1
00:00:10,010 --> 00:00:13,930
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:18,560 --> 00:00:20,270
‫בפרקים הקודמים של "מניפסט"...‬

3
00:00:21,563 --> 00:00:23,773
‫טוס מעל זה. למעלה.‬

4
00:00:25,233 --> 00:00:27,610
‫אין זמן. אני אטוס דרך זה.‬
‫-אתה מה?‬

5
00:00:28,278 --> 00:00:30,071
‫זאת לא סתם רשימת מעקב.‬

6
00:00:30,155 --> 00:00:32,699
‫במתקן ה-NSA הזה מפקחים אחר כל מעשינו.‬

7
00:00:32,782 --> 00:00:36,036
‫עלינו לחשוף את השקרים שלהם ‬
‫ואת האנשים שמפיצים אותם,‬

8
00:00:36,119 --> 00:00:38,163
‫ולהתחיל עם הממונה, רוברט ואנס.‬

9
00:00:38,246 --> 00:00:39,998
‫טוב שבאת. בנו של ואנס בידיהם.‬

10
00:00:40,081 --> 00:00:42,751
‫מי שלח אותך לכאן? מיקלה? ‬
‫תגיד לבוגדת הזאת...‬

11
00:00:43,460 --> 00:00:44,669
‫עזוב אותו!‬

12
00:00:45,628 --> 00:00:47,005
‫גם אתה מטיסת 828?‬

13
00:00:48,381 --> 00:00:51,301
‫כן. את רואה את מה שאני רואה?‬

14
00:00:52,594 --> 00:00:55,055
‫אני עדיין לא מוכנה למות. בבקשה.‬

15
00:00:55,138 --> 00:00:57,098
‫מי אמר משהו על למות?‬

16
00:01:35,845 --> 00:01:38,098
‫אני מבין שהתיק שלה נסגר באופן רשמי,‬

17
00:01:38,181 --> 00:01:40,850
‫אבל יש לי מידע חדש שמוכיח שהבת שלי בחיים‬

18
00:01:40,934 --> 00:01:42,769
‫וייתכן שהיא עדיין בניו יורק.‬

19
00:01:43,478 --> 00:01:45,230
‫לא, אל תעביר אותי.‬

20
00:01:46,272 --> 00:01:49,109
‫דיברתי עם המחלקה הזאת.‬
‫הם לא ייפגשו איתי עד...‬

21
00:01:49,609 --> 00:01:50,985
‫אידיוטים. מבלי להעליב.‬

22
00:01:51,069 --> 00:01:52,695
‫אני כבר לא במשטרת ניו יורק.‬

23
00:01:53,738 --> 00:01:56,199
‫זיק יכול להכריח אדם אחר לקרוא מחשבות?‬

24
00:01:56,282 --> 00:01:59,661
‫הכישורים שלו לא פועלים ככה,‬
‫אבל אתקשר אליו ואומר לו...‬

25
00:01:59,744 --> 00:02:02,705
‫אני צריך שהמשטרה תבדוק‬
‫את המידע כל עוד הוא בתוקף.‬

26
00:02:02,789 --> 00:02:05,792
‫ניסית להתקשר לג'רד שוב?‬
‫-כן. שוב ושוב ושוב.‬

27
00:02:05,875 --> 00:02:10,213
‫בסדר. טוב, תראה, אני כאן בשבילך.‬
‫קאל ואוליב מוכנים לעזור ברגע...‬

28
00:02:13,842 --> 00:02:15,718
‫לא שמעת את זה, את הרעם?‬

29
00:02:15,802 --> 00:02:16,845
‫לא שמעתי כלום.‬

30
00:02:22,767 --> 00:02:24,644
‫אז זאת בוודאי הייתה קריאה.‬

31
00:02:25,895 --> 00:02:27,313
‫אין לזה שום קשר לעדן.‬

32
00:02:27,397 --> 00:02:30,233
‫איך אתה יכול להגיד את זה?‬
‫בזכות קריאה הגעת לעדן.‬

33
00:02:30,316 --> 00:02:34,445
‫לא, הקריאה הובילה אותי כמעט לעדן.‬
‫היא הייתה יכולה להביא אותי עד אליה.‬

34
00:02:35,238 --> 00:02:38,616
‫גיליתי שעדן הייתה בבית של אנה‬
‫רק בזכות אהרון ובעלך,‬

35
00:02:38,700 --> 00:02:41,452
‫אבל עכשיו יש מידע ‬
‫מהעולם האמיתי שניתן לבדוק.‬

36
00:02:48,376 --> 00:02:50,086
‫שולח את זה לסאנבי?‬
‫-כן.‬

37
00:02:51,212 --> 00:02:53,631
‫אתה יודע, הצלקת הזאת נראית ממש מגניבה.‬

38
00:02:53,715 --> 00:02:56,634
‫היא הופכת אותך לבחור קשוח, אתה יודע?‬

39
00:02:56,718 --> 00:02:58,553
‫כמו מישהו שחבר בכנופיה.‬

40
00:02:58,636 --> 00:02:59,929
‫ממש לא.‬

41
00:03:00,013 --> 00:03:03,766
‫הנרי אמר לי שאני דרקון ‬
‫לפני שזה הועבר אליי.‬

42
00:03:03,850 --> 00:03:05,727
‫לדעתי, אתה תהיה דרקון מגניב.‬

43
00:03:05,810 --> 00:03:09,981
‫טוב, אני בחור שנעלם ‬
‫ואז חזר מבוגר בחמש שנים‬

44
00:03:10,064 --> 00:03:13,401
‫בלי זיכרון על איפה הייתי או למה הייתי שם.‬

45
00:03:13,902 --> 00:03:15,862
‫זה לא נשמע לי ממש מתאים לדרקון.‬

46
00:03:15,945 --> 00:03:19,699
‫טוב, אולי הצלקת אמורה לעזור לך לגלות זאת.‬

47
00:03:19,782 --> 00:03:24,204
‫אני לא יודע. ‬
‫אני מרגיש כאילו אני מחפש אוצר בלי מפה.‬

48
00:03:24,287 --> 00:03:26,372
‫אז אתה אומר ש…‬

49
00:03:26,456 --> 00:03:29,167
‫"אנחנו יוצאים לחפש אוצר‬

50
00:03:29,250 --> 00:03:32,253
‫"חיפוש אוצר חשוב מאוד‬

51
00:03:32,337 --> 00:03:34,547
‫"איקס מסמן את המיקום‬

52
00:03:34,631 --> 00:03:36,758
‫"עיגול עם נקודה‬

53
00:03:36,841 --> 00:03:39,344
‫"עכבישים זוחלים במעלה גבך ‬

54
00:03:39,427 --> 00:03:42,347
‫"הדם ניגר בשטף"‬

55
00:03:45,266 --> 00:03:47,644
‫לימדתי פעם את עדן את השיר הזה.‬

56
00:03:47,727 --> 00:03:49,687
‫אלוהים, אני מרגישה נורא‬

57
00:03:50,313 --> 00:03:52,482
‫שאמרתי לאבא להפסיק לחפש.‬

58
00:03:53,274 --> 00:03:55,652
‫לקבל את העובדה שעדן איננה.‬

59
00:03:56,152 --> 00:03:57,153
‫שנינו אמרנו לו.‬

60
00:04:01,783 --> 00:04:06,329
‫כשלא היית פה, לא משנה מה מישהו אמר,‬

61
00:04:06,412 --> 00:04:07,622
‫אני...‬

62
00:04:08,915 --> 00:04:11,334
‫תמיד ידעתי שאתה עדיין איפשהו שם.‬

63
00:04:12,335 --> 00:04:14,087
‫ידעתי שאתה עדיין חי.‬

64
00:04:15,546 --> 00:04:16,923
‫ביחס לעדן,‬

65
00:04:17,840 --> 00:04:20,009
‫אף פעם לא הרגשתי את זה.‬

66
00:04:21,177 --> 00:04:22,345
‫ועדיין לא מרגישה.‬

67
00:04:22,845 --> 00:04:27,558
‫היי. צוות עליית הגג זקוק לעוד קפה. במיידי.‬

68
00:04:28,810 --> 00:04:31,771
‫לא, הם זקוקים לקפה שראוי לשתות אותו,‬
‫אני אדאג לזה.‬

69
00:04:33,731 --> 00:04:35,149
‫איך הולך שם למעלה?‬

70
00:04:38,278 --> 00:04:39,445
‫שומעים את הרעם הזה?‬

71
00:04:39,529 --> 00:04:40,863
‫כן, איך אפשר שלא?‬

72
00:04:40,947 --> 00:04:43,616
‫אולי מפני שאני לא שמעתי.‬

73
00:04:44,784 --> 00:04:46,119
‫מה המשמעות, לדעתך?‬

74
00:04:47,120 --> 00:04:48,246
‫אני לא יודע.‬

75
00:04:48,329 --> 00:04:52,625
‫סאנבי מתעקשת שאגיע ל"קן הציפור".‬
‫משהו בקשר לקופסה השחורה. אולי זה קשור?‬

76
00:04:52,709 --> 00:04:55,003
‫כן, שווה לבדוק את זה.‬
‫-בסדר.‬

77
00:04:55,795 --> 00:04:56,963
‫אחזור עוד מעט.‬

78
00:04:57,547 --> 00:04:59,257
‫לא! גנב שכמותך!‬

79
00:04:59,340 --> 00:05:01,217
‫לא. אני דרקון.‬

80
00:05:03,720 --> 00:05:04,721
‫אני אפתח.‬

81
00:05:07,515 --> 00:05:11,894
‫בן! ג'רד כאן! תודה.‬
‫-ידעתי שהיום החופשי שלי אבוד‬

82
00:05:11,978 --> 00:05:14,147
‫אחרי שהתקשר בפעם הרביעית.‬
‫-כן.‬

83
00:05:15,148 --> 00:05:17,275
‫סוף-סוף. יש לי מידע חדש על עדן.‬

84
00:05:17,358 --> 00:05:19,777
‫אבל במשטרה ייפגשו איתי רק בשבוע הבא.‬

85
00:05:20,445 --> 00:05:22,363
‫בן, הם סגרו את תיק הנעדרים.‬

86
00:05:22,447 --> 00:05:24,615
‫הם טועים, ועכשיו יש לי הוכחה.‬

87
00:05:25,158 --> 00:05:26,200
‫עדן ציירה את אלה.‬

88
00:05:28,286 --> 00:05:32,623
‫וזה בית של נוסעת אחרת.‬
‫עדן ואנג'לינה שהו כאן רק לפני כמה ימים.‬

89
00:05:32,707 --> 00:05:34,917
‫רגע, מה? איזו נוסעת?‬

90
00:05:35,835 --> 00:05:36,753
‫אנה רוס.‬

91
00:05:36,836 --> 00:05:39,130
‫יש לנו מה שנדרש כדי לפתוח חקירה חדשה.‬

92
00:05:40,673 --> 00:05:42,675
‫בתחנה ידחו את העדויות האלה.‬
‫-ג'רד.‬

93
00:05:43,885 --> 00:05:47,138
‫ביום שבו קברתי את גרייס, ‬
‫הבטחתי שאחזיר את התינוקת שלנו.‬

94
00:05:47,638 --> 00:05:49,807
‫זה הכי קרוב שהגעתי. יש לפעול מיד.‬

95
00:05:51,142 --> 00:05:54,062
‫עלינו לעקוף את התחנה.‬
‫תפגשו אותי במרשם בעוד שעה.‬

96
00:05:54,145 --> 00:05:56,022
‫המרשם לא יעזרו לנו.‬

97
00:05:56,105 --> 00:05:58,691
‫עדן אפילו לא נוסעת,‬
‫והתיק שלה הוא של נעדרים.‬

98
00:05:58,775 --> 00:06:00,860
‫אין סוכנות שתפעל יותר בתקיפות‬

99
00:06:00,943 --> 00:06:03,029
‫כדי לאתר נוסעת שמבוקשת באשמת רצח.‬

100
00:06:03,112 --> 00:06:06,949
‫ולשותפה שלך לשעבר יש את היכולת‬
‫לתת לזה עדיפות עליונה.‬

101
00:06:12,622 --> 00:06:15,666
‫זה מדהים. אני צריכה לקחת דגימה מזה.‬

102
00:06:16,250 --> 00:06:19,045
‫לפני שתנופפי מולי באזמל, היו לך חדשות?‬

103
00:06:20,755 --> 00:06:24,926
‫הנרי החזיר את הקופסה את השחורה בשבילך,‬
‫ולכן מגיע לך לשמוע זאת ראשון.‬

104
00:06:25,009 --> 00:06:26,677
‫מצאת משהו נוסף?‬

105
00:06:27,178 --> 00:06:29,013
‫אני עומדת מאחורי האמת שלי.‬

106
00:06:29,097 --> 00:06:31,391
‫שומע את זה? כי ואנס לא שמע.‬
‫-לאט יותר.‬

107
00:06:31,474 --> 00:06:34,060
‫בסדר.‬
‫-לחזור לשם. להציל אותה!‬

108
00:06:34,143 --> 00:06:35,311
‫להציל אותו.‬

109
00:06:35,395 --> 00:06:36,270
‫סאנבי.‬

110
00:06:36,354 --> 00:06:37,980
‫סיכוי אחרון.‬
‫-לשחרר אותם!‬

111
00:06:38,064 --> 00:06:40,233
‫הכול מחובר.‬

112
00:06:41,859 --> 00:06:43,236
‫אתה בסדר?‬

113
00:06:44,404 --> 00:06:46,906
‫אני חושבת שזה די ברור שעלינו על משהו.‬

114
00:06:47,573 --> 00:06:50,451
‫אז איך קרה שהקריאות הוקלטו בקופסה השחורה?‬

115
00:06:51,035 --> 00:06:55,164
‫הם מוסתרים בקטע שאורכו 6.2 שניות‬
‫של גלי תדר אולטרה נמוך, ULF.‬

116
00:06:55,248 --> 00:06:56,999
‫הם הוקלטו במהלך הטיסה.‬

117
00:06:57,083 --> 00:06:59,794
‫אין ספק שמשהו בשש השניות האלה משפיע עליך.‬

118
00:07:00,378 --> 00:07:03,256
‫אז אנחנו צריכים להבין ‬
‫מה קרה באותו רגע בטיסה.‬

119
00:07:03,840 --> 00:07:06,259
‫בדיוק, אבל השאלה היא איך.‬

120
00:07:13,057 --> 00:07:13,891
‫היי.‬

121
00:07:14,475 --> 00:07:17,437
‫הייתי מחבקת אותך חזק ‬
‫אבל מישהו בטח עוקב אחרינו.‬

122
00:07:17,520 --> 00:07:19,313
‫כנראה.‬
‫-איפה אחיך?‬

123
00:07:20,064 --> 00:07:24,235
‫המכונית שלו מלאה בכרזות של עדן ובאשפה,‬
‫אז נסענו בנפרד.‬

124
00:07:25,027 --> 00:07:26,362
‫ג'רד אמר שהרמז תקף.‬

125
00:07:27,405 --> 00:07:30,867
‫כן. כן, אני חושבת שזה נכון, ‬
‫שזה יכול להיות זה.‬

126
00:07:31,742 --> 00:07:34,620
‫אלוהים. זה קפה מ"דילון'ס"?‬
‫אני מתה על המקום הזה.‬

127
00:07:34,704 --> 00:07:38,458
‫מוזר. המקום היחיד ‬
‫שנתקלתי בו היה מול הבית של ג'רד.‬

128
00:07:39,208 --> 00:07:42,128
‫זה מוזר שאת הולכת כל כך רחוק בשביל קפה.‬

129
00:07:42,920 --> 00:07:43,754
‫לעזאזל.‬

130
00:07:45,006 --> 00:07:48,092
‫אל תגידי כלום.‬
‫אם הוא יגלה שידעת מזה, הוא יתחרפן.‬

131
00:07:49,302 --> 00:07:50,845
‫בוקר טוב.‬
‫-היי.‬

132
00:07:51,345 --> 00:07:53,514
‫מיקאמי, את מעודכנת?‬
‫-כן.‬

133
00:07:54,307 --> 00:07:55,516
‫בסדר. עכשיו מה?‬

134
00:07:56,225 --> 00:07:59,145
‫אקח את הדוח שלך,‬
‫אגיש תלונה, ואז נקבל אישור לחקור.‬

135
00:07:59,228 --> 00:08:02,482
‫כשניכנס לשם, אתה מבוקש לחקירה. ‬
‫אנחנו לא חברים. ברור?‬

136
00:08:04,066 --> 00:08:05,276
‫בסדר, קדימה.‬

137
00:08:27,381 --> 00:08:30,051
‫מה? אמוטה? טייס המשנה ב-828?‬

138
00:08:30,134 --> 00:08:31,219
‫מה איתו?‬

139
00:08:31,928 --> 00:08:32,762
‫הוא הרעם.‬

140
00:08:33,471 --> 00:08:36,265
‫אני צריכה לדבר איתו.‬
‫-זו לא הסיבה שאני כאן, מיק.‬

141
00:08:36,349 --> 00:08:38,643
‫אנחנו נדאג לבן. את תדאגי לסירת ההצלה.‬

142
00:08:38,726 --> 00:08:40,603
‫אמוטה יצא בעוד חמש דקות. קדימה.‬

143
00:08:41,395 --> 00:08:42,563
‫בסדר. תשמרי עליו.‬

144
00:08:42,647 --> 00:08:43,564
‫כן.‬

145
00:08:43,648 --> 00:08:44,857
‫מכאן, בבקשה.‬

146
00:08:59,872 --> 00:09:01,541
‫אף אחד לא אוהב את המרשם.‬

147
00:09:03,668 --> 00:09:06,045
‫אבל אם נעשה מה שהם מבקשים ונגיע לפגישות,‬

148
00:09:06,128 --> 00:09:07,547
‫הם יניחו לנו לנפשנו.‬

149
00:09:08,047 --> 00:09:11,175
‫ואוכל להישאר כמה זמן שארצה?‬
‫-זה כל העניין.‬

150
00:09:11,259 --> 00:09:15,346
‫לקחנו את האכסניה הישנה הזאת‬
‫והפכנו אותה למקלט בטוח עבור כל הנוסעים.‬

151
00:09:21,435 --> 00:09:23,771
‫תודה. הייתי כל כך בודדה.‬

152
00:09:23,854 --> 00:09:26,065
‫יש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות כאן.‬

153
00:09:26,148 --> 00:09:29,986
‫אנחנו עוסקים בגננות, ‬
‫רודים דבש ומגינים זה על זה.‬

154
00:09:32,572 --> 00:09:36,325
‫תזכרי, אם את חווה קריאות,‬
‫יש לך את הכוח להתעלם מהן.‬

155
00:09:37,994 --> 00:09:39,620
‫אנחנו צריכים להיות חזקים.‬

156
00:09:39,704 --> 00:09:41,247
‫יש מישהו למעלה?‬

157
00:09:44,250 --> 00:09:47,420
‫השארתי את החלון פתוח למעלה.‬
‫זה בטח סנאי. אני אבדוק.‬

158
00:09:54,552 --> 00:09:56,053
‫בוקר טוב, קטנטונת.‬

159
00:09:56,679 --> 00:09:57,555
‫היי.‬

160
00:09:58,764 --> 00:10:01,851
‫עדן, זה האיש הנחמד שהציל את הרופא‬

161
00:10:01,934 --> 00:10:03,352
‫שאז הציל את חייך.‬

162
00:10:03,436 --> 00:10:05,730
‫הוא חילץ אותו מהמים כשהוא טבע.‬

163
00:10:06,272 --> 00:10:07,940
‫ועכשיו הוא עוזר לך שוב.‬

164
00:10:08,733 --> 00:10:09,942
‫עוזר לנו.‬

165
00:10:13,195 --> 00:10:16,115
‫אני מצטערת על הדלת. אני לא...‬
‫-עליכן להיות בשקט.‬

166
00:10:17,325 --> 00:10:19,410
‫האנשים שלי ממש מתחתיכן כל היום.‬

167
00:10:19,493 --> 00:10:22,663
‫אני יודעת. אני רק חשבתי שנוכל...‬
‫-אסור שידעו שאתן כאן.‬

168
00:10:22,747 --> 00:10:24,957
‫הם לא יבינו, ואני לא אבקש מהם להבין.‬

169
00:10:28,169 --> 00:10:29,462
‫רוצה שאכבס לך אותה?‬

170
00:10:29,545 --> 00:10:31,380
‫זה בסדר. אני פשוט...‬

171
00:10:32,173 --> 00:10:33,174
‫היא מלוכלכת.‬

172
00:10:35,301 --> 00:10:36,802
‫תזכרי, אתן לא כאן.‬

173
00:10:41,474 --> 00:10:42,516
‫- מרשם 828 -‬

174
00:10:42,600 --> 00:10:44,977
‫קפטן. מיקלה סטון.‬

175
00:10:45,478 --> 00:10:47,688
‫סטון. כן, בלשית המשטרה.‬

176
00:10:47,772 --> 00:10:50,858
‫כבר לא, אבל אני מבינה שאתה עדיין טס.‬

177
00:10:50,941 --> 00:10:54,153
‫מטוסים פרטיים עכשיו.‬
‫הבוס מתרברב שיש לו טייס מטיסת 828.‬

178
00:10:54,236 --> 00:10:58,949
‫ומקבל את העובדה שעליי לקבל כאן אישור‬
‫שאני כשיר לטוס בכל פעם שאני נוחת בעיר.‬

179
00:10:59,033 --> 00:11:02,912
‫אני יודעת שראית את מה שאני ראיתי.‬
‫את הברק. אנחנו חולקים קריאה.‬

180
00:11:02,995 --> 00:11:05,873
‫אני צריך להגיע לטיטרבורו. ‬
‫אני צריך להטיס מטוס.‬

181
00:11:05,956 --> 00:11:09,919
‫אנחנו לא יכולים סתם להתעלם מזה.‬
‫-מצטער. אין לי זמן לזה.‬

182
00:11:10,002 --> 00:11:11,045
‫אמוטה, בבקשה!‬

183
00:11:11,629 --> 00:11:13,506
‫אמוטה! בחייך. לא...‬

184
00:11:19,887 --> 00:11:22,348
‫והנה רשימה של הבגדים שהיו איתה.‬

185
00:11:22,431 --> 00:11:24,433
‫רגע. אנה רוס גרה בפורסט היל, נכון?‬

186
00:11:24,517 --> 00:11:25,851
‫כן.‬
‫-תראה את זה.‬

187
00:11:26,352 --> 00:11:28,396
‫ספרנית שם דיווחה על גניבת טלפון.‬

188
00:11:28,479 --> 00:11:30,398
‫החשודה היא אישה עם פעוטה.‬

189
00:11:30,481 --> 00:11:33,234
‫לבנה, בתחילת שנות ה-20,‬
‫1.58 מטר ובלונדינית.‬

190
00:11:33,317 --> 00:11:36,278
‫לא, אנה אמרה שלאנג'לינה‬
‫יש עדיין שיער ערמוני ארוך.‬

191
00:11:36,362 --> 00:11:39,240
‫החשודה השאירה כתמים‬
‫וערכת צבע לשיער בשירותים.‬

192
00:11:39,323 --> 00:11:40,366
‫אולי זאת היא.‬

193
00:11:40,449 --> 00:11:42,785
‫היא במנוסה, הגיוני שהיא שינתה את חזותה.‬

194
00:11:42,868 --> 00:11:44,578
‫ספרייה. בואו נצא לשם.‬

195
00:11:50,126 --> 00:11:54,630
‫זאת בטח בקשה בלתי אפשרית, אבל עליך‬
‫לשמור על איפוק כדי שנעשה את עבודתנו.‬

196
00:11:54,714 --> 00:11:56,340
‫אבל באמת. זה ברור?‬

197
00:11:56,924 --> 00:11:57,883
‫כן.‬

198
00:12:09,186 --> 00:12:10,020
‫היי!‬

199
00:12:10,813 --> 00:12:11,856
‫מי אתה?‬

200
00:12:12,690 --> 00:12:14,191
‫אתה יודע איפה הבת שלי?‬

201
00:12:22,825 --> 00:12:23,993
‫פריק מטיסת 828.‬

202
00:12:25,828 --> 00:12:27,788
‫אין ספק שאתה יודע להשתמש במילים.‬

203
00:12:27,872 --> 00:12:30,916
‫כדאי שנעשה הפקה של שייקספיר בכלא,‬
‫היית יכול להיות...‬

204
00:12:32,793 --> 00:12:33,836
‫כן!‬

205
00:12:37,423 --> 00:12:40,926
‫אז עכשיו נתקלתי בנוסע‬
‫שסירב לבדוק קריאה משותפת איתי.‬

206
00:12:41,010 --> 00:12:42,219
‫אני מצטער.‬

207
00:12:42,928 --> 00:12:45,973
‫איפה אבא?‬
‫-הוא יצא עם ג'רד ודריאה לבדוק כיוון חקירה.‬

208
00:12:47,141 --> 00:12:49,560
‫כיוון חקירה מבטיח. מה אתם מנסים לגלות?‬

209
00:12:49,643 --> 00:12:54,106
‫סאנבי גילתה קטע בקופסה השחורה‬
‫שהוא הקלטה של כל הקריאות.‬

210
00:12:54,190 --> 00:12:56,192
‫עד לרגע שהמטוס נעלם ביוריקה.‬
‫-מה?‬

211
00:12:56,275 --> 00:12:59,987
‫כן. הקריאות שלך, שלי, של בן, של קאל,‬
‫ועוד תריסר, כולן זו על זו.‬

212
00:13:00,070 --> 00:13:04,492
‫אבל זה נמשך רק שש שניות.‬
‫אני מנסה להבין מה קרה לטיסת 828 באותו רגע.‬

213
00:13:04,575 --> 00:13:07,828
‫אנחנו מתמקדים במפות מזג האוויר‬
‫כי זה קרה במהלך הסערה.‬

214
00:13:07,912 --> 00:13:09,622
‫כשהברק פגע במטוס.‬

215
00:13:10,623 --> 00:13:11,832
‫ונשמע הרעם.‬

216
00:13:13,876 --> 00:13:16,086
‫הנוסע שנפנף אותי היה טייס המשנה.‬

217
00:13:16,170 --> 00:13:19,048
‫הקריאה הייתה רעם וברק.‬
‫-אנחנו צריכים לדבר איתו.‬

218
00:13:19,632 --> 00:13:22,551
‫כן, ניסיתי, ‬
‫אבל הוא עומד לעלות על מטוס בטיטרבורו.‬

219
00:13:22,635 --> 00:13:24,345
‫יש דרך לעצור אותו?‬

220
00:13:24,428 --> 00:13:25,763
‫בעצם, לכן אני כאן.‬

221
00:13:26,764 --> 00:13:28,641
‫משטרה. הטלפון שלך נגנב, גברתי?‬

222
00:13:29,141 --> 00:13:33,229
‫חשבתי שייקח זמן עד שאשמע מכם, אם בכלל.‬
‫-הן נראות לך מוכרות?‬

223
00:13:33,312 --> 00:13:34,563
‫- ילדה נעדרת שנתיים -‬

224
00:13:34,647 --> 00:13:38,150
‫זאת האישה שראיתי.‬
‫והיא נראית כמו הילדה הקטנה.‬

225
00:13:39,401 --> 00:13:42,488
‫נעדרת כבר שנתיים, אבל אמא שלה...‬

226
00:13:42,571 --> 00:13:43,614
‫זאת לא אמא שלה.‬

227
00:13:46,075 --> 00:13:48,327
‫המשפחה שלה מחפשת נואשות אחר כל רמז.‬

228
00:13:48,410 --> 00:13:50,496
‫כמעט לא דיווחתי על הטלפון שנגנב,‬

229
00:13:50,579 --> 00:13:53,290
‫אבל משהו בהתנהגותה של האישה הצעירה‬

230
00:13:53,374 --> 00:13:56,544
‫וצבע השיער בשירותים הטריד אותי.‬

231
00:13:56,627 --> 00:13:58,003
‫צדקת כשדיווחת על כך.‬

232
00:13:58,087 --> 00:14:01,757
‫אני רואה הרבה אנשים מחוסרי עבודה ובית,‬
‫אבל הילדה נראתה אחרת.‬

233
00:14:01,841 --> 00:14:05,219
‫היא הייתה כל כך מתוקה. ‬
‫למעשה, היא נתנה לי מתנה.‬

234
00:14:07,054 --> 00:14:10,766
‫היא ציירה את זה בזמן שאמא שלה...‬

235
00:14:11,475 --> 00:14:13,769
‫האישה ההיא השתמשה במחשב הזה.‬

236
00:14:19,358 --> 00:14:21,068
‫היסטוריית הגלישה נמחקה.‬

237
00:14:21,151 --> 00:14:25,030
‫נוכל לקחת את המחשב בהשאלה?‬
‫נבקש ממחלקת המז"פ לחקור יותר לעומק.‬

238
00:14:25,114 --> 00:14:28,367
‫אצטרך לקבל רשות.‬
‫-אין לנו זמן. בבקשה.‬

239
00:14:29,910 --> 00:14:30,828
‫קחו אותו.‬

240
00:14:32,204 --> 00:14:35,040
‫פרצתי את חומת האש‬
‫במערכת המידע של חברות התעופה.‬

241
00:14:35,541 --> 00:14:37,793
‫בסדר. אני צריכה חמש דקות.‬
‫-יש לך שתיים.‬

242
00:14:38,502 --> 00:14:40,296
‫אני צריכה שתי דקות.‬

243
00:14:44,592 --> 00:14:47,553
‫מושעה וממתין להרשאה בפגישת פנים אל פנים.‬

244
00:14:47,636 --> 00:14:52,099
‫קפטן אמוטה,‬
‫התייצב לאגף מקרים מיוחדים של ה-FAA שב...‬

245
00:14:52,892 --> 00:14:55,436
‫אלונזו, תוכל להכניס ‬
‫את הכתובת של קן הציפור?‬

246
00:14:55,519 --> 00:14:57,479
‫את שולחת אותו לכאן? מרושע מצידך.‬

247
00:14:57,563 --> 00:15:00,774
‫קפטן קלארק, כבר אין לך אישור להמראה.‬

248
00:15:04,445 --> 00:15:05,863
‫הנה היא נקייה, עדן.‬

249
00:15:07,656 --> 00:15:09,658
‫ועדיין חמה. מה אומרים?‬

250
00:15:09,742 --> 00:15:11,076
‫תודה.‬

251
00:15:15,372 --> 00:15:19,501
‫חשבתי שאולי נוכל למסור מידע אנונימי.‬

252
00:15:20,044 --> 00:15:23,881
‫לפחות ליידע את משפחת סטון שהיא בחיים.‬
‫אולי אפילו לאחד אותם מחדש.‬

253
00:15:27,343 --> 00:15:32,139
‫אני המשפחה היחידה שהילדה הקטנה הזאת מכירה.‬
‫היא ואני נועדנו להיות ביחד.‬

254
00:15:33,641 --> 00:15:34,892
‫כי לקחת אותה?‬

255
00:15:36,602 --> 00:15:41,523
‫עדן ואני מחוברות באופן חזק יותר מקרבת דם.‬

256
00:15:42,775 --> 00:15:45,361
‫לדעתי, אנחנו מתחילות לחלוק את אותן קריאות.‬

257
00:15:46,487 --> 00:15:49,865
‫אני אמור להגן על האנשים כאן,‬

258
00:15:49,949 --> 00:15:52,576
‫הסתרת נמלטת מהחוק מעמידה אותם בסכנה.‬

259
00:15:53,786 --> 00:15:58,374
‫אני אתן לך קצת אוכל, כסף,‬
‫אבל בבוקר, אתן תצטרכו לעזוב.‬

260
00:16:26,610 --> 00:16:28,445
‫אני כל כך קרוב, גרייס.‬

261
00:16:28,946 --> 00:16:30,197
‫אני נשבע.‬

262
00:16:44,461 --> 00:16:45,379
‫עדן?‬

263
00:16:50,718 --> 00:16:51,635
‫זאת את.‬

264
00:17:00,477 --> 00:17:03,147
‫בואי נשחק משחק קטן.‬
‫-בסדר.‬

265
00:17:07,067 --> 00:17:08,193
‫בואי, עדן. אני כאן.‬

266
00:17:09,319 --> 00:17:10,320
‫אבא כאן.‬

267
00:17:12,239 --> 00:17:13,365
‫לא.‬

268
00:17:13,949 --> 00:17:15,117
‫לא!‬

269
00:17:15,200 --> 00:17:16,452
‫עדן!‬

270
00:17:17,661 --> 00:17:18,829
‫עדן!‬

271
00:17:19,997 --> 00:17:21,081
‫עדן!‬

272
00:17:25,878 --> 00:17:29,506
‫הקריאות היו בראשים שלנו, ‬
‫אז איך הן בכלל הוקלטו?‬

273
00:17:29,590 --> 00:17:30,966
‫גלי ULF.‬

274
00:17:31,467 --> 00:17:33,135
‫תדרים אולטרה נמוכים.‬

275
00:17:34,511 --> 00:17:37,973
‫זה יכאב, נכון?‬
‫-טוב, זה לא לא יכאב.‬

276
00:17:38,557 --> 00:17:41,602
‫מה עשית? אלה אינם משרדי ה-FAA.‬

277
00:17:41,685 --> 00:17:44,146
‫אמוטה, אתה מכיר את ד"ר באל, וזה גבריאל.‬

278
00:17:44,229 --> 00:17:48,525
‫איך את מעזה להתערב בתוכניות הטיסה שלי,‬
‫לסכן את הפרנסה שלי?‬

279
00:17:49,526 --> 00:17:52,279
‫אני מנסה להגן על הנוסעים, וכטייס טיסת 828,‬

280
00:17:52,362 --> 00:17:53,405
‫זאת גם חובתך.‬

281
00:17:53,489 --> 00:17:57,034
‫תשכחי מזה. ‬
‫התפקיד שלי הסתיים כשירדתי מהמטוס ההוא.‬

282
00:17:57,117 --> 00:17:59,995
‫הקריאות לא ממש תומכות בכך.‬
‫-לדעתנו, הקריאות שלך‬

283
00:18:00,079 --> 00:18:01,872
‫קשורות לסערה ש-828 טסה דרכה.‬

284
00:18:01,955 --> 00:18:04,333
‫יש רק שני אנשים שראו מה עומד לקרות,‬

285
00:18:04,416 --> 00:18:07,336
‫ולקחו אותנו לצד השני. אתה וקפטן דיילי.‬

286
00:18:09,963 --> 00:18:11,799
‫אני לא מדבר על ביל דיילי.‬

287
00:18:12,299 --> 00:18:16,053
‫תחזירי לי את האישור לטוס‬
‫או שאתקשר למרשם ואדווח עלייך.‬

288
00:18:16,136 --> 00:18:18,055
‫הקופסה השחורה ברשותנו.‬

289
00:18:22,392 --> 00:18:27,523
‫אם תסכים להקדיש רגע אחד ולהקשיב,‬
‫אני מבטיחה שאחזיר לך את האישור לטוס.‬

290
00:18:34,154 --> 00:18:36,073
‫בסדר, מותק, זה המשחק.‬

291
00:18:36,573 --> 00:18:39,493
‫אמא תצייר ציור, ואני רוצה שתחשבי ממש חזק‬

292
00:18:39,576 --> 00:18:41,620
‫ושתנסי לצייר את אותו ציור.‬

293
00:18:42,746 --> 00:18:43,622
‫בסדר.‬

294
00:18:53,048 --> 00:18:54,049
‫תני לי לראות.‬

295
00:18:55,759 --> 00:18:58,595
‫בסדר, זה היה ניסיון ממש מוצלח.‬

296
00:18:59,096 --> 00:19:01,098
‫אנחנו ננסה שוב. בסדר?‬

297
00:19:04,810 --> 00:19:05,978
‫אני רעבה.‬

298
00:19:06,478 --> 00:19:09,565
‫עדן, כבר עשית את זה.‬
‫אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה.‬

299
00:19:09,648 --> 00:19:12,526
‫אנחנו מחוברות. אני רק צריכה שתמצאי את זה.‬

300
00:19:13,026 --> 00:19:15,737
‫הפעם תחשבי על מה ‬
‫שאמא מציירת ותציירי את זה.‬

301
00:19:15,821 --> 00:19:16,905
‫תוכלי לעשות את זה?‬

302
00:19:39,303 --> 00:19:42,598
‫למה את לא מקשיבה?‬
‫פשוט תציירי את מה שאמא מציירת.‬

303
00:19:44,057 --> 00:19:45,475
‫לא.‬

304
00:19:46,059 --> 00:19:48,520
‫קדימה, עדן. אני כאן.‬

305
00:19:49,104 --> 00:19:50,522
‫עדן, אבא כאן.‬

306
00:20:09,333 --> 00:20:11,960
‫אם לא תעשי את זה כמו שצריך, ‬
‫אנחנו לא נצייר.‬

307
00:20:12,044 --> 00:20:14,046
‫את לא יכולה סתם לצייר מה שאת רוצה.‬

308
00:20:18,217 --> 00:20:19,509
‫הכול בסדר כאן?‬

309
00:20:20,052 --> 00:20:21,845
‫לא ידעתי שאתה כאן.‬

310
00:20:25,974 --> 00:20:27,351
‫תודה רבה.‬

311
00:20:27,976 --> 00:20:31,813
‫עדן קצת רעבה ונרגנת.‬

312
00:20:32,648 --> 00:20:34,149
‫ילדים הם כאלה לפעמים.‬

313
00:20:46,036 --> 00:20:48,413
‫בחיים לא ראיתי משהו כזה. אתה?‬

314
00:20:48,497 --> 00:20:51,375
‫אף פעם. טוס מעל זה. למעלה.‬

315
00:20:51,458 --> 00:20:53,085
‫למה אני מקשיב לזה?‬

316
00:20:53,168 --> 00:20:54,169
‫כמעט שם.‬

317
00:20:54,253 --> 00:20:56,755
‫אין זמן. אני אטוס דרך זה.‬

318
00:20:57,339 --> 00:20:58,465
‫אתה מה?‬

319
00:20:59,341 --> 00:21:01,510
‫מאיץ מהירות טיסה ל-300 קשר.‬

320
00:21:01,593 --> 00:21:03,011
‫אתה בטוח בקשר לזה?‬

321
00:21:03,095 --> 00:21:04,513
‫בבקשה, תכבי את זה!‬

322
00:21:08,392 --> 00:21:09,726
‫יכולתי לעצור אותו.‬

323
00:21:11,144 --> 00:21:14,523
‫באותו רגע, ידעתי שאנחנו צריכים ‬
‫לטוס מעל הסערה, לא דרכה, ‬

324
00:21:14,606 --> 00:21:19,403
‫אבל לא עשיתי כלום.‬
‫הרסתי את חייהם של כמעט 200 בני אדם.‬

325
00:21:19,486 --> 00:21:21,780
‫אין סיכוי שמישהו...‬
‫-תפסיקי.‬

326
00:21:21,863 --> 00:21:26,118
‫אין שום דבר שתוכלי לומר ‬
‫שיגרום לי לא להתחרט על הרגע ההוא.‬

327
00:21:27,828 --> 00:21:29,746
‫אפשר ללכת?‬
‫-אתה מוכן לחכות רגע?‬

328
00:21:30,539 --> 00:21:34,167
‫מצאנו משהו קבור מתחת להקלטה‬
‫ואנחנו צריכים שתשמע אותו.‬

329
00:21:36,295 --> 00:21:37,421
‫לאט יותר.‬

330
00:21:38,588 --> 00:21:39,464
‫לאט יותר.‬

331
00:21:39,548 --> 00:21:41,800
‫לחזור לשם. להציל אותה.‬

332
00:21:41,883 --> 00:21:44,219
‫להציל אותו. סיכוי אחרון. האמת שלי...‬

333
00:21:44,303 --> 00:21:47,431
‫כל קריאה שקיבלנו מוקלטת על הקופסה השחורה.‬

334
00:21:47,514 --> 00:21:48,598
‫אבל...‬

335
00:21:49,433 --> 00:21:50,309
‫אבל איך?‬

336
00:21:50,892 --> 00:21:52,978
‫טיסה 828. המתנה שממשיכה לתת.‬

337
00:21:53,603 --> 00:21:56,356
‫אתה זוכר מה קרה במהלך אותן שניות של הסערה?‬

338
00:21:58,108 --> 00:22:00,027
‫אני יודע בדיוק מה שקרה.‬

339
00:22:01,320 --> 00:22:03,447
‫זה היה הרגע שבו מתנו.‬

340
00:22:06,575 --> 00:22:08,118
‫איך אתה יודע את זה?‬

341
00:22:09,369 --> 00:22:10,954
‫אמוטה, מה אתה לא מספר לנו?‬

342
00:22:11,038 --> 00:22:15,083
‫הברק היה בכל מקום והוא הכה בנו שוב ושוב.‬

343
00:22:15,167 --> 00:22:16,626
‫ואז, בהמשך,‬

344
00:22:16,710 --> 00:22:19,838
‫כל הברקים התאחדו לכדור אדיר של אור טהור,‬

345
00:22:19,921 --> 00:22:21,256
‫ואנחנו טסנו ישר לתוכו.‬

346
00:22:21,340 --> 00:22:23,675
‫אין סיכוי שיכולנו לשרוד.‬

347
00:22:25,427 --> 00:22:27,179
‫זה בטח היה מבעית.‬

348
00:22:28,513 --> 00:22:29,806
‫זה היה יפהפה.‬

349
00:22:30,557 --> 00:22:34,853
‫הרגשתי שתחושת שלווה מציפה אותי.‬
‫רוגע כפי שמעולם לא חוויתי לפני כן.‬

350
00:22:35,479 --> 00:22:38,190
‫במהלך הסערה? ‬
‫זאת אומרת, אני הייתי די מפוחדת.‬

351
00:22:38,273 --> 00:22:39,608
‫כי את לא ראית את זה.‬

352
00:22:40,734 --> 00:22:43,612
‫רק דיילי ואני ראינו. הוא היה היחיד שהבין.‬

353
00:22:44,613 --> 00:22:46,656
‫ועכשיו הוא איננו.‬

354
00:22:47,949 --> 00:22:48,867
‫אולי לא.‬

355
00:22:49,451 --> 00:22:50,452
‫למה את מתכוונת?‬

356
00:22:50,952 --> 00:22:52,037
‫לפני שנתיים.‬

357
00:22:53,205 --> 00:22:54,831
‫הצילו!‬

358
00:23:00,379 --> 00:23:01,671
‫איפה הוא?‬

359
00:23:02,672 --> 00:23:04,591
‫אנחנו לא יודעים בדיוק.‬

360
00:23:23,068 --> 00:23:24,986
‫אחרי שטיסה 828 נחתה,‬

361
00:23:25,779 --> 00:23:28,156
‫דיילי נעשה אובססיבי לחלוטין.‬

362
00:23:28,240 --> 00:23:29,991
‫בניסיון להוכיח את חפותו.‬

363
00:23:30,075 --> 00:23:33,120
‫לא. זה היה יותר מזה. הוא רצה לחזור.‬

364
00:23:33,203 --> 00:23:35,539
‫הוא רצה להרגיש שוב את תחושת השלווה.‬

365
00:23:37,666 --> 00:23:41,837
‫הוא דחק בי להצטרף, ‬
‫אבל ככל שמצבו התערער, הלכתי והתרחקתי.‬

366
00:23:43,922 --> 00:23:48,051
‫העברתי זמן רב במחיצת דיילי לאחר טיסת 828.‬
‫הוא היה עסוק רק בדבר אחד.‬

367
00:23:48,135 --> 00:23:49,845
‫הוא היה בלתי כשיר.‬

368
00:23:49,928 --> 00:23:52,222
‫את יודעת מה תפקידו של טייס משנה?‬

369
00:23:52,305 --> 00:23:56,393
‫לקחת פיקוד כשהטייס אינו כשיר לטוס.‬
‫ואני לא עשיתי את זה.‬

370
00:23:56,476 --> 00:23:59,438
‫לא על המטוס כשידעתי שהוא יהרוג אותנו,‬

371
00:23:59,521 --> 00:24:02,524
‫או אחר כך כשיכולתי לשכנעו ‬
‫לוותר על האובססיה שלו.‬

372
00:24:03,024 --> 00:24:06,236
‫אף אחד לא ידע שהוא ייקח את זה כל כך רחוק.‬
‫-אני ידעתי.‬

373
00:24:06,945 --> 00:24:09,322
‫הוא התקשר בבוקר לפני שהוא גנב את המטוס.‬

374
00:24:09,406 --> 00:24:12,742
‫לא עניתי כי לא יכולתי להתמודד איתו יותר.‬

375
00:24:14,703 --> 00:24:19,082
‫הייתי צריך להיות שם בשבילו.‬
‫יכולתי להציל אותו. להציל את האישה הזאת.‬

376
00:24:21,376 --> 00:24:23,003
‫אני מתמודד עם זה בכל יום.‬

377
00:24:24,087 --> 00:24:28,049
‫אתה יודע, אכזבתי מישהי שאהבתי פעם.‬

378
00:24:29,217 --> 00:24:34,431
‫היא הייתה החברה הכי טובה שלי. ‬
‫היא איבדה את חייה, ולעולם לא אסלח לעצמי.‬

379
00:24:35,015 --> 00:24:36,349
‫את יודעת מה נורא?‬

380
00:24:37,392 --> 00:24:39,186
‫שאפילו אחרי מה שהוא עשה…‬

381
00:24:41,188 --> 00:24:42,606
‫אני מתגעגע אליו.‬

382
00:24:43,106 --> 00:24:45,108
‫היינו כל כך קרובים לפני שהכול קרה.‬

383
00:24:47,277 --> 00:24:50,280
‫אי אפשר לדמיין איך זה לטוס בלי הטייס שלך.‬

384
00:25:08,715 --> 00:25:09,799
‫תודה, אוליב.‬

385
00:25:10,550 --> 00:25:11,676
‫בשמחה.‬

386
00:25:12,761 --> 00:25:15,764
‫אז, אבא, בדקתי מיתוסים על ילדים אבודים...‬

387
00:25:15,847 --> 00:25:17,891
‫בבקשה, אוליב, אין לי זמן לזה.‬

388
00:25:19,059 --> 00:25:22,479
‫טוב, אולי זה עשוי לעזור.‬

389
00:25:22,562 --> 00:25:24,147
‫עדן הייתה ליד נהר.‬

390
00:25:24,231 --> 00:25:26,024
‫אלוהים, אוליב!‬

391
00:25:27,943 --> 00:25:29,694
‫סליחה. אני רק ניסיתי ל...‬
‫-מה?‬

392
00:25:30,278 --> 00:25:33,782
‫ניסית להראות לי תמונות בספר?‬
‫פשוט קחי את כל זה ממני.‬

393
00:25:35,742 --> 00:25:39,120
‫טוב, אני אעזור...‬
‫-לא, פשוט... אני צריך להיות לבד.‬

394
00:26:03,186 --> 00:26:04,104
‫אבא?‬

395
00:26:09,234 --> 00:26:11,069
‫אבא, מה אתה עושה?‬

396
00:26:11,152 --> 00:26:13,863
‫אני צריך לשמר את הציורים ‬
‫לפני שהם ייעלמו שוב.‬

397
00:26:14,447 --> 00:26:15,323
‫אבא, בבקשה…‬

398
00:26:15,407 --> 00:26:17,909
‫אני מתחבר לעדן. את לא רואה את זה?‬

399
00:26:17,993 --> 00:26:19,077
‫לא.‬

400
00:26:20,036 --> 00:26:22,581
‫לא, אני לא. אני לא רואה מה קורה...‬

401
00:26:27,544 --> 00:26:29,546
‫איקס מסמן את המיקום.‬

402
00:26:30,880 --> 00:26:32,882
‫עיגול עם נקודה.‬

403
00:26:33,925 --> 00:26:36,386
‫עכבישים זוחלים במעלה גבך.‬

404
00:26:36,469 --> 00:26:38,430
‫שרנו את השיר הזה הבוקר.‬

405
00:26:41,016 --> 00:26:43,852
‫אבא, אני יכולה להרגיש אותה.‬

406
00:26:47,147 --> 00:26:48,607
‫אני יכולה להרגיש אותה.‬

407
00:26:52,777 --> 00:26:56,615
‫בסדר, אז כשעדן מקבלת קריאה, ‬
‫היא מציירת אותה?‬

408
00:26:56,698 --> 00:26:57,782
‫כמו שקאל עשה.‬

409
00:27:00,952 --> 00:27:03,288
‫הנה טחנת הרוח שהיא חלקה איתי בקריאה.‬

410
00:27:06,333 --> 00:27:08,001
‫אני לא בטוח מה זה.‬

411
00:27:08,960 --> 00:27:13,632
‫פריחת הדובדבן בקריאה של דודה מיק.‬
‫-נכון. אז זה בטח ענן האפר שראיתי.‬

412
00:27:14,883 --> 00:27:18,595
‫היא בטח פחדה מאוד.‬
‫הלוואי שיכולתי להיות שם איתה.‬

413
00:27:19,804 --> 00:27:20,889
‫איפה שהיא לא תהיה.‬

414
00:27:23,892 --> 00:27:25,644
‫מה תרצה שהיא תצייר?‬

415
00:27:27,979 --> 00:27:28,980
‫ברצינות.‬

416
00:27:32,484 --> 00:27:33,526
‫תצייר את זה שם.‬

417
00:27:51,920 --> 00:27:54,172
‫למה את מצחקקת, אווזה טיפשה?‬

418
00:27:56,007 --> 00:27:57,175
‫- אבא -‬

419
00:27:59,969 --> 00:28:02,889
‫לא, זה... הוא מדבר איתך?‬

420
00:28:02,972 --> 00:28:06,726
‫עדן, אין לך אבא. אמרתי לך את זה.‬

421
00:28:07,310 --> 00:28:11,147
‫למה את מתחברת לאיש הזה?‬
‫את מחוברת אליי!‬

422
00:28:16,319 --> 00:28:19,489
‫אריקה! תזדרזי! כל המעקה הזה ייפול!‬

423
00:28:20,907 --> 00:28:26,121
‫בגללכם, אין לנו סיכוי למצוא עבודה.‬
‫-העולם לא סובב סביבך. לא הגעת להתייצבויות.‬

424
00:28:26,204 --> 00:28:28,915
‫אפשר לדבר עם מישהו?‬
‫כן, אולי עם השותף שלך לתא?‬

425
00:28:32,502 --> 00:28:35,004
‫תפסיק לבהות. הם בקושי הכניסו אותך לכאן.‬

426
00:28:35,505 --> 00:28:38,550
‫בטח קשה לעבוד כאן,‬
‫ולראות איך הם מתייחסים לאנשים.‬

427
00:28:39,300 --> 00:28:41,803
‫אני לא נהנית מזה,‬
‫אבל עבדת כשוטר סמוי בעבר.‬

428
00:28:41,886 --> 00:28:44,889
‫זאת הייתה חבורה של פנאטים.‬
‫כאן זה סיפור אחר לגמרי.‬

429
00:28:46,015 --> 00:28:48,351
‫כן, זה אותו סוג של סיפור‬

430
00:28:49,310 --> 00:28:51,229
‫שבו סבתא שלי נאלצה לישון‬

431
00:28:51,312 --> 00:28:54,858
‫באורוות סוסים במסלול המרוצים‬
‫סנטה אניטה במלחמת העולם השנייה.‬

432
00:28:55,859 --> 00:29:00,029
‫אני עושה למען נוסעי 828 מה ‬
‫שהייתי רוצה שמישהו מבפנים היה עושה למענה‬

433
00:29:00,613 --> 00:29:02,031
‫לפני שזה התפתח לכל זה.‬

434
00:29:02,532 --> 00:29:03,491
‫אני מבין.‬

435
00:29:09,372 --> 00:29:10,623
‫מה קרה לך?‬

436
00:29:13,960 --> 00:29:15,962
‫נתקלתי בטעות באגרוף.‬

437
00:29:17,088 --> 00:29:18,423
‫זה קורה כאן הרבה.‬

438
00:29:18,506 --> 00:29:19,758
‫אני מצטער.‬

439
00:29:23,511 --> 00:29:25,680
‫אני בטוח שלא באת בשביל האוכל כאן.‬

440
00:29:26,681 --> 00:29:27,515
‫מה העניין?‬

441
00:29:27,599 --> 00:29:29,601
‫אני במצב קשה.‬

442
00:29:29,684 --> 00:29:31,311
‫הוא אומר לבחור שיושב בכלא.‬

443
00:29:33,438 --> 00:29:35,106
‫יש מישהי שאני עוזר לה,‬

444
00:29:35,190 --> 00:29:37,609
‫ואני לא יודע אם אני צריך לעזור לה.‬

445
00:29:37,692 --> 00:29:39,611
‫חשבתי שאתה עוזר לכולם.‬

446
00:29:40,278 --> 00:29:43,198
‫היא בטח עשתה משהו ממש רע ‬
‫אם אתה מתלבט מה לעשות.‬

447
00:29:44,699 --> 00:29:45,742
‫זאת אנג'לינה?‬

448
00:29:46,451 --> 00:29:49,996
‫לעזאזל. אתה מחביא ‬
‫את המטורללת הרצחנית הזאת?‬

449
00:29:50,079 --> 00:29:53,124
‫נאלצתי לעשות זאת בגלל קריאה. ‬
‫ויש איתה ילדה.‬

450
00:29:53,208 --> 00:29:54,334
‫הילדה של בן סטון?‬

451
00:29:56,753 --> 00:30:01,132
‫אמרתי שהן יכולות להישאר ללילה אחד, ‬
‫אבל אנג'לינה מעורערת.‬

452
00:30:01,216 --> 00:30:02,884
‫הילדה הקטנה ציירה עכבישים,‬

453
00:30:02,967 --> 00:30:06,221
‫ואנג'לינה התחרפנה, היא מעכה את הנייר. ‬
‫זה היה אגרסיבי.‬

454
00:30:07,138 --> 00:30:10,266
‫אני חושב שאני צריך להסגיר אותה.‬
‫-זה בטח רעיון טוב.‬

455
00:30:13,937 --> 00:30:17,398
‫למרות שהיא עלולה להפליל אותך ברצח.‬

456
00:30:17,482 --> 00:30:20,819
‫אני לא עשיתי כלום.‬
‫היא פירשה לא נכון את מה שאמרתי.‬

457
00:30:20,902 --> 00:30:22,821
‫אולי תקבל חבר מושבעים אוהד.‬

458
00:30:22,904 --> 00:30:27,534
‫הם בטח לא יפשטו על בית המחסה שלך ‬
‫ויעצרו את כולם, נכון?‬

459
00:30:28,451 --> 00:30:29,744
‫לא אוכל להסתכן בזה.‬

460
00:30:32,956 --> 00:30:33,790
‫מה עליי לעשות?‬

461
00:30:33,873 --> 00:30:35,291
‫אין לך ברירה.‬

462
00:30:35,917 --> 00:30:38,962
‫אתה חייב להשאיר ‬
‫את אנג'לינה ואת הילדה בבית המחסה.‬

463
00:30:39,963 --> 00:30:43,424
‫אם תסגיר את אנג'לינה, ‬
‫תסכן את כל האחרים שם.‬

464
00:30:43,508 --> 00:30:45,635
‫אם תאלץ את אנג'לינה ואת עדן לעזוב,‬

465
00:30:46,177 --> 00:30:48,888
‫הילדה הקטנה הזאת תהיה בגללך בסכנה.‬

466
00:30:48,972 --> 00:30:50,431
‫אל תשנה דבר.‬

467
00:30:51,140 --> 00:30:53,101
‫רק עד שנוכל לחשוב על פתרון.‬

468
00:30:53,184 --> 00:30:54,435
‫קדימה. בוא נלך.‬

469
00:30:57,272 --> 00:30:58,147
‫תודה.‬

470
00:30:59,983 --> 00:31:01,401
‫אנחנו צריכים להישאר יחד.‬

471
00:31:01,484 --> 00:31:04,612
‫אין מספיק מאיתנו שיודעים ‬
‫עד כמה הקריאות באמת מרושעות.‬

472
00:31:24,966 --> 00:31:26,217
‫תודה.‬
‫-בבקשה.‬

473
00:31:27,051 --> 00:31:28,928
‫אז אני מנסה להבין ‬

474
00:31:29,012 --> 00:31:31,723
‫למה לא רצית לספר לאף אחד מה ראית או הרגשת.‬

475
00:31:31,806 --> 00:31:34,976
‫האם היית מגלה שחווית תחושת שלווה עילאית‬

476
00:31:35,059 --> 00:31:38,688
‫בזמן שהטסת 200 בני אדם‬
‫לתוך מה שהאמנת שהוא מוות בטוח?‬

477
00:31:38,771 --> 00:31:41,524
‫לא היו מאפשרים לך להיכנס שוב לתא הטייס.‬

478
00:31:42,025 --> 00:31:44,027
‫אבל למה לא לנסות לדבר עם הנוסעים?‬

479
00:31:44,110 --> 00:31:46,487
‫כולנו חווינו דברים שאף אחד אחר לא מבין.‬

480
00:31:46,571 --> 00:31:50,533
‫אבל אף אחד אחר לא ראה ‬
‫מה שדיילי ואני ראינו. היינו היחידים.‬

481
00:31:50,617 --> 00:31:52,619
‫למעשה, לא הייתם היחידים.‬

482
00:31:52,702 --> 00:31:55,705
‫גבריאל, אני חושבת שאנחנו...‬
‫-זה בסדר. אפשר לבטוח בו.‬

483
00:31:57,415 --> 00:31:58,333
‫אני קאל סטון.‬

484
00:31:59,667 --> 00:32:02,128
‫הייתי בטיסת 828, וראיתי את אותו דבר.‬

485
00:32:03,046 --> 00:32:07,258
‫ראיתי את האור הזה, והכול נראה הגיוני.‬

486
00:32:08,676 --> 00:32:12,347
‫כן. זה בדיוק מה שהרגשתי. הכול נראה הגיוני.‬

487
00:32:14,807 --> 00:32:17,352
‫אבל הוא היה מולנו. איך יכולת לראות אותו?‬

488
00:32:17,435 --> 00:32:20,521
‫ראיתי אותו מהחלון שלי ‬
‫לפני שנקלענו למערבולת. מרחוק.‬

489
00:32:20,605 --> 00:32:23,983
‫ראיתי סוג של זוהר לבן בוהק.‬
‫-סערות לא מתרחשות באופן כזה.‬

490
00:32:24,067 --> 00:32:27,779
‫הן לא יכולות להשיג אותך ‬
‫כשאתה טס במהירות של 800 קמ"ש.‬

491
00:32:29,280 --> 00:32:30,114
‫אלא אם...‬

492
00:32:31,449 --> 00:32:32,617
‫אם היא רדפה אחרינו.‬

493
00:32:33,534 --> 00:32:35,662
‫אלוהים.‬
‫-אתם לא טסתם לתוך הסערה.‬

494
00:32:35,745 --> 00:32:37,163
‫היא טסה אלינו.‬

495
00:32:37,914 --> 00:32:38,748
‫היא בחרה בנו.‬

496
00:32:38,831 --> 00:32:41,876
‫לפני שנתיים, נגעתי בזנב המטוס ונעלמתי שוב.‬

497
00:32:41,960 --> 00:32:45,713
‫אני חושב שחזרתי לשם, אל האור שראינו.‬

498
00:32:46,297 --> 00:32:50,301
‫אני צריך להיזכר במה שקרה. בבקשה...‬
‫-אני לא יודע איך לעזור לך.‬

499
00:32:51,260 --> 00:32:53,388
‫טוב, אמרת שאתה ודיילי דיברתם על זה.‬

500
00:32:53,471 --> 00:32:54,597
‫על מה שוחחתם?‬

501
00:32:54,681 --> 00:32:57,600
‫על השלווה, על הבלבול שהרגשנו אחרי הבוהק.‬

502
00:32:57,684 --> 00:32:59,060
‫היה לנו ביטוי לזה.‬

503
00:32:59,686 --> 00:33:02,063
‫שורה מתוך שיר על טיסה.‬

504
00:33:02,146 --> 00:33:04,524
‫קראנו לזה "הכחול הבוער, ההזוי, הארוך".‬

505
00:33:05,274 --> 00:33:06,109
‫המה?‬

506
00:33:08,027 --> 00:33:10,029
‫הכחול הבוער...‬

507
00:33:10,113 --> 00:33:11,656
‫...ההזוי, הארוך.‬

508
00:33:13,408 --> 00:33:14,450
‫אתה רואה את זה?‬

509
00:33:15,743 --> 00:33:17,370
‫נכון שזה מדהים?‬

510
00:33:19,789 --> 00:33:21,082
‫למה לחזור?‬

511
00:33:21,165 --> 00:33:22,250
‫אמא שלי.‬

512
00:33:23,001 --> 00:33:25,712
‫משהו קרה לה. היא סובלת.‬

513
00:33:25,795 --> 00:33:29,674
‫אתה לא יכול להציל אותה. אתה יודע זאת.‬
‫-עליי לחזור למען המשפחה שלי.‬

514
00:33:29,757 --> 00:33:34,178
‫אבל אם תלך, אתה תשכח את כל מה שאתה רואה,‬
‫את כל מה שאתה יודע עכשיו.‬

515
00:33:34,262 --> 00:33:35,263
‫תן לו ללכת.‬

516
00:33:37,056 --> 00:33:40,351
‫זה בסדר לחזור, קאל. כבר קיבלת את התשובה.‬

517
00:33:42,645 --> 00:33:45,857
‫רגע! אתה אמור להיות כאן.‬

518
00:33:45,940 --> 00:33:47,275
‫הוא לא.‬

519
00:33:47,942 --> 00:33:49,485
‫יש עוד מה לעשות.‬

520
00:34:01,164 --> 00:34:03,499
‫אני יודע מה קרה אחרי שנגעתי בזנב המטוס.‬

521
00:34:04,000 --> 00:34:07,545
‫הייתי שוב בטיסת 828 עם דיילי ופיונה.‬

522
00:34:07,628 --> 00:34:08,838
‫רגע. אתה בטוח?‬

523
00:34:08,921 --> 00:34:11,549
‫דיילי לא רצה שאעזוב. הוא תפס אותי.‬

524
00:34:11,632 --> 00:34:16,763
‫לכן הוא חזר באותו זמן כמוך? הוא חזר איתך?‬
‫-אולי. אני לא חושב שזה מה שהוא רצה.‬

525
00:34:16,846 --> 00:34:19,015
‫בטוח שזה איפה שהיית?‬
‫-אני יודע את זה.‬

526
00:34:19,098 --> 00:34:20,683
‫הכול היה כל כך מוכר.‬

527
00:34:21,392 --> 00:34:22,977
‫דיילי היה מודאג.‬

528
00:34:23,936 --> 00:34:25,980
‫הוא דאג שאשכח משהו.‬
‫-מה?‬

529
00:34:26,564 --> 00:34:27,565
‫אני לא בטוח.‬

530
00:34:27,648 --> 00:34:29,984
‫פיונה אמרה שכבר יש לי את התשובה.‬

531
00:34:31,235 --> 00:34:34,489
‫זה נשמע הגיוני בזמנו, ‬
‫אבל עכשיו, אני לא יודע. זה…‬

532
00:34:34,572 --> 00:34:35,782
‫אנחנו נגלה מה זה.‬

533
00:34:43,164 --> 00:34:48,044
‫נראה שבאורח פלא קיבלתי שוב אישור לטוס.‬
‫-זה הדבר היחיד שקרה היום שהוא לא פלאי.‬

534
00:34:48,127 --> 00:34:49,879
‫תוכל להמריא בעוד שעתיים.‬

535
00:34:49,962 --> 00:34:50,963
‫תודה.‬

536
00:34:52,507 --> 00:34:53,466
‫היי.‬

537
00:34:54,300 --> 00:34:58,262
‫תשכח מרגשות האשמה שלך, אמוטה.‬
‫קפטן דיילי ופיונה, הם עדיין שם בחוץ.‬

538
00:34:58,763 --> 00:35:02,475
‫אני לא מאמין שאני אומר את זה,‬
‫אבל אני שמח שקרקעת את המטוס שלי.‬

539
00:35:02,975 --> 00:35:07,563
‫זה לא אישי, אני נשבעת.‬
‫עשיתי זאת למעננו, למען הנוסעים.‬

540
00:35:07,647 --> 00:35:09,649
‫את מדברת כמו קפטן אמיתי.‬

541
00:35:10,149 --> 00:35:12,568
‫טיסה 828 בת מזל שאת מחזיקה את ההגה.‬

542
00:35:12,652 --> 00:35:14,612
‫אני לא בטוחה בקשר לזה, אבל...‬

543
00:35:15,905 --> 00:35:16,906
‫אני בטוח.‬

544
00:35:34,298 --> 00:35:35,550
‫פשוט תגיד את זה.‬

545
00:35:36,926 --> 00:35:40,263
‫בדקנו כל חיפוש במחשב. לא מצאנו כלום.‬

546
00:35:42,515 --> 00:35:45,101
‫מה לגבי איתור הטלפון הנייד?‬
‫-ניסינו הכול.‬

547
00:35:45,184 --> 00:35:47,270
‫נמשיך לחפש, טוב? אבל בינתיים...‬

548
00:35:47,937 --> 00:35:48,938
‫תודה.‬

549
00:36:06,789 --> 00:36:08,124
‫אנחנו נמצא אותה, אבא.‬

550
00:36:10,459 --> 00:36:11,377
‫אני יודע.‬

551
00:36:14,380 --> 00:36:15,715
‫תוכלי לתלות את זה שוב?‬

552
00:36:18,301 --> 00:36:19,343
‫לא שם.‬

553
00:36:22,930 --> 00:36:24,182
‫זאת קריאה.‬

554
00:36:26,184 --> 00:36:27,768
‫היא שייכת לכל השאר.‬

555
00:36:28,644 --> 00:36:30,813
‫לקח לי זמן להתחיל להאמין שוב.‬

556
00:36:34,317 --> 00:36:36,611
‫ייתכן שהקריאות יצילו את אחותך בכל זאת.‬

557
00:36:46,537 --> 00:36:47,455
‫דיג-דיג-דוג.‬

558
00:36:59,508 --> 00:37:00,635
‫מה אנחנו אומרים?‬

559
00:37:01,886 --> 00:37:02,720
‫תודה.‬

560
00:37:09,060 --> 00:37:10,770
‫את יכולה להישאר בינתיים.‬

561
00:37:12,104 --> 00:37:13,773
‫קיבלת את ההחלטה הנכונה.‬

562
00:37:14,440 --> 00:37:16,150
‫עדן היא המלאך השומר שלנו.‬

563
00:37:23,449 --> 00:37:27,161
‫זה הבית החדש שלנו, ילדה קטנה. ביתנו לנצח.‬

564
00:37:42,134 --> 00:37:43,094
‫שמעתי.‬

565
00:37:44,762 --> 00:37:46,430
‫איך אתה מחזיק מעמד?‬

566
00:37:47,306 --> 00:37:49,850
‫הייתה לי קריאה. היא הייתה איומה.‬

567
00:37:51,102 --> 00:37:54,689
‫הכול נבלע על ידי אפר והרס.‬

568
00:37:56,816 --> 00:37:58,818
‫ואז זה קרה. זה היה...‬

569
00:38:00,903 --> 00:38:01,821
‫יפהפה.‬

570
00:38:03,781 --> 00:38:05,199
‫כאילו שהיא הייתה כאן.‬

571
00:38:08,744 --> 00:38:11,289
‫זה נהדר. זה אומר שאתה מתקרב יותר ויותר.‬

572
00:38:11,372 --> 00:38:14,625
‫כן, אבל למה הקריאה לא הובילה אותי אליה?‬

573
00:38:15,126 --> 00:38:17,086
‫הן עזרו לכל כך הרבה אנשים אחרים.‬

574
00:38:18,754 --> 00:38:19,588
‫אני לא יודעת.‬

575
00:38:20,339 --> 00:38:23,426
‫זאת הסיבה שהיית ‬
‫הרבה יותר מוצלח בהנהגת סירת ההצלה‬

576
00:38:23,509 --> 00:38:25,803
‫כי אם מישהו היה שואל אותך את זה,‬

577
00:38:25,886 --> 00:38:29,640
‫היית אומר משהו מעודד או מרגיע, ואני…‬

578
00:38:29,724 --> 00:38:31,892
‫הייתי אדם אחר אז.‬

579
00:38:32,768 --> 00:38:36,147
‫לא. לא, אתה אותו אדם.‬

580
00:38:37,648 --> 00:38:40,860
‫אתה פשוט קבור מתחת להרבה צער.‬

581
00:38:43,487 --> 00:38:45,614
‫טיסת 828 לא הייתה תאונה.‬

582
00:38:47,575 --> 00:38:50,119
‫אנחנו אמורים להציל את הנוסעים ביחד.‬

583
00:38:57,251 --> 00:38:59,545
‫קשה לי להתמודד בלי טייס משנה.‬

584
00:39:00,504 --> 00:39:02,173
‫נתתי לגרייס הבטחה.‬

585
00:39:03,507 --> 00:39:07,803
‫נשבעתי לה שאמצא את עדן.‬
‫אני לא יכולה לוותר עליה. אני לא יכול.‬

586
00:39:11,474 --> 00:39:13,434
‫לא הייתי מבקשת ממך לוותר עליה.‬

587
00:39:14,685 --> 00:39:17,355
‫אבל אני יודעת שנמצא את עדן. אין לי ספק.‬

588
00:39:21,192 --> 00:39:24,987
‫ולכן אני רק מקווה‬
‫שכאשר תקיים את הבטחתך לגרייס, ‬

589
00:39:26,864 --> 00:39:28,783
‫אקבל את טייס המשנה שלי בחזרה.‬

590
00:39:45,383 --> 00:39:48,469
‫- ULF ותקשורת בממלכת החיות, יונקים -‬

591
00:39:50,679 --> 00:39:52,515
‫- טווסים -‬

592
00:40:34,932 --> 00:40:37,309
‫היי, פרופסור שעמומי.‬

593
00:40:38,102 --> 00:40:39,520
‫עבר הרבה זמן.‬

594
00:40:39,603 --> 00:40:40,438
‫איגן.‬

595
00:40:40,521 --> 00:40:41,856
‫לא התגעגעתי אליך.‬

596
00:40:41,939 --> 00:40:43,232
‫מה אתה רוצה, לעזאזל?‬

597
00:40:43,315 --> 00:40:47,153
‫לא מדובר במה שאני רוצה. אלא במה שאתה רוצה.‬

598
00:40:47,236 --> 00:40:50,072
‫בן סטון, יש לי חדשות נהדרות.‬

599
00:40:50,156 --> 00:40:52,116
‫אני יודע שהילדה הקטנה שלך בחיים.‬

600
00:40:53,701 --> 00:40:56,245
‫אני יודע בדיוק איפה תוכל למצוא אותה.‬

601
00:41:39,413 --> 00:41:44,335
‫תרגום: שלמה ליברמן‬