1
00:00:07,258 --> 00:00:11,554
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:17,518 --> 00:00:19,729
‫בפרקים הקודמים של "הנסיך הדרקון":‬

3
00:00:20,354 --> 00:00:22,273
‫אילו סודות את מסתירה?‬

4
00:00:23,107 --> 00:00:27,070
‫"באפלה, תביט בכוכב נופל."‬

5
00:00:27,904 --> 00:00:30,239
‫תכננתי הפתעה לכולם.‬

6
00:00:30,323 --> 00:00:32,992
‫לקאטוליס יגיעו כמה מבקרים מיוחדים.‬

7
00:00:33,076 --> 00:00:36,871
‫מלכת הדרקונים תבקר בקאטוליס‬
‫ותביא איתה את זים!‬

8
00:00:36,954 --> 00:00:39,832
‫אתה רואה? זה סימן!‬

9
00:00:39,916 --> 00:00:43,711
‫הדרקונים עוזבים!‬
‫אנחנו אפילו לא צריכים להתגנב פנימה עכשיו.‬

10
00:00:43,795 --> 00:00:47,006
‫נוכל להחזיר את המטה שלך בלי בעיות.‬

11
00:01:00,728 --> 00:01:01,562
‫היי.‬

12
00:01:58,995 --> 00:02:03,875
‫- ספר 4 - אדמה‬
‫פרק 3: עוצר נשימה -‬

13
00:02:08,171 --> 00:02:10,464
‫ריילה, מה את עושה פה?‬

14
00:02:10,548 --> 00:02:12,341
‫חזרתי.‬

15
00:02:12,425 --> 00:02:14,802
‫כן, אני רואה.‬

16
00:02:15,386 --> 00:02:17,930
‫אתה נראה טוב, קאלום.‬

17
00:02:18,514 --> 00:02:20,850
‫בסדר. טוב, תודה.‬

18
00:02:22,894 --> 00:02:24,187
‫גם אתה, בייט.‬

19
00:02:29,025 --> 00:02:30,109
‫כל היום…‬

20
00:02:30,193 --> 00:02:31,819
‫בעצם, כל השבוע, למען האמת,‬

21
00:02:31,903 --> 00:02:35,740
‫הייתי כל כך לחוצה, ממש על קוצים, אתה יודע?‬

22
00:02:35,823 --> 00:02:38,451
‫אבל כשאני רואה אותך סוף-סוף, אני מרגישה...‬

23
00:02:39,869 --> 00:02:41,162
‫עדיין לחוצה.‬

24
00:02:43,247 --> 00:02:45,875
‫את יודעת מה? יש לי יום עמוס מחר.‬

25
00:02:45,958 --> 00:02:48,127
‫כדאי שאלך לישון.‬
‫-רגע, מה?‬

26
00:02:50,213 --> 00:02:52,757
‫לא התראינו עשר שנים.‬

27
00:02:52,840 --> 00:02:55,760
‫אתה לא חושב שזה שווה‬
‫להישאר ער אחרי שעת השינה שלך?‬

28
00:02:55,843 --> 00:02:56,844
‫אני עייף.‬

29
00:02:59,931 --> 00:03:01,807
‫בסדר. על מה את רוצה לדבר?‬

30
00:03:03,142 --> 00:03:06,145
‫אני פשוט... על כל דבר, למען האמת.‬

31
00:03:06,729 --> 00:03:09,649
‫אני כל כך שמחה לראות אותך שוב, קאלום.‬

32
00:03:12,485 --> 00:03:13,319
‫בסדר.‬

33
00:03:14,654 --> 00:03:16,072
‫אז למה חזרת?‬

34
00:03:16,155 --> 00:03:19,158
‫אני מניח שמצאת את וירן.‬
‫הוא היה מת בסופו של דבר?‬

35
00:03:19,909 --> 00:03:20,993
‫לא מצאתי אותו.‬

36
00:03:21,077 --> 00:03:24,455
‫אז נעלמת לשנתיים בלי סיבה!‬

37
00:03:28,042 --> 00:03:30,795
‫זה בסדר. קאלום נחמד.‬

38
00:03:30,878 --> 00:03:32,088
‫הוא סתם מתלוצץ.‬

39
00:03:33,047 --> 00:03:34,090
‫ומי זה?‬

40
00:03:34,173 --> 00:03:37,343
‫זאת סטלה. היא קופת כרבולים קטנטונת.‬

41
00:03:37,426 --> 00:03:38,928
‫מצאתי אותה לגמרי בודדה.‬

42
00:03:39,011 --> 00:03:41,597
‫היא יתומה, או בעצם, הייתה.‬

43
00:03:41,681 --> 00:03:44,475
‫אבל עכשיו יש לה אמא מכרבלת.‬

44
00:03:49,897 --> 00:03:52,942
‫קאלום, אני יודעת שנפגעת בגלל שעזבתי.‬

45
00:03:54,819 --> 00:03:59,115
‫אולי. את יודעת מה?‬
‫כבר אמרתי לך, אני לא רוצה לדבר.‬

46
00:04:00,116 --> 00:04:01,033
‫כן.‬

47
00:04:01,117 --> 00:04:06,497
‫אבל אולי זה יהיה בסדר ‬
‫אם אשאר ופשוט לא נדבר?‬

48
00:04:26,934 --> 00:04:27,893
‫וואו.‬

49
00:04:27,977 --> 00:04:30,688
‫הנוף פשוט עוצר נשימה.‬

50
00:04:30,771 --> 00:04:32,148
‫את עוצרת נשימה.‬

51
00:04:32,732 --> 00:04:33,566
‫תיזהר.‬

52
00:04:33,649 --> 00:04:37,987
‫יש לי בתיק סוג של קסם אפל ‬
‫שבאמת יכול לעצור את נשימתך.‬

53
00:04:39,572 --> 00:04:40,990
‫בבקשה, אל תעשי זאת.‬

54
00:04:48,122 --> 00:04:50,374
‫אכנס פנימה ואמצא את המטה של אבא שלי.‬

55
00:04:50,458 --> 00:04:52,918
‫תמשיך לשמור למקרה שמלכת הדרקונים תחזור.‬

56
00:04:53,002 --> 00:04:55,504
‫בסדר. אבל מכיוון שאת נכנסת לבד,‬

57
00:04:55,588 --> 00:04:58,466
‫את צריכה להבטיח לי ‬
‫שתאותתי לי אם תזדקקי לעזרה.‬

58
00:04:59,175 --> 00:05:01,010
‫איזה מין אות אני צריכה לתת?‬

59
00:05:01,093 --> 00:05:04,555
‫אולי פשוט תשרקי. את יודעת לשרוק, נכון?‬

60
00:05:04,638 --> 00:05:08,642
‫צריך פשוט להצמיד את השפתיים ולנשוף.‬

61
00:05:29,121 --> 00:05:31,207
‫היה בינינו משהו כל כך מיוחד,‬

62
00:05:31,874 --> 00:05:34,710
‫אבל הייתי כל כך אובססיבית לנקום‬

63
00:05:34,794 --> 00:05:38,381
‫עד שהסתכנתי באובדן ‬
‫הדבר הטוב ביותר שאי פעם היה לי.‬

64
00:05:38,881 --> 00:05:39,715
‫אותך.‬

65
00:05:49,558 --> 00:05:51,018
‫אתה כל כך דוחה.‬

66
00:06:09,120 --> 00:06:13,457
‫איפה קאלום? הוא אמור לקבל את פני ‬
‫מלכת הדרקונים בשבלאו קסמו-צבעוני.‬

67
00:06:13,541 --> 00:06:20,131
‫סלח לי על בורותי באומנות הקסם,‬
‫אבל מה זה בדיוק "שבלאו"?‬

68
00:06:20,214 --> 00:06:21,757
‫אה, זה כאילו...‬

69
00:06:21,841 --> 00:06:24,552
‫טוב, זה מסובך, אבל פשוט.‬

70
00:06:24,635 --> 00:06:26,637
‫כלומר, אתה תדע כשתראה את זה.‬

71
00:06:26,720 --> 00:06:31,392
‫המלך אזראן, אני מודאגת‬
‫ביחס למשהו קצת פחות כיפי וצבעוני.‬

72
00:06:36,272 --> 00:06:37,815
‫זה טקס המתנה.‬

73
00:06:37,898 --> 00:06:41,986
‫אני חוששת שלקיים אותו ‬
‫בעמק הקברים זה מהלך בלתי רגיש.‬

74
00:06:42,069 --> 00:06:43,154
‫רגע, מה?‬

75
00:06:43,237 --> 00:06:46,365
‫זה מקום קדוש ויפהפה. מקום של שלום.‬

76
00:06:46,449 --> 00:06:48,742
‫כמה אזרחים באו לדבר איתי באופן חשאי.‬

77
00:06:48,826 --> 00:06:50,786
‫הם חוששים שלחלוק כבוד לדרקון‬

78
00:06:50,870 --> 00:06:54,415
‫במקום שהוא אתר הנצחה‬
‫לכל כך הרבה בני אנוש דגולים,‬

79
00:06:54,498 --> 00:06:57,877
‫שחלקם מתו מידיהם, זה פוגעני.‬

80
00:06:57,960 --> 00:06:59,712
‫אבל זאת בדיוק הנקודה.‬

81
00:06:59,795 --> 00:07:00,796
‫יש היסטוריה,‬

82
00:07:00,880 --> 00:07:04,049
‫ואנחנו מנסים להתגבר עליה‬
‫כדי לבנות עתיד טוב יותר.‬

83
00:07:04,133 --> 00:07:07,261
‫יש הרבה כעס, המלך אזראן.‬
‫-תבטחי בי.‬

84
00:07:07,344 --> 00:07:08,596
‫פשוט תבטחי בי.‬

85
00:07:09,388 --> 00:07:13,559
‫זה יום מאושר,‬
‫והוא יהיה תחילתו של עידן מפואר של שלום.‬

86
00:07:27,490 --> 00:07:30,326
‫וואו. הנה הם באים! זים יכול לראות אותנו!‬

87
00:07:30,409 --> 00:07:31,911
‫הם עומדים לנחות.‬

88
00:07:57,311 --> 00:07:59,855
‫זה מדגדג. יש לזה הרגשה די נעימה.‬

89
00:08:18,123 --> 00:08:19,959
‫המלך אזראן.‬

90
00:08:20,042 --> 00:08:22,378
‫זובייה, מלכת הדרקונים.‬

91
00:08:22,461 --> 00:08:24,213
‫הוד מלכותך השמימית.‬

92
00:08:24,296 --> 00:08:28,008
‫שליטת השמיים, האדמות והימים של זאדיה.‬

93
00:08:28,092 --> 00:08:30,636
‫אני מקבל באופן רשמי את פנייך ל...‬

94
00:08:34,306 --> 00:08:36,725
‫זים! התגעגעתי אליך, חבר.‬

95
00:08:52,825 --> 00:08:55,077
‫אתה די מוזר, נכון?‬

96
00:08:55,160 --> 00:08:56,662
‫שולחן קטן.‬

97
00:08:56,745 --> 00:08:58,831
‫אתה ממש קטן בשביל דרקון.‬

98
00:09:00,040 --> 00:09:05,129
‫אהה, אתה לא שולחן במדדי דרקון,‬
‫אתה כפתור בממדי דרקון!‬

99
00:09:36,910 --> 00:09:39,413
‫התוכנית הרשמית הייתה לקבל את פניכם‬

100
00:09:39,496 --> 00:09:43,125
‫עם תצוגה של אור וצבע מלכותיים ‬
‫בניצוח המכשף הגדול,‬

101
00:09:43,208 --> 00:09:46,503
‫אבל נראה שהוא לא כאן, אז…‬

102
00:09:46,587 --> 00:09:51,050
‫היי. אז, אכפת לך אם אנחנו...?‬
‫אתה יודע, עשיתי חזרות על זה.‬

103
00:09:54,219 --> 00:09:58,474
‫ובכן, במקום זאת, נקבל את פניכם‬
‫עם מערכונים קומיים של סורן ממשמר המלוכה.‬

104
00:09:59,058 --> 00:09:59,892
‫אוי ואבוי.‬

105
00:10:03,729 --> 00:10:05,522
‫ברוכים הבאים!‬

106
00:10:05,606 --> 00:10:07,107
‫ובכן, כבר נפגשנו בעבר.‬

107
00:10:07,191 --> 00:10:09,735
‫אולי אתם זוכרים ששמי הוא סורן,‬

108
00:10:10,319 --> 00:10:15,991
‫ובתור דרקונים מעופפים‬
‫אתם נראים ממש עייפים!‬

109
00:10:20,788 --> 00:10:23,457
‫בסדר. איך אפשר לדעת מה משקלו של דרקון?‬

110
00:10:24,041 --> 00:10:26,752
‫משתמשים במאזניים ענקיים‬
‫כדי לשקול דרקונים.‬

111
00:10:28,170 --> 00:10:31,882
‫אנחנו, הדרקונים,‬
‫לא מטרידים את עצמנו במשקל שלנו.‬

112
00:10:31,965 --> 00:10:34,259
‫בסדר, אבל אם כן הייתם, נכון?‬

113
00:10:34,343 --> 00:10:37,805
‫אם כן, הייתם משתמשים במאזניים ענקיים.‬

114
00:10:38,472 --> 00:10:39,723
‫נכון.‬

115
00:10:39,807 --> 00:10:41,141
‫זה מצחיק מאוד.‬

116
00:10:41,975 --> 00:10:42,810
‫ידעתי את זה.‬

117
00:10:46,814 --> 00:10:47,648
‫כן!‬

118
00:10:53,821 --> 00:10:54,655
‫מה?‬

119
00:10:59,785 --> 00:11:02,663
‫אוי, לא!‬

120
00:11:02,746 --> 00:11:04,289
‫אוי, לא! אני מאחר!‬

121
00:11:11,547 --> 00:11:14,007
‫מאנוס. פלומה. וולאנטוס!‬

122
00:11:17,136 --> 00:11:21,265
‫יש לי עוד המון בדיחות מצחיקות, ‬
‫אבל אני אסיים כאן.‬

123
00:11:21,348 --> 00:11:26,103
‫כי אני לא רוצה שיחשבו ‬
‫שהבדיחות שלי הן "דרקוניות".‬

124
00:11:36,363 --> 00:11:39,658
‫טוב, תודה. אני סורן. וזמני תם.‬

125
00:11:39,742 --> 00:11:41,034
‫זה היה ממש מעולה!‬

126
00:11:43,662 --> 00:11:45,956
‫טוב, זה התקבל באהדה למרבה ההפתעה.‬

127
00:11:46,039 --> 00:11:48,500
‫הדבר הבא בתוכנית, כיבוד.‬

128
00:11:56,091 --> 00:12:01,722
‫זה נראה ומריח מדהים. לכבוד הוא לי שאתם...‬

129
00:12:01,805 --> 00:12:03,849
‫רגע!‬

130
00:12:03,932 --> 00:12:06,435
‫אני ממש מצטער. שלום, ממש מצטער.‬

131
00:12:06,518 --> 00:12:09,605
‫באתי לקבל את פניכם.‬
‫המכשף הגדול קאלום הגיע.‬

132
00:12:14,902 --> 00:12:17,362
‫אריטקה ארקוס איגניס!‬

133
00:12:31,877 --> 00:12:33,837
‫אה, בסדר. אתם יודעים מה? אני...‬

134
00:12:42,095 --> 00:12:43,222
‫שבלאו.‬

135
00:12:51,855 --> 00:12:55,901
‫בשם הדרקונים והאלפים הראשונים,‬

136
00:12:55,984 --> 00:13:02,324
‫אני מכריזה ‬
‫שזאת הריבה הטעימה ביותר בכל זאדיה!‬

137
00:13:21,635 --> 00:13:22,469
‫וואו.‬

138
00:13:33,939 --> 00:13:37,067
‫בחייך, מטה. אתה חייב להיות כאן איפשהו.‬

139
00:13:38,902 --> 00:13:43,156
‫יש לי כמה עגילים מתנדנדים חמודים ‬
‫שיתאימו לך.‬

140
00:13:49,496 --> 00:13:53,458
‫אולי יהיה קל יותר למצוא אותך ‬
‫אם אגרום לך לזרוח.‬

141
00:13:53,959 --> 00:13:55,961
‫לוקס רבלארה!‬

142
00:14:11,852 --> 00:14:14,396
‫צעד אחד קרוב יותר לשחרור אראבוס.‬

143
00:14:14,479 --> 00:14:16,231
‫ונטום מגנטיקוס!‬

144
00:14:16,815 --> 00:14:17,941
‫לא!‬

145
00:14:18,859 --> 00:14:20,903
‫על גופתי המתה.‬

146
00:14:21,653 --> 00:14:24,531
‫טוב, אם אתה מתעקש.‬

147
00:14:24,615 --> 00:14:26,158
‫ולוקס איגניס!‬

148
00:14:46,762 --> 00:14:49,181
‫כיסון הריבה היה מתנה של שמחה.‬

149
00:14:49,264 --> 00:14:52,059
‫הציור הזה הוא מתנה של תקווה וחברות.‬

150
00:14:52,142 --> 00:14:53,477
‫אני מקווה שתאהבי אותו.‬

151
00:15:05,989 --> 00:15:07,449
‫אני כל כך מצטער.‬

152
00:15:17,250 --> 00:15:18,877
‫ארמה וירטוטיס!‬

153
00:15:26,593 --> 00:15:28,011
‫מאנוס. פלומה. וולאנטוס!‬

154
00:15:36,812 --> 00:15:39,940
‫מיץ ניבי נחש, אין לך ריח כל כך טוב.‬

155
00:16:04,214 --> 00:16:07,300
‫זרוק את המטה.‬

156
00:16:08,719 --> 00:16:10,679
‫אספירו פריגיס!‬

157
00:16:17,352 --> 00:16:18,478
‫תן לי אותו!‬

158
00:16:18,562 --> 00:16:23,108
‫לעולם לא. אני אהרוס אותו ‬
‫לפני שתוכלי להשתמש בו כדי לגרום נזק נוסף.‬

159
00:16:40,584 --> 00:16:42,044
‫אני פשוט... אני לא מבין.‬

160
00:16:42,127 --> 00:16:44,379
‫אני לא בטוח מה קרה.‬

161
00:16:44,463 --> 00:16:47,924
‫מי עשה את זה? קום והתוודה!‬

162
00:16:48,008 --> 00:16:50,927
‫אם אתה רוצה להגיד משהו למלכת הדרקונים,‬

163
00:16:51,011 --> 00:16:53,180
‫עליך לומר זאת בפרצופה.‬

164
00:16:53,263 --> 00:16:56,475
‫מול פרצופה האמיתי שיכול לחתוך אותך לשניים!‬

165
00:16:56,975 --> 00:16:58,226
‫קדימה, פחדן!‬

166
00:17:07,694 --> 00:17:10,072
‫תכננתי לשאת נאום היום.‬

167
00:17:10,155 --> 00:17:12,824
‫הוא היה על שלום, אהבה ותקווה.‬

168
00:17:13,366 --> 00:17:15,660
‫אבל אני חושב ששכחתי משהו.‬

169
00:17:15,744 --> 00:17:18,038
‫התעלמתי ממשהו שהיה נכון.‬

170
00:17:18,121 --> 00:17:20,665
‫הכחשתי משהו שלא ניתן להכחישו.‬

171
00:17:22,125 --> 00:17:23,418
‫אנחנו כועסים.‬

172
00:17:24,294 --> 00:17:25,629
‫אני כועס.‬

173
00:17:25,712 --> 00:17:27,172
‫אני פגוע.‬

174
00:17:27,255 --> 00:17:30,133
‫אבי נהרג כשהייתי בן תשע.‬

175
00:17:30,217 --> 00:17:34,054
‫אימי נלקחה ממני ‬
‫לפני שיכולתי אפילו לזכור אותה.‬

176
00:17:34,137 --> 00:17:35,263
‫זה כואב!‬

177
00:17:35,347 --> 00:17:38,183
‫אני מרגיש כאב בגלל זה, ואני כועס.‬

178
00:17:39,518 --> 00:17:42,479
‫כולנו רוצים שלום, וכולנו רוצים אהבה,‬

179
00:17:43,021 --> 00:17:44,981
‫אבל האלימות מעמידה אותנו למבחן.‬

180
00:17:45,482 --> 00:17:48,652
‫באופן מעוות, היא הופכת אותנו למטרתה.‬

181
00:17:49,152 --> 00:17:52,656
‫כי כאב ואובדן מרגישים כל כך נורא בפנים,‬

182
00:17:52,739 --> 00:17:56,201
‫אתם רוצים לשנוא, ‬
‫אתם רוצים לפגוע במישהו אחר.‬

183
00:18:00,330 --> 00:18:01,665
‫אז מה אנחנו עושים?‬

184
00:18:12,509 --> 00:18:14,219
‫איך נוכל לעצור את המעגל הזה?‬

185
00:18:16,346 --> 00:18:18,056
‫אלימות, אובדן, כאב.‬

186
00:18:18,640 --> 00:18:21,184
‫אלימות, אובדן, כאב, עוד אלימות.‬

187
00:18:21,268 --> 00:18:22,352
‫תפסיקו!‬

188
00:18:23,979 --> 00:18:25,021
‫תפסיקו.‬

189
00:18:25,105 --> 00:18:27,357
‫אני רק רוצה לצעוק "תפסיקו".‬

190
00:18:32,195 --> 00:18:34,197
‫אבל זה לא מספיק.‬

191
00:18:35,824 --> 00:18:37,284
‫זה לא יצליח.‬

192
00:18:41,329 --> 00:18:43,498
‫אני חושב על חזון חיובי.‬

193
00:18:47,919 --> 00:18:49,421
‫אמונה שכולנו נוכל לחלוק,‬

194
00:18:50,964 --> 00:18:53,967
‫שאולי נוכל לבנות עתיד יחד בתקווה.‬

195
00:19:01,308 --> 00:19:03,852
‫עתיד שבו נוכל לחיות בבטחה זה עם זה.‬

196
00:19:06,188 --> 00:19:07,230
‫אבל...‬

197
00:19:10,942 --> 00:19:12,944
‫זה לא כל כך קל או פשוט.‬

198
00:19:14,613 --> 00:19:18,033
‫כי אנשים עדיין כואבים, והם עדיין כועסים.‬

199
00:19:20,952 --> 00:19:22,579
‫איננו יכולים להתעלם מזה,‬

200
00:19:22,662 --> 00:19:24,706
‫או להעמיד פנים שזה ייעלם.‬

201
00:19:31,046 --> 00:19:35,425
‫איכשהו, אנחנו צריכים ‬
‫לשאת את כל זה בליבנו בו זמנית.‬

202
00:19:35,508 --> 00:19:39,137
‫עלינו להכיר בנטל של הכאב והאובדן,‬

203
00:19:39,221 --> 00:19:41,765
‫אבל לפקוח את עינינו ולהרשות לעצמנו לקוות‬

204
00:19:41,848 --> 00:19:44,309
‫ואולי לסלוח ולאהוב שוב.‬

205
00:19:44,392 --> 00:19:49,105
‫עלינו לתת לילדים של ימינו ‬
‫הזדמנות לחיות בעתיד של שלום.‬

206
00:19:50,190 --> 00:19:55,487
‫כדי לתת להם את זה, ‬
‫עלינו לשאת כאב ואהבה בליבנו בו זמנית.‬

207
00:19:59,741 --> 00:20:03,620
‫התכוונו לנגן מוזיקת ריקודים במהלך החגיגות,‬

208
00:20:03,703 --> 00:20:06,665
‫אבל אני כבר לא בטוח שזה ראוי.‬

209
00:20:06,748 --> 00:20:10,043
‫למען האמת, המלך אזראן, אם תתיר זאת,‬

210
00:20:10,126 --> 00:20:13,255
‫יש יצירה שהלחנתי ושאני רוצה לחלוק.‬

211
00:20:17,968 --> 00:20:22,472
‫היא נקראת "שיר של אהבה ואובדן".‬

212
00:20:46,705 --> 00:20:49,082
‫אני לא רוצח,‬

213
00:20:49,582 --> 00:20:54,421
‫אבל אם את רוצה‬
‫להחזיר את המטה הזה לבעליו האמיתיים,‬

214
00:20:54,504 --> 00:20:58,258
‫את מהווה לעולם הזה‬
‫סכנה גדולה יותר מכפי שאוכל להרשות.‬

215
00:21:05,432 --> 00:21:08,059
‫את חייבת למות!‬

216
00:21:14,316 --> 00:21:16,776
‫פולגר מורטי...‬

217
00:21:33,877 --> 00:21:35,086
‫לא הייתה לי ברירה.‬

218
00:21:36,796 --> 00:21:38,840
‫לא יכולתי לתת לו לפגוע בך.‬

219
00:22:38,691 --> 00:22:42,153
‫בנשימותיי...‬

220
00:22:43,571 --> 00:22:44,781
‫האחרונות.‬

221
00:23:08,054 --> 00:23:12,725
‫אתה ילד נבון ומיוחד, אזראן.‬

222
00:23:12,809 --> 00:23:14,018
‫כשדיברת,‬

223
00:23:14,102 --> 00:23:18,690
‫הרגשתי כאילו שאתה יכול ‬
‫לראות את הלב שלי ואת הכאב שלי.‬

224
00:23:18,773 --> 00:23:24,404
‫והעובדה שאתה רואה אותם באמת,‬
‫איכשהו הקלה עליהם.‬

225
00:23:24,487 --> 00:23:26,573
‫התמלאתי תחושה של ריפוי.‬

226
00:23:33,538 --> 00:23:36,040
‫ריילה?‬
‫-שלום, אזראן.‬

227
00:23:37,041 --> 00:23:40,837
‫לא ידעתי אם תרצה ‬
‫לראות אותי שוב לאחר שעזבתי כפי שעזבתי.‬

228
00:23:40,920 --> 00:23:42,380
‫אני כל כך מצטערת שאני...‬

229
00:23:43,089 --> 00:23:44,507
‫התגעגעתי אלייך כל כך.‬

230
00:23:44,591 --> 00:23:45,717
‫כולנו התגעגענו.‬

231
00:24:03,067 --> 00:24:05,737
‫המטה של זיארד נגנב.‬

232
00:24:06,237 --> 00:24:09,157
‫אני חושש שהמשמעות יכולה להיות רק אחת.‬

233
00:24:10,116 --> 00:24:14,120
‫הכוכב שנפל חזר.‬

234
00:24:55,119 --> 00:24:59,457
‫תרגום: שלמה ליברמן‬