1
00:00:06,083 --> 00:00:08,875
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:09,708 --> 00:00:11,416
‫שמי דיוויד פרייר.‬

3
00:00:11,708 --> 00:00:13,458
‫אני עיתונאי מניו זילנד‬

4
00:00:13,541 --> 00:00:17,125
‫ואני חוקר אתרי תיירות אפלה מסביב לעולם.‬

5
00:00:17,416 --> 00:00:19,625
‫הפעם, אני ביפן.‬

6
00:00:23,166 --> 00:00:25,250
‫תיירות אפלה עשויה להיות מסוכנת,‬

7
00:00:25,541 --> 00:00:29,875
‫כך שזה רעיון טוב להתחיל את הטיול‬
‫בקורס להתמודדות עם אסונות.‬

8
00:00:32,625 --> 00:00:33,666
‫זה די חזק.‬

9
00:00:34,375 --> 00:00:38,291
‫אלא שאיני בטוח שזה יכין אותי לבאות,‬

10
00:00:40,125 --> 00:00:43,458
‫בזמן שאני מבקר‬
‫באתר ההתאבדות הפופולרי בעולם...‬

11
00:00:43,541 --> 00:00:46,125
‫יש משהו על העץ ההוא.‬
‫-זה לא טוב.‬

12
00:00:47,375 --> 00:00:50,708
‫נכנס לעולם משונה שנשלט על ידי רובוטים...‬

13
00:00:50,791 --> 00:00:53,000
‫שהייה נעימה במלון "הנא".‬

14
00:00:56,666 --> 00:00:58,583
‫מבקר באי רב קומות ורדוף רוחות...‬

15
00:00:58,666 --> 00:00:59,958
‫זה מדהים.‬

16
00:01:00,291 --> 00:01:03,708
‫ומבלה באתר תיירות גרעין.‬

17
00:01:03,791 --> 00:01:05,666
‫מה אנחנו רואים כאן?‬
‫-אלוהים.‬ ‫רמת הקרינה גבוהה יותר‬

18
00:01:07,708 --> 00:01:10,125
‫מזו שהייתה בצ'רנוביל, באזור שחסום לגישה.‬

19
00:01:11,291 --> 00:01:14,416
‫תיירות אפלה היא עניין מסוכן.‬

20
00:01:31,833 --> 00:01:32,916
‫- יפן -‬

21
00:01:36,791 --> 00:01:38,166
‫- יפן -‬

22
00:01:38,250 --> 00:01:42,333
‫אני מתחיל את המסע‬
‫במוקד אחד האסונות הקשים שידעה יפן,‬

23
00:01:42,833 --> 00:01:45,708
‫המשבר הגרעיני באזור פוקושימה.‬

24
00:01:50,375 --> 00:01:54,083
‫תיירות גרעין. מי היה מאמין שדבר כזה אפשרי?‬

25
00:01:54,708 --> 00:01:58,125
‫אנשים שפויים לא יתקרבו לאתר קרינה גרעינית,‬

26
00:01:58,625 --> 00:02:01,458
‫אבל זה מושלם לתייר האפל‬

27
00:02:01,541 --> 00:02:03,583
‫ואני חולק אוטובוס עם תיירים כאלה.‬

28
00:02:06,916 --> 00:02:11,083
‫ב-2011, המחוז נהרס על ידי רעידת אדמה קשה‬

29
00:02:11,166 --> 00:02:12,666
‫ולאחריה צונאמי‬

30
00:02:13,833 --> 00:02:18,750
‫שגרם לפיצוץ ודליפת קרינה‬
‫בכור הגרעיני דאיצ'י.‬

31
00:02:19,500 --> 00:02:21,833
‫מעל 20 אלף איש נהרגו.‬

32
00:02:21,916 --> 00:02:25,625
‫חלק גדול במחוז פונה בשל הקרינה.‬

33
00:02:27,000 --> 00:02:29,666
‫עד היום, הגישה למקום הייתה מוגבלת,‬

34
00:02:30,166 --> 00:02:33,875
‫אבל כעת הממשלה מבטיחה‬
‫כי התושבים יוכלו לחזור אליו בבטחה.‬

35
00:02:35,166 --> 00:02:38,958
‫הייתי מוכרח לבוא ולראות‬
‫כיצד נראה אסון גרעיני.‬

36
00:02:39,916 --> 00:02:41,583
‫בטוח בכלל להיות כאן?‬

37
00:02:42,375 --> 00:02:45,416
‫גבירותיי ורבותיי, אני המדריך שלכם.‬

38
00:02:45,500 --> 00:02:47,875
‫המדריך שלנו הוא יו.‬

39
00:02:47,958 --> 00:02:50,666
‫אני צריך להיזהר עם ימין ושמאל,‬

40
00:02:50,750 --> 00:02:52,541
‫כי עבורכם זה הפוך.‬

41
00:02:53,583 --> 00:02:57,750
‫אני צריך לומר, "מימינכם" או "משמאלכם".‬

42
00:02:58,958 --> 00:03:02,750
‫נראה שזה רק עוד טיול בפארק הרדיואקטיבי‬
‫עבור יו.‬

43
00:03:03,083 --> 00:03:06,208
‫הוא לא נראה מוטרד משום סכנה.‬

44
00:03:06,833 --> 00:03:09,458
‫אילו רמות קרינה יטרידו אותך, יו?‬

45
00:03:09,916 --> 00:03:12,583
‫לו הייתי גר כאן,‬

46
00:03:13,166 --> 00:03:15,041
‫רמה של 0.20 תטריד אותי.‬

47
00:03:15,875 --> 00:03:16,791
‫אוקיי.‬

48
00:03:16,875 --> 00:03:20,000
‫זה מצחיק. זה מאוד קשה,‬
‫כי אתה איש כל כך שמח,‬

49
00:03:20,208 --> 00:03:24,166
‫קשה לי ולאחרים לדעת עד כמה זה מסוכן.‬

50
00:03:25,125 --> 00:03:28,500
‫לא גודלות לי קרניים או אצבעות נוספות.‬

51
00:03:33,750 --> 00:03:38,375
‫התיירים האפלים שנמצאים איתי‬
‫כוללים זרים המוקסמים ממה שהם רואים.‬

52
00:03:38,791 --> 00:03:42,916
‫שמעתי שויטמין די מסייע נגד השפעות הקרינה.‬

53
00:03:43,166 --> 00:03:46,250
‫שמרי על עצמך בכל דרך שתוכלי.‬
‫-לכל מקרה...‬

54
00:03:46,333 --> 00:03:47,166
‫כן.‬

55
00:03:50,000 --> 00:03:53,625
‫התחנה הראשונה שלנו בסיור האסונות‬
‫היא העיר טומיוקה.‬

56
00:03:55,958 --> 00:03:59,958
‫הצונאמי לא הגיע עד כאן,‬
‫אבל העיר נפגעה ברעידת האדמה‬

57
00:04:00,041 --> 00:04:02,500
‫ולאחר מכן, על ידי ענן הקרינה.‬

58
00:04:02,583 --> 00:04:03,958
‫בואו נרד מהאוטובוס.‬

59
00:04:04,791 --> 00:04:08,166
‫זו אחת מהערים עליהן הכריזה הממשלה כבטוחות,‬

60
00:04:08,500 --> 00:04:11,333
‫אך התושבים לא נלהבים לחזור.‬

61
00:04:11,791 --> 00:04:14,833
‫למעשה, העיר כולה עדיין נטושה.‬

62
00:04:15,166 --> 00:04:17,166
‫אין כאן הרבה אנשים.‬
‫-כן.‬

63
00:04:17,916 --> 00:04:18,833
‫די שקט.‬

64
00:04:20,208 --> 00:04:23,083
‫אני מופתע שגנבים לא בזזו את המקום.‬

65
00:04:24,166 --> 00:04:26,333
‫אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא.‬

66
00:04:27,791 --> 00:04:28,916
‫אלוהים!‬

67
00:04:29,750 --> 00:04:32,208
‫רמת קרינה 0.7.‬
‫-זה עולה, 0.72.‬

68
00:04:32,750 --> 00:04:34,875
‫כולנו הבאנו מוני גייגר,‬

69
00:04:34,958 --> 00:04:37,666
‫המקבילים לגלאי מתכות בכל הקשור לקרינה.‬

70
00:04:38,708 --> 00:04:40,583
‫לפתע, כל המונים התריעו.‬

71
00:04:40,666 --> 00:04:44,875
‫הקרינה כאן גבוהה הרבה יותר‬
‫ביחס לאזהרות שקיבלנו,‬

72
00:04:44,958 --> 00:04:47,583
‫וכל תיירי הגרעין התחילו לדאוג.‬

73
00:04:48,208 --> 00:04:52,958
‫אמרת קודם שאתה תהיה מודאג מרמת קרינה‬

74
00:04:53,041 --> 00:04:54,666
‫של 0.2.‬

75
00:04:55,000 --> 00:04:57,958
‫מונה הגייגר שלי מראה 0.75.‬

76
00:04:58,041 --> 00:05:00,500
‫זה גבוה מאשר בעיר פריפיאט,‬
‫ליד צ'רנוביל,‬

77
00:05:00,583 --> 00:05:02,333
‫אזור אליו אסור להיכנס.‬

78
00:05:02,416 --> 00:05:06,583
‫איך אתה אומר לאנשים שניתן להגיע לפה,‬
‫עם רמת קרינה כזאת?‬

79
00:05:07,166 --> 00:05:10,416
‫מכיון שהוכרז מצב חירום,‬

80
00:05:10,500 --> 00:05:15,500
‫ניתן להעלות את רמת הקרינה המותרת.‬

81
00:05:15,583 --> 00:05:20,083
‫הם רוצים לשדר תחושה שהמקום כאן בטוח.‬

82
00:05:20,166 --> 00:05:21,166
‫אבל הוא לא.‬

83
00:05:23,583 --> 00:05:25,708
‫תגלה בעצמך.‬
‫-אבל...‬

84
00:05:26,250 --> 00:05:28,750
‫בעוד כמה שנים?‬
‫-בעוד כמה שנים, כן.‬

85
00:05:29,166 --> 00:05:32,166
‫זה ייקח למעלה מ-200 שנה‬

86
00:05:32,250 --> 00:05:36,375
‫עד שהכל יחזור לקדמותו, כביכול.‬

87
00:05:36,458 --> 00:05:37,916
‫מאתיים?‬
‫-מאתיים.‬

88
00:05:40,416 --> 00:05:44,541
‫לפתע, תיירות גרעין לא נראית כמו רעיון טוב.‬

89
00:05:45,083 --> 00:05:49,166
‫זה מטריד כשהצפצופים נשמעים,‬

90
00:05:50,333 --> 00:05:54,708
‫בייחוד כשמסתכלים על חנויות‬
‫שחזיתותיהן שבורות.‬

91
00:05:55,166 --> 00:05:58,750
‫יש אופניים של ילד בפנים. זה מפחיד.‬

92
00:06:00,375 --> 00:06:03,375
‫אני יכול להבין למה קשה לשכנע את התושבים‬
‫לחזור הנה.‬

93
00:06:04,875 --> 00:06:06,333
‫זה עוד משתפר:‬

94
00:06:07,208 --> 00:06:10,583
‫יו אומר לנו שהאבק הוא רדיואקטיבי במיוחד.‬

95
00:06:11,041 --> 00:06:13,708
‫הוא מזהיר אותנו שאם ננשום את האבק,‬
‫נקבל סרטן.‬

96
00:06:14,583 --> 00:06:18,208
‫אני לא בטוח שזה סוג הריגוש‬
‫שהתיירים האפלים האלה מצפים לו.‬

97
00:06:19,750 --> 00:06:22,833
‫שמתי לב שעטית מסכה.‬

98
00:06:23,583 --> 00:06:28,166
‫כן, מלא אבק פה.‬
‫-אני מתחיל לחשוב שאולי גם עליי לעטות אחת.‬

99
00:06:28,250 --> 00:06:31,291
‫שכחתי שיש לנו אותן.‬
‫-הן לרשותנו, אז...‬

100
00:06:35,791 --> 00:06:38,583
‫אתה צריך לפתוח אותה.‬
‫-לפתוח אותה?‬

101
00:06:38,875 --> 00:06:41,791
‫הבנתי. אף פעם לא השתמשתי בזה בעבר.‬

102
00:06:44,333 --> 00:06:47,666
‫הכל מלא אבק כאן.‬
‫חשבתי שזה זמן טוב להשתמש בה.‬

103
00:06:47,750 --> 00:06:50,416
‫אבל ניתן לראות שהמשקפיים שלי מתמלאים אדים‬

104
00:06:50,500 --> 00:06:54,083
‫ועכשיו איני יכול לראות דבר.‬
‫יש לי בעיית ערפל.‬

105
00:06:57,916 --> 00:07:03,041
‫יצאנו מטומיוקה אל כביש מספר 6,‬
‫אל לב האסון הגרעיני.‬

106
00:07:03,458 --> 00:07:06,458
‫אנו עוברים דרך אזורים שהם עדיין חלק‬

107
00:07:06,541 --> 00:07:08,833
‫מאזור הבידוד הגרעיני,‬

108
00:07:10,000 --> 00:07:12,250
‫אלא שבמהלך שיווקי מתוחכם,‬

109
00:07:12,333 --> 00:07:16,791
‫הממשלה כעת מעדיפה לקרוא לאזורים אלו,‬
‫"אזורים שקשה לחזור אליהם".‬

110
00:07:17,041 --> 00:07:20,291
‫זה רחוב שערים.‬
‫-יש שער בכל כניסה.‬

111
00:07:21,083 --> 00:07:22,500
‫תראו את השערים.‬

112
00:07:22,583 --> 00:07:27,750
‫אלו מחסומים המונעים כל כניסה לאזור האסור.‬

113
00:07:28,541 --> 00:07:30,916
‫זה נראה יותר כבסיס צבאי‬

114
00:07:31,166 --> 00:07:33,708
‫והאוטובוס אינו מורשה לעצור כאן.‬

115
00:07:35,083 --> 00:07:37,833
‫אבל יו מוכן לנסות להכניס אותנו.‬

116
00:07:39,083 --> 00:07:43,166
‫שלום. אנחנו בסיור. סיור.‬

117
00:07:44,166 --> 00:07:48,625
‫זה אזור קשה לחזרה.‬
‫חזרו לאוטובוס.‬

118
00:07:48,708 --> 00:07:53,916
‫האזור סגור, למעט לכניסת רכבים.‬

119
00:07:54,000 --> 00:07:56,625
‫עליכם לעזוב במהירות.‬

120
00:07:56,875 --> 00:07:57,833
‫מה הבעיה?‬

121
00:07:57,916 --> 00:08:02,166
‫זה אזור "ללא חזרה".‬

122
00:08:02,666 --> 00:08:06,125
‫אסור לנו לחנות כאן ולתת לאנשים לצאת.‬

123
00:08:06,291 --> 00:08:07,625
‫בסדר.‬
‫-רק עוברים.‬

124
00:08:07,708 --> 00:08:10,500
‫כמה זמן אתה עובד פה?‬

125
00:08:10,583 --> 00:08:12,583
‫חמש שנים.‬
‫-חמש שנים?‬

126
00:08:13,000 --> 00:08:14,750
‫זה ארוך...‬
‫-אתה נהנה מהעבודה?‬

127
00:08:14,833 --> 00:08:16,625
‫הזדרזו וצאו מכאן.‬

128
00:08:16,708 --> 00:08:17,791
‫בסדר.‬

129
00:08:18,750 --> 00:08:22,375
‫אם ניתן להשיג תחושת סיפוק מהעבודה‬
‫באמצעות סילוק אנשים כמונו,‬

130
00:08:22,958 --> 00:08:24,250
‫הוא צריך להיות שמח.‬

131
00:08:27,291 --> 00:08:30,291
‫אבל עדיין רציתי להסתכל באזור האסור,‬

132
00:08:30,666 --> 00:08:34,625
‫לכן שכנעתי את יו לתת לי לעצור בצד הכביש‬
‫ולהציץ מסביב.‬

133
00:08:34,833 --> 00:08:37,375
‫לא יותר מחמש דקות בבקשה.‬

134
00:08:38,458 --> 00:08:39,291
‫התכונן.‬

135
00:08:40,125 --> 00:08:42,125
‫צא!‬
‫-קדימה, דיוויד.‬

136
00:08:42,208 --> 00:08:43,958
‫קדימה, דיוויד!‬

137
00:08:44,041 --> 00:08:45,291
‫עכשיו.‬

138
00:08:54,083 --> 00:08:57,916
‫אולם המשחקים נשאר כפי שהיה‬
‫מאז רעידת האדמה.‬

139
00:08:58,125 --> 00:09:02,708
‫זה מפחיד לראות את הצעצועים זרוקים כך...‬

140
00:09:04,666 --> 00:09:06,000
‫הכל גמור.‬

141
00:09:06,625 --> 00:09:09,958
‫נבדוק למעלה, נסתכל שם...‬

142
00:09:13,500 --> 00:09:15,333
‫הכל הרוס לחלוטין.‬

143
00:09:17,750 --> 00:09:20,333
‫יש כאן המון אבק, וזה מטריד.‬

144
00:09:20,958 --> 00:09:23,041
‫"מטריד" זו מילה עדינה.‬

145
00:09:23,750 --> 00:09:27,041
‫הפריטים והאבק שכאן הם רדיואקטיביים במיוחד.‬

146
00:09:27,125 --> 00:09:31,625
‫גשם ורוח אינם נכנסים הנה,‬
‫ואינם מאווררים את חלקיקי הקרינה.‬

147
00:09:33,333 --> 00:09:34,916
‫הוזהרנו פעם אחת,‬

148
00:09:35,000 --> 00:09:38,208
‫כך שאיני רוצה שיראו שאנחנו כאן.‬

149
00:09:42,833 --> 00:09:44,625
‫בזהירות עם הזכוכית.‬ ‫התגרינו במזל יותר מדי.‬

150
00:09:49,166 --> 00:09:50,791
‫אנחנו לא מדברים יפנית.‬

151
00:09:53,291 --> 00:09:55,375
‫דרכון? תעודת זהות?‬
‫-באוטובוס.‬

152
00:09:56,291 --> 00:09:57,291
‫נתפסנו.‬

153
00:09:58,208 --> 00:10:01,666
‫אבל יו מגיע לעזרתנו‬
‫ומנסה ללבן את הדברים.‬

154
00:10:01,750 --> 00:10:04,083
‫מה קורה כאן, אדוני?‬
‫-אסור לך ל...‬

155
00:10:04,166 --> 00:10:07,166
‫אני מבין שאסור לעצור כאן.‬
‫-כן, אדוני.‬

156
00:10:09,541 --> 00:10:13,041
‫אחרי זמן שנראה כנצח,‬
‫ולאחר שהוזהרנו בחריפות,‬

157
00:10:13,416 --> 00:10:17,541
‫נשלחנו לדרכנו.‬
‫אבל יו לא היה מרוצה ממה שעשיתי.‬

158
00:10:18,500 --> 00:10:21,500
‫יש סיכוי שניעצר, לדעתך?‬

159
00:10:21,583 --> 00:10:24,791
‫הרגע? היה לנו מזל.‬

160
00:10:25,666 --> 00:10:26,500
‫הייתי אומר.‬

161
00:10:28,416 --> 00:10:29,291
‫אוקיי.‬

162
00:10:30,791 --> 00:10:32,583
‫בסדר. תודה, יו.‬
‫-בטח.‬

163
00:10:34,833 --> 00:10:38,000
‫היה לי לא נעים בגלל שיו נאלץ לחלץ אותנו.‬

164
00:10:38,625 --> 00:10:42,083
‫למען האמת, הסיור הזה יותר מלחיץ משחשבתי.‬

165
00:10:46,416 --> 00:10:48,666
‫ארוחת הצהרים היא הפסקה מבורכת.‬

166
00:10:49,291 --> 00:10:52,250
‫אנחנו עוצרים בעיר נמיאה,‬
‫בבית קפה שנקרא "אצל סבתא",‬

167
00:10:52,541 --> 00:10:55,625
‫שמנוהל, כמה מפתיע, על ידי סבתות.‬

168
00:10:55,708 --> 00:10:57,708
‫שלום.‬
‫-תודה.‬

169
00:10:59,041 --> 00:11:02,583
‫זו חלק מהיוזמה הממשלתית לפתות אנשים לחזור.‬

170
00:11:03,166 --> 00:11:05,916
‫אך כשאני מגלה שאף אחת מהסבתות לא גרה כאן,‬

171
00:11:06,291 --> 00:11:08,000
‫משהו מרגיש לא בסדר.‬

172
00:11:09,291 --> 00:11:11,291
‫מי אוכל? כולנו רוצים לאכול?‬

173
00:11:11,583 --> 00:11:14,708
‫מה זה האוכל הזה?‬
‫-עד כמה הוא בטוח?‬

174
00:11:15,250 --> 00:11:18,250
‫אני אוהב אוכל יפני, אבל בדומה לאחרים,‬

175
00:11:18,333 --> 00:11:21,666
‫איני שמח לאכול משהו שהגיע מהסביבה.‬

176
00:11:21,750 --> 00:11:23,750
‫אכלת כאן בעבר, יו?‬
‫-לא.‬

177
00:11:23,833 --> 00:11:25,291
‫פעם ראשונה.‬
‫-פעם ראשונה.‬

178
00:11:32,458 --> 00:11:33,666
‫יו?‬
‫-כן?‬

179
00:11:33,750 --> 00:11:37,166
‫האזור מגיע מהאזור הזה? הכל גדל כאן?‬

180
00:11:38,250 --> 00:11:40,208
‫אין לי מושג, האמת.‬
‫-אין לך מושג?‬

181
00:11:40,291 --> 00:11:42,916
‫קשה לדעת הכל, נכון?‬

182
00:11:43,000 --> 00:11:44,916
‫אני לא דואג בקשר לזה.‬

183
00:11:46,458 --> 00:11:48,458
‫אנחנו גוועים ברעב, ונכנעים.‬

184
00:11:49,166 --> 00:11:52,416
‫זה אולי רדיואקטיבי, אבל זה טעים מאוד.‬

185
00:11:54,666 --> 00:11:58,708
‫יו, אתה מודאג לפעמים?‬
‫נראה שדבר לא מדאיג אותך, אף פעם.‬

186
00:11:59,375 --> 00:12:01,458
‫אנחנו צריכים לחיות במדינה הזו.‬

187
00:12:02,250 --> 00:12:04,000
‫אני צריך לחיות כאן בכל יום.‬

188
00:12:05,208 --> 00:12:11,125
‫אם תדאג יותר מדי בקשר לזה,‬
‫זה יזיק לבריאותך הנפשית.‬

189
00:12:13,375 --> 00:12:14,708
‫החיים מלאים סכנות.‬

190
00:12:16,000 --> 00:12:17,208
‫זה העניין, נכון?‬

191
00:12:17,291 --> 00:12:19,958
‫אוטובוס יכול לדרוס אותך מחר.‬
‫-זה נכון.‬

192
00:12:29,041 --> 00:12:31,458
‫הממשלה מממנת אמני רחוב‬

193
00:12:31,541 --> 00:12:35,333
‫כדי שימשכו אנשים לעזור,‬
‫ואני מיד מגויס לעזרה.‬

194
00:12:36,041 --> 00:12:37,625
‫אין לי מושג מה קורה.‬

195
00:12:39,958 --> 00:12:43,583
‫חברים, עכשיו יש לנו בתולת ים מבלונים,‬

196
00:12:43,666 --> 00:12:45,291
‫תודה רבה!‬

197
00:12:45,375 --> 00:12:47,541
‫רואים? אין מה לדאוג.‬

198
00:12:47,625 --> 00:12:49,708
‫איך אפשר לדאוג בהופעה כזאת?‬

199
00:12:52,208 --> 00:12:53,583
‫זה מתאים לי?‬

200
00:12:55,375 --> 00:12:56,833
‫בוינק!‬

201
00:13:01,375 --> 00:13:03,541
‫אחר הצהרים, אנו יוצאים לחוף,‬

202
00:13:04,791 --> 00:13:07,666
‫היכן שהיכו גלי הצונאמי הראשונים.‬

203
00:13:08,833 --> 00:13:13,291
‫פעם הנוף היה מנוקד עיירות קטנות,‬
‫הומות אנשים,‬

204
00:13:15,041 --> 00:13:18,750
‫אך הכל נסחף והפך לשממה.‬

205
00:13:24,416 --> 00:13:27,500
‫איפה אנחנו עכשיו, יו? מה המצב כאן?‬

206
00:13:27,875 --> 00:13:31,291
‫זה האזור שנפגע בצונאמי.‬

207
00:13:31,458 --> 00:13:33,583
‫כאן הצונאמי שטף הכל?‬

208
00:13:33,666 --> 00:13:35,291
‫הצונאמי מחק את העיירה.‬

209
00:13:36,958 --> 00:13:40,458
‫כשהצונאמי עלה מעל החומה,‬

210
00:13:40,541 --> 00:13:42,416
‫גובהו היה 15 מטרים.‬

211
00:13:42,833 --> 00:13:47,666
‫כ-260 איש מתו כאן.‬

212
00:13:50,208 --> 00:13:54,416
‫איני תופס איך נראה נד מים בגובה 15 מטרים,‬

213
00:13:54,916 --> 00:13:56,250
‫ואיך אפשר להימלט ממנו.‬

214
00:13:58,833 --> 00:14:01,583
‫לאנשים כאן לא היהי סיכוי.‬

215
00:14:08,000 --> 00:14:12,583
‫זה כל מה שנשאר מבתים, חנויות, חיים.‬

216
00:14:13,208 --> 00:14:15,583
‫הכל הפך לעיי חורבות.‬

217
00:14:16,000 --> 00:14:17,958
‫זה לא מציאותי,‬

218
00:14:18,083 --> 00:14:22,916
‫לראות חפצים אישיים שנרקבים כאן.‬

219
00:14:25,166 --> 00:14:26,583
‫זה הופך הכל למוחשי.‬

220
00:14:30,041 --> 00:14:34,416
‫החפצים היחידים שהיו כבדים מספיק‬
‫כדי להישאר על תילם, היו הקברים.‬

221
00:14:36,333 --> 00:14:39,875
‫עדות אילמת לאנשים שחיו ומתו כאן.‬

222
00:14:43,541 --> 00:14:46,166
‫אני חש עצב עמוק במקום הזה.‬

223
00:14:48,916 --> 00:14:51,666
‫אבל לא כולם מגיבים באותה דרך.‬

224
00:14:55,500 --> 00:14:56,708
‫זה לא...‬

225
00:14:56,791 --> 00:14:59,250
‫הכור הגרעיני התפוצץ הרגע.‬

226
00:15:00,208 --> 00:15:03,458
‫גם הפרצוף שלך צריך להתפוצץ.‬
‫-אין לי מושג מה זה אומר.‬

227
00:15:05,083 --> 00:15:06,166
‫תיראה גברי!‬

228
00:15:10,708 --> 00:15:14,125
‫יש לך תמונות טובות?‬
‫-יש לי סלפי מוצלח.‬

229
00:15:15,041 --> 00:15:18,791
‫הייתי יכול לעשות עוד הבעות פנים,‬
‫אבל זה בסדר.‬

230
00:15:18,875 --> 00:15:21,083
‫אני אחיה עם זה.‬
‫-שבוע האופנה של פריז.‬

231
00:15:22,041 --> 00:15:25,708
‫אפשר לצחוק, אבל בעיניי זה די רציני.‬

232
00:15:27,875 --> 00:15:28,708
‫מה איתך?‬

233
00:15:28,791 --> 00:15:30,208
‫אני מסכים לחלוטין.‬

234
00:15:30,291 --> 00:15:34,166
‫לפעמים צוחקים כדי להסתיר לחץ.‬

235
00:15:34,250 --> 00:15:35,083
‫כן.‬

236
00:15:38,916 --> 00:15:43,541
‫רעידת אדמה, צונאמי, ולבסוף קרינה.‬

237
00:15:44,791 --> 00:15:48,791
‫אסון גרעיני הוא מתנה שאף אחד לא רוצה,‬
‫והיא ממשיכה לתת.‬

238
00:15:50,833 --> 00:15:52,958
‫וכאן מצוי לב העניין.‬

239
00:15:54,708 --> 00:15:59,666
‫מתחת ליריעות הירוקות‬
‫יש ערמות של שקים גמישים.‬

240
00:16:00,875 --> 00:16:05,000
‫השקים מכילים אדמה בעלת רמת קרינה נמוכה,‬

241
00:16:05,083 --> 00:16:06,708
‫או צמחים.‬

242
00:16:08,333 --> 00:16:11,666
‫הממשלה אספה את האדמה הנגועה בקרינה‬

243
00:16:11,750 --> 00:16:13,583
‫ואחסנה אותה "זמנית".‬

244
00:16:14,333 --> 00:16:17,291
‫ריכוזי הקרקע הללו פזורים בכל המחוז.‬

245
00:16:17,625 --> 00:16:21,916
‫קשה להאמין שישנם מעל תשעה מיליון שקים‬
‫המלאים בחומר הזה,‬

246
00:16:22,000 --> 00:16:23,416
‫שפשוט פזורים בשטח.‬

247
00:16:24,000 --> 00:16:26,791
‫אני תוהה מה הם הולכים לעשות עם כל זה.‬

248
00:16:26,875 --> 00:16:29,333
‫כמה זמן יכול הדבר הזה להחזיק?‬

249
00:16:29,416 --> 00:16:30,625
‫שנתיים או שלוש.‬
‫-כן.‬

250
00:16:30,708 --> 00:16:33,875
‫ניתן לראות שחלק מהשקים השחורים מתפרקים.‬

251
00:16:33,958 --> 00:16:37,625
‫הם התקינו כיסוי כדי לטשטש את העובדה‬
‫שהכל מתפרק.‬

252
00:16:37,708 --> 00:16:40,208
‫זה נשמע נכון.‬

253
00:16:41,416 --> 00:16:45,833
‫השקים נועדו להחזיק שלוש שנים,‬
‫אבל זה היה לפני שש שנים.‬

254
00:16:46,458 --> 00:16:48,791
‫הסדר והדיוק יפהפיים,‬

255
00:16:48,875 --> 00:16:51,958
‫והם מהווים, אם אפשר לומר,‬
‫פוסט יפה באינסטגרם,‬

256
00:16:52,708 --> 00:16:57,166
‫אבל זה לא משנה את העובדה‬
‫שקרקע מזוהמת בקרינה עדיין נמצאת כאן.‬

257
00:16:58,125 --> 00:17:00,916
‫לא הייתי רוצה שילדיי הבוגרים,‬

258
00:17:01,000 --> 00:17:05,125
‫שעדיין לא הקימו משפחה, יבואו לכאן.‬
‫הבנות שלי.‬

259
00:17:05,208 --> 00:17:07,791
‫יש משמעות למין שלך.‬

260
00:17:07,875 --> 00:17:11,666
‫לדעתי זה מסוכן יותר לנשים מאשר לגברים.‬

261
00:17:11,750 --> 00:17:12,583
‫נכון.‬

262
00:17:21,250 --> 00:17:26,125
‫בזמן הנסיעה, קנה המידה‬
‫של כל הסיפור המחורבן הזה מתחוור לי.‬

263
00:17:28,000 --> 00:17:30,458
‫עיר אחר עיר, הכל אותו דבר.‬

264
00:17:34,583 --> 00:17:35,541
‫הרוס.‬

265
00:17:36,125 --> 00:17:37,500
‫רדיואקטיבי.‬

266
00:17:37,875 --> 00:17:38,875
‫נטוש.‬

267
00:17:39,750 --> 00:17:45,791
‫הנקודה הזו מוגדרת‬
‫"אזור שקשה לחזור אליו".‬

268
00:17:46,250 --> 00:17:50,208
‫זה אומר שיש צורך באישור מיוחד‬
‫כדי לעבור כאן.‬

269
00:17:50,791 --> 00:17:53,000
‫אף אחד לא מקשיב ליו עכשיו.‬

270
00:17:53,083 --> 00:17:56,833
‫כולם מתרכזים במוני הגייגר שלהם.‬

271
00:17:57,333 --> 00:18:00,500
‫מה המצב אצלך? אצלי נמדד 1.43.‬
‫-אלוהים...‬

272
00:18:00,583 --> 00:18:01,666
‫עכשיו 1.55.‬

273
00:18:01,750 --> 00:18:04,583
‫אחד נקודה שמונים ותשע.‬
‫-לעזאזל! זה המון.‬

274
00:18:05,125 --> 00:18:06,375
‫זה עולה.‬

275
00:18:07,625 --> 00:18:11,916
‫אני לא בטוחה אם זה גבוה מצ'רנוביל.‬
‫האם כך?‬

276
00:18:13,791 --> 00:18:17,500
‫הסתכלתי באתר שעוקב אחרי קרינה,‬
‫ויש שם מפה של כל האזור הזה.‬

277
00:18:17,916 --> 00:18:22,041
‫באתר נאמר שהרמה הכי גבוהה שניתקל בה‬
‫תהיה 0.4.‬

278
00:18:22,125 --> 00:18:25,375
‫אבל הקרינה היא פי ארבע מזה.‬

279
00:18:26,458 --> 00:18:29,833
‫אז מאוד לא נוח לי עם המצב הזה.‬

280
00:18:32,416 --> 00:18:33,958
‫אני לא חושבת שזה בטוח.‬

281
00:18:36,000 --> 00:18:37,625
‫גם אני מתחיל לדאוג.‬

282
00:18:39,416 --> 00:18:41,708
‫כולם מתכוונים להמשיך?‬

283
00:18:41,791 --> 00:18:45,125
‫אם זו הרמה הכי גבוהה שניתקל בה,‬
‫אני בסדר.‬

284
00:18:45,208 --> 00:18:49,625
‫אבל אני מתייחסת לזה ברצינות.‬

285
00:18:52,375 --> 00:18:57,375
‫אניה אמרה בקול רם את מה שכולם חשבו.‬

286
00:18:57,458 --> 00:19:00,041
‫כולנו חוששים מהקרינה,‬

287
00:19:00,875 --> 00:19:05,208
‫בעיקר אחרי שיו אמר לנו שרמה הגבוהה מ-0.2‬
‫נחשבת מסוכנת.‬

288
00:19:06,958 --> 00:19:08,333
‫בבקשה.‬

289
00:19:08,416 --> 00:19:10,041
‫אחד נקודה תשע.‬

290
00:19:10,125 --> 00:19:12,166
‫שתיים נקודה שלוש.‬
‫-עכשיו 2.8.‬

291
00:19:14,666 --> 00:19:19,125
‫הרמות ממשיכות לעלות.‬
‫כולם מתוחים מאוד.‬

292
00:19:21,291 --> 00:19:25,416
‫אף אחד לא ציפה לקרינה בגובה כזה,‬
‫גם לא הצוות.‬

293
00:19:26,500 --> 00:19:30,208
‫אז מה שחווינו עד כה,‬
‫זו לא הרמה הגבוהה ביותר?‬

294
00:19:30,291 --> 00:19:31,125
‫לא.‬

295
00:19:31,291 --> 00:19:34,958
‫זאת לא הייתה נקודת שיא הקרינה?‬
‫-לא. את יודעת שלא.‬

296
00:19:35,041 --> 00:19:35,916
‫אשאר באוטובוס!‬

297
00:19:36,500 --> 00:19:39,208
‫אפילו האוטובוס לא מרגיש בטוח יותר,‬

298
00:19:39,583 --> 00:19:41,833
‫ורמות הקרינה ממשיכות לעלות.‬

299
00:19:42,291 --> 00:19:44,833
‫אלוהים, 1.87.‬
‫-אלוהים!‬

300
00:19:44,916 --> 00:19:46,500
‫שלוש שבעים וחמש.‬
‫-אלוהים.‬

301
00:19:46,583 --> 00:19:49,166
‫שבע נקודה תשע עשרה.‬
‫-אלוהים.‬

302
00:19:49,250 --> 00:19:53,666
‫הקרינה כעת גבוהה פי 50 מסף 0.2.‬

303
00:19:54,458 --> 00:19:58,250
‫אני לא רוצה להישאר כאן עוד רגע, ואיני לבד.‬

304
00:19:58,333 --> 00:19:59,958
‫מדדתי 9.71.‬
‫-זה מפחיד.‬

305
00:20:00,541 --> 00:20:03,083
‫בסדר.‬
‫-אנחנו מפחדים. אוקיי.‬

306
00:20:03,166 --> 00:20:05,083
‫נבהלנו באופן רשמי.‬
‫-כן.‬

307
00:20:05,166 --> 00:20:06,666
‫בואו נלך.‬
‫-קדימה.‬

308
00:20:06,750 --> 00:20:09,666
‫כולם בעד?‬
‫-מי רוצה לעזוב?‬

309
00:20:09,916 --> 00:20:12,666
‫אני רוצה ללכת.‬
‫-בסדר, נלך.‬ ‫הנהג כיבה את המנוע!‬

310
00:20:18,208 --> 00:20:21,083
‫זה לא המקום להיתקע בו.‬

311
00:20:25,041 --> 00:20:28,750
‫בהחלטה פה אחד, הסיור נגמר.‬

312
00:20:30,250 --> 00:20:35,125
‫אומרים שבטוח לחזור לפוקושימה,‬
‫אז שיהיה בהצלחה למי שעושה כך,‬

313
00:20:35,708 --> 00:20:39,666
‫אבל המקום הזה עדיין רדיואקטיבי מדי עבורי.‬

314
00:20:40,875 --> 00:20:44,000
‫זה היה מרגש לראות אתר אסון גרעיני מקרוב,‬

315
00:20:44,458 --> 00:20:47,291
‫ואני מבין איך תיירים אפלים נלהבים מזה,‬

316
00:20:47,833 --> 00:20:50,500
‫אבל סיור אחד הספיק לי.‬

317
00:20:51,916 --> 00:20:55,791
‫אני רוצה להתרחק מאזור האסון כמה שיותר.‬

318
00:20:56,041 --> 00:21:00,291
‫המלון שלי אינו מפורסם במיטותיו הנוחות‬
‫או בפינוקים אחרים,‬

319
00:21:00,583 --> 00:21:02,958
‫אבל הוא מעוצב בסגנון פוסט-אפוקליפטי‬

320
00:21:03,041 --> 00:21:05,958
‫ומציע הצצה לעתיד מוזר וחלופי,‬

321
00:21:06,041 --> 00:21:09,208
‫עתיד שנשלט על ידי רובוטים.‬

322
00:21:10,791 --> 00:21:13,833
‫זה מצוי בקצה הסקאלה של התיירות האפלה.‬

323
00:21:13,916 --> 00:21:15,083
‫שלום.‬

324
00:21:16,125 --> 00:21:18,375
‫אנא הצמד את דרכונך לסורק,‬

325
00:21:18,458 --> 00:21:21,000
‫או בחר "אין דרכון", אם אין ברשותך דרכון.‬

326
00:21:21,458 --> 00:21:24,625
‫כמעריץ מושבע של "פארק היורה",‬

327
00:21:24,833 --> 00:21:28,125
‫לקבל שירות מולוצירפטור זה מאוד מגניב.‬

328
00:21:28,208 --> 00:21:30,958
‫שהייה נעימה במלון "הנא".‬

329
00:21:31,708 --> 00:21:32,541
‫תודה.‬

330
00:21:36,458 --> 00:21:40,625
‫אחת מנקודות השיא במלון היא רובוט אישי.‬

331
00:21:40,708 --> 00:21:43,916
‫תירגע ותרגיש בבית.‬

332
00:21:44,333 --> 00:21:45,166
‫שלום.‬

333
00:21:46,000 --> 00:21:49,083
‫שלום. מה שלומך?‬

334
00:21:49,750 --> 00:21:50,833
‫בסדר גמור.‬

335
00:21:50,916 --> 00:21:52,083
‫את יכולה לשיר שיר?‬

336
00:21:54,083 --> 00:21:56,375
‫רק...‬
‫-באיזו שעה תקום?‬

337
00:21:58,833 --> 00:21:59,916
‫שבע בבוקר.‬

338
00:22:01,250 --> 00:22:04,083
‫בחזרה לשאלה המקורית,‬
‫תוכלי לשיר שיר?‬

339
00:22:05,041 --> 00:22:06,583
‫כן. אפשר לעזור לך?‬

340
00:22:06,666 --> 00:22:08,625
‫תוכלי לשיר שיר?‬

341
00:22:09,125 --> 00:22:13,125
‫השכמה למחר בשמונה וחצי.‬

342
00:22:15,708 --> 00:22:18,500
‫הדברים נעשים מוזרים יותר כשאני מבין‬

343
00:22:18,583 --> 00:22:24,583
‫שהמלון שלי נמצא בעיירה הולנדית משוחזרת‬
‫מהמאה ה-17.‬

344
00:22:25,458 --> 00:22:27,250
‫כן, עדיין ביפן.‬

345
00:22:35,666 --> 00:22:37,833
‫זה מוזר ודי כיף,‬

346
00:22:39,083 --> 00:22:40,833
‫אבל למה כולם עוטים מסכות?‬

347
00:22:49,750 --> 00:22:52,291
‫זה עיוות זמן נהדר.‬

348
00:22:54,375 --> 00:22:59,333
‫מציאות מדומה של המאה ה-21,‬
‫בקרוסלה מהמאה ה-17.‬

349
00:23:04,416 --> 00:23:07,250
‫איני בטוח אם אני אמור להיות בעבר או בעתיד,‬

350
00:23:07,625 --> 00:23:10,083
‫אולי ביקום מקביל?‬

351
00:23:13,833 --> 00:23:15,208
‫מכבה אורות.‬

352
00:23:15,916 --> 00:23:17,791
‫זאת שאלה או הצהרה?‬

353
00:23:19,541 --> 00:23:20,958
‫אפשר לעזור לך?‬

354
00:23:25,208 --> 00:23:26,041
‫תודה.‬

355
00:23:39,041 --> 00:23:39,875
‫שתקי.‬

356
00:23:40,958 --> 00:23:42,625
‫- הר פוג'י -‬

357
00:23:42,708 --> 00:23:46,500
‫עזבתי את מלון הרובוטים,‬
‫בדרך ליעד הבא.‬

358
00:23:49,375 --> 00:23:54,208
‫יער ג'וקיי נמצא צפונית מערבית‬
‫למרגלות הר פוג'י.‬

359
00:23:54,291 --> 00:23:57,458
‫זה מקום יפהפה ובראשיתי,‬

360
00:23:59,166 --> 00:24:02,291
‫אבל היער הזה מפורסם גם מסיבה אחרת.‬

361
00:24:03,041 --> 00:24:06,875
‫זהו המקום הפופולרי בעולם להתאבדויות.‬

362
00:24:08,208 --> 00:24:11,625
‫הרשויות מוצאות למעלה מ-100 גופות כאן‬
‫בכל שנה.‬

363
00:24:16,166 --> 00:24:19,875
‫רוב האנשים מגיעים לכאן‬
‫כדי לחוות שלווה ונוף יפהפה,‬

364
00:24:19,958 --> 00:24:24,833
‫תיירים אפלים רבים נמשכים לכאן‬
‫בשל כמות הקורבנות.‬

365
00:24:25,916 --> 00:24:28,583
‫אני רוצה לראות מה מיוחד כל כך ביער הזה‬

366
00:24:28,666 --> 00:24:31,791
‫ומדוע תיירים נמשכים למקום כה מורבידי.‬

367
00:24:32,833 --> 00:24:38,666
‫נזקקתי למדריך, אז קראתי שוב ליו המוכשר.‬

368
00:24:39,083 --> 00:24:42,208
‫לפי הסטטיסטיקה,‬

369
00:24:42,291 --> 00:24:48,166
‫יפן היא אחת המדינות עם שיעורי ההתאבדות‬
‫הגבוהים ביותר במדינות המפותחות.‬

370
00:24:48,916 --> 00:24:50,791
‫מה הסיבה לכך, לדעתך?‬

371
00:24:52,000 --> 00:24:55,666
‫מדובר בלחץ חברתי, מחויבויות,‬

372
00:24:56,125 --> 00:24:58,500
‫דברים כאלה. אולי גם כבוד.‬

373
00:24:59,125 --> 00:25:01,416
‫חשבנו על אנשים בעלי משיכה‬

374
00:25:01,500 --> 00:25:04,416
‫למקומות האפלים יותר.‬
‫לכן אנו מתעניינים במקום הזה.‬

375
00:25:04,500 --> 00:25:09,625
‫יער ג'וקיי הפך למוקד התאבדויות בגלל ספר.‬

376
00:25:11,041 --> 00:25:14,583
‫יו אומר שיער ג'וקיי הפך למקום פופולרי‬
‫לביצוע התאבדויות‬

377
00:25:14,666 --> 00:25:19,541
‫בגלל הפופולריות של ספר משנות ה-60',‬
‫"ים של עצים",‬

378
00:25:20,208 --> 00:25:25,333
‫מעין סיפור רומיאו ויוליה יפני,‬
‫וכולנו יודעים איך סיפור הזה נגמר.‬

379
00:25:27,750 --> 00:25:31,916
‫מיד איתרתי רכב בודד בפינת החניון.‬

380
00:25:32,500 --> 00:25:36,125
‫יו טוען שהרכב הזה נמצא בחניון כבר שבועות.‬

381
00:25:36,875 --> 00:25:39,166
‫כבר אני ממהר להסיק מסקנות.‬

382
00:25:39,250 --> 00:25:41,083
‫רכב אחד בחניון.‬

383
00:25:43,500 --> 00:25:46,500
‫זה צריך להיות מישהו שנכנס ולא יצא.‬

384
00:25:46,958 --> 00:25:48,125
‫אולי.‬

385
00:25:49,250 --> 00:25:52,041
‫אין דרך להוכיח זאת.‬
‫-פשוט לא יודעים.‬

386
00:25:52,500 --> 00:25:55,083
‫זה סוריאליסטי, שמשהו הושאר כאן.‬

387
00:25:55,166 --> 00:25:59,333
‫אולי הוא החליט לחיות במקום אחר.‬

388
00:25:59,750 --> 00:26:02,291
‫אולי הוא חי בשמחה במקום אחר.‬

389
00:26:04,333 --> 00:26:08,708
‫יו לא רוצה להתמקד בקשר בין היער‬
‫לבין ההתאבדויות,‬

390
00:26:09,291 --> 00:26:11,291
‫אבל השלטים מוכיחים אחרת.‬

391
00:26:11,500 --> 00:26:16,666
‫"קיבלת את חייך מההורים שלך.‬

392
00:26:17,625 --> 00:26:22,250
‫חשוב שוב. חשוב על הוריך, על אחיך.‬
‫חשוב על ילדיך.‬

393
00:26:22,708 --> 00:26:26,666
‫אל תשמור את הבעיות לעצמך."‬

394
00:26:27,833 --> 00:26:31,625
‫איתרתי כמה תיירים אפלים בחניון.‬

395
00:26:32,125 --> 00:26:35,083
‫הזרים החיוורים האלה‬
‫נמצאים כאן מאותה סיבה כמוני?‬

396
00:26:35,166 --> 00:26:39,041
‫אנחנו בודקים את נושא יער ההתאבדויות הזה.‬

397
00:26:39,125 --> 00:26:41,250
‫לכן באתם?‬
‫-כן.‬

398
00:26:41,333 --> 00:26:42,958
‫מה שמעתם על המקום?‬

399
00:26:43,041 --> 00:26:46,208
‫ראינו בסרטונים, ביוטיוב, בהרבה מקומות,‬

400
00:26:46,291 --> 00:26:49,958
‫שזה מקום שבו אנשים מתכננים להתאבד.‬

401
00:26:50,041 --> 00:26:52,791
‫מקום מעניין לטייל בו.‬

402
00:26:53,166 --> 00:26:59,500
‫מדוע באתם? כי אני מניח שבאתי מסיבה דומה.‬
‫לא החלטתי אם ברצוני לראות גופה,‬

403
00:26:59,583 --> 00:27:03,791
‫או שאני פשוט סקרן בנוגע לאזור,‬
‫מה הסיבה שלכם?‬

404
00:27:03,875 --> 00:27:07,541
‫אני אוהב את האווירה. זה מפחיד,‬

405
00:27:07,625 --> 00:27:11,041
‫יש כאן תחושה מבודדת.‬
‫אם ניכנס ליער,‬

406
00:27:11,125 --> 00:27:13,958
‫נראה את החבלים שאנשים מביאים איתם.‬

407
00:27:14,041 --> 00:27:16,416
‫לא ראינו גופות.‬

408
00:27:16,500 --> 00:27:19,583
‫זאת הפעם הראשונה שלי מחוץ לאונטריו.‬
‫-ברצינות?‬

409
00:27:19,666 --> 00:27:23,625
‫בפעם הראשונה שיצאת מאונטריו,‬
‫ישר הלכת ליער ההתאבדויות.‬

410
00:27:23,708 --> 00:27:25,541
‫כן! פחות או יותר.‬

411
00:27:25,625 --> 00:27:28,250
‫זה נשמע רע כשאתה אומר את זה ככה.‬

412
00:27:28,333 --> 00:27:29,958
‫נכון?‬
‫-כן!‬

413
00:27:32,750 --> 00:27:37,666
‫אני רוצה לטייל ביער,‬
‫אבל יו מעביר תדריך לא שגרתי קודם לכן.‬

414
00:27:37,750 --> 00:27:41,125
‫יש כמה דברים שעליכם לדעת.‬

415
00:27:41,708 --> 00:27:44,333
‫יכול להיות משהו...‬

416
00:27:44,958 --> 00:27:49,416
‫חוץ מאיתנו, שנמצא כאן ומביט בנו כרגע.‬

417
00:27:50,375 --> 00:27:53,083
‫ניתן לראות את זה...‬

418
00:27:53,208 --> 00:27:56,250
‫רק עם תפיסה גבוהה יותר.‬

419
00:27:56,583 --> 00:27:59,833
‫אם תרגיש או תראה משהו,‬

420
00:28:01,000 --> 00:28:04,125
‫אל תילחץ, בסדר?‬
‫הם רק סקרנים.‬

421
00:28:05,541 --> 00:28:09,625
‫באופן מוזר, יו מודאג יותר מהאפשרות‬
‫שאפגוש רוחות רפאים‬

422
00:28:09,708 --> 00:28:14,250
‫מאשר היה מודאג בנוגע לקרינה.‬
‫לפחות קרינה ניתן למדוד.‬

423
00:28:17,708 --> 00:28:20,458
‫זה באמת מקום יפהפה,‬ ‫אבל שוררת בו דממת מוות וריקנות.‬

424
00:28:25,458 --> 00:28:28,000
‫היער עבות בצורה בלתי רגילה.‬

425
00:28:28,083 --> 00:28:32,000
‫אם תסטה מהשביל, תלך לאיבוד במהירות.‬

426
00:28:32,583 --> 00:28:35,000
‫אני חושש ממה שאני עשוי למצוא.‬

427
00:28:40,583 --> 00:28:45,208
‫קבעתי פגישה עם ג'ייק,‬
‫אמריקני שחי ביפן, בעל בית קפה סמוך.‬

428
00:28:45,791 --> 00:28:48,041
‫הוא אמר שהוא מצא גופה ביער לפני שנה.‬

429
00:28:48,500 --> 00:28:51,458
‫זו הייתה ערימת עצמות‬

430
00:28:52,208 --> 00:28:55,291
‫וחצאית, כמו של ילדת בית ספר.‬
‫המדים הכחולים.‬

431
00:28:56,041 --> 00:28:57,458
‫זה היה מונח כאן זמן מה.‬

432
00:28:58,208 --> 00:29:01,083
‫הכלבה שלי הרגישה משהו.‬
‫איני יודע איך היא ידעה,‬

433
00:29:01,166 --> 00:29:04,291
‫אבל פשוט יצאתי בעקבותיה מהיער.‬
‫-מזל שהכלבה הייתה איתך.‬

434
00:29:04,416 --> 00:29:07,000
‫כן, לא הייתי רוצה להיתקע פה בלילה.‬

435
00:29:07,625 --> 00:29:09,708
‫זו הסכנה השנייה כאן.‬

436
00:29:09,791 --> 00:29:11,958
‫אנשים באים הנה לטייל‬

437
00:29:12,333 --> 00:29:14,958
‫כי הם שמעו על המקום, ובסוף...‬

438
00:29:15,041 --> 00:29:21,125
‫כן. כשאתה מוצא פה גופה,‬
‫אינך יודע אם זה מישהו שהתכוון להתאבד,‬

439
00:29:21,250 --> 00:29:23,958
‫או שפשוט שינה דעתו ולא הצליח לצאת.‬

440
00:29:25,166 --> 00:29:28,833
‫ג'ייק מאמין שהוא יכול למצוא‬
‫עדויות למתרחש כאן,‬

441
00:29:29,375 --> 00:29:31,666
‫אבל אז קורה משהו מוזר.‬

442
00:29:33,625 --> 00:29:36,250
‫אתה לא מרגיש?‬
‫אינך מרגיש קצת מותש?‬

443
00:29:36,333 --> 00:29:39,375
‫כמו כשאתה רץ וחסר לך חמצן,‬

444
00:29:40,083 --> 00:29:42,083
‫שדה הראייה שלך מצטמצם.‬

445
00:29:42,166 --> 00:29:46,000
‫זאת כמעט הרגשה של ריחוף.‬
‫-כן, הרגשתי ככה רק‬

446
00:29:46,625 --> 00:29:50,000
‫כשזה היה באמת...‬
‫ראיית מנהרה.‬

447
00:29:50,333 --> 00:29:53,666
‫אתה לא יכול להתמקד בשום דבר.‬

448
00:29:54,333 --> 00:29:57,458
‫איני מרגיש סחרחר,‬
‫אין לי ראיית מנהרה כמוך.‬

449
00:29:58,500 --> 00:30:00,833
‫זה קרה לך מיד כשנכנסת לפה, נכון?‬

450
00:30:00,916 --> 00:30:02,208
‫זה מאוד עדין.‬

451
00:30:03,125 --> 00:30:07,666
‫זאת לא ממש ראיית מנהרה.‬
‫אולי זה מגנטיות.‬

452
00:30:08,250 --> 00:30:09,083
‫מבין?‬

453
00:30:12,583 --> 00:30:15,291
‫זה מספיק, זה מה שמסוכן.‬

454
00:30:15,375 --> 00:30:18,416
‫מספיק שזה שם, ואינך מרגיש את זה.‬

455
00:30:18,500 --> 00:30:21,375
‫ככה אנשים נכנסים לצרות ביער.‬

456
00:30:22,000 --> 00:30:23,125
‫אתה חושב שאתה בסדר.‬

457
00:30:23,916 --> 00:30:25,458
‫אבל אתה לא.‬
‫-כן.‬

458
00:30:26,625 --> 00:30:28,416
‫איני יודע מה לחשוב.‬

459
00:30:28,500 --> 00:30:32,708
‫כולם מספרים לי על כוחות עלומים‬
‫ורוחות רפאים.‬

460
00:30:33,333 --> 00:30:36,041
‫אני מרגיש שאני מפספס משהו חשוב.‬

461
00:30:41,875 --> 00:30:42,833
‫תראה.‬

462
00:30:42,916 --> 00:30:45,625
‫ואז ג'ייק מוצא את מה שחיפשנו.‬

463
00:30:49,625 --> 00:30:52,833
‫יש משהו על העץ הזה.‬
‫-זה לא טוב.‬

464
00:30:56,958 --> 00:30:59,708
‫הוא אומר שאלו שאריות‬
‫של עניבת חנק מאולתרת.‬

465
00:31:05,083 --> 00:31:08,208
‫בזמן שהסתכלתי על החבל,‬
‫שמחתי שזה כל מה שמצאתי.‬

466
00:31:08,291 --> 00:31:11,208
‫להיכנס ולצאת מבלי לראות גופות, זה טוב.‬

467
00:31:13,625 --> 00:31:17,666
‫תהיתי מה יגרום למישהו לסיים את חייו‬
‫במקום היפהפה הזה.‬

468
00:31:19,500 --> 00:31:22,125
‫יו הציע שאפגוש את חברתו, נוריקו.‬

469
00:31:24,583 --> 00:31:26,583
‫היא הגיעה לכאן לפני 30 שנה,‬

470
00:31:26,666 --> 00:31:30,250
‫מתוך כוונה להתאבד אחרי ריב עם חבר שלה.‬

471
00:31:34,500 --> 00:31:37,958
‫היא רצתה להתאבד בחלק מבודד ביער,‬

472
00:31:38,041 --> 00:31:39,583
‫ליד מערה קטנה,‬

473
00:31:39,958 --> 00:31:42,958
‫בתקווה שחברה יצטער כשיראה את גופתה.‬

474
00:31:43,750 --> 00:31:49,250
‫כשנכנסתי, שמעתי קול שאמר לי לעצור.‬

475
00:31:49,916 --> 00:31:52,458
‫גבר עמד שם.‬

476
00:31:52,666 --> 00:31:55,791
‫אז הבנתי שהוא לא אנושי.‬

477
00:31:56,375 --> 00:31:57,583
‫ברחתי.‬

478
00:31:59,958 --> 00:32:03,916
‫נוריקו אמרה שהיא פגשה ברוח‬
‫שהזהירה אותה שלא להתאבד.‬

479
00:32:04,750 --> 00:32:08,291
‫היא מתעקשת לערוך טקס לגירוש רוחות רעות,‬ ‫"יוריי" כפי שהן נקראות כאן,‬
‫במקרה שהן עדיין אורבות במקום.‬

480
00:32:12,791 --> 00:32:17,208
‫איני ממש מאמין בדברים האלה,‬
‫אבל אני מוכן להשתתף.‬

481
00:32:17,291 --> 00:32:19,958
‫עליך לקחת מלח בשלוש אצבעות.‬

482
00:32:20,041 --> 00:32:22,833
‫לא.‬
‫-קודם תאכל.‬

483
00:32:24,125 --> 00:32:26,375
‫שתה, עד הסוף.‬

484
00:32:27,166 --> 00:32:30,000
‫אל תעזוב. שתה.‬

485
00:32:33,166 --> 00:32:34,041
‫בסדר.‬

486
00:32:36,333 --> 00:32:40,750
‫אני רוצה להיכנס עוד ליער,‬
‫אבל נוריקו מתנהגת מוזר.‬

487
00:32:46,125 --> 00:32:48,166
‫אפשר לחזור אם תרצי.‬

488
00:32:48,958 --> 00:32:51,250
‫אפשר לחזור אם תצטרכי.‬

489
00:32:53,000 --> 00:32:54,416
‫היא בסדר? רק עייפה?‬

490
00:32:54,875 --> 00:32:56,083
‫לא עייפה.‬

491
00:32:56,708 --> 00:32:58,208
‫כואב לי.‬

492
00:32:58,875 --> 00:33:01,125
‫איפה כואב לך? כאן?‬

493
00:33:01,250 --> 00:33:04,833
‫נוריקו אומרת שהיוריי הבלתי נראים‬
‫תוקפים אותה.‬

494
00:33:05,000 --> 00:33:07,333
‫אני במבוכה ולא יודע מה לעשות.‬

495
00:33:08,875 --> 00:33:09,708
‫תודה.‬

496
00:33:09,791 --> 00:33:11,083
‫לא טוב?‬
‫-לא, תודה.‬

497
00:33:11,416 --> 00:33:13,208
‫יופי. תודה.‬

498
00:33:13,708 --> 00:33:17,125
‫זאת הייתה האנרגיה שם?‬
‫-משהו קורה שם‬

499
00:33:17,208 --> 00:33:18,958
‫שמשפיע עליה כך.‬

500
00:33:19,458 --> 00:33:24,208
‫אלו דברים שאנו לא נרגיש,‬
‫אבל את כן?‬

501
00:33:24,291 --> 00:33:27,083
‫הם באים. הם מגיעים.‬

502
00:33:27,166 --> 00:33:29,166
‫אפילו עם השתייה הם הגיעו?‬

503
00:33:29,500 --> 00:33:32,000
‫בשבילי הם יבואו.‬

504
00:33:32,500 --> 00:33:35,666
‫איך אתאר זאת...‬

505
00:33:35,791 --> 00:33:40,291
‫זה כאילו שהם מנסים לקחת אותי.‬

506
00:33:41,083 --> 00:33:44,750
‫בטוח להיות כאן?‬
‫שתיתי את המלח, אבל האם בטוח כאן?‬

507
00:33:45,166 --> 00:33:47,916
‫אין בעיה, כולם בסדר.‬

508
00:33:48,416 --> 00:33:51,958
‫כולם חוץ ממני.‬

509
00:33:54,958 --> 00:33:56,958
‫זה הג'וקיי.‬

510
00:34:04,833 --> 00:34:06,541
‫איני מאמין ברוחות רפאים,‬

511
00:34:06,625 --> 00:34:09,916
‫אבל דומה שכולם כאן מרגישים בהן.‬

512
00:34:10,833 --> 00:34:12,000
‫אני לא אתווכח.‬

513
00:34:13,083 --> 00:34:16,125
‫אם אמונותיה של נוריקו‬
‫מנעו ממנה להתאבד,‬

514
00:34:16,208 --> 00:34:17,541
‫זה דבר טוב.‬

515
00:34:18,666 --> 00:34:22,083
‫אחרי שראיתי את היער בעצמי‬
‫ופגשתי את נוריקו,‬

516
00:34:22,708 --> 00:34:26,458
‫החלטתי שאין דבר רומנטי בחיפוש גופות,‬

517
00:34:26,541 --> 00:34:28,166
‫או ברעיון ההתאבדות.‬

518
00:34:29,166 --> 00:34:31,875
‫איני חושב שג'וקיי רדוף רוחות או מקולל,‬

519
00:34:32,208 --> 00:34:35,125
‫אבל ביער מצדיק את שמו,‬

520
00:34:35,208 --> 00:34:37,625
‫כמקום מוזר ומפחיד לבקר בו.‬

521
00:34:42,666 --> 00:34:45,250
‫אני נוסע אלף קילומטר מערבה.‬

522
00:34:48,125 --> 00:34:52,083
‫- האי האשימה -‬

523
00:35:05,333 --> 00:35:08,708
‫אפשר לראות את המבנה יורד למים.‬

524
00:35:11,375 --> 00:35:12,666
‫זה לא אמיתי.‬

525
00:35:15,375 --> 00:35:18,625
‫מקומות נטושים הם כמו מגנט‬
‫עבור תיירים אפלים,‬

526
00:35:18,708 --> 00:35:23,291
‫בייחוד אם הם מטרידים ומרשימים‬
‫כמו האי האשימה.‬

527
00:35:26,958 --> 00:35:30,958
‫האשימה נקרא גם "אי ספינת המלחמה",‬
‫בשל צורתו המיוחדת.‬

528
00:35:32,375 --> 00:35:37,458
‫לפני 60 שנה,‬
‫זה היה המקום המאוכלס ביותר בעולם.‬

529
00:35:43,000 --> 00:35:45,541
‫חמשת אלפים וחמש מאות איש חיו כאן,‬

530
00:35:45,791 --> 00:35:49,250
‫דחוסים באזור בגודל מגרש כדורגל.‬

531
00:35:49,916 --> 00:35:54,375
‫עכשיו הכל ריק.‬
‫אני רוצה לדעת מה קרה.‬

532
00:36:03,250 --> 00:36:06,458
‫קבעתי להיפגש עם שני תושבים לשעבר באי.‬

533
00:36:06,541 --> 00:36:07,875
‫שלום, נעים מאוד.‬

534
00:36:08,416 --> 00:36:10,791
‫שלום.‬
‫-נעים מאוד.‬

535
00:36:11,208 --> 00:36:15,041
‫אישיקווה סאן וקנושיטה סאן‬
‫חיו כאן בתקופת השיא.‬

536
00:36:15,916 --> 00:36:19,666
‫הם מאפשרים לי גישה מיוחדת למבנים באי.‬

537
00:36:19,750 --> 00:36:21,875
‫אתם יודעים לאן אנחנו הולכים?‬

538
00:36:21,958 --> 00:36:23,708
‫עכשיו נעלה לקומה תשיעית.‬

539
00:36:23,791 --> 00:36:27,500
‫עכשיו נעלה לקומה התשיעית.‬
‫-בסדר. הרבה הליכה!‬

540
00:36:28,333 --> 00:36:30,625
‫אני מוכן אם אתה מוכן.‬

541
00:36:31,291 --> 00:36:33,708
‫אין מעליות במקום הזה.‬

542
00:36:33,791 --> 00:36:38,791
‫אני תוהה איך היה לטפס תשע קומות‬
‫כמה פעמים ביום.‬

543
00:36:39,083 --> 00:36:41,000
‫התקרות היו נמוכות מאוד.‬

544
00:36:41,375 --> 00:36:44,625
‫בזהירות על הראש.‬
‫-בסדר.‬

545
00:36:46,125 --> 00:36:49,958
‫נראה שכולם עזבו בחופזה.‬
‫היו חפצים בכל מקום.‬

546
00:36:50,041 --> 00:36:51,500
‫זה חתיכת בלגן.‬

547
00:36:52,416 --> 00:36:56,250
‫זה החדר שלי, הבית שלי.‬

548
00:37:00,458 --> 00:37:04,750
‫איפה אנחנו עומדים? זה כל כך קטן.‬
‫כמה אנשים חיו כאן?‬

549
00:37:05,083 --> 00:37:07,500
‫משפחתי ואני, שש נפשות.‬

550
00:37:09,208 --> 00:37:11,208
‫זה צפוף מאוד.‬

551
00:37:12,500 --> 00:37:17,541
‫נהגנו לישון בארון, ממש שם.‬

552
00:37:18,916 --> 00:37:21,041
‫אנשים רצו לחיות כאן?‬

553
00:37:21,125 --> 00:37:23,791
‫במקום הזה?‬
‫זה היה מקום מרגש?‬

554
00:37:24,291 --> 00:37:26,583
‫אנחנו נולדנו כאן.‬

555
00:37:26,666 --> 00:37:29,166
‫זה היה נורמלי עבורנו,‬
‫לא הכרתי דבר אחר.‬

556
00:37:30,083 --> 00:37:33,000
‫למעשה, האשימה היה חידוש,‬

557
00:37:33,458 --> 00:37:36,125
‫מתחם הדירות המבוטן הראשון ביפן.‬

558
00:37:36,333 --> 00:37:39,541
‫הוא הציע רמת חיים גבוהה יותר מבשאר המדינה.‬

559
00:37:40,708 --> 00:37:46,916
‫היו חנויות, מתקני ספורט,‬
‫בריכת שחייה ציבורית ובית ספר.‬

560
00:37:50,125 --> 00:37:53,750
‫האשימה קיימת בגלל מכרה הפחם שהיה מתחת לאי.‬

561
00:37:54,000 --> 00:37:55,875
‫העיר נבנתה מעליו.‬

562
00:37:58,000 --> 00:38:02,208
‫הם מספרים לי שהמכרה הפך ללא רווחי‬
‫בסוף שנות ה-70',‬

563
00:38:02,291 --> 00:38:04,500
‫וכולם עזבו בתוך שבוע.‬

564
00:38:08,500 --> 00:38:12,708
‫כאן נהגנו לשחק.‬

565
00:38:13,000 --> 00:38:15,666
‫הם לוקחים אותי לנקודה הגבוהה באי,‬

566
00:38:15,750 --> 00:38:17,791
‫מקדש שינטו בו נהגו לבקר.‬

567
00:38:21,625 --> 00:38:24,458
‫חמישים שנה.‬

568
00:38:25,250 --> 00:38:28,583
‫לא הייתי במקדש הזה 50 שנה.‬

569
00:38:31,125 --> 00:38:33,666
‫זה מאוד נוסטלגי...‬
‫חשבתי שזה יהיה גדול יותר.‬

570
00:38:34,375 --> 00:38:38,375
‫אני מתמלא השראה ומצטרף.‬

571
00:38:38,458 --> 00:38:40,625
‫אין כאן כלום!‬

572
00:38:40,708 --> 00:38:43,666
‫זה מעורר זכרונות...‬

573
00:38:45,500 --> 00:38:46,500
‫למה מחיאת כף?‬

574
00:38:46,583 --> 00:38:50,500
‫שתי קידות, שתי מחיאות כף וקידה נוספת.‬

575
00:38:50,708 --> 00:38:52,875
‫טוב, שתי קידות...‬
‫-שתיים.‬

576
00:38:53,166 --> 00:38:55,916
‫שתי מחיאות כף ועוד קידה.‬
‫-בסדר.‬

577
00:38:58,333 --> 00:39:02,583
‫זה מדהים.‬
‫אפשר לראות את הכל מכאן.‬

578
00:39:03,541 --> 00:39:04,541
‫יוצא מהכלל.‬

579
00:39:15,250 --> 00:39:17,750
‫האי הזה פשוט אדיר.‬

580
00:39:19,458 --> 00:39:22,583
‫מטריד להיות במקום מגוריהם של אנשים רבים,‬

581
00:39:23,083 --> 00:39:25,291
‫שכעת נטוש לחלוטין.‬

582
00:39:26,541 --> 00:39:30,125
‫מה שנשאר זה זכרונות ורוחות מהעבר.‬

583
00:39:47,375 --> 00:39:52,750
‫במסע הזה, פלירטטתי עם קרינה,‬
‫עזובה ומוות.‬

584
00:39:53,750 --> 00:39:57,791
‫יצאתי מאזור הנוחות שלי,‬
‫ובחנתי את האמונות שלי.‬

585
00:39:58,875 --> 00:40:02,375
‫איכשהו זה גרם לי לשמוח שאני חי.‬

586
00:40:03,250 --> 00:40:06,041
‫אולי זו הנקודה בתיירות אפלה.‬