1 00:00:10,010 --> 00:00:13,930 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:20,020 --> 00:00:22,439 ‫בפרקים הקודמים...‬ ‫-המייג'ור אומרת להמשיך.‬ 3 00:00:22,522 --> 00:00:26,317 ‫הם משתמשים בזרמי חשמל עצומים‬ ‫כדי לבצע ניסויים על המוח שלהם.‬ 4 00:00:26,401 --> 00:00:29,612 ‫הבן שלי מתעל את הכאב מאחד הנוסעים הנעדרים.‬ 5 00:00:29,696 --> 00:00:31,740 ‫רק העבודה חשובה לך.‬ 6 00:00:31,823 --> 00:00:35,201 ‫אהבתי אותך.‬ ‫-וי, אני תמיד אוהב אותך.‬ 7 00:00:35,785 --> 00:00:37,871 ‫אמא!‬ ‫-תחזיר לי את הבת שלי!‬ 8 00:00:38,455 --> 00:00:40,874 ‫רק רציתי להודות לך על שהצלת אותנו.‬ 9 00:00:41,833 --> 00:00:43,209 ‫כל אחד היה עושה זאת.‬ 10 00:00:43,293 --> 00:00:46,880 ‫אני לא יודע אם האנשים שפגעתי בהם יסלחו לי.‬ ‫-זה לא קשור אליהם.‬ 11 00:00:46,963 --> 00:00:47,881 ‫זה קשור אליך.‬ 12 00:00:47,964 --> 00:00:51,051 ‫וליכולתך לראות את עצמך ‬ ‫כמישהו שראוי לאהוב אותו.‬ 13 00:00:51,134 --> 00:00:56,139 ‫ייתכן שאנחנו על סף שינוי‬ ‫הגדרת המדע כפי שאנחנו מכירים אותו.‬ 14 00:00:56,222 --> 00:00:58,475 ‫ייתכן מאוד שזאת עדות של...‬ 15 00:00:58,558 --> 00:00:59,642 ‫האלוהות?‬ 16 00:01:05,315 --> 00:01:06,399 ‫- אחדות -‬ 17 00:01:21,498 --> 00:01:23,583 ‫התעלפתי?‬ 18 00:01:27,921 --> 00:01:30,298 ‫אחרי שהתעקשת שלא תיכנס בחזרה הביתה.‬ 19 00:01:30,381 --> 00:01:31,966 ‫אבל, קאל, אנחנו...‬ ‫-תפסיק.‬ 20 00:01:34,177 --> 00:01:37,222 ‫אנחנו צריכים לקחת אותך לרופא. ‬ ‫אתה נראה זוועה.‬ 21 00:01:38,264 --> 00:01:42,060 ‫מי שמדבר. אני יכול להריח ‬ ‫את האלכוהול בנשימה שלך עד לכאן.‬ 22 00:01:43,728 --> 00:01:46,314 ‫אתה התמוטטת. זה רציני.‬ 23 00:01:47,524 --> 00:01:48,942 ‫אולי זה...‬ ‫-כל דבר.‬ 24 00:01:49,442 --> 00:01:52,278 ‫אולי זאת שפעת, ככל שידוע לנו. אל תדאג.‬ 25 00:01:52,987 --> 00:01:54,489 ‫אני מרגיש שאתה מודאג.‬ 26 00:01:56,991 --> 00:01:59,744 ‫נקרא לאביך,‬ ‫ונצא לקן הציפור כדי שסאנבי תבדוק...‬ 27 00:01:59,828 --> 00:02:03,456 ‫אני לא אספר על זה למשפחה שלי.‬ ‫וסאנבי היא כמעט בת משפחה.‬ 28 00:02:03,540 --> 00:02:05,792 ‫חוץ מזה, יש לה הרבה על הראש עכשיו.‬ 29 00:02:05,875 --> 00:02:07,752 ‫היא תפנה זמן.‬ ‫-אמרתי לא!‬ 30 00:02:13,299 --> 00:02:17,053 ‫הם רק התחילו להתאפס על עצמם‬ ‫אחרי שעדן חזרה הביתה.‬ 31 00:02:17,720 --> 00:02:20,640 ‫הדבר האחרון שהם צריכים ‬ ‫זה שאלחיץ אותם שוב,‬ 32 00:02:20,723 --> 00:02:23,518 ‫במיוחד בגלל משהו שהוא אולי חסר משמעות.‬ 33 00:02:24,602 --> 00:02:28,106 ‫בסדר. מה אם אקח אותך ‬ ‫למישהו שהוא לא בן משפחה?‬ 34 00:02:31,359 --> 00:02:33,444 ‫אני צריך את הכתובת. בואו נזדרז.‬ 35 00:02:34,445 --> 00:02:36,906 ‫מחלק הרצח בקו 2. איפה הקפטן?‬ 36 00:02:36,990 --> 00:02:39,159 ‫תיקח את תומפסון. צריך להרכיב צוות.‬ 37 00:02:39,242 --> 00:02:40,243 ‫בסדר.‬ 38 00:02:41,619 --> 00:02:42,996 ‫מה קורה, לעזאזל?‬ 39 00:02:43,079 --> 00:02:45,540 ‫נוסעת נוספת נרצחה. אנה רוס.‬ 40 00:02:46,040 --> 00:02:49,752 ‫נוסעת נוספת בטיסת 828 בתוך 24 שעות.‬ ‫הם לא חושבים שקולווין...‬ 41 00:02:49,836 --> 00:02:51,880 ‫לא, הוא מואשם רק בסחיטה.‬ 42 00:02:52,589 --> 00:02:53,965 ‫בסדר. אז מה התוכנית?‬ 43 00:02:54,048 --> 00:02:57,343 ‫המרשם מטפלים בזה.‬ ‫הם כבר מחפשים רמזים בבית של אנה.‬ 44 00:02:57,427 --> 00:02:59,304 ‫לא. מה התוכנית עם הנוסעים?‬ 45 00:02:59,387 --> 00:03:01,514 ‫למה אין שוטר בכל בית של נוסע?‬ 46 00:03:01,598 --> 00:03:04,851 ‫את לא חושבת שהצעתי את זה לבוס החדש? ‬ ‫אני לא האויב.‬ 47 00:03:04,934 --> 00:03:06,186 ‫אני יודעת. סליחה. רק…‬ 48 00:03:07,020 --> 00:03:09,355 ‫הייתה לי עוד קריאה. דם זב מאיקס אדום.‬ 49 00:03:09,439 --> 00:03:11,441 ‫לא נראה לי שהרוצח מתכוון להפסיק.‬ 50 00:03:11,524 --> 00:03:14,110 ‫בסדר. אדבר עם הקפטן ואראה מה אוכל לעשות.‬ 51 00:03:14,194 --> 00:03:16,738 ‫אבל בינתיים...‬ ‫-לא להתקרב לבית של אנה. ברור.‬ 52 00:03:26,164 --> 00:03:29,334 ‫- כריית אבני ספיר ברחבי העולם -‬ 53 00:03:30,835 --> 00:03:33,504 ‫סאנבי, השמש בקושי זרחה. באיזו שעה הגעת?‬ 54 00:03:33,588 --> 00:03:36,591 ‫לא הלכתי הביתה. ‬ ‫עבדתי על תוצאות דגימת הצלקת של קאל.‬ 55 00:03:36,674 --> 00:03:38,927 ‫זאת רקמת עור רגילה. ואז אוליב התק...‬ 56 00:03:39,010 --> 00:03:42,764 ‫סאנבי, את תישחקי את עצמך אם לא תנוחי.‬ 57 00:03:42,847 --> 00:03:47,393 ‫תקשיב לזה. אבן ספיר עשויה להיות‬ ‫האנטנה שמחברת אותנו לתודעה אלוהית.‬ 58 00:03:48,311 --> 00:03:53,733 ‫אבן ספיר, כמו שהייתה על זנב המטוס‬ ‫ועל פיסת העץ מתיבת נוח.‬ 59 00:03:53,816 --> 00:03:56,653 ‫אני רק צריכה להשיג אבן ספיר.‬ 60 00:03:56,736 --> 00:03:59,906 ‫חכי רגע. מה שאת צריכה זה לטפל בעצמך.‬ 61 00:03:59,989 --> 00:04:02,575 ‫ואנס, אני עושה זאת.‬ 62 00:04:03,326 --> 00:04:06,287 ‫אתה לא מבין? ‬ ‫אולי לנוסעים יש בכל זאת סיכוי.‬ 63 00:04:06,371 --> 00:04:08,831 ‫סיכוי שנוכל לשרוד את שנת 2024.‬ 64 00:04:12,877 --> 00:04:16,714 ‫ברור שתהיי שם. זה יום ההולדת ה-60 של אביך.‬ ‫-את לא מקשיבה לי!‬ 65 00:04:16,798 --> 00:04:20,260 ‫אין טעם לקנות לי כרטיס טיסה ‬ 66 00:04:20,343 --> 00:04:24,764 ‫או לדבר על משהו ‬ ‫שיתרחש אחרי ה-2 ביוני, 2024‬ 67 00:04:24,847 --> 00:04:26,224 ‫כי אני אהיה מתה.‬ 68 00:04:26,975 --> 00:04:29,978 ‫כבר איבדנו אותך פעם אחת.‬ ‫אני לא אקשיב לזה שוב.‬ 69 00:04:32,522 --> 00:04:34,399 ‫היא פשוט לא מבינה.‬ 70 00:04:35,191 --> 00:04:37,860 ‫כמובן שהיא מבינה. היא רק לא רוצה להבין.‬ 71 00:04:37,944 --> 00:04:39,279 ‫אף אחד מאיתנו לא רוצה.‬ 72 00:04:39,362 --> 00:04:40,571 ‫טוב, גם אני לא.‬ 73 00:04:42,448 --> 00:04:44,617 ‫הייתי עושה הכול בשביל עוד זמן.‬ 74 00:04:45,410 --> 00:04:48,997 ‫אז למה שלא תעשי? אין ספק שיש מישהו במעבדה.‬ 75 00:04:49,080 --> 00:04:50,707 ‫איזו מעבדה, אבא?‬ 76 00:04:50,790 --> 00:04:53,835 ‫לאחר שהמטוס נעלם, הממשלה סגרה הכול.‬ 77 00:04:53,918 --> 00:04:56,796 ‫אז מה בקשר לאיש הנחמד ההוא שפגשתי?‬ 78 00:04:56,879 --> 00:04:59,299 ‫ואנס? לא שמעתי ממנו.‬ 79 00:04:59,382 --> 00:05:01,926 ‫והחברה שלך, הרופאה? אלכס?‬ 80 00:05:05,346 --> 00:05:09,684 ‫אין דרך לתקן את "סירת ההצלה".‬ ‫הנוסעים ממשיכים לעשות דברים איומים.‬ 81 00:05:12,353 --> 00:05:14,188 ‫ממשיכים להרוג אנשים חפים מפשע.‬ 82 00:05:14,689 --> 00:05:17,692 ‫אולי המשימה אינה תיקון סירת ההצלה.‬ 83 00:05:17,775 --> 00:05:19,235 ‫אולי מדובר כאן‬ 84 00:05:20,820 --> 00:05:22,238 ‫במציאת דרך אחרת.‬ 85 00:05:29,162 --> 00:05:30,079 ‫בסדר.‬ 86 00:05:31,497 --> 00:05:34,125 ‫הכול נעשה תחת השם הבדוי שלך.‬ 87 00:05:34,208 --> 00:05:36,794 ‫אפילו רשמתי "גבריאל" על בדיקות המעבדה שלך.‬ 88 00:05:36,878 --> 00:05:38,004 ‫תודה על זה.‬ 89 00:05:38,087 --> 00:05:39,714 ‫ושהסכמת להיפגש איתנו מיד.‬ 90 00:05:39,797 --> 00:05:42,258 ‫הכול למען חבריה של ד"ר באל.‬ 91 00:05:44,510 --> 00:05:46,220 ‫ובכן, גבריאל...‬ 92 00:05:47,680 --> 00:05:50,892 ‫תוצאות בדיקות ספירת הדם המלאה‬ ‫יגיעו בעוד כמה שעות.‬ 93 00:05:50,975 --> 00:05:55,646 ‫לאחר מכן, ייתכן שתצטרך‬ ‫לעבור שאיבת מח עצם לשם ביופסיה‬ 94 00:05:55,730 --> 00:05:58,441 ‫כדי לקבל את האבחנה המדויקת ביותר.‬ 95 00:05:59,150 --> 00:06:00,401 ‫טוב, אבל...‬ 96 00:06:00,985 --> 00:06:03,780 ‫אבל נראה שמצבך מעיד‬ 97 00:06:03,863 --> 00:06:06,324 ‫על נסיגה בתהליך ההחלמה.‬ 98 00:06:10,787 --> 00:06:12,121 ‫כלומר, הסרטן שלי חזר.‬ 99 00:06:12,205 --> 00:06:15,708 ‫עד שהתוצאות יגיעו, ‬ ‫אני לא יכולה לומר בוודאות.‬ 100 00:06:16,834 --> 00:06:18,086 ‫אני יודעת שזה קשה.‬ 101 00:06:18,878 --> 00:06:21,964 ‫תנסה להתמקד במשהו אחר היום.‬ 102 00:06:22,465 --> 00:06:24,425 ‫תמצא דרך להסיח את דעתך מכל זה.‬ 103 00:06:26,594 --> 00:06:27,762 ‫ולעשות מה?‬ 104 00:06:29,514 --> 00:06:30,681 ‫תחיה את חייך.‬ 105 00:06:38,606 --> 00:06:39,857 ‫היי, מתוקה.‬ 106 00:06:39,941 --> 00:06:41,734 ‫רוצה לצייר על זה?‬ ‫-לא!‬ 107 00:06:44,654 --> 00:06:45,863 ‫תתעודד, ילד.‬ 108 00:06:46,864 --> 00:06:49,367 ‫לא אהבת שאני בסביבה כשבנית דגמי מבצרים.‬ 109 00:06:49,450 --> 00:06:51,411 ‫לא בהתחלה, אבל התרגלתי לזה.‬ 110 00:06:55,790 --> 00:06:57,458 ‫היי, את עדיין תקועה שם?‬ 111 00:06:58,126 --> 00:07:01,170 ‫בן, אנה רוס נרצחה.‬ 112 00:07:03,214 --> 00:07:06,008 ‫מה? רק עכשיו היא הייתה אצלנו.‬ 113 00:07:06,092 --> 00:07:10,304 ‫כן. לכן התקשרתי.‬ ‫ג'רד נפגש איתי כדי לראות אם פספסנו משהו...‬ 114 00:07:11,764 --> 00:07:14,183 ‫אבל שני מקרי רצח של נוסעי 828 זה לא מקרי,‬ 115 00:07:14,684 --> 00:07:16,686 ‫אלא אם יש קשר אחר בין סאם לאנה.‬ 116 00:07:16,769 --> 00:07:19,105 ‫אני מקווה שכן, לטובת כולנו.‬ 117 00:07:19,188 --> 00:07:22,859 ‫בסדר. אני אהיה בקשר.‬ ‫אבל עד אז, תישאר בבית. גם קאל.‬ 118 00:07:22,942 --> 00:07:23,985 ‫כן.‬ 119 00:07:26,737 --> 00:07:27,780 ‫קאל?‬ 120 00:07:29,907 --> 00:07:30,908 ‫היי, קאל?‬ 121 00:07:37,665 --> 00:07:40,209 ‫היי, זה גבריאל. בבקשה תשאירו הודעה.‬ 122 00:07:41,002 --> 00:07:44,630 ‫הנה אתה. תודה לאל. תודה לאל שאת בסדר.‬ 123 00:07:44,714 --> 00:07:45,965 ‫למה חשבת שלא?‬ 124 00:07:47,508 --> 00:07:49,886 ‫תראה, אני מצטער שצעקתי עליך אתמול בלילה.‬ 125 00:07:49,969 --> 00:07:51,262 ‫קרה משהו?‬ 126 00:07:52,180 --> 00:07:53,222 ‫אנה רוס נרצחה.‬ 127 00:07:53,806 --> 00:07:54,849 ‫אלוהים.‬ 128 00:07:54,932 --> 00:07:56,184 ‫מישהו רוצח נוסעי 828.‬ 129 00:07:56,267 --> 00:07:58,895 ‫אני לא רוצה שתיפגע, ולכן אתה צריך להיזהר.‬ 130 00:07:58,978 --> 00:08:00,396 ‫אל תצא מהבית.‬ ‫-מה?‬ 131 00:08:00,480 --> 00:08:01,856 ‫אף אחד לא יודע מי אני.‬ 132 00:08:01,939 --> 00:08:05,526 ‫אנג'לינה יודעת.‬ ‫-למי היא תספר? למשטרה? הם יעצרו אותה.‬ 133 00:08:05,610 --> 00:08:09,363 ‫זה לא נתון לוויכוח. ייתכן שחייך בסכנה.‬ ‫-כן, ממש חיים.‬ 134 00:08:10,239 --> 00:08:11,240 ‫קאל.‬ 135 00:08:14,619 --> 00:08:16,412 ‫יש לו הרבה על הראש.‬ 136 00:08:37,517 --> 00:08:39,852 ‫- איי-אל-אן-איי -‬ 137 00:08:40,853 --> 00:08:41,979 ‫אלה אותיות?‬ 138 00:08:43,606 --> 00:08:45,566 ‫היא צעירה מדי בשביל לכתוב.‬ 139 00:08:47,902 --> 00:08:49,570 ‫- איי-אל-אן-איי‬ ‫מוסד סיעודי -‬ 140 00:08:49,695 --> 00:08:52,406 ‫היא לא כותבת. אני חושב שהיא מקבלת קריאה.‬ 141 00:08:52,490 --> 00:08:56,536 ‫אל תסתכל עליי. לך תברר את זה.‬ ‫-עכשיו? אמרתי לקאל להישאר בבית.‬ 142 00:08:56,619 --> 00:08:57,870 ‫עדן זקוקה לעזרתך.‬ 143 00:08:57,954 --> 00:09:01,624 ‫היא לא יכולה ללכת בעקבות קריאה,‬ ‫אבל אתה יכול לעשות זאת למענה.‬ 144 00:09:04,585 --> 00:09:07,588 ‫אולי מדובר במשהו ‬ ‫שיעזור לנו לתפוס את הרוצח הזה.‬ 145 00:09:12,510 --> 00:09:13,844 ‫בטוח שזה בסדר מצידך?‬ 146 00:09:13,928 --> 00:09:17,348 ‫לבלות עם הנכדה שלי שלא ראיתי שנתיים?‬ 147 00:09:17,431 --> 00:09:18,641 ‫אני בטוח.‬ 148 00:09:19,976 --> 00:09:21,477 ‫טוב. אל תדאגי, מתוקה.‬ 149 00:09:22,144 --> 00:09:24,105 ‫אני אברר את זה בשביל שנינו.‬ 150 00:09:27,358 --> 00:09:28,359 ‫אבא.‬ 151 00:09:29,151 --> 00:09:30,486 ‫תנעל את הדלת מאחוריי.‬ 152 00:10:19,035 --> 00:10:22,580 ‫היי, קיבלתי את ההודעה שלך.‬ ‫-היי, תודה שבאת ביום החופשי שלך.‬ 153 00:10:22,663 --> 00:10:25,374 ‫כמובן. שני נוסעים נרצחו ‬ ‫ב-24 השעות האחרונות?‬ 154 00:10:25,458 --> 00:10:28,252 ‫זה לא צירוף מקרים, אני מסכימה.‬ ‫אבל למה שני אלה?‬ 155 00:10:29,420 --> 00:10:31,672 ‫לא יודע. אני בספק אם נמצא כאן תשובות.‬ 156 00:10:31,756 --> 00:10:33,924 ‫המשטרה והמרשם כבר ערכו כאן חיפוש.‬ 157 00:10:34,008 --> 00:10:36,594 ‫אנחנו צריכים לחפש שוב. חייב להיות שם משהו.‬ 158 00:10:37,219 --> 00:10:38,512 ‫שלום?‬ 159 00:10:38,596 --> 00:10:41,641 ‫זה בסדר. הכול בסדר. אנחנו מהמשטרה.‬ 160 00:10:41,724 --> 00:10:43,100 ‫הכרת את סאם?‬ 161 00:10:43,601 --> 00:10:47,730 ‫לא היינו ממש חברים, אבל הוא היה נחמד.‬ ‫בטוח שלא הגיעה לו כל השנאה הזאת.‬ 162 00:10:48,314 --> 00:10:49,982 ‫על שהוא היה נוסע 828 או...‬ 163 00:10:50,608 --> 00:10:53,027 ‫שונאי נוסעי 828 האלה מסוכנים.‬ 164 00:10:53,110 --> 00:10:55,279 ‫הטרדות? השחתה?‬ 165 00:10:55,363 --> 00:10:57,531 ‫כאילו הטרדה בסגנון השוד של קים קיי.‬ 166 00:10:57,615 --> 00:10:59,533 ‫הפסדתי בגלל זה עבודה בשמרטפות.‬ 167 00:11:00,409 --> 00:11:02,328 ‫אבל לסאם לא היו ילדים.‬ 168 00:11:02,411 --> 00:11:06,999 ‫איזו אישה והבת שלה גרו אצלו בשנה שעברה.‬ ‫הצעתי להיות שמרטפית אבל הן עזבו.‬ 169 00:11:07,083 --> 00:11:09,001 ‫אני חושבת שהפחד הבריח אותן.‬ 170 00:11:09,502 --> 00:11:10,753 ‫זאת הילדה?‬ 171 00:11:18,886 --> 00:11:23,557 ‫היי, כן, מצאתי את הקשר. גם אנה וגם סאם‬ ‫נתנו מחסה לאנג'לינה בשלב מסוים.‬ 172 00:11:23,641 --> 00:11:24,975 ‫בכל זאת הלכת לרחרח?‬ 173 00:11:25,059 --> 00:11:29,105 ‫דריאה, שמעת אותי? ייתכן שאנג'לינה‬ ‫יצאה למסע נקמה נגד כל מי שעזר לה,‬ 174 00:11:29,188 --> 00:11:31,315 ‫או, אני לא יודעת, לא עזרו לה מספיק.‬ 175 00:11:31,399 --> 00:11:35,569 ‫אני יכולה להגיד לך איפה היא לא.‬ ‫בבית של האמא הפסיכית שלה בווסטצ'סטר.‬ 176 00:11:36,737 --> 00:11:37,988 ‫נואל נמצאת בניו יורק?‬ 177 00:11:38,072 --> 00:11:41,701 ‫כן. המרשם קיבלו מידע.‬ ‫ביצעתי שם חיפוש מקיף. אין זכר לאנג'לינה.‬ 178 00:11:41,784 --> 00:11:45,121 ‫אולי נטלטל עוד קצת את קן הצרעות, ‬ ‫נראה מה נוכל לעורר.‬ 179 00:11:45,204 --> 00:11:48,082 ‫מיק.‬ ‫-אולי אמצא משהו שהחבר'ה שלך פספסו.‬ 180 00:11:48,165 --> 00:11:51,711 ‫אם נואל תוכל לעזור לי‬ ‫להתקרב לאנג'לינה ורק לסיים את זה, אז...‬ 181 00:11:51,794 --> 00:11:53,838 ‫טוב. אשלח לך את הכתובת.‬ 182 00:11:53,921 --> 00:11:56,716 ‫אבל, בבקשה, עם כל מה שקורה, תיזהרי.‬ 183 00:11:56,799 --> 00:11:57,883 ‫כן. תודה.‬ 184 00:12:01,595 --> 00:12:06,183 ‫תסבירי למה את חושבת שזה רעיון טוב ‬ ‫לפרק לייזר שמחירו 10,000 דולר.‬ 185 00:12:06,267 --> 00:12:09,186 ‫כי בעדשות לייזרים משתמשים‬ ‫באבני ספיר באיכות גבוהה.‬ 186 00:12:09,270 --> 00:12:11,772 ‫וכרגע, העדשה הזאת היא כל מה שיש לנו.‬ 187 00:12:11,856 --> 00:12:14,608 ‫הוא אצלנו בהשאלה.‬ ‫אני ממש לא רוצה שאת תשברי...‬ 188 00:12:15,359 --> 00:12:16,193 ‫את זה.‬ 189 00:12:17,153 --> 00:12:18,320 ‫שאת תשברי את זה.‬ 190 00:12:19,780 --> 00:12:22,074 ‫תגיד שזה לא היה שווה.‬ ‫-זה לא היה שווה.‬ 191 00:12:22,158 --> 00:12:24,702 ‫בזבזת כרגע 10,000 דולר על אנטנה.‬ 192 00:12:24,785 --> 00:12:26,370 ‫זאת לא סתם אנטנה.‬ 193 00:12:27,830 --> 00:12:30,291 ‫במקום לחכות שהקריאות יבואו אלינו…‬ 194 00:12:30,374 --> 00:12:32,585 ‫את תתחברי אליהן?‬ 195 00:12:32,668 --> 00:12:37,006 ‫כן. תהיה לנו גישה חופשית ‬ ‫לקריאות בלתי מוגבלות.‬ 196 00:12:38,466 --> 00:12:40,342 ‫בסדר. אולי זה כן היה שווה.‬ 197 00:12:41,677 --> 00:12:44,388 ‫עכשיו אני רק צריכה מדריך הפעלה.‬ 198 00:12:49,727 --> 00:12:52,438 ‫לאן אתה הולך? ולמה החולצה שלך מגוהצת?‬ 199 00:12:52,521 --> 00:12:55,024 ‫כי אני מציית להוראות הרופאה.‬ 200 00:12:55,107 --> 00:12:57,902 ‫נאמר לי לעשות כל דבר‬ ‫מלבד לחכות לחדשות רעות,‬ 201 00:12:57,985 --> 00:12:59,487 ‫אז אני יוצא.‬ 202 00:12:59,570 --> 00:13:02,198 ‫אני מזדהה עם רגשותיך, לפעמים פשוטו כמשמעו,‬ 203 00:13:02,281 --> 00:13:04,366 ‫אבל אבא שלך היה מאוד ברור.‬ 204 00:13:04,909 --> 00:13:05,951 ‫זיק,‬ 205 00:13:06,786 --> 00:13:10,873 ‫לשם שינוי בחיים המאוד קצרים שלי, אני אחיה.‬ 206 00:13:26,430 --> 00:13:30,935 ‫- איי-אל-אן-איי‬ ‫דיור מוגן - מכון למדעי המוח -‬ 207 00:13:38,651 --> 00:13:41,153 ‫תוכל להמתין, בבקשה? בסדר, תודה.‬ 208 00:13:41,695 --> 00:13:43,155 ‫אפשר לעזור לך?‬ 209 00:13:43,239 --> 00:13:46,075 ‫אני מקווה. אני מחפש מקום בשביל אבא שלי.‬ 210 00:13:46,158 --> 00:13:48,160 ‫הוא... הוא זקוק לעזרה.‬ 211 00:13:48,786 --> 00:13:53,040 ‫רגע אחד הוא איתנו, ולאחר מכן‬ ‫הוא גורר אותי למופע של פרנק סינטרה.‬ 212 00:13:53,833 --> 00:13:57,837 ‫יש לנו מצוקת כוח אדם.‬ ‫אני לא יודעת אם יש מישהו עכשיו שיכול...‬ 213 00:13:57,920 --> 00:14:02,299 ‫בבקשה. אני יכול לסייר כאן לבד.‬ ‫אני לא יכול להתמודד איתו יותר בעצמי.‬ 214 00:14:02,383 --> 00:14:04,635 ‫כן.‬ ‫-אני לא יודע מה אני אעשה.‬ 215 00:14:04,718 --> 00:14:06,762 ‫בסדר, תסתכל מסביב במהירות.‬ 216 00:14:06,846 --> 00:14:07,805 ‫בסדר.‬ 217 00:14:08,472 --> 00:14:10,766 ‫ואל תטריד את הלקוחות שלנו.‬ 218 00:14:10,850 --> 00:14:11,851 ‫כמובן.‬ 219 00:14:12,518 --> 00:14:13,936 ‫שלום. איי-אל-אן-איי.‬ 220 00:14:15,396 --> 00:14:16,313 ‫כן.‬ 221 00:14:17,231 --> 00:14:18,357 ‫בסדר.‬ 222 00:14:18,983 --> 00:14:20,359 ‫מי אתה חושב שאתה?‬ 223 00:14:21,026 --> 00:14:24,405 ‫יש לך חוצפה לחשוב‬ ‫שאתה יכול לנופף בתג שלך ולהתפרץ פנימה.‬ 224 00:14:24,488 --> 00:14:27,449 ‫המשטרה כבר הייתה כאן והחריבה לי את הבית.‬ 225 00:14:28,284 --> 00:14:31,996 ‫אתה יודע מה השותפה שלך עשתה לי?‬ ‫היא חטפה את הבת שלי.‬ 226 00:14:32,079 --> 00:14:34,707 ‫למען האמת, נשמע שהיא הצילה את הבת שלך ממך.‬ 227 00:14:34,790 --> 00:14:38,878 ‫איך אתה מעז! היחידה שהיה צריך‬ ‫להציל את אנג'לינה ממנה הייתה היא עצמה.‬ 228 00:14:38,961 --> 00:14:43,007 ‫אני בטוחה שהיא הרגה את האנשים האלה.‬ ‫ואם מישהו אשם בזה, אלה אתם.‬ 229 00:14:43,924 --> 00:14:47,303 ‫ניסיתי להגן על העולם מהמלאך הנופל שלי,‬ 230 00:14:47,386 --> 00:14:50,347 ‫ועשיתי עבודה טובה עד שלקחתם אותה ממני.‬ 231 00:14:51,181 --> 00:14:54,059 ‫אז, לטענתך, ראית את בתך‬ ‫בפעם האחרונה בקוסטה ריקה?‬ 232 00:14:54,143 --> 00:14:58,355 ‫האדם היחיד שהייתי רוצה ‬ ‫בבית שלי פחות מכם, זאת היא.‬ 233 00:15:03,402 --> 00:15:05,029 ‫וואו! את מאמינה לכל זה?‬ 234 00:15:05,112 --> 00:15:06,071 ‫אפילו לא למילה.‬ 235 00:15:06,155 --> 00:15:08,616 ‫היא לא מחבבת אותך.‬ ‫-אני לא זקוקה לחיבתה.‬ 236 00:15:08,699 --> 00:15:12,369 ‫אם לא נקבל ממנה הוכחה שאנג'לינה מעורבת,‬ ‫אולי נקבל אותה מהגופות.‬ 237 00:16:28,821 --> 00:16:30,114 ‫ריינלדו?‬ 238 00:16:32,366 --> 00:16:33,200 ‫סטון.‬ 239 00:16:33,283 --> 00:16:35,828 ‫לא ראיתי אותך מאז שעזבת את המשטרה,‬ 240 00:16:35,911 --> 00:16:37,621 ‫מה שמעלה את השאלה,‬ 241 00:16:38,163 --> 00:16:39,498 ‫למה את בחדר המתים שלי?‬ 242 00:16:40,082 --> 00:16:43,460 ‫שני נוסעי 828 מתים. ‬ ‫אני חושבת שהם נרצחו על ידי אותו אדם.‬ 243 00:16:44,003 --> 00:16:46,005 ‫אני סבורה שהאדם הזה ימשיך לרצוח.‬ 244 00:16:46,088 --> 00:16:49,967 ‫יש לנו השערה. ואנחנו זקוקים ‬ ‫להוכחה כדי לשכנע את הבוס החדש.‬ 245 00:16:52,011 --> 00:16:52,970 ‫ובכן,‬ 246 00:16:53,679 --> 00:16:57,266 ‫לשני הקורבנות יש סימנים זהים‬ 247 00:16:57,349 --> 00:17:01,103 ‫שנעשו בדם על כף ידם השמאלית.‬ 248 00:17:01,186 --> 00:17:04,231 ‫אז אתם צודקים לחשוב‬ ‫שייתכן שמדובר באותו רוצח.‬ 249 00:17:05,024 --> 00:17:08,652 ‫מישהו שמשקלו בין 58 ל-61 ק"ג לכל הפחות.‬ 250 00:17:09,361 --> 00:17:10,612 ‫איך אתה יודע את זה?‬ 251 00:17:11,113 --> 00:17:14,366 ‫הסכין ננעצה כל כך עמוק בכל אחת מהגופות,‬ 252 00:17:14,450 --> 00:17:17,828 ‫עד שהקת השאירה חבורה, ‬ ‫ולשם כך נדרש משקל ממשי.‬ 253 00:17:20,205 --> 00:17:24,168 ‫זה מבטל את ההשערה שלנו. ‬ ‫אנג'לינה שוקלת 50 ק"ג לכל היותר.‬ 254 00:17:24,251 --> 00:17:25,627 ‫מה את חושבת?‬ 255 00:17:25,711 --> 00:17:29,923 ‫חשבתי שמישהו מנסה להפליל אקס בפשע,‬ ‫אבל אולי הרוצח שלנו הוא באמת אקס.‬ 256 00:17:30,507 --> 00:17:31,717 ‫הם הטרידו את סאם.‬ 257 00:17:32,676 --> 00:17:35,763 ‫הם יודעים איפה למצוא אותנו,‬ ‫אז בוא נלך למצוא אחד מהם.‬ 258 00:17:41,143 --> 00:17:42,770 ‫סליחה!‬ ‫-מצטער. אני מתנצל.‬ 259 00:17:42,853 --> 00:17:44,480 ‫זאת אשתי.‬ 260 00:17:46,190 --> 00:17:49,693 ‫סליחה שאיחרתי. היו פקקים.‬ ‫-אל תדאגי. אבא יאהב את המקום הזה.‬ 261 00:17:49,777 --> 00:17:51,695 ‫אכפת לך אם נעשה עוד סיבוב?‬ 262 00:17:51,779 --> 00:17:52,738 ‫בבקשה.‬ 263 00:17:53,614 --> 00:17:55,199 ‫שלום. איי-אל-אן-איי.‬ 264 00:17:56,533 --> 00:17:58,619 ‫מה כל כך חשוב שהייתי צריכה למהר?‬ 265 00:17:58,702 --> 00:17:59,620 ‫לא מה.‬ 266 00:18:01,205 --> 00:18:02,456 ‫מי.‬ 267 00:18:08,545 --> 00:18:10,047 ‫הנוסעים העצורים.‬ 268 00:18:10,923 --> 00:18:11,882 ‫איך?‬ 269 00:18:12,716 --> 00:18:14,384 ‫מצאתי אותם דרך קריאה של עדן.‬ 270 00:18:15,094 --> 00:18:16,970 ‫מישהו בטח זרק אותם כאן.‬ 271 00:18:17,054 --> 00:18:19,681 ‫עדיין לא יודע לנו ‬ ‫מה המייג'ור עשתה להם ולמה.‬ 272 00:18:19,765 --> 00:18:22,351 ‫נראה לי‬ ‫שעדן שלחה אותנו לכאן לגלות. השאלה...‬ 273 00:18:24,311 --> 00:18:26,730 ‫מי אתם, לעזאזל? אסור לכם להיות כאן.‬ 274 00:18:26,814 --> 00:18:31,401 ‫אסור לכם להפריע למטופלים שלי.‬ ‫-להפריע להם? המוח שלהם לא מתפקד.‬ 275 00:18:31,985 --> 00:18:34,571 ‫יש לך את זה ביותר אכזרי? הם עדיין אנשים.‬ 276 00:18:34,655 --> 00:18:36,573 ‫צאו מכאן.‬ ‫-אתה לא מבין.‬ 277 00:18:36,657 --> 00:18:38,492 ‫אל תאלץ אותי להתקשר לאבטחה.‬ 278 00:18:38,575 --> 00:18:40,494 ‫בסדר. סליחה. אנחנו עוזבים.‬ 279 00:18:44,623 --> 00:18:47,960 ‫אנחנו חייבים לחזור לשם.‬ ‫-כאילו שיש סיכוי שאעזוב עכשיו.‬ 280 00:18:48,544 --> 00:18:52,589 ‫הבטחתי לעצמי לפני הרבה זמן‬ ‫שלעולם לא אוותר על אף אחד.‬ 281 00:18:53,215 --> 00:18:54,258 ‫לעולם לא שוב.‬ 282 00:18:58,178 --> 00:19:00,180 ‫תסלחי לי. עוד אחד.‬ 283 00:19:05,102 --> 00:19:08,063 ‫- תוכלי בבקשה להתקשר?‬ ‫אני בטוחה שנצליח לעשות משהו.‬ 284 00:19:08,147 --> 00:19:10,649 ‫אני בעניין אם גם את...‬ ‫ניצחת. אני מוותרת. -‬ 285 00:19:10,732 --> 00:19:12,484 ‫לילה חשוב? מה את חוגגת?‬ 286 00:19:14,820 --> 00:19:15,737 ‫אני סוגרת פינה.‬ 287 00:19:16,405 --> 00:19:19,700 ‫אני חושבת שהגיע הזמן שאבין שגמרו איתי.‬ 288 00:19:28,333 --> 00:19:31,211 ‫אכפת לך לתת לי החשבון, כאילו, עכשיו?‬ 289 00:19:31,295 --> 00:19:35,132 ‫את יודעת מה? זה עליי הערב.‬ ‫נראה לי שאת צריכה חיזוק.‬ 290 00:19:35,215 --> 00:19:36,592 ‫מה שאני צריכה...‬ 291 00:19:38,844 --> 00:19:42,264 ‫זה מערה גדולה וחשוכה שאוכל לזחול לתוכה.‬ 292 00:19:43,140 --> 00:19:45,100 ‫הן בדיוק נגמרו לי, אבל...‬ 293 00:19:46,476 --> 00:19:48,478 ‫יש לי מיטה שתוכלי לזחול לתוכה.‬ 294 00:19:59,323 --> 00:20:00,824 ‫מתי את מסיימת?‬ 295 00:20:02,701 --> 00:20:03,952 ‫ויולט?‬ 296 00:20:04,036 --> 00:20:05,370 ‫היי.‬ 297 00:20:05,454 --> 00:20:08,540 ‫תודה שבאת.‬ ‫הייתי באה אליך, אבל עם העבודה החדשה...‬ 298 00:20:08,624 --> 00:20:10,959 ‫אין בעיה. באמת. אני זה ששלח לך הודעה.‬ 299 00:20:11,960 --> 00:20:13,045 ‫אני שמחה ששלחת.‬ 300 00:20:13,962 --> 00:20:19,092 ‫רציתי להחזיר לך את המעיל שלך, אבל לא ידעתי‬ ‫איך ליצור קשר עם הגיבור שהציל אותי.‬ 301 00:20:19,176 --> 00:20:22,262 ‫תפסיקי. את הגיבורה. זה המעיל האהוב עליי.‬ 302 00:20:27,351 --> 00:20:28,727 ‫אז…‬ 303 00:20:28,810 --> 00:20:29,770 ‫אז…‬ 304 00:20:30,646 --> 00:20:32,981 ‫מה חשבת ל…‬ 305 00:20:33,857 --> 00:20:35,150 ‫לעשות?‬ 306 00:20:35,234 --> 00:20:37,402 ‫או שרק רצית את המעיל שלך.‬ 307 00:20:37,486 --> 00:20:38,862 ‫לא.‬ 308 00:20:39,655 --> 00:20:41,114 ‫אני גמיש. מה שתרצי.‬ 309 00:20:41,198 --> 00:20:43,325 ‫טוב, אז אולי אזמין אותך לשתות משהו?‬ 310 00:20:44,117 --> 00:20:45,953 ‫זה המעט שאני יכולה לעשות למענך.‬ 311 00:20:47,454 --> 00:20:49,164 ‫כלומר, רק אם אתה רוצה.‬ 312 00:20:50,624 --> 00:20:52,209 ‫כן, משקה.‬ 313 00:20:53,794 --> 00:20:56,004 ‫אחרייך. טוב, בסדר.‬ 314 00:20:56,088 --> 00:20:57,089 ‫בטח.‬ 315 00:20:57,881 --> 00:20:58,757 ‫- משקאות -‬ 316 00:21:18,402 --> 00:21:20,862 ‫- אלכס‬ ‫התרופות של גבריאל מוכנות לאיסוף. -‬ 317 00:21:29,621 --> 00:21:30,706 ‫תסתכל על זה.‬ ‫-רגע.‬ 318 00:21:30,789 --> 00:21:33,208 ‫אתה תרצה לראות מה מצאתי.‬ ‫-קראתי מספיק.‬ 319 00:21:33,292 --> 00:21:36,920 ‫"די ליד הרכה עם נוסעי 828.‬ ‫יש להתייחס אליהם כראוי, כלשרצים."‬ 320 00:21:37,004 --> 00:21:39,464 ‫איך את סובלת את החרא הזה? השנאה התמידית?‬ 321 00:21:39,548 --> 00:21:43,468 ‫אני לא. צריך רק לסנן את המטורפים‬ ‫וללמוד לדעת מי מהם בלתי מזיקים‬ 322 00:21:43,552 --> 00:21:45,012 ‫ומי מהם רציניים.‬ 323 00:21:45,095 --> 00:21:46,555 ‫- לסמן את הנוסעים בדם. -‬ 324 00:21:46,638 --> 00:21:47,889 ‫"אקס-אאוט-828"?‬ 325 00:21:47,973 --> 00:21:51,685 ‫תקרא את הפוסטים האחרונים.‬ ‫יש לו תוכנית שלמה לחיסול נוסעי 828,‬ 326 00:21:51,768 --> 00:21:54,104 ‫שמתחילה עם נוסעים שסומנו בדם.‬ 327 00:21:54,187 --> 00:21:55,856 ‫רגע. הוא כתב "דם" במפורש,‬ 328 00:21:55,939 --> 00:21:58,608 ‫כפי שהרוצח רשם איקס בדם‬ ‫על הידיים של הקורבנות?‬ 329 00:21:58,692 --> 00:22:00,444 ‫זה לא מידע שנמסר לציבור.‬ 330 00:22:01,111 --> 00:22:03,613 ‫נזדקק לשם ולכתובת של אקס-אאוט-828 הזה.‬ 331 00:22:03,697 --> 00:22:05,991 ‫נראה שאתה צריך להתקשר לדריאה.‬ 332 00:22:06,491 --> 00:22:09,119 ‫- למטה בחצר בית הספר -‬ 333 00:22:09,202 --> 00:22:11,413 ‫חשבתי שזה בר רגיל. אני לא יכול לשיר.‬ 334 00:22:11,496 --> 00:22:12,956 ‫בטח שאתה יכול.‬ 335 00:22:13,040 --> 00:22:15,375 ‫אני לא טוב בשירה.‬ ‫-לכן זה כל כך כיף.‬ 336 00:22:15,459 --> 00:22:17,627 ‫אף אחד לא טוב. לא עשית את זה אף פעם?‬ 337 00:22:18,670 --> 00:22:20,589 ‫אתה בתול קריוקי?‬ 338 00:22:21,256 --> 00:22:22,924 ‫ככה קוראים לזה עכשיו?‬ 339 00:22:23,008 --> 00:22:26,428 ‫אל תדאג. ‬ ‫אדאג שלא תשכח את הפעם הראשונה שלך.‬ 340 00:22:35,979 --> 00:22:37,064 ‫אתם צוחקים עליי?‬ 341 00:22:37,147 --> 00:22:40,108 ‫בבקשה. אני רופאה.‬ ‫מבט אחד בגיליונות החולים שלהם.‬ 342 00:22:40,192 --> 00:22:43,028 ‫זה כל מה שאנחנו מבקשים. ואז נלך.‬ ‫-לא בא בחשבון.‬ 343 00:22:43,111 --> 00:22:46,782 ‫האנשים האלה היו תחת השגחתי.‬ ‫-באמת? אז מה הם עושים כאן?‬ 344 00:22:46,865 --> 00:22:51,620 ‫אני לא יודעת, אבל אולי יש משהו‬ ‫בגיליונות שלהם שעשוי לעזור לי‬ 345 00:22:51,703 --> 00:22:53,413 ‫לעזור לך לטפל בהם.‬ 346 00:22:53,497 --> 00:22:55,499 ‫אם אתם רוצים לעזור, לכו מכאן.‬ 347 00:22:55,582 --> 00:22:58,960 ‫אם אפר תקנות, יפטרו אותי,‬ ‫ולמטופלים שלי באמת לא יהיה מזל.‬ 348 00:22:59,544 --> 00:23:01,588 ‫אני היחיד שאכפת לו מהם.‬ 349 00:23:01,671 --> 00:23:05,175 ‫למוסד אפילו לא אכפת‬ ‫שאף אחד לא יודע מי האנשים האלה.‬ 350 00:23:05,258 --> 00:23:06,510 ‫אנחנו יודעים מי הם.‬ 351 00:23:08,845 --> 00:23:10,639 ‫הם נוסעי טיסת 828.‬ 352 00:23:11,306 --> 00:23:13,100 ‫בסדר. אני מבין.‬ 353 00:23:13,934 --> 00:23:16,895 ‫אתם מהאנשים האלה שהמטוס הזה מרתק אותם.‬ 354 00:23:17,604 --> 00:23:18,438 ‫בסדר.‬ 355 00:23:18,522 --> 00:23:22,442 ‫אתה טועה. ‬ ‫אנחנו מהאנשים האלה שהיו על המטוס.‬ 356 00:23:23,026 --> 00:23:24,194 ‫היי!‬ 357 00:23:24,694 --> 00:23:26,863 ‫היא לא משקרת. זה מרלון.‬ 358 00:23:26,947 --> 00:23:30,117 ‫זאת אשתו, ג'ואל. וזאת לינה.‬ 359 00:23:30,200 --> 00:23:31,284 ‫וזה...‬ 360 00:23:38,208 --> 00:23:39,042 ‫מרקו.‬ 361 00:23:39,876 --> 00:23:40,919 ‫אלוהים.‬ 362 00:23:44,256 --> 00:23:45,382 ‫מרקו.‬ 363 00:23:50,303 --> 00:23:52,097 ‫לא אשכח מה המייג'ור עשתה.‬ 364 00:23:53,056 --> 00:23:56,309 ‫הניסויים הנוראיים האלה.‬ ‫הקשר שהיה לך עם הבן שלי.‬ 365 00:24:02,232 --> 00:24:04,025 ‫יש סיבה שעדן הובילה אותי לכאן.‬ 366 00:24:06,486 --> 00:24:07,654 ‫כדי לזכור.‬ 367 00:24:10,198 --> 00:24:12,534 ‫זה לא מספיק לעזור לעצמי. עליי לעזור.‬ 368 00:24:13,118 --> 00:24:14,077 ‫כולנו.‬ 369 00:24:25,088 --> 00:24:27,299 ‫סלח לי, מרקו.‬ 370 00:24:29,009 --> 00:24:30,552 ‫אני מצטער. כל כך מצטער.‬ 371 00:24:35,932 --> 00:24:37,100 ‫זה לא יכול להיות.‬ 372 00:24:37,976 --> 00:24:38,810 ‫מה עשית?‬ 373 00:24:40,604 --> 00:24:42,772 ‫ביקשתי את סליחתו.‬ 374 00:24:43,607 --> 00:24:45,275 ‫אני חושב שהוא נתן לך אותה.‬ 375 00:24:46,234 --> 00:24:50,363 ‫הוא בהכרה. אני חושבת ‬ ‫שהמוח של הנוסעים האלה מתפקד. הם בהכרה.‬ 376 00:24:51,656 --> 00:24:54,326 ‫חמש דקות עם הגיליונות.‬ ‫אם אוכל להבין את מצבם,‬ 377 00:24:54,409 --> 00:24:56,953 ‫תאר לעצמך את סוג הטיפול שתוכל לתת להם.‬ 378 00:24:58,580 --> 00:24:59,873 ‫חמש דקות. זה הכול.‬ 379 00:24:59,956 --> 00:25:02,918 ‫אם מישהו יגלה על מעשינו...‬ ‫-הם לא. ניכנס ונצא.‬ 380 00:25:03,001 --> 00:25:04,044 ‫רק אחד מכם.‬ 381 00:25:04,836 --> 00:25:07,881 ‫לכי. אני אשאר.‬ ‫אני רוצה לשהות קצת עם האנשים האלה.‬ 382 00:25:16,223 --> 00:25:21,144 ‫אז הבחור הזה, אקס-אאוט-828, ששמו גרג טרנר,‬ ‫צריך לשמור מרחק של 15 מטר מנוסעי 828.‬ 383 00:25:21,228 --> 00:25:24,648 ‫אתה באמת חושב שאקס יציית לפיסת נייר?‬ 384 00:25:25,148 --> 00:25:26,650 ‫יש רק דרך אחת לגלות.‬ 385 00:25:27,484 --> 00:25:28,485 ‫נחכה.‬ 386 00:25:31,196 --> 00:25:34,741 ‫תיארתי לעצמי שזה יהיה יום ארוך.‬ ‫וכן, לפני שאת שואלת,‬ 387 00:25:34,824 --> 00:25:36,535 ‫יש תוספת אבוקדו.‬ 388 00:25:37,202 --> 00:25:41,373 ‫אני לא עושה את אותה טעות פעמיים.‬ ‫-כן, הנה זה. עבודה טובה.‬ 389 00:25:43,583 --> 00:25:44,543 ‫הנה הבחור שלנו.‬ 390 00:25:57,013 --> 00:25:58,181 ‫תודה שבאת.‬ 391 00:25:59,224 --> 00:26:02,435 ‫כתבתי את כל זה בשביל קאל, ‬ ‫אבל כדאי לחזור על כך.‬ 392 00:26:02,519 --> 00:26:05,689 ‫זה אופיואיד חזק לשיכוך כאבים.‬ 393 00:26:05,772 --> 00:26:08,650 ‫לא יותר משניים מאלה בכל 12 שעות.‬ 394 00:26:08,733 --> 00:26:12,529 ‫עדיין לא הגענו למצב הזה,‬ ‫אבל אם קאל יזדקק לכימותרפיה,‬ 395 00:26:12,612 --> 00:26:15,824 ‫הוא יצטרך להפסיק לקחת אותם.‬ ‫הם עלולים להסוות חום גבוה.‬ 396 00:26:15,907 --> 00:26:19,077 ‫הרופא שלו צריך לדעת אם יש לו חום.‬ 397 00:26:19,160 --> 00:26:23,123 ‫אני לא יכול לקחת אותם.‬ ‫אני פיכח רק ב-18 השעות האחרונות.‬ 398 00:26:31,798 --> 00:26:35,385 ‫השתדלתי כל כך להעלים כאב של אחרים,‬ ‫עד ששכחתי מעצמי.‬ 399 00:26:36,094 --> 00:26:37,053 ‫מהכאב שלי.‬ 400 00:26:39,723 --> 00:26:42,350 ‫ועכשיו לא נשאר לי מקום לעבד אותו.‬ 401 00:26:46,605 --> 00:26:48,398 ‫לא סיפרתי לאשתי שחזרתי לשתות.‬ 402 00:26:49,649 --> 00:26:51,901 ‫מצטער. פעם ראשונה שאני אומר זאת בקול.‬ 403 00:26:55,655 --> 00:26:57,073 ‫אני לא יודע מה לעשות.‬ 404 00:26:58,366 --> 00:27:00,201 ‫אני יודע שהאמת תפגע בה.‬ 405 00:27:01,620 --> 00:27:04,873 ‫אבל אם היא תגלה ששמרתי זאת בסוד...‬ ‫-זה יפגע בה אף יותר.‬ 406 00:27:05,874 --> 00:27:07,792 ‫זה טבעם של סודות.‬ 407 00:27:10,420 --> 00:27:11,755 ‫את היית שם.‬ 408 00:27:11,838 --> 00:27:14,049 ‫אני בהחלט הייתי שם.‬ 409 00:27:17,052 --> 00:27:21,139 ‫אני לא מאמינה שזאת הפעם הראשונה ‬ ‫שאני אומרת את זה בקול, אבל...‬ 410 00:27:23,224 --> 00:27:27,520 ‫ביום שבו טיסת 828 הייתה אמורה לנחות,‬ 411 00:27:28,605 --> 00:27:30,231 ‫הייתי בנמל התעופה JFK,‬ 412 00:27:31,483 --> 00:27:33,151 ‫וחיכיתי לסאנבי.‬ 413 00:27:35,862 --> 00:27:38,782 ‫סודיות מולידה כאב, זיק.‬ 414 00:27:39,282 --> 00:27:43,745 ‫תבטיח לי שתאהב את עצמך מספיק ‬ ‫כדי לפנות משאבים להתמודד עם זה.‬ 415 00:27:51,544 --> 00:27:54,589 ‫וואו! אני לא מכירה את זה.‬ ‫זה מהתקופה שלא היינו כאן?‬ 416 00:27:54,673 --> 00:27:55,757 ‫- "אני נמס איתך" -‬ 417 00:27:55,840 --> 00:27:58,510 ‫עשרים שנה לפני שנולדנו.‬ ‫השיר האהוב על אמא שלי.‬ 418 00:28:01,638 --> 00:28:05,141 ‫"נע קדימה, נושם בכל הכוח‬ 419 00:28:07,936 --> 00:28:12,399 ‫"לעשות איתך אהבה תמיד היה הכי טוב‬ 420 00:28:13,566 --> 00:28:18,738 ‫"ראיתי את העולם מתרסק על הפנים שלך ‬ 421 00:28:19,489 --> 00:28:25,203 ‫"אף פעם לא באמת ידעתי‬ ‫הוא תמיד היה רשת ותחרה ‬ 422 00:28:25,704 --> 00:28:29,165 ‫"אני אעצור את העולם ואתמוסס איתך‬ 423 00:28:32,043 --> 00:28:37,799 ‫"ראית את ההבדל ‬ ‫וזה משתפר כל הזמן"‬ 424 00:28:43,805 --> 00:28:45,390 ‫תמשיך. אתה מעולה.‬ 425 00:28:51,396 --> 00:28:52,272 ‫מה?‬ 426 00:28:52,897 --> 00:28:54,399 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 427 00:28:54,482 --> 00:28:56,025 ‫שום דבר. אני רק...‬ 428 00:28:56,109 --> 00:28:58,111 ‫זה פשוט נחמד, זה הכול.‬ 429 00:28:58,194 --> 00:29:00,613 ‫עבר זמן מאז שהרגשתי כמו מי שאני באמת.‬ 430 00:29:01,114 --> 00:29:02,198 ‫מסתורי.‬ 431 00:29:02,699 --> 00:29:06,244 ‫בסדר. תמשיך. מי אתה באמת?‬ 432 00:29:08,371 --> 00:29:09,706 ‫זה בדיוק העניין.‬ 433 00:29:12,292 --> 00:29:15,462 ‫למען האמת, אני קאל.‬ 434 00:29:16,463 --> 00:29:17,464 ‫קאל סטון.‬ 435 00:29:18,757 --> 00:29:22,051 ‫קאל סטון, הילד שברח מהבית?‬ 436 00:29:23,178 --> 00:29:24,804 ‫אבל חשבתי שהוא היה...‬ 437 00:29:24,888 --> 00:29:25,805 ‫צעיר יותר?‬ 438 00:29:26,306 --> 00:29:27,390 ‫כן.‬ 439 00:29:27,474 --> 00:29:29,851 ‫קשה להסביר, אבל זה אני.‬ 440 00:29:30,602 --> 00:29:32,687 ‫אז הילדה הקטנה מהמתחם היא...‬ 441 00:29:32,771 --> 00:29:34,230 ‫אחותי עדן.‬ 442 00:29:36,524 --> 00:29:37,442 ‫אלוהים.‬ 443 00:29:37,525 --> 00:29:42,447 ‫אני מצטער. הייתי צריך לספר לך קודם.‬ ‫אני לגמרי מבין אם את שונאת אותי עכשיו.‬ 444 00:29:42,530 --> 00:29:45,158 ‫שונאת אותך? אתה תשנא אותי.‬ 445 00:29:49,788 --> 00:29:52,165 ‫האישה הזאת, אנג'לינה.‬ 446 00:29:53,500 --> 00:29:59,088 ‫עזרתי לה לפני שנה עם ספרים וחיתולים וכאלה.‬ 447 00:29:59,172 --> 00:30:00,632 ‫עבדתי במעון יום.‬ 448 00:30:01,424 --> 00:30:02,550 ‫אז הבאתי לה דברים.‬ 449 00:30:03,134 --> 00:30:07,889 ‫אפילו הרשיתי לה לישון שם אחרי שסגרו. ‬ ‫לא היה לי מושג מי היא או מה היא עשתה,‬ 450 00:30:07,972 --> 00:30:11,851 ‫אבל אחרי שראיתי ‬ ‫את הילדה הקטנה מתאחדת עם אבא שלה,‬ 451 00:30:12,977 --> 00:30:14,103 ‫עם אבא שלך…‬ 452 00:30:15,271 --> 00:30:17,357 ‫הלוואי שהייתי מספרת למישהו קודם.‬ 453 00:30:18,233 --> 00:30:21,611 ‫לא. אנג'לינה שיטתה בכולנו.‬ 454 00:30:21,694 --> 00:30:23,154 ‫את אדם טוב.‬ 455 00:30:23,738 --> 00:30:27,492 ‫ואחרי כל מה שעברת, לא יכול להיות שאת...‬ ‫את פשוט...‬ 456 00:30:53,935 --> 00:30:54,769 ‫קחי.‬ 457 00:30:54,853 --> 00:30:57,188 ‫לא, זה בסדר. אני גרה ממש בהמשך הרחוב.‬ 458 00:30:57,814 --> 00:31:01,234 ‫בבקשה. את קופאת.‬ ‫חוץ מזה, הוא נראה טוב יותר עלייך.‬ 459 00:31:06,990 --> 00:31:08,783 ‫מי אמר שהאבירות חלפה מן העולם?‬ 460 00:31:11,786 --> 00:31:14,747 ‫רוצה לבוא אליי?‬ ‫אני מכינה מאפים מוכנים מעולים.‬ 461 00:31:16,332 --> 00:31:18,501 ‫אני באמת צריך לחזור,‬ 462 00:31:19,419 --> 00:31:21,421 ‫אבל אולי בדייט הבא שלנו.‬ 463 00:31:21,504 --> 00:31:24,549 ‫אז חשבת שזה היה דייט?‬ 464 00:31:48,031 --> 00:31:49,574 ‫אתה מסוכן, גבריאל.‬ 465 00:32:06,174 --> 00:32:08,927 ‫הם נמצאים סמוך לקיר האחורי. אני אשמור.‬ 466 00:32:27,111 --> 00:32:28,029 ‫- אקרט, ג'ואל -‬ 467 00:32:37,121 --> 00:32:38,081 ‫- ולרייב, מרקו -‬ 468 00:32:40,500 --> 00:32:45,254 ‫אני לא מבינה. ראיתי אותך בוכה. אתה בהכרה.‬ ‫איך ייתכן שאין לך פעילות עצבית?‬ 469 00:33:18,746 --> 00:33:22,583 ‫היי, אסטרונאוטית. אנחנו צריכים לזוז.‬ ‫הבוס שלי מתחיל את הסיור.‬ 470 00:33:23,918 --> 00:33:25,712 ‫מצאת משהו שיכול לעזור להם?‬ 471 00:33:25,795 --> 00:33:28,464 ‫אני חושבת שמצאתי משהו שיכול לעזור לכולנו.‬ 472 00:33:42,186 --> 00:33:44,564 ‫- מחר זה מוקדם מדי בשביל דייט שני? -‬ 473 00:34:24,979 --> 00:34:29,400 ‫אסור לו להתקרב לנוסע פחות מ-15 מטר.‬ ‫ומה הוא עושה? מגיע לבית של אחד מהם. ‬ 474 00:34:29,901 --> 00:34:33,946 ‫טוב, לפי הנתונים של בן,‬ ‫זה הבית של כריס לווין. מושב 15-בי.‬ 475 00:34:36,032 --> 00:34:36,908 ‫מישהו בבית.‬ 476 00:34:43,664 --> 00:34:44,665 ‫זרוק אותו!‬ 477 00:34:45,875 --> 00:34:48,086 ‫איפה הסכין?‬ ‫-מה, לעזאזל? איזו סכין?‬ 478 00:34:53,216 --> 00:34:56,177 ‫זה לא מי שאנחנו מחפשים.‬ ‫-מה? הוא מחוץ לבית של נוסע.‬ 479 00:34:56,260 --> 00:34:57,178 ‫הוא לא הרוצח.‬ 480 00:34:57,261 --> 00:34:59,514 ‫רוצח? מה? תוריד את הידיים שלך ממני!‬ 481 00:34:59,597 --> 00:35:01,766 ‫תירגע, בן אדם! לא נפגע בך!‬ 482 00:35:01,849 --> 00:35:03,226 ‫קיבלתי הודעה מדריאה.‬ 483 00:35:03,309 --> 00:35:05,478 ‫מישהו דקר עכשיו למוות נוסע שלישי.‬ 484 00:35:06,813 --> 00:35:08,523 ‫אז הרוצח הסדרתי עדיין חופשי.‬ 485 00:35:09,315 --> 00:35:10,358 ‫והוא צד אותנו.‬ 486 00:35:15,154 --> 00:35:19,534 ‫אני אומרת לך, ‬ ‫אור ענק זינק מסריקת המוח של מרקו.‬ 487 00:35:20,409 --> 00:35:21,619 ‫זה מוכיח שהוא בהכרה?‬ 488 00:35:21,702 --> 00:35:24,288 ‫ובכן, ראינו אותו בוכה.‬ ‫כבר ידענו שהוא בהכרה.‬ 489 00:35:26,457 --> 00:35:29,168 ‫למה לקבל קריאה שמאשרת את מה שכבר ידעת?‬ 490 00:35:30,128 --> 00:35:33,506 ‫זה העניין. אני לא מרגישה ‬ ‫שזה מה שהקריאה ניסתה להגיד לי.‬ 491 00:35:34,340 --> 00:35:37,301 ‫זה לא היה רק מרקו. כל התשעה נדלקו.‬ 492 00:35:39,428 --> 00:35:40,805 ‫והקרן לא הייתה רק אור.‬ 493 00:35:40,888 --> 00:35:43,349 ‫היא הצביעה ישר למעלה, כמו אנטנה.‬ 494 00:35:44,225 --> 00:35:46,102 ‫כמו אנטנה לזוהר.‬ 495 00:35:46,185 --> 00:35:47,311 ‫אבל זה אומר...‬ 496 00:35:47,395 --> 00:35:50,314 ‫שלאנשים האלה יש ערוץ ישיר לתודעה אלוהית.‬ 497 00:35:50,898 --> 00:35:52,483 ‫איך זה בכלל אפשרי?‬ 498 00:35:56,237 --> 00:35:58,739 ‫המטרה מעולם לא הייתה להציל אנשים.‬ 499 00:35:58,823 --> 00:36:01,784 ‫מה הטעם ביצירת מוטנטים רבי עוצמה‬ 500 00:36:01,868 --> 00:36:05,663 ‫אם אי אפשר לשכפל אותם ‬ ‫ולהפוך אותם לכלי נשק?‬ 501 00:36:07,165 --> 00:36:08,166 ‫המייג'ור.‬ 502 00:36:08,791 --> 00:36:09,876 ‫היא עשתה זאת להם.‬ 503 00:36:10,543 --> 00:36:12,253 ‫כמובן. העינויים. ה...‬ 504 00:36:12,336 --> 00:36:13,629 ‫תשכח מהעינויים לרגע.‬ 505 00:36:13,713 --> 00:36:14,964 ‫היא מצאה דרך‬ 506 00:36:15,047 --> 00:36:17,258 ‫לחבר את העצורים לתדר האלוהי.‬ 507 00:36:17,341 --> 00:36:22,180 ‫אם אצליח לשחזר את זה, ‬ ‫אולי ליצור אנטנה משלנו...‬ 508 00:36:22,263 --> 00:36:26,017 ‫סאנבי, תפסיקי. מה שהמייג'ור עשתה היה נורא.‬ ‫תראי מה קרה למרקו...‬ 509 00:36:26,100 --> 00:36:27,351 ‫לא אעשה זאת לאף אחד.‬ 510 00:36:27,435 --> 00:36:29,645 ‫אבל אם אגלה איך המייג'ור עשתה זאת,‬ 511 00:36:29,729 --> 00:36:31,898 ‫אני אדע גם מה לעשות ומה לא לעשות,‬ 512 00:36:31,981 --> 00:36:35,359 ‫ואולי, פשוט אולי,‬ ‫נבין איך נוכל לשרוד את תאריך המוות שלנו.‬ 513 00:36:36,152 --> 00:36:37,945 ‫קשר ישיר לתודעה אלוהית?‬ 514 00:36:38,029 --> 00:36:40,031 ‫כן, בלי להשאיר אך אחד תקוע שם.‬ 515 00:36:41,866 --> 00:36:45,745 ‫בן, אם הקריאות שלנו ‬ ‫לא מספיקות כדי שסירת ההצלה לא תטבע,‬ 516 00:36:45,828 --> 00:36:47,205 ‫זאת הדרך האחרת שלנו.‬ 517 00:36:48,331 --> 00:36:49,373 ‫עדן, ה…‬ 518 00:36:51,000 --> 00:36:52,793 ‫הקריאה שלה הובילה אותנו לזה.‬ 519 00:36:54,337 --> 00:36:56,339 ‫התפוח לא נפל רחוק מהעץ.‬ 520 00:36:58,257 --> 00:36:59,091 ‫תודה.‬ 521 00:37:01,052 --> 00:37:04,513 ‫לא תמיד הייתי שם בשבילך.‬ ‫אבל כמו שאמרת, מעולם לא ויתרת.‬ 522 00:37:04,597 --> 00:37:06,599 ‫לא על הנוסעים. לא עליי.‬ 523 00:37:06,682 --> 00:37:07,850 ‫זה בסדר.‬ 524 00:37:16,108 --> 00:37:16,943 ‫מה?‬ 525 00:37:19,445 --> 00:37:21,489 ‫- מיקלה‬ ‫ניפגש בבית. עוד רצח אירע. -‬ 526 00:37:34,043 --> 00:37:35,544 ‫ברוך שובך, חבר.‬ 527 00:37:35,628 --> 00:37:37,171 ‫אנחנו עומדים להתחיל.‬ 528 00:37:37,255 --> 00:37:38,589 ‫תודה, גבר.‬ 529 00:37:38,673 --> 00:37:39,507 ‫בבקשה.‬ 530 00:37:39,590 --> 00:37:40,633 ‫היי, תודה.‬ 531 00:37:43,135 --> 00:37:44,512 ‫מתחשק לך להתחיל?‬ 532 00:37:46,973 --> 00:37:48,099 ‫בטח.‬ 533 00:37:50,685 --> 00:37:52,103 ‫שמי זיק.‬ 534 00:37:52,937 --> 00:37:55,398 ‫והחל מהיום, אני פיכח יום אחד.‬ 535 00:38:05,616 --> 00:38:07,410 ‫מצאת את מה שחיפשת?‬ 536 00:38:20,172 --> 00:38:21,549 ‫- בן -‬ 537 00:38:28,306 --> 00:38:29,557 ‫אבא.‬ 538 00:38:30,308 --> 00:38:33,144 ‫כן, הייתי אומר שמצאת.‬ 539 00:38:42,320 --> 00:38:44,322 ‫איך ידעת לשלוח אותי לשם?‬ 540 00:38:45,072 --> 00:38:47,325 ‫ואיך הקריאה הזאת הגיעה לראשך הקטן?‬ 541 00:38:49,827 --> 00:38:50,703 ‫טוב...‬ 542 00:38:52,496 --> 00:38:54,957 ‫לא חשוב איך זה קרה, תודה.‬ 543 00:38:56,417 --> 00:38:59,211 ‫הזכרת לי שכולנו באותה סירת הצלה.‬ 544 00:39:02,089 --> 00:39:05,468 ‫ושאולי בכל זאת ‬ ‫יהיה לי סיכוי לראות אותך גדלה.‬ 545 00:39:15,561 --> 00:39:17,897 ‫זהו מזור לעיניים דואבות.‬ 546 00:39:19,857 --> 00:39:21,233 ‫כל דבר טוב בעתו, מיק.‬ 547 00:39:26,280 --> 00:39:27,365 ‫כל דבר טוב.‬ 548 00:39:37,375 --> 00:39:40,211 ‫ג'רד וסקז מתחנת 129. ‬ ‫תעשה לי טובה, תעצור אותו.‬ 549 00:39:40,294 --> 00:39:41,170 ‫אין לי זמן.‬ 550 00:39:41,253 --> 00:39:44,465 ‫תפנה זמן. הוא אקס שהפר צו מבית משפט.‬ 551 00:39:48,260 --> 00:39:50,262 ‫כן, בסדר, חבר. קדימה.‬ 552 00:39:56,769 --> 00:39:57,728 ‫היי.‬ 553 00:39:59,021 --> 00:40:00,106 ‫יש לנו בעיה.‬ 554 00:40:02,900 --> 00:40:06,112 ‫אלה כולם. בינתיים, אין אזכור לאבני ספיר.‬ 555 00:40:06,195 --> 00:40:10,157 ‫אני לא מבינה.‬ ‫איך המייג'ור התחברה לתדר האלוהי בלעדיו?‬ 556 00:40:10,241 --> 00:40:12,326 ‫אולי כדאי שתשאלי את אריה גופטה.‬ 557 00:40:12,910 --> 00:40:15,454 ‫ד"ר גופטה. למה שאדבר איתה על העצורים?‬ 558 00:40:16,038 --> 00:40:18,958 ‫ידידתנו הוותיקה ‬ ‫ביצעה את הבדיקות הרפואיות שלהם.‬ 559 00:40:19,750 --> 00:40:20,751 ‫מה?‬ 560 00:40:24,505 --> 00:40:25,714 ‫למה היא לא אמרה לנו?‬ 561 00:40:25,798 --> 00:40:30,094 ‫טוב, אם היא הייתה שותפה לעינויים,‬ ‫זה לא משהו שמתרברבים בו.‬ 562 00:40:31,137 --> 00:40:34,890 ‫את יודעת, ‬ ‫אולי היא לא מבינה מה המייג'ור השיגה.‬ 563 00:40:34,974 --> 00:40:38,227 ‫בסדר. יש רק דרך אחת לגלות.‬ ‫אנחנו צריכים לדבר איתה.‬ 564 00:40:39,979 --> 00:40:42,022 ‫אנחנו כל כך קרובים לפתרון.‬ 565 00:40:44,316 --> 00:40:45,693 ‫הזדמנות לעוד זמן.‬ 566 00:40:55,911 --> 00:40:58,372 ‫- אם היה לי יותר זמן,‬ ‫הייתי מוצאת דרך אחרת לאהוב אותך.‬ 567 00:40:58,456 --> 00:41:00,541 ‫אך זה בלתי אפשרי.‬ ‫ואני לא יודעת מה מכאיב יותר.‬ 568 00:41:00,624 --> 00:41:02,376 ‫לראותך מאושרת‬ ‫או לדעת שלעולם לא נהיה… -‬ 569 00:41:05,796 --> 00:41:07,339 ‫- את ערה? -‬ 570 00:41:07,423 --> 00:41:08,757 ‫- ואנס -‬ 571 00:41:10,426 --> 00:41:12,887 ‫- חשבתי שהברזת לי. מה קורה?‬ 572 00:41:15,431 --> 00:41:17,183 ‫מצאתי מיקום. מוכנה לחזור לעבודה? -‬ 573 00:41:35,910 --> 00:41:38,496 ‫- סאנבי באל ‬ ‫הוסף לחברים -‬ 574 00:41:40,664 --> 00:41:42,833 ‫- תוצאות מעבדה ‬ ‫תוצאות משטח דם -‬ 575 00:41:59,975 --> 00:42:03,270 ‫- ד"ר בייטס -‬ 576 00:42:15,366 --> 00:42:16,283 ‫את בסדר?‬ 577 00:42:18,827 --> 00:42:21,163 ‫שלושה מאיתנו מתים ולא ידוע מי הבא בתור.‬ 578 00:42:21,664 --> 00:42:22,748 ‫מה דעתך?‬ 579 00:42:23,415 --> 00:42:25,584 ‫לדעתי, אינך צריכה להתמודד עם זה לבד.‬ 580 00:42:26,835 --> 00:42:29,547 ‫מרקו גרם לי להבין עד כמה הייתי מנותק.‬ 581 00:42:29,630 --> 00:42:32,174 ‫בן, לא היית מנותק. אתה עברת סיוט.‬ 582 00:42:33,050 --> 00:42:35,177 ‫אבל אם אתה רוצה לעזור, אני אסכים.‬ 583 00:42:38,347 --> 00:42:42,434 ‫למה ראיתי איקס זב דם אם לא ‬ ‫כדי להוביל אותי לרוצח או לקורבן הבא?‬ 584 00:42:42,518 --> 00:42:45,771 ‫טוב, אולי בקריאה שלך‬ ‫יש יותר ממה שנראה לעין.‬ 585 00:42:45,854 --> 00:42:47,898 ‫בואי נתחיל מההתחלה.‬ 586 00:42:56,490 --> 00:42:59,535 ‫לא יודעת, בן. האיקס שציירת...‬ ‫יש בו משהו לא נכון.‬ 587 00:42:59,618 --> 00:43:01,662 ‫לא יודעת. הוא יותר מדי...‬ 588 00:43:02,454 --> 00:43:04,331 ‫אולי אנחנו מסתכלים לא נכון.‬ 589 00:43:14,216 --> 00:43:15,884 ‫זה לא איקס. זה צלב.‬ 590 00:43:17,761 --> 00:43:21,932 ‫הקריאה הובילה אותי לרוצח. הייתי בבית הנכון‬ ‫אבל חיפשתי את האדם הלא נכון.‬ 591 00:43:22,016 --> 00:43:24,018 ‫אני יודעת מי זה. מי הרוצח.‬ 592 00:43:32,318 --> 00:43:34,570 ‫לעזאזל, ג'יי? הפחדת אותנו.‬ ‫-איפה קאל?‬ 593 00:43:34,653 --> 00:43:36,280 ‫קאל? איפה הוא?‬ 594 00:43:36,363 --> 00:43:38,949 ‫מה קורה?‬ ‫-אני צריך לדבר עם קאל. איפה הוא?‬ 595 00:43:39,450 --> 00:43:40,492 ‫אני כאן.‬ 596 00:43:41,619 --> 00:43:45,289 ‫דבר איתנו, ג'רד. מה קורה?‬ ‫-במרשם חושבים שהם מצאו את הרוצח.‬ 597 00:43:46,165 --> 00:43:47,499 ‫זאת נואל, נכון?‬ 598 00:43:47,583 --> 00:43:49,251 ‫ג'רד, תגיד לי שזאת נואל.‬ 599 00:43:50,252 --> 00:43:53,088 ‫למה אתה מסתכל עליי?‬ ‫אני אפילו לא יודע מי מת.‬ 600 00:43:55,215 --> 00:43:56,050 ‫מה זה?‬ 601 00:43:56,133 --> 00:43:59,386 ‫זה הצילום האחרון שיש למרשם של החשוד‬ 602 00:43:59,470 --> 00:44:02,640 ‫לפני שהוא יוצא מהתמונה, ומתרחק מהקורבן.‬ 603 00:44:03,265 --> 00:44:04,266 ‫קורבן?‬ 604 00:44:07,186 --> 00:44:08,228 ‫לא.‬ 605 00:44:08,812 --> 00:44:11,565 ‫לא. לא יכול להיות שזאת היא.‬ ‫עכשיו הייתי איתה.‬ 606 00:44:11,649 --> 00:44:13,817 ‫עם מי? מישהו יכול לומר לי מה קורה?‬ 607 00:44:13,901 --> 00:44:17,571 ‫עומדים לעצור את גבריאל סטון‬ ‫באשמת הרצח של ויולט וילר.‬ 608 00:44:17,655 --> 00:44:20,282 ‫ג'רד. זאת בטח איזו בדיחה.‬ 609 00:44:20,366 --> 00:44:21,992 ‫קאל לא יצא מהבית הלילה.‬ 610 00:44:22,076 --> 00:44:23,369 ‫לא אמרתי שכן.‬ 611 00:44:23,452 --> 00:44:26,830 ‫במרשם לא יודעים על קאל.‬ ‫הם חושבים שגבריאל הוא הרוצח.‬ 612 00:44:27,373 --> 00:44:28,457 ‫איפה היית?‬ 613 00:44:29,375 --> 00:44:31,710 ‫קאל!‬ ‫-בן, לא משנה איפה הוא היה.‬ 614 00:44:31,794 --> 00:44:34,922 ‫מה שחשוב הוא לאן הוא ילך.‬ ‫קאל צריך לברוח עכשיו.‬ 615 00:45:18,757 --> 00:45:22,678 ‫תרגום: שלמה ליברמן‬