1
00:00:06,041 --> 00:00:07,791
‫הסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים,‬

2
00:00:07,875 --> 00:00:10,958
‫אך חלק מהדמויות, השמות,‬
‫פרטי האירועים, המקומות והדיאלוגים‬

3
00:00:11,041 --> 00:00:13,041
‫שונו למטרות דרמטיות.‬

4
00:00:15,000 --> 00:00:17,958
‫- סדרה של NETFLIX -‬

5
00:00:20,041 --> 00:00:24,833
‫- 7 ביולי, 2018 -‬

6
00:00:30,458 --> 00:00:31,500
‫בואו מהר!‬

7
00:00:36,333 --> 00:00:38,041
‫בואו כבר!‬
‫-בסדר!‬

8
00:00:39,000 --> 00:00:40,708
‫בואו, בואו.‬
‫-אנחנו באים.‬

9
00:00:44,958 --> 00:00:49,166
‫- 13 ימים ועשר שעות‬
‫אחרי כניסת הילדים למערה -‬

10
00:01:23,791 --> 00:01:25,416
‫הנה הם.‬

11
00:01:43,958 --> 00:01:48,333
‫בצער רב, עליי ידווח לכם,‬

12
00:01:49,333 --> 00:01:50,958
‫שמעט אחרי חצות,‬

13
00:01:51,041 --> 00:01:56,958
‫לוחם לשעבר ביחידת אריות הים של הצי התאי,‬

14
00:01:57,875 --> 00:02:01,458
‫סג"מ סאמאן גונאן, הלך לעולמו.‬

15
00:02:02,791 --> 00:02:06,125
‫הוא הציב מכלי אוויר בתוך המערה.‬

16
00:02:07,208 --> 00:02:11,791
‫אבל לא היה לו מספיק חמצן‬
‫כדי להשלים את הצלילה.‬

17
00:02:15,500 --> 00:02:19,625
‫"ג'ה סאם", כפי שחבריו קראו לו,‬

18
00:02:20,583 --> 00:02:24,958
‫התנדב לסייע לנו בתאם לואנג,‬
‫כמו רבים אחרים.‬

19
00:02:25,916 --> 00:02:30,166
‫הוא היה גיבור עד נשימת אפו האחרונה.‬

20
00:02:30,875 --> 00:02:34,416
‫הבוקר התעוררו שאלות רבות‬

21
00:02:34,500 --> 00:02:38,750
‫בנוגע לעתידו של מבצע החילוץ‬
‫לאור מותו של סאם.‬

22
00:02:39,583 --> 00:02:43,333
‫אני מבטיח לכם שחזירי הבר‬
‫עדיין בראש מעיינינו.‬

23
00:02:45,250 --> 00:02:48,208
‫אנחנו לא מתכוונים להיבהל.‬

24
00:02:50,208 --> 00:02:51,958
‫לא נעצור את מבצע החילוץ.‬

25
00:02:54,416 --> 00:02:59,750
‫לא ניתן שהקורבן שחברנו הקריב ירד לטמיון.‬

26
00:03:03,000 --> 00:03:05,541
‫אתם עדיין שוקלים לתת לילדים לצלול?‬

27
00:03:07,625 --> 00:03:09,250
‫מה לגבי הבטיחות שלהם?‬

28
00:03:15,250 --> 00:03:18,291
‫ביטחונם של חזירי הבר ושל המחלצים‬

29
00:03:18,375 --> 00:03:20,500
‫תמיד היה בראש סדר העדיפויות.‬

30
00:03:21,250 --> 00:03:23,833
‫לכן אנו דנים בנושא‬

31
00:03:23,916 --> 00:03:25,625
‫עם שר הפנים,‬

32
00:03:26,375 --> 00:03:28,083
‫שאמור להגיע הנה בקרוב.‬

33
00:03:28,666 --> 00:03:29,500
‫השאלה הבאה.‬

34
00:03:46,375 --> 00:03:48,875
‫כשראיתי איך מוציאים את החייל החוצה,‬

35
00:03:49,583 --> 00:03:51,333
‫הלב שלי נשבר לגמרי.‬

36
00:03:53,208 --> 00:03:57,041
‫אני לא יכולה לתאר לעצמי‬
‫איך המשפחה שלו מרגישה‬

37
00:03:57,125 --> 00:03:59,666
‫אחרי שהוא הקריב את חייו.‬

38
00:04:02,833 --> 00:04:04,791
‫תשתי. את תרגישי יותר טוב.‬

39
00:04:08,125 --> 00:04:12,041
‫חשבתי שהם יוותרו על החילוץ,‬
‫כי זה מסוכן מדי.‬

40
00:04:12,708 --> 00:04:15,958
‫אבל הם יעזרו לילדים שלנו בכל זאת.‬

41
00:04:25,083 --> 00:04:27,416
‫אתה חושב שאמא שלך תכעס, טלה?‬

42
00:04:28,166 --> 00:04:30,541
‫תאמין לי, לא יהיה הרבה כיף בעתיד שלי.‬

43
00:04:31,041 --> 00:04:35,083
‫ההורים שלי לא יתנו לי‬
‫להתרחק מהם יותר אף פעם.‬

44
00:04:52,125 --> 00:04:53,958
‫אתם יכולים לצאת? אני צריך את החדר.‬

45
00:04:54,791 --> 00:04:56,458
‫כן, אדוני.‬
‫-כן, אדוני.‬

46
00:05:02,208 --> 00:05:03,333
‫מה אתה עושה פה?‬

47
00:05:04,500 --> 00:05:08,583
‫עוזר לך לצאת מזה בלי אסונות נוספים.‬

48
00:05:09,583 --> 00:05:12,541
‫הרבה מאוד מוטל פה על הכף.‬

49
00:05:13,750 --> 00:05:14,875
‫המושל, בבקשה.‬

50
00:05:17,875 --> 00:05:18,750
‫שלום.‬

51
00:05:19,291 --> 00:05:20,500
‫מה המצב?‬

52
00:05:20,583 --> 00:05:23,625
‫הצוללנים הבריטים בודקים את המסלול‬

53
00:05:23,708 --> 00:05:27,416
‫ומחפשים מכשולים‬
‫שהיו עלולים לגרום לאסון של אתמול.‬

54
00:05:27,500 --> 00:05:33,333
‫מתברר שלא פעם, סלעים וחול‬
‫זזים בתוך המערה כשהיא מוצפת.‬

55
00:05:34,208 --> 00:05:36,166
‫זה מה שגרם למותו של הלוחם?‬

56
00:05:36,250 --> 00:05:39,458
‫ייתכן שלעולם לא נדע בוודאות מה קרה שם.‬

57
00:05:39,541 --> 00:05:43,208
‫התנאים במערה מסוכנים יותר מהצפוי.‬

58
00:05:43,291 --> 00:05:45,458
‫והם רק הולכים ומתדרדרים.‬
‫-נכון.‬

59
00:05:46,125 --> 00:05:48,916
‫לכן, ברגע שהבריטים יתנו לנו אישור,‬

60
00:05:49,000 --> 00:05:51,166
‫נמשיך במבצע…‬

61
00:05:51,250 --> 00:05:54,416
‫לא יכול להיות שאתה באמת שוקל‬
‫להוציא את הילדים בצלילה.‬

62
00:05:56,958 --> 00:05:58,875
‫מאז הזריחה,‬

63
00:05:59,583 --> 00:06:02,333
‫האומה כולה באבל על חייל ביחידת עילית,‬

64
00:06:02,416 --> 00:06:04,250
‫אחד מטובי בנינו,‬

65
00:06:04,333 --> 00:06:07,916
‫שהקריב את עצמו, ומסר את חייו למפלצת הזאת.‬

66
00:06:08,000 --> 00:06:12,750
‫איך אפשר לשלוח פנימה‬
‫ילדים מותשים ומורעבים למחצה‬

67
00:06:12,833 --> 00:06:15,458
‫בלי שהם יפגשו את אותו גורל?‬

68
00:06:15,541 --> 00:06:17,291
‫אני שותף לחששות, אדוני השר.‬

69
00:06:17,375 --> 00:06:18,208
‫אדוני השר.‬

70
00:06:19,541 --> 00:06:24,708
‫המושל עדכן אותי בכל מה שקרה פה.‬

71
00:06:24,791 --> 00:06:27,875
‫לאור המוות הטרגי שאירע,‬

72
00:06:27,958 --> 00:06:30,583
‫אני רוצה להציע הצעה חלופית.‬

73
00:06:31,541 --> 00:06:38,291
‫צריך בסך הכול למצוא דרך להשאיר אותם בחיים.‬

74
00:06:38,375 --> 00:06:41,458
‫זה כל מה שחשוב עכשיו.‬

75
00:06:41,541 --> 00:06:44,333
‫אתה מתכוון שנשאיר אותם בתוך המערה?‬

76
00:06:44,416 --> 00:06:45,375
‫כן.‬

77
00:06:45,458 --> 00:06:48,208
‫לא ייגמר להם החמצן אם הם יישארו שם?‬

78
00:06:48,291 --> 00:06:50,791
‫נשאב חמצן לתוך המערה.‬

79
00:06:50,875 --> 00:06:55,458
‫זאת חלופה שנשקלה בתחילת הדרך, אבל נשללה.‬

80
00:06:55,541 --> 00:06:59,541
‫ההחלטה התקבלה בצורה חפוזה מדי.‬

81
00:06:59,625 --> 00:07:03,958
‫אבל עכשיו אנחנו חייבים‬
‫לשקול את האפשרות הזאת.‬

82
00:07:04,041 --> 00:07:05,333
‫אפשר לעשות את זה?‬

83
00:07:06,000 --> 00:07:12,375
‫מומחי הצלילה הזרים‬
‫פרסו חבל הנחיה תוך פחות משבוע.‬

84
00:07:12,458 --> 00:07:15,750
‫זה בעצם אותו עקרון.‬

85
00:07:17,666 --> 00:07:22,083
‫ואיך נדאג לביטחונם בתוך המערה‬
‫במשך זמן רב כל כך?‬

86
00:07:22,166 --> 00:07:25,916
‫חלק מהתאים מתמלאים לגמרי‬
‫במהלך עונת המונסון.‬

87
00:07:26,000 --> 00:07:31,166
‫איך אתה תדאג לביטחונם‬
‫אם הם יצללו, לנוכח כל מה שקרה?‬

88
00:07:31,250 --> 00:07:34,333
‫אתה באמת יכול להבטיח שהם יצאו בשלום?‬

89
00:07:34,416 --> 00:07:37,500
‫כבר ביקשתי מהאדמירל אפקורן ומהאמריקאים‬

90
00:07:37,583 --> 00:07:39,541
‫להכין נהלי בטיחות חדשים.‬

91
00:07:40,458 --> 00:07:43,708
‫אדוני, אף אחד לא רוצה‬
‫שהתאונה המחרידה תחזור על עצמה.‬

92
00:07:44,750 --> 00:07:48,125
‫אבל אי אפשר פשוט‬
‫לנטוש את התוכנית ולהמציא אחת אחרת.‬

93
00:07:48,208 --> 00:07:49,333
‫יש משתנים…‬

94
00:07:49,416 --> 00:07:51,208
‫אבל…‬
‫-טוב, בסדר.‬

95
00:07:51,750 --> 00:07:52,916
‫תקשיבו לי.‬

96
00:07:56,875 --> 00:08:01,791
‫קיבלנו היום תזכורת,‬
‫ואנחנו יודעים בדיוק מה עלול לקרות.‬

97
00:08:01,875 --> 00:08:05,875
‫אבל זה הזמן שלכם להוכיח את ערככם.‬

98
00:08:07,041 --> 00:08:10,708
‫אתה תברר בדיוק מה צריך לעשות‬

99
00:08:10,791 --> 00:08:14,208
‫כדי שהילדים יוכלו להישאר בחיים בתוך המערה.‬

100
00:08:14,291 --> 00:08:17,291
‫כל פרט חשוב, גם הקטן ביותר.‬

101
00:08:17,875 --> 00:08:21,416
‫ואתה תדבר עם הצוללנים שלך‬
‫על נוהלי הבטיחות החדשים.‬

102
00:08:21,500 --> 00:08:24,833
‫בעקבות מותו של ג'ה סאם,‬
‫תצטרך לעבור רף גבוה יותר.‬

103
00:08:25,458 --> 00:08:31,041
‫אני רוצה ששניכם תמצו כל אפשרות,‬
‫ולא משנה כמה זמן זה לוקח.‬

104
00:08:31,125 --> 00:08:35,250
‫ככה, כשהכול ייגמר, אף אחד לא יוכל להגיד‬

105
00:08:35,333 --> 00:08:39,166
‫שלא עשינו כל מה שיכולנו‬
‫כדי להוציא את הילדים בשלום.‬

106
00:08:42,500 --> 00:08:44,583
‫אסור שיהיו עוד טעויות.‬

107
00:08:55,291 --> 00:08:57,708
‫לפני יומיים, לא יכולת‬
‫לחכות שנוציא משם את הילדים.‬

108
00:08:58,416 --> 00:08:59,875
‫למה שינית את דעתך?‬

109
00:09:00,833 --> 00:09:02,291
‫אתה מנסה להתחנף אליו?‬

110
00:09:03,125 --> 00:09:04,916
‫אל תהיה כל כך ציני.‬

111
00:09:06,041 --> 00:09:08,750
‫אני פשוט לא רוצה שעוד מישהו ימות.‬

112
00:09:10,541 --> 00:09:11,708
‫גם אני לא.‬

113
00:09:19,250 --> 00:09:20,750
‫קרה משהו?‬

114
00:09:20,833 --> 00:09:22,125
‫תספר לי, בבקשה.‬

115
00:09:22,208 --> 00:09:26,416
‫אחד מאריות הים מת, אבל אני לא הכרתי אותו.‬

116
00:09:26,958 --> 00:09:30,041
‫הייתי בצוות שלו לפני שהוא השתחרר.‬

117
00:09:31,333 --> 00:09:33,041
‫הוא היה אריה ים יוצא דופן.‬

118
00:09:34,791 --> 00:09:36,708
‫והוא היה איש ממש טוב.‬

119
00:09:40,750 --> 00:09:44,916
‫והוא היה עדיין בחיים,‬
‫אם לא הייתי מביא את הילדים הנה.‬

120
00:09:52,375 --> 00:09:54,041
‫הוא יהיה בסדר?‬

121
00:09:55,000 --> 00:09:55,958
‫בסופו של דבר.‬

122
00:09:57,166 --> 00:09:59,000
‫כשכולם יצאו בשלום מהמערה.‬

123
00:10:00,083 --> 00:10:02,291
‫וכשהוא ימצא דרך לסלוח לעצמו.‬

124
00:10:04,208 --> 00:10:05,166
‫ד"ר באק.‬

125
00:10:05,708 --> 00:10:07,416
‫כבר אמרת להם?‬

126
00:10:09,875 --> 00:10:13,000
‫מד החמצן ירד הבוקר מתחת ל-15 אחוז.‬

127
00:10:14,333 --> 00:10:16,125
‫מעכשיו אנחנו באזור הסכנה.‬

128
00:10:18,083 --> 00:10:20,708
‫מותו של סאם שינה את החישובים‬

129
00:10:20,791 --> 00:10:22,916
‫שהבכירים בחוץ עושים, אבל…‬

130
00:10:24,250 --> 00:10:26,208
‫נוציא אתכם מכאן ברגע שנוכל.‬

131
00:10:27,041 --> 00:10:28,500
‫תעודד את אק.‬

132
00:10:39,458 --> 00:10:45,166
‫שר הפנים שוקל את האפשרות‬
‫להשאיר את הילדים בתוך המערה‬

133
00:10:45,250 --> 00:10:48,916
‫עד שהמונסון ייגמר ומפלס המים ירד.‬

134
00:10:49,000 --> 00:10:50,166
‫ארבעה חודשים?‬

135
00:10:50,250 --> 00:10:53,083
‫אפשר כבר להגיד לילדים שוויתרנו עליהם.‬

136
00:10:53,166 --> 00:10:56,125
‫ככה הם ירגישו אם נגיד להם שהם צריכים לחכות‬

137
00:10:56,208 --> 00:10:57,916
‫עד הסתיו עם צינור חמצן.‬

138
00:10:58,000 --> 00:11:00,666
‫מה הם מתכננים לעשות‬
‫אם יהיה חור בצינור החמצן?‬

139
00:11:00,750 --> 00:11:02,333
‫או אם אחד מהילדים יחלה?‬

140
00:11:02,416 --> 00:11:05,708
‫איך ד"ר באק אמור לטפל בו במערה חשוכה?‬

141
00:11:05,791 --> 00:11:09,083
‫אנחנו יכולים רק להתמקד במה שביקשו מאיתנו,‬

142
00:11:09,166 --> 00:11:12,625
‫שמתמצה בעצם בשאלה אחת.‬

143
00:11:12,708 --> 00:11:15,458
‫האם אנחנו עושים כל דבר אפשרי‬

144
00:11:15,541 --> 00:11:17,541
‫כדי להבטיח את ביטחון הילדים…‬

145
00:11:18,625 --> 00:11:19,750
‫בצלילה החוצה?‬

146
00:11:22,208 --> 00:11:23,708
‫למדנו לקח אכזרי.‬

147
00:11:23,791 --> 00:11:26,875
‫הלוחמים שלי הם צוללנים מיומנים בים הפתוח.‬

148
00:11:26,958 --> 00:11:29,125
‫אבל כאן, אנחנו לומדים תוך כדי עבודה.‬

149
00:11:29,208 --> 00:11:31,791
‫לכן, למען ביטחון כל המעורבים,‬

150
00:11:31,875 --> 00:11:35,250
‫כדאי שהצוללנים המומחים‬
‫יבצעו את החילוץ עצמו.‬

151
00:11:35,333 --> 00:11:37,958
‫אנשיי יספקו להם את התמיכה הנחוצה.‬

152
00:11:38,041 --> 00:11:39,041
‫המפקד.‬

153
00:11:42,291 --> 00:11:44,250
‫המשימה הזאת חסרת תקדים.‬

154
00:11:44,833 --> 00:11:48,916
‫נצטרך להתאים‬
‫את התוכניות שלנו לנסיבות המשתנות.‬

155
00:11:49,625 --> 00:11:50,750
‫אתם מוכנים לזה?‬

156
00:11:52,291 --> 00:11:53,125
‫אז בסדר.‬

157
00:11:53,208 --> 00:11:54,208
‫מה עושים עכשיו?‬

158
00:11:54,291 --> 00:11:58,250
‫הסכנה הגדולה ביותר,‬
‫מלבד המערה עצמה, היא פניקה.‬

159
00:11:58,333 --> 00:12:02,000
‫פניקה היא רפלקס אנושי חזק.‬
‫אי אפשר להילחם בה.‬

160
00:12:02,083 --> 00:12:03,875
‫אנחנו נבקש מהילדים‬

161
00:12:03,958 --> 00:12:07,083
‫לצלול במעברים צרים מלאים בעצמים חדים‬

162
00:12:07,166 --> 00:12:08,958
‫במים קרים וחשוכים לגמרי.‬

163
00:12:09,041 --> 00:12:10,791
‫במשך כמה שעות בכל פעם.‬

164
00:12:10,875 --> 00:12:13,375
‫השאלה היא לא‬
‫האם הם ייכנסו לפניקה, אלא מתי.‬

165
00:12:13,458 --> 00:12:14,875
‫וכשזה יקרה, הם ישתוללו.‬

166
00:12:14,958 --> 00:12:17,291
‫הם יסכנו את חיי הצוללנים ואת עצמם.‬

167
00:12:17,375 --> 00:12:19,958
‫מה אתם מציעים שנעשה כדי למנוע את זה?‬

168
00:12:20,583 --> 00:12:22,208
‫כדי שנוכל לחלץ אותם בשחייה,‬

169
00:12:22,291 --> 00:12:24,250
‫נצטרך להגביל את יכולת התנועה שלהם.‬

170
00:12:26,000 --> 00:12:29,000
‫כשמציל מנסה להציל מישהו מטביעה,‬

171
00:12:29,750 --> 00:12:31,625
‫הוא מחלץ אותו כשהטובע שוחה על הגב,‬

172
00:12:31,708 --> 00:12:34,833
‫ומנטרל את הידיים שלו‬
‫באמצעות אחיזה בכתף, אבל…‬

173
00:12:34,916 --> 00:12:38,166
‫זה לא אפשרי במעברים כל כך צרים‬
‫ובמשך זמן כל כך ארוך.‬

174
00:12:38,250 --> 00:12:41,625
‫להגביל את יכולת התנועה?‬
‫אתה רוצה לאזוק להם את הידיים?‬

175
00:12:41,708 --> 00:12:43,375
‫מאחורי הגב, אם אפשר.‬

176
00:12:43,458 --> 00:12:44,333
‫וגם את הרגליים.‬

177
00:12:44,416 --> 00:12:45,500
‫השתגעתם?‬

178
00:12:45,583 --> 00:12:47,500
‫אתם רוצים לאזוק ילדים מתחת למים?‬

179
00:12:47,583 --> 00:12:49,750
‫הדרך היחידה להוציא אותם בבטחה מהמערה‬

180
00:12:49,833 --> 00:12:53,250
‫היא להתייחס אליהם‬
‫כמו אל מנות הקרב או מכלי האוויר שנכנסים.‬

181
00:12:53,333 --> 00:12:54,916
‫צריך לנטרל את יכולת התנועה שלהם.‬

182
00:12:55,000 --> 00:13:00,125
‫גם אם הם יהיו אזוקים, סביר‬
‫שהם ישתוללו, ייכנסו לפניקה ויזיזו סחופת.‬

183
00:13:00,208 --> 00:13:02,291
‫מה אם הם ירחיקו אתכם מחבל ההנחיה?‬

184
00:13:03,500 --> 00:13:04,750
‫בבקשה, זה רעיון שלך.‬

185
00:13:08,541 --> 00:13:10,291
‫מה אם נרדים אותם?‬

186
00:13:16,041 --> 00:13:18,541
‫זאת באמת התוכנית שהמומחה חשב עליה?‬

187
00:13:19,125 --> 00:13:21,458
‫לסמם ילדים מתחת למים? זה לא שפוי!‬

188
00:13:21,541 --> 00:13:23,375
‫הם היו עושים את זה לילדים שלהם?‬

189
00:13:23,458 --> 00:13:24,291
‫צ'ט!‬

190
00:13:25,166 --> 00:13:26,500
‫אתה עובר את הגבול.‬

191
00:13:28,291 --> 00:13:30,166
‫היי, גבר, בוא נעשה סיבוב בחוץ.‬

192
00:13:39,208 --> 00:13:40,916
‫אף אחד לא רוצה לעשות את זה, אבל…‬

193
00:13:41,500 --> 00:13:43,291
‫בהיעדר רעיון טוב יותר,‬

194
00:13:43,375 --> 00:13:46,875
‫אני לא רואה דרך אחרת‬
‫למנוע פניקה לזמן ארוך מספיק‬

195
00:13:47,541 --> 00:13:48,875
‫כדי להציל את חייהם.‬

196
00:13:56,083 --> 00:13:57,583
‫נניח שנבחר בדרך הזאת.‬

197
00:13:59,375 --> 00:14:00,583
‫איך תעשו את זה?‬

198
00:14:01,708 --> 00:14:03,208
‫מי מכם הוא הרופא?‬

199
00:14:04,916 --> 00:14:06,333
‫אף אחד מאיתנו לא רופא.‬

200
00:14:06,416 --> 00:14:08,833
‫לג'יימס ולכמה מצנחני החילוץ‬

201
00:14:08,916 --> 00:14:10,541
‫יש ניסיון ברפואה קרבית,‬

202
00:14:10,625 --> 00:14:14,416
‫אבל לא עם ילדים מתחת למים‬
‫במערה שנמצאת בגובה רב.‬

203
00:14:14,500 --> 00:14:17,000
‫אני אפילו לא יודע אם זה מציאותי, אבל…‬

204
00:14:17,083 --> 00:14:18,208
‫אני מכיר מישהו שידע.‬

205
00:14:18,708 --> 00:14:19,666
‫ריצ'רד האריס.‬

206
00:14:20,166 --> 00:14:21,125
‫ד"ר הארי.‬

207
00:14:21,708 --> 00:14:25,541
‫הוא צוללן מערות מאוסטרליה,‬
‫אבל הוא גם רופא מרדים.‬

208
00:14:25,625 --> 00:14:28,375
‫הוא היחיד בעולם, עד כמה שידוע לנו.‬

209
00:14:30,333 --> 00:14:33,875
‫- מישור נולרבור‬
‫אוסטרליה -‬

210
00:14:33,958 --> 00:14:37,125
‫באמת שכנעת אותם‬
‫להסכים לתוכנית המטורפת הזאת?‬

211
00:14:37,916 --> 00:14:39,458
‫לא בדיוק.‬

212
00:14:39,541 --> 00:14:42,416
‫הם פתוחים לרעיון, אבל צריך לשכנע אותם.‬

213
00:14:42,500 --> 00:14:43,708
‫כן, טוב…‬

214
00:14:43,791 --> 00:14:45,625
‫נראה לי שגם אותי צריך לשכנע.‬

215
00:14:45,708 --> 00:14:48,458
‫- קרייג צ'לן‬
‫צוללן מערות ווטרינר -‬

216
00:14:48,541 --> 00:14:49,375
‫טוב,‬

217
00:14:49,458 --> 00:14:52,083
‫אתם לא מתלוננים כל הזמן בבלוג שלכם‬

218
00:14:52,166 --> 00:14:55,708
‫על זה שאתם רוצים למצוא‬
‫פתרונות ייחודיים לבעיות ייחודיות?‬

219
00:14:55,791 --> 00:14:58,833
‫זה בערך הכי ייחודי שיש. זה ממש חד-קרן.‬

220
00:14:58,916 --> 00:15:00,916
‫שקרייג לא ישמע שאמרת "בלוג".‬

221
00:15:01,000 --> 00:15:02,625
‫לא נכון!‬

222
00:15:05,083 --> 00:15:05,916
‫אני לא יודע.‬

223
00:15:06,000 --> 00:15:08,666
‫אתה מבקש משהו שלא נעשה מעולם,‬
‫ומסיבות טובות.‬

224
00:15:08,750 --> 00:15:12,708
‫גם אם אצליח לדאוג ללוגיסטיקה,‬
‫יש גם… אתיקה רפואית,‬

225
00:15:13,500 --> 00:15:14,333
‫וגם,‬

226
00:15:15,000 --> 00:15:17,000
‫אני לא אצליח בלי שותף שאני סומך עליו.‬

227
00:15:17,083 --> 00:15:18,708
‫אני לא זז בלי קרייג.‬

228
00:15:19,750 --> 00:15:20,583
‫ד"ר האריס.‬

229
00:15:20,666 --> 00:15:22,208
‫ככה קוראים לאבא שלי.‬

230
00:15:22,875 --> 00:15:25,750
‫הארי, אני לא בטוח שנקבל אישור מספיק מהר.‬

231
00:15:25,833 --> 00:15:28,583
‫בשגרירות אמרו‬
‫שאתה מאושר מראש בגלל תוכנית אוסמ"ט,‬

232
00:15:28,666 --> 00:15:31,000
‫אז היה קל לבקש את זה מקנברה, אבל…‬

233
00:15:31,500 --> 00:15:32,916
‫את קרייג יהיה יותר קשה למכור.‬

234
00:15:33,000 --> 00:15:34,208
‫מייג'ור, עם כל הכבוד,‬

235
00:15:34,916 --> 00:15:36,541
‫אני לא זז בלי קרייג.‬

236
00:15:40,416 --> 00:15:42,000
‫אני אבדוק מה אוכל לעשות.‬

237
00:15:51,000 --> 00:15:53,875
‫למרבה המזל,‬
‫יש יותר חדשות טובות מחדשות רעות.‬

238
00:15:54,500 --> 00:15:55,791
‫מה זאת אומרת?‬

239
00:15:57,250 --> 00:16:00,250
‫כיוון שניסינו דרכים רבות לפנות מים מהמערה,‬

240
00:16:00,333 --> 00:16:04,166
‫יש לנו שם כרגע‬
‫לפחות שלושים סוגים שונים של צינורות.‬

241
00:16:07,666 --> 00:16:09,250
‫תוכלו לעשות את זה?‬

242
00:16:09,333 --> 00:16:11,541
‫חלק מהצינורות הם בקטרים שונים.‬

243
00:16:11,625 --> 00:16:13,416
‫ייתכן שנצטרך לתפור אותם זה לזה.‬

244
00:16:13,500 --> 00:16:15,875
‫מתי נוכל להתחיל?‬

245
00:16:15,958 --> 00:16:18,458
‫יש עוד כמה חישובים שצריך לעשות.‬

246
00:16:18,541 --> 00:16:21,041
‫פרסמתי חלק מהבעיות בפייסבוק וברדיט.‬

247
00:16:21,125 --> 00:16:22,291
‫פייסבוק? באמת?‬

248
00:16:22,375 --> 00:16:25,875
‫אדוני, כל מהנדס בעולם רואה את זה בחדשות.‬

249
00:16:25,958 --> 00:16:28,708
‫חוכמת ההמונים וסיוע של המוחות הטובים ביותר‬

250
00:16:28,791 --> 00:16:31,083
‫יוכלו לזרז מאוד את התהליך.‬

251
00:16:31,166 --> 00:16:33,083
‫אם נבצע את החישובים,‬

252
00:16:33,166 --> 00:16:35,500
‫נוכל לפסול את השימוש בחלק מהחומרים.‬

253
00:16:35,583 --> 00:16:38,416
‫בינתיים, אני אתחיל את הבדיקות המעשיות.‬

254
00:16:38,500 --> 00:16:40,875
‫בחלקים המסובכים ביותר, המפות לא מדויקות.‬

255
00:16:40,958 --> 00:16:43,791
‫יש דברים שנדע‬
‫רק כשניכנס פנימה ונמדוד אותם.‬

256
00:16:46,208 --> 00:16:49,458
‫הקמנו צוות שעובד עם האמריקאים‬

257
00:16:49,541 --> 00:16:52,958
‫כדי לקבוע כמה מנות קרב נצטרך‬

258
00:16:53,041 --> 00:16:55,750
‫כדי להאכיל את הילדים בחודשים הקרובים,‬

259
00:16:55,833 --> 00:16:58,750
‫וכדי לבדוק כמה זמן נצטרך‬
‫כדי להכניס את האספקה למערה.‬

260
00:16:58,833 --> 00:17:00,541
‫שלום. סליחה.‬

261
00:17:01,208 --> 00:17:03,500
‫אני מחפשת פקחית בשם פים.‬

262
00:17:03,583 --> 00:17:05,000
‫מי את בדיוק?‬

263
00:17:06,541 --> 00:17:08,333
‫אני מהמחלקה המטאורולוגית בבנגקוק.‬

264
00:17:08,416 --> 00:17:09,583
‫נון?‬

265
00:17:10,875 --> 00:17:12,375
‫לא יכולתי יותר, פים.‬

266
00:17:12,458 --> 00:17:14,250
‫הלוויין שוב התקלקל הבוקר.‬

267
00:17:14,333 --> 00:17:16,208
‫זה אותו אחד שהתקלקל באותו יום.‬

268
00:17:16,291 --> 00:17:20,541
‫הייתי חייבת לעשות משהו,‬
‫במיוחד אחרי ששמעתי על מותו של ג'ה סאם.‬

269
00:17:20,625 --> 00:17:22,625
‫רגע, מה את עושה פה?‬

270
00:17:22,708 --> 00:17:25,791
‫הבאתי ציוד כדי להקים‬
‫תחנת מזג אוויר ניידת בפה מיי.‬

271
00:17:26,458 --> 00:17:28,291
‫הבוס שלי לא רצה שאבוא.‬

272
00:17:28,375 --> 00:17:30,625
‫הוא אמר שהלוויין יחזור לעבוד בקרוב.‬

273
00:17:30,708 --> 00:17:32,333
‫אבל אחרי מה שקרה בפעם שעברה,‬

274
00:17:32,416 --> 00:17:36,333
‫שכנעתי אותו שאם כולם יגלו‬
‫שיכולנו לעזור ולא עזרנו,‬

275
00:17:36,416 --> 00:17:39,291
‫תהיה מבוכה שתגמור לאנשים את הקריירה.‬

276
00:17:40,250 --> 00:17:42,333
‫נראה לי שזה החלק שדיבר אליו.‬

277
00:17:43,750 --> 00:17:46,083
‫קיוויתי שתוכלי לעזור לי.‬

278
00:17:46,958 --> 00:17:48,958
‫אני באמצע התכנון של מבצע החילוץ.‬

279
00:17:49,041 --> 00:17:51,041
‫כל התוכניות שבעולם לא יעזרו,‬

280
00:17:51,125 --> 00:17:53,666
‫אם מזג האוויר ישתנה ויפתיע את כולם.‬

281
00:17:55,666 --> 00:17:57,291
‫עכשיו כבר מאוחר מדי.‬

282
00:17:57,375 --> 00:17:58,958
‫אני אקח אותך למושל.‬

283
00:17:59,041 --> 00:18:00,416
‫הוא ירצה לפגוש אותך.‬

284
00:18:03,083 --> 00:18:04,125
‫סליחה.‬

285
00:18:04,208 --> 00:18:06,000
‫זה רכוש ממשלתי.‬

286
00:18:06,833 --> 00:18:07,833
‫של ממשלת תאילנד.‬

287
00:18:07,916 --> 00:18:10,916
‫של המחלקה המטאורולוגית, כמו שזה נראה.‬

288
00:18:11,625 --> 00:18:14,375
‫עושה רושם שלבוס שלך‬
‫יש חבר בשגרירות האמריקאית.‬

289
00:18:14,458 --> 00:18:18,708
‫הוא התקשר. הוא חשש‬
‫שאיזו מתלמדת שלו עלולה להיפצע בג'ונגל.‬

290
00:18:18,791 --> 00:18:21,166
‫המפקד שלי ביקש שאדאג לך.‬

291
00:18:23,125 --> 00:18:23,958
‫בסדר.‬

292
00:18:26,875 --> 00:18:28,416
‫נחמד להכיר אותך במציאות.‬

293
00:18:28,500 --> 00:18:30,291
‫את הרבה יותר צעירה ממה שחשבתי.‬

294
00:19:07,708 --> 00:19:09,666
‫טלה, ניק. מה אתם עושים?‬

295
00:19:09,750 --> 00:19:10,666
‫הכול בסדר.‬

296
00:19:10,750 --> 00:19:12,958
‫סתם צחקנו. לא קרה כלום.‬

297
00:19:16,000 --> 00:19:17,625
‫נייט היה יכול להיחנק.‬

298
00:19:20,208 --> 00:19:21,875
‫אני בסדר, באמת.‬

299
00:19:22,458 --> 00:19:24,125
‫היה עלול לקרות משהו רציני.‬

300
00:19:27,875 --> 00:19:30,750
‫איך אתם לא מבינים את זה‬
‫אחרי כל הזמן שאנחנו פה?‬

301
00:19:32,416 --> 00:19:34,375
‫זה לא משנה אם אתם לא מתכוונים,‬

302
00:19:35,791 --> 00:19:38,458
‫יכול לקרות משהו נורא!‬

303
00:19:38,541 --> 00:19:41,833
‫די עם השטויות! מספיק!‬

304
00:19:41,916 --> 00:19:43,375
‫לכו לישון, עכשיו!‬

305
00:19:45,375 --> 00:19:46,250
‫סליחה.‬

306
00:19:46,333 --> 00:19:48,208
‫סליחה.‬
‫-סליחה.‬

307
00:19:48,958 --> 00:19:50,083
‫עכשיו!‬

308
00:20:16,416 --> 00:20:19,958
‫ד"ר האריס, אני המלווה שלך, טו, מהשגרירות.‬

309
00:20:21,916 --> 00:20:23,208
‫מה קורה פה?‬

310
00:20:23,291 --> 00:20:27,208
‫הם מחזירים לוחם מאריות הים לסטאהיפ,‬
‫כדי שאשתו תוכל לקבור אותו.‬

311
00:20:28,250 --> 00:20:31,000
‫הוא היה ההרוג הראשון במערה.‬

312
00:20:38,333 --> 00:20:41,250
‫- 14 ימים ושעה אחת‬
‫אחרי כניסת הילדים למערה -‬

313
00:20:42,000 --> 00:20:43,708
‫לך אחרי האחרים.‬
‫-כן, אדוני.‬

314
00:20:43,791 --> 00:20:44,625
‫בזהירות.‬

315
00:20:49,791 --> 00:20:51,083
‫כולם.‬

316
00:20:51,166 --> 00:20:53,875
‫המרדים היוצא מן הכלל, ד"ר הארי,‬

317
00:20:53,958 --> 00:20:55,958
‫ושותפו לצלילה, קרייג.‬

318
00:20:56,041 --> 00:20:57,958
‫וטרינר יוצא מן הכלל.‬

319
00:20:58,041 --> 00:20:59,750
‫אנחנו אסירי תודה על כך שאתם פה.‬

320
00:20:59,833 --> 00:21:02,375
‫תסלחו לנו שלא נבזבז זמן.‬

321
00:21:03,000 --> 00:21:04,000
‫בבקשה.‬

322
00:21:10,333 --> 00:21:14,041
‫כל אחד מהצבעים מייצג תא במערה.‬

323
00:21:14,666 --> 00:21:17,333
‫ביניהם נמצאים המעברים השקועים.‬

324
00:21:18,500 --> 00:21:22,250
‫הילדים נמצאים בתא התשיעי‬
‫עם ארבעה אריות ים,‬

325
00:21:22,333 --> 00:21:25,000
‫שאחד מהם הוא רופא,‬
‫שאומר שמצבם הבריאותי טוב יחסית.‬

326
00:21:25,083 --> 00:21:27,583
‫חשבנו שלכל אחד מהילדים‬

327
00:21:27,666 --> 00:21:30,916
‫יוקצו שני צוללנים‬
‫שיעזרו לו לעבור כל מעבר שקוע.‬

328
00:21:31,000 --> 00:21:32,666
‫לא כדאי להשתמש בשני צוללנים.‬

329
00:21:33,333 --> 00:21:34,291
‫למה לא?‬

330
00:21:34,875 --> 00:21:37,500
‫לפני כמה שנים, חברה שלנו,‬

331
00:21:37,583 --> 00:21:40,750
‫צוללנית צעירה בשם אגנס, נעלמה בזמן צלילה.‬

332
00:21:40,833 --> 00:21:43,416
‫הארי ואני טיפלנו בחילוץ.‬

333
00:21:43,500 --> 00:21:47,708
‫כמעט גילינו בעצמנו‬
‫למה שני צוללנים הם רעיון רע.‬

334
00:21:47,791 --> 00:21:51,250
‫תחשבו על זה. אם הצוללן המוביל נתקע,‬

335
00:21:51,333 --> 00:21:52,791
‫אין לו דרך להודיע‬

336
00:21:52,875 --> 00:21:55,000
‫למי שמאחוריו שהוא הסתבך.‬

337
00:21:55,083 --> 00:21:56,666
‫אם אתה נתקע במקום צר,‬

338
00:21:56,750 --> 00:21:59,208
‫הצוללן שמאחוריך דוחף קדימה.‬

339
00:21:59,291 --> 00:22:01,166
‫אף אחד לא מבין מה קורה בכלל…‬

340
00:22:01,250 --> 00:22:04,708
‫מישהו ייפצע, או יותר מזה, נכון?‬

341
00:22:05,750 --> 00:22:06,583
‫בסדר.‬

342
00:22:06,666 --> 00:22:07,500
‫אז…‬

343
00:22:07,583 --> 00:22:09,166
‫כדי לסייע לצוללן הבודד,‬

344
00:22:09,250 --> 00:22:12,541
‫נציב את שאר הצוללנים‬
‫לאורך המערה עם אלונקות הצלה,‬

345
00:22:12,625 --> 00:22:14,291
‫כדי להוציא את הילדים מהמים‬

346
00:22:14,375 --> 00:22:16,750
‫ולהעביר אותם בתאים שבין המעברים השקועים.‬

347
00:22:16,833 --> 00:22:19,958
‫ניסינו למצוא דרך לאבטח את הווסת בפה.‬

348
00:22:20,041 --> 00:22:22,541
‫הצענו לבדוק מסכות פנים מלאות.‬

349
00:22:22,625 --> 00:22:24,375
‫הצלחנו למצוא כמה בדרום.‬

350
00:22:24,458 --> 00:22:25,958
‫בינתיים שמעתי רק דרכים‬

351
00:22:26,041 --> 00:22:30,083
‫שבהן אתם דואגים‬
‫שהחבר שלי ישלח 12 ילדים לקבר מימי.‬

352
00:22:34,208 --> 00:22:35,041
‫אפשר?‬

353
00:22:39,083 --> 00:22:42,375
‫זה יוכל לעבוד רק עם מסכות לחץ חיובי.‬

354
00:22:42,458 --> 00:22:44,750
‫בדקנו את זה. לא מייצרים מסכות מספיק קטנות.‬

355
00:22:44,833 --> 00:22:49,833
‫בטח יש איפשהו מסכה‬
‫שמתאימה למבוגר קטן או לנער ותוכל לעבוד.‬

356
00:22:49,916 --> 00:22:53,333
‫מה מיוחד במסכות הלחץ החיובי?‬

357
00:22:53,416 --> 00:22:56,333
‫צלילה מצריכה השתתפות פעילה מצד הצוללן.‬

358
00:22:56,416 --> 00:22:58,916
‫צריך להחזיק את הווסת בפה‬

359
00:22:59,000 --> 00:22:59,958
‫כדי לנשום…‬

360
00:23:00,041 --> 00:23:03,541
‫אם הילדים יהיו מחוסרי הכרה,‬
‫הם לא ינשמו באופן סדיר.‬

361
00:23:03,625 --> 00:23:06,250
‫והם בטח לא יוכלו להחזיק וסת בפה‬

362
00:23:06,333 --> 00:23:08,166
‫או לשים לב לחדירת מים.‬

363
00:23:08,250 --> 00:23:10,541
‫גם הצוללן שימשוך אותם לא יוכל לשים לב.‬

364
00:23:10,625 --> 00:23:11,625
‫אז…‬

365
00:23:12,500 --> 00:23:13,583
‫הם יטבעו.‬

366
00:23:16,916 --> 00:23:20,041
‫עבדנו עם מסכות לחץ חיובי בארצות הברית.‬

367
00:23:20,125 --> 00:23:21,291
‫האוויר זורם בהן,‬

368
00:23:21,375 --> 00:23:23,791
‫אוויר דחוס נכנס פנימה, ולא משנה מה.‬

369
00:23:23,875 --> 00:23:25,666
‫רק ככה יהיה לילדים האלה סיכוי.‬

370
00:23:26,791 --> 00:23:28,708
‫ואם לא נמצא מסכות?‬

371
00:23:30,375 --> 00:23:31,875
‫אז קרייג צודק.‬

372
00:23:31,958 --> 00:23:33,458
‫אני לא אוכל להרדים אותם.‬

373
00:23:34,041 --> 00:23:35,250
‫הם יטבעו.‬

374
00:23:40,000 --> 00:23:43,458
‫אבל אם נמצא מסכה מספיק קטנה,‬

375
00:23:43,541 --> 00:23:46,375
‫ואם נוכל לייצב את הילדים‬

376
00:23:46,458 --> 00:23:48,125
‫כשהם מאוזנים ועם הפנים כלפי מטה…‬

377
00:23:48,208 --> 00:23:49,958
‫רגע, למה עם הפנים למטה?‬

378
00:23:50,041 --> 00:23:53,458
‫כדי שדרכי האוויר שלהם לא יחסמו,‬
‫כדי שהם לא יבלעו את הלשון,‬

379
00:23:53,541 --> 00:23:55,083
‫או יטבעו ברוק של עצמם.‬

380
00:23:55,708 --> 00:23:56,916
‫יש סיכוי…‬

381
00:23:57,916 --> 00:23:59,375
‫אם נשיג מסכות.‬

382
00:24:03,541 --> 00:24:04,416
‫בסדר.‬

383
00:24:04,500 --> 00:24:06,125
‫קיבלנו פקודות.‬

384
00:24:07,833 --> 00:24:11,875
‫אז צ'ט עובד עם קלי וג'ירסק‬
‫בניסיון להזרים פנימה חמצן?‬

385
00:24:11,958 --> 00:24:12,791
‫כן.‬

386
00:24:13,333 --> 00:24:15,250
‫כן, הוא לקח את המוות של סאם קשה.‬

387
00:24:16,083 --> 00:24:16,916
‫אתה יודע,‬

388
00:24:17,583 --> 00:24:21,000
‫צ'ט וג'ה סאם הכירו המון זמן.‬

389
00:24:21,708 --> 00:24:23,500
‫הוא רוצה הזדמנות לכפר.‬

390
00:24:32,500 --> 00:24:34,083
‫תפעילו את המנוע!‬

391
00:24:38,125 --> 00:24:41,666
‫המדחס יזרים אוויר‬
‫אל הצינורות שעוברים במכל הזה.‬

392
00:24:43,833 --> 00:24:46,666
‫המכל ימולא במים כדי לאתר דליפות.‬

393
00:24:46,750 --> 00:24:48,708
‫פתח יציאת האוויר נמצא אצל המהנדס.‬

394
00:24:49,416 --> 00:24:51,666
‫אם הכול יעבוד, האוויר יחזור בחזרה.‬

395
00:24:53,083 --> 00:24:55,416
‫איך נדע אם יש דליפה?‬

396
00:24:56,125 --> 00:24:57,458
‫איך נדע אם יש דליפה?‬

397
00:24:58,166 --> 00:25:00,750
‫המים יתמלאו בבועות ליד מקום החיבור.‬

398
00:25:01,416 --> 00:25:03,750
‫אם יש דליפה, יצאו בועות אוויר.‬

399
00:25:18,916 --> 00:25:21,000
‫תקשיבו, אתם חייבים לסמוך עליי.‬

400
00:25:21,083 --> 00:25:23,375
‫הם יהיו בהכרה מלאה מתחת למים‬

401
00:25:23,458 --> 00:25:26,791
‫בחשכה מוחלטת במשך שעות,‬
‫בלי שליטה על הגוף שלהם.‬

402
00:25:26,875 --> 00:25:29,125
‫הייתם רוצים לחוות עינויים כאלה?‬

403
00:25:29,208 --> 00:25:33,958
‫הוא אומר שהשימוש במרגיעי שרירים‬
‫יהיה עינוי, ומסוכן מדי עבור הילדים.‬

404
00:25:34,041 --> 00:25:36,416
‫אולי כדאי שנחשוב שוב על מידזולם.‬

405
00:25:36,500 --> 00:25:38,416
‫או על לורזפאם.‬

406
00:25:38,500 --> 00:25:39,333
‫זה…‬

407
00:25:40,375 --> 00:25:41,708
‫כמו שהסברתי קודם,‬

408
00:25:41,791 --> 00:25:43,958
‫לא ממש נוח לי עם אף אחת מהתרופות האלה.‬

409
00:25:44,041 --> 00:25:45,708
‫הן יותר מדי בלתי צפויות.‬

410
00:25:45,791 --> 00:25:49,166
‫אבל שתי התרופות האלה בלתי צפויות.‬

411
00:25:49,708 --> 00:25:51,500
‫קטמין הוא הדרך הנכונה.‬

412
00:25:51,583 --> 00:25:54,541
‫הוא אמין, הוא לא ינמיך את טמפרטורת הליבה,‬

413
00:25:54,625 --> 00:25:58,250
‫ולכן גם לא יוריד את לחץ הדם בזמן הצלילה.‬

414
00:25:58,750 --> 00:26:02,750
‫הוא מעדיף קטמין,‬
‫שלא מוריד את טמפרטורת הליבה,‬

415
00:26:02,833 --> 00:26:04,416
‫וגם לחץ הדם לא ירד.‬

416
00:26:04,500 --> 00:26:05,791
‫אבל הוא לא משפיע לאורך זמן.‬

417
00:26:05,875 --> 00:26:09,416
‫מה תעשה אם הילדים יתעוררו באמצע הצלילה?‬

418
00:26:10,166 --> 00:26:11,333
‫הוא לא משפיע לאורך זמן.‬

419
00:26:11,416 --> 00:26:14,041
‫מה תעשה אם הם יתעוררו באמצע הצלילה?‬

420
00:26:16,875 --> 00:26:20,750
‫הצוללן שמוציא אותם מהמים‬
‫יצטרך להזריק להם שוב.‬

421
00:26:25,875 --> 00:26:29,125
‫להוציא אותם החוצה או להשאיר אותם בפנים.‬

422
00:26:30,208 --> 00:26:33,666
‫צריך לשאול את ההורים שלהם מה דעתם.‬

423
00:26:38,625 --> 00:26:39,958
‫אנחנו המנהיגים.‬

424
00:26:41,125 --> 00:26:43,500
‫אנחנו בעלי הסמכות, אז ההחלטה בידינו.‬

425
00:26:46,291 --> 00:26:49,333
‫האנשים האלה הם לא מהנדסים.‬

426
00:26:50,375 --> 00:26:51,791
‫הם לא צוללנים.‬

427
00:26:53,208 --> 00:26:56,041
‫שלא לדבר על המצב הנפשי והרגשי שלהם.‬

428
00:26:57,750 --> 00:27:00,916
‫אם הבת שלך הייתה לכודה במערה,‬

429
00:27:02,333 --> 00:27:04,958
‫היית יכול לנהל את האירוע?‬

430
00:27:06,916 --> 00:27:07,875
‫אני לא יודע.‬

431
00:27:10,833 --> 00:27:14,166
‫אבל לא היית רוצה להיות שותף להחלטות כאלה?‬

432
00:27:25,916 --> 00:27:27,291
‫כמה זמן אתה כבר משרת?‬

433
00:27:27,375 --> 00:27:29,125
‫בחיל האוויר? עשר שנים.‬

434
00:27:29,625 --> 00:27:31,791
‫ראית פעם דבר כזה?‬
‫-לא.‬

435
00:27:36,083 --> 00:27:38,083
‫תגיד לי שמצאנו מסכות.‬

436
00:27:38,166 --> 00:27:43,000
‫היאנקים ארגנו ארבע מסכות‬
‫לחץ חיובי קטנות שנבנו במיוחד,‬

437
00:27:43,083 --> 00:27:44,750
‫שהם שלפו מהתחת.‬

438
00:27:44,833 --> 00:27:48,541
‫הם שלחו מטוס תובלה‬
‫לאלוהים יודע איפה כדי לאסוף אותן.‬

439
00:27:48,625 --> 00:27:50,416
‫הם שלחו מטוס שלם בשביל ארבע מסכות?‬

440
00:27:50,500 --> 00:27:54,000
‫המיסים ששילמתי‬
‫בעמל רב לממשלת אוסטרליה לא מממנים את זה.‬

441
00:27:54,083 --> 00:27:56,791
‫ואריות הים הצליחו לארגן גם את האלונקות.‬

442
00:27:56,875 --> 00:27:59,625
‫הם מארגנים תרגול על יבש בבריכה קרובה.‬

443
00:28:00,708 --> 00:28:01,916
‫אז זה תרגול על רטוב.‬

444
00:28:02,750 --> 00:28:04,291
‫לא, זה לא מה שזה אומר.‬

445
00:28:04,375 --> 00:28:05,208
‫לתרגל על רטוב…‬

446
00:28:05,291 --> 00:28:08,041
‫היי, אתה תגיד לי מה קרה בפנים או לא?‬

447
00:28:08,666 --> 00:28:11,458
‫תשמע, הם לחוצים, ובצדק.‬

448
00:28:11,958 --> 00:28:15,041
‫אבל הם רוצים להכתיב כל היבט של התהליך.‬

449
00:28:15,125 --> 00:28:16,958
‫את התרופה, את המינון, הכול.‬

450
00:28:17,666 --> 00:28:21,208
‫אתה זה שיהיה בתוך המערה וייתן את התרופות.‬

451
00:28:21,291 --> 00:28:23,583
‫הם לא ממש יכולים‬
‫למנוע ממך לעשות את זה בדרכך.‬

452
00:28:23,666 --> 00:28:24,500
‫קרייג.‬

453
00:28:25,375 --> 00:28:27,791
‫מה יקרה כשאחד מהילדים ימות?‬

454
00:28:28,750 --> 00:28:30,458
‫כי שנינו יודעים שזה יקרה.‬

455
00:28:31,041 --> 00:28:32,541
‫איך אסביר את עצמי?‬

456
00:28:32,625 --> 00:28:34,833
‫אני רוצח במדינה זרה, ואתה שותף לפשע.‬

457
00:28:34,916 --> 00:28:37,041
‫שנינו נגמור בכלא בבנגקוק. זה נכון.‬

458
00:28:37,125 --> 00:28:40,041
‫לא, בשלב הזה אני אשכנע את טו‬
‫להבריח אותי מהמדינה.‬

459
00:28:41,625 --> 00:28:43,833
‫אמרו לי לא להקשיב למה שאתם אומרים.‬

460
00:28:43,916 --> 00:28:46,583
‫עצה טובה. אתה לומד מהר.‬

461
00:28:48,416 --> 00:28:49,875
‫אז פשוט נוותר?‬

462
00:28:52,250 --> 00:28:54,375
‫אני צריך לראות את הילדים בעצמי.‬

463
00:28:56,500 --> 00:28:57,916
‫זה גם מה שאתה רוצה?‬

464
00:28:58,541 --> 00:29:01,041
‫השאלה היא לא מה אני רוצה.‬
‫אני הולך עם הארי.‬

465
00:29:01,708 --> 00:29:03,375
‫אם אני הולך לטפל בהם,‬

466
00:29:03,458 --> 00:29:06,166
‫ודאי יש לי את הזכות לבדוק אותם בעצמי.‬

467
00:29:06,250 --> 00:29:07,166
‫אני לא יודע.‬

468
00:29:07,250 --> 00:29:10,041
‫אני חושב שעדיף שתתרגל איתנו בבריכה.‬

469
00:29:10,125 --> 00:29:12,333
‫כל התרגיל עלול להיות חסר טעם,‬

470
00:29:12,416 --> 00:29:14,708
‫אם אחליט שהילדים לא יעמדו בזה.‬

471
00:29:14,791 --> 00:29:17,041
‫חשבת איך תרגיש‬

472
00:29:17,125 --> 00:29:19,000
‫כשתשחה בחזרה החוצה‬

473
00:29:19,083 --> 00:29:21,208
‫בידיעה שאתה משאיר את הילדים למות?‬

474
00:29:25,041 --> 00:29:26,708
‫אלה האפשרויות היחידות?‬

475
00:29:27,708 --> 00:29:29,375
‫אם אלה היו הילדות שלך,‬

476
00:29:29,916 --> 00:29:32,125
‫היית מסכן את החיים שלהן בצלילה החוצה,‬

477
00:29:32,750 --> 00:29:35,333
‫או משאיר אותן במערה?‬

478
00:29:36,125 --> 00:29:38,166
‫שתי האפשרויות מסוכנות מאוד.‬

479
00:29:38,250 --> 00:29:40,000
‫אבל מה היית בוחר?‬

480
00:29:42,000 --> 00:29:43,041
‫לצלול החוצה.‬

481
00:29:43,833 --> 00:29:44,958
‫למה?‬

482
00:29:47,875 --> 00:29:50,416
‫במצב כל כך מסוכן,‬

483
00:29:51,041 --> 00:29:53,833
‫הבחירה היא בין מוות מהיר…‬

484
00:29:54,791 --> 00:29:56,666
‫לבין מוות איטי.‬

485
00:30:02,083 --> 00:30:04,041
‫הייתי בוחר בדרך שפחות כואבת.‬

486
00:30:06,666 --> 00:30:07,958
‫תודה רבה…‬

487
00:30:09,000 --> 00:30:10,666
‫על הכנות שלך.‬

488
00:30:12,666 --> 00:30:14,666
‫אני חושבת כמוך.‬

489
00:30:18,708 --> 00:30:20,708
‫אם אתם מוכנים לתת את הסכמתכם,‬

490
00:30:21,416 --> 00:30:23,750
‫אני צריך שתחתמו על טופסי ההרשאה,‬

491
00:30:24,500 --> 00:30:26,208
‫כדי שנוכל להמשיך להתקדם.‬

492
00:30:27,541 --> 00:30:28,666
‫אנחנו צריכים את שם הילד,‬

493
00:30:29,541 --> 00:30:30,791
‫שם ההורה,‬

494
00:30:32,083 --> 00:30:33,208
‫וחתימה.‬

495
00:30:34,625 --> 00:30:35,708
‫אחד מכל משפחה.‬

496
00:30:38,666 --> 00:30:40,000
‫מה נעשה?‬

497
00:31:06,166 --> 00:31:07,458
‫קל לכם לדבר.‬

498
00:31:08,000 --> 00:31:10,000
‫נדמה לכם שאתם מבינים מה זה ילד מת.‬

499
00:31:10,875 --> 00:31:13,125
‫אני מבטיחה לכם שאתם לא מבינים.‬

500
00:31:14,125 --> 00:31:16,125
‫אני לא אחתום על הטופס!‬

501
00:31:16,208 --> 00:31:21,125
‫כל עוד הוא במערה, הוא אולי לא איתנו,‬
‫אבל לפחות הוא בחיים.‬

502
00:31:48,000 --> 00:31:48,833
‫סאק!‬

503
00:31:53,708 --> 00:31:55,541
‫למה אתה מסתובב פה?‬

504
00:31:57,041 --> 00:31:58,833
‫אני נותן לאשתי להיות קצת לבד.‬

505
00:31:59,333 --> 00:32:02,041
‫תיכנס, נעשה ביחד הפסקה מהנשים שלנו.‬

506
00:32:38,750 --> 00:32:41,708
‫ביו מת על השיר הזה.‬
‫-גם טלה.‬

507
00:32:44,041 --> 00:32:48,083
‫אני תמיד מגביר‬
‫כששומעים אותו, כדי לעצבן אותו.‬

508
00:32:50,000 --> 00:32:51,666
‫לא הייתי בבית בלילה לפני.‬

509
00:32:53,291 --> 00:32:55,208
‫בלילה לפני שהם נכנסו למערה.‬

510
00:32:57,333 --> 00:32:58,958
‫אז הלכתי למגרש הכדורגל.‬

511
00:33:00,125 --> 00:33:02,791
‫אבל לא ידעתי אם ביו רוצה לראות אותי.‬

512
00:33:03,541 --> 00:33:05,375
‫ילדים מובכים בקלות בגיל הזה.‬

513
00:33:10,083 --> 00:33:11,708
‫כשזה ייגמר…‬

514
00:33:12,750 --> 00:33:15,291
‫כשביו יחזור הביתה…‬

515
00:33:19,750 --> 00:33:21,833
‫אני מבטיח להיות אבא יותר טוב.‬

516
00:33:35,500 --> 00:33:36,750
‫לפני שטלה נולד…‬

517
00:33:38,708 --> 00:33:40,458
‫הייתה לנו ילדה.‬

518
00:33:44,958 --> 00:33:47,000
‫היא הייתה חולה מאוד.‬

519
00:33:49,666 --> 00:33:51,083
‫הרופאים לא הצליחו להציל אותה.‬

520
00:33:54,041 --> 00:33:57,375
‫לא ידעתי. אני משתתף בצערך.‬

521
00:34:00,291 --> 00:34:01,291
‫באותו זמן…‬

522
00:34:03,833 --> 00:34:05,708
‫לא חשבנו שנצליח להתאושש.‬

523
00:34:09,916 --> 00:34:11,125
‫אבל אז טלה נולד.‬

524
00:34:12,208 --> 00:34:14,916
‫והלב שלנו נפתח שוב.‬

525
00:34:21,458 --> 00:34:22,625
‫נשבענו…‬

526
00:34:23,541 --> 00:34:25,833
‫שלא ניתן לשום דבר לקרות לו.‬

527
00:34:28,875 --> 00:34:32,958
‫אי אפשר לשלוט בדברים כאלה.‬
‫אני יודע שניסיתי.‬

528
00:34:33,458 --> 00:34:36,000
‫אני יודע.‬

529
00:34:36,958 --> 00:34:38,333
‫אבל אשתי…‬

530
00:34:48,208 --> 00:34:49,708
‫היי, אתה מרמה!‬

531
00:34:50,750 --> 00:34:53,458
‫שניים נגד אחד, ובכל זאת הפסדת. איזה טירון.‬

532
00:34:53,541 --> 00:34:54,541
‫לעזאזל.‬
‫-עוד משחק?‬

533
00:34:54,625 --> 00:34:56,000
‫בטח.‬
‫-בסדר. עוד משחק.‬

534
00:35:08,083 --> 00:35:08,916
‫אק.‬

535
00:35:09,625 --> 00:35:10,916
‫אני ממש מצטער.‬

536
00:35:11,000 --> 00:35:15,166
‫לפעמים אני שוכח כמה מסוכן פה.‬

537
00:35:15,250 --> 00:35:18,500
‫בגלל שאתה שומר עלינו,‬

538
00:35:18,583 --> 00:35:20,791
‫שכחנו להיות זהירים.‬

539
00:35:37,458 --> 00:35:39,000
‫סליחה שצעקתי עליכם.‬

540
00:35:39,750 --> 00:35:41,375
‫לא כעסתי עליכם.‬

541
00:35:42,583 --> 00:35:44,375
‫אני לא כועס על אף אחד מכם.‬

542
00:35:45,333 --> 00:35:47,208
‫אני כועס על עצמי.‬

543
00:35:53,041 --> 00:35:54,416
‫ואני מבקש סליחה.‬

544
00:35:56,916 --> 00:35:59,166
‫סליחה שהבאתי אתכם הנה.‬

545
00:36:00,083 --> 00:36:01,541
‫שבגללי אתם עוברים את זה.‬

546
00:36:02,541 --> 00:36:04,916
‫זה ממש לא מגיע לכם.‬

547
00:36:06,041 --> 00:36:07,291
‫אתם בסך הכול ילדים.‬

548
00:36:07,791 --> 00:36:09,541
‫אתם צריכים להיות בחוץ ולשחק.‬

549
00:36:10,458 --> 00:36:12,666
‫לעשות כיף, ליהנות מהחיים.‬

550
00:36:13,291 --> 00:36:15,291
‫לא לדאוג בגלל ש…‬

551
00:36:16,250 --> 00:36:18,250
‫זאת לא אשמתך, אק.‬

552
00:36:20,500 --> 00:36:22,916
‫לא הכרחת אותנו לבוא הנה.‬

553
00:36:24,625 --> 00:36:27,166
‫באנו הנה כי רצינו.‬

554
00:36:28,666 --> 00:36:30,666
‫אני לא רציתי לבוא.‬

555
00:36:32,000 --> 00:36:34,208
‫אבל גם אותי לא הכרחת לבוא, אק.‬

556
00:36:36,208 --> 00:36:38,166
‫אולי לא הכרחתי אתכם לבוא,‬

557
00:36:40,958 --> 00:36:43,000
‫אבל אני הובלתי אתכם הנה.‬

558
00:36:44,833 --> 00:36:46,291
‫אני המאמן שלכם.‬

559
00:36:50,125 --> 00:36:52,083
‫הייתי צריך לשמור עליכם יותר טוב.‬

560
00:36:53,166 --> 00:36:55,583
‫אם יקרה לאחד מכם משהו…‬

561
00:37:01,583 --> 00:37:03,458
‫אתה לא צריך לשמור עלינו יותר.‬

562
00:37:06,500 --> 00:37:09,291
‫כי לימדת אותנו איך לשרוד.‬

563
00:37:16,083 --> 00:37:17,500
‫איך קוראים לך, ילד?‬

564
00:37:18,083 --> 00:37:19,625
‫הוא שואל איך קוראים לך.‬

565
00:37:19,708 --> 00:37:21,041
‫בון-נאם.‬

566
00:37:21,125 --> 00:37:22,833
‫הפירוש של "בון-נאם" הוא מזל טוב.‬

567
00:37:22,916 --> 00:37:25,958
‫גם הוא מחזירי הבר.‬
‫הוא היה אמור להיכנס איתם למערה,‬

568
00:37:26,041 --> 00:37:28,083
‫אבל אמא שלו אמרה לו לחזור מוקדם.‬

569
00:37:28,166 --> 00:37:30,166
‫טוב, זה הולך להיות ממש מוזר.‬

570
00:37:30,250 --> 00:37:32,916
‫אני צריך שתצמיד את הידיים ככה.‬

571
00:37:33,583 --> 00:37:35,458
‫תשלב ידיים מאחורי הגב.‬

572
00:37:37,291 --> 00:37:39,541
‫זה יעזור לחברים שלי?‬

573
00:37:40,375 --> 00:37:41,458
‫כן, אדוני.‬

574
00:38:21,625 --> 00:38:23,375
‫תיזהרו עם זה.‬

575
00:38:23,458 --> 00:38:25,541
‫תעבירו את הצינור.‬

576
00:38:25,625 --> 00:38:26,541
‫הנה, הנה.‬

577
00:38:26,625 --> 00:38:28,375
‫בזהירות.‬

578
00:38:28,458 --> 00:38:31,208
‫תעבירו אותו.‬

579
00:38:43,791 --> 00:38:46,541
‫צריך סוג כלשהו של מצוף לרגליים.‬

580
00:38:46,625 --> 00:38:49,708
‫צריך משהו שכבר נמצא במערה.‬
‫אי אפשר להכניס פנימה עוד ציוד.‬

581
00:38:49,791 --> 00:38:50,625
‫כן.‬

582
00:38:50,708 --> 00:38:51,875
‫מה עם זה?‬

583
00:39:28,666 --> 00:39:29,500
‫זה נגמר?‬

584
00:39:29,583 --> 00:39:32,291
‫היי, הכול בסדר, ילד. היית ממש טוב.‬

585
00:39:32,375 --> 00:39:33,291
‫איפה אמא שלי?‬

586
00:39:33,375 --> 00:39:35,500
‫היי, הכול בסדר.‬
‫-לאן היא הלכה?‬

587
00:39:35,583 --> 00:39:36,791
‫אני רוצה את אמא שלי.‬

588
00:39:45,791 --> 00:39:47,500
‫בסדר, שאיפה עמוקה.‬

589
00:39:47,583 --> 00:39:49,125
‫תיקח שאיפה עמוקה, מארק.‬

590
00:39:49,916 --> 00:39:51,125
‫ונשיפה.‬

591
00:39:51,208 --> 00:39:52,500
‫ועכשיו תנשוף.‬

592
00:39:55,166 --> 00:39:56,583
‫בסדר. עוד פעם.‬

593
00:39:56,666 --> 00:39:57,708
‫עוד פעם.‬

594
00:40:02,750 --> 00:40:04,291
‫בסדר.‬

595
00:40:04,375 --> 00:40:05,625
‫תודה, איש צעיר.‬

596
00:40:06,625 --> 00:40:08,000
‫בלי לחץ, בסדר?‬

597
00:40:08,625 --> 00:40:09,750
‫תודה, אדול.‬

598
00:40:17,375 --> 00:40:20,333
‫תשמע, מצבו לא מצוין.‬
‫אין ספק שיצטרכו לטפל בו בחוץ.‬

599
00:40:20,958 --> 00:40:21,875
‫אבל באופן כללי,‬

600
00:40:21,958 --> 00:40:24,416
‫לא ייאמן שדאגת שהם יישארו כל כך בריאים.‬

601
00:40:24,500 --> 00:40:27,166
‫אני לא יכול לקבל את הקרדיט. הם קשוחים.‬

602
00:40:27,791 --> 00:40:28,625
‫אדול,‬

603
00:40:28,708 --> 00:40:31,791
‫תשאל אותו אם יש לו קנגורו מחמד.‬

604
00:40:31,875 --> 00:40:34,208
‫יש לך קנגורו מחמד?‬

605
00:40:34,291 --> 00:40:35,500
‫קנגורו?‬

606
00:40:35,583 --> 00:40:36,791
‫לכל האוסטרלים יש.‬

607
00:40:36,875 --> 00:40:38,291
‫הוא אמר שלכל האוסטרלים יש.‬

608
00:40:38,375 --> 00:40:39,250
‫באמת? לכולם?‬

609
00:40:39,333 --> 00:40:40,541
‫באמת יש לכם?‬

610
00:40:41,125 --> 00:40:41,958
‫לא.‬

611
00:40:42,541 --> 00:40:44,458
‫מתי אתם מתכננים להוציא אותם מפה?‬

612
00:40:44,541 --> 00:40:46,875
‫אני חושש שזה עוד לא הוחלט.‬

613
00:40:46,958 --> 00:40:48,875
‫אני יודע שכולם שם עושים את המיטב.‬

614
00:40:48,958 --> 00:40:51,625
‫אבל עדיף שההחלטה תתקבל כמה שיותר מוקדם.‬

615
00:40:51,708 --> 00:40:54,916
‫הילדים האלה חזקים,‬
‫יותר מרוב המבוגרים שאני מכיר.‬

616
00:40:55,000 --> 00:40:59,041
‫אבל הלחץ שנגרם מאי הוודאות‬
‫ישחק בסופו של דבר את כולם.‬

617
00:41:01,583 --> 00:41:03,333
‫כשאני אצא מפה,‬

618
00:41:03,416 --> 00:41:05,208
‫אני אבקש מאמא שלי קנגורו מחמד.‬

619
00:41:06,250 --> 00:41:08,041
‫גם אני רוצה.‬
‫-מה?‬

620
00:41:46,041 --> 00:41:49,708
‫ניסיתי להתמודד עם המצב הזה.‬

621
00:41:50,875 --> 00:41:53,041
‫אבל אני לא מסוגלת לעמוד בו.‬

622
00:41:55,541 --> 00:41:59,083
‫איך אמא יכולה לחיות אחרי הילדים שלה?‬

623
00:42:01,333 --> 00:42:02,583
‫הכאב עמוק מדי.‬

624
00:42:03,833 --> 00:42:05,791
‫הכאב בלתי נסבל.‬

625
00:42:07,916 --> 00:42:11,541
‫אני מנסה למצוא משהו להיאחז בו,‬
‫אבל אין לי במה.‬

626
00:42:13,833 --> 00:42:15,166
‫מצאתי רק תהום.‬

627
00:42:25,166 --> 00:42:29,166
‫את מכירה את המשל על קיסה גוטמי?‬

628
00:42:30,958 --> 00:42:34,625
‫- פה מיי‬
‫מחוז צ'יאנג ראי -‬

629
00:42:34,708 --> 00:42:36,625
‫כמה נורא הולך להיות, נון?‬

630
00:42:37,916 --> 00:42:40,750
‫תפסיקי לשאול אותי. אני מנסה להבין.‬

631
00:42:44,541 --> 00:42:45,458
‫הולך להיות רע.‬

632
00:42:45,541 --> 00:42:48,541
‫כמעט ארבעים מ"מ, והקצב עולה.‬

633
00:42:51,083 --> 00:42:52,625
‫צריך לדווח על זה.‬

634
00:42:53,208 --> 00:42:55,250
‫לעזאזל! הטלפון לא עובד.‬

635
00:42:56,250 --> 00:42:57,375
‫את צוחקת עליי?‬

636
00:42:57,458 --> 00:42:59,875
‫איך יכול להיות לי כזה מזל רע עם לוויינים?‬

637
00:43:05,166 --> 00:43:06,000
‫סע.‬

638
00:43:39,958 --> 00:43:41,958
‫אני מבין נכון?‬

639
00:43:42,458 --> 00:43:46,791
‫הצינור לא דולף, והחמצן כבר זורם.‬

640
00:43:48,250 --> 00:43:49,875
‫הניסוי הצליח.‬

641
00:43:49,958 --> 00:43:51,291
‫עשית את זה.‬

642
00:43:52,750 --> 00:43:56,833
‫כן, אבל זה על יבש. פה זה עובד בכל ניסיון.‬

643
00:43:56,916 --> 00:44:00,791
‫אבל בפעמיים‬
‫שניסינו בתא הראשון, הייתה דליפה.‬

644
00:44:00,875 --> 00:44:03,916
‫הזרם חזק, והחבל שוחק את הצינור.‬

645
00:44:04,000 --> 00:44:05,458
‫זה רק ניסוי.‬

646
00:44:05,541 --> 00:44:07,500
‫הניסוי עובד בחוץ,‬

647
00:44:07,583 --> 00:44:09,708
‫אבל בתוך המערה הצינור דולף בכל פעם,‬

648
00:44:09,791 --> 00:44:11,833
‫בגלל לחץ המים.‬

649
00:44:13,000 --> 00:44:15,083
‫אפשר לסדר את זה או לא?‬

650
00:44:16,125 --> 00:44:18,666
‫אפשר, אבל נצטרך עוד זמן.‬

651
00:44:18,750 --> 00:44:20,833
‫צריך לבדוק עוד כמה דברים.‬

652
00:44:22,250 --> 00:44:26,333
‫צריך להיות בטוחים‬
‫שכשיגיעו עוד גשמים והצפות, והם יגיעו,‬

653
00:44:26,416 --> 00:44:28,583
‫המערכת שלנו תעמוד בלחץ.‬

654
00:44:28,666 --> 00:44:32,208
‫אנחנו רוצים להיות בטוחים‬
‫שזה יעבוד גם כשיהיה יותר גשם.‬

655
00:44:34,208 --> 00:44:35,625
‫מה דעתך, צ'ט?‬

656
00:44:36,916 --> 00:44:40,208
‫אתה היחיד בינינו שצלל במערה.‬

657
00:44:45,750 --> 00:44:52,333
‫אתה מסכים איתם‬
‫שצריך לבקש זמן לעוד ניסויים?‬

658
00:44:59,583 --> 00:45:01,500
‫כן, אני חושב שנצטרך עוד זמן.‬

659
00:45:02,166 --> 00:45:03,875
‫ואני חושב שבסוף זה יעבוד.‬

660
00:45:06,958 --> 00:45:07,916
‫בסדר.‬

661
00:45:12,166 --> 00:45:13,666
‫אני לא אוכל לעשות כלום…‬

662
00:45:15,166 --> 00:45:17,166
‫אם לא כולם יחתמו על הטופס.‬

663
00:45:18,291 --> 00:45:20,666
‫הם לא מסכימים לחלץ רק חלק מהילדים.‬

664
00:45:20,750 --> 00:45:21,750
‫זה מסוכן מדי.‬

665
00:45:23,291 --> 00:45:25,000
‫או שכולכם תלכו על זה…‬

666
00:45:28,041 --> 00:45:29,750
‫או שלא נעשה את זה בכלל.‬

667
00:45:31,500 --> 00:45:33,125
‫המצב מורכב.‬

668
00:45:33,208 --> 00:45:35,500
‫חלקנו לא מוכנים לקבל החלטה.‬

669
00:45:42,500 --> 00:45:44,166
‫איפה היית כל כך הרבה זמן?‬

670
00:45:44,250 --> 00:45:45,666
‫דאגתי לך.‬

671
00:45:45,750 --> 00:45:47,125
‫הלכתי למקדש.‬

672
00:45:48,958 --> 00:45:51,791
‫אתה זוכר את המשל על קיסה גוטמי?‬

673
00:45:51,875 --> 00:45:53,125
‫קיסה?‬

674
00:45:53,208 --> 00:45:57,500
‫הנזיר לא האמין שלא שמעתי אותו.‬

675
00:46:05,333 --> 00:46:06,791
‫הילד שלה מת.‬

676
00:46:08,583 --> 00:46:10,666
‫והצער כילה את קיסה.‬

677
00:46:11,916 --> 00:46:15,125
‫היו כאלה שחשבו שהיא יצאה מדעתה מרוב עצב.‬

678
00:46:15,833 --> 00:46:18,000
‫היא פנתה לבודהה, שאמר לה‬

679
00:46:18,083 --> 00:46:22,416
‫שאם היא תקבל זרעי חרדל ממשפחה אחת בכפר,‬

680
00:46:22,500 --> 00:46:24,541
‫שהמוות לא נגע בה,‬

681
00:46:25,416 --> 00:46:29,083
‫היא תוכל להחזיר את בנה מהמתים.‬

682
00:46:37,000 --> 00:46:40,416
‫קיסה הלכה מבית לבית בכפר.‬

683
00:46:42,458 --> 00:46:44,041
‫אחד אחרי השני.‬

684
00:46:47,916 --> 00:46:51,875
‫אבל כל משפחה איבדה מישהו אהוב.‬

685
00:46:53,250 --> 00:46:58,041
‫הם איבדו בן, או אב,‬

686
00:46:59,041 --> 00:47:00,166
‫דודים,‬

687
00:47:00,958 --> 00:47:01,833
‫דודות,‬

688
00:47:04,000 --> 00:47:05,125
‫בנות.‬

689
00:47:10,000 --> 00:47:11,875
‫ואז היא הבינה…‬

690
00:47:12,416 --> 00:47:15,541
‫שאין בית שהמוות לא נוגע בו.‬

691
00:47:16,333 --> 00:47:20,916
‫ואז היא חזרה לבודהה,‬

692
00:47:21,458 --> 00:47:24,625
‫כשהיא צנועה וחכמה יותר.‬

693
00:47:25,666 --> 00:47:28,083
‫היא סיפרה לכולם על הבן שלה.‬

694
00:47:28,583 --> 00:47:31,250
‫כשהיא סיפרה עליו, ייסוריה שככו.‬

695
00:47:34,041 --> 00:47:36,000
‫אני כבר איבדתי ילדה.‬

696
00:47:38,833 --> 00:47:44,125
‫אם זה מה שצריך לעשות כדי להציל‬
‫את חיי הילדים האחרים, אז אני מסכימה.‬

697
00:47:45,916 --> 00:47:50,250
‫עכשיו אני מבינה שאני לא לבד.‬

698
00:48:18,125 --> 00:48:19,208
‫אדוני.‬

699
00:48:38,750 --> 00:48:41,083
‫ברגע שניכנס לאוהל, הם ישאלו אותנו.‬

700
00:48:41,166 --> 00:48:42,166
‫ברור שהם ישאלו.‬

701
00:48:42,750 --> 00:48:44,083
‫אני יודע שאתה רוצה לעזור.‬

702
00:48:44,166 --> 00:48:46,125
‫זה האופי שלך. אתה קדוש.‬

703
00:48:47,208 --> 00:48:48,416
‫תזדיין ממני, בסדר?‬

704
00:48:49,541 --> 00:48:52,875
‫שנינו יודעים שבשביל זה אני פה,‬
‫כדי להיות השטן על הכתף שלך.‬

705
00:48:53,375 --> 00:48:57,416
‫אם תעשה את זה, וילד אחד ימות, לא יותר,‬

706
00:48:58,083 --> 00:48:59,125
‫או צוללן…‬

707
00:49:00,291 --> 00:49:03,000
‫היה מספיק קשה עם אגנס. איבדנו חברה, אבל…‬

708
00:49:03,625 --> 00:49:04,666
‫היא הייתה מבוגרת,‬

709
00:49:05,291 --> 00:49:06,791
‫לא איזה ילד שהרדמת.‬

710
00:49:07,333 --> 00:49:10,458
‫אם לא תוכל לחיות עם זה כל חייך, אל תסכים.‬

711
00:49:11,875 --> 00:49:13,708
‫אף אחד לא ישפוט אותך, חבר.‬

712
00:49:21,375 --> 00:49:23,583
‫קיבלתי אישור מכל ההורים והאפוטרופוסים.‬

713
00:49:23,666 --> 00:49:25,791
‫יש לכם את כל מה שאתם צריכים?‬

714
00:49:25,875 --> 00:49:29,375
‫רק דבר אחד לא ידוע.‬
‫-והוא לא בלתי חשוב.‬

715
00:49:29,458 --> 00:49:31,958
‫האם ד"ר האריס יסכים לעשות את זה.‬

716
00:49:32,041 --> 00:49:33,291
‫מה אתה חושב?‬

717
00:49:34,041 --> 00:49:35,125
‫אם לא,‬

718
00:49:35,708 --> 00:49:37,791
‫אין סיכוי לחלץ את הילדים.‬

719
00:49:38,500 --> 00:49:40,541
‫ראית איך בון-נאם השתולל בבריכה.‬

720
00:49:40,625 --> 00:49:43,375
‫הם ייכנסו לפניקה,‬
‫ויהרגו את הצוללן שאיתם ואת עצמם.‬

721
00:49:43,458 --> 00:49:44,458
‫הוא צודק.‬

722
00:49:44,541 --> 00:49:45,375
‫המושל.‬

723
00:49:46,583 --> 00:49:47,958
‫יש סופה שמתקרבת הנה.‬

724
00:49:48,541 --> 00:49:50,083
‫הסופה הכי גדולה עד עכשיו.‬

725
00:49:50,166 --> 00:49:53,291
‫הפעם שום דבר לא יוכל לעצור את המים.‬

726
00:49:55,916 --> 00:49:59,125
‫מחר בשעה הזאת‬
‫אנחנו אמורים להיות בשיא הסופה.‬

727
00:49:59,208 --> 00:50:02,250
‫בעוד 48 שעות‬
‫כבר לא יהיה סיכוי שהמשאבות יחזיקו מעמד.‬

728
00:50:02,333 --> 00:50:03,916
‫סופה חדשה מתקרבת.‬

729
00:50:04,500 --> 00:50:05,750
‫והמשאבות לא יעמדו בעומס.‬

730
00:50:07,083 --> 00:50:09,333
‫בלי המשאבות, לא נוכל לצלול,‬

731
00:50:09,416 --> 00:50:10,291
‫בלי קשר ל…‬

732
00:50:10,375 --> 00:50:11,208
‫הארי.‬

733
00:50:15,541 --> 00:50:16,916
‫מה האפשרויות האחרות?‬

734
00:50:18,125 --> 00:50:19,458
‫אין עוד אפשרויות.‬

735
00:50:29,208 --> 00:50:30,541
‫אם באמת אעשה את זה,‬

736
00:50:32,250 --> 00:50:35,791
‫אני צריך להיות אחראי‬
‫על הטיפול במטופלים שלי.‬

737
00:50:36,458 --> 00:50:37,875
‫כולם צריכים לאשר את זה.‬

738
00:50:37,958 --> 00:50:38,791
‫בסדר.‬

739
00:50:39,291 --> 00:50:40,125
‫אנחנו נאשר.‬

740
00:50:45,375 --> 00:50:46,208
‫בסדר.‬

741
00:50:48,333 --> 00:50:49,166
‫אני בעניין.‬

742
00:50:49,750 --> 00:50:50,958
‫יופי.‬

743
00:50:52,083 --> 00:50:53,375
‫לקחת את הזמן.‬

744
00:50:57,291 --> 00:51:00,666
‫הצוות שלי השיג התקדמות משמעותית.‬

745
00:51:04,625 --> 00:51:05,750
‫מה זה?‬

746
00:51:10,041 --> 00:51:12,750
‫אני מעריך את הניסיון האצילי של הצוות שלך.‬

747
00:51:12,833 --> 00:51:14,458
‫אבל אחרי ששוחחתי עם קיאטיסק,‬

748
00:51:14,541 --> 00:51:20,208
‫אני מסכים שעלינו להתקדם‬
‫לאט ובזהירות על מנת להצליח.‬

749
00:51:20,958 --> 00:51:24,625
‫עם כל הכבוד, אדוני, זה לא אפשרי יותר.‬

750
00:51:24,708 --> 00:51:28,125
‫אין לנו זמן לפרוס צינור חמצן לתוך המערה.‬

751
00:51:28,208 --> 00:51:31,000
‫למה? מה השתנה?‬

752
00:51:31,083 --> 00:51:34,416
‫אם לא נתחיל‬
‫את מבצע החילוץ בצלילה כבר בבוקר,‬

753
00:51:35,500 --> 00:51:37,875
‫לא נוכל להגיע יותר אל הילדים.‬

754
00:51:39,000 --> 00:51:40,416
‫נון.‬
‫-כן.‬

755
00:51:40,958 --> 00:51:44,291
‫זאת נון מהמחלקה המטאורולוגית.‬
‫הבוס שלה על הקו.‬

756
00:51:45,125 --> 00:51:49,750
‫סופה מהסוג של הסופה שלכדה את הילדים במערה‬
‫נמצאת בדרכה מהאוקיינוס ההודי.‬

757
00:51:49,833 --> 00:51:53,541
‫היא חזקה יותר מהקודמת, והיא הולכת ומתחזקת.‬

758
00:51:53,625 --> 00:51:56,791
‫היא לא רק תלכוד את הילדים‬
‫ואת אריות הים בתוך המערה,‬

759
00:51:56,875 --> 00:51:58,666
‫היא עלולה גם להטביע אותם.‬

760
00:51:58,750 --> 00:52:03,708
‫אנחנו לא נדע מה קרה‬
‫עד שמפלס המים ירד בעוד כמה חודשים.‬

761
00:52:03,791 --> 00:52:04,625
‫רק רגע.‬

762
00:52:04,708 --> 00:52:08,541
‫איך את כל כך בטוחה?‬

763
00:52:11,500 --> 00:52:17,250
‫אדוני השר, כחזאים, צפינו מראש‬
‫את הצורך בתחנה ניידת בפה מיי.‬

764
00:52:17,333 --> 00:52:18,791
‫אנחנו בטוחים.‬

765
00:52:21,625 --> 00:52:24,708
‫אני מבין את הרצון לבחור בנתיב הבטוח יותר.‬

766
00:52:27,125 --> 00:52:31,125
‫למען האמת, קיוויתי‬
‫שהתוכנית שלך תתקבל בסופו של דבר.‬

767
00:52:31,875 --> 00:52:34,750
‫אני לא רוצה שהילדים יסבלו‬
‫כמו שג'ה סאם סבל.‬

768
00:52:36,041 --> 00:52:37,416
‫אם זה אכן יקרה,‬

769
00:52:38,666 --> 00:52:40,750
‫אני חושב שהצער יכלה אותי.‬

770
00:52:42,708 --> 00:52:45,208
‫אבל הנסיבות השתנו.‬

771
00:52:46,583 --> 00:52:48,833
‫אנחנו מתמודדים עם כוחות שחזקים מאיתנו.‬

772
00:52:49,416 --> 00:52:52,333
‫או שנתכופף, או שנישבר.‬

773
00:52:59,083 --> 00:53:00,458
‫מה אתה מציע?‬

774
00:53:01,750 --> 00:53:03,583
‫מסטר סרג'נט, בבקשה.‬

775
00:53:04,916 --> 00:53:06,958
‫יש לנו סדרת בעיות מורכבות,‬

776
00:53:07,041 --> 00:53:10,500
‫שפירקנו למשימות שניתן לנהל ולעמוד בהן.‬

777
00:53:17,208 --> 00:53:19,125
‫באילו תרופות תשתמש?‬

778
00:53:19,208 --> 00:53:21,583
‫קטמין לאלחוש.‬

779
00:53:21,666 --> 00:53:23,500
‫אני אזריק אותו בעצמי.‬

780
00:53:23,583 --> 00:53:27,750
‫אחרי שהצוללן והילד יעברו‬
‫את המעבר השקוע ויגיעו לתא השמיני,‬

781
00:53:27,833 --> 00:53:32,500
‫עמיתי, קרייג, יחכה להם‬
‫ויבדוק את הילד ואת הנשימה שלו.‬

782
00:53:32,583 --> 00:53:35,833
‫אם הכול יהיה בסדר, נמשיך עם הילד הבא.‬

783
00:53:37,291 --> 00:53:40,166
‫מה סיכויי ההצלחה, להערכתך?‬

784
00:53:46,916 --> 00:53:48,000
‫אדוני השר.‬

785
00:53:49,500 --> 00:53:52,833
‫לא ניתן להבטיח הצלחה במאה אחוז.‬

786
00:53:52,916 --> 00:53:58,583
‫צריך לוותר על האבל‬
‫ועל הרצון הנואש בהצלחה מוחלטת.‬

787
00:53:58,666 --> 00:54:00,416
‫כולנו מתאבלים.‬

788
00:54:00,500 --> 00:54:03,041
‫מותו של ג'ה סאם רודף את כולנו.‬

789
00:54:09,333 --> 00:54:12,125
‫אבל אנחנו חייבים להסתכן שוב.‬

790
00:54:19,791 --> 00:54:21,583
‫שבעים וחמישה אחוז.‬

791
00:54:26,458 --> 00:54:27,583
‫חמישים אחוז.‬

792
00:54:30,791 --> 00:54:32,125
‫שלושים אחוז.‬

793
00:54:33,333 --> 00:54:34,791
‫נאבד שני שליש,‬

794
00:54:34,875 --> 00:54:38,458
‫וסביר להניח שהילדים הקטנים יותר לא ישרדו.‬

795
00:54:43,000 --> 00:54:44,750
‫אם לא נעשה כלום,‬

796
00:54:47,166 --> 00:54:48,750
‫הסיכוי שהם ימותו יהיה…‬

797
00:54:48,833 --> 00:54:50,500
‫קרוב למאה אחוז.‬

798
00:54:52,166 --> 00:54:54,000
‫אני אהיה הראשון שיתכופף.‬

799
00:55:03,000 --> 00:55:04,166
‫לכל הפחות,‬

800
00:55:05,500 --> 00:55:10,166
‫מגיע למשפחות האלה לקבור את הבנים שלהן.‬

801
00:55:12,125 --> 00:55:14,958
‫אסור לנו לתת להם לטבוע בתוך המערה.‬

802
00:55:15,041 --> 00:55:19,166
‫כך או כך, אנחנו חייבים‬
‫ללכת על התוכנית הזאת.‬

803
00:55:37,291 --> 00:55:38,291
‫אדוני השר.‬

804
00:55:41,833 --> 00:55:42,875
‫לפני שישה ימים,‬

805
00:55:43,458 --> 00:55:46,416
‫ביקשתי מכל מי שהיה פה להאמין בילדים.‬

806
00:55:47,000 --> 00:55:48,375
‫ביקשתי מהם להאמין…‬

807
00:55:49,750 --> 00:55:51,333
‫אף שהילדים נעדרו‬

808
00:55:51,416 --> 00:55:54,416
‫והיו בללי מים ובלי אוכל כבר עשרה ימים.‬

809
00:55:54,916 --> 00:55:57,500
‫באותו רגע,‬

810
00:55:57,583 --> 00:56:03,041
‫רוב האנשים האמינו שהילדים כבר מתו.‬

811
00:56:05,000 --> 00:56:06,458
‫אבל הם הצליחו לשרוד.‬

812
00:56:09,750 --> 00:56:11,458
‫הם ישרדו גם הפעם.‬

813
00:56:12,333 --> 00:56:17,875
‫ההורים שלהם חתמו על הטופס‬
‫ואישרו את הצלילה,‬

814
00:56:17,958 --> 00:56:20,833
‫אף שהם ידעו מה הסיכונים.‬

815
00:56:23,791 --> 00:56:26,208
‫כולם היו אמיצים מספיק כדי לבטוח בנו.‬

816
00:56:30,541 --> 00:56:33,750
‫למה אנחנו לא אמיצים מספיק‬
‫כדי לבטוח בעצמנו?‬

817
00:56:44,583 --> 00:56:46,000
‫שניכם,‬

818
00:56:46,083 --> 00:56:47,916
‫אתה, אתה ואתה.‬

819
00:56:48,000 --> 00:56:49,208
‫בואו איתי, בבקשה.‬

820
00:57:01,541 --> 00:57:04,291
‫אדוני, יש משהו שאתה צריך לשמוע.‬

821
00:57:05,000 --> 00:57:06,041
‫כן, אדוני.‬

822
00:57:09,041 --> 00:57:10,583
‫תחזרו על מה שאמרתם.‬

823
00:57:10,666 --> 00:57:11,666
‫על הכול.‬

824
00:57:20,083 --> 00:57:24,166
‫מדבר מסטר סרג'נט ג'יימס ניקולס‬
‫מחיל האוויר האמריקאי.‬

825
00:57:24,250 --> 00:57:27,208
‫המפקד שלי, מייג'ור צ'רלס הנסן,‬

826
00:57:27,291 --> 00:57:29,291
‫המושל נארונגסאק, אדמירל אפקורן‬

827
00:57:29,375 --> 00:57:31,500
‫וד"ר ריצ'רד האריס נמצאים פה איתי.‬

828
00:57:32,083 --> 00:57:33,625
‫זה תקציר המשימה.‬

829
00:57:35,625 --> 00:57:37,750
‫יש לנו סדרה של בעיות מורכבות,‬

830
00:57:37,833 --> 00:57:41,333
‫שפירקנו למשימות שניתן לנהל ולעמוד בהן.‬

831
00:58:00,166 --> 00:58:01,291
‫קיבלנו אור ירוק.‬

832
00:58:05,541 --> 00:58:07,750
‫המבצע לחילוץ "חזירי הבר"…‬

833
00:58:09,375 --> 00:58:10,500
‫מתחיל עכשיו.‬

834
01:02:21,250 --> 01:02:26,250
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬