1
00:00:11,011 --> 00:00:14,931
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:20,020 --> 00:00:21,479
‫בפרקים הקודמים...‬

3
00:00:21,563 --> 00:00:23,773
‫ה-2 ביוני, 2024.‬

4
00:00:23,857 --> 00:00:26,901
‫איך פענחת זאת כל כך מהר?‬
‫-זה היה ממש מולנו.‬

5
00:00:26,985 --> 00:00:28,111
‫כל הזמן.‬

6
00:00:28,194 --> 00:00:29,863
‫פחדתי.‬

7
00:00:29,946 --> 00:00:32,490
‫אתה אומר שהרגשת מה שבברלי הרגישה?‬

8
00:00:32,574 --> 00:00:34,117
‫אני חושב שכן.‬

9
00:00:34,200 --> 00:00:38,413
‫אני גם יודעת מה זה ‬
‫לקחת חיים של מישהו כי עשיתי זאת בטעות.‬

10
00:00:38,496 --> 00:00:40,623
‫אריקה ברנס. היא נעצרה ‬

11
00:00:40,707 --> 00:00:43,543
‫לאחר ששדדה חנות כלי נשק עם החבר שלה, ‬
‫רנדל בר.‬

12
00:00:43,626 --> 00:00:46,838
‫המנהל ואנס מכסה את התחת שלו שוב.‬

13
00:00:46,921 --> 00:00:48,923
‫אין לנו מושג ממה הוא התחמק.‬

14
00:00:49,007 --> 00:00:51,176
‫תעזור לי. בבקשה, אדריאן.‬

15
00:00:51,259 --> 00:00:53,553
‫אמא, הבטן שלי. אני רעבה.‬

16
00:00:53,636 --> 00:00:55,680
‫אמא סילקה את אנג'לינה.‬

17
00:00:55,764 --> 00:00:59,559
‫אתה היית היחיד שרצה שהיא תחזור לבית.‬

18
00:00:59,642 --> 00:01:03,438
‫לקריאות יש אותך. לעדן אין אף אחד חוץ ממני.‬

19
00:01:23,958 --> 00:01:28,004
‫- בברלי מארקס 2021-1945‬
‫חייתה חיי אמת. אהבה את החיים. -‬

20
00:01:38,473 --> 00:01:43,895
‫- איווי מארקס, 2012-1987‬
‫את תהיי בליבנו לנצח. -‬

21
00:02:14,801 --> 00:02:16,970
‫היי, אז הייתה לי עכשיו קריאה...‬

22
00:02:17,053 --> 00:02:20,056
‫מצטער, אני לא יכול. ‬
‫יש לי כיוון חקירה חדש על עדן.‬

23
00:02:20,974 --> 00:02:23,017
‫נהדר. איך קיבלת אותו?‬

24
00:02:23,101 --> 00:02:24,435
‫ראית את המפתחות שלי?‬

25
00:02:25,019 --> 00:02:27,397
‫אני לא יודעת. אולי בקערת המפתחות.‬

26
00:02:28,565 --> 00:02:31,109
‫בן. איזה כיוון חקירה?‬

27
00:02:33,444 --> 00:02:36,990
‫איגן. לא שכחתי מי הוא היה או מה הוא עשה.‬

28
00:02:37,073 --> 00:02:38,992
‫בן! מה...‬
‫-זה אמיתי, מיק.‬

29
00:02:39,742 --> 00:02:40,577
‫אני מרגיש זאת.‬

30
00:02:42,287 --> 00:02:44,998
‫בבקשה תיזהר. יש סיבה שאיגן בכלא.‬

31
00:02:45,081 --> 00:02:49,711
‫לא משנה מה הוא אומר או איזו תקווה ‬
‫הוא מציע, בבקשה תזכור עם מי אתה מדבר.‬

32
00:02:49,794 --> 00:02:52,463
‫אתה צריך הוכחה, לא תקווה.‬

33
00:02:54,174 --> 00:02:55,967
‫אני צריך להחזיר את הבת שלי.‬

34
00:03:03,099 --> 00:03:06,686
‫כבר קיבלת את התשובה.‬

35
00:03:07,187 --> 00:03:09,272
‫אתה תעשה חור ברצפה.‬

36
00:03:09,355 --> 00:03:12,150
‫פיונה אמרה שכבר קיבלתי את התשובה למשהו.‬

37
00:03:12,233 --> 00:03:13,526
‫התשובה למה? למטוס?‬

38
00:03:13,610 --> 00:03:15,612
‫לא, טעיתי לגבי זה כל הזמן.‬

39
00:03:15,695 --> 00:03:17,363
‫היא אמרה שיש עוד מה לעשות.‬

40
00:03:18,156 --> 00:03:20,033
‫למה הכוונה?‬
‫-אני עדיין לא יודעת.‬

41
00:03:20,116 --> 00:03:24,412
‫אבל אולי ניקח הפסקה? נראה לי ‬
‫שסוף-סוף הצלחתי לעשות פנקייקים כמו אמא.‬

42
00:03:24,495 --> 00:03:25,955
‫כן, אולי אחר כך.‬

43
00:03:27,290 --> 00:03:32,045
‫הוא מזכיר לי את אבא שלו.‬
‫ואת דודה שלו. עקשנים בטירוף.‬

44
00:03:32,128 --> 00:03:33,546
‫יש לו הרבה על הראש.‬

45
00:03:33,630 --> 00:03:37,508
‫ועדיין יש לו את הצלקת הזאת.‬
‫אף אחד לא יודע מה זה.‬

46
00:03:38,968 --> 00:03:40,803
‫אבא צריך לעזור לו.‬

47
00:03:41,679 --> 00:03:43,514
‫קשה לראות אדם אהוב סובל.‬

48
00:03:43,598 --> 00:03:46,184
‫במיוחד על קיבה ריקה. תאכלי.‬

49
00:03:46,267 --> 00:03:48,978
‫תשתי מיץ תפוזים. סחוט מהיום בבוקר.‬

50
00:03:50,146 --> 00:03:52,732
‫נדמה לי שראיתי אותך מוזג אותו מבקבוק.‬

51
00:03:52,815 --> 00:03:54,359
‫סחטתי את הבקבוק.‬

52
00:03:58,112 --> 00:03:59,489
‫אתה יודע, אני באמת...‬

53
00:03:59,989 --> 00:04:02,867
‫אני לא יכולה לדמיין‬
‫איך החיים יהיו בלעדיך כאן.‬

54
00:04:03,785 --> 00:04:06,871
‫היי, עבודת צוות. את עשית לא פחות ממני.‬

55
00:04:06,955 --> 00:04:08,706
‫התבגרת מהר יותר מכל אחד אחר.‬

56
00:04:14,087 --> 00:04:15,838
‫אתה צריך להגיד את זה לקאל.‬

57
00:04:16,631 --> 00:04:17,632
‫אני...‬

58
00:04:18,424 --> 00:04:19,968
‫אני ממש דואגת לו.‬

59
00:04:20,051 --> 00:04:22,929
‫הוא אולי נראה בגילך, ‬
‫אבל הוא עדיין ילד בליבו‬

60
00:04:23,012 --> 00:04:24,514
‫שזקוק למישהו לצידו.‬

61
00:04:25,556 --> 00:04:28,851
‫אם זה לא יכול להיות בן,‬
‫אולי המישהו הזה צריך להיות את.‬

62
00:04:39,445 --> 00:04:41,572
‫- טריטוריית אומת שינקוק -‬

63
00:04:49,414 --> 00:04:53,293
‫שלום. אני דריאה מיקאמי. אני ממרשם 828.‬

64
00:04:53,376 --> 00:04:55,878
‫באתי לקחת נוסע בשם קייל בויד.‬

65
00:04:56,504 --> 00:05:00,550
‫הוא לא הגיע לאף אחד מההתייצבויות ‬
‫כנדרש ממנו ולכן הוצא צו מעצר נגדו.‬

66
00:05:00,633 --> 00:05:04,304
‫בוודאי חלפת ליד שלט כשהגעת.‬
‫כתוב בו "טריטוריית אומת שינקוק".‬

67
00:05:04,387 --> 00:05:07,265
‫כן, ראיתי אותו.‬
‫-זה אומר שזה שטח ריבוני,‬

68
00:05:07,348 --> 00:05:09,934
‫מה שהופך את פיסת הנייר הזאת רק לפיסת נייר.‬

69
00:05:10,518 --> 00:05:14,063
‫אני מכבדת את זה, ‬
‫אבל במרשם מתייחסים ברצינות לדברים כאלה.‬

70
00:05:14,147 --> 00:05:19,944
‫ובכנות, אני בטח הברירה הטובה ביותר שלכם‬
‫כי השוטר הבא שישלחו לא יהיה נחמד כמוני.‬

71
00:05:20,028 --> 00:05:23,239
‫הם חבורה של קשוחים.‬
‫אז בואו נעשה את זה קל לכולנו.‬

72
00:05:24,073 --> 00:05:28,536
‫מה דעתך להיכנס למכונית ולנסוע בחזרה בכביש?‬

73
00:05:29,871 --> 00:05:31,456
‫אין דבר קל יותר מזה.‬

74
00:05:43,301 --> 00:05:46,471
‫- ציפור ברק רעם מיתולוגיה -‬

75
00:05:50,099 --> 00:05:52,101
‫- מיתוס ציפור הרעם האינדיאנית -‬

76
00:05:55,021 --> 00:05:56,564
‫היי. איך היה?‬

77
00:05:57,273 --> 00:05:58,483
‫זה היה בסדר.‬

78
00:06:06,491 --> 00:06:07,700
‫איך זה היה באמת?‬

79
00:06:09,035 --> 00:06:12,080
‫הלכתי לבית הקברות. וכן, הייתה לי קריאה.‬

80
00:06:12,163 --> 00:06:15,041
‫ניחשתי. יש לך ‬
‫את המראה הייחודי של "סטון במשימה".‬

81
00:06:15,124 --> 00:06:18,669
‫כן, אני עדיין מנסה להבין אותה.‬
‫כלומר, היה יצור ענק…‬

82
00:06:18,753 --> 00:06:19,712
‫- דריאה מיקאמי -‬

83
00:06:20,671 --> 00:06:21,964
‫היי.‬
‫-היי, אחותי.‬

84
00:06:22,048 --> 00:06:23,674
‫התקשרתי לשאול מה שלומך.‬

85
00:06:23,758 --> 00:06:25,259
‫גם את? אני בסדר.‬

86
00:06:25,343 --> 00:06:27,136
‫חבר'ה, אני בסדר.‬
‫-בסדר.‬

87
00:06:27,220 --> 00:06:29,305
‫אני פשוט יודעת שזה יום קשה.‬

88
00:06:29,389 --> 00:06:30,264
‫כמה שנים?‬

89
00:06:30,348 --> 00:06:31,766
‫מאז איווי?‬

90
00:06:32,350 --> 00:06:35,812
‫ארבע, לפחות בשבילי. בכל אופן, מה שלומך?‬

91
00:06:35,895 --> 00:06:36,854
‫מי, אני?‬

92
00:06:36,938 --> 00:06:38,856
‫שלומי נהדר.‬

93
00:06:38,940 --> 00:06:43,486
‫אני רק עוברת על רשימת נוסעים‬
‫שלא הגיעו להתייצבויות שלהם במרשם.‬

94
00:06:43,569 --> 00:06:45,279
‫ועכשיו, יש לי בחור אחד‬

95
00:06:45,363 --> 00:06:48,908
‫שלא הגיע לאף התייצבות. אפילו לא אחת.‬

96
00:06:48,991 --> 00:06:51,953
‫כל הכבוד, קייל. ‬
‫עכשיו אתה בהחלט צפוי להיעצר‬

97
00:06:52,036 --> 00:06:56,749
‫והדובדבן בקצפת הוא שאני לא יכולה ‬
‫לגעת בו כי הוא חי בשטח ריבוני.‬

98
00:06:58,209 --> 00:07:00,169
‫תני לי לנחש. אדמת אומת שינקוק?‬

99
00:07:00,253 --> 00:07:01,629
‫מה? איך ידעת את זה?‬

100
00:07:01,712 --> 00:07:04,257
‫היי, עזרת לי יותר ממה שאת יודעת. תודה.‬

101
00:07:06,217 --> 00:07:07,301
‫על לא דבר.‬

102
00:07:07,844 --> 00:07:10,179
‫- מרכז התרבות של אומת שינקוק -‬

103
00:07:12,765 --> 00:07:13,891
‫פרופסור.‬

104
00:07:15,101 --> 00:07:17,478
‫איזה מראה מלבב.‬
‫-איפה היא?‬

105
00:07:17,562 --> 00:07:19,313
‫לאט-לאט.‬

106
00:07:19,397 --> 00:07:23,985
‫אני יודע שאתה לא פרופסור לפיזיקה,‬
‫אבל אני מניח שאתה מכיר את הרעיון של מינוף?‬

107
00:07:24,068 --> 00:07:25,403
‫איפה הבת שלי?‬

108
00:07:25,486 --> 00:07:28,906
‫כדי לפשט את העניין, ‬
‫אם עדיין לא הבנת את זה,‬

109
00:07:28,990 --> 00:07:31,701
‫אני זה שנמצא בעמדת מינוף במצב הזה.‬

110
00:07:32,368 --> 00:07:35,663
‫אבל מאחר שיש לנו עבר משותף,‬
‫אני אציע לך עסקה הוגנת.‬

111
00:07:36,247 --> 00:07:39,667
‫אתה תקבל את מה שאתה רוצה‬
‫כשתיתן לי את מה שאני רוצה.‬

112
00:07:40,585 --> 00:07:41,586
‫ומה זה?‬

113
00:07:42,795 --> 00:07:46,799
‫בנג'מין, זה מקועקע ‬
‫על הפנים שלי בשחור ובכחול.‬

114
00:07:48,509 --> 00:07:50,011
‫אני רוצה לצאת.‬

115
00:07:51,804 --> 00:07:53,681
‫אתה רוצה שאוציא אותך מהכלא?‬

116
00:07:56,017 --> 00:07:57,894
‫איך אתה רוצה שאעשה את זה, איגן?‬

117
00:07:57,977 --> 00:08:00,688
‫אתה בחור פיקח. אתה תמצא דרך.‬

118
00:08:02,440 --> 00:08:05,526
‫או שאמות כאן ‬
‫ומקום המצאה של עדן ירד איתי אל קברי.‬

119
00:08:05,610 --> 00:08:08,154
‫אין לך מושג. מיק צדקה. הייתי צריך לדעת.‬

120
00:08:08,237 --> 00:08:11,199
‫סוהר!‬
‫-הייתה לי קריאה. ראיתי אותה ברור כשמש.‬

121
00:08:11,282 --> 00:08:14,035
‫היא ציירה. לילדה יש כישרון לציור.‬

122
00:08:16,496 --> 00:08:18,039
‫כל ילדה קטנה אוהבת לצייר.‬

123
00:08:18,122 --> 00:08:20,875
‫אבל הילדה הזאת‬
‫לא מציירת רק פרחים וקשתות בענן.‬

124
00:08:21,834 --> 00:08:23,252
‫יש לה משיכה לעכבישים.‬

125
00:08:26,422 --> 00:08:27,965
‫תגיד לי איפה היא.‬

126
00:08:28,841 --> 00:08:32,720
‫בסדר, חבר, ברגע שתסדר לי שחרור מכאן.‬

127
00:08:48,903 --> 00:08:51,614
‫- אומת שינקוק‬
‫מוזיאון וחנות מתנות -‬

128
00:08:56,577 --> 00:08:58,412
‫את לא נראית קשוחה במיוחד.‬

129
00:09:00,206 --> 00:09:03,251
‫לפי מה שהשוטרת הקודמת אמרה,‬
‫ציפיתי לראות את "המחסל".‬

130
00:09:03,334 --> 00:09:06,879
‫לא, אני לא שוטרת, ולא באתי לעצור אף אחד.‬

131
00:09:06,963 --> 00:09:08,881
‫שמי מיקלה סטון.‬

132
00:09:08,965 --> 00:09:13,052
‫קייל ואני היינו בטיסת 828 ביחד.‬
‫אני באמת צריכה לדבר איתו.‬

133
00:09:18,933 --> 00:09:20,017
‫את בסדר?‬

134
00:09:27,858 --> 00:09:30,403
‫טוב, תראי, ‬
‫אני יודעת שאין לך סיבה לבטוח בי,‬

135
00:09:30,486 --> 00:09:32,071
‫אבל אני צריכה שתקשיבי לי.‬

136
00:09:32,154 --> 00:09:34,865
‫אני לא יכולה להסביר, אבל הובלתי לכאן,‬

137
00:09:34,949 --> 00:09:37,868
‫ואני גם יכולה לומר שקייל גר שם,‬
‫מוזר ככל שזה נשמע.‬

138
00:09:39,203 --> 00:09:40,413
‫שמעתי מוזרים יותר.‬

139
00:09:44,083 --> 00:09:45,418
‫אקח אותך לדבר איתו.‬

140
00:09:45,501 --> 00:09:49,839
‫אבל אם הוא לא רוצה לדבר איתך,‬
‫את תעזבי בדיוק כמו זאת שהייתה כאן.‬

141
00:09:59,348 --> 00:10:01,434
‫אתה עסוק?‬
‫-חשבתי שהלכת לעבודה.‬

142
00:10:01,517 --> 00:10:03,811
‫לקחתי יום חופש.‬
‫-למה?‬

143
00:10:05,730 --> 00:10:08,357
‫חשבתי שתוכל להיעזר בזוג אוזניים נוספות.‬

144
00:10:08,441 --> 00:10:12,695
‫אולי לעשות סיעור מוחות‬
‫במקום סתם להקפיץ כדור.‬

145
00:10:13,738 --> 00:10:14,905
‫תודה.‬

146
00:10:24,624 --> 00:10:27,501
‫מה אתה עושה?‬
‫-זיק הזמין פיצה. אני פותח את הדלת.‬

147
00:10:27,585 --> 00:10:30,963
‫ואיך תעשה את זה, גבריאל,‬
‫כשאף אחד לא אמור לראות אותך?‬

148
00:10:31,047 --> 00:10:32,673
‫זוכר? אתה לא קיים.‬

149
00:10:32,757 --> 00:10:35,885
‫אולי לא הייתי צריך בכלל לחזור.‬
‫אז באמת לא הייתי קיים.‬

150
00:10:35,968 --> 00:10:37,803
‫כן, אולי לא היית צריך.‬

151
00:10:43,809 --> 00:10:45,686
‫טוב, תעדכן אותי בפרטים.‬

152
00:10:45,770 --> 00:10:46,812
‫איפה אנחנו?‬

153
00:10:47,313 --> 00:10:48,856
‫זה מה שפיונה אמרה.‬

154
00:10:48,939 --> 00:10:51,192
‫"כבר קיבלת את התשובה."‬

155
00:10:51,692 --> 00:10:53,027
‫זה נשמע הגיוני בזמנו.‬

156
00:10:53,110 --> 00:10:57,865
‫אבל אני שובר את הראש, ‬
‫ולא מצליח לפענח את זה. אני פשוט גרוע בזה.‬

157
00:10:57,948 --> 00:10:59,992
‫טוב, למזלך,‬

158
00:11:00,618 --> 00:11:04,080
‫אחותך היא במקרה תותחית בדברים כאלה.‬

159
00:11:04,163 --> 00:11:05,915
‫אולי הבנת זאת לגמרי לא נכון.‬

160
00:11:05,998 --> 00:11:09,585
‫אולי התשובה היא לא שם,‬

161
00:11:10,169 --> 00:11:11,337
‫אלא שם.‬

162
00:11:18,135 --> 00:11:21,639
‫בוא נפרק את זה. ככה פענחתי את תאריך המוות.‬

163
00:11:23,432 --> 00:11:25,309
‫אבא בטח לא היה רוצה שנבלגן...‬

164
00:11:25,393 --> 00:11:29,939
‫אבא בכלל לא מסתכל על הלוחות האלה יותר‬
‫והוא לא כאן. אז נעשה את זה בדרך שלנו.‬

165
00:11:30,690 --> 00:11:31,691
‫כוח תאומים.‬

166
00:11:35,736 --> 00:11:36,570
‫היי.‬

167
00:11:38,114 --> 00:11:39,949
‫תודה, אול.‬

168
00:11:40,032 --> 00:11:41,158
‫את יודעת, את צודקת.‬

169
00:11:41,867 --> 00:11:42,993
‫את באמת תותחית.‬

170
00:11:46,080 --> 00:11:46,914
‫- מרשם 828 - ‬

171
00:11:46,997 --> 00:11:50,710
‫בבקשה, תעזור לי.‬
‫אתה יכול לתקן את זה. הוא כבר ריצה מאסר.‬

172
00:11:50,793 --> 00:11:52,002
‫תן לי להבין.‬

173
00:11:52,503 --> 00:11:56,674
‫אתה רוצה שאשחרר נוסע ‬
‫שהוא עבריין מורשע מהכלא בתמורה‬

174
00:11:56,757 --> 00:11:59,552
‫למידע על מישהו שהממשלה הכריזה על מותו.‬

175
00:11:59,635 --> 00:12:00,678
‫הבנתי אותך נכון?‬

176
00:12:00,761 --> 00:12:04,140
‫כל שנייה שאני מסביר את עצמי כאן‬
‫היא עוד שנייה אבודה.‬

177
00:12:04,223 --> 00:12:06,809
‫הדבר היחיד שעומד ביני‬
‫לבין הבת שלי הוא אתה!‬

178
00:12:06,892 --> 00:12:10,396
‫אתה שומע את זה? הוא נמצא כאן ‬
‫כבר כמעט שעה. אני מרגישה נורא.‬

179
00:12:10,479 --> 00:12:14,150
‫קולווין לא ישנה את דעתו.‬
‫-אני אשמח לעבור שם. לדבר איתו.‬

180
00:12:14,233 --> 00:12:17,111
‫לא, אסור לך להתערב בענייני המרשם.‬

181
00:12:17,194 --> 00:12:18,112
‫אני ארגיע אותו.‬

182
00:12:18,195 --> 00:12:20,781
‫את עדיין מגיעה הערב?‬
‫-אני בספק אם אצא בזמן.‬

183
00:12:20,865 --> 00:12:24,577
‫יש לי רשימה הולכת ותופחת‬
‫של נוסעים עבריינים, של ענייני ריבונות,‬

184
00:12:24,660 --> 00:12:28,497
‫ועכשיו קיבלתי עוד שיחת טלפון מטופשת‬
‫על נוסעת מעוררת חשד.‬

185
00:12:28,581 --> 00:12:31,876
‫הפעם מדובר ב"רכישה חשודה של דשן".‬

186
00:12:31,959 --> 00:12:33,961
‫דשן? מי דיווח על זה?‬

187
00:12:34,044 --> 00:12:37,923
‫איזה שונא של נוסעי 828.‬
‫איש מכירות מ"ייגר גרדן סנטר"?‬

188
00:12:38,007 --> 00:12:40,050
‫רגע, בבייסייד? אני אלך לדבר איתו.‬

189
00:12:40,134 --> 00:12:42,219
‫אם מישהו במרשם ישמע על זה…‬

190
00:12:42,303 --> 00:12:44,889
‫מי יספר להם? ‬
‫-אני לא יודעת. אולי השותף שלך?‬

191
00:12:45,931 --> 00:12:50,269
‫בבקשה. תשאירי לי את דיאז. זה קרוב.‬
‫השונא הזה רוצה להרגיש שמטפלים בעניין.‬

192
00:12:50,352 --> 00:12:54,106
‫אולי הוא יפסיק להגיד לאנשים‬
‫שיש איזו נוסעת שבונה פצצות.‬

193
00:12:54,190 --> 00:12:56,108
‫מושלם. תשלחי לי את הפרטים.‬

194
00:13:11,207 --> 00:13:12,666
‫בואי, גברת.‬

195
00:13:18,798 --> 00:13:19,882
‫היי, טלה.‬

196
00:13:20,674 --> 00:13:24,595
‫הבלונדינית הזאת אומרת שאתם מכירים.‬
‫היא צריכה לדבר איתך.‬

197
00:13:44,281 --> 00:13:45,533
‫יש לך אורח.‬

198
00:14:02,675 --> 00:14:04,385
‫טוב, זאת הפתעה.‬

199
00:14:07,513 --> 00:14:08,681
‫אני צריך טובה.‬

200
00:14:09,515 --> 00:14:10,891
‫טוב לראות גם אותך.‬

201
00:14:10,975 --> 00:14:11,976
‫זה בקשר לעדן.‬

202
00:14:12,059 --> 00:14:15,729
‫הפעם האחרונה שראיתי אותך... ‬
‫הייתה לפני שנה, נכון?‬

203
00:14:16,355 --> 00:14:19,817
‫אמרתי לך שעשיתי ‬
‫כל מה שביכולתי כדי למצוא את עדן.‬

204
00:14:19,900 --> 00:14:23,112
‫לאחר מכן, לא ענית לשיחות ממני,‬
‫להודעות טקסט ולאימיילים.‬

205
00:14:23,195 --> 00:14:24,280
‫הייתי...‬

206
00:14:25,656 --> 00:14:26,782
‫עסוק.‬

207
00:14:26,866 --> 00:14:27,908
‫גם אני.‬

208
00:14:27,992 --> 00:14:30,160
‫במאמץ להגן על הנוסעים.‬

209
00:14:30,870 --> 00:14:32,997
‫פעם הבנת את החשיבות של זה.‬

210
00:14:33,080 --> 00:14:35,165
‫לעזאזל, עשינו זאת ביחד.‬

211
00:14:35,249 --> 00:14:38,627
‫עכשיו אתה מופיע פתאום,‬
‫ואומר לי לעצור הכול, ולעזור שוב.‬

212
00:14:38,711 --> 00:14:40,421
‫הפעם זה יהיה אחרת.‬

213
00:14:41,005 --> 00:14:42,673
‫איגן יודע איפה היא.‬

214
00:14:44,842 --> 00:14:47,177
‫אני יודע. אני יודע שזאת בקשה גדולה.‬

215
00:14:47,970 --> 00:14:49,972
‫אבל איגן מחזיק את כל הקלפים.‬

216
00:14:50,055 --> 00:14:52,391
‫הוא לא יגיד כלום בלי ערובה.‬

217
00:14:52,474 --> 00:14:54,393
‫אני רק צריך שתעשה כמה טלפונים.‬

218
00:14:54,476 --> 00:14:56,854
‫עסקת חסינות. המתקת גזר דינו.‬

219
00:14:56,937 --> 00:14:58,731
‫משהו, כל דבר...‬
‫-בן!‬

220
00:14:59,815 --> 00:15:03,027
‫אתה מעריך יותר מדי את השפעתי.‬
‫תראה איפה אתה נמצא.‬

221
00:15:03,110 --> 00:15:04,403
‫מה שעומד לרשותי.‬

222
00:15:04,486 --> 00:15:07,740
‫האם משהו כאן מעיד שזוהי סוכנות ממשלתית?‬

223
00:15:08,449 --> 00:15:10,618
‫סאנבי יצאה לעשות מאמץ נואש‬

224
00:15:10,701 --> 00:15:14,747
‫לרכוש MRI תפקודי,‬
‫כי אנחנו אפילו לא יכולים לרכוש מכשיר כזה.‬

225
00:15:15,456 --> 00:15:16,457
‫סאנבי עובדת כאן?‬

226
00:15:34,058 --> 00:15:35,059
‫זה של סאנבי?‬

227
00:15:35,142 --> 00:15:39,313
‫שנתיים זה הרבה זמן, בן.‬
‫אנשים משתנים. סאנבי. אתה.‬

228
00:15:40,064 --> 00:15:41,023
‫אני.‬

229
00:15:42,066 --> 00:15:44,485
‫תראה, אין לי קשרים כמו בעבר. אני מצטער.‬

230
00:15:44,568 --> 00:15:46,862
‫בחייך, ואנס. עבדת ב-NSA במשך שנים.‬

231
00:15:46,946 --> 00:15:49,490
‫בטח צברת סוג של השפעה פוליטית.‬

232
00:15:49,573 --> 00:15:53,202
‫אנחנו מדברים על האיש שפרץ לבית שלי.‬

233
00:15:53,285 --> 00:15:56,372
‫החזיק את בני כבן ערובה. ‬
‫אני אעזור לחלאה הזה?‬

234
00:15:56,455 --> 00:16:02,670
‫אני לא מבקש ממך לעזור לאיגן, ואנס.‬
‫אני מבקש ממך לעזור לי.‬

235
00:16:03,379 --> 00:16:06,382
‫תעזור לי למצוא את הילדה שלי. ‬
‫לאחד את המשפחה שלי.‬

236
00:16:07,299 --> 00:16:08,968
‫אבדוק מה אני יכול לעשות.‬

237
00:16:13,097 --> 00:16:13,931
‫תודה.‬

238
00:16:15,349 --> 00:16:19,103
‫אז, אם ראית את הערפל,‬

239
00:16:19,186 --> 00:16:21,855
‫בוודאי ראית גם את ציפור הרעם?‬

240
00:16:21,939 --> 00:16:22,773
‫את המה?‬

241
00:16:22,856 --> 00:16:25,734
‫ציפור הרעם שבסמל של שבט השינקוק. נכון?‬

242
00:16:26,402 --> 00:16:30,155
‫תגידי לי את. אני לא שינקוק.‬
‫אני משבט ההופי. אימי היא הופית.‬

243
00:16:30,656 --> 00:16:33,826
‫גדלתי בעיקר אצל אבא שלי. בחור לבן מפלגסטף.‬

244
00:16:34,410 --> 00:16:36,328
‫זה ברור שאנחנו אמורים לעבוד יחד.‬

245
00:16:36,412 --> 00:16:40,165
‫אני מניחה שהשאלה היא, על מה?‬

246
00:16:40,249 --> 00:16:42,543
‫אתה מבין, כשמדובר בקריאות, הכול מחובר.‬

247
00:16:42,626 --> 00:16:45,212
‫השאלה היא רק באיזה אופן.‬

248
00:16:45,838 --> 00:16:46,880
‫מה אמרת?‬

249
00:16:47,464 --> 00:16:50,718
‫הכול מחובר. זה משהו שאחייני היה אומר. למה?‬

250
00:16:53,303 --> 00:16:55,431
‫אני חושב שאני יודע למה חיברו בינינו.‬

251
00:17:05,107 --> 00:17:07,443
‫אבא שלי לא אהב שאני מבקר בשמורה.‬

252
00:17:07,526 --> 00:17:10,571
‫אז אמא ניסתה להעמיס כמה שיותר‬
‫בסופי השבוע שהייתי שם.‬

253
00:17:11,155 --> 00:17:15,701
‫היא אמרה שלהיות הופי זה לחיות לפי ‬
‫הערכים שלנו. לדבר בשפתנו, לקיים את טקסינו.‬

254
00:17:15,784 --> 00:17:17,494
‫הופי זה כל הדברים האלה.‬

255
00:17:18,078 --> 00:17:20,539
‫היא תמיד אמרה, "הכול מחובר".‬

256
00:17:22,958 --> 00:17:24,251
‫איפה היא עכשיו?‬

257
00:17:24,334 --> 00:17:25,377
‫היא חלתה.‬

258
00:17:25,461 --> 00:17:30,799
‫היא הזדקקה להשתלת מח עצם, ובכל בתי החולים‬
‫באריזונה אמרו שאיחרנו את המועד.‬

259
00:17:30,883 --> 00:17:34,970
‫לא יכולתי לקבל את זה,‬
‫אז מצאתי מומחה בניו יורק.‬

260
00:17:35,721 --> 00:17:36,805
‫היא גוססת.‬

261
00:17:37,890 --> 00:17:39,683
‫גוססת בבית חולים בניו יורק.‬

262
00:17:40,893 --> 00:17:41,727
‫לבד.‬

263
00:17:44,313 --> 00:17:46,523
‫אבל יש לה אותך, לא?‬

264
00:17:47,024 --> 00:17:49,777
‫זה החלק הכי גרוע. אני לא יכול אפילו לבקר.‬

265
00:17:50,944 --> 00:17:54,198
‫הם יודיעו למרשם, ואתה תיעצר.‬

266
00:17:55,074 --> 00:17:57,284
‫אני חושבת שיש לי דרך להכניס אותך.‬

267
00:17:57,367 --> 00:18:00,120
‫אני חושבת שזאת הסיבה ‬
‫שהקריאות הפגישו בינינו.‬

268
00:18:04,500 --> 00:18:05,417
‫בסדר.‬

269
00:18:09,546 --> 00:18:11,715
‫אבל אמא שלי דיברה גם על שיווי משקל.‬

270
00:18:11,799 --> 00:18:13,801
‫בטבע ובעולם.‬

271
00:18:13,884 --> 00:18:17,179
‫ומאחר שהפגישו בינינו, ‬
‫אולי אני אמור לעזור לך איכשהו.‬

272
00:18:17,262 --> 00:18:18,722
‫כן, אולי.‬

273
00:18:19,890 --> 00:18:23,060
‫נוכל לברר את החלק הזה אחר כך.‬
‫אחזור אליך בהקדם האפשרי.‬

274
00:18:28,899 --> 00:18:33,278
‫בסדר. אז הדבר הראשון שאבא ראה היה הטווס,‬

275
00:18:33,362 --> 00:18:35,948
‫שהוא סמל התחייה.‬

276
00:18:36,031 --> 00:18:37,783
‫ראיתי אותו בקריאה.‬

277
00:18:37,866 --> 00:18:40,285
‫הטווס הוא גם השליח המיתולוגי‬

278
00:18:40,369 --> 00:18:42,454
‫של האלה הרומית יונו.‬

279
00:18:42,538 --> 00:18:43,956
‫ככה הבנו שזה חודש יוני.‬

280
00:18:44,039 --> 00:18:45,124
‫- יונו -‬

281
00:18:45,207 --> 00:18:49,586
‫ואז זיק ומיק ראו את ציור המערה‬
‫עם מזל התאומים, שנתן לנו את המספר שתיים...‬

282
00:18:49,670 --> 00:18:53,590
‫ואז הייתה לך קריאה לבנות דרקון מעץ.‬

283
00:18:53,674 --> 00:18:57,761
‫שנת דרקון העץ היא 2024. ה-2 ביוני, 2024.‬

284
00:18:57,845 --> 00:18:59,096
‫תאריך המוות.‬

285
00:18:59,179 --> 00:19:03,433
‫ואם מדברים על... פרק ב' בסיפור שלנו.‬

286
00:19:04,017 --> 00:19:05,310
‫לוגאן סטריקלנד.‬

287
00:19:05,394 --> 00:19:10,440
‫טוב, הוא נתן את המצפן הזה לדודה מיק.‬
‫הוא חשב שזה יעזור להציל את הנוסעים.‬

288
00:19:10,524 --> 00:19:12,651
‫אבל על גב המצפן, ‬

289
00:19:13,902 --> 00:19:14,736
‫טווס,‬

290
00:19:14,820 --> 00:19:18,073
‫שהוביל אותי ואת טי-ג'יי ליומן של אל-זוראס.‬

291
00:19:18,157 --> 00:19:21,618
‫שבעצמו הוביל אותנו לדרקון הכסף.‬

292
00:19:21,702 --> 00:19:23,912
‫במילים אחרות, המטוס.‬

293
00:19:23,996 --> 00:19:26,582
‫אז חזרנו לנקודת ההתחלה.‬

294
00:19:26,665 --> 00:19:29,585
‫אנחנו מסתכלים על הכול כבר שעות, ‬
‫אבל זה לא עובד.‬

295
00:19:29,668 --> 00:19:31,753
‫איך משהו מזה ייתן לי את התשובה?‬

296
00:19:33,881 --> 00:19:34,882
‫רגע.‬

297
00:19:38,886 --> 00:19:40,345
‫זה לא הכול.‬

298
00:19:53,859 --> 00:19:55,569
‫- הכוכב -‬

299
00:19:58,488 --> 00:19:59,698
‫תשמרי את זה.‬

300
00:20:02,743 --> 00:20:05,162
‫רואה? אם לא היינו מניחים הכול על השולחן,‬

301
00:20:05,245 --> 00:20:07,539
‫לא הייתי זוכרת שהקלף הזה נמצא כאן.‬

302
00:20:07,623 --> 00:20:09,208
‫עכשיו יש לנו הכול.‬

303
00:20:09,291 --> 00:20:10,584
‫אז היה חסר לנו קלף?‬

304
00:20:10,667 --> 00:20:12,544
‫זה לא סתם קלף.‬

305
00:20:12,628 --> 00:20:14,254
‫זה קלף הכוכב.‬

306
00:20:14,338 --> 00:20:17,216
‫הוא לא כמו כל כוכב מחומש רגיל.‬

307
00:20:17,299 --> 00:20:19,259
‫המצפן, היומן, הקלף הזה.‬

308
00:20:19,343 --> 00:20:21,553
‫על כולם מופיע אותו כוכב מיוחד.‬

309
00:20:23,305 --> 00:20:26,808
‫שמרת אותו כאן במקום על הלוח ‬
‫כי יש לו חשיבות בשבילך.‬

310
00:20:27,434 --> 00:20:28,518
‫בגלל אמא.‬

311
00:20:30,103 --> 00:20:31,104
‫כן.‬

312
00:20:32,731 --> 00:20:34,816
‫אבל נזכרתי בו מסיבה מסוימת.‬

313
00:20:35,734 --> 00:20:37,986
‫אנחנו פשוט צריכים להבין את הסיבה הזאת.‬

314
00:21:00,259 --> 00:21:02,844
‫יש לי תור לנהיגה.‬

315
00:21:02,928 --> 00:21:07,266
‫את לא,‬
‫אם את אפילו לא מסוגלת לומר "נהגת תורנית".‬

316
00:21:07,349 --> 00:21:08,350
‫בסדר.‬

317
00:21:08,433 --> 00:21:09,476
‫לא, עצרי!‬

318
00:21:10,852 --> 00:21:13,689
‫איווי, עצרי!‬

319
00:21:34,251 --> 00:21:35,836
‫- גרייסי'ס בולדוג גריל -‬

320
00:21:40,090 --> 00:21:43,844
‫מה אנחנו עושים?‬
‫-גבר, אני גווע. שמעתי שהמקום הזה מעולה.‬

321
00:21:43,927 --> 00:21:47,931
‫אני מקווה שזה לא איזה אוכל פיוז'ן.‬
‫אני לא צריך עוד ראמן עוף טיקה.‬

322
00:21:51,977 --> 00:21:55,647
‫תתפוס מקום בתור. ‬
‫אני קופץ לקנות משהו לדירה.‬

323
00:21:55,731 --> 00:21:58,191
‫ותביא לי כמה קימצ'י בטוסט גבינה.‬

324
00:21:58,275 --> 00:21:59,401
‫קימצ'י במה?‬

325
00:22:06,408 --> 00:22:07,284
‫תסלח לי.‬

326
00:22:08,285 --> 00:22:10,495
‫אתה הלואיס שהתקשר למוקד של מרשם 828?‬

327
00:22:11,121 --> 00:22:12,247
‫זה אני.‬

328
00:22:12,331 --> 00:22:15,125
‫מה אתה יכול לספר לי על רכישת הדשן החשודה?‬

329
00:22:15,959 --> 00:22:18,128
‫אני לא רוצה להיות חטטן.‬

330
00:22:18,211 --> 00:22:22,049
‫אבל לפי תחושת הבטן שלי, ‬
‫הקנייה הזאת הייתה חשודה.‬

331
00:22:22,132 --> 00:22:23,258
‫למה?‬

332
00:22:23,800 --> 00:22:26,845
‫ובכן, ראיתי איזו אישה מעמיסה דשן.‬

333
00:22:26,928 --> 00:22:29,681
‫אבל כשניסיתי להגיד לה ‬
‫שהתזמון לא ממש מוצלח,‬

334
00:22:29,765 --> 00:22:32,225
‫כי הקרקע תקפא למשך כמה חודשים בחורף,‬

335
00:22:32,309 --> 00:22:34,603
‫היא פשוט המשיכה להעמיס דשן על העגלה.‬

336
00:22:35,562 --> 00:22:36,730
‫קנתה את כל המלאי.‬

337
00:22:37,314 --> 00:22:39,941
‫הדשן הזה מהסוג שיש בו אמוניום חנקתי?‬

338
00:22:40,025 --> 00:22:41,485
‫כן, אדוני. כמו שאמרתי,‬

339
00:22:41,568 --> 00:22:44,112
‫אני לא אוהב להיות חטטן, ‬
‫אז היא שילמה והלכה.‬

340
00:22:44,196 --> 00:22:49,951
‫אבל דיווחת על זה אחר כך.‬
‫-כן. לאחר שעזבה, אחד מעמיתיי זיהה אותה.‬

341
00:22:50,035 --> 00:22:53,246
‫הוא עוקב אחרי כל סיפור טיסת 828, ‬
‫אתר האינטרנט וכל זה.‬

342
00:22:53,330 --> 00:22:56,792
‫הוא אמר שעליי לדווח על זה.‬
‫שאם ראיתי משהו עליי לומר משהו?‬

343
00:22:56,875 --> 00:23:00,128
‫אני צריך את צילומי האבטחה‬
‫ואת הקבלות מהקנייה הזו, אדוני.‬

344
00:23:00,212 --> 00:23:04,132
‫היא שילמה במזומן, ‬
‫אבל אשיג את צילומי האבטחה שיש לנו.‬

345
00:23:04,633 --> 00:23:05,550
‫תודה.‬

346
00:23:11,431 --> 00:23:13,975
‫רוברט ואנס בכבודו ובעצמו.‬

347
00:23:14,059 --> 00:23:16,603
‫הייתי צריך לדעת שבן ירוץ לאבא הממשלתי שלו.‬

348
00:23:16,686 --> 00:23:19,481
‫אנחנו צריכים לשמוע ממך‬
‫רק את המיקום של הבת שלי.‬

349
00:23:19,564 --> 00:23:23,693
‫נימוסים, בן. ‬
‫זוכר את כל עניין המינוף שדיברנו עליו?‬

350
00:23:27,114 --> 00:23:31,701
‫זהו אישור מותנה לשחרור על תנאי מידי‬

351
00:23:31,785 --> 00:23:35,414
‫אם המידע שתמסור יוביל ‬
‫למציאת עדן סטון בריאה ושלמה.‬

352
00:23:35,497 --> 00:23:37,624
‫אתה תהיה אדם חופשי, מר טהראני.‬

353
00:23:39,376 --> 00:23:41,503
‫נראה שהמנוף נמצא עכשיו בצד שלנו.‬

354
00:23:43,171 --> 00:23:44,005
‫דבר.‬

355
00:23:45,424 --> 00:23:47,634
‫לפרוטוקול, צדקתי באותו יום.‬

356
00:23:47,717 --> 00:23:50,971
‫התקשורת, המשטרה, הממשלה. כולם נגדנו.‬

357
00:23:51,054 --> 00:23:53,473
‫כיוונת אקדח לראשו של נער בן 15.‬

358
00:23:53,557 --> 00:23:55,058
‫אין בזה שום דבר צודק.‬

359
00:23:55,142 --> 00:23:58,812
‫חשבתי שנזק משני לא מטריד אתכם, ‬
‫אנשי הסוכנויות.‬

360
00:23:58,895 --> 00:24:01,440
‫לבן שלי היו סיוטים במשך חודשים.‬

361
00:24:01,940 --> 00:24:05,318
‫הוא עדיין לא מצליח להירדם.‬
‫אשתי האשימה אותי במה שעשית.‬

362
00:24:05,402 --> 00:24:07,696
‫הנישואים שלי הגיעו לקיצם בגללך.‬

363
00:24:08,530 --> 00:24:10,740
‫זה לא נזק משני.‬

364
00:24:11,241 --> 00:24:15,412
‫זה הרס מוחלט של משפחה. המשפחה שלי.‬

365
00:24:16,663 --> 00:24:17,622
‫ואנס,‬

366
00:24:18,540 --> 00:24:19,749
‫לא ידעתי.‬

367
00:24:19,833 --> 00:24:22,752
‫איך יכולת לדעת? אכפת לך רק מדבר אחד.‬

368
00:24:23,587 --> 00:24:26,339
‫אני שמח שאחד מאיתנו ‬
‫יצליח לאחד את המשפחה שלו.‬

369
00:24:33,513 --> 00:24:34,556
‫שמעת אותו.‬

370
00:24:36,016 --> 00:24:38,602
‫יש לך הזדמנות לאחד את המשפחה שלך מחדש, בן.‬

371
00:24:38,685 --> 00:24:40,812
‫אבל לא אם תצא מהדלת הזאת.‬

372
00:24:46,067 --> 00:24:48,069
‫תתארגן. ניסע לבית החולים עכשיו.‬

373
00:24:48,153 --> 00:24:50,071
‫מה קורה?‬
‫-אני אסביר במכונית.‬

374
00:24:50,155 --> 00:24:51,490
‫אני לא מבין.‬

375
00:24:51,573 --> 00:24:52,491
‫קייל...‬

376
00:24:53,950 --> 00:24:58,580
‫אנחנו לא יודעים כמה זמן יש לנו עם ‬
‫יקירי ליבנו, יש לנו רק את ההווה. תאמין לי.‬

377
00:24:58,663 --> 00:25:03,251
‫אני יודעת זאת בגלל הטעויות שעשיתי. ‬
‫ואני יכולה רק לנסות למנוע ממך לעשות אותן.‬

378
00:25:05,587 --> 00:25:07,964
‫טוב, אקח את המעיל שלי.‬

379
00:25:09,883 --> 00:25:12,010
‫- אישור מותנה לשחרור על תנאי מידי -‬

380
00:25:13,595 --> 00:25:15,889
‫אולי כדאי שוואנס יפסיק להתבכיין.‬

381
00:25:15,972 --> 00:25:17,390
‫לכולנו יש בעיות,‬

382
00:25:17,474 --> 00:25:20,393
‫אבל לך יש הזדמנות לפתור את שלך.‬

383
00:25:20,477 --> 00:25:23,188
‫בלי המידע שלי, אין לך כלום.‬

384
00:25:23,855 --> 00:25:25,899
‫אתה תחזור לצעוק מבלי שיקשיבו לך.‬

385
00:25:27,150 --> 00:25:28,401
‫אתה צריך את זה, בן.‬

386
00:25:29,277 --> 00:25:30,529
‫אתה צריך אותי.‬

387
00:25:44,918 --> 00:25:46,795
‫תחתום על זה, ותן לי את המיקום.‬

388
00:25:48,838 --> 00:25:50,006
‫עסקה היא עסקה.‬

389
00:26:09,234 --> 00:26:10,944
‫נתראה בחוץ, פרופסור.‬

390
00:26:14,781 --> 00:26:16,199
‫- אשוויו 300 -‬

391
00:26:23,582 --> 00:26:24,541
‫קיבלת את זה?‬

392
00:26:25,542 --> 00:26:26,459
‫כן.‬

393
00:26:26,543 --> 00:26:28,712
‫אז אתחיל להגיש את המסמכים,‬

394
00:26:28,795 --> 00:26:30,964
‫אבל לא נוכל לסיים שום דבר‬

395
00:26:31,047 --> 00:26:33,592
‫עד שיתברר אם המידע הזה אמין.‬

396
00:26:33,675 --> 00:26:34,634
‫תודה, חבר'ה.‬

397
00:26:35,343 --> 00:26:38,638
‫רק שיהיה ברור, ‬
‫פדית את כל הטובות שהיינו חייבים לך על זה.‬

398
00:26:38,722 --> 00:26:40,140
‫אני מקווה שזה היה שווה.‬

399
00:26:42,267 --> 00:26:43,602
‫ואנס...‬
‫-לא, תשכח מזה.‬

400
00:26:43,685 --> 00:26:44,561
‫לא.‬

401
00:26:46,688 --> 00:26:48,690
‫נעשיתי כל כך שקוע בסיוט שלי‬

402
00:26:48,773 --> 00:26:51,484
‫שלא יכולתי לראות עם מה אתה מתמודד.‬
‫אני מצטער.‬

403
00:26:51,568 --> 00:26:54,404
‫בוא נתמקד בבת שלך. לאן עלינו להגיע?‬

404
00:26:54,988 --> 00:26:57,240
‫כן, אני אשלח לך את הכתובת.‬

405
00:26:57,324 --> 00:26:58,658
‫אבל, ואנס,‬

406
00:27:00,201 --> 00:27:01,453
‫אני רוצה שתדע‬

407
00:27:02,329 --> 00:27:04,331
‫שלעולם לא אשכח מה שעשית למעני.‬

408
00:27:16,843 --> 00:27:19,012
‫מסתבר שלא היה להם את המצקת שרציתי.‬

409
00:27:19,679 --> 00:27:21,306
‫אתה מתכוון לכף שפכטל?‬

410
00:27:21,389 --> 00:27:22,974
‫כן, זה מה שחיפשתי.‬

411
00:27:23,058 --> 00:27:24,434
‫אתה חושב שאני אידיוט?‬

412
00:27:25,602 --> 00:27:26,561
‫מה?‬

413
00:27:26,645 --> 00:27:28,980
‫שמעת אותי. אתה חושב שאני אידיוט?‬

414
00:27:29,064 --> 00:27:31,566
‫או שאתה פשוט אוהב למכור לי עוד ועוד שקרים?‬

415
00:27:32,192 --> 00:27:35,779
‫אנחנו שותפים, ‬
‫והחקירות הקטנות האלה שאתה עושה מהצד,‬

416
00:27:36,905 --> 00:27:40,283
‫עלולות לעלות לך ביותר מאשר בעבודה שלך.‬
‫אלא גם בעבודה שלי.‬

417
00:27:41,159 --> 00:27:43,036
‫זה לא יקרה, דיאז.‬

418
00:27:43,536 --> 00:27:46,164
‫זה כבר קרה. זוכר שהיית לוטננט?‬

419
00:27:46,706 --> 00:27:50,293
‫אני לא רוצה להתדרדר איתך ‬
‫יותר מכפי שכבר התדרדרת. ברור?‬

420
00:27:52,587 --> 00:27:53,588
‫כן.‬

421
00:27:54,172 --> 00:27:56,299
‫יופי. יש לך מזל.‬

422
00:27:57,092 --> 00:27:58,843
‫הטוסט קימצ'י פצצה.‬

423
00:28:07,394 --> 00:28:08,812
‫- ביה"ח ממוריאל אוסקר אורס -‬

424
00:28:08,895 --> 00:28:11,606
‫זיק לנדון. באתי לפגוש מטופל.‬
‫-שם?‬

425
00:28:13,149 --> 00:28:14,526
‫- האסקינס‬
‫חדר 712 -‬

426
00:28:15,110 --> 00:28:16,403
‫האסקינס. חדר 712.‬

427
00:28:30,208 --> 00:28:32,252
‫- הכניסה לסגל בלבד -‬

428
00:28:51,312 --> 00:28:52,272
‫אמא?‬

429
00:28:55,150 --> 00:28:56,151
‫הכול בסדר.‬

430
00:29:00,739 --> 00:29:02,115
‫את צדקת, אמא.‬

431
00:29:02,198 --> 00:29:04,033
‫הייתי צריך לבוא קודם.‬

432
00:29:04,617 --> 00:29:07,287
‫הכול באשמתי. אני מצטער.‬

433
00:29:07,954 --> 00:29:09,038
‫תסלחי לי, אמא.‬

434
00:29:16,880 --> 00:29:19,299
‫אם זה בסדר מצידך, אולי אוכל לעזור.‬

435
00:29:22,135 --> 00:29:23,011
‫לעזור איך?‬

436
00:29:23,094 --> 00:29:24,512
‫קשה להסביר.‬

437
00:29:25,138 --> 00:29:26,389
‫עדיף שאראה לך.‬

438
00:29:53,958 --> 00:29:55,126
‫קייל.‬

439
00:29:55,627 --> 00:29:58,254
‫לאמא שלך יש אהבה עמוקה כלפיך.‬

440
00:29:59,714 --> 00:30:01,174
‫אהבה והכרת תודה.‬

441
00:30:01,257 --> 00:30:04,844
‫אין אשמה. אין טינה. אין כעס.‬

442
00:30:04,928 --> 00:30:06,554
‫כל הכאב שלה נעלם.‬

443
00:30:08,973 --> 00:30:09,974
‫הביתה.‬

444
00:30:17,357 --> 00:30:18,983
‫את צריכה להיות בארצך.‬

445
00:30:20,318 --> 00:30:21,319
‫איתי.‬

446
00:30:25,031 --> 00:30:26,241
‫ניקח אותך הביתה.‬

447
00:30:35,917 --> 00:30:39,128
‫תודה. אבל אני לא מבין. איך עשית את זה?‬

448
00:30:39,879 --> 00:30:43,883
‫אני לא בטוח שאני מבין בעצמי.‬
‫פשוט גיליתי יום אחד שאני יכול.‬

449
00:30:54,143 --> 00:30:55,854
‫זה לא זמן טוב, זיק.‬

450
00:30:56,563 --> 00:30:57,564
‫אני יודע.‬

451
00:30:59,023 --> 00:31:00,441
‫אז מה אתה רוצה?‬

452
00:31:01,025 --> 00:31:05,655
‫אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין‬
‫איך מרגישים כשהורה נגזל ממך בגילך.‬

453
00:31:05,738 --> 00:31:07,615
‫אז למה אתה מדבר?‬

454
00:31:08,116 --> 00:31:10,577
‫כי אני יודע מה זה לאבד אח.‬

455
00:31:11,077 --> 00:31:15,373
‫ואני יודע כמה קל לאבד את עצמך‬
‫לאחר טרגדיה כל כך עמוקה.‬

456
00:31:16,207 --> 00:31:19,919
‫כל החיים שלי נקרעו לגזרים.‬

457
00:31:21,588 --> 00:31:25,466
‫אני אמורה להיות ילדה רגילה בקולג',‬
‫שמאחרת לפגישות אישיות‬

458
00:31:25,550 --> 00:31:29,137
‫ושהולכת למסיבות עם הרבה חברים.‬

459
00:31:29,220 --> 00:31:30,597
‫במקום זאת, אני כאן.‬

460
00:31:31,723 --> 00:31:37,228
‫אני כאן ומשחקת בהורה לאח שהרס את חיי לגמרי‬

461
00:31:37,729 --> 00:31:42,525
‫כי אין לי מושג מתי אבא שלי יתאפס על עצמו.‬

462
00:31:43,943 --> 00:31:45,528
‫אתה באמת יודע את כל זה?‬

463
00:31:56,664 --> 00:31:57,916
‫אני יודע דבר אחד.‬

464
00:31:59,709 --> 00:32:01,836
‫עדיין יש לך אנשים שאוהבים אותך.‬

465
00:32:02,879 --> 00:32:05,131
‫אנשים שזוכרים מי את באמת.‬

466
00:32:06,633 --> 00:32:08,843
‫אוהבת, חמה, מלאת חמלה.‬

467
00:32:10,178 --> 00:32:12,430
‫אולי אנחנו צריכים להציג את עצמנו מחדש.‬

468
00:32:14,432 --> 00:32:16,476
‫קדימה. אני זיק לנדון.‬

469
00:32:29,405 --> 00:32:30,782
‫הרגשת את זה?‬

470
00:32:31,908 --> 00:32:33,034
‫כן.‬

471
00:32:34,535 --> 00:32:35,954
‫אני מרגישה אחרת.‬

472
00:32:36,579 --> 00:32:38,122
‫מה עשית?‬

473
00:32:38,206 --> 00:32:39,332
‫אני לא יודע.‬

474
00:32:40,124 --> 00:32:42,460
‫זאת הפעם הראשונה שהרגשתי משהו כזה.‬

475
00:32:43,753 --> 00:32:46,923
‫טוב, לא משנה מה קרה עכשיו,‬

476
00:32:48,508 --> 00:32:49,467
‫תודה.‬

477
00:33:03,940 --> 00:33:05,483
‫לא אכפת לי מהנהלים.‬

478
00:33:05,566 --> 00:33:08,695
‫יש לי ייפוי כוח משפטי,‬
‫ואני רוצה לקחת אותה הביתה מיד.‬

479
00:33:08,778 --> 00:33:12,323
‫אני צריכה לקרוא לרופא.‬
‫אולי נצטרך לערב את ההנהלה בעניין.‬

480
00:33:12,407 --> 00:33:13,616
‫שמך.‬

481
00:33:17,495 --> 00:33:18,746
‫קייל בויד.‬

482
00:33:23,835 --> 00:33:26,963
‫קייל, אם תעשה את זה, השם שלך יגיע למערכת.‬

483
00:33:27,046 --> 00:33:30,425
‫זה ייוודע למרשם. ‬
‫לא יהיה להם אכפת שאם תיעצר, אמא שלך...‬

484
00:33:30,508 --> 00:33:31,676
‫אסור שהיא תמות כאן.‬

485
00:33:32,927 --> 00:33:34,762
‫אני לא אאכזב אותה שוב.‬

486
00:33:40,268 --> 00:33:41,102
‫היי.‬

487
00:33:41,185 --> 00:33:43,813
‫אנחנו כמעט מוכנים לצאת. איפה הכתובת הזאת?‬

488
00:33:43,896 --> 00:33:46,357
‫כן, אשלח לך אותה עכשיו.‬

489
00:33:46,441 --> 00:33:47,692
‫בסדר. נתראה שם.‬

490
00:33:47,775 --> 00:33:48,735
‫היי, ואנס?‬

491
00:33:48,818 --> 00:33:49,736
‫כן?‬

492
00:33:50,862 --> 00:33:51,779
‫תודה.‬

493
00:33:52,405 --> 00:33:54,032
‫תודה לי כשזה ייגמר.‬

494
00:34:01,748 --> 00:34:03,249
‫- שדרות רובאק 4265 -‬

495
00:34:07,128 --> 00:34:08,880
‫- אלמספורד ניו יורק -‬

496
00:34:15,261 --> 00:34:16,637
‫- טלפון חד פעמי -‬

497
00:34:29,692 --> 00:34:32,153
‫זיק, תזדרז. אני לא יודעת כמה זמן יש לנו.‬

498
00:34:32,862 --> 00:34:35,615
‫מיק, את עדיין שם?‬
‫-סליחה. איפה וירג'יניה בויד?‬

499
00:34:35,698 --> 00:34:36,616
‫מיק?‬

500
00:34:41,746 --> 00:34:44,832
‫תבדקו במסדרונות ובמדרגות.‬
‫אני רוצה שהם יימצאו.‬

501
00:34:46,793 --> 00:34:49,253
‫ואת, תיכנסי עכשיו.‬

502
00:34:52,965 --> 00:34:58,096
‫התקשרתי לבדוק מה שלום חברה, ובגלל זה ‬
‫אני מוצאת את עצמי במצב מאוד מסוכן.‬

503
00:34:59,055 --> 00:35:01,099
‫אשתדל שזה לא יקרה שוב.‬

504
00:35:02,308 --> 00:35:03,643
‫אני מקווה שזה הספיק.‬

505
00:35:03,726 --> 00:35:06,979
‫זה אמור להספיק.‬
‫נראה שזיק הכניס אותם למונית לפני שהגעתם.‬

506
00:35:07,063 --> 00:35:08,564
‫אז תודה.‬

507
00:35:08,648 --> 00:35:12,068
‫ולא רק על שנתת לקייל לקחת את אימו הביתה.‬
‫על כל מה שאת עושה.‬

508
00:35:12,985 --> 00:35:13,986
‫זה הדבר הנכון.‬

509
00:35:16,030 --> 00:35:18,825
‫יש לך מזל שאני לא עוצרת אותך.‬

510
00:35:23,871 --> 00:35:27,625
‫- השארתי לך משהו שהעניק לי בהירות‬
‫מקווה שהוא יעניק אותה גם לך. -‬

511
00:35:50,148 --> 00:35:50,982
‫מצאת משהו?‬

512
00:35:53,526 --> 00:35:57,446
‫אני יודע שזה לא עוזר להילחץ,‬
‫אבל זה לא עובד.‬

513
00:35:57,530 --> 00:35:59,198
‫היי, תסתכל עליי.‬

514
00:35:59,282 --> 00:36:01,159
‫התשובה תימצא.‬

515
00:36:01,242 --> 00:36:03,119
‫אבל לא אם תהיה כל כך נסער.‬

516
00:36:03,995 --> 00:36:07,415
‫עכשיו, חזור אחריי. אנחנו נמצא פתרון.‬

517
00:36:07,498 --> 00:36:09,083
‫אנחנו נמצא פתרון.‬

518
00:36:09,167 --> 00:36:12,670
‫יש לי את האחות הכי טובה בעולם.‬

519
00:36:12,753 --> 00:36:15,464
‫יש לי את האחות הכי טובה בכל העולם.‬

520
00:36:16,424 --> 00:36:19,302
‫אתה יודע, ‬
‫לפעמים קשה לראות את הדברים כפי שהם.‬

521
00:36:19,886 --> 00:36:21,512
‫אולי כדאי שנשנה נקודת מבט.‬

522
00:36:28,686 --> 00:36:29,979
‫מישהו ראה עכבר?‬

523
00:36:30,062 --> 00:36:32,565
‫טוב, לפחות זאת תהיה תגלית. עשית קניות?‬

524
00:36:32,648 --> 00:36:36,986
‫לא. זאת מתנה ממישהו שעזרתי לו לפתור קריאה.‬

525
00:36:37,486 --> 00:36:39,697
‫מה נשמע כאן? קרובים יותר לתשובות?‬

526
00:36:39,780 --> 00:36:43,242
‫אנחנו נמצא תשובה.‬
‫אבל ייתכן שזה ייקח קצת זמן.‬

527
00:36:43,326 --> 00:36:47,580
‫זאת נשמעת כמו הרפתקה ליום אחר. ‬
‫אני הולכת לישון.‬

528
00:36:50,416 --> 00:36:51,459
‫מה?‬

529
00:36:51,542 --> 00:36:53,461
‫טוב לראות אתכם משתפים פעולה.‬

530
00:37:05,806 --> 00:37:07,975
‫זה היה יום עמוס. את בסדר?‬

531
00:37:08,643 --> 00:37:10,144
‫הוא היה. כן, אני בסדר.‬

532
00:37:21,906 --> 00:37:24,742
‫רק כדי שתדעי. כשאני שואל אם את בסדר,‬

533
00:37:24,825 --> 00:37:27,161
‫אני רק פותח את הדלת השיחה.‬

534
00:37:27,245 --> 00:37:28,454
‫אני כבר יודע שאת לא.‬

535
00:37:34,961 --> 00:37:35,920
‫בסדר.‬

536
00:37:38,464 --> 00:37:40,007
‫אם ככה, תקשיב לזה.‬

537
00:37:40,591 --> 00:37:46,472
‫אני חושבת שכאשר שמעתי את קייל אומר‬
‫סוף-סוף לאימו כל מה שהיה עליו לומר…‬

538
00:37:48,474 --> 00:37:49,934
‫ושחרר את האשמה…‬

539
00:37:52,103 --> 00:37:54,063
‫הבנתי שהקריאות…‬

540
00:37:56,148 --> 00:37:59,610
‫הן רצו שאני אבין, ‬
‫באותה מידה שהן רצו שאעזור לו.‬

541
00:38:00,361 --> 00:38:02,405
‫אולי אני אמורה לעשות מה שהוא עשה.‬

542
00:38:03,406 --> 00:38:04,365
‫עם איווי?‬

543
00:38:05,199 --> 00:38:06,784
‫חשבתי שעשיתי זאת.‬

544
00:38:11,205 --> 00:38:12,873
‫השתדלתי ממש חזק.‬

545
00:38:14,709 --> 00:38:16,168
‫מה אם אני לא מוכנה?‬

546
00:38:17,712 --> 00:38:21,299
‫מה אם אני לא רוצה לוותר על האשמה‬

547
00:38:21,382 --> 00:38:22,425
‫כי...‬

548
00:38:25,386 --> 00:38:27,388
‫כי זה הדבר היחיד שנשאר לי?‬

549
00:38:27,471 --> 00:38:30,850
‫אם אוותר על האשמה, ‬
‫לא יהיה שום דבר שיחבר אותי אליה.‬

550
00:38:34,061 --> 00:38:34,895
‫אז לא.‬

551
00:38:35,980 --> 00:38:37,106
‫לא...‬

552
00:38:37,189 --> 00:38:38,482
‫אל תוותרי.‬

553
00:38:38,566 --> 00:38:40,818
‫תיאחזי באשמה אם את צריכה.‬

554
00:38:40,901 --> 00:38:42,528
‫אין בזה שום בושה.‬

555
00:38:42,611 --> 00:38:45,406
‫תאמיני לי, אני סוחב את האשמה שלי לכל מקום.‬

556
00:38:46,991 --> 00:38:50,369
‫זה חלק מאיתנו, ‬
‫ואת יכולה להשתמש בחלק הזה איך שאת רוצה.‬

557
00:38:50,953 --> 00:38:53,622
‫הכאב שלנו יכול להפוך לכוח שלנו.‬

558
00:38:55,249 --> 00:38:58,002
‫אלה החיים שלך. תחיי אותם לפי האמת שלך.‬

559
00:39:06,510 --> 00:39:07,762
‫שלושה ק"מ מהמקום.‬

560
00:39:08,346 --> 00:39:09,513
‫איפה אתה, לעזאזל?‬

561
00:39:11,766 --> 00:39:12,850
‫- בן סטון -‬

562
00:39:13,392 --> 00:39:15,728
‫היי, זה בן סטון. אני לא יכול לענות...‬

563
00:39:29,742 --> 00:39:31,035
‫זה…‬

564
00:39:31,744 --> 00:39:32,995
‫כוכב…‬

565
00:39:34,538 --> 00:39:37,708
‫עם ארבעה חודים גדולים וארבעה חודים קטנים.‬

566
00:39:38,918 --> 00:39:40,669
‫כמו שושנת הרוחות על מצפן.‬

567
00:39:43,756 --> 00:39:47,468
‫מה יש כאן מעל? זה נראה כאילו זה...‬

568
00:39:48,552 --> 00:39:49,720
‫כפתור.‬

569
00:39:58,104 --> 00:40:00,481
‫"דיווינה קונסיינסיה"? ‬

570
00:40:00,564 --> 00:40:02,525
‫הלטינית שלי קצת חלודה.‬

571
00:40:04,944 --> 00:40:06,821
‫תודעה אלוהית.‬

572
00:40:08,656 --> 00:40:12,368
‫לפי הטארוט, קלף הכוכב מייצג הארה,‬

573
00:40:12,451 --> 00:40:14,787
‫מה שאומר שאם קיבלת את הקלף הזה,‬

574
00:40:14,870 --> 00:40:18,916
‫אתה מחובר ישירות לתודעה אלוהית.‬

575
00:40:20,167 --> 00:40:22,128
‫כבר קיבלת את התשובה.‬

576
00:40:32,138 --> 00:40:34,265
‫מה? קאל, מה אתה רואה?‬

577
00:40:37,143 --> 00:40:38,352
‫הזוהר.‬

578
00:40:41,647 --> 00:40:45,317
‫הזוהר מחוץ למטוס. הזוהר ממש מולי.‬

579
00:40:45,401 --> 00:40:48,028
‫הכול אחד. הכול מחובר.‬

580
00:40:48,529 --> 00:40:50,739
‫זה המקום שבו היינו. בתוך הזוהר.‬

581
00:40:50,823 --> 00:40:53,075
‫מי? כאילו, אתה, דיילי ופיונה?‬

582
00:40:53,159 --> 00:40:58,205
‫לא. זה יותר מזה. כולנו. אני יודע ‬
‫איפה המטוס היה במשך חמש שנים וחצי.‬

583
00:40:58,289 --> 00:41:01,584
‫היינו בתוך התודעה האלוהית.‬

584
00:41:04,920 --> 00:41:06,422
‫- כביש ללא מוצא -‬

585
00:41:18,267 --> 00:41:19,768
‫בטוח שזה המקום הנכון?‬

586
00:41:22,688 --> 00:41:23,522
‫- מספר חסוי -‬

587
00:41:24,857 --> 00:41:26,442
‫בן?‬
‫-תקשיב.‬

588
00:41:26,525 --> 00:41:28,986
‫אנחנו במיקום. איפה אתה? מה קורה?‬

589
00:41:29,069 --> 00:41:31,906
‫אתם לא תמצאו שם אף אחד.‬
‫-מה עשית, לעזאזל?‬

590
00:41:31,989 --> 00:41:35,367
‫ידעתי שלא תיתן לי ללכת לבד.‬
‫-לבד? לא, חכה רגע.‬

591
00:41:35,451 --> 00:41:37,119
‫אני אסיר תודה על מה שעשית,‬

592
00:41:37,703 --> 00:41:38,913
‫אבל הייתה לי קריאה.‬

593
00:41:39,830 --> 00:41:41,081
‫משהו רע עומד לקרות.‬

594
00:41:41,165 --> 00:41:44,084
‫ואני לא מתכוון לסכן אותך‬
‫או אף אחד אחר שאני אוהב.‬

595
00:41:44,168 --> 00:41:45,211
‫איפה אתה?‬

596
00:41:47,880 --> 00:41:50,424
‫כבר הקרבת מספיק למעני ולמען המשפחה שלי.‬

597
00:41:51,759 --> 00:41:54,178
‫לעזאזל, בן!‬
‫-מה קרה?‬

598
00:41:54,261 --> 00:41:56,055
‫הוא עושה את זה לבד.‬

599
00:42:12,196 --> 00:42:13,364
‫איפה את?‬

600
00:42:16,659 --> 00:42:18,869
‫המוכר בחנות שלח לי כמה צילומים.‬

601
00:42:19,662 --> 00:42:23,415
‫חשבתי שזה משהו חסר חשיבות,‬
‫לא שתהפוך את זה לחקירה שלמה.‬

602
00:42:23,499 --> 00:42:25,876
‫זה לא שרציתי שהמידע הזה יהיה חשוב.‬

603
00:42:25,960 --> 00:42:28,504
‫את יודעת מתי מקבלים את ההרגשה הזאת.‬
‫הנה זה.‬

604
00:42:29,380 --> 00:42:31,257
‫בהחלט שווה ביקור.‬

605
00:42:32,841 --> 00:42:33,801
‫אני מכירה אותה.‬

606
00:42:34,343 --> 00:42:35,511
‫מה? מי זאת?‬

607
00:42:36,971 --> 00:42:38,472
‫אריקה ברנס.‬

608
00:42:38,556 --> 00:42:41,684
‫חקרתי אותה אחרי שהיא שדדה ‬
‫את חנות הנשק עם החבר שלה, ‬

609
00:42:41,767 --> 00:42:43,561
‫שכמעט הרג את הבן של ואנס.‬

610
00:42:48,524 --> 00:42:51,026
‫שככה יהיה לי טוב.‬
‫-בעל הבית אדריאן שאנון.‬

611
00:42:51,110 --> 00:42:55,823
‫מוזר, הצרות תמיד מוצאות את הבחור הזה.‬
‫-אז אריקה גרה איתו? מה הם זוממים?‬

612
00:42:56,657 --> 00:42:58,242
‫אנחנו עומדים לגלות.‬

613
00:42:59,910 --> 00:43:00,828
‫- אשוויו 300 -‬

614
00:43:00,911 --> 00:43:02,204
‫זה המקום.‬

615
00:44:15,527 --> 00:44:20,449
‫תרגום: שלמה ליברמן‬