריים שלי.‬

97
00:10:23,914 --> 00:10:25,958
‫זאת ההפסקה שלך כבר 23 חודשים.‬

98
00:10:27,043 --> 00:10:30,713
‫אני צריכה להבין ‬
‫מה גרם ל-828 להיעלם מיוריקה ואיפה הוא.‬

99
00:10:30,796 --> 00:10:32,423
‫כל מדינה ברחבי העולם‬

100
00:10:32,506 --> 00:10:34,967
‫ערכה חיפוש מקיף אחר 828 מחדש.‬

101
00:10:35,051 --> 00:10:38,429
‫את מחפשת משהו ‬
‫בניגוד לכל הסיכויים כבר שנתיים.‬

102
00:10:38,512 --> 00:10:39,764
‫אז? אני לא אפסיק.‬

103
00:10:42,266 --> 00:10:43,643
‫אנחנו מפספסים משהו.‬

104
00:11:31,232 --> 00:11:33,192
‫היי. היה לך מזל הפעם?‬

105
00:11:33,275 --> 00:11:34,652
‫לא.‬

106
00:11:37,196 --> 00:11:38,155
‫מה אתה עושה?‬

107
00:11:40,866 --> 00:11:42,535
‫אתה לא מרגיש את הרוח?‬

108
00:11:50,042 --> 00:11:52,169
‫- אנה רוס -‬

109
00:12:01,262 --> 00:12:03,514
‫אנה רוס? למה היא?‬

110
00:12:04,014 --> 00:12:07,101
‫התמונה שלה רפרפה.‬
‫הרוח הפסיקה ברגע שנגעתי בה.‬

111
00:12:08,978 --> 00:12:13,566
‫היא הייתה המתורגמנית שעזרה לנו‬
‫כשהיה לך קשר עם נוסע וחלית מאוד.‬

112
00:12:14,150 --> 00:12:18,446
‫זה לא אומר שאתה אמור ללכת אליה?‬
‫-אשאל את מיק אם היא יכולה להיפגש איתה.‬

113
00:12:18,529 --> 00:12:22,908
‫אבא, תעקוב אחר הקריאה שלך.‬
‫אולי זה יעזור לך לחשוב על הדברים אחרת.‬

114
00:12:22,992 --> 00:12:24,243
‫אני לא רוצה.‬

115
00:12:24,326 --> 00:12:26,787
‫כמה פעמים הלכתי בעקבות הקריאות,‬

116
00:12:26,871 --> 00:12:29,623
‫כי חשבתי שהן יובילו אותי לעדן? ‬
‫זה לא קרה.‬

117
00:12:29,707 --> 00:12:31,542
‫טוב, מיק כבר בודקת קריאה, אז...‬

118
00:12:31,625 --> 00:12:32,793
‫אז זה יצטרך לחכות.‬

119
00:12:33,502 --> 00:12:35,629
‫אבל זה חשוב. אני אלך לדבר עם אנה.‬

120
00:12:35,713 --> 00:12:39,508
‫קאל, העולם חושב שאתה נעדר.‬
‫אני לא אוהב שאתה יוצא, אם אתה לא חייב.‬

121
00:12:39,592 --> 00:12:40,426
‫אבא, איך...‬

122
00:12:40,509 --> 00:12:43,429
‫אם מישהו יגלה שזה אתה, ‬
‫רק מבוגר בחמש וחצי שנים,‬

123
00:12:43,512 --> 00:12:47,558
‫הם יכלאו אותך במעבדה של ה-NSA,‬
‫ובחיים לא נראה אותך שוב.‬

124
00:12:47,641 --> 00:12:50,102
‫איך אני אמור למצוא את מה שאני מחפש,‬

125
00:12:50,186 --> 00:12:54,774
‫למה נשלחתי בחזרה לכאן,‬
‫אם אני סתם תקוע בתוך הבית הזה?‬

126
00:12:56,025 --> 00:12:57,818
‫"סירת ההצלה" זקוקה לי.‬

127
00:13:06,285 --> 00:13:08,120
‫קח את תעודת הזהות של גבריאל.‬

128
00:13:22,635 --> 00:13:24,220
‫אני כאן רק כדי לעזור.‬

129
00:13:25,137 --> 00:13:27,681
‫העניין עם התמכרות הוא שאפשר להרגיש כאילו…‬

130
00:13:28,182 --> 00:13:31,602
‫שאין דרך לצאת מזה. ‬
‫כאילו שהייעוץ הוא חסר טעם.‬

131
00:13:31,685 --> 00:13:33,521
‫להרגיש ש...‬
‫-הוא באמת חסר טעם.‬

132
00:13:34,563 --> 00:13:37,900
‫כמו שאמרתי, זאת ההרגשה.‬
‫הייתי במצבך. כמה פעמים.‬

133
00:13:38,901 --> 00:13:40,152
‫איך יצאת מזה?‬

134
00:13:40,736 --> 00:13:43,906
‫רובנו לוקחים סמים‬
‫כדי לגרום לשדים שלנו להיעלם.‬

135
00:13:45,366 --> 00:13:48,869
‫סוף-סוף הבנתי ‬
‫שהשדים שלי לא ילכו לשום מקום.‬

136
00:13:50,704 --> 00:13:51,956
‫הם חלק ממני.‬

137
00:13:52,540 --> 00:13:57,336
‫והם יכולים לשלוט בחיי,‬
‫או שהם יכולים להפוך אותי לחזק אותי.‬

138
00:14:21,819 --> 00:14:23,946
‫תפסיק לנסות להתחבא מהכאב שלך.‬

139
00:14:25,823 --> 00:14:26,866
‫תן לו לצאת.‬

140
00:14:28,158 --> 00:14:30,786
‫זה בסדר.‬

141
00:14:36,417 --> 00:14:37,459
‫תן לו לצאת.‬

142
00:14:43,549 --> 00:14:44,466
‫בסדר.‬

143
00:14:49,722 --> 00:14:51,432
‫טוב. אני גאה בך.‬

144
00:14:56,061 --> 00:14:56,896
‫תודה.‬

145
00:14:56,979 --> 00:15:01,233
‫היועץ האחרון שלו כמעט התפטר.‬
‫איך אתה מצליח לתקשר עם האנשים האלה?‬

146
00:15:01,817 --> 00:15:04,987
‫הם עושים את כל העבודה.‬
‫אני פשוט מרגיש את הכאב שלהם.‬

147
00:15:18,626 --> 00:15:20,920
‫לא עקבו אחרייך?‬
‫-אתה באמת צריך לשאול?‬

148
00:15:31,221 --> 00:15:32,431
‫יש לך מושג מי הוא?‬

149
00:15:32,514 --> 00:15:35,476
‫לא, הקריאה הובילה אותי אליו. ‬
‫האונייה הגיעה מסין.‬

150
00:15:43,567 --> 00:15:45,361
‫תחזיק מעמד. הגעת עד לכאן.‬

151
00:15:45,444 --> 00:15:48,697
‫דופק הלב יציב. ‬
‫נקווה שההתייבשות לא פגעה בתפקוד המוח.‬

152
00:15:48,781 --> 00:15:51,951
‫"סטון 828". זה בהחלט מוזר.‬
‫את חושבת שהוא מטיסת 828?‬

153
00:15:52,034 --> 00:15:53,869
‫אם כן, למה לא שמענו עליו?‬

154
00:15:53,953 --> 00:15:57,539
‫כי הוא נהרג לפני שנתיים. ‬
‫או לפחות כך חשבנו.‬

155
00:15:57,623 --> 00:15:58,749
‫למה אתה מתכוון?‬

156
00:15:58,832 --> 00:16:01,335
‫חשבתי שזיהיתי את הפרצוף הזה. זה הנרי קים.‬

157
00:16:01,418 --> 00:16:04,296
‫שלטונות סינגפור הוציאו אותו לכאורה להורג.‬

158
00:16:04,380 --> 00:16:06,674
‫ביום שבו פרשתי מהמשטרה.‬

159
00:16:07,341 --> 00:16:09,176
‫אז מה? הם אמרו לעולם שהוא מת?‬

160
00:16:09,259 --> 00:16:13,389
‫אולי הם מסרו אותו לסין.‬
‫רוב מחקרי 828 נעשו מחוץ לתחומי ארה"ב.‬

161
00:16:14,014 --> 00:16:17,267
‫אז איך הוא הגיע לכאן, לעזאזל,‬
‫ומה הוא רוצה ממני?‬

162
00:16:19,061 --> 00:16:21,188
‫מר קים? אתה שומע אותי, אדוני?‬

163
00:16:21,271 --> 00:16:22,231
‫אתה מוגן.‬

164
00:16:23,273 --> 00:16:24,441
‫ילד.‬

165
00:16:25,192 --> 00:16:26,527
‫איפה הילד?‬

166
00:16:27,236 --> 00:16:29,780
‫אני לא חושב ‬
‫שאת האדם ממשפחת סטון שהוא מחפש.‬

167
00:16:31,240 --> 00:16:32,199
‫קאל.‬

168
00:16:42,668 --> 00:16:45,212
‫כן?‬
‫-היי. את אנה רוס?‬

169
00:16:46,130 --> 00:16:48,757
‫אם אתה מהמרשם, עליי להתייצב רק בשבוע הבא.‬

170
00:16:48,841 --> 00:16:50,759
‫אני מצטער. לא, אני גבריאל.‬

171
00:16:50,843 --> 00:16:52,886
‫השארתי הודעה קודם.‬

172
00:16:52,970 --> 00:16:57,141
‫משפחת סטון מטיסת 828. ‬
‫אני אחד מבני הדודים שלהם.‬

173
00:16:57,725 --> 00:16:59,059
‫בסדר. אז?‬

174
00:16:59,143 --> 00:17:03,022
‫ואני יודע שעזרת למיקלה להציל את קאל.‬

175
00:17:03,897 --> 00:17:04,898
‫תודה.‬

176
00:17:06,442 --> 00:17:08,360
‫לאבא של קאל, בן,‬

177
00:17:09,069 --> 00:17:12,072
‫הייתה קריאה, סוג של חיזיון.‬

178
00:17:12,156 --> 00:17:14,783
‫משב רוח. הוא חושב שאולי זה קורה גם לך.‬

179
00:17:16,869 --> 00:17:18,537
‫זה קורה, אנה?‬

180
00:17:24,460 --> 00:17:28,672
‫זה בטח נשמע מטורף, ‬
‫אבל אני חושבת שמרשם 828 מצותתים לבית שלי.‬

181
00:17:29,339 --> 00:17:31,008
‫זה לא נשמע כל כך מטורף.‬

182
00:17:33,719 --> 00:17:35,304
‫אני לא מבינה.‬

183
00:17:35,804 --> 00:17:38,557
‫אם לבן הייתה קריאה,‬

184
00:17:39,683 --> 00:17:40,893
‫למה הוא שלח אותך?‬

185
00:17:41,602 --> 00:17:44,521
‫הוא לא במצב הכי טוב.‬

186
00:17:44,605 --> 00:17:46,273
‫זה כבר הרבה זמן ככה.‬

187
00:17:46,774 --> 00:17:50,319
‫כן, אני זוכרת את דיווחי החדשות על הטרגדיה.‬

188
00:17:50,944 --> 00:17:51,904
‫זה מזעזע.‬

189
00:17:52,905 --> 00:17:55,032
‫אני משתתפת בצערכם.‬

190
00:17:55,866 --> 00:17:56,700
‫תודה.‬

191
00:17:57,451 --> 00:17:59,495
‫אז, הקריאה?‬

192
00:18:00,704 --> 00:18:04,166
‫הייתה לי אחת היום, ואתמול.‬

193
00:18:04,249 --> 00:18:05,084
‫רוח?‬

194
00:18:05,876 --> 00:18:07,503
‫למעשה, טחנת רוח.‬

195
00:18:08,504 --> 00:18:10,339
‫וואו, בסדר. כן. ראית אותה?‬

196
00:18:10,964 --> 00:18:16,720
‫יותר כאילו שעלתה בי המחשבה,‬
‫אז לקחתי עט והתחלתי לצייר.‬

197
00:18:17,221 --> 00:18:19,181
‫אני בטוחה שזה נשמע מוזר.‬

198
00:18:19,264 --> 00:18:20,224
‫לא...‬

199
00:18:21,308 --> 00:18:23,936
‫שמעתי שהקריאות מגיעות ככה לפעמים.‬

200
00:18:25,145 --> 00:18:27,106
‫ציירת משהו נוסף?‬

201
00:18:28,107 --> 00:18:29,316
‫מצבות.‬

202
00:18:30,234 --> 00:18:34,446
‫לפחות אני חושבת שזה מה שהן היו.‬
‫הן הפחידו אותי עד מוות.‬

203
00:18:35,030 --> 00:18:38,450
‫יש בית קברות בצפון המדינה ברמאפו‬
‫עם טחנת רוח ישנה.‬

204
00:18:38,534 --> 00:18:40,994
‫זה המקום. הוא נראה כמו הציור שלי.‬

205
00:18:42,037 --> 00:18:43,497
‫- מיק‬
‫צריכה אותך עכשיו -‬

206
00:18:43,580 --> 00:18:46,333
‫אני ממש מצטער. אני צריך ללכת.‬

207
00:18:46,416 --> 00:18:48,752
‫עזרת לי מאוד. תודה.‬

208
00:18:48,836 --> 00:18:50,921
‫אקח את הרכבת הבאה. אבדוק את העניין.‬

209
00:18:51,004 --> 00:18:51,964
‫בסדר.‬

210
00:18:56,051 --> 00:19:01,140
‫ואנס חושב שהם זייפו את ההוצאה להורג של קים‬
‫כדי להשתמש בו כעכבר מעבדה שאיש לא יחפש.‬

211
00:19:01,223 --> 00:19:03,642
‫אתה יודע איפה תיק הרקע שלו?‬

212
00:19:06,812 --> 00:19:11,608
‫הבחור הזה סיכן את חייו כדי לברוח. הוא עלה‬
‫לספינה ששטה למרחק של חצי עולם בשביל קאל.‬

213
00:19:11,692 --> 00:19:13,902
‫ייתכן שזאת פריצת הדרך שאנחנו מחפשים.‬

214
00:19:15,904 --> 00:19:17,781
‫אני... לא מוצאת את התיק שלו.‬

215
00:19:18,991 --> 00:19:19,992
‫בן?‬

216
00:19:21,618 --> 00:19:22,494
‫בן!‬

217
00:19:23,162 --> 00:19:24,663
‫שמעת משהו ממה שאמרתי?‬

218
00:19:24,746 --> 00:19:27,040
‫זאת לא פריצת הדרך שאני מחפש.‬

219
00:19:27,833 --> 00:19:29,459
‫איך את בכלל אומרת לי את זה?‬

220
00:19:33,130 --> 00:19:36,508
‫אם עדן עדיין הייתה שם,‬
‫הקריאות היו מובילות אותנו אליה.‬

221
00:19:36,592 --> 00:19:38,385
‫אתה יודע את זה.‬
‫-אני לא.‬

222
00:19:38,468 --> 00:19:41,471
‫בסדר, אבל אני לא מבקשת שתפסיק לחפש את עדן.‬

223
00:19:41,555 --> 00:19:45,267
‫אלא שרק לא תוותר על האחרים‬
‫כי תאריך המוות הוא בעוד שנה וחצי...‬

224
00:19:45,350 --> 00:19:46,935
‫לא אכפת לי מתאריך המוות.‬

225
00:19:49,271 --> 00:19:50,606
‫מה כבר הטעם בכל זה?‬

226
00:19:51,440 --> 00:19:52,274
‫בסדר.‬

227
00:19:53,108 --> 00:19:56,904
‫תקשיב, אני יודעת שאתה לא מתכוון לזה‬
‫אבל תקשיב לי לרגע‬

228
00:19:56,987 --> 00:19:59,740
‫כי הסיבה לחיות היא המשפחה שלך.‬

229
00:19:59,823 --> 00:20:03,619
‫יש לך עדיין שני ילדים שנמצאים כאן עכשיו,‬
‫והם זקוקים לאביהם.‬

230
00:20:03,702 --> 00:20:05,829
‫יש לך עדיין את אבא שלך. וגם אותי.‬

231
00:20:05,913 --> 00:20:09,374
‫מצטערת, לא אתן לך לוותר עלינו ‬
‫כדי לרדוף אחרי איזו פנטזיה.‬

232
00:20:09,458 --> 00:20:10,792
‫אל תקראי לזה ככה!‬

233
00:20:10,876 --> 00:20:13,503
‫בן, נמאס לי ללכת על ביצים לידך.‬

234
00:20:13,587 --> 00:20:17,341
‫ניסיתי לתת לך מרחב.‬
‫ניסיתי לנווט את סירת ההצלה...‬

235
00:20:17,424 --> 00:20:19,927
‫לא ביקשתי ממך לעשות זאת.‬
‫-לא נתת לי ברירה!‬

236
00:20:20,510 --> 00:20:23,722
‫השארת אותי לבד. ‬
‫ואני הבנתי, אני עדיין מבינה.‬

237
00:20:23,805 --> 00:20:29,019
‫אבל עכשיו אני מנסה ‬
‫להציל כל נוסע אחר שהיה במטוס הזה.‬

238
00:20:29,102 --> 00:20:33,357
‫בשלב זה, ‬
‫אין לי אמון שהקריאות יצילו מישהו מאיתנו.‬

239
00:20:34,942 --> 00:20:36,235
‫מה אם אתה טועה?‬

240
00:20:38,946 --> 00:20:39,863
‫תראי.‬

241
00:20:41,114 --> 00:20:42,449
‫לקריאות יש אותך.‬

242
00:20:42,950 --> 00:20:45,994
‫יש להן את סאנבי. ‬
‫יש להן את כל הנוסעים האחרים.‬

243
00:20:46,078 --> 00:20:48,205
‫לעדן אין אף אחד חוץ ממני.‬

244
00:20:51,959 --> 00:20:53,210
‫היי, מה קורה?‬

245
00:20:54,211 --> 00:20:55,712
‫אסביר לך בדרך.‬

246
00:20:55,796 --> 00:20:58,382
‫אני צריכה שתמצא ‬
‫את התיק של הנרי קים, בבקשה.‬

247
00:20:59,758 --> 00:21:03,178
‫אבא, האישה שהתמונה שלה רפרפה ברוח, ‬
‫אנה רוס.‬

248
00:21:03,262 --> 00:21:05,389
‫כן.‬
‫-היא ראתה טחנת רוח ומצבות.‬

249
00:21:05,472 --> 00:21:07,391
‫היא חולקת איתך קריאה.‬

250
00:21:07,474 --> 00:21:11,061
‫היא בדרכה לבית קברות ברמאפו,‬
‫אתה יכול לעזור לה.‬

251
00:21:12,813 --> 00:21:13,647
‫לך עם מיק.‬

252
00:21:27,536 --> 00:21:29,496
‫אל תשכח לאכול משהו, אבא.‬

253
00:21:45,804 --> 00:21:47,431
‫אנחנו מצפים למישהו?‬

254
00:21:48,098 --> 00:21:49,141
‫אני לא.‬

255
00:21:49,808 --> 00:21:50,809
‫תחכה מאחור.‬

256
00:21:57,232 --> 00:21:58,608
‫היי.‬
‫-היי.‬

257
00:22:00,319 --> 00:22:02,029
‫עבר הרבה זמן.‬
‫-כן.‬

258
00:22:03,405 --> 00:22:05,282
‫היי. קא... זה בסדר.‬

259
00:22:06,199 --> 00:22:07,326
‫היי.‬

260
00:22:07,409 --> 00:22:09,202
‫היי, ג'רד.‬
‫-מה המצב, קאל?‬

261
00:22:10,037 --> 00:22:11,204
‫סליחה, גייב.‬

262
00:22:11,705 --> 00:22:13,498
‫יפה לך הזיפים, גברבר.‬

263
00:22:13,582 --> 00:22:15,834
‫כן! היי.‬

264
00:22:18,295 --> 00:22:21,048
‫בסדר, אחכה במכונית.‬

265
00:22:21,131 --> 00:22:23,633
‫טוב לראות אותך.‬
‫-גם אותך. תשמור על עצמך.‬

266
00:22:27,137 --> 00:22:28,472
‫זה לא ממש זמן נוח ל…‬

267
00:22:29,139 --> 00:22:30,599
‫מצטער. באתי לראות את בן.‬

268
00:22:32,934 --> 00:22:34,186
‫אתה עדיין במדים.‬

269
00:22:34,269 --> 00:22:36,646
‫כן, כבר יותר משנה.‬

270
00:22:37,439 --> 00:22:39,274
‫המחיר על שעשיתי את הדבר הנכון.‬

271
00:22:40,400 --> 00:22:41,693
‫כולנו מעריכים את זה.‬

272
00:22:44,696 --> 00:22:46,490
‫אני צריכה...‬
‫-כן. הוא למעלה?‬

273
00:22:46,573 --> 00:22:47,741
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

274
00:22:58,502 --> 00:22:59,669
‫משטרה.‬

275
00:23:04,424 --> 00:23:05,550
‫יש לך רגע?‬

276
00:23:06,176 --> 00:23:10,931
‫רק אם באת להגיד לי שמשטרת ניו יורק ‬
‫תעשה משהו לשם שינוי כדי למצוא את הבת שלי.‬

277
00:23:12,641 --> 00:23:14,601
‫הם אפילו לא מחזירים לי טלפונים.‬

278
00:23:16,603 --> 00:23:17,604
‫בן, אחי...‬

279
00:23:18,980 --> 00:23:20,816
‫היי. אתה צריך לקחת הפסקה.‬

280
00:23:20,899 --> 00:23:23,860
‫אני בחיים לא אקח הפסקה.‬
‫אף אחד לא מבין את זה?‬

281
00:23:28,198 --> 00:23:29,324
‫לא עד שאמצא אותה.‬

282
00:23:30,826 --> 00:23:34,079
‫בן, יש סיבה שהבלשים לא מתקשרים אליך בחזרה.‬

283
00:23:44,464 --> 00:23:49,136
‫המדינה הכריזה רשמית שעדן אינה בחיים.‬
‫משטרת ניו יורק סגרה את התיק שלה כנעדרת.‬

284
00:23:50,637 --> 00:23:53,348
‫רציתי שתשמע את זה מחבר, ‬
‫לא מאיזה שוטר לא מוכר.‬

285
00:23:57,185 --> 00:23:59,521
‫- תעודת פטירה‬
‫עדן סטון -‬

286
00:24:03,775 --> 00:24:05,444
‫לא.‬
‫-בן.‬

287
00:24:06,319 --> 00:24:08,947
‫טביעות האצבע ‬
‫של אנג'לינה ושלה נמצאו על הגשר.‬

288
00:24:09,823 --> 00:24:12,659
‫התרמיל שלה נמצא צף בתעלה‬
‫כמה ימים אחרי שגרייס...‬

289
00:24:12,742 --> 00:24:15,412
‫אבל לא נמצאו גופות! למה?‬
‫-כבר דיברנו על זה.‬

290
00:24:15,495 --> 00:24:18,206
‫הזרמים. הם בוודאי ‬
‫שטפו אותן לאוקיינוס האטלנטי.‬

291
00:24:18,290 --> 00:24:20,625
‫לא ציפינו למצוא גופות.‬

292
00:24:21,418 --> 00:24:25,338
‫אני יודע שהיא איפשהו חיה. ‬
‫ואם המשטרה לא מחפשת אותה, לעזאזל איתם.‬

293
00:24:25,422 --> 00:24:26,882
‫ולעזאזל איתך, ג'רד!‬

294
00:24:26,965 --> 00:24:28,091
‫אני לא אפסיק.‬

295
00:24:30,010 --> 00:24:30,886
‫אני לא יכול.‬

296
00:24:33,138 --> 00:24:34,139
‫אני באמת מצטער.‬

297
00:24:58,705 --> 00:25:01,333
‫תוציאו התראה לאיתור אנג'לינה מאייר.‬

298
00:25:01,416 --> 00:25:07,047
‫חמישים ק"ג, 1.58 מטר, שיער חום.‬
‫ברשותה נמצאת תינוקת בת 16 חודשים…‬

299
00:25:07,130 --> 00:25:08,465
‫אני אכין לך תה.‬

300
00:25:08,548 --> 00:25:10,258
‫...והיא חמושה ומסוכנת.‬

301
00:25:11,092 --> 00:25:14,054
‫עלינו להציב מחסומים ‬
‫בכל עמדת אגרה עד הגבול.‬

302
00:25:14,137 --> 00:25:16,348
‫מה מצבנו עם התראת החטיפה?‬

303
00:25:16,932 --> 00:25:19,851
‫אתה צריך את אשתך. איפה היא?‬

304
00:25:23,522 --> 00:25:24,606
‫היא איננה.‬

305
00:25:25,774 --> 00:25:28,443
‫טוב, אז אני אשאר איתך עד שהיא תחזור.‬

306
00:25:35,492 --> 00:25:36,326
‫אפשר לעזור לך?‬

307
00:25:41,957 --> 00:25:42,791
‫זה אתה?‬

308
00:25:45,585 --> 00:25:46,836
‫אלוהים.‬

309
00:25:51,508 --> 00:25:52,592
‫אבא!‬

310
00:26:06,189 --> 00:26:07,190
‫איך?‬

311
00:26:08,108 --> 00:26:09,901
‫אמא סילקה את אנג'לינה.‬

312
00:26:10,652 --> 00:26:14,322
‫אתה היית היחיד שרצה שהיא תחזור לבית.‬

313
00:26:16,199 --> 00:26:17,993
‫איך היא נכנסה לבית, קאל?‬

314
00:26:21,830 --> 00:26:23,748
‫סיפרתי לה על המפתח.‬

315
00:26:24,958 --> 00:26:25,917
‫מה?‬

316
00:26:26,835 --> 00:26:27,877
‫ידעתי.‬

317
00:26:27,961 --> 00:26:30,922
‫אני מצטער. חשבתי שהקריאה רצתה...‬

318
00:26:31,006 --> 00:26:33,633
‫אמא אמרה לך שהיא רוצה שהיא תסתלק.‬

319
00:26:33,717 --> 00:26:35,969
‫אמרנו לך לא לבטוח בה.‬

320
00:26:38,305 --> 00:26:40,098
‫ואתה לא הקשבת!‬

321
00:26:40,849 --> 00:26:43,143
‫ועכשיו אמא מתה!‬

322
00:26:43,685 --> 00:26:46,104
‫נתת לה לקחת את עדן! זאת אשמתך!‬
‫-אוליב!‬

323
00:26:46,855 --> 00:26:50,108
‫נתת לה לקחת את עדן!‬

324
00:26:50,650 --> 00:26:52,485
‫הכול באשמתך!‬

325
00:27:01,077 --> 00:27:03,413
‫בוא, חבר. בוא ננקה אותך.‬

326
00:27:12,255 --> 00:27:14,758
‫נתתי לו נוזלים. רמת החמצן שלו עדיין נמוכה.‬

327
00:27:14,841 --> 00:27:16,885
‫אני מודאגת ביחס ללב ולריאות שלו.‬

328
00:27:16,968 --> 00:27:20,263
‫הנרי, אתה מוגן. ‬
‫אנחנו לא נפגע בך. אנחנו רוצים לעזור.‬

329
00:27:21,973 --> 00:27:24,017
‫כמעט יריתי בו. הוא פשוט נכנס לכאן.‬

330
00:27:24,100 --> 00:27:25,769
‫אי אפשר להיכנס לכאן סתם ככה.‬

331
00:27:25,852 --> 00:27:28,688
‫סליחה. מיק נתנה לי את הקוד.‬
‫אמרה שאני יכול לעזור.‬

332
00:27:28,772 --> 00:27:32,025
‫כן, הוא מראה סימנים ברורים של הרעבה,‬

333
00:27:32,108 --> 00:27:34,235
‫חסך חושי, נשימה לא יציבה.‬

334
00:27:35,320 --> 00:27:37,280
‫תרשו לי לנסות משהו?‬
‫-בבקשה.‬

335
00:28:00,261 --> 00:28:02,597
‫קצב הלב יורד. רמות החמצן עולות.‬

336
00:28:04,599 --> 00:28:08,311
‫אני לא יודע מה הוא עבר אבל הוא עדיין סובל.‬
‫-אתה תמיד מוזמן לבוא.‬

337
00:28:09,646 --> 00:28:10,939
‫עליי לחזור לעבודה.‬

338
00:28:39,175 --> 00:28:41,052
‫הקופסה...‬

339
00:28:42,637 --> 00:28:46,141
‫מיועדת לילד.‬

340
00:28:48,143 --> 00:28:49,853
‫איזו קופסה? אין קופסה.‬

341
00:28:49,936 --> 00:28:53,064
‫היא הייתה איתי.‬

342
00:28:53,690 --> 00:28:58,194
‫אני צריך לתת אותה לילד.‬

343
00:28:59,779 --> 00:29:02,657
‫עליי להרדים אותו, ואנס, ‬
‫לפני שהוא יעבור התקף לב.‬

344
00:29:02,741 --> 00:29:06,161
‫אשלח את מיקלה שוב לנמל.‬
‫נקווה שמה שנמצא בקופסה עדיין שם.‬

345
00:29:40,987 --> 00:29:42,906
‫- תעודת פטירה -‬

346
00:29:48,787 --> 00:29:49,788
‫אלוהים.‬

347
00:29:53,625 --> 00:29:54,667
‫עדן.‬

348
00:30:10,892 --> 00:30:11,768
‫אנה.‬

349
00:30:13,269 --> 00:30:14,938
‫בן? אתה כאן.‬

350
00:30:15,021 --> 00:30:16,439
‫מצאת משהו?‬

351
00:30:16,523 --> 00:30:20,276
‫טוב, לא הגעתי לפני זמן רב,‬
‫אבל הקריאה הזאת...‬

352
00:30:20,360 --> 00:30:22,946
‫אני אפילו לא יודעת מה אנחנו אמורים לחפש.‬

353
00:30:23,029 --> 00:30:26,115
‫אני יודע. את הבת שלי, עדן.‬

354
00:30:26,699 --> 00:30:27,617
‫אלוהים.‬

355
00:30:29,410 --> 00:30:31,454
‫חשבתי שהיא נפטרה.‬

356
00:30:32,288 --> 00:30:33,206
‫היא לא.‬

357
00:30:34,874 --> 00:30:38,336
‫ומעולם לא הייתי בטוח ‬
‫שהיא חיה יותר מכפי שאני עכשיו.‬

358
00:30:40,797 --> 00:30:42,131
‫איפה היא יכולה להיות?‬

359
00:30:43,132 --> 00:30:44,843
‫לא ראיתי כאן אף אחד.‬

360
00:30:47,554 --> 00:30:48,596
‫את מרגישה את זה?‬

361
00:30:49,305 --> 00:30:50,265
‫אני לא יודעת.‬

362
00:30:58,565 --> 00:31:00,108
‫שבשבת מזג האוויר. תראי.‬

363
00:31:01,860 --> 00:31:03,570
‫היא מצביעה לכיוון השני.‬

364
00:31:04,904 --> 00:31:06,614
‫זה לא משב רוח אמיתי.‬

365
00:31:06,698 --> 00:31:07,699
‫זאת קריאה.‬

366
00:31:09,492 --> 00:31:11,244
‫היא תוביל אותנו היישר לעדן.‬

367
00:31:18,877 --> 00:31:21,504
‫יש לך מושג למה הנרי חיפש אותך?‬
‫מה יש בקופסה?‬

368
00:31:21,588 --> 00:31:23,673
‫אני אפילו לא זוכר אותו מהמטוס.‬

369
00:31:26,217 --> 00:31:28,344
‫ביטחון המולדת כאן. נחזור אחר כך.‬

370
00:31:28,428 --> 00:31:31,014
‫לא, אנחנו חייבים למצוא אותה. התשובות כאן.‬

371
00:31:31,097 --> 00:31:33,141
‫אני בטוח.‬
‫-לא. נוסעי 828 בסכנה כאן.‬

372
00:31:33,224 --> 00:31:38,605
‫הם יבחינו בנו, בסדר? אתה... אסור לנו.‬
‫-יבחינו בך אבל לא בי. אני יכול לעשות זאת.‬

373
00:31:38,688 --> 00:31:40,815
‫קאל...‬
‫-תגידי לי איך למצוא את המכולה.‬

374
00:31:44,193 --> 00:31:45,069
‫היי.‬

375
00:31:48,656 --> 00:31:49,866
‫הסוואה.‬

376
00:31:56,998 --> 00:31:58,207
‫אני צריכה סיוע.‬

377
00:32:09,344 --> 00:32:10,678
‫עדן!‬

378
00:32:13,556 --> 00:32:14,891
‫- משטרת הגבולות -‬

379
00:32:17,018 --> 00:32:18,436
‫לך לכיוון המים.‬

380
00:32:18,519 --> 00:32:20,480
‫יש מכולות ממש ליד האונייה.‬

381
00:32:21,230 --> 00:32:23,274
‫יותר לאט. אתה הולך מהר מדי.‬

382
00:32:23,358 --> 00:32:25,234
‫ככה אני הולך.‬

383
00:32:25,318 --> 00:32:26,361
‫זה נראה חשוד.‬

384
00:32:26,444 --> 00:32:27,403
‫יותר לאט.‬

385
00:32:27,487 --> 00:32:29,072
‫אני יכול להגיד משהו?‬

386
00:32:29,155 --> 00:32:30,406
‫ואנס?‬

387
00:32:30,949 --> 00:32:33,326
‫מזמן לא התראינו. תעצור.‬

388
00:32:34,160 --> 00:32:36,329
‫אתה יכול לראות אותי?‬
‫-כן.‬

389
00:32:36,412 --> 00:32:39,332
‫כן. אני גם רואה סוכנים ‬
‫מדברים עם כמה עובדי נמל.‬

390
00:32:39,415 --> 00:32:41,167
‫בצד השני של המכולה שלידך.‬

391
00:32:43,920 --> 00:32:46,714
‫אתה עומד להיכנס לשדה הראייה שלהם. תחזור.‬

392
00:32:47,298 --> 00:32:48,132
‫מצטער.‬

393
00:32:48,216 --> 00:32:51,803
‫בני משפחת סטון.‬
‫אתם כמו פרפרים שנמשכים לאש כשמדובר בסכנה.‬

394
00:32:51,886 --> 00:32:54,514
‫זאת מטפורה? כי לא למדתי בבית ספר תיכון.‬

395
00:32:55,390 --> 00:33:00,937
‫קאל? המכולה של הנרי נמצאת במעבר השלישי.‬
‫היא כחולה ויש עליה ציור של פריחת דובדבן.‬

396
00:33:02,188 --> 00:33:05,984
‫מעבר שלישי, כחולה, פריחת דובדבן. ‬
‫הבנתי. ואנס, רק תגיד מתי.‬

397
00:33:06,067 --> 00:33:07,902
‫עכשיו הם עומדים ללכת משם.‬

398
00:33:07,986 --> 00:33:09,237
‫כשאני אומר...‬

399
00:33:10,321 --> 00:33:11,614
‫לא אמרתי "מתי"!‬

400
00:33:15,326 --> 00:33:17,203
‫טוב, קאל. אתה רואה אותה?‬

401
00:33:18,454 --> 00:33:19,998
‫בסדר, טוב. אתה צריך…‬

402
00:33:20,081 --> 00:33:21,040
‫לא טוב.‬

403
00:33:21,874 --> 00:33:24,502
‫יותר מתריסר סוכנים ושוטרים בדרכם לכאן.‬

404
00:33:25,795 --> 00:33:29,257
‫זה... צירוף מקרים.‬

405
00:33:29,757 --> 00:33:30,675
‫תגידי לי את.‬

406
00:33:31,426 --> 00:33:35,847
‫אני כאן כי שמעתי בסורק על פעילות ‬
‫שקשורה לטיסת 828. את מעורבת בזה?‬

407
00:33:38,099 --> 00:33:41,352
‫אני לא יודע למה הכנסת את עצמך ואת קאל, ‬
‫ולא רוצה לדעת.‬

408
00:33:41,436 --> 00:33:45,231
‫אני לא מבקשת ממך טובות.‬
‫-זה טוב כי אני לא יכול לעזור לך.‬

409
00:33:46,399 --> 00:33:47,316
‫כן.‬

410
00:33:49,694 --> 00:33:54,240
‫לא ראיתי אותך כבר כמה זמן? חצי שנה?‬
‫והיום ראיתי אותך כבר פעמיים? מה הסיכויים?‬

411
00:33:54,907 --> 00:33:57,994
‫זה בטח סימן.‬
‫-כן, מזה אני חושש.‬

412
00:34:02,707 --> 00:34:04,751
‫את נראית טוב. מאושרת.‬

413
00:34:05,752 --> 00:34:07,128
‫אני מאושרת.‬
‫-יופי.‬

414
00:34:08,337 --> 00:34:09,255
‫גם אני.‬

415
00:34:10,631 --> 00:34:11,507
‫אני שמחה.‬

416
00:34:13,634 --> 00:34:16,679
‫בסדר. איפה האחיין שלך?‬

417
00:34:19,599 --> 00:34:22,226
‫השוטרים מתקרבים, הם במרחק כמה מכולות ממך.‬

418
00:34:28,399 --> 00:34:30,359
‫רגע, אני שומע משהו.‬

419
00:34:30,443 --> 00:34:31,486
‫מתקתק.‬

420
00:34:31,569 --> 00:34:33,571
‫קאל, צא משם. זאת עלולה להיות פצצה.‬

421
00:34:33,654 --> 00:34:36,491
‫התקתוק מתחזק ונעשה מהיר יותר.‬

422
00:34:36,574 --> 00:34:39,160
‫לעזאזל, הנרי. מה עשית, לעזאזל?‬

423
00:34:39,243 --> 00:34:41,496
‫אני לא שומע כלום אבל צא משם.‬

424
00:34:41,579 --> 00:34:42,580
‫אתה לא שומע?‬

425
00:34:46,667 --> 00:34:47,752
‫זאת קריאה.‬

426
00:34:49,879 --> 00:34:51,339
‫רגע. אני רואה משהו.‬

427
00:34:51,422 --> 00:34:56,177
‫אולי זאת קופסה. אני אראה...‬
‫-אל תפתח אותה. אני חוזר, אל תפתח אותה.‬

428
00:34:58,805 --> 00:35:00,348
‫- מונטגו איירווייז -‬

429
00:35:06,646 --> 00:35:08,397
‫אלוהים.‬

430
00:35:09,065 --> 00:35:10,483
‫זאת לא סתם קופסה.‬

431
00:35:10,566 --> 00:35:11,442
‫מה זה?‬

432
00:35:11,943 --> 00:35:13,486
‫זאת הקופסה השחורה.‬

433
00:35:26,207 --> 00:35:28,626
‫הרוח פסקה. גם אצלך?‬

434
00:35:29,669 --> 00:35:30,795
‫כן.‬

435
00:35:30,878 --> 00:35:32,463
‫אבא!‬

436
00:35:33,047 --> 00:35:34,048
‫עדן.‬

437
00:35:39,137 --> 00:35:40,721
‫אבא!‬

438
00:35:40,805 --> 00:35:41,722
‫עדן!‬

439
00:35:44,809 --> 00:35:46,144
‫עדן!‬
‫-אבא!‬

440
00:35:46,227 --> 00:35:49,021
‫עדן! מצאתי אותך.‬

441
00:35:51,065 --> 00:35:51,941
‫היי.‬

442
00:35:53,734 --> 00:35:55,319
‫אבא!‬

443
00:36:02,034 --> 00:36:04,370
‫בן! אתה חייב לעזור לו!‬

444
00:36:06,289 --> 00:36:07,498
‫הוא טובע.‬

445
00:36:08,166 --> 00:36:09,542
‫בן!‬

446
00:36:11,210 --> 00:36:12,503
‫תעזור לו!‬

447
00:36:15,173 --> 00:36:17,508
‫הנה, קחי אותו. אני אעזור לאבא שלך.‬

448
00:36:17,592 --> 00:36:19,093
‫תתקשרי למוקד החירום!‬

449
00:36:59,592 --> 00:37:00,843
‫אלוהים.‬

450
00:37:05,514 --> 00:37:06,349
‫היי.‬

451
00:37:07,099 --> 00:37:09,185
‫אני ממש מצטערת על אמא שלך.‬

452
00:37:10,978 --> 00:37:12,396
‫כל זה קרה באשמתי.‬

453
00:37:12,480 --> 00:37:14,565
‫לא.‬

454
00:37:17,235 --> 00:37:20,196
‫זה ייקח זמן, אבל אתה תהיה בסדר.‬
‫כולכם תהיו בסדר.‬

455
00:37:20,279 --> 00:37:23,491
‫שום דבר מזה לא הגיוני.‬
‫תסתכלי עליי. אני מפלצת.‬

456
00:37:25,117 --> 00:37:29,789
‫לא. אני לא יודעת איך קרה שגדלת כל כך,‬
‫אבל אני יודעת שהלב שלך בדיוק כפי שהיה.‬

457
00:37:34,835 --> 00:37:37,088
‫מה קרה לך שם?‬

458
00:37:38,631 --> 00:37:42,301
‫אני אפילו כבר לא יודע יותר.‬
‫זה כמו להתעורר מחלום.‬

459
00:37:42,927 --> 00:37:44,095
‫תחשוב, קאל.‬

460
00:37:44,804 --> 00:37:46,013
‫זה חשוב.‬

461
00:37:48,099 --> 00:37:49,850
‫אנחנו צריכים לחזור למטוס.‬

462
00:37:50,851 --> 00:37:52,937
‫כל התשובות נמצאות במטוס. אני בטוח.‬

463
00:37:53,020 --> 00:37:54,855
‫מתי תוכלי להחזיר אותי ליוריקה?‬

464
00:37:58,526 --> 00:37:59,652
‫מה העניין?‬

465
00:38:03,406 --> 00:38:05,199
‫המטוס איננו, קאל.‬

466
00:38:21,382 --> 00:38:22,717
‫אתה במצב רוח טוב.‬

467
00:38:23,217 --> 00:38:24,343
‫לראשונה מזה זמן רב.‬

468
00:38:25,928 --> 00:38:28,347
‫בכל יום כבר שנתיים...‬

469
00:38:30,016 --> 00:38:31,934
‫שנתיים ממש קשות,‬

470
00:38:33,144 --> 00:38:35,938
‫ניסיתי להבין איפה הכול השתבש.‬

471
00:38:37,606 --> 00:38:38,649
‫אמא מתה.‬

472
00:38:39,150 --> 00:38:40,568
‫עדן נעלמה.‬

473
00:38:41,569 --> 00:38:43,654
‫אני מבוגר יותר,‬

474
00:38:44,238 --> 00:38:47,199
‫ואני לא יכול להסביר שום דבר מזה.‬

475
00:38:47,825 --> 00:38:49,160
‫קאל, זה נטל כבד.‬

476
00:38:51,120 --> 00:38:52,288
‫הנקודה היא...‬

477
00:38:53,789 --> 00:38:57,293
‫שבכל יום, ‬
‫אני חושב שאם רק אוכל לחזור למטוס,‬

478
00:38:57,376 --> 00:38:59,754
‫אולי אוכל לתקן את כל זה, ו…‬

479
00:39:00,921 --> 00:39:04,175
‫היום, הייתה לי סוף-סוף שוב קריאה,‬

480
00:39:04,258 --> 00:39:08,262
‫ואני מרגיש כאילו שהמטוס חזר אליי עכשיו.‬

481
00:39:12,808 --> 00:39:13,976
‫היי.‬

482
00:39:15,519 --> 00:39:16,437
‫בוא.‬

483
00:39:19,106 --> 00:39:20,566
‫לא ייאמן.‬

484
00:39:21,233 --> 00:39:23,277
‫היא נעלמה מהיוריקה ועכשיו חזרה.‬

485
00:39:23,361 --> 00:39:27,698
‫זאת בהחלט אותה קופסה שחורה של טיסה 828, ‬
‫עם ההקלטה הקולית והכול.‬

486
00:39:27,782 --> 00:39:28,616
‫אתה בטוח?‬

487
00:39:28,699 --> 00:39:32,787
‫במשך שנים בחנו‬
‫כל מילימטר ממנה מבפנים ומבחוץ.‬

488
00:39:32,870 --> 00:39:38,250
‫ליד גוף המטוס השרוף נמצאת הקופסה השחורה.‬
‫היא הייתה שם עד שהיא נעלמה עם שאר המטוס.‬

489
00:39:38,334 --> 00:39:41,170
‫כנראה בדיוק באותו רגע‬
‫שבו אנג'לינה הרגה את גרייס,‬

490
00:39:41,253 --> 00:39:44,215
‫בדיוק כמו שזנב המטוס נעלם ‬
‫ברגע שהרגתי את המייג'ור.‬

491
00:39:44,298 --> 00:39:47,802
‫אז איך היא חזרה?‬
‫ואיך הנרי העביר אותה למרחק של חצי עולם?‬

492
00:39:47,885 --> 00:39:51,430
‫איך הדייג הקובני מצא את זנב המטוס? ‬
‫מי יודע?‬

493
00:39:51,514 --> 00:39:53,974
‫אם הקופסה השחורה חזרה, איפה שאר המטוס?‬

494
00:39:55,476 --> 00:39:57,895
‫ילד. איפה הילד?‬

495
00:39:58,938 --> 00:40:01,315
‫ילד?‬

496
00:40:02,483 --> 00:40:03,484
‫ילד?‬

497
00:40:10,991 --> 00:40:13,411
‫אתה הילד.‬

498
00:40:16,789 --> 00:40:20,918
‫הוא אפילו לא הסתכל... איך הוא ידע שזה אני?‬
‫-זאת שאלה מצוינת.‬

499
00:40:21,001 --> 00:40:23,546
‫מסתבר שאתה בדיוק האדם שהוא חיפש.‬

500
00:40:26,590 --> 00:40:29,468
‫- בן ‬
‫זאת לא הייתה היא -‬

501
00:40:30,386 --> 00:40:33,431
‫היי, כדאי שנלך. ‬
‫אני חושבת שלבן היה יום קשה.‬

502
00:40:34,014 --> 00:40:36,100
‫תשגיחו על הנרי ועל הקופסה השחורה?‬

503
00:40:36,183 --> 00:40:38,644
‫תעדכנו אותנו אם הוא יתעורר שוב.‬
‫-אין בעיה.‬

504
00:40:39,770 --> 00:40:42,565
‫בבקשה תגידי לבן שאנחנו כאן בשבילו. כולנו.‬

505
00:41:22,605 --> 00:41:24,440
‫אני אתפלל למען הילדה הקטנה שלך.‬

506
00:41:43,125 --> 00:41:45,127
‫- הגנה מסביב לשעון -‬

507
00:41:56,847 --> 00:41:58,516
‫שומר על גובה טיסה.‬

508
00:41:59,225 --> 00:42:00,476
‫בבקשה, הצילו!‬

509
00:42:01,810 --> 00:42:03,062
‫...גובה טיסה.‬

510
00:42:03,145 --> 00:42:04,438
‫הצילו!‬

511
00:42:04,522 --> 00:42:05,481
‫ואנס!‬

512
00:42:07,316 --> 00:42:08,776
‫שומר על גובה טיסה.‬

513
00:42:08,859 --> 00:42:09,860
‫הצילו!‬

514
00:42:09,944 --> 00:42:14,198
‫אני ממש מצטער, רבותיי.‬
‫זאת הייתה מערבולת חזקה במיוחד...‬

515
00:42:14,698 --> 00:42:15,574
‫תשמיעי שוב.‬

516
00:42:15,658 --> 00:42:18,786
‫רגע אחד. ‬
‫תן לי לסנכרן את צילומי האבטחה מיוריקה.‬

517
00:42:19,620 --> 00:42:20,871
‫הצילו!‬

518
00:42:22,665 --> 00:42:25,793
‫ההקלטה הקולית מהקופסה השחורה ‬
‫היא מהטיסה המקורית.‬

519
00:42:25,876 --> 00:42:28,504
‫אז איך אנחנו שומעים אותה ביוריקה, לעזאזל?‬

520
00:42:28,587 --> 00:42:29,421
‫אין לי מושג.‬

521
00:42:29,922 --> 00:42:34,093
‫אבל יש סיבה לכך שהקופסה השחורה חזרה,‬
‫והיא מדברת אלינו.‬

522
00:42:34,176 --> 00:42:35,678
‫ולכן אנחנו צריכים להקשיב.‬

523
00:42:37,012 --> 00:42:38,764
‫אולי דיילי עדיין שם בחוץ.‬

524
00:42:46,438 --> 00:42:47,690
‫אבא, אני מצטערת.‬

525
00:42:49,316 --> 00:42:50,651
‫אני כל כך מצטערת.‬

526
00:42:54,029 --> 00:42:55,155
‫מה קרה?‬

527
00:42:56,407 --> 00:42:58,784
‫חשבתי שזאת עדן. הייתי בטוח בזה.‬

528
00:42:59,660 --> 00:43:02,538
‫שמעתי "אבא", ואני...‬

529
00:43:02,621 --> 00:43:04,707
‫הלכת בעקבות הקריאה. בכל יכולתך.‬

530
00:43:04,790 --> 00:43:07,710
‫חשבתי שמשהו טוב יקרה.‬

531
00:43:07,793 --> 00:43:09,545
‫משהו טוב באמת קרה.‬

532
00:43:09,628 --> 00:43:12,548
‫בן הציל אב ובנו מטביעה.‬

533
00:43:13,215 --> 00:43:14,258
‫כן, טוב...‬

534
00:43:15,384 --> 00:43:18,887
‫פעם נוספת, הקריאות רק ממשיכות לתעתע בי.‬

535
00:43:29,940 --> 00:43:31,066
‫תראה, אני...‬

536
00:43:32,693 --> 00:43:34,737
‫אני מבינה מה שניסית לעשות.‬

537
00:43:35,446 --> 00:43:36,822
‫נראה לי שכולנו מבינים.‬

538
00:43:38,198 --> 00:43:41,035
‫אבל אולי הגיע הזמן להיפרד לשלום.‬

539
00:43:42,202 --> 00:43:43,662
‫כולנו מתגעגעים אליה.‬

540
00:43:44,496 --> 00:43:47,082
‫מותר להרפות.‬

541
00:43:49,960 --> 00:43:52,504
‫אמא שלכם איננה, ו...‬

542
00:43:57,092 --> 00:43:58,427
‫זה כמעט הרס אותי.‬

543
00:43:59,678 --> 00:44:01,597
‫ובכל זאת, אני...‬

544
00:44:03,098 --> 00:44:05,059
‫אני נאבק כדי לנשום.‬

545
00:44:21,533 --> 00:44:22,701
‫אני חייב לה את זה.‬

546
00:44:22,785 --> 00:44:25,996
‫- תעודת פטירה‬
‫עדן סטון -‬

547
00:44:26,622 --> 00:44:27,456
‫לכולנו.‬

548
00:44:29,667 --> 00:44:30,626
‫למצוא את עדן.‬

549
00:44:31,835 --> 00:44:33,754
‫אני מוכרח להיאחז בתקווה הזאת.‬

550
00:44:40,761 --> 00:44:42,638
‫לעולם לא אפסיק לחפש אותה.‬

551
00:45:44,491 --> 00:45:45,784
‫תראי, שמחה.‬

552
00:45:47,619 --> 00:45:48,454
‫בואי נראה.‬

553
00:45:49,204 --> 00:45:51,415
‫עוד אחד. אני ממש אוהבת את זה.‬

554
00:45:52,708 --> 00:45:53,584
‫בואי הנה.‬

555
00:46:00,883 --> 00:46:02,468
‫אנחנו צריכות לדבר.‬

556
00:46:03,635 --> 00:46:04,470
‫תמשיכי לצייר.‬

557
00:46:08,432 --> 00:46:09,600
‫פענחת את זה?‬

558
00:46:09,683 --> 00:46:13,979
‫כן, אבל קיבלתי עזרה מבן סטון.‬

559
00:46:14,855 --> 00:46:17,232
‫הייתה לו אותה קריאה כמו של עדן.‬

560
00:46:18,525 --> 00:46:19,985
‫משהו מתקרב.‬

561
00:46:20,819 --> 00:46:22,237
‫משהו מבעית.‬

562
00:46:24,740 --> 00:46:26,700
‫אני יכולה לקבל עוגייה, אמא?‬

563
00:46:30,329 --> 00:46:32,581
‫כל מה שתרצי, מלאך שלי.‬

564
00:46:37,127 --> 00:46:38,378
‫אם כך עלינו לעזוב.‬

565
00:47:20,963 --> 00:47:25,884
‫תרגום: שלמה ליברמן‬