1
00:00:06,084 --> 00:00:07,834
‫הסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים,‬

2
00:00:07,918 --> 00:00:11,001
‫אך חלק מהדמויות, השמות,‬
‫פרטי האירועים, המקומות והדיאלוגים‬

3
00:00:11,084 --> 00:00:13,084
‫שונו למטרות דרמטיות.‬

4
00:00:15,043 --> 00:00:18,001
‫- סדרה של NETFLIX -‬

5
00:00:20,084 --> 00:00:24,876
‫- 7 ביולי, 2018 -‬

6
00:00:30,501 --> 00:00:31,543
‫בואו מהר!‬

7
00:00:36,376 --> 00:00:38,084
‫בואו כבר!‬
‫-בסדר!‬

8
00:00:39,043 --> 00:00:40,751
‫בואו, בואו.‬
‫-אנחנו באים.‬

9
00:00:45,001 --> 00:00:49,209
‫- 13 ימים ועשר שעות‬
‫אחרי כניסת הילדים למערה -‬

10
00:01:23,834 --> 00:01:25,459
‫הנה הם.‬

11
00:01:44,001 --> 00:01:48,376
‫בצער רב, עליי ידווח לכם,‬

12
00:01:49,376 --> 00:01:51,001
‫שמעט אחרי חצות,‬

13
00:01:51,084 --> 00:01:57,001
‫לוחם לשעבר ביחידת אריות הים של הצי התאי,‬

14
00:01:57,918 --> 00:02:01,501
‫סג"מ סאמאן גונאן, הלך לעולמו.‬

15
00:02:02,834 --> 00:02:06,168
‫הוא הציב מכלי אוויר בתוך המערה.‬

16
00:02:07,251 --> 00:02:11,834
‫אבל לא היה לו מספיק חמצן‬
‫כדי להשלים את הצלילה.‬

17
00:02:15,543 --> 00:02:19,668
‫"ג'ה סאם", כפי שחבריו קראו לו,‬

18
00:02:20,626 --> 00:02:25,001
‫התנדב לסייע לנו בתאם לואנג,‬
‫כמו רבים אחרים.‬

19
00:02:25,959 --> 00:02:30,209
‫הוא היה גיבור עד נשימת אפו האחרונה.‬

20
00:02:30,918 --> 00:02:34,459
‫הבוקר התעוררו שאלות רבות‬

21
00:02:34,543 --> 00:02:38,793
‫בנוגע לעתידו של מבצע החילוץ‬
‫לאור מותו של סאם.‬

22
00:02:39,626 --> 00:02:43,376
‫אני מבטיח לכם שחזירי הבר‬
‫עדיין בראש מעיינינו.‬

23
00:02:45,293 --> 00:02:48,251
‫אנחנו לא מתכוונים להיבהל.‬

24
00:02:50,251 --> 00:02:52,001
‫לא נעצור את מבצע החילוץ.‬

25
00:02:54,459 --> 00:02:59,793
‫לא ניתן שהקורבן שחברנו הקריב ירד לטמיון.‬

26
00:03:03,043 --> 00:03:05,584
‫אתם עדיין שוקלים לתת לילדים לצלול?‬

27
00:03:07,668 --> 00:03:09,293
‫מה לגבי הבטיחות שלהם?‬

28
00:03:15,293 --> 00:03:18,334
‫ביטחונם של חזירי הבר ושל המחלצים‬

29
00:03:18,418 --> 00:03:20,543
‫תמיד היה בראש סדר העדיפויות.‬

30
00:03:21,293 --> 00:03:23,876
‫לכן אנו דנים בנושא‬

31
00:03:23,959 --> 00:03:25,668
‫עם שר הפנים,‬

32
00:03:26,418 --> 00:03:28,126
‫שאמור להגיע הנה בקרוב.‬

33
00:03:28,709 --> 00:03:29,543
‫השאלה הבאה.‬

34
00:03:46,418 --> 00:03:48,918
‫כשראיתי איך מוציאים את החייל החוצה,‬

35
00:03:49,626 --> 00:03:51,376
‫הלב שלי נשבר לגמרי.‬

36
00:03:53,251 --> 00:03:57,084
‫אני לא יכולה לתאר לעצמי‬
‫איך המשפחה שלו מרגישה‬

37
00:03:57,168 --> 00:03:59,709
‫אחרי שהוא הקריב את חייו.‬

38
00:04:02,876 --> 00:04:04,834
‫תשתי. את תרגישי יותר טוב.‬

39
00:04:08,168 --> 00:04:12,084
‫חשבתי שהם יוותרו על החילוץ,‬
‫כי זה מסוכן מדי.‬

40
00:04:12,751 --> 00:04:16,001
‫אבל הם יעזרו לילדים שלנו בכל זאת.‬

41
00:04:25,126 --> 00:04:27,459
‫אתה חושב שאמא שלך תכעס, טלה?‬

42
00:04:28,209 --> 00:04:30,584
‫תאמין לי, לא יהיה הרבה כיף בעתיד שלי.‬

43
00:04:31,084 --> 00:04:35,126
‫ההורים שלי לא יתנו לי‬
‫להתרחק מהם יותר אף פעם.‬

44
00:04:52,168 --> 00:04:54,001
‫אתם יכולים לצאת? אני צריך את החדר.‬

45
00:04:54,834 --> 00:04:56,501
‫כן, אדוני.‬
‫-כן, אדוני.‬

46
00:05:02,251 --> 00:05:03,376
‫מה אתה עושה פה?‬

47
00:05:04,543 --> 00:05:08,626
‫עוזר לך לצאת מזה בלי אסונות נוספים.‬

48
00:05:09,626 --> 00:05:12,584
‫הרבה מאוד מוטל פה על הכף.‬

49
00:05:13,793 --> 00:05:14,918
‫המושל, בבקשה.‬

50
00:05:17,918 --> 00:05:18,793
‫שלום.‬

51
00:05:19,334 --> 00:05:20,543
‫מה המצב?‬

52
00:05:20,626 --> 00:05:23,668
‫הצוללנים הבריטים בודקים את המסלול‬

53
00:05:23,751 --> 00:05:27,459
‫ומחפשים מכשולים‬
‫שהיו עלולים לגרום לאסון של אתמול.‬

54
00:05:27,543 --> 00:05:33,376
‫מתברר שלא פעם, סלעים וחול‬
‫זזים בתוך המערה כשהיא מוצפת.‬

55
00:05:34,251 --> 00:05:36,209
‫זה מה שגרם למותו של הלוחם?‬

56
00:05:36,293 --> 00:05:39,501
‫ייתכן שלעולם לא נדע בוודאות מה קרה שם.‬

57
00:05:39,584 --> 00:05:43,251
‫התנאים במערה מסוכנים יותר מהצפוי.‬

58
00:05:43,334 --> 00:05:45,501
‫והם רק הולכים ומתדרדרים.‬
‫-נכון.‬

59
00:05:46,168 --> 00:05:48,959
‫לכן, ברגע שהבריטים יתנו לנו אישור,‬

60
00:05:49,043 --> 00:05:51,209
‫נמשיך במבצע…‬

61
00:05:51,293 --> 00:05:54,459
‫לא יכול להיות שאתה באמת שוקל‬
‫להוציא את הילדים בצלילה.‬

62
00:05:57,001 --> 00:05:58,918
‫מאז הזריחה,‬

63
00:05:59,626 --> 00:06:02,376
‫האומה כולה באבל על חייל ביחידת עילית,‬

64
00:06:02,459 --> 00:06:04,293
‫אחד מטובי בנינו,‬

65
00:06:04,376 --> 00:06:07,959
‫שהקריב את עצמו, ומסר את חייו למפלצת הזאת.‬

66
00:06:08,043 --> 00:06:12,793
‫איך אפשר לשלוח פנימה‬
‫ילדים מותשים ומורעבים למחצה‬

67
00:06:12,876 --> 00:06:15,501
‫בלי שהם יפגשו את אותו גורל?‬

68
00:06:15,584 --> 00:06:17,334
‫אני שותף לחששות, אדוני השר.‬

69
00:06:17,418 --> 00:06:18,251
‫אדוני השר.‬

70
00:06:19,584 --> 00:06:24,751
‫המושל עדכן אותי בכל מה שקרה פה.‬

71
00:06:24,834 --> 00:06:27,918
‫לאור המוות הטרגי שאירע,‬

72
00:06:28,001 --> 00:06:30,626
‫אני רוצה להציע הצעה חלופית.‬

73
00:06:31,584 --> 00:06:38,334
‫צריך בסך הכול למצוא דרך להשאיר אותם בחיים.‬

74
00:06:38,418 --> 00:06:41,501
‫זה כל מה שחשוב עכשיו.‬

75
00:06:41,584 --> 00:06:44,376
‫אתה מתכוון שנשאיר אותם בתוך המערה?‬

76
00:06:44,459 --> 00:06:45,418
‫כן.‬

77
00:06:45,501 --> 00:06:48,251
‫לא ייגמר להם החמצן אם הם יישארו שם?‬

78
00:06:48,334 --> 00:06:50,834
‫נשאב חמצן לתוך המערה.‬

79
00:06:50,918 --> 00:06:55,501
‫זאת חלופה שנשקלה בתחילת הדרך, אבל נשללה.‬

80
00:06:55,584 --> 00:06:59,584
‫ההחלטה התקבלה בצורה חפוזה מדי.‬

81
00:06:59,668 --> 00:07:04,001
‫אבל עכשיו אנחנו חייבים‬
‫לשקול את האפשרות הזאת.‬

82
00:07:04,084 --> 00:07:05,376
‫אפשר לעשות את זה?‬

83
00:07:06,043 --> 00:07:12,418
‫מומחי הצלילה הזרים‬
‫פרסו חבל הנחיה תוך פחות משבוע.‬

84
00:07:12,501 --> 00:07:15,793
‫זה בעצם אותו עקרון.‬

85
00:07:17,709 --> 00:07:22,126
‫ואיך נדאג לביטחונם בתוך המערה‬
‫במשך זמן רב כל כך?‬

86
00:07:22,209 --> 00:07:25,959
‫חלק מהתאים מתמלאים לגמרי‬
‫במהלך עונת המונסון.‬

87
00:07:26,043 --> 00:07:31,209
‫איך אתה תדאג לביטחונם‬
‫אם הם יצללו, לנוכח כל מה שקרה?‬

88
00:07:31,293 --> 00:07:34,376
‫אתה באמת יכול להבטיח שהם יצאו בשלום?‬

89
00:07:34,459 --> 00:07:37,543
‫כבר ביקשתי מהאדמירל אפקורן ומהאמריקאים‬

90
00:07:37,626 --> 00:07:39,584
‫להכין נהלי בטיחות חדשים.‬

91
00:07:40,501 --> 00:07:43,751
‫אדוני, אף אחד לא רוצה‬
‫שהתאונה המחרידה תחזור על עצמה.‬

92
00:07:44,793 --> 00:07:48,168
‫אבל אי אפשר פשוט‬
‫לנטוש את התוכנית ולהמציא אחת אחרת.‬

93
00:07:48,251 --> 00:07:49,376
‫יש משתנים…‬

94
00:07:49,459 --> 00:07:51,251
‫אבל…‬
‫-טוב, בסדר.‬

95
00:07:51,793 --> 00:07:52,959
‫תקשיבו לי.‬

96
00:07:56,918 --> 00:08:01,834
‫קיבלנו היום תזכורת,‬
‫ואנחנו יודעים בדיוק מה עלול לקרות.‬

97
00:08:01,918 --> 00:08:05,918
‫אבל זה הזמן שלכם להוכיח את ערככם.‬

98
00:08:07,084 --> 00:08:10,751
‫אתה תברר בדיוק מה צריך לעשות‬

99
00:08:10,834 --> 00:08:14,251
‫כדי שהילדים יוכלו להישאר בחיים בתוך המערה.‬

100
00:08:14,334 --> 00:08:17,334
‫כל פרט חשוב, גם הקטן ביותר.‬

101
00:08:17,918 --> 00:08:21,459
‫ואתה תדבר עם הצוללנים שלך‬
‫על נוהלי הבטיחות החדשים.‬

102
00:08:21,543 --> 00:08:24,876
‫בעקבות מותו של ג'ה סאם,‬
‫תצטרך לעבור רף גבוה יותר.‬

103
00:08:25,501 --> 00:08:31,084
‫אני רוצה ששניכם תמצו כל אפשרות,‬
‫ולא משנה כמה זמן זה לוקח.‬

104
00:08:31,168 --> 00:08:35,293
‫ככה, כשהכול ייגמר, אף אחד לא יוכל להגיד‬

105
00:08:35,376 --> 00:08:39,209
‫שלא עשינו כל מה שיכולנו‬
‫כדי להוציא את הילדים בשלום.‬

106
00:08:42,543 --> 00:08:44,626
‫אסור שיהיו עוד טעויות.‬

107
00:08:55,334 --> 00:08:57,751
‫לפני יומיים, לא יכולת‬
‫לחכות שנוציא משם את הילדים.‬

108
00:08:58,459 --> 00:08:59,918
‫למה שינית את דעתך?‬

109
00:09:00,876 --> 00:09:02,334
‫אתה מנסה להתחנף אליו?‬

110
00:09:03,168 --> 00:09:04,959
‫אל תהיה כל כך ציני.‬

111
00:09:06,084 --> 00:09:08,793
‫אני פשוט לא רוצה שעוד מישהו ימות.‬

112
00:09:10,584 --> 00:09:11,751
‫גם אני לא.‬

113
00:09:19,293 --> 00:09:20,793
‫קרה משהו?‬

114
00:09:20,876 --> 00:09:22,168
‫תספר לי, בבקשה.‬

115
00:09:22,251 --> 00:09:26,459
‫אחד מאריות הים מת, אבל אני לא הכרתי אותו.‬

116
00:09:27,001 --> 00:09:30,084
‫הייתי בצוות שלו לפני שהוא השתחרר.‬

117
00:09:31,376 --> 00:09:33,084
‫הוא היה אריה ים יוצא דופן.‬

118
00:09:34,834 --> 00:09:36,751
‫והוא היה איש ממש טוב.‬

119
00:09:40,793 --> 00:09:44,959
‫והוא היה עדיין בחיים,‬
‫אם לא הייתי מביא את הילדים הנה.‬

120
00:09:52,418 --> 00:09:54,084
‫הוא יהיה בסדר?‬

121
00:09:55,043 --> 00:09:56,001
‫בסופו של דבר.‬

122
00:09:57,209 --> 00:09:59,043
‫כשכולם יצאו בשלום מהמערה.‬

123
00:10:00,126 --> 00:10:02,334
‫וכשהוא ימצא דרך לסלוח לעצמו.‬

124
00:10:04,251 --> 00:10:05,209
‫ד"ר באק.‬

125
00:10:05,751 --> 00:10:07,459
‫כבר אמרת להם?‬

126
00:10:09,918 --> 00:10:13,043
‫מד החמצן ירד הבוקר מתחת ל-15 אחוז.‬

127
00:10:14,376 --> 00:10:16,168
‫מעכשיו אנחנו באזור הסכנה.‬

128
00:10:18,126 --> 00:10:20,751
‫מותו של סאם שינה את החישובים‬

129
00:10:20,834 --> 00:10:22,959
‫שהבכירים בחוץ עושים, אבל…‬

130
00:10:24,293 --> 00:10:26,251
‫נוציא אתכם מכאן ברגע שנוכל.‬

131
00:10:27,084 --> 00:10:28,543
‫תעודד את אק.‬

132
00:10:39,501 --> 00:10:45,209
‫שר הפנים שוקל את האפשרות‬
‫להשאיר את הילדים בתוך המערה‬

133
00:10:45,293 --> 00:10:48,959
‫עד שהמונסון ייגמר ומפלס המים ירד.‬

134
00:10:49,043 --> 00:10:50,209
‫ארבעה חודשים?‬

135
00:10:50,293 --> 00:10:53,126
‫אפשר כבר להגיד לילדים שוויתרנו עליהם.‬

136
00:10:53,209 --> 00:10:56,168
‫ככה הם ירגישו אם נגיד להם שהם צריכים לחכות‬

137
00:10:56,251 --> 00:10:57,959
‫עד הסתיו עם צינור חמצן.‬

138
00:10:58,043 --> 00:11:00,709
‫מה הם מתכננים לעשות‬
‫אם יהיה חור בצינור החמצן?‬

139
00:11:00,793 --> 00:11:02,376
‫או אם אחד מהילדים יחלה?‬

140
00:11:02,459 --> 00:11:05,751
‫איך ד"ר באק אמור לטפל בו במערה חשוכה?‬

141
00:11:05,834 --> 00:11:09,126
‫אנחנו יכולים רק להתמקד במה שביקשו מאיתנו,‬

142
00:11:09,209 --> 00:11:12,668
‫שמתמצה בעצם בשאלה אחת.‬

143
00:11:12,751 --> 00:11:15,501
‫האם אנחנו עושים כל דבר אפשרי‬

144
00:11:15,584 --> 00:11:17,584
‫כדי להבטיח את ביטחון הילדים…‬

145
00:11:18,668 --> 00:11:19,793
‫בצלילה החוצה?‬

146
00:11:22,251 --> 00:11:23,751
‫למדנו לקח אכזרי.‬

147
00:11:23,834 --> 00:11:26,918
‫הלוחמים שלי הם צוללנים מיומנים בים הפתוח.‬

148
00:11:27,001 --> 00:11:29,168
‫אבל כאן, אנחנו לומדים תוך כדי עבודה.‬

149
00:11:29,251 --> 00:11:31,834
‫לכן, למען ביטחון כל המעורבים,‬

150
00:11:31,918 --> 00:11:35,293
‫כדאי שהצוללנים המומחים‬
‫יבצעו את החילוץ עצמו.‬

151
00:11:35,376 --> 00:11:38,001
‫אנשיי יספקו להם את התמיכה הנחוצה.‬

152
00:11:38,084 --> 00:11:39,084
‫המפקד.‬

153
00:11:42,334 --> 00:11:44,293
‫המשימה הזאת חסרת תקדים.‬

154
00:11:44,876 --> 00:11:48,959
‫נצטרך להתאים‬
‫את התוכניות שלנו לנסיבות המשתנות.‬

155
00:11:49,668 --> 00:11:50,793
‫אתם מוכנים לזה?‬

156
00:11:52,334 --> 00:11:53,168
‫אז בסדר.‬

157
00:11:53,251 --> 00:11:54,251
‫מה עושים עכשיו?‬

158
00:11:54,334 --> 00:11:58,293
‫הסכנה הגדולה ביותר,‬
‫מלבד המערה עצמה, היא פניקה.‬

159
00:11:58,376 --> 00:12:02,043
‫פניקה היא רפלקס אנושי חזק.‬
‫אי אפשר להילחם בה.‬

160
00:12:02,126 --> 00:12:03,918
‫אנחנו נבקש מהילדים‬

161
00:12:04,001 --> 00:12:07,126
‫לצלול במעברים צרים מלאים בעצמים חדים‬

162
00:12:07,209 --> 00:12:09,001
‫במים קרים וחשוכים לגמרי.‬

163
00:12:09,084 --> 00:12:10,834
‫במשך כמה שעות בכל פעם.‬

164
00:12:10,918 --> 00:12:13,418
‫השאלה היא לא‬
‫האם הם ייכנסו לפניקה, אלא מתי.‬

165
00:12:13,501 --> 00:12:14,918
‫וכשזה יקרה, הם ישתוללו.‬

166
00:12:15,001 --> 00:12:17,334
‫הם יסכנו את חיי הצוללנים ואת עצמם.‬

167
00:12:17,418 --> 00:12:20,001
‫מה אתם מציעים שנעשה כדי למנוע את זה?‬

168
00:12:20,626 --> 00:12:22,251
‫כדי שנוכל לחלץ אותם בשחייה,‬

169
00:12:22,334 --> 00:12:24,293
‫נצטרך להגביל את יכולת התנועה שלהם.‬

170
00:12:26,043 --> 00:12:29,043
‫כשמציל מנסה להציל מישהו מטביעה,‬

171
00:12:29,793 --> 00:12:31,668
‫הוא מחלץ אותו כשהטובע שוחה על הגב,‬

172
00:12:31,751 --> 00:12:34,876
‫ומנטרל את הידיים שלו‬
‫באמצעות אחיזה בכתף, אבל…‬

173
00:12:34,959 --> 00:12:38,209
‫זה לא אפשרי במעברים כל כך צרים‬
‫ובמשך זמן כל כך ארוך.‬

174
00:12:38,293 --> 00:12:41,668
‫להגביל את יכולת התנועה?‬
‫אתה רוצה לאזוק להם את הידיים?‬

175
00:12:41,751 --> 00:12:43,418
‫מאחורי הגב, אם אפשר.‬

176
00:12:43,501 --> 00:12:44,376
‫וגם את הרגליים.‬

177
00:12:44,459 --> 00:12:45,543
‫השתגעתם?‬

178
00:12:45,626 --> 00:12:47,543
‫אתם רוצים לאזוק ילדים מתחת למים?‬

179
00:12:47,626 --> 00:12:49,793
‫הדרך היחידה להוציא אותם בבטחה מהמערה‬

180
00:12:49,876 --> 00:12:53,293
‫היא להתייחס אליהם‬
‫כמו אל מנות הקרב או מכלי האוויר שנכנסים.‬

181
00:12:53,376 --> 00:12:54,959
‫צריך לנטרל את יכולת התנועה שלהם.‬

182
00:12:55,043 --> 00:13:00,168
‫גם אם הם יהיו אזוקים, סביר‬
‫שהם ישתוללו, ייכנסו לפניקה ויזיזו סחופת.‬

183
00:13:00,251 --> 00:13:02,334
‫מה אם הם ירחיקו אתכם מחבל ההנחיה?‬

184
00:13:03,543 --> 00:13:04,793
‫בבקשה, זה רעיון שלך.‬

185
00:13:08,584 --> 00:13:10,334
‫מה אם נרדים אותם?‬

186
00:13:16,084 --> 00:13:18,584
‫זאת באמת התוכנית שהמומחה חשב עליה?‬

187
00:13:19,168 --> 00:13:21,501
‫לסמם ילדים מתחת למים? זה לא שפוי!‬

188
00:13:21,584 --> 00:13:23,418
‫הם היו עושים את זה לילדים שלהם?‬

189
00:13:23,501 --> 00:13:24,334
‫צ'ט!‬

190
00:13:25,209 --> 00:13:26,543
‫אתה עובר את הגבול.‬

191
00:13:28,334 --> 00:13:30,209
‫היי, גבר, בוא נעשה סיבוב בחוץ.‬

192
00:13:39,251 --> 00:13:40,959
‫אף אחד לא רוצה לעשות את זה, אבל…‬

193
00:13:41,543 --> 00:13:43,334
‫בהיעדר רעיון טוב יותר,‬

194
00:13:43,418 --> 00:13:46,918
‫אני לא רואה דרך אחרת‬
‫למנוע פניקה לזמן ארוך מספיק‬

195
00:13:47,584 --> 00:13:48,918
‫כדי להציל את חייהם.‬

196
00:13:56,126 --> 00:13:57,626
‫נניח שנבחר בדרך הזאת.‬

197
00:13:59,418 --> 00:14:00,626
‫איך תעשו את זה?‬

198
00:14:01,751 --> 00:14:03,251
‫מי מכם הוא הרופא?‬

199
00:14:04,959 --> 00:14:06,376
‫אף אחד מאיתנו לא רופא.‬

200
00:14:06,459 --> 00:14:08,876
‫לג'יימס ולכמה מצנחני החילוץ‬

201
00:14:08,959 --> 00:14:10,584
‫יש ניסיון ברפואה קרבית,‬

202
00:14:10,668 --> 00:14:14,459
‫אבל לא עם ילדים מתחת למים‬
‫במערה שנמצאת בגובה רב.‬

203
00:14:14,543 --> 00:14:17,043
‫אני אפילו לא יודע אם זה מציאותי, אבל…‬

204
00:14:17,126 --> 00:14:18,251
‫אני מכיר מישהו שידע.‬

205
00:14:18,751 --> 00:14:19,709
‫ריצ'רד האריס.‬

206
00:14:20,209 --> 00:14:21,168
‫ד"ר הארי.‬

207
00:14:21,751 --> 00:14:25,584
‫הוא צוללן מערות מאוסטרליה,‬
‫אבל הוא גם רופא מרדים.‬

208
00:14:25,668 --> 00:14:28,418
‫הוא היחיד בעולם, עד כמה שידוע לנו.‬

209
00:14:30,376 --> 00:14:33,918
‫- מישור נולרבור‬
‫אוסטרליה -‬

210
00:14:34,001 --> 00:14:37,168
‫באמת שכנעת אותם‬
‫להסכים לתוכנית המטורפת הזאת?‬

211
00:14:37,959 --> 00:14:39,501
‫לא בדיוק.‬

212
00:14:39,584 --> 00:14:42,459
‫הם פתוחים לרעיון, אבל צריך לשכנע אותם.‬

213
00:14:42,543 --> 00:14:43,751
‫כן, טוב…‬

214
00:14:43,834 --> 00:14:45,668
‫נראה לי שגם אותי צריך לשכנע.‬

215
00:14:45,751 --> 00:14:48,501
‫- קרייג צ'לן‬
‫צוללן מערות ווטרינר -‬

216
00:14:48,584 --> 00:14:49,418
‫טוב,‬

217
00:14:49,501 --> 00:14:52,126
‫אתם לא מתלוננים כל הזמן בבלוג שלכם‬

218
00:14:52,209 --> 00:14:55,751
‫על זה שאתם רוצים למצוא‬
‫פתרונות ייחודיים לבעיות ייחודיות?‬

219
00:14:55,834 --> 00:14:58,876
‫זה בערך הכי ייחודי שיש. זה ממש חד-קרן.‬

220
00:14:58,959 --> 00:15:00,959
‫שקרייג לא ישמע שאמרת "בלוג".‬

221
00:15:01,043 --> 00:15:02,668
‫לא נכון!‬

222
00:15:05,126 --> 00:15:05,959
‫אני לא יודע.‬

223
00:15:06,043 --> 00:15:08,709
‫אתה מבקש משהו שלא נעשה מעולם,‬
‫ומסיבות טובות.‬

224
00:15:08,793 --> 00:15:12,751
‫גם אם אצליח לדאוג ללוגיסטיקה,‬
‫יש גם… אתיקה רפואית,‬

225
00:15:13,543 --> 00:15:14,376
‫וגם,‬

226
00:15:15,043 --> 00:15:17,043
‫אני לא אצליח בלי שותף שאני סומך עליו.‬

227
00:15:17,126 --> 00:15:18,751
‫אני לא זז בלי קרייג.‬

228
00:15:19,793 --> 00:15:20,626
‫ד"ר האריס.‬

229
00:15:20,709 --> 00:15:22,251
‫ככה קוראים לאבא שלי.‬

230
00:15:22,918 --> 00:15:25,793
‫הארי, אני לא בטוח שנקבל אישור מספיק מהר.‬

231
00:15:25,876 --> 00:15:28,626
‫בשגרירות אמרו‬
‫שאתה מאושר מראש בגלל תוכנית אוסמ"ט,‬

232
00:15:28,709 --> 00:15:31,043
‫אז היה קל לבקש את זה מקנברה, אבל…‬

233
00:15:31,543 --> 00:15:32,959
‫את קרייג יהיה יותר קשה למכור.‬

234
00:15:33,043 --> 00:15:34,251
‫מייג'ור, עם כל הכבוד,‬

235
00:15:34,959 --> 00:15:36,584
‫אני לא זז בלי קרייג.‬

236
00:15:40,459 --> 00:15:42,043
‫אני אבדוק מה אוכל לעשות.‬

237
00:15:51,043 --> 00:15:53,918
‫למרבה המזל,‬
‫יש יותר חדשות טובות מחדשות רעות.‬

238
00:15:54,543 --> 00:15:55,834
‫מה זאת אומרת?‬

239
00:15:57,293 --> 00:16:00,293
‫כיוון שניסינו דרכים רבות לפנות מים מהמערה,‬

240
00:16:00,376 --> 00:16:04,209
‫יש לנו שם כרגע‬
‫לפחות שלושים סוגים שונים של צינורות.‬

241
00:16:07,709 --> 00:16:09,293
‫תוכלו לעשות את זה?‬

242
00:16:09,376 --> 00:16:11,584
‫חלק מהצינורות הם בקטרים שונים.‬

243
00:16:11,668 --> 00:16:13,459
‫ייתכן שנצטרך לתפור אותם זה לזה.‬

244
00:16:13,543 --> 00:16:15,918
‫מתי נוכל להתחיל?‬

245
00:16:16,001 --> 00:16:18,501
‫יש עוד כמה חישובים שצריך לעשות.‬

246
00:16:18,584 --> 00:16:21,084
‫פרסמתי חלק מהבעיות בפייסבוק וברדיט.‬

247
00:16:21,168 --> 00:16:22,334
‫פייסבוק? באמת?‬

248
00:16:22,418 --> 00:16:25,918
‫אדוני, כל מהנדס בעולם רואה את זה בחדשות.‬

249
00:16:26,001 --> 00:16:28,751
‫חוכמת ההמונים וסיוע של המוחות הטובים ביותר‬

250
00:16:28,834 --> 00:16:31,126
‫יוכלו לזרז מאוד את התהליך.‬

251
00:16:31,209 --> 00:16:33,126
‫אם נבצע את החישובים,‬

252
00:16:33,209 --> 00:16:35,543
‫נוכל לפסול את השימוש בחלק מהחומרים.‬

253
00:16:35,626 --> 00:16:38,459
‫בינתיים, אני אתחיל את הבדיקות המעשיות.‬

254
00:16:38,543 --> 00:16:40,918
‫בחלקים המסובכים ביותר, המפות לא מדויקות.‬

255
00:16:41,001 --> 00:16:43,834
‫יש דברים שנדע‬
‫רק כשניכנס פנימה ונמדוד אותם.‬

256
00:16:46,251 --> 00:16:49,501
‫הקמנו צוות שעובד עם האמריקאים‬

257
00:16:49,584 --> 00:16:53,001
‫כדי לקבוע כמה מנות קרב נצטרך‬

258
00:16:53,084 --> 00:16:55,793
‫כדי להאכיל את הילדים בחודשים הקרובים,‬

259
00:16:55,876 --> 00:16:58,793
‫וכדי לבדוק כמה זמן נצטרך‬
‫כדי להכניס את האספקה למערה.‬

260
00:16:58,876 --> 00:17:00,584
‫שלום. סליחה.‬

261
00:17:01,251 --> 00:17:03,543
‫אני מחפשת פקחית בשם פים.‬

262
00:17:03,626 --> 00:17:05,043
‫מי את בדיוק?‬

263
00:17:06,584 --> 00:17:08,376
‫אני מהמחלקה המטאורולוגית בבנגקוק.‬

264
00:17:08,459 --> 00:17:09,626
‫נון?‬

265
00:17:10,918 --> 00:17:12,418
‫לא יכולתי יותר, פים.‬

266
00:17:12,501 --> 00:17:14,293
‫הלוויין שוב התקלקל הבוקר.‬

267
00:17:14,376 --> 00:17:16,251
‫זה אותו אחד שהתקלקל באותו יום.‬

268
00:17:16,334 --> 00:17:20,584
‫הייתי חייבת לעשות משהו,‬
‫במיוחד אחרי ששמעתי על מותו של ג'ה סאם.‬

269
00:17:20,668 --> 00:17:22,668
‫רגע, מה את עושה פה?‬

270
00:17:22,751 --> 00:17:25,834
‫הבאתי ציוד כדי להקים‬
‫תחנת מזג אוויר ניידת בפה מיי.‬

271
00:17:26,501 --> 00:17:28,334
‫הבוס שלי לא רצה שאבוא.‬

272
00:17:28,418 --> 00:17:30,668
‫הוא אמר שהלוויין יחזור לעבוד בקרוב.‬

273
00:17:30,751 --> 00:17:32,376
‫אבל אחרי מה שקרה בפעם שעברה,‬

274
00:17:32,459 --> 00:17:36,376
‫שכנעתי אותו שאם כולם יגלו‬
‫שיכולנו לעזור ולא עזרנו,‬

275
00:17:36,459 --> 00:17:39,334
‫תהיה מבוכה שתגמור לאנשים את הקריירה.‬

276
00:17:40,293 --> 00:17:42,376
‫נראה לי שזה החלק שדיבר אליו.‬

277
00:17:43,793 --> 00:17:46,126
‫קיוויתי שתוכלי לעזור לי.‬

278
00:17:47,001 --> 00:17:49,001
‫אני באמצע התכנון של מבצע החילוץ.‬

279
00:17:49,084 --> 00:17:51,084
‫כל התוכניות שבעולם לא יעזרו,‬

280
00:17:51,168 --> 00:17:53,709
‫אם מזג האוויר ישתנה ויפתיע את כולם.‬

281
00:17:55,709 --> 00:17:57,334
‫עכשיו כבר מאוחר מדי.‬

282
00:17:57,418 --> 00:17:59,001
‫אני אקח אותך למושל.‬

283
00:17:59,084 --> 00:18:00,459
‫הוא ירצה לפגוש אותך.‬

284
00:18:03,126 --> 00:18:04,168
‫סליחה.‬

285
00:18:04,251 --> 00:18:06,043
‫זה רכוש ממשלתי.‬

286
00:18:06,876 --> 00:18:07,876
‫של ממשלת תאילנד.‬

287
00:18:07,959 --> 00:18:10,959
‫של המחלקה המטאורולוגית, כמו שזה נראה.‬

288
00:18:11,668 --> 00:18:14,418
‫עושה רושם שלבוס שלך‬
‫יש חבר בשגרירות האמריקאית.‬

289
00:18:14,501 --> 00:18:18,751
‫הוא התקשר. הוא חשש‬
‫שאיזו מתלמדת שלו עלולה להיפצע בג'ונגל.‬

290
00:18:18,834 --> 00:18:21,209
‫המפקד שלי ביקש שאדאג לך.‬

291
00:18:23,168 --> 00:18:24,001
‫בסדר.‬

292
00:18:26,918 --> 00:18:28,459
‫נחמד להכיר אותך במציאות.‬

293
00:18:28,543 --> 00:18:30,334
‫את הרבה יותר צעירה ממה שחשבתי.‬

294
00:19:07,751 --> 00:19:09,709
‫טלה, ניק. מה אתם עושים?‬

295
00:19:09,793 --> 00:19:10,709
‫הכול בסדר.‬

296
00:19:10,793 --> 00:19:13,001
‫סתם צחקנו. לא קרה כלום.‬

297
00:19:16,043 --> 00:19:17,668
‫נייט היה יכול להיחנק.‬

298
00:19:20,251 --> 00:19:21,918
‫אני בסדר, באמת.‬

299
00:19:22,501 --> 00:19:24,168
‫היה עלול לקרות משהו רציני.‬

300
00:19:27,918 --> 00:19:30,793
‫איך אתם לא מבינים את זה‬
‫אחרי כל הזמן שאנחנו פה?‬

301
00:19:32,459 --> 00:19:34,418
‫זה לא משנה אם אתם לא מתכוונים,‬

302
00:19:35,834 --> 00:19:38,501
‫יכול לקרות משהו נורא!‬

303
00:19:38,584 --> 00:19:41,876
‫די עם השטויות! מספיק!‬

304
00:19:41,959 --> 00:19:43,418
‫לכו לישון, עכשיו!‬

305
00:19:45,418 --> 00:19:46,293
‫סליחה.‬

306
00:19:46,376 --> 00:19:48,251
‫סליחה.‬
‫-סליחה.‬

307
00:19:49,001 --> 00:19:50,126
‫עכשיו!‬

308
00:20:16,459 --> 00:20:20,001
‫ד"ר האריס, אני המלווה שלך, טו, מהשגרירות.‬

309
00:20:21,959 --> 00:20:23,251
‫מה קורה פה?‬

310
00:20:23,334 --> 00:20:27,251
‫הם מחזירים לוחם מאריות הים לסטאהיפ,‬
‫כדי שאשתו תוכל לקבור אותו.‬

311
00:20:28,293 --> 00:20:31,043
‫הוא היה ההרוג הראשון במערה.‬

312
00:20:38,376 --> 00:20:41,293
‫- 14 ימים ושעה אחת‬
‫אחרי כניסת הילדים למערה -‬

313
00:20:42,043 --> 00:20:43,751
‫לך אחרי האחרים.‬
‫-כן, אדוני.‬

314
00:20:43,834 --> 00:20:44,668
‫בזהירות.‬

315
00:20:49,834 --> 00:20:51,126
‫כולם.‬

316
00:20:51,209 --> 00:20:53,918
‫המרדים היוצא מן הכלל, ד"ר הארי,‬

317
00:20:54,001 --> 00:20:56,001
‫ושותפו לצלילה, קרייג.‬

318
00:20:56,084 --> 00:20:58,001
‫וטרינר יוצא מן הכלל.‬

319
00:20:58,084 --> 00:20:59,793
‫אנחנו אסירי תודה על כך שאתם פה.‬

320
00:20:59,876 --> 00:21:02,418
‫תסלחו לנו שלא נבזבז זמן.‬

321
00:21:03,043 --> 00:21:04,043
‫בבקשה.‬

322
00:21:10,376 --> 00:21:14,084
‫כל אחד מהצבעים מייצג תא במערה.‬

323
00:21:14,709 --> 00:21:17,376
‫ביניהם נמצאים המעברים השקועים.‬

324
00:21:18,543 --> 00:21:22,293
‫הילדים נמצאים בתא התשיעי‬
‫עם ארבעה אריות ים,‬

325
00:21:22,376 --> 00:21:25,043
‫שאחד מהם הוא רופא,‬
‫שאומר שמצבם הבריאותי טוב יחסית.‬

326
00:21:25,126 --> 00:21:27,626
‫חשבנו שלכל אחד מהילדים‬

327
00:21:27,709 --> 00:21:30,959
‫יוקצו שני צוללנים‬
‫שיעזרו לו לעבור כל מעבר שקוע.‬

328
00:21:31,043 --> 00:21:32,709
‫לא כדאי להשתמש בשני צוללנים.‬

329
00:21:33,376 --> 00:21:34,334
‫למה לא?‬

330
00:21:34,918 --> 00:21:37,543
‫לפני כמה שנים, חברה שלנו,‬

331
00:21:37,626 --> 00:21:40,793
‫צוללנית צעירה בשם אגנס, נעלמה בזמן צלילה.‬

332
00:21:40,876 --> 00:21:43,459
‫הארי ואני טיפלנו בחילוץ.‬

333
00:21:43,543 --> 00:21:47,751
‫כמעט גילינו בעצמנו‬
‫למה שני צוללנים הם רעיון רע.‬

334
00:21:47,834 --> 00:21:51,293
‫תחשבו על זה. אם הצוללן המוביל נתקע,‬

335
00:21:51,376 --> 00:21:52,834
‫אין לו דרך להודיע‬

336
00:21:52,918 --> 00:21:55,043
‫למי שמאחוריו שהוא הסתבך.‬

337
00:21:55,126 --> 00:21:56,709
‫אם אתה נתקע במקום צר,‬

338
00:21:56,793 --> 00:21:59,251
‫הצוללן שמאחוריך דוחף קדימה.‬

339
00:21:59,334 --> 00:22:01,209
‫אף אחד לא מבין מה קורה בכלל…‬

340
00:22:01,293 --> 00:22:04,751
‫מישהו ייפצע, או יותר מזה, נכון?‬

341
00:22:05,793 --> 00:22:06,626
‫בסדר.‬

342
00:22:06,709 --> 00:22:07,543
‫אז…‬

343
00:22:07,626 --> 00:22:09,209
‫כדי לסייע לצוללן הבודד,‬

344
00:22:09,293 --> 00:22:12,584
‫נציב את שאר הצוללנים‬
‫לאורך המערה עם אלונקות הצלה,‬

345
00:22:12,668 --> 00:22:14,334
‫כדי להוציא את הילדים מהמים‬

346
00:22:14,418 --> 00:22:16,793
‫ולהעביר אותם בתאים שבין המעברים השקועים.‬

347
00:22:16,876 --> 00:22:20,001
‫ניסינו למצוא דרך לאבטח את הווסת בפה.‬

348
00:22:20,084 --> 00:22:22,584
‫הצענו לבדוק מסכות פנים מלאות.‬

349
00:22:22,668 --> 00:22:24,418
‫הצלחנו למצוא כמה בדרום.‬

350
00:22:24,501 --> 00:22:26,001
‫בינתיים שמעתי רק דרכים‬

351
00:22:26,084 --> 00:22:30,126
‫שבהן אתם דואגים‬
‫שהחבר שלי ישלח 12 ילדים לקבר מימי.‬

352
00:22:34,251 --> 00:22:35,084
‫אפשר?‬

353
00:22:39,126 --> 00:22:42,418
‫זה יוכל לעבוד רק עם מסכות לחץ חיובי.‬

354
00:22:42,501 --> 00:22:44,793
‫בדקנו את זה. לא מייצרים מסכות מספיק קטנות.‬

355
00:22:44,876 --> 00:22:49,876
‫בטח יש איפשהו מסכה‬
‫שמתאימה למבוגר קטן או לנער ותוכל לעבוד.‬

356
00:22:49,959 --> 00:22:53,376
‫מה מיוחד במסכות הלחץ החיובי?‬

357
00:22:53,459 --> 00:22:56,376
‫צלילה מצריכה השתתפות פעילה מצד הצוללן.‬

358
00:22:56,459 --> 00:22:58,959
‫צריך להחזיק את הווסת בפה‬

359
00:22:59,043 --> 00:23:00,001
‫כדי לנשום…‬

360
00:23:00,084 --> 00:23:03,584
‫אם הילדים יהיו מחוסרי הכרה,‬
‫הם לא ינשמו באופן סדיר.‬

361
00:23:03,668 --> 00:23:06,293
‫והם בטח לא יוכלו להחזיק וסת בפה‬

362
00:23:06,376 --> 00:23:08,209
‫או לשים לב לחדירת מים.‬

363
00:23:08,293 --> 00:23:10,584
‫גם הצוללן שימשוך אותם לא יוכל לשים לב.‬

364
00:23:10,668 --> 00:23:11,668
‫אז…‬

365
00:23:12,543 --> 00:23:13,626
‫הם יטבעו.‬

366
00:23:16,959 --> 00:23:20,084
‫עבדנו עם מסכות לחץ חיובי בארצות הברית.‬

367
00:23:20,168 --> 00:23:21,334
‫האוויר זורם בהן,‬

368
00:23:21,418 --> 00:23:23,834
‫אוויר דחוס נכנס פנימה, ולא משנה מה.‬

369
00:23:23,918 --> 00:23:25,709
‫רק ככה יהיה לילדים האלה סיכוי.‬

370
00:23:26,834 --> 00:23:28,751
‫ואם לא נמצא מסכות?‬

371
00:23:30,418 --> 00:23:31,918
‫אז קרייג צודק.‬

372
00:23:32,001 --> 00:23:33,501
‫אני לא אוכל להרדים אותם.‬

373
00:23:34,084 --> 00:23:35,293
‫הם יטבעו.‬

374
00:23:40,043 --> 00:23:43,501
‫אבל אם נמצא מסכה מספיק קטנה,‬

375
00:23:43,584 --> 00:23:46,418
‫ואם נוכל לייצב את הילדים‬

376
00:23:46,501 --> 00:23:48,168
‫כשהם מאוזנים ועם הפנים כלפי מטה…‬

377
00:23:48,251 --> 00:23:50,001
‫רגע, למה עם הפנים למטה?‬

378
00:23:50,084 --> 00:23:53,501
‫כדי שדרכי האוויר שלהם לא יחסמו,‬
‫כדי שהם לא יבלעו את הלשון,‬

379
00:23:53,584 --> 00:23:55,126
‫או יטבעו ברוק של עצמם.‬

380
00:23:55,751 --> 00:23:56,959
‫יש סיכוי…‬

381
00:23:57,959 --> 00:23:59,418
‫אם נשיג מסכות.‬

382
00:24:03,584 --> 00:24:04,459
‫בסדר.‬

383
00:24:04,543 --> 00:24:06,168
‫קיבלנו פקודות.‬

384
00:24:07,876 --> 00:24:11,918
‫אז צ'ט עובד עם קלי וג'ירסק‬
‫בניסיון להזרים פנימה חמצן?‬

385
00:24:12,001 --> 00:24:12,834
‫כן.‬

386
00:24:13,376 --> 00:24:15,293
‫כן, הוא לקח את המוות של סאם קשה.‬

387
00:24:16,126 --> 00:24:16,959
‫אתה יודע,‬

388
00:24:17,626 --> 00:24:21,043
‫צ'ט וג'ה סאם הכירו המון זמן.‬

389
00:24:21,751 --> 00:24:23,543
‫הוא רוצה הזדמנות לכפר.‬

390
00:24:32,543 --> 00:24:34,126
‫תפעילו את המנוע!‬

391
00:24:38,168 --> 00:24:41,709
‫המדחס יזרים אוויר‬
‫אל הצינורות שעוברים במכל הזה.‬

392
00:24:43,876 --> 00:24:46,709
‫המכל ימולא במים כדי לאתר דליפות.‬

393
00:24:46,793 --> 00:24:48,751
‫פתח יציאת האוויר נמצא אצל המהנדס.‬

394
00:24:49,459 --> 00:24:51,709
‫אם הכול יעבוד, האוויר יחזור בחזרה.‬

395
00:24:53,126 --> 00:24:55,459
‫איך נדע אם יש דליפה?‬

396
00:24:56,168 --> 00:24:57,501
‫איך נדע אם יש דליפה?‬

397
00:24:58,209 --> 00:25:00,793
‫המים יתמלאו בבועות ליד מקום החיבור.‬

398
00:25:01,459 --> 00:25:03,793
‫אם יש דליפה, יצאו בועות אוויר.‬

399
00:25:18,959 --> 00:25:21,043
‫תקשיבו, אתם חייבים לסמוך עליי.‬

400
00:25:21,126 --> 00:25:23,418
‫הם יהיו בהכרה מלאה מתחת למים‬

401
00:25:23,501 --> 00:25:26,834
‫בחשכה מוחלטת במשך שעות,‬
‫בלי שליטה על הגוף שלהם.‬

402
00:25:26,918 --> 00:25:29,168
‫הייתם רוצים לחוות עינויים כאלה?‬

403
00:25:29,251 --> 00:25:34,001
‫הוא אומר שהשימוש במרגיעי שרירים‬
‫יהיה עינוי, ומסוכן מדי עבור הילדים.‬

404
00:25:34,084 --> 00:25:36,459
‫אולי כדאי שנחשוב שוב על מידזולם.‬

405
00:25:36,543 --> 00:25:38,459
‫או על לורזפאם.‬

406
00:25:38,543 --> 00:25:39,376
‫זה…‬

407
00:25:40,418 --> 00:25:41,751
‫כמו שהסברתי קודם,‬

408
00:25:41,834 --> 00:25:44,001
‫לא ממש נוח לי עם אף אחת מהתרופות האלה.‬

409
00:25:44,084 --> 00:25:45,751
‫הן יותר מדי בלתי צפויות.‬

410
00:25:45,834 --> 00:25:49,209
‫אבל שתי התרופות האלה בלתי צפויות.‬

411
00:25:49,751 --> 00:25:51,543
‫קטמין הוא הדרך הנכונה.‬

412
00:25:51,626 --> 00:25:54,584
‫הוא אמין, הוא לא ינמיך את טמפרטורת הליבה,‬

413
00:25:54,668 --> 00:25:58,293
‫ולכן גם לא יוריד את לחץ הדם בזמן הצלילה.‬

414
00:25:58,793 --> 00:26:02,793
‫הוא מעדיף קטמין,‬
‫שלא מוריד את טמפרטורת הליבה,‬

415
00:26:02,876 --> 00:26:04,459
‫וגם לחץ הדם לא ירד.‬

416
00:26:04,543 --> 00:26:05,834
‫אבל הוא לא משפיע לאורך זמן.‬

417
00:26:05,918 --> 00:26:09,459
‫מה תעשה אם הילדים יתעוררו באמצע הצלילה?‬

418
00:26:10,209 --> 00:26:11,376
‫הוא לא משפיע לאורך זמן.‬

419
00:26:11,459 --> 00:26:14,084
‫מה תעשה אם הם יתעוררו באמצע הצלילה?‬

420
00:26:16,918 --> 00:26:20,793
‫הצוללן שמוציא אותם מהמים‬
‫יצטרך להזריק להם שוב.‬

421
00:26:25,918 --> 00:26:29,168
‫להוציא אותם החוצה או להשאיר אותם בפנים.‬

422
00:26:30,251 --> 00:26:33,709
‫צריך לשאול את ההורים שלהם מה דעתם.‬

423
00:26:38,668 --> 00:26:40,001
‫אנחנו המנהיגים.‬

424
00:26:41,168 --> 00:26:43,543
‫אנחנו בעלי הסמכות, אז ההחלטה בידינו.‬

425
00:26:46,334 --> 00:26:49,376
‫האנשים האלה הם לא מהנדסים.‬

426
00:26:50,418 --> 00:26:51,834
‫הם לא צוללנים.‬

427
00:26:53,251 --> 00:26:56,084
‫שלא לדבר על המצב הנפשי והרגשי שלהם.‬

428
00:26:57,793 --> 00:27:00,959
‫אם הבת שלך הייתה לכודה במערה,‬

429
00:27:02,376 --> 00:27:05,001
‫היית יכול לנהל את האירוע?‬

430
00:27:06,959 --> 00:27:07,918
‫אני לא יודע.‬

431
00:27:10,876 --> 00:27:14,209
‫אבל לא היית רוצה להיות שותף להחלטות כאלה?‬

432
00:27:25,959 --> 00:27:27,334
‫כמה זמן אתה כבר משרת?‬

433
00:27:27,418 --> 00:27:29,168
‫בחיל האוויר? עשר שנים.‬

434
00:27:29,668 --> 00:27:31,834
‫ראית פעם דבר כזה?‬
‫-לא.‬

435
00:27:36,126 --> 00:27:38,126
‫תגיד לי שמצאנו מסכות.‬

436
00:27:38,209 --> 00:27:43,043
‫היאנקים ארגנו ארבע מסכות‬
‫לחץ חיובי קטנות שנבנו במיוחד,‬

437
00:27:43,126 --> 00:27:44,793
‫שהם שלפו מהתחת.‬

438
00:27:44,876 --> 00:27:48,584
‫הם שלחו מטוס תובלה‬
‫לאלוהים יודע איפה כדי לאסוף אותן.‬

439
00:27:48,668 --> 00:27:50,459
‫הם שלחו מטוס שלם בשביל ארבע מסכות?‬

440
00:27:50,543 --> 00:27:54,043
‫המיסים ששילמתי‬
‫בעמל רב לממשלת אוסטרליה לא מממנים את זה.‬

441
00:27:54,126 --> 00:27:56,834
‫ואריות הים הצליחו לארגן גם את האלונקות.‬

442
00:27:56,918 --> 00:27:59,668
‫הם מארגנים תרגול על יבש בבריכה קרובה.‬

443
00:28:00,751 --> 00:28:01,959
‫אז זה תרגול על רטוב.‬

444
00:28:02,793 --> 00:28:04,334
‫לא, זה לא מה שזה אומר.‬

445
00:28:04,418 --> 00:28:05,251
‫לתרגל על רטוב…‬

446
00:28:05,334 --> 00:28:08,084
‫היי, אתה תגיד לי מה קרה בפנים או לא?‬

447
00:28:08,709 --> 00:28:11,501
‫תשמע, הם לחוצים, ובצדק.‬

448
00:28:12,001 --> 00:28:15,084
‫אבל הם רוצים להכתיב כל היבט של התהליך.‬

449
00:28:15,168 --> 00:28:17,001
‫את התרופה, את המינון, הכול.‬

450
00:28:17,709 --> 00:28:21,251
‫אתה זה שיהיה בתוך המערה וייתן את התרופות.‬

451
00:28:21,334 --> 00:28:23,626
‫הם לא ממש יכולים‬
‫למנוע ממך לעשות את זה בדרכך.‬

452
00:28:23,709 --> 00:28:24,543
‫קרייג.‬

453
00:28:25,418 --> 00:28:27,834
‫מה יקרה כשאחד מהילדים ימות?‬

454
00:28:28,793 --> 00:28:30,501
‫כי שנינו יודעים שזה יקרה.‬

455
00:28:31,084 --> 00:28:32,584
‫איך אסביר את עצמי?‬

456
00:28:32,668 --> 00:28:34,876
‫אני רוצח במדינה זרה, ואתה שותף לפשע.‬

457
00:28:34,959 --> 00:28:37,084
‫שנינו נגמור בכלא בבנגקוק. זה נכון.‬

458
00:28:37,168 --> 00:28:40,084
‫לא, בשלב הזה אני אשכנע את טו‬
‫להבריח אותי מהמדינה.‬

459
00:28:41,668 --> 00:28:43,876
‫אמרו לי לא להקשיב למה שאתם אומרים.‬

460
00:28:43,959 --> 00:28:46,626
‫עצה טובה. אתה לומד מהר.‬

461
00:28:48,459 --> 00:28:49,918
‫אז פשוט נוותר?‬

462
00:28:52,293 --> 00:28:54,418
‫אני צריך לראות את הילדים בעצמי.‬

463
00:28:56,543 --> 00:28:57,959
‫זה גם מה שאתה רוצה?‬

464
00:28:58,584 --> 00:29:01,084
‫השאלה היא לא מה אני רוצה.‬
‫אני הולך עם הארי.‬

465
00:29:01,751 --> 00:29:03,418
‫אם אני הולך לטפל בהם,‬

466
00:29:03,501 --> 00:29:06,209
‫ודאי יש לי את הזכות לבדוק אותם בעצמי.‬

467
00:29:06,293 --> 00:29:07,209
‫אני לא יודע.‬

468
00:29:07,293 --> 00:29:10,084
‫אני חושב שעדיף שתתרגל איתנו בבריכה.‬

469
00:29:10,168 --> 00:29:12,376
‫כל התרגיל עלול להיות חסר טעם,‬

470
00:29:12,459 --> 00:29:14,751
‫אם אחליט שהילדים לא יעמדו בזה.‬

471
00:29:14,834 --> 00:29:17,084
‫חשבת איך תרגיש‬

472
00:29:17,168 --> 00:29:19,043
‫כשתשחה בחזרה החוצה‬

473
00:29:19,126 --> 00:29:21,251
‫בידיעה שאתה משאיר את הילדים למות?‬

474
00:29:25,084 --> 00:29:26,751
‫אלה האפשרויות היחידות?‬

475
00:29:27,751 --> 00:29:29,418
‫אם אלה היו הילדות שלך,‬

476
00:29:29,959 --> 00:29:32,168
‫היית מסכן את החיים שלהן בצלילה החוצה,‬

477
00:29:32,793 --> 00:29:35,376
‫או משאיר אותן במערה?‬

478
00:29:36,168 --> 00:29:38,209
‫שתי האפשרויות מסוכנות מאוד.‬

479
00:29:38,293 --> 00:29:40,043
‫אבל מה היית בוחר?‬

480
00:29:42,043 --> 00:29:43,084
‫לצלול החוצה.‬

481
00:29:43,876 --> 00:29:45,001
‫למה?‬

482
00:29:47,918 --> 00:29:50,459
‫במצב כל כך מסוכן,‬

483
00:29:51,084 --> 00:29:53,876
‫הבחירה היא בין מוות מהיר…‬

484
00:29:54,834 --> 00:29:56,709
‫לבין מוות איטי.‬

485
00:30:02,126 --> 00:30:04,084
‫הייתי בוחר בדרך שפחות כואבת.‬

486
00:30:06,709 --> 00:30:08,001
‫תודה רבה…‬

487
00:30:09,043 --> 00:30:10,709
‫על הכנות שלך.‬

488
00:30:12,709 --> 00:30:14,709
‫אני חושבת כמוך.‬

489
00:30:18,751 --> 00:30:20,751
‫אם אתם מוכנים לתת את הסכמתכם,‬

490
00:30:21,459 --> 00:30:23,793
‫אני צריך שתחתמו על טופסי ההרשאה,‬

491
00:30:24,543 --> 00:30:26,251
‫כדי שנוכל להמשיך להתקדם.‬

492
00:30:27,584 --> 00:30:28,709
‫אנחנו צריכים את שם הילד,‬

493
00:30:29,584 --> 00:30:30,834
‫שם ההורה,‬

494
00:30:32,126 --> 00:30:33,251
‫וחתימה.‬

495
00:30:34,668 --> 00:30:35,751
‫אחד מכל משפחה.‬

496
00:30:38,709 --> 00:30:40,043
‫מה נעשה?‬

497
00:31:06,209 --> 00:31:07,501
‫קל לכם לדבר.‬

498
00:31:08,043 --> 00:31:10,043
‫נדמה לכם שאתם מבינים מה זה ילד מת.‬

499
00:31:10,918 --> 00:31:13,168
‫אני מבטיחה לכם שאתם לא מבינים.‬

500
00:31:14,168 --> 00:31:16,168
‫אני לא אחתום על הטופס!‬

501
00:31:16,251 --> 00:31:21,168
‫כל עוד הוא במערה, הוא אולי לא איתנו,‬
‫אבל לפחות הוא בחיים.‬

502
00:31:48,043 --> 00:31:48,876
‫סאק!‬

503
00:31:53,751 --> 00:31:55,584
‫למה אתה מסתובב פה?‬

504
00:31:57,084 --> 00:31:58,876
‫אני נותן לאשתי להיות קצת לבד.‬

505
00:31:59,376 --> 00:32:02,084
‫תיכנס, נעשה ביחד הפסקה מהנשים שלנו.‬

506
00:32:38,793 --> 00:32:41,751
‫ביו מת על השיר הזה.‬
‫-גם טלה.‬

507
00:32:44,084 --> 00:32:48,126
‫אני תמיד מגביר‬
‫כששומעים אותו, כדי לעצבן אותו.‬

508
00:32:50,043 --> 00:32:51,709
‫לא הייתי בבית בלילה לפני.‬

509
00:32:53,334 --> 00:32:55,251
‫בלילה לפני שהם נכנסו למערה.‬

510
00:32:57,376 --> 00:32:59,001
‫אז הלכתי למגרש הכדורגל.‬

511
00:33:00,168 --> 00:33:02,834
‫אבל לא ידעתי אם ביו רוצה לראות אותי.‬

512
00:33:03,584 --> 00:33:05,418
‫ילדים מובכים בקלות בגיל הזה.‬

513
00:33:10,126 --> 00:33:11,751
‫כשזה ייגמר…‬

514
00:33:12,793 --> 00:33:15,334
‫כשביו יחזור הביתה…‬

515
00:33:19,793 --> 00:33:21,876
‫אני מבטיח להיות אבא יותר טוב.‬

516
00:33:35,543 --> 00:33:36,793
‫לפני שטלה נולד…‬

517
00:33:38,751 --> 00:33:40,501
‫הייתה לנו ילדה.‬

518
00:33:45,001 --> 00:33:47,043
‫היא הייתה חולה מאוד.‬

519
00:33:49,709 --> 00:33:51,126
‫הרופאים לא הצליחו להציל אותה.‬

520
00:33:54,084 --> 00:33:57,418
‫לא ידעתי. אני משתתף בצערך.‬

521
00:34:00,334 --> 00:34:01,334
‫באותו זמן…‬

522
00:34:03,876 --> 00:34:05,751
‫לא חשבנו שנצליח להתאושש.‬

523
00:34:09,959 --> 00:34:11,168
‫אבל אז טלה נולד.‬

524
00:34:12,251 --> 00:34:14,959
‫והלב שלנו נפתח שוב.‬

525
00:34:21,501 --> 00:34:22,668
‫נשבענו…‬

526
00:34:23,584 --> 00:34:25,876
‫שלא ניתן לשום דבר לקרות לו.‬

527
00:34:28,918 --> 00:34:33,001
‫אי אפשר לשלוט בדברים כאלה.‬
‫אני יודע שניסיתי.‬

528
00:34:33,501 --> 00:34:36,043
‫אני יודע.‬

529
00:34:37,001 --> 00:34:38,376
‫אבל אשתי…‬

530
00:34:48,251 --> 00:34:49,751
‫היי, אתה מרמה!‬

531
00:34:50,793 --> 00:34:53,501
‫שניים נגד אחד, ובכל זאת הפסדת. איזה טירון.‬

532
00:34:53,584 --> 00:34:54,584
‫לעזאזל.‬
‫-עוד משחק?‬

533
00:34:54,668 --> 00:34:56,043
‫בטח.‬
‫-בסדר. עוד משחק.‬

534
00:35:08,126 --> 00:35:08,959
‫אק.‬

535
00:35:09,668 --> 00:35:10,959
‫אני ממש מצטער.‬

536
00:35:11,043 --> 00:35:15,209
‫לפעמים אני שוכח כמה מסוכן פה.‬

537
00:35:15,293 --> 00:35:18,543
‫בגלל שאתה שומר עלינו,‬

538
00:35:18,626 --> 00:35:20,834
‫שכחנו להיות זהירים.‬

539
00:35:37,501 --> 00:35:39,043
‫סליחה שצעקתי עליכם.‬

540
00:35:39,793 --> 00:35:41,418
‫לא כעסתי עליכם.‬

541
00:35:42,626 --> 00:35:44,418
‫אני לא כועס על אף אחד מכם.‬

542
00:35:45,376 --> 00:35:47,251
‫אני כועס על עצמי.‬

543
00:35:53,084 --> 00:35:54,459
‫ואני מבקש סליחה.‬

544
00:35:56,959 --> 00:35:59,209
‫סליחה שהבאתי אתכם הנה.‬

545
00:36:00,126 --> 00:36:01,584
‫שבגללי אתם עוברים את זה.‬

546
00:36:02,584 --> 00:36:04,959
‫זה ממש לא מגיע לכם.‬

547
00:36:06,084 --> 00:36:07,334
‫אתם בסך הכול ילדים.‬

548
00:36:07,834 --> 00:36:09,584
‫אתם צריכים להיות בחוץ ולשחק.‬

549
00:36:10,501 --> 00:36:12,709
‫לעשות כיף, ליהנות מהחיים.‬

550
00:36:13,334 --> 00:36:15,334
‫לא לדאוג בגלל ש…‬

551
00:36:16,293 --> 00:36:18,293
‫זאת לא אשמתך, אק.‬

552
00:36:20,543 --> 00:36:22,959
‫לא הכרחת אותנו לבוא הנה.‬

553
00:36:24,668 --> 00:36:27,209
‫באנו הנה כי רצינו.‬

554
00:36:28,709 --> 00:36:30,709
‫אני לא רציתי לבוא.‬

555
00:36:32,043 --> 00:36:34,251
‫אבל גם אותי לא הכרחת לבוא, אק.‬

556
00:36:36,251 --> 00:36:38,209
‫אולי לא הכרחתי אתכם לבוא,‬

557
00:36:41,001 --> 00:36:43,043
‫אבל אני הובלתי אתכם הנה.‬

558
00:36:44,876 --> 00:36:46,334
‫אני המאמן שלכם.‬

559
00:36:50,168 --> 00:36:52,126
‫הייתי צריך לשמור עליכם יותר טוב.‬

560
00:36:53,209 --> 00:36:55,626
‫אם יקרה לאחד מכם משהו…‬

561
00:37:01,626 --> 00:37:03,501
‫אתה לא צריך לשמור עלינו יותר.‬

562
00:37:06,543 --> 00:37:09,334
‫כי לימדת אותנו איך לשרוד.‬

563
00:37:16,126 --> 00:37:17,543
‫איך קוראים לך, ילד?‬

564
00:37:18,126 --> 00:37:19,668
‫הוא שואל איך קוראים לך.‬

565
00:37:19,751 --> 00:37:21,084
‫בון-נאם.‬

566
00:37:21,168 --> 00:37:22,876
‫הפירוש של "בון-נאם" הוא מזל טוב.‬

567
00:37:22,959 --> 00:37:26,001
‫גם הוא מחזירי הבר.‬
‫הוא היה אמור להיכנס איתם למערה,‬

568
00:37:26,084 --> 00:37:28,126
‫אבל אמא שלו אמרה לו לחזור מוקדם.‬

569
00:37:28,209 --> 00:37:30,209
‫טוב, זה הולך להיות ממש מוזר.‬

570
00:37:30,293 --> 00:37:32,959
‫אני צריך שתצמיד את הידיים ככה.‬

571
00:37:33,626 --> 00:37:35,501
‫תשלב ידיים מאחורי הגב.‬

572
00:37:37,334 --> 00:37:39,584
‫זה יעזור לחברים שלי?‬

573
00:37:40,418 --> 00:37:41,501
‫כן, אדוני.‬

574
00:38:21,668 --> 00:38:23,418
‫תיזהרו עם זה.‬

575
00:38:23,501 --> 00:38:25,584
‫תעבירו את הצינור.‬

576
00:38:25,668 --> 00:38:26,584
‫הנה, הנה.‬

577
00:38:26,668 --> 00:38:28,418
‫בזהירות.‬

578
00:38:28,501 --> 00:38:31,251
‫תעבירו אותו.‬

579
00:38:43,834 --> 00:38:46,584
‫צריך סוג כלשהו של מצוף לרגליים.‬

580
00:38:46,668 --> 00:38:49,751
‫צריך משהו שכבר נמצא במערה.‬
‫אי אפשר להכניס פנימה עוד ציוד.‬

581
00:38:49,834 --> 00:38:50,668
‫כן.‬

582
00:38:50,751 --> 00:38:51,918
‫מה עם זה?‬

583
00:39:28,709 --> 00:39:29,543
‫זה נגמר?‬

584
00:39:29,626 --> 00:39:32,334
‫היי, הכול בסדר, ילד. היית ממש טוב.‬

585
00:39:32,418 --> 00:39:33,334
‫איפה אמא שלי?‬

586
00:39:33,418 --> 00:39:35,543
‫היי, הכול בסדר.‬
‫-לאן היא הלכה?‬

587
00:39:35,626 --> 00:39:36,834
‫אני רוצה את אמא שלי.‬

588
00:39:45,834 --> 00:39:47,543
‫בסדר, שאיפה עמוקה.‬

589
00:39:47,626 --> 00:39:49,168
‫תיקח שאיפה עמוקה, מארק.‬

590
00:39:49,959 --> 00:39:51,168
‫ונשיפה.‬

591
00:39:51,251 --> 00:39:52,543
‫ועכשיו תנשוף.‬

592
00:39:55,209 --> 00:39:56,626
‫בסדר. עוד פעם.‬

593
00:39:56,709 --> 00:39:57,751
‫עוד פעם.‬

594
00:40:02,793 --> 00:40:04,334
‫בסדר.‬

595
00:40:04,418 --> 00:40:05,668
‫תודה, איש צעיר.‬

596
00:40:06,668 --> 00:40:08,043
‫בלי לחץ, בסדר?‬

597
00:40:08,668 --> 00:40:09,793
‫תודה, אדול.‬

598
00:40:17,418 --> 00:40:20,376
‫תשמע, מצבו לא מצוין.‬
‫אין ספק שיצטרכו לטפל בו בחוץ.‬

599
00:40:21,001 --> 00:40:21,918
‫אבל באופן כללי,‬

600
00:40:22,001 --> 00:40:24,459
‫לא ייאמן שדאגת שהם יישארו כל כך בריאים.‬

601
00:40:24,543 --> 00:40:27,209
‫אני לא יכול לקבל את הקרדיט. הם קשוחים.‬

602
00:40:27,834 --> 00:40:28,668
‫אדול,‬

603
00:40:28,751 --> 00:40:31,834
‫תשאל אותו אם יש לו קנגורו מחמד.‬

604
00:40:31,918 --> 00:40:34,251
‫יש לך קנגורו מחמד?‬

605
00:40:34,334 --> 00:40:35,543
‫קנגורו?‬

606
00:40:35,626 --> 00:40:36,834
‫לכל האוסטרלים יש.‬

607
00:40:36,918 --> 00:40:38,334
‫הוא אמר שלכל האוסטרלים יש.‬

608
00:40:38,418 --> 00:40:39,293
‫באמת? לכולם?‬

609
00:40:39,376 --> 00:40:40,584
‫באמת יש לכם?‬

610
00:40:41,168 --> 00:40:42,001
‫לא.‬

611
00:40:42,584 --> 00:40:44,501
‫מתי אתם מתכננים להוציא אותם מפה?‬

612
00:40:44,584 --> 00:40:46,918
‫אני חושש שזה עוד לא הוחלט.‬

613
00:40:47,001 --> 00:40:48,918
‫אני יודע שכולם שם עושים את המיטב.‬

614
00:40:49,001 --> 00:40:51,668
‫אבל עדיף שההחלטה תתקבל כמה שיותר מוקדם.‬

615
00:40:51,751 --> 00:40:54,959
‫הילדים האלה חזקים,‬
‫יותר מרוב המבוגרים שאני מכיר.‬

616
00:40:55,043 --> 00:40:59,084
‫אבל הלחץ שנגרם מאי הוודאות‬
‫ישחק בסופו של דבר את כולם.‬

617
00:41:01,626 --> 00:41:03,376
‫כשאני אצא מפה,‬

618
00:41:03,459 --> 00:41:05,251
‫אני אבקש מאמא שלי קנגורו מחמד.‬

619
00:41:06,293 --> 00:41:08,084
‫גם אני רוצה.‬
‫-מה?‬

620
00:41:46,084 --> 00:41:49,751
‫ניסיתי להתמודד עם המצב הזה.‬

621
00:41:50,918 --> 00:41:53,084
‫אבל אני לא מסוגלת לעמוד בו.‬

622
00:41:55,584 --> 00:41:59,126
‫איך אמא יכולה לחיות אחרי הילדים שלה?‬

623
00:42:01,376 --> 00:42:02,626
‫הכאב עמוק מדי.‬

624
00:42:03,876 --> 00:42:05,834
‫הכאב בלתי נסבל.‬

625
00:42:07,959 --> 00:42:11,584
‫אני מנסה למצוא משהו להיאחז בו,‬
‫אבל אין לי במה.‬

626
00:42:13,876 --> 00:42:15,209
‫מצאתי רק תהום.‬

627
00:42:25,209 --> 00:42:29,209
‫את מכירה את המשל על קיסה גוטמי?‬

628
00:42:31,001 --> 00:42:34,668
‫- פה מיי‬
‫מחוז צ'יאנג ראי -‬

629
00:42:34,751 --> 00:42:36,668
‫כמה נורא הולך להיות, נון?‬

630
00:42:37,959 --> 00:42:40,793
‫תפסיקי לשאול אותי. אני מנסה להבין.‬

631
00:42:44,584 --> 00:42:45,501
‫הולך להיות רע.‬

632
00:42:45,584 --> 00:42:48,584
‫כמעט ארבעים מ"מ, והקצב עולה.‬

633
00:42:51,126 --> 00:42:52,668
‫צריך לדווח על זה.‬

634
00:42:53,251 --> 00:42:55,293
‫לעזאזל! הטלפון לא עובד.‬

635
00:42:56,293 --> 00:42:57,418
‫את צוחקת עליי?‬

636
00:42:57,501 --> 00:42:59,918
‫איך יכול להיות לי כזה מזל רע עם לוויינים?‬

637
00:43:05,209 --> 00:43:06,043
‫סע.‬

638
00:43:40,001 --> 00:43:42,001
‫אני מבין נכון?‬

639
00:43:42,501 --> 00:43:46,834
‫הצינור לא דולף, והחמצן כבר זורם.‬

640
00:43:48,293 --> 00:43:49,918
‫הניסוי הצליח.‬

641
00:43:50,001 --> 00:43:51,334
‫עשית את זה.‬

642
00:43:52,793 --> 00:43:56,876
‫כן, אבל זה על יבש. פה זה עובד בכל ניסיון.‬

643
00:43:56,959 --> 00:44:00,834
‫אבל בפעמיים‬
‫שניסינו בתא הראשון, הייתה דליפה.‬

644
00:44:00,918 --> 00:44:03,959
‫הזרם חזק, והחבל שוחק את הצינור.‬

645
00:44:04,043 --> 00:44:05,501
‫זה רק ניסוי.‬

646
00:44:05,584 --> 00:44:07,543
‫הניסוי עובד בחוץ,‬

647
00:44:07,626 --> 00:44:09,751
‫אבל בתוך המערה הצינור דולף בכל פעם,‬

648
00:44:09,834 --> 00:44:11,876
‫בגלל לחץ המים.‬

649
00:44:13,043 --> 00:44:15,126
‫אפשר לסדר את זה או לא?‬

650
00:44:16,168 --> 00:44:18,709
‫אפשר, אבל נצטרך עוד זמן.‬

651
00:44:18,793 --> 00:44:20,876
‫צריך לבדוק עוד כמה דברים.‬

652
00:44:22,293 --> 00:44:26,376
‫צריך להיות בטוחים‬
‫שכשיגיעו עוד גשמים והצפות, והם יגיעו,‬

653
00:44:26,459 --> 00:44:28,626
‫המערכת שלנו תעמוד בלחץ.‬

654
00:44:28,709 --> 00:44:32,251
‫אנחנו רוצים להיות בטוחים‬
‫שזה יעבוד גם כשיהיה יותר גשם.‬

655
00:44:34,251 --> 00:44:35,668
‫מה דעתך, צ'ט?‬

656
00:44:36,959 --> 00:44:40,251
‫אתה היחיד בינינו שצלל במערה.‬

657
00:44:45,793 --> 00:44:52,376
‫אתה מסכים איתם‬
‫שצריך לבקש זמן לעוד ניסויים?‬

658
00:44:59,626 --> 00:45:01,543
‫כן, אני חושב שנצטרך עוד זמן.‬

659
00:45:02,209 --> 00:45:03,918
‫ואני חושב שבסוף זה יעבוד.‬

660
00:45:07,001 --> 00:45:07,959
‫בסדר.‬

661
00:45:12,209 --> 00:45:13,709
‫אני לא אוכל לעשות כלום…‬

662
00:45:15,209 --> 00:45:17,209
‫אם לא כולם יחתמו על הטופס.‬

663
00:45:18,334 --> 00:45:20,709
‫הם לא מסכימים לחלץ רק חלק מהילדים.‬

664
00:45:20,793 --> 00:45:21,793
‫זה מסוכן מדי.‬

665
00:45:23,334 --> 00:45:25,043
‫או שכולכם תלכו על זה…‬

666
00:45:28,084 --> 00:45:29,793
‫או שלא נעשה את זה בכלל.‬

667
00:45:31,543 --> 00:45:33,168
‫המצב מורכב.‬

668
00:45:33,251 --> 00:45:35,543
‫חלקנו לא מוכנים לקבל החלטה.‬

669
00:45:42,543 --> 00:45:44,209
‫איפה היית כל כך הרבה זמן?‬

670
00:45:44,293 --> 00:45:45,709
‫דאגתי לך.‬

671
00:45:45,793 --> 00:45:47,168
‫הלכתי למקדש.‬

672
00:45:49,001 --> 00:45:51,834
‫אתה זוכר את המשל על קיסה גוטמי?‬

673
00:45:51,918 --> 00:45:53,168
‫קיסה?‬

674
00:45:53,251 --> 00:45:57,543
‫הנזיר לא האמין שלא שמעתי אותו.‬

675
00:46:05,376 --> 00:46:06,834
‫הילד שלה מת.‬

676
00:46:08,626 --> 00:46:10,709
‫והצער כילה את קיסה.‬

677
00:46:11,959 --> 00:46:15,168
‫היו כאלה שחשבו שהיא יצאה מדעתה מרוב עצב.‬

678
00:46:15,876 --> 00:46:18,043
‫היא פנתה לבודהה, שאמר לה‬

679
00:46:18,126 --> 00:46:22,459
‫שאם היא תקבל זרעי חרדל ממשפחה אחת בכפר,‬

680
00:46:22,543 --> 00:46:24,584
‫שהמוות לא נגע בה,‬

681
00:46:25,459 --> 00:46:29,126
‫היא תוכל להחזיר את בנה מהמתים.‬

682
00:46:37,043 --> 00:46:40,459
‫קיסה הלכה מבית לבית בכפר.‬

683
00:46:42,501 --> 00:46:44,084
‫אחד אחרי השני.‬

684
00:46:47,959 --> 00:46:51,918
‫אבל כל משפחה איבדה מישהו אהוב.‬

685
00:46:53,293 --> 00:46:58,084
‫הם איבדו בן, או אב,‬

686
00:46:59,084 --> 00:47:00,209
‫דודים,‬

687
00:47:01,001 --> 00:47:01,876
‫דודות,‬

688
00:47:04,043 --> 00:47:05,168
‫בנות.‬

689
00:47:10,043 --> 00:47:11,918
‫ואז היא הבינה…‬

690
00:47:12,459 --> 00:47:15,584
‫שאין בית שהמוות לא נוגע בו.‬

691
00:47:16,376 --> 00:47:20,959
‫ואז היא חזרה לבודהה,‬

692
00:47:21,501 --> 00:47:24,668
‫כשהיא צנועה וחכמה יותר.‬

693
00:47:25,709 --> 00:47:28,126
‫היא סיפרה לכולם על הבן שלה.‬

694
00:47:28,626 --> 00:47:31,293
‫כשהיא סיפרה עליו, ייסוריה שככו.‬

695
00:47:34,084 --> 00:47:36,043
‫אני כבר איבדתי ילדה.‬

696
00:47:38,876 --> 00:47:44,168
‫אם זה מה שצריך לעשות כדי להציל‬
‫את חיי הילדים האחרים, אז אני מסכימה.‬

697
00:47:45,959 --> 00:47:50,293
‫עכשיו אני מבינה שאני לא לבד.‬

698
00:48:18,168 --> 00:48:19,251
‫אדוני.‬

699
00:48:38,793 --> 00:48:41,126
‫ברגע שניכנס לאוהל, הם ישאלו אותנו.‬

700
00:48:41,209 --> 00:48:42,209
‫ברור שהם ישאלו.‬

701
00:48:42,793 --> 00:48:44,126
‫אני יודע שאתה רוצה לעזור.‬

702
00:48:44,209 --> 00:48:46,168
‫זה האופי שלך. אתה קדוש.‬

703
00:48:47,251 --> 00:48:48,459
‫תזדיין ממני, בסדר?‬

704
00:48:49,584 --> 00:48:52,918
‫שנינו יודעים שבשביל זה אני פה,‬
‫כדי להיות השטן על הכתף שלך.‬

705
00:48:53,418 --> 00:48:57,459
‫אם תעשה את זה, וילד אחד ימות, לא יותר,‬

706
00:48:58,126 --> 00:48:59,168
‫או צוללן…‬

707
00:49:00,334 --> 00:49:03,043
‫היה מספיק קשה עם אגנס. איבדנו חברה, אבל…‬

708
00:49:03,668 --> 00:49:04,709
‫היא הייתה מבוגרת,‬

709
00:49:05,334 --> 00:49:06,834
‫לא איזה ילד שהרדמת.‬

710
00:49:07,376 --> 00:49:10,501
‫אם לא תוכל לחיות עם זה כל חייך, אל תסכים.‬

711
00:49:11,918 --> 00:49:13,751
‫אף אחד לא ישפוט אותך, חבר.‬

712
00:49:21,418 --> 00:49:23,626
‫קיבלתי אישור מכל ההורים והאפוטרופוסים.‬

713
00:49:23,709 --> 00:49:25,834
‫יש לכם את כל מה שאתם צריכים?‬

714
00:49:25,918 --> 00:49:29,418
‫רק דבר אחד לא ידוע.‬
‫-והוא לא בלתי חשוב.‬

715
00:49:29,501 --> 00:49:32,001
‫האם ד"ר האריס יסכים לעשות את זה.‬

716
00:49:32,084 --> 00:49:33,334
‫מה אתה חושב?‬

717
00:49:34,084 --> 00:49:35,168
‫אם לא,‬

718
00:49:35,751 --> 00:49:37,834
‫אין סיכוי לחלץ את הילדים.‬

719
00:49:38,543 --> 00:49:40,584
‫ראית איך בון-נאם השתולל בבריכה.‬

720
00:49:40,668 --> 00:49:43,418
‫הם ייכנסו לפניקה,‬
‫ויהרגו את הצוללן שאיתם ואת עצמם.‬

721
00:49:43,501 --> 00:49:44,501
‫הוא צודק.‬

722
00:49:44,584 --> 00:49:45,418
‫המושל.‬

723
00:49:46,626 --> 00:49:48,001
‫יש סופה שמתקרבת הנה.‬

724
00:49:48,584 --> 00:49:50,126
‫הסופה הכי גדולה עד עכשיו.‬

725
00:49:50,209 --> 00:49:53,334
‫הפעם שום דבר לא יוכל לעצור את המים.‬

726
00:49:55,959 --> 00:49:59,168
‫מחר בשעה הזאת‬
‫אנחנו אמורים להיות בשיא הסופה.‬

727
00:49:59,251 --> 00:50:02,293
‫בעוד 48 שעות‬
‫כבר לא יהיה סיכוי שהמשאבות יחזיקו מעמד.‬

728
00:50:02,376 --> 00:50:03,959
‫סופה חדשה מתקרבת.‬

729
00:50:04,543 --> 00:50:05,793
‫והמשאבות לא יעמדו בעומס.‬

730
00:50:07,126 --> 00:50:09,376
‫בלי המשאבות, לא נוכל לצלול,‬

731
00:50:09,459 --> 00:50:10,334
‫בלי קשר ל…‬

732
00:50:10,418 --> 00:50:11,251
‫הארי.‬

733
00:50:15,584 --> 00:50:16,959
‫מה האפשרויות האחרות?‬

734
00:50:18,168 --> 00:50:19,501
‫אין עוד אפשרויות.‬

735
00:50:29,251 --> 00:50:30,584
‫אם באמת אעשה את זה,‬

736
00:50:32,293 --> 00:50:35,834
‫אני צריך להיות אחראי‬
‫על הטיפול במטופלים שלי.‬

737
00:50:36,501 --> 00:50:37,918
‫כולם צריכים לאשר את זה.‬

738
00:50:38,001 --> 00:50:38,834
‫בסדר.‬

739
00:50:39,334 --> 00:50:40,168
‫אנחנו נאשר.‬

740
00:50:45,418 --> 00:50:46,251
‫בסדר.‬

741
00:50:48,376 --> 00:50:49,209
‫אני בעניין.‬

742
00:50:49,793 --> 00:50:51,001
‫יופי.‬

743
00:50:52,126 --> 00:50:53,418
‫לקחת את הזמן.‬

744
00:50:57,334 --> 00:51:00,709
‫הצוות שלי השיג התקדמות משמעותית.‬

745
00:51:04,668 --> 00:51:05,793
‫מה זה?‬

746
00:51:10,084 --> 00:51:12,793
‫אני מעריך את הניסיון האצילי של הצוות שלך.‬

747
00:51:12,876 --> 00:51:14,501
‫אבל אחרי ששוחחתי עם קיאטיסק,‬

748
00:51:14,584 --> 00:51:20,251
‫אני מסכים שעלינו להתקדם‬
‫לאט ובזהירות על מנת להצליח.‬

749
00:51:21,001 --> 00:51:24,668
‫עם כל הכבוד, אדוני, זה לא אפשרי יותר.‬

750
00:51:24,751 --> 00:51:28,168
‫אין לנו זמן לפרוס צינור חמצן לתוך המערה.‬

751
00:51:28,251 --> 00:51:31,043
‫למה? מה השתנה?‬

752
00:51:31,126 --> 00:51:34,459
‫אם לא נתחיל‬
‫את מבצע החילוץ בצלילה כבר בבוקר,‬

753
00:51:35,543 --> 00:51:37,918
‫לא נוכל להגיע יותר אל הילדים.‬

754
00:51:39,043 --> 00:51:40,459
‫נון.‬
‫-כן.‬

755
00:51:41,001 --> 00:51:44,334
‫זאת נון מהמחלקה המטאורולוגית.‬
‫הבוס שלה על הקו.‬

756
00:51:45,168 --> 00:51:49,793
‫סופה מהסוג של הסופה שלכדה את הילדים במערה‬
‫נמצאת בדרכה מהאוקיינוס ההודי.‬

757
00:51:49,876 --> 00:51:53,584
‫היא חזקה יותר מהקודמת, והיא הולכת ומתחזקת.‬

758
00:51:53,668 --> 00:51:56,834
‫היא לא רק תלכוד את הילדים‬
‫ואת אריות הים בתוך המערה,‬

759
00:51:56,918 --> 00:51:58,709
‫היא עלולה גם להטביע אותם.‬

760
00:51:58,793 --> 00:52:03,751
‫אנחנו לא נדע מה קרה‬
‫עד שמפלס המים ירד בעוד כמה חודשים.‬

761
00:52:03,834 --> 00:52:04,668
‫רק רגע.‬

762
00:52:04,751 --> 00:52:08,584
‫איך את כל כך בטוחה?‬

763
00:52:11,543 --> 00:52:17,293
‫אדוני השר, כחזאים, צפינו מראש‬
‫את הצורך בתחנה ניידת בפה מיי.‬

764
00:52:17,376 --> 00:52:18,834
‫אנחנו בטוחים.‬

765
00:52:21,668 --> 00:52:24,751
‫אני מבין את הרצון לבחור בנתיב הבטוח יותר.‬

766
00:52:27,168 --> 00:52:31,168
‫למען האמת, קיוויתי‬
‫שהתוכנית שלך תתקבל בסופו של דבר.‬

767
00:52:31,918 --> 00:52:34,793
‫אני לא רוצה שהילדים יסבלו‬
‫כמו שג'ה סאם סבל.‬

768
00:52:36,084 --> 00:52:37,459
‫אם זה אכן יקרה,‬

769
00:52:38,709 --> 00:52:40,793
‫אני חושב שהצער יכלה אותי.‬

770
00:52:42,751 --> 00:52:45,251
‫אבל הנסיבות השתנו.‬

771
00:52:46,626 --> 00:52:48,876
‫אנחנו מתמודדים עם כוחות שחזקים מאיתנו.‬

772
00:52:49,459 --> 00:52:52,376
‫או שנתכופף, או שנישבר.‬

773
00:52:59,126 --> 00:53:00,501
‫מה אתה מציע?‬

774
00:53:01,793 --> 00:53:03,626
‫מסטר סרג'נט, בבקשה.‬

775
00:53:04,959 --> 00:53:07,001
‫יש לנו סדרת בעיות מורכבות,‬

776
00:53:07,084 --> 00:53:10,543
‫שפירקנו למשימות שניתן לנהל ולעמוד בהן.‬

777
00:53:17,251 --> 00:53:19,168
‫באילו תרופות תשתמש?‬

778
00:53:19,251 --> 00:53:21,626
‫קטמין לאלחוש.‬

779
00:53:21,709 --> 00:53:23,543
‫אני אזריק אותו בעצמי.‬

780
00:53:23,626 --> 00:53:27,793
‫אחרי שהצוללן והילד יעברו‬
‫את המעבר השקוע ויגיעו לתא השמיני,‬

781
00:53:27,876 --> 00:53:32,543
‫עמיתי, קרייג, יחכה להם‬
‫ויבדוק את הילד ואת הנשימה שלו.‬

782
00:53:32,626 --> 00:53:35,876
‫אם הכול יהיה בסדר, נמשיך עם הילד הבא.‬

783
00:53:37,334 --> 00:53:40,209
‫מה סיכויי ההצלחה, להערכתך?‬

784
00:53:46,959 --> 00:53:48,043
‫אדוני השר.‬

785
00:53:49,543 --> 00:53:52,876
‫לא ניתן להבטיח הצלחה במאה אחוז.‬

786
00:53:52,959 --> 00:53:58,626
‫צריך לוותר על האבל‬
‫ועל הרצון הנואש בהצלחה מוחלטת.‬

787
00:53:58,709 --> 00:54:00,459
‫כולנו מתאבלים.‬

788
00:54:00,543 --> 00:54:03,084
‫מותו של ג'ה סאם רודף את כולנו.‬

789
00:54:09,376 --> 00:54:12,168
‫אבל אנחנו חייבים להסתכן שוב.‬

790
00:54:19,834 --> 00:54:21,626
‫שבעים וחמישה אחוז.‬

791
00:54:26,501 --> 00:54:27,626
‫חמישים אחוז.‬

792
00:54:30,834 --> 00:54:32,168
‫שלושים אחוז.‬

793
00:54:33,376 --> 00:54:34,834
‫נאבד שני שליש,‬

794
00:54:34,918 --> 00:54:38,501
‫וסביר להניח שהילדים הקטנים יותר לא ישרדו.‬

795
00:54:43,043 --> 00:54:44,793
‫אם לא נעשה כלום,‬

796
00:54:47,209 --> 00:54:48,793
‫הסיכוי שהם ימותו יהיה…‬

797
00:54:48,876 --> 00:54:50,543
‫קרוב למאה אחוז.‬

798
00:54:52,209 --> 00:54:54,043
‫אני אהיה הראשון שיתכופף.‬

799
00:55:03,043 --> 00:55:04,209
‫לכל הפחות,‬

800
00:55:05,543 --> 00:55:10,209
‫מגיע למשפחות האלה לקבור את הבנים שלהן.‬

801
00:55:12,168 --> 00:55:15,001
‫אסור לנו לתת להם לטבוע בתוך המערה.‬

802
00:55:15,084 --> 00:55:19,209
‫כך או כך, אנחנו חייבים‬
‫ללכת על התוכנית הזאת.‬

803
00:55:37,334 --> 00:55:38,334
‫אדוני השר.‬

804
00:55:41,876 --> 00:55:42,918
‫לפני שישה ימים,‬

805
00:55:43,501 --> 00:55:46,459
‫ביקשתי מכל מי שהיה פה להאמין בילדים.‬

806
00:55:47,043 --> 00:55:48,418
‫ביקשתי מהם להאמין…‬

807
00:55:49,793 --> 00:55:51,376
‫אף שהילדים נעדרו‬

808
00:55:51,459 --> 00:55:54,459
‫והיו בללי מים ובלי אוכל כבר עשרה ימים.‬

809
00:55:54,959 --> 00:55:57,543
‫באותו רגע,‬

810
00:55:57,626 --> 00:56:03,084
‫רוב האנשים האמינו שהילדים כבר מתו.‬

811
00:56:05,043 --> 00:56:06,501
‫אבל הם הצליחו לשרוד.‬

812
00:56:09,793 --> 00:56:11,501
‫הם ישרדו גם הפעם.‬

813
00:56:12,376 --> 00:56:17,918
‫ההורים שלהם חתמו על הטופס‬
‫ואישרו את הצלילה,‬

814
00:56:18,001 --> 00:56:20,876
‫אף שהם ידעו מה הסיכונים.‬

815
00:56:23,834 --> 00:56:26,251
‫כולם היו אמיצים מספיק כדי לבטוח בנו.‬

816
00:56:30,584 --> 00:56:33,793
‫למה אנחנו לא אמיצים מספיק‬
‫כדי לבטוח בעצמנו?‬

817
00:56:44,626 --> 00:56:46,043
‫שניכם,‬

818
00:56:46,126 --> 00:56:47,959
‫אתה, אתה ואתה.‬

819
00:56:48,043 --> 00:56:49,251
‫בואו איתי, בבקשה.‬

820
00:57:01,584 --> 00:57:04,334
‫אדוני, יש משהו שאתה צריך לשמוע.‬

821
00:57:05,043 --> 00:57:06,084
‫כן, אדוני.‬

822
00:57:09,084 --> 00:57:10,626
‫תחזרו על מה שאמרתם.‬

823
00:57:10,709 --> 00:57:11,709
‫על הכול.‬

824
00:57:20,126 --> 00:57:24,209
‫מדבר מסטר סרג'נט ג'יימס ניקולס‬
‫מחיל האוויר האמריקאי.‬

825
00:57:24,293 --> 00:57:27,251
‫המפקד שלי, מייג'ור צ'רלס הנסן,‬

826
00:57:27,334 --> 00:57:29,334
‫המושל נארונגסאק, אדמירל אפקורן‬

827
00:57:29,418 --> 00:57:31,543
‫וד"ר ריצ'רד האריס נמצאים פה איתי.‬

828
00:57:32,126 --> 00:57:33,668
‫זה תקציר המשימה.‬

829
00:57:35,668 --> 00:57:37,793
‫יש לנו סדרה של בעיות מורכבות,‬

830
00:57:37,876 --> 00:57:41,376
‫שפירקנו למשימות שניתן לנהל ולעמוד בהן.‬

831
00:58:00,209 --> 00:58:01,334
‫קיבלנו אור ירוק.‬

832
00:58:05,584 --> 00:58:07,793
‫המבצע לחילוץ "חזירי הבר"…‬

833
00:58:09,418 --> 00:58:10,543
‫מתחיל עכשיו.‬

834
01:02:21,293 --> 01:02:26,293
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬