1
00:00:42,250 --> 00:00:43,710
‫ויסלדאון בשבילכם?‬

2
00:00:43,710 --> 00:00:46,129
‫קורא יקר וחביב,‬

3
00:00:46,129 --> 00:00:49,758
‫מזמן לא דיברנו.‬

4
00:00:50,341 --> 00:00:54,929
‫סוף כל סוף החוג הנוצץ של לונדון שב,‬

5
00:00:54,929 --> 00:00:58,725
‫ויחד איתו, גם סופרת זו.‬

6
00:00:59,726 --> 00:01:01,019
‫טוב לחזור הביתה.‬

7
00:01:02,937 --> 00:01:04,272
‫בהחלט.‬

8
00:01:04,272 --> 00:01:06,316
‫בפרוס העונה,‬

9
00:01:06,316 --> 00:01:09,277
‫השאלה ששואלים כולם היא...‬

10
00:01:09,277 --> 00:01:12,864
‫כמובן, איזו עלמה צעירה אשר תוצג בחברה‬

11
00:01:12,864 --> 00:01:14,908
‫תהיה הזוהרת ביותר?‬

12
00:01:14,908 --> 00:01:18,912
‫היבול השנה נראה נפלא למדי.‬

13
00:01:18,912 --> 00:01:22,207
‫למשל, מיס מלהוטרה הנהדרת,‬

14
00:01:22,207 --> 00:01:24,084
‫שנחשבת מציאה רצינית.‬

15
00:01:24,084 --> 00:01:28,713
‫מיס סטואל נחשבת כצעירה רבת־הישגים.‬

16
00:01:31,800 --> 00:01:34,302
‫מיס הרטיגן נעימת ההליכות‬

17
00:01:34,302 --> 00:01:37,305
‫תמשוך בוודאי את עינם של מיטב המחזרים.‬

18
00:01:37,972 --> 00:01:40,558
‫מיס קנוורת׳י היא תוספת ברוכה,‬

19
00:01:40,558 --> 00:01:43,561
‫שופעת ביטחון עצמי וכריזמה.‬

20
00:01:44,062 --> 00:01:48,441
‫וישנה גם מיס בארגן, שבהחלט מתבלטת בחברה.‬

21
00:01:48,441 --> 00:01:49,901
‫היא כתבה את שמי!‬

22
00:01:52,445 --> 00:01:54,656
‫נראה שעסקייך משגשגים.‬

23
00:01:54,656 --> 00:01:55,907
‫וגם עסקייך.‬

24
00:02:01,454 --> 00:02:04,082
‫והבה לא נשכח‬

25
00:02:04,082 --> 00:02:06,584
‫שאם תחסר לנו התרגשות,‬

26
00:02:06,584 --> 00:02:10,797
‫בת נוספת למשפחת ברידג׳רטון‬
‫עומדת לצאת לחברה השנה.‬

27
00:02:11,381 --> 00:02:12,465
‫אני לא שומע כלום.‬

28
00:02:12,465 --> 00:02:15,677
‫היא בטח יודעת שאנחנו מצותתים לה.‬
‫אני בטוחה שהיא בסדר.‬

29
00:02:15,677 --> 00:02:17,303
‫כמו שהיית את בשנה שעברה?‬

30
00:02:17,303 --> 00:02:18,471
‫זו לא השנה שעברה.‬

31
00:02:19,264 --> 00:02:21,099
‫פרנצ׳סקה...‬
‫-שקטה מאוד.‬

32
00:02:21,099 --> 00:02:24,853
‫אולי היא הוכתה באלם‬
‫מרוב יופיה של הנוצה הענקית.‬

33
00:02:24,853 --> 00:02:26,062
‫מתי גם לי תהיה אחת?‬

34
00:02:26,062 --> 00:02:28,064
‫אולי היא בלעה את הנוצה הענקית.‬

35
00:02:29,274 --> 00:02:30,942
‫עוד לא מוכנים ליציאה?‬

36
00:02:30,942 --> 00:02:32,235
‫נוכל לעזור במשהו?‬

37
00:02:32,235 --> 00:02:34,654
‫אתם מוכנים לבקש ממי שמנגן למטה‬

38
00:02:34,654 --> 00:02:36,656
‫שיהיה בשקט כדי שאוכל לשמוע?‬

39
00:02:36,656 --> 00:02:39,325
‫אני יכולה לנסות, אבל האם זו לא...?‬

40
00:02:42,203 --> 00:02:44,622
‫מי כבר יכול לנגן בפסנתר בבית הזה?‬

41
00:02:44,622 --> 00:02:45,748
‫בטח לא אני.‬

42
00:02:45,748 --> 00:02:46,875
‫פרנצ׳סקה?‬

43
00:02:48,084 --> 00:02:50,253
‫הנה את, יקירתי.‬

44
00:02:52,672 --> 00:02:53,840
‫פרנצ׳סקה.‬

45
00:02:57,093 --> 00:02:59,679
‫פרנצ׳סקה...‬
‫-לא צריך לצעוק.‬

46
00:02:59,679 --> 00:03:03,016
‫אני מוכרח לומר,‬
‫נראה ששיעורי הפסנתר בבאת׳ הניבו פרי.‬

47
00:03:03,016 --> 00:03:04,225
‫השתפרת למדי.‬

48
00:03:04,225 --> 00:03:05,727
‫איך ירדת הנה?‬

49
00:03:06,311 --> 00:03:08,479
‫עמדתי מחוץ לדלתך כל הבוקר.‬
‫-קמתי מוקדם.‬

50
00:03:08,479 --> 00:03:12,192
‫התלבשתי וסעדתי את ארוחת הבוקר בגן.‬
‫כי זה סתם יום רגיל.‬

51
00:03:12,192 --> 00:03:13,109
‫שנצא?‬

52
00:03:17,655 --> 00:03:19,115
‫אולי אין סיבה לדאגה.‬

53
00:03:22,285 --> 00:03:24,537
‫זיהית את השיר שהיא ניגנה עכשיו, נכון?‬

54
00:03:24,537 --> 00:03:25,872
‫מארש הלוויה של מוצרט.‬

55
00:03:25,872 --> 00:03:26,956
‫אלוהים...‬

56
00:03:28,374 --> 00:03:30,126
‫ומלבד העלמות,‬

57
00:03:30,126 --> 00:03:31,794
‫נשאלת גם השאלה:‬

58
00:03:31,794 --> 00:03:34,756
‫איזהו הג׳נטלמן אשר יתגלה‬

59
00:03:34,756 --> 00:03:37,091
‫כמבוקש ביותר של העונה?‬

60
00:03:38,009 --> 00:03:42,430
‫כי עלמותינו הצעירות‬
‫יזדקקו בהחלט למישהו רב־קסם‬

61
00:03:42,430 --> 00:03:44,515
‫אותו ינסו לכבוש.‬

62
00:03:46,184 --> 00:03:50,063
‫יהיה אשר יהיה הזוג המוצלח של השנה,‬

63
00:03:50,063 --> 00:03:54,025
‫הבה נקווה שהזיווג שלהם יהיה מעורר.‬

64
00:04:08,289 --> 00:04:10,166
‫על מה הן מקשקשות?‬

65
00:04:10,166 --> 00:04:11,918
‫זה כאילו הן מצאו נתח בשר.‬

66
00:04:27,225 --> 00:04:28,309
‫זה...?‬
‫-אחינו.‬

67
00:04:28,309 --> 00:04:29,519
‫קולין?‬

68
00:04:38,695 --> 00:04:39,612
‫משפחתי.‬

69
00:04:40,113 --> 00:04:41,739
‫סליחה על האיחור.‬

70
00:04:41,739 --> 00:04:43,491
‫נתקעתי בפקק חברתי.‬

71
00:04:44,867 --> 00:04:46,202
‫מה, לא תברכו אותי?‬

72
00:04:51,791 --> 00:04:52,709
‫אל.‬

73
00:04:59,132 --> 00:05:00,591
‫לא תחליף בגדים, או...‬

74
00:05:01,342 --> 00:05:05,888
‫שכן סופרת זו מאסה בסטטוס קוו.‬

75
00:05:58,649 --> 00:06:05,656
‫- ברידג׳רטון -‬

76
00:06:09,285 --> 00:06:11,496
{\an8}‫ספר לנו על הרפתקאותיך.‬
‫-כן.‬

77
00:06:11,496 --> 00:06:14,707
{\an8}‫כשחזרת בעונה שעברה,‬
‫שמענו על מסעותיך בים התיכון‬

78
00:06:14,707 --> 00:06:16,959
{\an8}‫כבר עם ארוחת הבוקר הראשונה.‬
‫-אכן.‬

79
00:06:17,710 --> 00:06:21,381
{\an8}‫תחת איזו שמש זרה נהיית חסון כל כך?‬

80
00:06:21,381 --> 00:06:22,882
{\an8}‫הייתי בשום מקום ובכל מקום.‬

81
00:06:23,633 --> 00:06:24,842
{\an8}‫לא אלאה אתכם בפרטים.‬

82
00:06:24,842 --> 00:06:26,511
{\an8}‫אני מוכרח לדעת, מי אתה?‬

83
00:06:27,387 --> 00:06:28,554
{\an8}‫ומה עשית לאחינו?‬

84
00:06:28,554 --> 00:06:32,975
{\an8}‫הנסיעה הזו הייתה בדיוק מה שהייתי צריך.‬
‫היא העניקה לי מעט...‬

85
00:06:32,975 --> 00:06:33,893
{\an8}‫פרופורציות.‬

86
00:06:34,852 --> 00:06:37,021
{\an8}‫גם אני הייתי רוצה קצת... פרופורציות.‬

87
00:06:39,524 --> 00:06:40,650
{\an8}‫מה?‬

88
00:06:41,818 --> 00:06:43,820
{\an8}‫מיס אן הרטיגן.‬

89
00:06:44,404 --> 00:06:48,658
{\an8}‫מוצגת בידי אמה, ליידי הרטיגן הנכבדת.‬

90
00:06:56,165 --> 00:06:58,167
‫מיס דולורס סטואל.‬

91
00:07:02,296 --> 00:07:04,757
‫היא שנאה אותי.‬

92
00:07:04,757 --> 00:07:07,885
‫לא ייתכן. היית מושלמת.‬

93
00:07:07,885 --> 00:07:09,387
‫מיס קלרה ליווינגסטון.‬

94
00:07:20,565 --> 00:07:23,401
‫שאביא לך משהו מרענן, הוד מלכותך?‬
‫-אולי ארון מתים.‬

95
00:07:23,985 --> 00:07:28,823
‫השיעמום כאן היום‬
‫עלול להחיש את מותי בכל רגע.‬

96
00:07:30,575 --> 00:07:32,702
‫מיס אלכסנדרה מור,‬

97
00:07:33,244 --> 00:07:37,874
‫מוצגת בידי אמה, ליידי מור הנכבדת.‬

98
00:07:38,374 --> 00:07:41,043
‫ממתי אתה עושה כניסות אלגנטיות?‬

99
00:07:42,420 --> 00:07:44,380
‫ממתי את לובשת כל כך הרבה מלמלה?‬

100
00:07:45,506 --> 00:07:47,091
‫זה פשוט הסגנון העונה.‬

101
00:07:47,091 --> 00:07:48,801
‫מיס נטלי גרין!‬

102
00:07:50,011 --> 00:07:52,013
‫מוצגת בידי אמה,‬

103
00:07:52,013 --> 00:07:55,391
‫ליידי גרין הנכבדת.‬

104
00:08:01,606 --> 00:08:04,734
‫זו יציאתך לחברה, פרנצ׳סקה. אינך נרגשת?‬

105
00:08:05,359 --> 00:08:08,488
‫אני מניחה שבעקבות יציאתי לחברה,‬
‫אולי אכיר מישהו.‬

106
00:08:09,322 --> 00:08:11,282
‫יהיה נחמד לגור בבית משלי.‬

107
00:08:11,991 --> 00:08:15,495
‫רק לפני שבוע חזרת מבאת׳,‬
‫וכבר את משתוקקת להימלט מפנינו.‬

108
00:08:15,495 --> 00:08:17,872
‫לא, אני רק רוצה קצת שקט ושלווה.‬

109
00:08:18,498 --> 00:08:23,252
‫חוששתני שאם את מחפשת שלווה,‬
‫כל זה עלול להציף אותך.‬

110
00:08:23,252 --> 00:08:24,712
‫את יודעת, אפילו דפני...‬

111
00:08:24,712 --> 00:08:26,714
‫אימא, אל תטריחי את עצמך.‬

112
00:08:26,714 --> 00:08:30,927
‫אם אני מצליחה למצוא שלווה בבלגן של ביתנו,‬
‫בוודאי אמצא את דרכי בעונה.‬

113
00:08:32,345 --> 00:08:34,013
‫מיס פרנצ׳סקה ברידג׳רטון,‬

114
00:08:34,013 --> 00:08:35,765
‫מוצגת בידי אמה,‬

115
00:08:35,765 --> 00:08:39,519
‫האלמנה הנכבדת, ליידי ברידג׳רטון.‬

116
00:08:57,662 --> 00:08:59,622
‫נערת ברידג׳רטון, הוד מלכותך.‬

117
00:09:00,289 --> 00:09:02,250
‫היה לך מזל טוב עם בני ברידג׳רטון.‬

118
00:09:25,439 --> 00:09:27,817
‫מיס ויניפרד ברגאן,‬

119
00:09:28,401 --> 00:09:30,069
‫מוצגת בידי אמה,‬

120
00:09:30,069 --> 00:09:32,780
‫ברונית ברגאן הנכבדת.‬

121
00:09:47,044 --> 00:09:48,963
‫ללא כל ספק,‬

122
00:09:48,963 --> 00:09:51,632
‫החתונה שלנו הייתה יפה בהרבה משלכם.‬

123
00:09:51,632 --> 00:09:53,467
‫בעיניי, חתונתנו הייתה נהדרת.‬

124
00:09:53,467 --> 00:09:56,554
‫כן. אומרים שקל יותר להרשים כלות מבוגרות.‬

125
00:09:56,554 --> 00:09:59,724
‫אם כך תרצה כלתי... אשא אותך בשנית.‬

126
00:09:59,724 --> 00:10:03,352
‫בשלישית. העיקר שתהיי מאושרת.‬

127
00:10:03,352 --> 00:10:06,772
‫ולבזבז על כך את כל כספה‬
‫של דודתנו המנוחה פטוניה, מר דנקוורת׳?‬

128
00:10:06,772 --> 00:10:08,983
‫תודה לאל שהדודה פטוניה מתה.‬

129
00:10:08,983 --> 00:10:11,152
‫ובדיוק בזמן לירח הדבש שלנו.‬

130
00:10:11,152 --> 00:10:12,945
‫דווקא חיבבתי את הדודה פטוניה.‬

131
00:10:12,945 --> 00:10:16,657
‫אלא מה? היא הייתה רווקה זקנה ומשעממת‬
‫שרק קראה ספרים כל הזמן.‬

132
00:10:16,657 --> 00:10:20,077
‫היא לא הייתה משעממת. היא רק לא חיבבה אתכם.‬

133
00:10:20,077 --> 00:10:21,037
‫מספיק.‬

134
00:10:21,037 --> 00:10:23,497
‫היום אנו חוזרים לחברה כשמצבנו טוב,‬

135
00:10:23,497 --> 00:10:25,374
‫וכספינו מסודרים,‬

136
00:10:25,374 --> 00:10:27,585
‫בלי אף גבר שיגיד לנו מה לעשות.‬

137
00:10:27,585 --> 00:10:29,211
‫הבה ניהנה מהיום הזה.‬

138
00:10:38,638 --> 00:10:40,848
‫אם יורשה לי לדבר גלויות, גבירתי...‬

139
00:10:40,848 --> 00:10:42,475
‫כך את עושה תמיד, ויולט.‬

140
00:10:43,309 --> 00:10:46,437
‫הסיפור על הדודה פטוניה.‬
‫בלי להעליב את המתים...‬

141
00:10:47,104 --> 00:10:50,024
‫מישהו באמת יאמין שרווקה זקנה,‬

142
00:10:50,024 --> 00:10:52,443
‫שאפילו עגלה עם חמור מעולם לא הייתה לה,‬

143
00:10:52,443 --> 00:10:54,612
‫הורישה לך הון?‬

144
00:10:54,612 --> 00:10:57,782
‫שומו שמיים,‬
‫אף אחד בלונדון לא יודע איך היא חיה.‬

145
00:10:57,782 --> 00:11:02,495
‫אין להם מושג אם היא הסתירה‬
‫כדים מלאים במטבעות מתחת לרצפה.‬

146
00:11:02,495 --> 00:11:05,206
‫האמת סופה להתגלות במלוא כיעורה.‬

147
00:11:05,206 --> 00:11:06,957
‫אבל למה שתשמעי בקולי?‬

148
00:11:07,458 --> 00:11:11,170
‫הנה את. אני מבינה שסיימת לחלום בהקיץ.‬

149
00:11:11,170 --> 00:11:13,422
‫אכן. שנצא?‬

150
00:11:30,356 --> 00:11:31,732
‫איפה היא?‬

151
00:11:31,732 --> 00:11:34,735
‫מילא לא לבחור יהלום בקבלת הפנים,‬

152
00:11:34,735 --> 00:11:38,322
‫אך להיעדר מאירוע שנערך לכבודה‬

153
00:11:38,322 --> 00:11:40,408
‫זה עניין אחר לגמרי.‬

154
00:11:40,408 --> 00:11:43,828
‫האם בנותינו באמת לקו בחסר הבוקר?‬

155
00:11:45,121 --> 00:11:48,124
‫בהחלט נראה שדעתן מוסחת.‬

156
00:11:48,999 --> 00:11:51,794
‫האם חזרת העירה מסיבה מסוימת?‬

157
00:11:51,794 --> 00:11:54,839
‫מחפש משהו? או מישהי?‬

158
00:11:54,839 --> 00:11:57,508
‫אם את שואלת אם חזרתי כדי להינשא העונה,‬

159
00:11:57,508 --> 00:11:59,218
‫תשובתי עלולה לאכזב.‬

160
00:11:59,218 --> 00:12:01,762
‫אם כי לקח אחד שלמדתי במסעותיי‬

161
00:12:01,762 --> 00:12:04,640
‫הוא שמוטב לצפות לבלתי־צפוי.‬

162
00:12:36,839 --> 00:12:37,673
‫אוי, הביטו.‬

163
00:12:38,591 --> 00:12:42,052
‫הרי זו פנלופי פת׳רינגטון, ושוב בשמלה בצבע...‬

164
00:12:42,052 --> 00:12:43,804
‫קרסידה.‬
‫-אלואיז!‬

165
00:12:43,804 --> 00:12:45,765
‫הנה את. חיפשתי אותך בכל מקום.‬

166
00:12:45,765 --> 00:12:47,016
‫ואני אותך.‬

167
00:12:47,016 --> 00:12:49,185
‫שנשתה לימונדה?‬

168
00:12:49,769 --> 00:12:52,438
‫רעיון נפלא. גרוני ניחר מרוב צמא.‬

169
00:12:54,231 --> 00:12:56,692
‫כמה נעים לחזור מן הכפר, הלא כן?‬

170
00:12:56,692 --> 00:12:59,153
‫רוח הפרצים, הריקנות...‬

171
00:12:59,904 --> 00:13:02,114
‫את יודעת שקוראים לזה ״אוויר צח״?‬

172
00:13:02,114 --> 00:13:05,284
‫טוב, ההתיידדות איתך שם הייתה הפתעה משמחת.‬

173
00:13:05,284 --> 00:13:08,204
‫אך בסופו של דבר,‬
‫בלונדון אני מרגישה בבית.‬

174
00:13:08,204 --> 00:13:10,581
‫והעונה תהיה נעימה בהרבה כשאת לצדי.‬

175
00:13:13,083 --> 00:13:13,918
‫כמובן.‬

176
00:13:17,213 --> 00:13:19,965
‫אני חולמת על בעלי לעתיד מאז שהייתי קטנה.‬

177
00:13:20,674 --> 00:13:22,760
‫הוא יהיה יפה תואר,‬

178
00:13:22,760 --> 00:13:24,804
‫רומנטיקן, אינטליגנט...‬

179
00:13:24,804 --> 00:13:27,139
‫אל תשכחי ממשפחה טובה. וגבוה.‬

180
00:13:27,723 --> 00:13:30,017
‫תמיד דמיינתי גבר שכותב שירה.‬

181
00:13:30,017 --> 00:13:31,101
‫אבל, מעל לכול,‬

182
00:13:31,101 --> 00:13:34,063
‫מישהו שיש לי פרפרים בבטן כשאני מביטה בו.‬

183
00:13:36,482 --> 00:13:37,983
‫ואת, מיס פרנצ׳סקה?‬

184
00:13:40,778 --> 00:13:41,779
‫מישהו...‬

185
00:13:43,072 --> 00:13:45,032
‫טוב־לב, אני מניחה.‬

186
00:13:45,658 --> 00:13:47,159
‫זה מובן מאליו.‬

187
00:13:47,159 --> 00:13:48,953
‫הרי לא תרצי גבר רע־לב.‬

188
00:13:49,829 --> 00:13:51,413
‫לא, ודאי שלא.‬

189
00:13:58,963 --> 00:14:00,714
‫שבוע בלבד אחרי ירח הדבש שלכם,‬

190
00:14:00,714 --> 00:14:03,592
‫וכבר בני נוטש אותך לאנחות.‬

191
00:14:04,927 --> 00:14:07,054
‫בזמן שנעדרנו, ערימת הניירת של אנתוני‬

192
00:14:07,054 --> 00:14:11,392
‫גבהה כמעט עד התקרה. עם קצת מזל,‬
‫הוא ישלים את העבודה עד הנשף הראשון.‬

193
00:14:11,392 --> 00:14:12,309
‫הבה נקווה.‬

194
00:14:12,309 --> 00:14:17,022
‫עם שתי אחיות שיוצאות לחברה העונה,‬
‫העבודה רק החלה.‬

195
00:14:17,606 --> 00:14:20,359
‫היא נראית די שלווה, הלא כן? ותכליתית.‬

196
00:14:20,359 --> 00:14:21,735
‫אכן, אבל...‬

197
00:14:21,735 --> 00:14:23,988
‫תכליתיות היא למעשה ההפך מאהבה.‬

198
00:14:24,488 --> 00:14:26,615
‫אני סקרנית לראות את ביצועיה.‬

199
00:14:28,826 --> 00:14:29,660
‫ואלואיז?‬

200
00:14:31,912 --> 00:14:34,039
‫החברות החדשה הזו לא מובנת לי.‬

201
00:14:35,624 --> 00:14:38,294
‫אך ביליתי זמן כה רב בעונה שעברה‬
‫בניסיונות לעזור לה,‬

202
00:14:38,294 --> 00:14:40,838
‫עד שעזרתי כמעט והוציאה אותה מן החברה.‬

203
00:14:40,838 --> 00:14:42,923
‫אז לא אתערב.‬

204
00:14:42,923 --> 00:14:43,924
‫בינתיים.‬

205
00:14:45,342 --> 00:14:48,012
‫את תמיד רואה את ילדייך בבהירות.‬

206
00:14:49,388 --> 00:14:53,434
‫הלוואי שאתקרב ליכולותייך כוויקונטסה.‬
‫-אני בטוחה שתתעלי עליי.‬

207
00:14:53,434 --> 00:14:57,938
‫ואנא סלחי לי,‬
‫אעבור לבית אחר ברגע שאמצא לי כזה.‬

208
00:14:57,938 --> 00:15:01,442
‫לא קל כששתי בנות יוצאות לחברה בו־זמנית.‬

209
00:15:02,151 --> 00:15:03,193
‫אל דאגה.‬

210
00:15:03,819 --> 00:15:07,281
‫בהודו, אימהות נוהגות להישאר בבית‬
‫הרבה אחרי שהילדים נישאים.‬

211
00:15:08,073 --> 00:15:09,700
‫אשמח שתהיי בקרבתי.‬

212
00:15:11,035 --> 00:15:12,870
‫ליידי ברידג׳רטון.‬

213
00:15:12,870 --> 00:15:14,330
‫כן.‬
‫-כן. אוי ואבוי...‬

214
00:15:15,080 --> 00:15:17,708
‫את נהנית מהחגיגות היום?‬
‫-עד מאוד.‬

215
00:15:17,708 --> 00:15:20,419
‫אם כי המלכה בולטת בהיעדרה.‬

216
00:15:20,419 --> 00:15:21,337
‫כן.‬

217
00:15:22,004 --> 00:15:25,507
‫אני חושבת שהיא נרתעת מעט,‬

218
00:15:25,507 --> 00:15:27,843
‫לאחר שחושיה הטעו אותה בשנה שעברה.‬

219
00:15:27,843 --> 00:15:30,804
‫אך כמובן, בסוף הכול הסתדר.‬

220
00:15:31,305 --> 00:15:32,556
‫אין סיבה לדאגה.‬

221
00:15:32,556 --> 00:15:34,808
‫נסי לומר זאת לאימהות האחרות.‬

222
00:15:40,147 --> 00:15:41,190
‫מסעותיי?‬

223
00:15:41,190 --> 00:15:44,360
‫אינני יכול אפילו להתחיל‬
‫לחלוק איתכן את הרפתקאותיי,‬

224
00:15:44,360 --> 00:15:46,654
‫פן תתעלפנה.‬

225
00:15:47,363 --> 00:15:48,781
‫וזה בהחלט לא מתאים.‬

226
00:15:49,907 --> 00:15:54,036
‫איך ייתכן שעדיין‬
‫אינכן טובעות במחזרים העונה?‬

227
00:15:55,245 --> 00:15:57,039
‫אתן פרחים מלבלבים.‬

228
00:15:57,581 --> 00:15:58,749
‫כל אחת ואחת מכן.‬

229
00:16:00,167 --> 00:16:03,837
‫סיפורי טיוליי בעולם אינם מתאימים‬
‫לעלמות צעירות ועדינות כמוכן.‬

230
00:16:04,755 --> 00:16:07,633
‫אם אספר לכן ולו על הקטנה שבהרפתקאותיי...‬

231
00:16:08,509 --> 00:16:10,135
‫איאלץ להתחתן איתכן.‬

232
00:16:16,141 --> 00:16:18,310
‫איזה מגוון של יפהפיות.‬

233
00:16:19,019 --> 00:16:20,813
‫הגברים יילחמו עליכן.‬

234
00:16:21,855 --> 00:16:23,357
‫לא אוכל להתחרות!‬

235
00:16:32,366 --> 00:16:34,910
‫התעוררנו וגילינו שהוא ברח במהלך הלילה.‬

236
00:16:34,910 --> 00:16:38,330
‫הוא לא עצר אפילו כדי לקחת‬
‫את ארון הרובים שלו. או אותי.‬

237
00:16:38,998 --> 00:16:43,836
‫ובכן, הבה נקווה שהטוען הבא‬
‫לתואר הלורד פת׳רינגטון יהיה אדם ישר יותר.‬

238
00:16:43,836 --> 00:16:47,214
‫או שמא הנטייה לגנוב עוברת אצלכם בתורשה?‬

239
00:16:48,632 --> 00:16:50,801
‫למעשה, לא יהיו עוד טוענים לתואר,‬

240
00:16:50,801 --> 00:16:52,803
‫שכן לורד פת׳רינגטון הקודם‬

241
00:16:52,803 --> 00:16:56,181
‫הכין מסמך ובו הוריש את האחוזה לבנותיי.‬

242
00:16:56,724 --> 00:16:58,934
‫ברגע שאחת מהן תעמיד יורש.‬

243
00:16:59,643 --> 00:17:00,602
‫באמת?‬

244
00:17:02,646 --> 00:17:04,523
‫שמא נשתה משהו?‬

245
00:17:05,024 --> 00:17:06,233
‫אולי משהו חזק?‬

246
00:17:14,241 --> 00:17:15,159
‫פן.‬

247
00:17:15,868 --> 00:17:16,785
‫טוב לראות אותך.‬

248
00:17:17,828 --> 00:17:18,829
‫כן?‬
‫-באמת.‬

249
00:17:18,829 --> 00:17:21,415
‫אני חש כאילו נעדרתי שנים, לא חודשים.‬

250
00:17:21,415 --> 00:17:23,417
‫בהחלט חלו שינויים רבים.‬

251
00:17:24,126 --> 00:17:25,377
‫רבים מאוד, אני יודע.‬

252
00:17:25,377 --> 00:17:27,254
‫אך זו הייתה האופנה בפריז.‬

253
00:17:28,714 --> 00:17:30,049
‫אתה נראה מכובד, אבל...‬

254
00:17:30,049 --> 00:17:33,594
‫מצד שני, כך נראית תמיד.‬
‫-בסופו של דבר, זה רק ביגוד.‬

255
00:17:34,595 --> 00:17:37,973
‫אך נראה שבמקומות אחרים חל שינוי יסודי.‬

256
00:17:37,973 --> 00:17:41,602
‫נדמה לי, או שאלואיז צעדה‬
‫שלובת זרועות עם קרסידה קאופר?‬

257
00:17:42,394 --> 00:17:45,272
‫כפי שאמרת, לעתים הזמן מתקדם במהירות רבה.‬

258
00:17:50,652 --> 00:17:54,323
‫למה לא סיפרת לנו קודם‬
‫שאחת מאיתנו תהיה ליידי פת׳רינגטון החדשה?‬

259
00:17:54,323 --> 00:17:57,534
‫מה הטעם לבקש מאחת מכן שתעשה ילד?‬

260
00:17:57,534 --> 00:17:59,119
‫שתיכן נשים נשואות.‬

261
00:17:59,119 --> 00:18:01,330
‫ממתי צריך לומר לאופה לאפות?‬

262
00:18:01,330 --> 00:18:04,208
‫טכנית, אחד מבנינו‬
‫יהיה לורד פת׳רינגטון החדש.‬

263
00:18:04,208 --> 00:18:07,127
‫אחת מאיתנו פשוט תהיה אמו של היורש.‬
‫-״אחת מאיתנו״?‬

264
00:18:07,127 --> 00:18:09,379
‫את חושבת שאת משתתפת במרוץ הזה?‬
‫עם איזה בעל?‬

265
00:18:09,379 --> 00:18:11,715
‫טכנית, כשאהיה אמו של היורש,‬

266
00:18:11,715 --> 00:18:14,802
‫המשימה הראשונה תהיה‬
‫לסלק את הספרים המאובקים מהבית.‬

267
00:18:14,802 --> 00:18:17,971
‫אחרי שאחליף את הווילונות‬
‫המזעזעים של אימא, כמובן.‬

268
00:18:18,555 --> 00:18:21,683
‫אל דאגה, ארשה לך לשמור את הספרים. במלתחה.‬

269
00:18:22,351 --> 00:18:25,687
‫שתהיה ריקה, מן הסתם,‬
‫כי מי ירצה לבוא לבקר אתכן?‬

270
00:18:25,687 --> 00:18:30,109
‫אף אחת מכן לא תירש דבר‬
‫אם לא תלכו הביתה ותיגשו לעבודה!‬

271
00:18:30,109 --> 00:18:34,363
‫אפשר קודם לבוא לאכול משהו?‬
‫הבשלנית שלך הרבה יותר טובה משלנו.‬

272
00:18:34,363 --> 00:18:37,533
‫זו אשמתכן, כי התחתנתן‬
‫עם גברים נטולי תארים! לכו!‬

273
00:18:47,668 --> 00:18:49,419
‫הבה נקווה שלא ימהרו.‬

274
00:18:54,800 --> 00:18:58,428
‫אני מתנחמת בעובדה‬
‫שתמיד תהיי כאן כדי לטפל בי.‬

275
00:19:35,591 --> 00:19:38,218
‫אשמח שלא לראות עוד צבעי הדרים לעולם.‬

276
00:19:38,802 --> 00:19:40,637
‫אכן, צבעים חמוצים.‬

277
00:19:40,637 --> 00:19:44,391
‫אך מה גרם לרצון הפתאומי הזה לשינוי?‬

278
00:19:44,933 --> 00:19:46,810
‫אינני יכולה להמשיך לגור בבית.‬

279
00:19:46,810 --> 00:19:50,272
‫כבר היה קשה לחיות לפי הכללים של אמי,‬
‫אבל אחיותיי...‬

280
00:19:51,440 --> 00:19:55,485
‫להיות נתונה לגחמותיהם של האנשים‬
‫האכזריים או הטיפשים ביותר שאני מכירה...‬

281
00:19:57,905 --> 00:19:59,865
‫אני מוכרחה להינשא לפני שזה יקרה.‬

282
00:20:00,532 --> 00:20:01,366
‫הגיע הזמן.‬

283
00:20:02,284 --> 00:20:03,202
‫הבנתי.‬

284
00:20:03,994 --> 00:20:07,998
‫והאם חשבת על מחזר מסוים?‬

285
00:20:12,044 --> 00:20:13,378
‫עליי לנהוג בתבונה.‬

286
00:20:14,171 --> 00:20:15,172
‫מישהו טוב־לב,‬

287
00:20:15,756 --> 00:20:18,675
‫שיאפשר לי פרטיות, מסיבות מובנות.‬

288
00:20:19,885 --> 00:20:22,387
‫אם כך, אכן דרוש לך מראה חדש.‬

289
00:20:24,640 --> 00:20:27,809
‫אולי משהו בסגנון שאופנתי בפריז.‬

290
00:20:34,149 --> 00:20:37,069
‫היא נהדרת, אחי! מאיפה היא?‬
‫-סוחר במרסיי.‬

291
00:20:37,069 --> 00:20:38,528
‫הבושם שלי מפריז?‬

292
00:20:38,528 --> 00:20:41,365
‫מניין הקלפים החדשים שלי? זה כתוב בספרדית?‬

293
00:20:41,365 --> 00:20:45,118
‫ביקרת בצרפת וגם בספרד?‬
‫-התווים שלי כתובים באיטלקית.‬

294
00:20:45,118 --> 00:20:48,413
‫בכמה ערים ביקרת בארבעה חודשים?‬
‫-אני כבר לא זוכר, האמת.‬

295
00:20:49,456 --> 00:20:51,750
‫לא, לא כאן. בחוץ.‬

296
00:20:52,334 --> 00:20:53,585
‫שאימא לא תראה.‬

297
00:21:00,092 --> 00:21:01,551
‫פרנצ׳סקה, איפה אחותך?‬

298
00:21:03,470 --> 00:21:04,554
‫אלואיז!‬

299
00:21:05,055 --> 00:21:06,223
‫הגיע הזמן לתופרת.‬

300
00:21:07,349 --> 00:21:09,017
‫מתי יפסיקו לאחר במשפחה הזאת?‬

301
00:21:09,017 --> 00:21:10,894
‫מתנה לך, אימא.‬

302
00:21:12,562 --> 00:21:13,397
‫תודה!‬

303
00:21:18,527 --> 00:21:19,987
‫הוא מקסים!‬

304
00:21:20,570 --> 00:21:21,780
‫באמת.‬

305
00:21:25,200 --> 00:21:28,495
‫אוי, אנחנו באמת באיחור. פרנצ׳סקה.‬

306
00:21:28,495 --> 00:21:29,663
‫אלואיז!‬

307
00:21:36,920 --> 00:21:39,798
‫אלואיז. את בוודאי לא ממהרת לתופרת.‬

308
00:21:40,507 --> 00:21:41,591
‫יש לי משהו בשבילך.‬

309
00:21:42,301 --> 00:21:43,844
‫הנה זה.‬
‫-זה ספר.‬

310
00:21:43,844 --> 00:21:46,763
‫ספר בווארי נדיר על זכויות...‬
‫-אני באמצע ספר.‬

311
00:21:47,347 --> 00:21:48,974
‫שמו ״אמה״.‬
‫-רומן?‬

312
00:21:48,974 --> 00:21:51,226
‫את לא טיפוס של רומנטיקה טיפשית.‬

313
00:21:52,269 --> 00:21:54,021
‫אולי טעמי השתנה.‬

314
00:21:54,730 --> 00:21:57,858
‫מה שנהגתי לקרוא,‬
‫על נשים שמוצאות את דרכן מחוץ לחברה...‬

315
00:21:57,858 --> 00:21:59,151
‫הם היו הרומנטיים.‬

316
00:21:59,151 --> 00:22:01,111
‫בספר הזה יש הומור, ואמת,‬

317
00:22:01,820 --> 00:22:04,573
‫הקושי שבידידות... הוא סביר מהם בהרבה.‬

318
00:22:05,157 --> 00:22:07,826
‫ואני מבין שגם טעמך בחברות השתנה.‬

319
00:22:08,952 --> 00:22:10,912
‫קרסידה הפתיעה אותי בקיץ.‬

320
00:22:10,912 --> 00:22:13,248
‫היא היחידה שהייתה טובה אליי בכפר.‬

321
00:22:13,248 --> 00:22:14,583
‫ומה לגבי פנלופי?‬

322
00:22:16,209 --> 00:22:17,419
‫פשוט התרחקנו.‬

323
00:22:18,420 --> 00:22:20,922
‫ליידי ויסלדאון כמעט הרסה אותי בעונה שעברה.‬

324
00:22:21,506 --> 00:22:25,302
‫הפסדתי בקרב, ואבד לי החשק להילחם,‬
‫אז הצטרפתי לצד המנצח.‬

325
00:22:25,302 --> 00:22:26,928
‫בדומה לך, ממה שהבנתי.‬

326
00:22:28,263 --> 00:22:29,681
‫או שזה באמת אופייך החדש?‬

327
00:22:31,099 --> 00:22:32,893
‫גברים לא מגלים את סודותיהם.‬

328
00:22:34,269 --> 00:22:35,228
‫כמה בודד.‬

329
00:22:42,944 --> 00:22:45,030
‫- מאדאם דלקרואה‬
‫תופרת -‬

330
00:23:01,713 --> 00:23:03,840
‫חכי לי בכרכרה בבקשה, ריי.‬

331
00:23:14,476 --> 00:23:15,644
‫קיוויתי שניפגש.‬

332
00:23:16,603 --> 00:23:17,604
‫זה לא נראה כך‬

333
00:23:18,438 --> 00:23:20,190
‫כשהתחבאת בכפר כל הקיץ.‬

334
00:23:20,774 --> 00:23:23,402
‫התרחקתי מהחברה מפני שלא ידעתי‬
‫אם תרצי לראות אותי.‬

335
00:23:24,403 --> 00:23:26,988
‫ואולי מפני שחששת שאחשוף את סודך.‬

336
00:23:27,614 --> 00:23:29,032
‫תודה שלא עשית זאת.‬

337
00:23:30,826 --> 00:23:33,370
‫אלואיז, אני כה מצטערת. על הכול.‬

338
00:23:33,370 --> 00:23:37,207
‫על מה שעשית, או על העובדה‬
‫שגיליתי שאת זו שכתבה דברים כה קשים?‬

339
00:23:37,999 --> 00:23:42,337
‫אולי לא הבנת את מעשיי, אבל רק ניסיתי להגן...‬
‫-אני לא זקוקה להסברים שלך.‬

340
00:23:42,337 --> 00:23:46,466
‫שמרתי את סודך דווקא משום‬
‫שאינני רוצה לחזור ולדוש בעבר.‬

341
00:23:47,843 --> 00:23:50,095
‫כעת לך יש את חייך, ולי את חיי.‬

342
00:23:50,095 --> 00:23:51,304
‫עם קרסידה?‬

343
00:23:52,013 --> 00:23:53,974
‫את באמת מיודדת איתה?‬

344
00:23:54,558 --> 00:23:56,184
‫שיהיה לך בהצלחה, פנלופי.‬

345
00:24:01,106 --> 00:24:02,274
‫המדיירה שלך, אדוני.‬

346
00:24:02,274 --> 00:24:05,694
‫חלילה שאתלונן על כוסית אחר הצהריים,‬

347
00:24:05,694 --> 00:24:07,112
‫אך לכבוד מה התכנסנו?‬

348
00:24:07,112 --> 00:24:10,407
‫רציתי להודות לך על הטיפול באחוזה‬
‫בזמן שהייתי בירח הדבש.‬

349
00:24:10,407 --> 00:24:12,659
‫תשומת הלב לפרטים הפתיעה אותי.‬

350
00:24:13,785 --> 00:24:15,620
‫אינני יודע אם להתרגש או להיעלב.‬

351
00:24:15,620 --> 00:24:16,830
‫אולי גם וגם?‬

352
00:24:17,831 --> 00:24:20,083
‫למען האמת, שמחתי שהייתה לי מטרה.‬

353
00:24:20,083 --> 00:24:24,004
‫מאז שחזרת, אינני יודע מה בדיוק עליי לעשות.‬

354
00:24:24,004 --> 00:24:26,548
‫אימא בוודאי הכינה לך רשימה של רעיות.‬

355
00:24:26,548 --> 00:24:29,134
‫אחי, תעסיק אותו בבקשה, לפחות חלק מהזמן.‬

356
00:24:29,134 --> 00:24:33,597
‫ואותך הזמנתי כדי לברך אותך‬
‫על מעריצותיך החדשות.‬

357
00:24:33,597 --> 00:24:35,599
‫אני לא בטוח שזה מעודד אותי.‬

358
00:24:35,599 --> 00:24:38,059
‫בני ברידג׳רטון, סליחה על העיכוב.‬

359
00:24:38,059 --> 00:24:39,686
‫העסק משגשג.‬

360
00:24:39,686 --> 00:24:41,813
‫טוב לראות. תצטרף אלינו לכוסית?‬

361
00:24:41,813 --> 00:24:44,483
‫סלחו לי, האישה לפני הכול.‬

362
00:24:47,736 --> 00:24:49,821
‫מר דנדס בא לפגישה איתנו, ויל.‬

363
00:24:50,363 --> 00:24:52,908
‫מר דנדס. תשתה משהו?‬

364
00:24:52,908 --> 00:24:54,242
‫לא.‬

365
00:24:54,242 --> 00:24:55,535
‫לא, תודה.‬

366
00:24:56,119 --> 00:24:58,121
‫אקצר בדבריי. אם שניכם כבר כאן...‬

367
00:24:58,705 --> 00:25:02,584
‫האם ידוע לך, גב׳ מונדריץ׳,‬
‫על רב־דודתך, ליידי קנט?‬

368
00:25:03,668 --> 00:25:04,794
‫קנט, כן.‬

369
00:25:04,794 --> 00:25:05,921
‫נפגשנו פעם,‬

370
00:25:06,421 --> 00:25:08,423
‫בצעירותי. אישה קרה מאוד.‬

371
00:25:08,423 --> 00:25:10,967
‫מאז היא התקררה עוד יותר, חוששני.‬

372
00:25:12,302 --> 00:25:13,136
‫היא מתה?‬

373
00:25:16,431 --> 00:25:17,807
‫היא הורישה לנו משהו?‬

374
00:25:17,807 --> 00:25:19,434
‫היא לא הורישה לכם משהו;‬

375
00:25:20,018 --> 00:25:22,354
‫היא הורישה לבנכם, ניקולס, את הכול.‬

376
00:25:23,271 --> 00:25:26,399
‫ולמרות שכמה מדודנייך היו קרובים אליה יותר,‬

377
00:25:26,399 --> 00:25:28,360
‫לאף אחד מהם אין בן זכר.‬

378
00:25:28,902 --> 00:25:30,153
‫לפיכך,‬

379
00:25:30,153 --> 00:25:33,448
‫ניקולס יהיה ברון קנט הבא.‬

380
00:25:41,248 --> 00:25:43,750
‫אולי מוטב שנשתה כוסית בעצמנו.‬

381
00:26:39,389 --> 00:26:41,182
‫תתעלמי מהם.‬
‫-אינני יכולה!‬

382
00:26:42,225 --> 00:26:43,560
‫סמכי עליי.‬

383
00:26:43,560 --> 00:26:46,938
‫אין סיכוי שמה שקורה שם בחוץ‬
‫חשוב כמו מה שקורה כאן למטה.‬

384
00:26:49,399 --> 00:26:50,233
‫לעשות יורש.‬

385
00:26:52,110 --> 00:26:53,361
‫ברור לך‬

386
00:26:53,361 --> 00:26:57,157
‫שמה שאנחנו עושים זה לא מה שמניב יורש?‬

387
00:26:58,158 --> 00:26:59,409
‫צריך להתחיל איפשהו.‬

388
00:26:59,409 --> 00:27:02,454
‫זה השבוע הראשון שלי כוויקונטסה בביתי החדש.‬

389
00:27:02,454 --> 00:27:04,748
‫הלילה הנשף של ליידי דנברי.‬

390
00:27:04,748 --> 00:27:06,374
‫עליי להותיר רושם טוב.‬

391
00:27:27,479 --> 00:27:29,230
‫- ליידי דנברי מציגה: נשף ארבע העונות -‬

392
00:27:34,027 --> 00:27:36,237
‫ברצוני לנסות משהו שונה הערב.‬

393
00:28:44,431 --> 00:28:47,100
‫ליידי דנברי, שוב התעלית על עצמך.‬

394
00:28:47,100 --> 00:28:51,187
‫כידוע לכם,‬
‫הנשף הראשון אינו עניין של מה בכך.‬

395
00:28:51,187 --> 00:28:52,772
‫אינני מקלה ראש בכך.‬

396
00:28:59,279 --> 00:29:01,823
‫מעניין על מה ויסלדאון תכתוב בגיליון הבא.‬

397
00:29:01,823 --> 00:29:03,742
‫פתיחת העונה משעממת למדי.‬

398
00:29:04,909 --> 00:29:07,454
‫היא בטח תמצא משהו. או תמציא משהו.‬

399
00:29:07,454 --> 00:29:10,582
‫סליחה, עלמתי. הגלימה שלך.‬

400
00:29:11,541 --> 00:29:12,500
‫כן, כמובן.‬

401
00:29:19,382 --> 00:29:21,634
‫לא נראה לי שיהיה בכך צורך.‬

402
00:29:27,724 --> 00:29:29,267
‫כולם נועצים בנו עיניים?‬

403
00:29:29,267 --> 00:29:30,810
‫מרוב קנאה, אהובתי,‬

404
00:29:30,810 --> 00:29:32,437
‫על כך שכעת את שלי.‬

405
00:29:38,485 --> 00:29:40,570
‫מבטיהם אינם מופנים כלפינו.‬

406
00:29:43,865 --> 00:29:46,201
‫היא מבזבזת את הוני עוד בטרם ירשתי אותו!‬

407
00:29:46,201 --> 00:29:47,827
‫זו כוונתה!‬

408
00:29:47,827 --> 00:29:49,829
‫אם רצונה הוא ללבוש צבע מדכא כזה,‬

409
00:29:49,829 --> 00:29:51,289
‫זו זכותה.‬

410
00:29:59,506 --> 00:30:02,383
‫אמרתי לרוזנת שבמולדתי לא נהוג...‬

411
00:30:38,127 --> 00:30:40,922
‫מיס פת׳רינגטון. כמה טוב לראותך.‬

412
00:30:40,922 --> 00:30:42,423
‫איזו שמלה מרשימה את לובשת.‬

413
00:30:43,675 --> 00:30:44,759
‫גם אתה, אדוני.‬

414
00:30:46,928 --> 00:30:49,472
‫לא החלק על השמלה, כמובן. החלק הראשון.‬

415
00:30:49,472 --> 00:30:52,600
‫טוב לראות את כולכם במלבושיכם ההולמים,‬

416
00:30:52,600 --> 00:30:55,103
‫אשר אינם דמויי שמלות כלל ועיקר.‬

417
00:31:01,025 --> 00:31:02,944
‫את באמת נהנית לרקום?‬

418
00:31:02,944 --> 00:31:06,364
‫בוודאי. זה רבגוני כל כך.‬

419
00:31:07,448 --> 00:31:08,449
‫למשל?‬

420
00:31:08,449 --> 00:31:09,784
‫אם כבר שאלת...‬

421
00:31:10,577 --> 00:31:12,871
‫יש את תך הגבעול המוכר והטוב,‬

422
00:31:13,496 --> 00:31:16,291
‫התך הישר, התך התוכף, תך השרשרת...‬

423
00:31:16,291 --> 00:31:18,626
‫הקשר הצרפתי, לימים נועזים במיוחד.‬

424
00:31:18,626 --> 00:31:19,752
‫כן!‬

425
00:31:20,753 --> 00:31:23,047
‫אני אוהבת לקרוא. מאוד.‬

426
00:31:23,047 --> 00:31:24,257
‫אולי יותר מדי.‬

427
00:31:24,257 --> 00:31:26,342
‫אמי תמיד אומרת ״תניחי את הספר״!‬

428
00:31:26,342 --> 00:31:29,470
‫לא שיש משהו רע בקריאה, כמובן.‬

429
00:31:29,470 --> 00:31:32,098
‫לא ברור לי מדוע היא עושה זאת.‬
‫אתם אוהבים לקרוא?‬

430
00:31:32,599 --> 00:31:35,018
‫תך הנוצות, תך בצלאל...‬

431
00:31:35,977 --> 00:31:37,520
‫תך הנטיפות!‬

432
00:31:39,022 --> 00:31:40,440
‫איזהו האהוב עלייך, מיס אלואיז?‬

433
00:31:42,609 --> 00:31:45,236
‫תך ההעברה.‬

434
00:31:46,446 --> 00:31:47,447
‫הוא לא מוכר לי.‬

435
00:31:47,447 --> 00:31:51,534
‫הוא זה שמעביר את נושא השיחה‬
‫למשהו מלבד רקמה.‬

436
00:31:54,871 --> 00:31:55,788
‫הלצה.‬

437
00:31:56,623 --> 00:31:57,540
‫כמה מחוכם.‬

438
00:32:06,966 --> 00:32:07,967
‫אולי...‬
‫-אני...‬

439
00:32:08,635 --> 00:32:09,969
‫סלח לי,‬

440
00:32:09,969 --> 00:32:11,888
‫בבקשה. עמדת לומר, לורד ברנל?‬

441
00:32:11,888 --> 00:32:14,682
‫עמדתי לומר שאולי מוטב שנלך,‬

442
00:32:15,266 --> 00:32:18,811
‫פן נתמהמה‬
‫וניתן לליידי ויסלדאון חומר לכתיבה.‬

443
00:32:33,618 --> 00:32:35,828
‫וזו. מי היא?‬

444
00:32:36,329 --> 00:32:39,749
‫הוד מלכותך, זו מיס פנלופי פת׳רינגטון.‬

445
00:32:39,749 --> 00:32:41,709
‫זוהי עונתה השלישית בחברה.‬

446
00:32:41,709 --> 00:32:45,213
‫אך ישנן כמה מתמודדות חדשות ומרשימות‬
‫על חסותה של הוד מלכותך,‬

447
00:32:45,213 --> 00:32:46,965
‫אם תרצי להרעיף אותה עליהן.‬

448
00:32:46,965 --> 00:32:49,592
‫ולמה שארצה להרעיף עליהן משהו?‬

449
00:32:49,592 --> 00:32:52,387
‫ובכן, קיים חשש מסוים בקרב האימהות‬

450
00:32:52,387 --> 00:32:55,139
‫בשל העובדה שטרם בחרת יהלום.‬

451
00:32:55,139 --> 00:32:59,060
‫יהלומים הם יקרים דווקא משום שהם נדירים.‬

452
00:32:59,060 --> 00:33:03,398
‫אני עורכת נשף יהלום אחד,‬
‫והאימהות החששניות מצפות לקבל יהלום כל שנה.‬

453
00:33:04,190 --> 00:33:05,900
‫עשיתי פעם נשף זברה.‬

454
00:33:05,900 --> 00:33:07,902
‫הן מצפות לזברה חדשה בכל שנה?‬

455
00:33:08,903 --> 00:33:10,446
‫הצדק איתך.‬

456
00:33:10,446 --> 00:33:13,282
‫בחרת ביהלום רק פעם אחת.‬

457
00:33:13,282 --> 00:33:16,577
‫דומני שהייתה זו ליידי ויסלדאון‬

458
00:33:16,577 --> 00:33:18,871
‫אשר בחרה ביהלום בשנה הראשונה.‬

459
00:33:18,871 --> 00:33:21,624
‫וכמה שהיא צדקה לגבי הדוכסית!‬

460
00:33:26,879 --> 00:33:28,798
‫מיס פרנצ׳סקה, ספרי לנו.‬

461
00:33:28,798 --> 00:33:30,133
‫מהם תחביבייך?‬

462
00:33:30,883 --> 00:33:32,343
‫אני מנגנת בפסנתר.‬

463
00:33:32,343 --> 00:33:34,178
‫כמה נפלא.‬

464
00:33:35,805 --> 00:33:37,515
‫ובמה עוד את מתעניינת?‬

465
00:33:37,515 --> 00:33:40,393
‫הפסנתר מעסיק אותי חלק גדול מהזמן.‬

466
00:33:41,394 --> 00:33:43,521
‫דומני שכוונתו של הלורד פייף היא...‬

467
00:33:43,521 --> 00:33:45,523
‫מי את במנותק מתחביבייך?‬
‫-כן.‬

468
00:33:46,399 --> 00:33:47,608
‫במה את חושקת?‬

469
00:33:48,192 --> 00:33:49,736
‫מה את מתעבת?‬

470
00:33:49,736 --> 00:33:51,487
‫מה מניע אותך?‬

471
00:33:53,322 --> 00:33:54,157
‫אני...‬

472
00:33:55,241 --> 00:33:57,744
‫נדמה לי שאחי זקוק לי.‬

473
00:33:57,744 --> 00:33:59,829
‫אם תסלחו לי לרגע.‬

474
00:34:03,624 --> 00:34:06,294
‫אחי, ברצוני להתבודד לרגע.‬

475
00:34:08,337 --> 00:34:09,172
‫בוודאי.‬

476
00:34:21,934 --> 00:34:24,312
‫אוי... פרנצ׳סקה חשה בטוב?‬

477
00:34:24,312 --> 00:34:25,938
‫היא רק רצתה רגע לעצמה,‬

478
00:34:25,938 --> 00:34:27,231
‫וכמוה גם אני.‬

479
00:34:27,231 --> 00:34:28,399
‫ו...‬

480
00:34:28,399 --> 00:34:31,027
‫ברצוני לנצל את הרגע הזה‬
‫כדי לרקוד עם אשתי היפה.‬

481
00:34:31,027 --> 00:34:32,779
‫אנא, תיהנו לכם.‬

482
00:35:04,185 --> 00:35:05,019
‫פנלופי.‬

483
00:35:15,446 --> 00:35:17,865
‫כדאי לך לחזור לרחבה.‬
‫-האמנם?‬

484
00:35:18,866 --> 00:35:21,702
‫מרגע שנצמדים אל הקיר, קשה להתנתק ממנו.‬

485
00:35:22,453 --> 00:35:23,663
‫ולא משנה כמה מנסים.‬

486
00:35:24,455 --> 00:35:27,166
‫לפחות הקיר לא שואל אותי מה מניע אותי.‬

487
00:35:28,126 --> 00:35:30,378
‫לא נהנית לשוחח עם האדונים?‬

488
00:35:30,378 --> 00:35:32,380
‫ציפיתי לשיחה.‬

489
00:35:32,380 --> 00:35:35,550
‫לא ציפיתי להיחקר, כאילו אני...‬

490
00:35:35,550 --> 00:35:38,386
‫חרק נדיר שמתפתל תחת עדשת המיקרוסקופ.‬

491
00:35:39,470 --> 00:35:41,389
‫אינך אוהבת למשוך תשומת לב, מה?‬

492
00:35:42,223 --> 00:35:44,100
‫לא ממש, לא.‬

493
00:35:44,684 --> 00:35:46,310
‫אולי את באמת נדירה.‬

494
00:35:46,310 --> 00:35:49,188
‫נראה שכל בני ברידג׳רטון‬
‫נולדו למשוך תשומת לב,‬

495
00:35:49,939 --> 00:35:51,023
‫כך או אחרת.‬

496
00:35:53,901 --> 00:35:56,863
‫גם אני שונה מאחיותיי.‬

497
00:35:58,990 --> 00:36:00,950
‫לפעמים זה לא קל, הלא כן?‬

498
00:36:07,123 --> 00:36:09,417
‫אבל הם נפלאים, כל אחד מהם.‬

499
00:36:11,794 --> 00:36:13,713
‫אני יודעת. את בת־מזל.‬

500
00:36:16,132 --> 00:36:18,342
‫את גם בת־מזל משום שכולם מבחינים בך.‬

501
00:36:19,218 --> 00:36:20,553
‫גם אם זה לא קל.‬

502
00:36:21,804 --> 00:36:24,891
‫אצל חלקנו, תשומת לב היא מצרך נדיר.‬

503
00:36:26,267 --> 00:36:27,727
‫מיס פרנצ׳סקה.‬

504
00:36:27,727 --> 00:36:28,936
‫שנרקוד?‬

505
00:36:32,398 --> 00:36:33,608
‫ודאי, אדוני.‬

506
00:36:36,903 --> 00:36:38,946
‫באמת כדאי שתחזרי לרחבה.‬

507
00:36:39,655 --> 00:36:42,283
‫קשה להתנתק מן הקיר, מרגע שנצמדים אליו.‬

508
00:37:15,733 --> 00:37:18,110
‫הכול כשורה, מיס פת׳רינגטון?‬

509
00:37:18,110 --> 00:37:20,404
‫כן, סלח לי. כאב ראש מהקור.‬

510
00:37:20,404 --> 00:37:21,572
‫בגלל הגלידה,‬

511
00:37:21,572 --> 00:37:24,283
‫או בשל העלמה הנעימה־למראה עם המבט הסונט?‬

512
00:37:26,327 --> 00:37:31,123
‫אל דאגה, כבר הופנו אליי מבטי שטנה אינספור.‬
‫שלה היה בינוני לכל היותר.‬

513
00:37:34,502 --> 00:37:36,295
‫לורד דבלינג, הלא כן?‬

514
00:37:37,421 --> 00:37:39,507
‫מדוע יש לי התחושה שגם את‬

515
00:37:39,507 --> 00:37:42,301
‫מסוגלת להצמית במבט, אם רצונך בכך?‬

516
00:37:44,387 --> 00:37:45,304
‫אני?‬

517
00:37:47,431 --> 00:37:48,975
‫אני מניחה...‬

518
00:37:50,393 --> 00:37:51,227
‫לא.‬

519
00:37:56,857 --> 00:37:58,025
‫סלח לי, אני...‬

520
00:37:59,694 --> 00:38:02,363
‫אוי ואבוי! אני כזו שלומיאלית!‬

521
00:38:02,363 --> 00:38:04,657
‫סליחה מעומק הלב.‬
‫-שומו שמיים...‬

522
00:38:04,657 --> 00:38:06,575
‫תאונות קורות תמיד.‬

523
00:38:06,575 --> 00:38:08,995
‫מיס פת׳רינגטון, אקרא למשרתת שתעזור לך.‬

524
00:38:09,829 --> 00:38:11,247
‫רב תודות.‬

525
00:38:11,831 --> 00:38:12,665
‫מיס קאופר.‬

526
00:38:14,292 --> 00:38:17,003
‫חבל שלא בחרת משהו חזק יותר.‬

527
00:38:17,003 --> 00:38:19,338
‫אולי, לולא רכשת בד כה זול,‬

528
00:38:19,338 --> 00:38:20,673
‫הוא לא היה נקרע.‬

529
00:38:29,557 --> 00:38:31,309
‫פן, אני נורא מצטערת.‬

530
00:38:32,852 --> 00:38:35,438
‫פה ושם, אולי, עד השעות הקטנות...‬

531
00:38:36,772 --> 00:38:39,525
‫פן? נראה שמשהו לא כשורה, הלא כן?‬

532
00:38:39,525 --> 00:38:43,821
‫נערת פת׳רינגטון? מה לך ולה?‬
‫אני רוצה לדעת מה קרה עד השעות הקטנות.‬

533
00:38:43,821 --> 00:38:47,575
‫מה שזה לא היה, ברידג׳רטון,‬
‫עליי לומר שאתה משעשע בהרבה העונה.‬

534
00:38:48,367 --> 00:38:49,493
‫סלחו לי לרגע.‬

535
00:38:56,459 --> 00:38:57,293
‫מיד, מיס.‬

536
00:38:57,960 --> 00:38:59,420
‫כרכרה למיס פת׳רינגטון!‬

537
00:39:07,595 --> 00:39:08,846
‫פן.‬
‫-קולין.‬

538
00:39:09,764 --> 00:39:11,057
‫מה אתה עושה פה?‬

539
00:39:11,057 --> 00:39:13,434
‫רק... נושם קצת אוויר צח.‬

540
00:39:14,310 --> 00:39:15,644
‫מדוע את כבר עוזבת?‬

541
00:39:16,270 --> 00:39:18,230
‫ועוד בשמלה כה מקסימה.‬

542
00:39:18,230 --> 00:39:20,608
‫אל תלעג לי, אנא.‬
‫-ללעוג לך?‬

543
00:39:20,608 --> 00:39:23,402
‫אני מבטיח לך, אני רציני. הצבע הולם אותך.‬

544
00:39:25,613 --> 00:39:28,157
‫לילה טוב, מר ברידג׳רטון.‬
‫-אינך זקוקה למלווה?‬

545
00:39:28,157 --> 00:39:31,327
‫רווקות זקנות אינן זקוקות לליווי.‬
‫-אינך רווקה זקנה.‬

546
00:39:31,327 --> 00:39:35,247
‫זו שנתי השלישית בשוק השידוכים,‬
‫בלי בן זוג באופק. איך היית קורא לזה?‬

547
00:39:37,208 --> 00:39:39,168
‫קרה משהו, פן?‬

548
00:39:39,168 --> 00:39:40,628
‫בינינו, אני מתכוון.‬

549
00:39:40,628 --> 00:39:43,255
‫כתבתי לך בקיץ, כמנהגי,‬

550
00:39:43,255 --> 00:39:44,590
‫ולא השבת.‬

551
00:39:44,590 --> 00:39:46,300
‫כן, מעטים השיבו, אבל...‬

552
00:39:46,300 --> 00:39:48,511
‫אם תכריחי אותי לומר זאת בקול רם,‬

553
00:39:49,303 --> 00:39:50,221
‫את חסרה לי.‬

554
00:39:51,472 --> 00:39:52,306
‫אני חסרה לך?‬

555
00:39:53,891 --> 00:39:56,602
‫אני חסרה לך,‬
‫אך בחיים לא היית מחזר אחריי. נכון?‬

556
00:39:57,770 --> 00:39:58,771
‫פן, אני...‬

557
00:39:58,771 --> 00:40:02,233
‫שמעתי אותך בנשף של אמי בשנה שעברה,‬

558
00:40:02,233 --> 00:40:05,403
‫מספר לכולם שבחיים‬
‫לא היית מחזר אחר פנלופי פת׳רינגטון.‬

559
00:40:09,073 --> 00:40:10,741
‫אולי מוטב שנשוחח במקום מרוחק יותר.‬

560
00:40:10,741 --> 00:40:12,493
‫מפני שאני מביכה אותך?‬

561
00:40:12,493 --> 00:40:14,328
‫ודאי שלעולם לא תחזר אחריי.‬

562
00:40:14,912 --> 00:40:17,998
‫הבון־טון כולו לועג לי,‬
‫גם כשאני עוברת למלתחה חדשה לגמרי.‬

563
00:40:19,250 --> 00:40:22,086
‫אך לא חשבתי שדווקא אתה תהיה אכזרי כל כך.‬

564
00:40:34,056 --> 00:40:36,392
{\an8}‫- קורא יקר וחביב... -‬

565
00:40:38,477 --> 00:40:39,562
‫- עז -‬

566
00:40:39,562 --> 00:40:41,605
‫- מלכה -‬

567
00:40:47,611 --> 00:40:50,114
‫- מר קולין ברידג׳רטון. -‬

568
00:41:03,502 --> 00:41:07,256
‫אדון בא לבקרך, גבירתי.‬

569
00:41:09,842 --> 00:41:12,887
‫ליידי פת׳רינגטון. נעים מאוד להכירך.‬

570
00:41:12,887 --> 00:41:14,513
‫שלום לך, מר...?‬

571
00:41:14,513 --> 00:41:16,849
‫וולטר דנדס, עורך דין.‬

572
00:41:16,849 --> 00:41:22,605
‫אני פועל בשם הכתר, ובאחריותי להבטיח‬
‫את המשכיות השושלות הגדולות שלנו.‬

573
00:41:23,189 --> 00:41:24,023
‫הבנתי.‬

574
00:41:24,565 --> 00:41:27,568
‫ובמה זכינו לביקורך?‬

575
00:41:27,568 --> 00:41:30,488
‫נודע לי כי דודנך, ג׳ק פת׳רינגטון,‬

576
00:41:30,488 --> 00:41:33,908
‫עזב לאחרונה את העיר כשכל הונך באמתחתו.‬
‫-כן, אדוני.‬

577
00:41:33,908 --> 00:41:37,328
‫דודני הרמאי. הוא היה שקרן איום ונורא.‬

578
00:41:38,704 --> 00:41:41,248
‫נמצא ברשותי מסמך בחתימתו,‬

579
00:41:41,248 --> 00:41:45,628
‫בו הוא מוריש את האחוזה לאחת מבנותייך,‬
‫לאחר שתעמיד בן זכר.‬

580
00:41:46,545 --> 00:41:48,047
‫אה, כן. המסמך הזה...‬

581
00:41:48,881 --> 00:41:50,591
‫המסמך הזה תקף.‬

582
00:41:50,591 --> 00:41:52,676
‫גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.‬

583
00:41:54,136 --> 00:41:57,848
‫זה בהחלט מצב יוצא־דופן.‬
‫האם אחת מבנותייך הרה?‬

584
00:41:57,848 --> 00:42:00,643
‫אני מצפה לבשורות טובות בקרוב מאוד.‬

585
00:42:02,686 --> 00:42:03,562
‫הבנתי.‬

586
00:42:03,562 --> 00:42:07,525
‫נכון לעכשיו, לא ידוע לכתר על כל יורש אחר.‬

587
00:42:07,525 --> 00:42:11,529
‫העברת האחוזה למשפחה אחרת‬
‫תהיה משימה לא פשוטה.‬

588
00:42:13,781 --> 00:42:17,284
‫טרחה רבה לדיירי האחוזה, ולחברה,‬

589
00:42:17,284 --> 00:42:18,994
‫ואם לומר בכנות, לי.‬

590
00:42:18,994 --> 00:42:21,914
‫אך אם יתברר לי שמסמך חשוד זה‬

591
00:42:21,914 --> 00:42:23,207
‫הוא למעשה זיוף,‬

592
00:42:23,207 --> 00:42:25,876
‫בטרם תעמיד אחת מבנותייך יורש,‬

593
00:42:25,876 --> 00:42:28,212
‫הטרחה עלולה להתברר כנחוצה.‬

594
00:42:30,548 --> 00:42:31,382
‫ובכן,‬

595
00:42:32,049 --> 00:42:35,052
‫טוב שהמסמך אינו מזויף,‬

596
00:42:35,052 --> 00:42:37,555
‫ושבנותיי מאוהבות בבעליהן כל כך.‬

597
00:42:38,639 --> 00:42:40,307
‫טוב מאוד בהחלט.‬

598
00:42:40,307 --> 00:42:43,018
‫אבוא לבקרך שוב בקרוב מאוד.‬

599
00:42:46,272 --> 00:42:48,023
‫כזה בית יפה.‬

600
00:42:50,234 --> 00:42:51,068
‫יום טוב.‬

601
00:43:06,500 --> 00:43:09,128
‫לשמחתי, אין לי מתחרות רבות העונה,‬

602
00:43:09,712 --> 00:43:12,840
‫מלבד פרנצ׳סקה,‬
‫שעוררה עניין בלתי מבוטל, אני מניחה.‬

603
00:43:13,507 --> 00:43:17,386
‫אך נדמה לי שהאופן בו טיפלתי בפנלופי‬
‫העביר מסר ברור. הלא כן?‬

604
00:43:17,386 --> 00:43:20,556
‫נדמה לי שהתכסיס הזה העביר מסר ברור לכולם.‬

605
00:43:20,556 --> 00:43:21,515
‫יש לך השגות?‬

606
00:43:22,808 --> 00:43:27,021
‫חשבתי שפנלופי לא חביבה עלינו.‬
‫-המעשה שלך היה אכזרי ומיותר.‬

607
00:43:29,231 --> 00:43:33,736
‫את מרבה לומר כמה קשה לך למצוא בעל,‬

608
00:43:35,237 --> 00:43:38,198
‫אך אולי יהיה לך קל יותר‬
‫אם תפגיני קצת פחות...‬

609
00:43:39,074 --> 00:43:39,950
‫ישירוּת?‬

610
00:43:43,537 --> 00:43:45,539
‫אני באמת מתקשה למצוא בעל.‬

611
00:43:47,583 --> 00:43:49,835
‫אני מתקשה עוד יותר למצוא חברה.‬

612
00:43:51,795 --> 00:43:54,048
‫לא היו לי חברות רבות מאז שיצאתי לחברה.‬

613
00:43:54,715 --> 00:43:55,716
‫לא חברות אמת.‬

614
00:43:57,051 --> 00:43:58,177
‫כנערה היו לי.‬

615
00:43:59,386 --> 00:44:01,889
‫אך העונה נוטה לסכסך בין נשים צעירות,‬

616
00:44:02,765 --> 00:44:04,600
‫ולגרום לנו להתחרות זו בזו.‬

617
00:44:06,935 --> 00:44:08,479
‫אני מניחה שנפלתי בפח הזה.‬

618
00:44:09,438 --> 00:44:10,606
‫פעם.‬

619
00:44:10,606 --> 00:44:11,940
‫או פעמיים.‬

620
00:44:11,940 --> 00:44:13,025
‫או שלוש.‬

621
00:44:17,154 --> 00:44:18,238
‫אבל את צודקת.‬

622
00:44:19,615 --> 00:44:22,576
‫החברה אינה מנסה לטפח חיבה בינינו. אני...‬

623
00:44:23,911 --> 00:44:25,788
‫חשבתי שרק אני הבחנתי בכך.‬

624
00:44:27,289 --> 00:44:29,833
‫ניסיתי להתיידד איתך בעונתך הראשונה בחברה,‬

625
00:44:30,668 --> 00:44:32,211
‫אך סירבת לי.‬

626
00:44:32,920 --> 00:44:34,380
‫אינני מאשימה אותך.‬

627
00:44:35,923 --> 00:44:37,466
‫לא תמיד הייתי נחמדה.‬

628
00:44:40,094 --> 00:44:43,097
‫אך מה שלא עשתה פנלופי כדי לאבד את חברותך...‬

629
00:44:44,515 --> 00:44:45,474
‫את צודקת.‬

630
00:44:46,183 --> 00:44:48,143
‫היא אינה ראויה לתשומת לבי,‬

631
00:44:48,894 --> 00:44:49,937
‫ולשלך.‬

632
00:44:52,606 --> 00:44:54,525
‫הבה נחשוב רק על עצמנו.‬

633
00:44:54,525 --> 00:44:56,443
‫אנו מעניינות בהרבה.‬

634
00:44:58,070 --> 00:44:59,613
‫אני נוטה להסכים איתך.‬

635
00:45:18,882 --> 00:45:19,758
‫חזרת.‬

636
00:45:22,803 --> 00:45:24,388
‫איך היו הפגישות שלך?‬

637
00:45:24,388 --> 00:45:26,265
‫הרבה פחות טובות מהמיטה שלנו.‬

638
00:45:27,683 --> 00:45:29,017
‫שמא נשוב אליה?‬

639
00:45:34,273 --> 00:45:36,775
‫ראשית עליי לדון איתך בנושא מסוים.‬

640
00:45:40,362 --> 00:45:41,363
‫אמך.‬

641
00:45:41,363 --> 00:45:42,322
‫אני יודע.‬

642
00:45:43,949 --> 00:45:46,744
‫אני יודע.‬
‫היא עושה הכול כדי לעכב את עזיבתה.‬

643
00:45:46,744 --> 00:45:48,120
‫אדבר איתה היום.‬

644
00:45:48,120 --> 00:45:49,538
‫ואם לא תעשה זאת?‬

645
00:45:50,831 --> 00:45:53,500
‫אמך נהנית כל כך להיות ויקונטסה,‬

646
00:45:54,293 --> 00:45:58,630
‫ואני כבר ביליתי שנים בטיפול באדווינה‬
‫ובניהול בית שארמה.‬

647
00:45:59,673 --> 00:46:04,344
‫ומעולם לא ראיתי אותך מאושר כל כך‬
‫כמו שהיית כשהוסרה ממך חובת ניהול הבית הזה.‬

648
00:46:06,180 --> 00:46:08,891
‫אז אולי נעמיד את עצמנו‬
‫במקום הראשון, לשם שינוי,‬

649
00:46:09,641 --> 00:46:10,934
‫ונאריך את ירח הדבש?‬

650
00:46:12,603 --> 00:46:13,729
‫את בטוחה?‬

651
00:46:14,938 --> 00:46:19,318
‫יש לנו חיים שלמים להיות ויקונט ו־ויקונטסה.‬

652
00:46:22,905 --> 00:46:25,491
‫נכון לעכשיו, החובה היחידה שמעניינת אותי‬

653
00:46:25,491 --> 00:46:27,075
‫היא להעמיד יורש או שניים.‬

654
00:46:28,410 --> 00:46:29,787
‫תן לאמך להישאר עוד קצת.‬

655
00:46:29,787 --> 00:46:32,372
‫אינני רוצה לדבר‬

656
00:46:33,582 --> 00:46:35,709
‫על אמי עוד רגע אחד נוסף.‬

657
00:46:48,013 --> 00:46:48,972
‫יקירתי,‬

658
00:46:51,016 --> 00:46:51,850
‫ספרי לי.‬

659
00:46:52,351 --> 00:46:53,602
‫איך היה אמש?‬

660
00:46:54,812 --> 00:46:56,355
‫נהנית בנשף הראשון שלך?‬

661
00:46:57,523 --> 00:46:58,774
‫היה...‬

662
00:46:58,774 --> 00:46:59,691
‫משביע רצון.‬

663
00:47:07,241 --> 00:47:08,158
‫יקירתי,‬

664
00:47:08,700 --> 00:47:11,995
‫חשבי על הנשפים כעל נגינת דואט.‬

665
00:47:13,205 --> 00:47:16,416
‫כשאת מנגנת עם אדם נוסף, ישנה פגיעות מסוימת‬

666
00:47:16,416 --> 00:47:19,419
‫שעשויה להיות מפחידה למדי,‬

667
00:47:19,419 --> 00:47:21,797
‫אני משערת, אבל זה שווה את המאמץ,‬

668
00:47:22,506 --> 00:47:25,008
‫כשאת מוצאת את האדם שאיתו את...‬

669
00:47:25,717 --> 00:47:27,636
‫יוצרת הרמוניה בלתי צפויה.‬

670
00:47:27,636 --> 00:47:29,721
‫אני לא פוחדת מהנשפים, אימא.‬

671
00:47:30,347 --> 00:47:31,682
‫או ממציאת שידוך.‬

672
00:47:32,641 --> 00:47:36,436
‫מה שיש לך ולאבא,‬
‫ולדפני ולאנתוני, מעורר קנאה,‬

673
00:47:36,436 --> 00:47:38,897
‫אך גם נדיר.‬

674
00:47:38,897 --> 00:47:41,191
‫ואינני בטוחה שאני צריכה להרגיש‬

675
00:47:41,775 --> 00:47:42,860
‫פרפרים, או...‬

676
00:47:43,402 --> 00:47:45,529
‫הרמוניה בלתי צפויה, כמו בדימוי שלך.‬

677
00:47:45,529 --> 00:47:49,283
‫אבל לפחות תהיי פתוחה‬
‫אם האהבה תיקרה בדרכך,‬

678
00:47:50,409 --> 00:47:51,243
‫כן?‬

679
00:47:52,327 --> 00:47:53,495
‫נראה מה יקרה.‬

680
00:47:53,495 --> 00:47:54,454
‫גבירתי?‬

681
00:47:54,997 --> 00:47:56,748
‫הוויקונטסה מחפשת אותך.‬

682
00:48:06,592 --> 00:48:08,093
‫יש לך אורח, מיס.‬

683
00:48:12,639 --> 00:48:13,891
‫סליחה על ההפרעה.‬

684
00:48:16,018 --> 00:48:16,852
‫זה בסדר.‬

685
00:48:21,732 --> 00:48:24,985
‫ואני מצטער מאוד על הדברים הפזיזים‬
‫שאמרתי כאן בשנה שעברה.‬

686
00:48:25,819 --> 00:48:28,822
‫קשה לי לראות אותך נסערת.‬
‫-אז אולי לא היית צריך לבוא.‬

687
00:48:30,866 --> 00:48:32,951
‫אינני הגבר שהייתי בעונה שעברה,‬

688
00:48:34,036 --> 00:48:36,038
‫ובהחלט אינני מתבייש בך, פני.‬

689
00:48:36,038 --> 00:48:37,581
‫נהפוך הוא.‬

690
00:48:37,581 --> 00:48:39,791
‫אני מחפש אותך בכל אירוע חברתי‬

691
00:48:39,791 --> 00:48:41,710
‫מפני שאני יודע שתעודדי את רוחי,‬

692
00:48:41,710 --> 00:48:45,088
‫ותאפשרי לי לראות את העולם‬
‫בדרכים שלא יכולתי להעלות בדעתי.‬

693
00:48:45,088 --> 00:48:48,300
‫את פיקחית, וחמימה, ו...‬

694
00:48:50,135 --> 00:48:52,262
‫אני גאה לומר שאת חברתי הטובה.‬

695
00:48:52,846 --> 00:48:53,972
‫היה מטריד מאוד...‬

696
00:48:55,766 --> 00:48:58,602
‫לראות אותך חוזר לחברה בקלות כזאת.‬

697
00:48:59,353 --> 00:49:03,523
‫מדי שנה אני מתפללת‬
‫שסוף סוף ארגיש כך בשוק השידוכים,‬

698
00:49:03,523 --> 00:49:05,317
‫והנוחות הזו אף פעם לא מתממשת.‬

699
00:49:06,234 --> 00:49:08,654
‫טוב, אם את מחפשת לך בעל,‬

700
00:49:10,447 --> 00:49:12,783
‫תני לי לעזור לך.‬
‫-לעזור לי? איך?‬

701
00:49:12,783 --> 00:49:15,369
‫ביקרתי ב־17 ערים הקיץ,‬

702
00:49:15,369 --> 00:49:19,414
‫ומה שגיליתי זה שקסם אישי אפשר ללמוד.‬

703
00:49:19,414 --> 00:49:22,918
‫קולין, אני לא יכולה‬
‫שתלחש באוזני בכל אולם נשפים.‬

704
00:49:22,918 --> 00:49:24,211
‫לא יהיה לך צורך בזה.‬

705
00:49:24,711 --> 00:49:25,879
‫אעביר לך שיעורים,‬

706
00:49:25,879 --> 00:49:28,173
‫ועד מהרה תצטייני, אני בטוח בזה.‬

707
00:49:31,134 --> 00:49:32,803
‫אין דבר שאני רוצה יותר‬

708
00:49:32,803 --> 00:49:35,597
‫מאשר לזכות מחדש בחברותה של היחידה שתמיד‬

709
00:49:35,597 --> 00:49:37,516
‫באמת גרמה לי להרגיש‬

710
00:49:38,141 --> 00:49:39,142
‫מוערך.‬

711
00:49:45,107 --> 00:49:46,066
‫מה את אומרת?‬

712
00:49:46,066 --> 00:49:47,818
‫אתה רוצה שאלחץ את ידך?‬

713
00:49:47,818 --> 00:49:50,153
‫אולי זה יוצא דופן, אבל...‬

714
00:49:51,321 --> 00:49:52,280
‫אנחנו חברים, לא?‬

715
00:50:04,960 --> 00:50:05,794
‫חברים.‬

716
00:50:08,797 --> 00:50:10,048
‫ניפגש בקרוב.‬

717
00:50:32,112 --> 00:50:33,405
‫זו ויסלדאון?‬

718
00:50:34,281 --> 00:50:36,158
‫קורא יקר וחביב,‬

719
00:50:36,158 --> 00:50:38,660
‫כשרגע השינוי מגיע,‬

720
00:50:38,660 --> 00:50:42,247
‫הוא עשוי להיות פתאומי, עז, וקטלני,‬

721
00:50:42,247 --> 00:50:45,459
‫בייחוד עבור מי שאינו מוכן לו.‬

722
00:50:48,670 --> 00:50:50,964
‫נראה לסופרת זו‬

723
00:50:50,964 --> 00:50:54,801
‫שהבון־טון שלנו מתקדם עם הזמנים המשתנים,‬

724
00:50:55,385 --> 00:50:56,344
‫ללא ספק...‬

725
00:50:57,137 --> 00:50:58,013
‫לורד קנט.‬

726
00:51:00,265 --> 00:51:01,850
‫ברוך הבא לביתך החדש.‬

727
00:51:09,399 --> 00:51:13,278
‫בעוד אחרים נאחזים בחוזקה במוכר להם.‬

728
00:51:18,158 --> 00:51:21,244
‫ויותר מכולם, מלכתנו,‬

729
00:51:21,244 --> 00:51:24,081
‫אשר עדיין לא בחרה יהלום.‬

730
00:51:24,081 --> 00:51:27,542
‫סופרת זו תוהה שמא הססנותה‬

731
00:51:27,542 --> 00:51:31,088
‫היא סממן של תעצומות נפש, או של פחד.‬

732
00:51:31,671 --> 00:51:33,131
‫אם הפחד הוא הסיבה,‬

733
00:51:33,131 --> 00:51:36,468
‫הגאווה בהישגי העבר לא תועיל לה,‬

734
00:51:37,052 --> 00:51:40,680
‫שכן הנערות החדשות‬
‫מגיעות לעונה מוכנות ומזומנות.‬

735
00:51:40,680 --> 00:51:42,891
‫הכדור אצלך, הוד מלכותך.‬

736
00:51:46,561 --> 00:51:49,940
‫נראה שליידי ויסלדאון שוב משחקת משחקים.‬

737
00:51:52,609 --> 00:51:54,528
‫את מתכוונת להשתתף במשחק, הוד מלכותך?‬

738
00:51:55,403 --> 00:51:56,696
‫אני אוהבת משחקים,‬

739
00:51:58,365 --> 00:52:00,867
‫בייחוד משום שלרוב אני המנצחת.‬

740
00:52:06,623 --> 00:52:08,166
‫ויסלדאון התפרסמה מוקדם.‬

741
00:52:08,166 --> 00:52:10,710
‫אני באמצע הקריאה! השתגעת?‬

742
00:52:10,710 --> 00:52:13,880
‫הגיליון של היום‬
‫יעניין אותך במיוחד, פנלופי.‬

743
00:52:14,464 --> 00:52:17,384
‫יש לה הרבה מה לומר‬
‫על בני ברידג׳רטון היקרים שלך.‬

744
00:52:18,051 --> 00:52:19,678
‫על קולין, למעשה.‬

745
00:52:20,887 --> 00:52:23,515
‫מה שלא אמרה עליו, היא טועה.‬

746
00:52:23,515 --> 00:52:28,520
‫אודה ולא אבוש, גם סופרת זו מוכנה לשחק.‬

747
00:52:28,520 --> 00:52:31,106
‫אינני חוששת מפני שינויים;‬

748
00:52:31,106 --> 00:52:32,649
‫אני מאמצת אותם.‬

749
00:52:33,400 --> 00:52:35,026
‫וישנם גם אחדים‬

750
00:52:35,026 --> 00:52:38,572
‫אשר מאמצים את השינוי, אך בהגזמה.‬

751
00:52:38,572 --> 00:52:40,031
‫צהריים טובים, אחותי.‬

752
00:52:40,740 --> 00:52:41,867
‫אחי. צהריים טובים.‬

753
00:52:42,450 --> 00:52:43,326
‫איפה היית?‬

754
00:52:43,326 --> 00:52:45,078
‫בשום מקום. מה את קוראת?‬

755
00:52:45,078 --> 00:52:45,996
‫שום דבר.‬

756
00:52:52,752 --> 00:52:53,628
‫ויסלדאון.‬

757
00:52:54,921 --> 00:52:56,214
‫שמך הוזכר.‬

758
00:53:00,385 --> 00:53:02,053
‫וישנם גם אחדים‬

759
00:53:02,053 --> 00:53:05,640
‫אשר מאמצים את השינוי, אך בהגזמה.‬

760
00:53:06,433 --> 00:53:08,393
‫כמו במקרה של מר קולין ברידג׳רטון,‬

761
00:53:08,393 --> 00:53:12,314
‫שנראה כי אימץ לו אופי חדש לגמרי.‬

762
00:53:13,190 --> 00:53:14,524
‫אך אי אפשר שלא לתהות:‬

763
00:53:14,524 --> 00:53:17,694
‫האם אופי חדש זה הוא אופיו האמיתי,‬

764
00:53:17,694 --> 00:53:20,197
‫או שמא תחבולה במטרה להשיג תשומת לב?‬

765
00:53:20,697 --> 00:53:24,201
‫והאם מר ברידג׳רטון כלל יודע את התשובה?‬

766
00:53:29,039 --> 00:53:30,081
‫מה שלומך?‬

767
00:53:31,082 --> 00:53:32,918
‫לא אכפת לי מה היא כותבת עליי,‬

768
00:53:32,918 --> 00:53:36,087
‫אבל על הפגיעה האנושה‬
‫במיס תומפסון, כלומר ליידי קריין,‬

769
00:53:36,713 --> 00:53:39,090
‫ועל הפגיעה בך בעונה שעברה...‬

770
00:53:40,217 --> 00:53:42,219
‫לעולם לא אסלח לה.‬

771
00:53:45,597 --> 00:53:46,431
‫אתה...‬

772
00:53:47,682 --> 00:53:49,184
‫יודע אולי מי היא?‬

773
00:53:49,184 --> 00:53:50,101
‫לא.‬

774
00:53:50,101 --> 00:53:52,604
‫אך האמיני לי: אם זה ייוודע לי אי־פעם,‬

775
00:53:52,604 --> 00:53:55,273
‫אדאג שחייה הם אלה שייהרסו.‬

776
00:55:36,875 --> 00:55:39,377
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬