1 00:00:33,700 --> 00:00:34,617 ‫בוקר טוב.‬ 2 00:00:36,619 --> 00:00:37,704 ‫איך ישנת?‬ 3 00:00:42,125 --> 00:00:42,959 ‫לסירוגין.‬ 4 00:00:47,422 --> 00:00:50,842 ‫אלך לסעוד ארוחת בוקר בבית ברידג׳רטון.‬ ‫-אבל אמי עומדת להגיע.‬ 5 00:00:50,842 --> 00:00:52,927 ‫אתן לכן קצת פרטיות.‬ 6 00:00:52,927 --> 00:00:55,346 ‫אינך צריך לעזוב.‬ ‫-זה רצוני.‬ 7 00:01:05,940 --> 00:01:08,610 ‫יש לך אורחת בטרקלין.‬ 8 00:01:09,611 --> 00:01:11,613 ‫הגישי לה תה. אני עוד לא מוכנה.‬ 9 00:01:21,498 --> 00:01:22,791 ‫בוקר טוב, אימא.‬ 10 00:01:25,126 --> 00:01:26,878 ‫קרסידה.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 11 00:01:26,878 --> 00:01:29,255 ‫אני מקווה שהיה לך ליל כלולות טוב.‬ 12 00:01:30,048 --> 00:01:31,216 ‫מה את עושה פה?‬ 13 00:01:31,216 --> 00:01:32,634 ‫פשוט באתי לבקר...‬ 14 00:01:33,468 --> 00:01:34,969 ‫את ליידי ויסלדאון הנכבדת.‬ 15 00:01:36,387 --> 00:01:38,264 ‫גיליתי את סודך.‬ 16 00:01:40,058 --> 00:01:42,185 ‫מה שנדמה לך שאת יודעת... זה לא נכון.‬ 17 00:01:42,185 --> 00:01:43,937 ‫אני מבקשת שתלכי.‬ ‫-את יודעת...‬ 18 00:01:43,937 --> 00:01:47,065 ‫במבט לאחור, זה הגיוני לחלוטין.‬ 19 00:01:47,565 --> 00:01:51,361 ‫איך אפשר לחשוד בך?‬ ‫הרי קל כל כך לשכוח אותך.‬ 20 00:01:51,945 --> 00:01:53,404 ‫המבט הזה מהנה.‬ 21 00:01:53,404 --> 00:01:55,698 ‫חבל שאינני יכולה להישאר ולהתענג עליו,‬ 22 00:01:55,698 --> 00:01:59,661 ‫אני מאחורי סורג ובריח‬ ‫עד שדודתי תבוא ותיקח אותי לכפר.‬ 23 00:02:01,371 --> 00:02:03,123 ‫את עוזבת את העיר?‬ ‫-כן.‬ 24 00:02:03,123 --> 00:02:04,999 ‫אך לא לבית דודתי ג׳ואנה.‬ 25 00:02:05,834 --> 00:02:07,127 ‫הביני,‬ 26 00:02:07,127 --> 00:02:09,754 ‫את תשלמי לי כפליים מסכום הפרס של המלכה,‬ 27 00:02:09,754 --> 00:02:12,006 ‫כדי שאוכל לבנות לי חיים בניכר,‬ 28 00:02:12,006 --> 00:02:14,926 ‫ואם לא, אספר לכולם על זהותך האמיתית.‬ 29 00:02:15,677 --> 00:02:17,470 ‫אף אחד לא יאמין לך, קרסידה.‬ 30 00:02:17,971 --> 00:02:20,557 ‫האמינות שלך הגיעה לשפל המדרגה.‬ 31 00:02:22,433 --> 00:02:23,560 ‫מיס קאופר.‬ 32 00:02:23,560 --> 00:02:24,894 ‫ליידי פת׳רינגטון.‬ 33 00:02:25,436 --> 00:02:29,190 ‫פנלופי ואני בדיוק דנו בשאלת האמינות שלי.‬ 34 00:02:31,192 --> 00:02:32,277 ‫הבה נגלה.‬ 35 00:02:35,196 --> 00:02:37,490 ‫חשבי עד כמה בתך אוהבת את המילה הכתובה.‬ 36 00:02:38,283 --> 00:02:40,660 ‫חשבי כמה קל שלא לשים לב אליה,‬ 37 00:02:40,660 --> 00:02:43,663 ‫מה שמאפשר לה להיעלם לפרקי זמן ממושכים.‬ 38 00:02:44,330 --> 00:02:46,457 ‫חשבי על כך שכל אלה שנראים לה כאויבים‬ 39 00:02:46,457 --> 00:02:48,710 ‫מושפלים לבסוף בשחור על גבי לבן.‬ 40 00:02:50,170 --> 00:02:51,629 ‫ואז שאלי את עצמך:‬ 41 00:02:52,213 --> 00:02:54,632 ‫מדוע רק עכשיו הבנת‬ 42 00:02:55,133 --> 00:02:58,469 ‫שהיא ליידי ויסלדאון האמיתית?‬ 43 00:02:59,804 --> 00:03:01,347 ‫את תשלמי לי את הסכום שלי,‬ 44 00:03:01,347 --> 00:03:04,225 ‫ולא, אחשוף את האמת לבון־טון כולו.‬ 45 00:03:08,730 --> 00:03:10,315 ‫בוקר נעים לכן, גבירותיי.‬ 46 00:03:15,445 --> 00:03:16,446 ‫פנלופי!‬ 47 00:03:20,033 --> 00:03:25,997 ‫- ברידג׳רטון -‬ 48 00:03:25,997 --> 00:03:27,874 ‫אמרי לי שזה לא נכון.‬ 49 00:03:28,625 --> 00:03:29,459 ‫לשם שינוי,‬ 50 00:03:29,459 --> 00:03:30,919 ‫קרסידה לא משקרת.‬ 51 00:03:36,132 --> 00:03:40,303 ‫בכל נשף, תמיד מגיע רגע שבו את נעלמת.‬ 52 00:03:40,303 --> 00:03:43,556 ‫חשבתי שזה משום שהסיבולת שלך לחברה אוזלת,‬ 53 00:03:43,556 --> 00:03:47,101 ‫כעת אני מבינה איזו טיפשה הייתי.‬ 54 00:03:47,101 --> 00:03:48,019 ‫אימא...‬ 55 00:03:48,019 --> 00:03:50,772 {\an8}‫אילו דברים איומים כתבת על אחיותייך!‬ 56 00:03:50,772 --> 00:03:53,733 {\an8}‫עליי! על עצמך!‬ 57 00:03:54,943 --> 00:03:56,903 {\an8}‫נלחמתי בכל הכלים שעמדו לרשותי‬ 58 00:03:56,903 --> 00:03:59,155 {\an8}‫כדי להציל אותנו מאסון שוב ושוב,‬ 59 00:03:59,155 --> 00:04:00,949 {\an8}‫ובכל זאת, תחת קורת הגג שלי,‬ 60 00:04:00,949 --> 00:04:04,035 {\an8}‫בתי זרעה את זרעי הפורענות כל הזמן הזה!‬ 61 00:04:04,035 --> 00:04:06,079 {\an8}‫איך יכולת, פנלופי?‬ 62 00:04:09,374 --> 00:04:10,667 ‫בעלך יודע?‬ 63 00:04:15,004 --> 00:04:17,966 ‫טוב, אסור שהוא ידע על הסקנדל החדש הזה.‬ 64 00:04:18,466 --> 00:04:22,887 ‫אם ג׳נטלמן כמו מר ברידג׳רטון ידע‬ ‫שפעולותייך הובילו לסחיטה,‬ 65 00:04:23,888 --> 00:04:27,767 ‫תהיה לו עילה לביטול הנישואין‬ ‫שגם הבישוף המתחסד ביותר היה מאשר.‬ 66 00:04:27,767 --> 00:04:29,602 ‫אימא, אני לא רוצה לשקר יותר.‬ 67 00:04:31,271 --> 00:04:32,939 ‫אני מוכרחה לספר לקולין.‬ 68 00:04:33,815 --> 00:04:35,316 ‫הייתי אוסרת עלייך,‬ 69 00:04:36,567 --> 00:04:39,237 ‫אך מתברר שאינך נוהגת לשמוע בקולי.‬ 70 00:04:40,863 --> 00:04:41,823 ‫עליי להתלבש.‬ 71 00:04:55,420 --> 00:04:58,172 ‫את משחקת היום בחוסר זהירות, ליידי דנברי.‬ 72 00:04:58,840 --> 00:05:00,883 ‫המשחק לא יימשך עוד זמן רב.‬ 73 00:05:02,051 --> 00:05:06,556 ‫הוד מעלתה משחררת האשמות‬ ‫בלי חשבון בזמן האחרון.‬ 74 00:05:06,556 --> 00:05:08,850 ‫תהיתי איך נגיע לזה.‬ 75 00:05:09,350 --> 00:05:11,728 ‫בני ברידג׳רטון חביבים עלייך כל כך.‬ 76 00:05:12,770 --> 00:05:15,023 ‫אך לא, זו לא הייתה האשמה.‬ 77 00:05:15,648 --> 00:05:16,607 ‫זו האמת.‬ 78 00:05:17,442 --> 00:05:20,570 ‫אני קרובה מאי־פעם לגילוי ליידי ויסלדאון.‬ 79 00:05:28,244 --> 00:05:31,873 ‫ומה תעשי אחרי שתחשפי אותה?‬ 80 00:05:33,499 --> 00:05:35,335 ‫אנצח, כמובן.‬ 81 00:05:35,335 --> 00:05:36,544 ‫ואז?‬ 82 00:05:37,587 --> 00:05:40,048 ‫תצווי עליה להפסיק לכתוב?‬ 83 00:05:40,715 --> 00:05:42,175 ‫תכלאי אותה בצינוק?‬ 84 00:05:42,675 --> 00:05:44,969 ‫מה את מנסה לומר, ליידי דנברי?‬ 85 00:05:45,595 --> 00:05:47,972 ‫כשוויסלדאון החלה לכתוב,‬ 86 00:05:49,098 --> 00:05:52,226 ‫הנחתי שהיא מישהי בעלת השפעה בבון־טון.‬ 87 00:05:52,226 --> 00:05:54,812 ‫אך במהדורות האחרונות שלה התבהר‬ 88 00:05:54,812 --> 00:05:56,397 ‫שיש שם פגיעות מסוימת,‬ 89 00:05:56,397 --> 00:06:00,568 ‫מעין ניסיון למצוא את עצמה.‬ 90 00:06:01,361 --> 00:06:03,613 ‫את יודעת מיהי ויסלדאון?‬ 91 00:06:04,906 --> 00:06:08,117 ‫האם זו הסיבה‬ ‫שאת מנסה להגן על בני ברידג׳רטון?‬ 92 00:06:11,371 --> 00:06:13,039 ‫עליתי על משהו, מה?‬ 93 00:06:13,790 --> 00:06:15,625 ‫אני רק אומרת‬ 94 00:06:15,625 --> 00:06:18,461 ‫שאולי ליידי ויסלדאון אינה‬ 95 00:06:18,461 --> 00:06:20,922 ‫מנסה לנצח אותך במשחק שלך.‬ 96 00:06:20,922 --> 00:06:25,593 ‫אולי היא פשוט מנסה להישאר במשחק...‬ 97 00:06:26,844 --> 00:06:28,554 ‫בתור שחקנית פגיעה.‬ 98 00:06:30,598 --> 00:06:34,644 ‫אולי זו תחושה שאת יכולה להזדהות איתה.‬ 99 00:06:36,687 --> 00:06:38,022 ‫אולי פעם, מזמן.‬ 100 00:06:47,824 --> 00:06:50,660 ‫יכולת לתת לי מט, ליידי דנברי.‬ 101 00:06:51,285 --> 00:06:52,829 ‫אני מודעת לכך.‬ 102 00:06:52,829 --> 00:06:56,207 ‫אך אז המשחק היה מסתיים בטרם עת.‬ 103 00:06:56,833 --> 00:06:59,419 ‫ומה הכיף בזה?‬ 104 00:07:06,217 --> 00:07:08,261 ‫מוטב שנתחיל להכין את מלתחת הסתיו.‬ 105 00:07:09,053 --> 00:07:11,389 ‫זו הסיבה שהפסקת להתעטש, אלבי?‬ 106 00:07:11,389 --> 00:07:13,099 ‫בגלל שמזג האוויר היה חמים?‬ 107 00:07:13,099 --> 00:07:14,600 ‫זה לא עונתי.‬ 108 00:07:14,600 --> 00:07:18,938 ‫זה עיטוש שנובע מעצבנות,‬ ‫שחלף בזכות נישואינו המאושרים.‬ 109 00:07:19,939 --> 00:07:21,941 ‫אני מתמודדת עם הקור גם ככה.‬ 110 00:07:21,941 --> 00:07:24,485 ‫האם עליי לסבול גם את גילויי החיבה שלכם?‬ 111 00:07:24,485 --> 00:07:26,070 ‫התרצי לשוב הביתה, אהובתי?‬ 112 00:07:26,696 --> 00:07:30,658 ‫איש לא ישים לב, זה בטוח,‬ ‫עכשיו שפנלופי נשואה לברידג׳רטון שלה.‬ 113 00:07:31,451 --> 00:07:32,994 ‫אנחנו רכילות דאשתקד.‬ 114 00:07:33,494 --> 00:07:37,457 ‫ככל שהבטן שלנו תגדל,‬ ‫כך תגדל גם הערכתו של הבון־טון כלפינו.‬ 115 00:07:37,457 --> 00:07:41,169 ‫ראית פעם גברת הרה בנשף, פיליפה?‬ 116 00:07:41,169 --> 00:07:43,087 ‫ובכן... לא.‬ 117 00:07:43,087 --> 00:07:47,425 ‫זה מפני שברגע שיש להן בטן,‬ ‫מצפים מהן להתרחק מהחברה.‬ 118 00:07:48,134 --> 00:07:50,511 ‫אין לי כל כוונה לסיים בקטן.‬ 119 00:07:50,511 --> 00:07:53,347 ‫אעשה הכול כדי להצילך מגורל שכזה, מתוקתי.‬ 120 00:07:54,765 --> 00:07:55,600 ‫יופי.‬ 121 00:07:56,142 --> 00:07:59,228 ‫כי פיליפה ואני נערוך נשף.‬ 122 00:07:59,812 --> 00:08:02,356 ‫שנושאו הצבע הסגול.‬ 123 00:08:02,356 --> 00:08:03,566 ‫וכתום!‬ 124 00:08:03,566 --> 00:08:06,569 ‫יהיו קריסטלים, וזהב,‬ 125 00:08:06,569 --> 00:08:07,904 ‫ומאות פרחים.‬ 126 00:08:07,904 --> 00:08:09,655 ‫וגם חרקים!‬ 127 00:08:09,655 --> 00:08:10,615 ‫ו...‬ 128 00:08:11,115 --> 00:08:13,075 ‫שנדבר על התקציב?‬ 129 00:08:13,075 --> 00:08:13,993 ‫כמובן.‬ 130 00:08:13,993 --> 00:08:15,953 ‫הוא יהיה גדול מאוד.‬ 131 00:08:24,837 --> 00:08:28,382 ‫את בטוחה שכדאי לנו להיראות בציבור?‬ ‫-המלכה כבר יודעת שהתארסתם.‬ 132 00:08:28,382 --> 00:08:29,967 ‫אין עוד טעם להסתיר את זה.‬ 133 00:08:29,967 --> 00:08:32,303 ‫היא חושבת שאחד מאיתנו הוא ויסלדאון.‬ 134 00:08:32,303 --> 00:08:36,390 ‫ואני יודעת היטב,‬ ‫בתור ראשת הבית, שזה לא נכון.‬ 135 00:08:36,390 --> 00:08:39,685 ‫הטוב ביותר עבורנו כרגע הוא לצאת לעולם,‬ 136 00:08:39,685 --> 00:08:42,980 ‫כדי שלא יחשבו בבון־טון שיש לנו מה להסתיר.‬ 137 00:08:45,191 --> 00:08:47,735 ‫אולי שוויון הנפש שלנו ישכנע את המלכה‬ 138 00:08:47,735 --> 00:08:50,321 ‫שהאשמותיה אינן נכונות... ירחם השם.‬ 139 00:08:50,321 --> 00:08:51,864 ‫קדימה, תאכלו.‬ 140 00:08:56,410 --> 00:08:57,370 ‫אתם רואים?‬ 141 00:08:59,121 --> 00:09:03,084 ‫אנחנו יוצאים כמו כל משפחה אחרת,‬ 142 00:09:04,377 --> 00:09:07,547 ‫אוכלים גלידה ומתכננים חתונה.‬ 143 00:09:09,674 --> 00:09:11,384 ‫עדיין תהיה חתונה?‬ 144 00:09:11,384 --> 00:09:12,510 ‫כמובן.‬ 145 00:09:12,510 --> 00:09:15,763 ‫פשוט, ג׳ון ואני נבקש אישור מיוחד‬ 146 00:09:15,763 --> 00:09:18,849 ‫כדי שנוכל לערוך טקס פשוט וקטן בבית,‬ 147 00:09:19,433 --> 00:09:22,186 ‫ואחריו נפרוש לאחוזה המשפחתית של ג׳ון.‬ 148 00:09:22,186 --> 00:09:24,981 ‫כדי לחסוך תגובות סוערות נוספות מצד המלכה.‬ 149 00:09:24,981 --> 00:09:27,775 ‫כן, אני מניחה שזה נבון.‬ 150 00:09:28,359 --> 00:09:33,030 ‫ואני מניחה שאחוזתך באוקספורדשייר‬ ‫נמצאת במרחק נסיעה של יום, לא יותר?‬ 151 00:09:35,741 --> 00:09:36,742 ‫בעצם,‬ 152 00:09:37,577 --> 00:09:43,457 ‫היינו רוצים לגור באחוזה הראשית של ג׳ון.‬ 153 00:09:43,457 --> 00:09:44,542 ‫בסקוטלנד?‬ 154 00:09:46,419 --> 00:09:49,839 ‫איפה היא, בדיוק? קרוב לגבול?‬ 155 00:09:49,839 --> 00:09:51,632 ‫לא. בהיילנדס.‬ 156 00:09:52,341 --> 00:09:55,428 ‫אך לא רחוק מגלזגו.‬ 157 00:09:55,428 --> 00:09:57,888 ‫זה בטח במרחק של שבועיים לפחות.‬ 158 00:09:57,888 --> 00:09:59,849 ‫ולכן אני נהנה כל כך להיות שם.‬ 159 00:10:00,433 --> 00:10:03,519 ‫הריחוק יוצר תחושה אמיתית של שלווה.‬ 160 00:10:04,061 --> 00:10:05,813 ‫אני כבר כמהה לשקט.‬ 161 00:10:25,333 --> 00:10:26,167 ‫מה שלומך?‬ 162 00:10:27,835 --> 00:10:29,587 ‫משתדל שלא לחשוב על אתמול.‬ 163 00:10:32,340 --> 00:10:35,843 ‫דומני שאימא בעיקר שמחה‬ ‫שהמלכה באה לארוחת הבוקר החגיגית שלכם.‬ 164 00:10:39,930 --> 00:10:41,891 ‫אתה יודע שהמשפחה תהיה בסדר.‬ 165 00:10:45,019 --> 00:10:45,853 ‫את מאמינה בכך?‬ 166 00:10:46,771 --> 00:10:49,857 ‫הוד מעלתה האשימה אותי פעם‬ ‫שאני ויסלדאון, ושרדתי.‬ 167 00:10:50,900 --> 00:10:52,276 ‫גם אם מצולקת.‬ 168 00:10:54,612 --> 00:10:56,906 ‫אל תיתן שנישואיך יהיו הצלקת.‬ 169 00:10:56,906 --> 00:10:59,867 ‫לא.‬ ‫-אתה יודע שבסופו של דבר תתפייס עם...‬ 170 00:10:59,867 --> 00:11:02,119 ‫פנלופי! מה את עושה פה?‬ 171 00:11:02,119 --> 00:11:05,831 ‫אני... ציפיתי לראותך רק אחר הצהריים.‬ 172 00:11:05,831 --> 00:11:08,417 ‫היא יודעת, קולין.‬ ‫אינך צריך להסתיר את כעסך.‬ 173 00:11:08,417 --> 00:11:12,213 ‫ובהחלט איננו צריכים לנהל‬ ‫את הדיון הזה בנוכחות מיס ברידג׳רטון.‬ 174 00:11:12,213 --> 00:11:13,756 ‫גם היא יודעת הכול.‬ 175 00:11:13,756 --> 00:11:14,882 ‫נפלא.‬ 176 00:11:14,882 --> 00:11:17,968 ‫טוב שכל מייפייר יודעת לפני אימא שלך!‬ 177 00:11:17,968 --> 00:11:19,929 ‫מדוע כולנו יודעים שאנו יודעים?‬ 178 00:11:19,929 --> 00:11:23,808 ‫מפני שקרסידה גילתה את סודי.‬ ‫היא דורשת 10,000 ליש״ט דמי שתיקה.‬ 179 00:11:23,808 --> 00:11:26,268 ‫לא ייתכן!‬ ‫-איך היא גילתה אותך?‬ 180 00:11:26,268 --> 00:11:27,186 ‫אינני יודעת.‬ 181 00:11:27,186 --> 00:11:29,188 ‫לא משנה איך.‬ 182 00:11:29,188 --> 00:11:31,607 ‫אם היא יודעת, אסור שתחשוף זאת.‬ 183 00:11:31,607 --> 00:11:35,903 ‫לא ביקשתי עזרה. רק רציתי לומר את האמת.‬ ‫-מה שנעשה לא תלוי בך.‬ 184 00:11:35,903 --> 00:11:38,489 ‫אם מיס קאופר תפיץ את הרכילות הזו,‬ 185 00:11:38,489 --> 00:11:41,117 ‫זה יכפיש את השם ״ברידג׳רטון״.‬ ‫את המשפחה כולה.‬ 186 00:11:41,117 --> 00:11:43,536 ‫ולא אסכים שאשתי תהיה יעד לסחיטה.‬ 187 00:11:43,536 --> 00:11:45,162 ‫בהחלט טוב לשמוע.‬ 188 00:11:45,162 --> 00:11:47,039 ‫זה יפה מצדך, קולין, אבל...‬ 189 00:11:48,916 --> 00:11:50,000 ‫אני יכולה לשלם לה.‬ 190 00:11:52,086 --> 00:11:53,796 ‫הרווחת סכום כזה?‬ 191 00:11:53,796 --> 00:11:55,756 ‫קצת יותר, האמת.‬ 192 00:11:57,633 --> 00:11:58,592 ‫כל הזמן הזה?‬ 193 00:12:02,096 --> 00:12:04,223 ‫מיס קאופר לא תקבל ממך אגורה שחוקה.‬ 194 00:12:04,223 --> 00:12:07,351 ‫אבל קולין, זה...‬ ‫-אולי אתה תשלם לה, מר ברידג׳רטון?‬ 195 00:12:07,351 --> 00:12:09,019 ‫לא!‬ ‫-אף אחד לא ישלם לה.‬ 196 00:12:09,019 --> 00:12:11,647 ‫אז מה אתה מציע שנעשה?‬ ‫-אנא, תן לי...‬ 197 00:12:11,647 --> 00:12:13,274 ‫לא אתחנן בפני מיס קאופר.‬ 198 00:12:13,274 --> 00:12:15,276 ‫אבוא אליה מחר.‬ 199 00:12:15,276 --> 00:12:18,529 ‫אבהיר לה שפעולה כזו‬ ‫תהיה הרסנית לכל המעורבים.‬ 200 00:12:18,529 --> 00:12:20,114 ‫זו הדרך היחידה להתקדם.‬ 201 00:12:54,732 --> 00:12:55,775 ‫מר ברידג׳רטון.‬ 202 00:12:57,568 --> 00:12:58,569 ‫ליידי קאופר.‬ 203 00:12:59,862 --> 00:13:01,864 ‫קיוויתי לשוחח עם בתך ביחידות.‬ 204 00:13:03,532 --> 00:13:05,576 ‫חרף מה שאומרים בבון־טון,‬ 205 00:13:05,576 --> 00:13:09,747 ‫אחשיב זאת כעלבון‬ ‫אם אינך חושב שזהו בית מכובד.‬ 206 00:13:09,747 --> 00:13:11,373 ‫אימא, הניחי לנו.‬ 207 00:13:12,458 --> 00:13:15,127 ‫זה כבר לא משנה. אנא לכי.‬ 208 00:13:19,799 --> 00:13:21,509 ‫אתן לך חמש דקות.‬ 209 00:13:27,389 --> 00:13:30,684 ‫אני מבין שאמך לא יודעת שאת סוחטת את אשתי.‬ 210 00:13:30,684 --> 00:13:33,479 ‫הפסקתי לבטוח באיש מלבד עצמי.‬ 211 00:13:34,438 --> 00:13:35,940 ‫זו בטח בדידות נוראה.‬ 212 00:13:37,274 --> 00:13:40,194 ‫ידעתי בדידות אמיתית מהי,‬ 213 00:13:40,945 --> 00:13:42,363 ‫במסעותיי.‬ 214 00:13:42,363 --> 00:13:43,781 ‫מר ברידג׳רטון המסכן.‬ 215 00:13:44,365 --> 00:13:47,326 ‫מטייל ברחבי היבשת, רואה פלאי עולם,‬ 216 00:13:47,910 --> 00:13:49,328 ‫כפי שרק גברים יכולים.‬ 217 00:13:50,120 --> 00:13:51,622 ‫את נשמעת כמו אלואיז.‬ 218 00:13:52,623 --> 00:13:55,251 ‫את צודקת, היכולת לטייל היא זכות גדולה.‬ 219 00:13:56,418 --> 00:13:57,962 ‫אך בשנה האחרונה,‬ 220 00:13:57,962 --> 00:14:00,923 ‫מצאתי את עצמי משתוקק לבשורות מן הבית.‬ 221 00:14:02,132 --> 00:14:03,884 ‫מפנלופי, למעשה.‬ 222 00:14:04,385 --> 00:14:05,886 ‫אך היא לא השיבה לפניותיי.‬ 223 00:14:07,137 --> 00:14:09,390 ‫לא היא ולא אף אחד אחר.‬ 224 00:14:10,808 --> 00:14:13,686 ‫הרגשתי כאילו כולם עסוקים בחייהם,‬ 225 00:14:13,686 --> 00:14:15,604 ‫ולא זקוקים לי שאקח בהם חלק.‬ 226 00:14:16,188 --> 00:14:18,774 ‫לכן ניסיתי להקשיח את עצמי‬ 227 00:14:20,025 --> 00:14:22,903 ‫ולהפוך לגבר שאין לו צרכים משלו.‬ 228 00:14:24,655 --> 00:14:27,283 ‫זו לא דרך שהייתי ממליץ עליה.‬ 229 00:14:27,283 --> 00:14:28,617 ‫מר ברידג׳רטון,‬ 230 00:14:28,617 --> 00:14:30,244 ‫אני מבולבלת.‬ 231 00:14:30,244 --> 00:14:33,455 ‫נראה שבאת כדי לקבל ממני חמלה,‬ 232 00:14:33,455 --> 00:14:36,125 ‫אך אני זו שמגיע לה תשלום.‬ 233 00:14:36,125 --> 00:14:37,793 ‫לא באתי כדי לקבל ממך חמלה.‬ 234 00:14:38,711 --> 00:14:40,963 ‫באתי לבקש ממך רחמים.‬ 235 00:14:41,964 --> 00:14:43,340 ‫פנלופי אינה מרשעת.‬ 236 00:14:45,885 --> 00:14:47,011 ‫האמיני לי,‬ 237 00:14:47,595 --> 00:14:50,139 ‫אני מבין את סיבותייך לשנוא את ויסלדאון.‬ 238 00:14:50,139 --> 00:14:52,725 ‫מילותיה חדות ופוצעות.‬ 239 00:14:53,225 --> 00:14:54,101 ‫ובכל זאת,‬ 240 00:14:54,685 --> 00:14:57,980 ‫קוראיה מוכנים לשלם‬ ‫כדי לקרוא על עצמם, שבוע אחר שבוע.‬ 241 00:14:57,980 --> 00:15:00,900 ‫לא נשמע שאתה שונא את ויסלדאון.‬ 242 00:15:00,900 --> 00:15:02,985 ‫נשמע שאתה מקנא בה.‬ 243 00:15:03,819 --> 00:15:04,653 ‫לא ולא.‬ 244 00:15:06,530 --> 00:15:07,573 ‫העניין הוא‬ 245 00:15:08,157 --> 00:15:10,910 ‫שישנה ויסלדאון וישנה פנלופי,‬ 246 00:15:11,619 --> 00:15:15,205 ‫שחוותה בדידות שנשגבת מבינתי ומבינתך.‬ 247 00:15:16,498 --> 00:15:21,045 ‫תארי לך לחוות התעלמות כזו‬ ‫שגורמת לך להרגיש כבלתי־נראית.‬ 248 00:15:22,713 --> 00:15:24,423 ‫זה לא מצדיק את מה שהיא עשתה,‬ 249 00:15:25,341 --> 00:15:27,927 ‫אך אולי אפשר להבין שלפעמים,‬ 250 00:15:27,927 --> 00:15:30,930 ‫הטור שלה שיקף את האכזריות סביבה.‬ 251 00:15:30,930 --> 00:15:33,515 ‫אכזריות שגם את חשת בה, בטוחני.‬ 252 00:15:35,225 --> 00:15:38,020 ‫על חלקה בצרותייך,‬ ‫אני יודע שפנלופי חשה חרטה.‬ 253 00:15:38,729 --> 00:15:41,607 ‫והיא לא תקפה אותך בטורה האחרון.‬ 254 00:15:41,607 --> 00:15:44,944 ‫אם אפילו פנלופי מסוגלת למצוא דרך לסלוח לך,‬ 255 00:15:44,944 --> 00:15:47,613 ‫אינך מבינה שגם הבון־טון יסלח לך?‬ 256 00:15:48,697 --> 00:15:52,242 ‫ואביך בוודאי ירשה לך לשוב ללונדון‬ ‫כשכל זה יחלוף.‬ 257 00:15:53,535 --> 00:15:55,287 ‫אהבה של משפחה מאריכה ימים.‬ 258 00:16:00,000 --> 00:16:02,002 ‫זה ההבדל בינך וביני.‬ 259 00:16:04,296 --> 00:16:08,133 ‫תמיכתה הנצחית של משפחתך מובנת לך מאליה.‬ 260 00:16:09,885 --> 00:16:11,804 ‫איננו דומים, מר ברידג׳רטון.‬ 261 00:16:12,763 --> 00:16:13,931 ‫ולעולם לא נהיה.‬ 262 00:16:13,931 --> 00:16:15,140 ‫מיס קאופר.‬ 263 00:16:15,933 --> 00:16:16,767 ‫מיס קאופר!‬ 264 00:16:19,061 --> 00:16:20,145 ‫מיס קאופר!‬ 265 00:16:20,145 --> 00:16:22,481 ‫לא יאמינו לך אם נאמר ששיקרת.‬ 266 00:16:22,481 --> 00:16:23,565 ‫אין לך הוכחות.‬ 267 00:16:23,565 --> 00:16:26,902 ‫יש לי שוליית מדפיס שמוכן לאשש את האמת,‬ 268 00:16:26,902 --> 00:16:30,030 ‫והכול בשביל העונג לפגוש‬ ‫את ליידי ויסלדאון האמיתית.‬ 269 00:16:30,906 --> 00:16:33,325 ‫עליכם לשלם לי לפני נשף דנקוורת׳־פינץ׳,‬ 270 00:16:33,909 --> 00:16:36,495 ‫ולא, למחרת בבוקר, אגלה לכולם.‬ 271 00:16:37,162 --> 00:16:41,041 ‫למעשה, בהתחשב בכך שלא אזכה לתמיכה בעתיד,‬ 272 00:16:41,041 --> 00:16:43,377 ‫אולי לא דרשתי מכם מספיק.‬ 273 00:16:46,505 --> 00:16:49,967 ‫רק תוספת כספית קטנה‬ ‫כדי לערוך את הנשף של העונה.‬ 274 00:16:49,967 --> 00:16:52,720 ‫חשבי על יצורים קטנים ומרובי־רגליים.‬ 275 00:16:52,720 --> 00:16:56,640 ‫זה מגיע לנו. הרי הוצאת הרבה יותר‬ ‫על החתונה של פנלופי מאשר על שלנו.‬ 276 00:16:56,640 --> 00:16:59,435 ‫מפני ששתיכן התחתנתן עם אדונים נטולי תואר,‬ 277 00:16:59,435 --> 00:17:02,187 ‫בעוד פנלופי נישאה לברידג׳רטון עשיר מאוד.‬ 278 00:17:02,187 --> 00:17:05,399 ‫שבוודאי יכלכל אותך בזקנתך!‬ 279 00:17:05,399 --> 00:17:07,526 ‫מה לך להיאחז בכספך עכשיו?‬ 280 00:17:07,526 --> 00:17:08,861 ‫הכניסי אותנו!‬ 281 00:17:08,861 --> 00:17:12,364 ‫זה לא זמן טוב. אני מצפה לאורח.‬ 282 00:17:12,364 --> 00:17:13,699 ‫מי?‬ 283 00:17:15,617 --> 00:17:17,369 ‫אל פחד, גבירותיי.‬ 284 00:17:17,911 --> 00:17:19,413 ‫מבין כל המשרתות בלונדון,‬ 285 00:17:19,413 --> 00:17:22,541 ‫אין מנוסה ממני בניצול תקציבים זעומים.‬ 286 00:17:30,090 --> 00:17:33,469 ‫לפחות אחיותיי תשמחנה‬ ‫כשמעשיי יתגלו כהרסניים.‬ 287 00:17:33,469 --> 00:17:36,889 ‫אולי נעז לצפות לקצת יותר?‬ 288 00:17:37,473 --> 00:17:39,600 ‫קולין משכנע מאוד כשהוא רוצה.‬ 289 00:17:39,600 --> 00:17:41,185 ‫זה לא הוא שמדאיג אותי.‬ 290 00:17:41,185 --> 00:17:44,938 ‫יש לקרסידה הבלחות של שיקול דעת.‬ ‫נקווה שגם היום זה יקרה.‬ 291 00:17:47,524 --> 00:17:48,817 ‫באמת חיבבת אותה?‬ 292 00:17:49,568 --> 00:17:53,697 ‫או שהתיידדת איתה רק כדי להעניש אותי?‬ ‫-אני לא קטנונית עד כדי כך.‬ 293 00:17:54,823 --> 00:17:56,533 ‫באמת נהניתי מחברתה בהתחלה.‬ 294 00:17:58,577 --> 00:17:59,411 ‫אם כי...‬ 295 00:17:59,912 --> 00:18:03,791 ‫אולי ההתיידדות הראשונית‬ ‫הייתה נגועה בקמצוץ של קטנוניות.‬ 296 00:18:07,836 --> 00:18:09,171 ‫ספרי לי מה את קוראת.‬ 297 00:18:16,178 --> 00:18:17,846 ‫חוששני שנכשלתי.‬ 298 00:18:18,472 --> 00:18:19,306 ‫ו...‬ 299 00:18:20,015 --> 00:18:21,600 ‫כעת היא דורשת סכום כפול.‬ 300 00:18:22,184 --> 00:18:23,393 ‫20,000 ליש״ט?‬ 301 00:18:23,393 --> 00:18:25,479 ‫היא יצאה מדעתה.‬ ‫-אין לי סכום כזה.‬ 302 00:18:25,479 --> 00:18:28,273 ‫זה לא הכול. היא דורשת שתשתמשי בטור שלך‬ 303 00:18:28,273 --> 00:18:29,942 ‫כדי לשקם את המוניטין שלה.‬ 304 00:18:32,528 --> 00:18:33,779 ‫אני מתנצל. אני...‬ 305 00:18:34,988 --> 00:18:37,407 ‫נראה שרק החמרתי את המצב.‬ 306 00:18:37,407 --> 00:18:38,826 ‫זה לגמרי באשמתי.‬ 307 00:18:38,826 --> 00:18:39,827 ‫מה נעשה עכשיו?‬ 308 00:18:40,452 --> 00:18:43,413 ‫אולי פנלופי צדקה. מוטב היה לשלם לה ודי.‬ 309 00:18:44,289 --> 00:18:45,332 ‫יש לי את הכסף.‬ 310 00:18:45,332 --> 00:18:49,419 ‫אצטרך לבקש מבנדיקט שיאשר את ההוצאה הגדולה.‬ 311 00:18:49,419 --> 00:18:51,630 ‫ותחשוף בפני אחיך את זהותה של פנלופי?‬ 312 00:18:51,630 --> 00:18:55,342 ‫לא. אצטרך להמציא שקר כלשהו.‬ 313 00:18:56,135 --> 00:18:57,928 ‫נמשיך להסתיר את זהותה.‬ 314 00:18:59,429 --> 00:19:00,264 ‫טוב...‬ 315 00:19:01,390 --> 00:19:03,684 ‫אני בטוחה שנערת קאופר רק רוצה שתכתבי‬ 316 00:19:03,684 --> 00:19:07,729 ‫כמה דברים מחמיאים על מראהּ וקסמה האישי.‬ 317 00:19:07,729 --> 00:19:09,398 ‫זו לא תוצאה טובה.‬ 318 00:19:10,232 --> 00:19:13,068 ‫אני מניחה שלא הייתי צריכה‬ ‫לצפות ליותר מצד קרסידה.‬ 319 00:19:13,902 --> 00:19:15,195 ‫אני אסירת תודה‬ 320 00:19:16,071 --> 00:19:17,322 ‫על כל עצותיך.‬ 321 00:19:55,694 --> 00:19:59,573 ‫יש סימנים לכך שהוד מעלתה תחדל מחיפושיה?‬ 322 00:19:59,573 --> 00:20:02,993 ‫אני מקווה שמשהו אחר יסיח את דעתה בקרוב.‬ 323 00:20:02,993 --> 00:20:04,620 ‫ובאותו נושא...‬ 324 00:20:11,793 --> 00:20:13,003 ‫זה חזק למדי.‬ 325 00:20:13,712 --> 00:20:16,131 ‫רק הסקוטים יכולים היו להמציא משקה שכזה.‬ 326 00:20:16,673 --> 00:20:19,718 ‫הם נזקקים לו נגד הקור השורר שם.‬ 327 00:20:19,718 --> 00:20:23,013 ‫אני פוחדת די והותר כבר עכשיו, אגתה.‬ 328 00:20:23,513 --> 00:20:25,057 ‫אל תדאגי.‬ 329 00:20:25,557 --> 00:20:28,894 ‫נראה שפרנצ׳סקה מצאה את תעצומות הנפש שלה.‬ 330 00:20:28,894 --> 00:20:31,355 ‫כן, אכן!‬ 331 00:20:31,355 --> 00:20:34,983 ‫וכעת היא משתמשת בהן‬ ‫כדי להתרחק מאמה כמה שיותר.‬ 332 00:20:36,026 --> 00:20:39,738 ‫רכשתי את זה‬ ‫בנסיעה לסקוטלנד לפני שנים רבות.‬ 333 00:20:40,405 --> 00:20:43,825 ‫בתחילה, טעמו היה מר לחיך,‬ 334 00:20:44,451 --> 00:20:47,454 ‫אך עם הזמן, לומדים לחבב את זה.‬ 335 00:20:47,454 --> 00:20:49,164 ‫זה עדיין מר.‬ 336 00:20:52,417 --> 00:20:55,337 ‫תהיה לך תמיכתי בזמן היעדרה של פרנצ׳סקה.‬ 337 00:20:57,297 --> 00:20:58,924 ‫וגם תמיכתו של אחי.‬ 338 00:21:00,133 --> 00:21:01,093 ‫אם תרצי בה.‬ 339 00:21:01,677 --> 00:21:03,595 ‫איננו חייבות לשוחח על כך.‬ 340 00:21:03,595 --> 00:21:05,264 ‫אך אולי זה כדאי?‬ 341 00:21:08,976 --> 00:21:11,895 ‫לורד אנדרסון היה ג׳נטלמן מושלם.‬ 342 00:21:13,605 --> 00:21:17,067 ‫ואם תיתני את ברכתך...‬ 343 00:21:17,067 --> 00:21:20,612 ‫זה בהחלט לא מקומי,‬ ‫לתת את ברכתי או לגרוע אותה.‬ 344 00:21:21,154 --> 00:21:22,447 ‫שתינו בגירות.‬ 345 00:21:23,323 --> 00:21:24,741 ‫את רשאית לעשות כרצונך.‬ 346 00:21:30,122 --> 00:21:31,248 ‫אחרי הכול,‬ 347 00:21:31,248 --> 00:21:34,835 ‫אני הרי לא ביקשתי את רשותך.‬ 348 00:21:40,173 --> 00:21:42,134 ‫לפתע זה יורד חלק בגרוני.‬ 349 00:21:45,387 --> 00:21:46,930 ‫את יודעת.‬ 350 00:21:49,766 --> 00:21:50,600 ‫כן?‬ 351 00:21:52,019 --> 00:21:54,021 ‫אני יודעת שאבי היה איש טוב.‬ 352 00:21:55,480 --> 00:21:57,649 ‫ושאת היית חברה טובה מאוד.‬ 353 00:21:59,735 --> 00:22:01,611 ‫וזה כל מה שעליי לדעת.‬ 354 00:22:07,826 --> 00:22:09,536 ‫ואחי הוא איש טוב.‬ 355 00:22:11,163 --> 00:22:12,748 ‫ואת חברה טובה.‬ 356 00:22:14,291 --> 00:22:16,418 ‫וזה גם כל מה שעליי לדעת.‬ 357 00:22:18,962 --> 00:22:21,048 ‫אך אם הוא יקלקל את היחסים שלכם,‬ 358 00:22:21,048 --> 00:22:22,966 ‫אצדד בך ולא בו.‬ 359 00:22:22,966 --> 00:22:25,177 ‫לא אסכים לאבד אותך לשיגיונותיו.‬ 360 00:22:25,177 --> 00:22:27,804 ‫אף גבר שבעולם לא יוכל לעשות זאת.‬ 361 00:22:37,522 --> 00:22:39,441 ‫תארו לכם את שלושתנו בנשף.‬ 362 00:22:39,941 --> 00:22:43,570 ‫איך היינו מסבירים את עצמנו ל...‬ ‫ליידי צ׳לטנהם הנכבדת, למשל?‬ 363 00:22:44,237 --> 00:22:46,365 ‫בהחלט היינו צריכים לתאם גרסאות.‬ 364 00:22:46,365 --> 00:22:48,992 ‫כאילו תסכים אי־פעם להיראות בנשף.‬ ‫-אמת.‬ 365 00:22:57,000 --> 00:22:59,127 ‫איך אתה מסוגל לסבול אירועים חברתיים?‬ 366 00:23:03,340 --> 00:23:05,801 ‫אני מניח שיש לי שפע אהבה לתת.‬ 367 00:23:06,718 --> 00:23:08,512 ‫אהבה לשיחות בטלות.‬ 368 00:23:10,722 --> 00:23:12,307 ‫ואהבה למסיבה טובה.‬ 369 00:23:14,601 --> 00:23:15,894 ‫בייחוד...‬ 370 00:23:16,978 --> 00:23:19,606 ‫מסיבה בשלושה.‬ 371 00:24:00,105 --> 00:24:01,064 ‫לילה טוב, אדוני.‬ 372 00:24:28,049 --> 00:24:30,260 ‫אני צריך רק שמיכה לספה.‬ 373 00:24:32,637 --> 00:24:33,472 ‫כמובן.‬ 374 00:25:00,415 --> 00:25:03,126 ‫איפגש לכוס תה עם אמי‬ ‫לפני חתונתה של אחותך.‬ 375 00:25:03,710 --> 00:25:05,795 ‫אחסוך ממך את הנסיעה המשותפת בכרכרה.‬ 376 00:25:37,244 --> 00:25:38,537 ‫- מיס ברידג׳רטון -‬ 377 00:25:39,871 --> 00:25:41,873 ‫- קולין ברידג׳רטון‬ ‫פריז, צרפת -‬ 378 00:25:44,501 --> 00:25:46,503 ‫- מר קולין ברידג׳רטון‬ ‫מרסיי, צרפת -‬ 379 00:25:52,717 --> 00:25:56,930 ‫- שלך, פנלופי -‬ 380 00:26:08,400 --> 00:26:09,484 ‫גבירתי.‬ 381 00:26:09,484 --> 00:26:10,860 ‫פנלופי הגיעה?‬ 382 00:26:10,860 --> 00:26:13,029 ‫אינני יכולה לעכב אותו עוד, גבירתי.‬ 383 00:26:13,613 --> 00:26:16,157 ‫עורך הדין ההוא נמצא כאן.‬ 384 00:26:22,872 --> 00:26:25,250 ‫הכניסי אותו... אני מניחה.‬ 385 00:26:33,258 --> 00:26:34,342 ‫ליידי פת׳רינגטון.‬ 386 00:26:34,342 --> 00:26:36,845 ‫וולטר...‬ ‫-וולטר דנדס, עורך דין. אני זוכרת.‬ 387 00:26:37,762 --> 00:26:40,932 ‫אני מניחה שבאת לברך אותנו‬ ‫לרגל נישואיה של בתי, לתוך...‬ 388 00:26:40,932 --> 00:26:45,520 ‫אחת המשפחות הנכבדות‬ ‫והחשובות ביותר בבון־טון.‬ 389 00:26:45,520 --> 00:26:47,063 ‫לצערי, לא.‬ 390 00:26:47,063 --> 00:26:49,190 ‫מטרת ביקורי אינה משמחת.‬ 391 00:26:49,190 --> 00:26:54,029 ‫אם כי ישנם כאלה שמוצאים נחמה‬ ‫בהשתחררות מעול השקר.‬ 392 00:26:54,738 --> 00:26:59,659 ‫אני מקווה שיש בידך הוכחות מספיקות‬ ‫להאשמות שאתה עומד להשמיע.‬ 393 00:26:59,659 --> 00:27:01,745 ‫לא הראיות שחיפשתי, לא,‬ 394 00:27:01,745 --> 00:27:03,663 ‫אך ראיות די והותר.‬ 395 00:27:06,249 --> 00:27:10,045 ‫הכסף שירשת מדודתך פטוניה.‬ 396 00:27:11,296 --> 00:27:13,840 ‫התפלאתי שירשת הון שכזה‬ 397 00:27:13,840 --> 00:27:16,968 ‫בדיוק כאשר ג׳ק פת׳רינגטון נמלט עם הונך.‬ 398 00:27:17,552 --> 00:27:22,057 ‫ואכן, שכניה של הדודה פטוניה בקורנוול‬ ‫הסכימו איתי.‬ 399 00:27:22,057 --> 00:27:25,518 ‫ממה ששמעתי, היא חיה בעוני תמידי.‬ 400 00:27:26,269 --> 00:27:29,022 ‫מי יודע, אולי היא הייתה חסכנית גדולה,‬ 401 00:27:29,814 --> 00:27:33,526 ‫שחיה בצמצום למען רווחתם העתידית של הזולת?‬ 402 00:27:33,526 --> 00:27:34,861 ‫נושיה יודעים.‬ 403 00:27:35,904 --> 00:27:37,322 ‫הו, ליידי פת׳רינגטון...‬ 404 00:27:38,740 --> 00:27:42,952 ‫אני יודע כי כספך בא‬ ‫מתרמיותיו של ג׳ק פת׳רינגטון,‬ 405 00:27:44,120 --> 00:27:46,581 ‫ואני מאמין כי הכתר יסכים איתי‬ 406 00:27:46,581 --> 00:27:50,210 ‫שיש להעביר את התואר ״פת׳רינגטון״ ל...‬ 407 00:27:50,210 --> 00:27:51,920 ‫משפחה עם ערכים מוצקים יותר.‬ 408 00:27:52,962 --> 00:27:56,383 ‫אעביר את ממצאיי לרשויות בהמשך השבוע.‬ 409 00:27:58,176 --> 00:27:59,010 ‫יום טוב לך.‬ 410 00:28:05,809 --> 00:28:07,018 ‫פנלופי.‬ 411 00:28:08,061 --> 00:28:09,062 ‫זה נכון?‬ 412 00:28:10,605 --> 00:28:14,109 ‫האם כספך הוא הכסף‬ ‫שבן הדוד ג׳ק גזל מהבון־טון?‬ 413 00:28:14,109 --> 00:28:17,112 ‫הם לא היו זקוקים לכסף הזה כמונו!‬ 414 00:28:17,112 --> 00:28:18,405 ‫גנבת מהם!‬ 415 00:28:18,405 --> 00:28:20,699 ‫ואת השפלת אותם.‬ 416 00:28:20,699 --> 00:28:23,076 ‫את גנבת את כבודם.‬ 417 00:28:23,076 --> 00:28:25,662 ‫מעשייך ומעשיי אינם שונים כל כך.‬ 418 00:28:25,662 --> 00:28:27,580 ‫מה שעשית... זה פשע!‬ 419 00:28:27,580 --> 00:28:31,126 ‫עשיתי את מה שנדרש‬ ‫כדי להגן על המשפחה הזו.‬ 420 00:28:31,126 --> 00:28:33,336 ‫על מי הגנת בטור שלך?‬ 421 00:28:33,336 --> 00:28:35,213 ‫על עצמי!‬ ‫-מפני מי?‬ 422 00:28:40,427 --> 00:28:41,261 ‫הבנתי.‬ 423 00:28:49,018 --> 00:28:49,978 ‫את יודעת...‬ 424 00:28:51,229 --> 00:28:53,648 ‫לא קל להיות הורה.‬ 425 00:28:54,399 --> 00:28:57,152 ‫איך היה עליי לגדל בנות? הרי כל חיי‬ 426 00:28:57,152 --> 00:29:00,697 ‫לימדו אותי שהגבר הוא מקור כל הכוח.‬ 427 00:29:02,240 --> 00:29:03,658 ‫את מה שעשית, עשית...‬ 428 00:29:04,576 --> 00:29:06,077 ‫לגמרי בעצמך.‬ 429 00:29:08,329 --> 00:29:12,500 ‫גם אם לא אהבתי את מה שכתבת במשך השנים,‬ 430 00:29:13,334 --> 00:29:16,796 ‫אני מתחרטת מאוד על כך‬ ‫שהתעלמתי ממך כל הזמן הזה.‬ 431 00:29:18,715 --> 00:29:22,302 ‫שתינו הפקנו את המיטב‬ 432 00:29:22,802 --> 00:29:27,140 ‫מן ההזדמנויות שהחברה הציעה לנו.‬ 433 00:29:30,977 --> 00:29:31,853 ‫בסדר...‬ 434 00:29:33,605 --> 00:29:35,732 ‫אולי היו דרכים אחרות, אבל באותו זמן...‬ 435 00:29:36,399 --> 00:29:37,650 ‫לא ראיתי אותן.‬ 436 00:29:41,362 --> 00:29:44,532 ‫מה תכתוב ליידי ויסלדאון על בושתנו,‬ 437 00:29:44,532 --> 00:29:47,243 ‫כש... איחשף?‬ 438 00:29:57,128 --> 00:30:00,215 ‫היא תכתוב מה שרק ארצה.‬ 439 00:30:03,718 --> 00:30:05,053 ‫זה כוח גדול.‬ 440 00:30:06,930 --> 00:30:09,390 ‫איזה מין דבר יצרת לעצמך.‬ 441 00:30:11,392 --> 00:30:12,268 ‫תודה.‬ 442 00:30:14,771 --> 00:30:16,940 ‫אולי קשה לי להודות עד כמה אנו דומות.‬ 443 00:30:20,735 --> 00:30:22,320 ‫אם נשרוד את הסיבוב הזה,‬ 444 00:30:25,532 --> 00:30:26,783 ‫עלינו להשתפר.‬ 445 00:30:43,341 --> 00:30:45,343 ‫שכה יהיה לי טוב.‬ 446 00:30:46,261 --> 00:30:47,136 ‫אימא.‬ 447 00:30:48,304 --> 00:30:52,350 ‫את תביאי אור גדול לסקוטלנד.‬ 448 00:30:54,018 --> 00:30:56,855 ‫עזיבתי מעציבה אותך?‬ ‫-לא, ודאי שלא.‬ 449 00:30:56,855 --> 00:31:00,441 ‫אני רק... טוב,‬ ‫לא ציפיתי שתבחרי לגור במקום כה מרוחק.‬ 450 00:31:01,359 --> 00:31:03,778 ‫אנתוני וקייט בדרכם להודו.‬ ‫-כן.‬ 451 00:31:04,445 --> 00:31:06,739 ‫אך בילית כבר זמן כה רב הרחק מאיתנו,‬ 452 00:31:06,739 --> 00:31:09,242 ‫בבאת׳, עם דודתך, או...‬ 453 00:31:09,951 --> 00:31:11,452 ‫לבדך, גם כשאת בבית.‬ 454 00:31:12,412 --> 00:31:14,372 ‫כעת אני חוששת שאאבד אותך לתמיד.‬ 455 00:31:15,456 --> 00:31:17,959 ‫אימא, זה להפך.‬ 456 00:31:21,671 --> 00:31:24,215 ‫קשה, לפעמים,‬ 457 00:31:24,215 --> 00:31:27,302 ‫לשמוע את קולי בהמולת הבית שלנו.‬ 458 00:31:27,969 --> 00:31:29,095 ‫אבל עם ג׳ון,‬ 459 00:31:29,929 --> 00:31:32,223 ‫אני שומעת את עצמי. יותר ויותר.‬ 460 00:31:34,100 --> 00:31:35,852 ‫אני מקווה מאוד ש...‬ 461 00:31:36,769 --> 00:31:38,646 ‫הרוגע והשקט של סקוטלנד‬ 462 00:31:38,646 --> 00:31:40,523 ‫יעזרו לי להכיר את עצמי,‬ 463 00:31:40,523 --> 00:31:42,901 ‫כדי שגם אתם תיטיבו להכיר אותי.‬ 464 00:31:42,901 --> 00:31:44,819 ‫כי כל רצוני הוא להתקרב.‬ 465 00:31:44,819 --> 00:31:48,531 ‫ולא יכולת למצוא רוגע ויופי באוקספורדשייר?‬ 466 00:31:49,115 --> 00:31:51,743 ‫הייתי מתפתה לחזור הביתה לעתים קרובות מדי.‬ 467 00:31:51,743 --> 00:31:53,077 ‫אבל תחזרי?‬ 468 00:31:53,077 --> 00:31:54,621 ‫כמובן!‬ 469 00:31:57,999 --> 00:31:59,876 ‫ילדה אמיצה ופיקחית שלי.‬ 470 00:32:02,337 --> 00:32:04,881 ‫את יודעת, כשהכרתי את אביך לראשונה...‬ 471 00:32:06,799 --> 00:32:09,636 ‫בקושי יכולתי לומר את שמי מרוב שהוקסמתי.‬ 472 00:32:09,636 --> 00:32:12,305 ‫גמגמתי גם במילים מוכרות ביותר.‬ ‫-אימא, אני...‬ 473 00:32:12,305 --> 00:32:14,432 ‫חשבתי שכבר דיברנו על זה. ג׳ון...‬ 474 00:32:14,432 --> 00:32:16,142 ‫הוא גבר מצוין,‬ 475 00:32:16,935 --> 00:32:18,311 ‫ובחירה טובה.‬ 476 00:32:20,730 --> 00:32:23,775 ‫עמדתי לומר שבמשך זמן רב,‬ 477 00:32:24,442 --> 00:32:28,488 ‫חשבתי שכזו היא האהבה בעיני כולם.‬ 478 00:32:29,155 --> 00:32:31,950 ‫מפתיעה, חזקה, מהירה.‬ 479 00:32:33,743 --> 00:32:35,954 ‫אך הראית לי שיש דרך אחרת,‬ 480 00:32:35,954 --> 00:32:40,041 ‫שיש יופי בגישה האיטית.‬ 481 00:32:42,043 --> 00:32:45,254 ‫את כבר נבונה מכפי גילך.‬ 482 00:32:49,384 --> 00:32:52,095 ‫אני חושבת שיהיה לך טוב מאוד בסקוטלנד.‬ 483 00:33:07,026 --> 00:33:09,487 ‫אני לוקח אותך להיות לי לאישה,‬ 484 00:33:09,988 --> 00:33:11,072 ‫להחזיק ולנצור,‬ 485 00:33:11,781 --> 00:33:13,199 ‫מיום זה ואילך,‬ 486 00:33:13,199 --> 00:33:16,828 ‫בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות,‬ 487 00:33:17,829 --> 00:33:19,288 ‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬ 488 00:33:24,669 --> 00:33:27,463 ‫אני לוקחת לי אותך לבעל,‬ 489 00:33:27,463 --> 00:33:30,216 ‫להחזיק ולנצור, מיום זה ואילך,‬ 490 00:33:30,216 --> 00:33:31,676 ‫בעושר ובעוני,‬ 491 00:33:32,218 --> 00:33:33,761 ‫בחולי ובבריאות,‬ 492 00:33:34,345 --> 00:33:35,847 ‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬ 493 00:33:37,974 --> 00:33:42,603 ‫מי ייתן ותחיו כעת בנישואי קודש‬ ‫עד יום מותכם.‬ 494 00:33:42,603 --> 00:33:43,521 ‫אמן.‬ 495 00:34:03,207 --> 00:34:04,417 ‫יקירתי!‬ 496 00:34:05,084 --> 00:34:06,210 ‫ברכותיי.‬ 497 00:34:14,302 --> 00:34:17,138 ‫האם הושפעתי יתר על המידה‬ ‫מדבריו הדביקים של הכומר,‬ 498 00:34:17,138 --> 00:34:19,766 ‫או שנראה שהלורד אנדרסון מוקסם מאימא?‬ 499 00:34:20,266 --> 00:34:22,977 ‫היא נראית מאושרת,‬ ‫ואם זה נכון, מי אנחנו שנשפוט?‬ 500 00:34:23,519 --> 00:34:24,771 ‫הוא נראה בחור כארז.‬ 501 00:34:24,771 --> 00:34:27,023 ‫ויש לו מזל שאנתוני כבר עזב.‬ 502 00:34:27,607 --> 00:34:29,692 ‫תגידי תודה ללורד אנדרסון.‬ 503 00:34:30,276 --> 00:34:33,529 ‫עכשיו, משנישאתי,‬ ‫תשומת לבה של אימא עלולה לשוב אלייך,‬ 504 00:34:33,529 --> 00:34:35,490 ‫אלא אם כן דעתה תוסח.‬ 505 00:34:36,783 --> 00:34:37,742 ‫סלחו לי,‬ 506 00:34:38,451 --> 00:34:40,661 ‫אני חשה צורך לברך את גברת מונדריץ׳.‬ 507 00:34:42,997 --> 00:34:44,082 ‫שלום.‬ 508 00:34:44,082 --> 00:34:45,583 ‫הטקס באמת היה יפה מאוד.‬ 509 00:34:45,583 --> 00:34:46,626 ‫כך חשבתי.‬ 510 00:34:47,543 --> 00:34:49,796 ‫שני רק ליופיה של המארחת.‬ 511 00:34:50,338 --> 00:34:51,464 ‫אתה מחניף לי.‬ 512 00:34:51,464 --> 00:34:52,924 ‫דיברתי בכנות.‬ 513 00:34:54,759 --> 00:34:59,222 ‫ובאותה כנות, אני תוהה אם תסכימי בטובך...‬ 514 00:35:00,973 --> 00:35:03,935 ‫לשמור ריקוד בשבילי בנשף הבא?‬ 515 00:35:05,478 --> 00:35:08,648 ‫ב... נשף דנקוורת׳־פינץ׳?‬ 516 00:35:09,273 --> 00:35:10,233 ‫אני...‬ 517 00:35:10,817 --> 00:35:11,651 ‫ובכן...‬ 518 00:35:12,652 --> 00:35:13,486 ‫כן.‬ 519 00:35:14,946 --> 00:35:16,489 ‫זה בהחלט יהיה משביע רצון.‬ 520 00:35:17,448 --> 00:35:18,282 ‫מה טוב.‬ 521 00:35:19,325 --> 00:35:20,159 ‫טוב מאוד.‬ 522 00:35:24,038 --> 00:35:26,207 ‫כוסית לחיים, אם יורשה לי.‬ 523 00:35:28,751 --> 00:35:30,169 ‫לחיי אשתי היפהפייה.‬ 524 00:35:31,170 --> 00:35:33,506 ‫אין לי מילים להביע את הערצתי.‬ 525 00:35:34,006 --> 00:35:36,259 ‫אני בטוח שאת אסירת תודה על כך,‬ 526 00:35:36,259 --> 00:35:39,929 ‫שהרי אינך אוהבת לעמוד‬ ‫במוקד תשומת הלב לאורך זמן.‬ 527 00:35:39,929 --> 00:35:41,139 ‫אז, במקום זאת...‬ 528 00:35:41,764 --> 00:35:44,225 ‫אומר רק כמה מילים למשפחתך.‬ 529 00:35:44,851 --> 00:35:46,352 ‫בייחוד לאמך.‬ 530 00:35:47,019 --> 00:35:48,479 ‫ליידי ברידג׳רטון, אני...‬ 531 00:35:49,147 --> 00:35:51,816 ‫רואה את פתיחותך משתקפת בבנדיקט,‬ 532 00:35:51,816 --> 00:35:53,234 ‫את קסמך בקולין,‬ 533 00:35:53,985 --> 00:35:56,028 ‫את חוכמתך באלואיז,‬ 534 00:35:56,612 --> 00:35:59,574 ‫ופיקחות שהנחלת לגרגורי ולהייסינת׳.‬ 535 00:36:00,741 --> 00:36:03,870 ‫ברגע זה בו אני חש הכרת תודה כה רבה‬ ‫על רעייתי החדשה,‬ 536 00:36:03,870 --> 00:36:08,207 ‫אני חש אותה במידה שווה‬ ‫גם כלפי האישה יוצאת־הדופן שגידלה אותה.‬ 537 00:36:09,959 --> 00:36:11,169 ‫אני מודה לך.‬ 538 00:36:12,044 --> 00:36:14,630 ‫לכולכם, מעומק לבי.‬ 539 00:36:20,261 --> 00:36:22,763 ‫סלחו לי, בהחלט לא התכוונתי לסחוט דמעות.‬ 540 00:36:23,472 --> 00:36:25,474 ‫הייסינת׳ בכתה כל הזמן הזה.‬ 541 00:36:25,474 --> 00:36:27,310 ‫יום אחד גם לך יהיה לב.‬ 542 00:36:28,895 --> 00:36:30,897 ‫אימא, תנגני איתי דואט?‬ 543 00:36:30,897 --> 00:36:33,149 ‫שומו שמיים! עכשיו? אני...‬ 544 00:36:33,149 --> 00:36:34,609 ‫מאוד לא מאומנת.‬ 545 00:36:34,609 --> 00:36:38,029 ‫דומני שהפעם האחרונה שריגשתי אותך עד דמעות‬ ‫הייתה כשהתחלתי לנגן לראשונה.‬ 546 00:36:38,029 --> 00:36:41,449 ‫ולא רק אותה. התייפחתי בחדרי‬ ‫מרוב שילובי אקורדים מזעזעים.‬ 547 00:36:41,449 --> 00:36:42,366 ‫חה חה.‬ 548 00:36:42,950 --> 00:36:45,786 ‫לשמחתי, אימא לא נטשה אותי,‬ 549 00:36:45,786 --> 00:36:47,622 ‫ולא אטוש אותך עכשיו.‬ 550 00:36:47,622 --> 00:36:48,623 ‫זה איוּם?‬ 551 00:36:55,463 --> 00:36:57,131 ‫תודה.‬ ‫-תודה.‬ 552 00:37:40,091 --> 00:37:40,925 ‫בראבו!‬ 553 00:37:41,634 --> 00:37:42,468 ‫בראבו.‬ 554 00:37:42,468 --> 00:37:44,470 ‫הדרן!‬ 555 00:37:47,181 --> 00:37:48,224 ‫אפשר לדבר איתך?‬ 556 00:37:58,693 --> 00:38:00,903 ‫אם את מודאגת לגבי הכסף למיס קאופר,‬ 557 00:38:00,903 --> 00:38:03,114 ‫בכוונתי לפנות לבנדיקט הלילה.‬ 558 00:38:03,114 --> 00:38:05,157 ‫רק רציתי לחכות עד אחרי החתונה.‬ 559 00:38:05,157 --> 00:38:06,075 ‫יופי.‬ 560 00:38:06,909 --> 00:38:08,744 ‫אינני רוצה שתפנה אליו.‬ 561 00:38:08,744 --> 00:38:10,496 ‫אבל זמננו אוזל.‬ 562 00:38:10,496 --> 00:38:12,748 ‫לא אבקש שתשקר לאחיך בגללי.‬ 563 00:38:12,748 --> 00:38:17,420 ‫המשפחה שלך, אותה חלקת איתי מטוב לבך...‬ ‫הם טובים מדי.‬ 564 00:38:18,879 --> 00:38:21,549 ‫חמימים ונפלאים מכדי לרמות או להונות.‬ 565 00:38:22,842 --> 00:38:25,428 ‫לא אתן ששקריי יוסיפו להתפשט.‬ 566 00:38:25,428 --> 00:38:27,179 ‫אז כיצד עליי לעזור לך?‬ 567 00:38:27,179 --> 00:38:28,347 ‫בכך שתאהב אותי.‬ 568 00:38:29,807 --> 00:38:31,892 ‫כבר נתת לי כל כך הרבה.‬ 569 00:38:33,144 --> 00:38:34,687 ‫לימדת אותי לעמוד על שלי.‬ 570 00:38:34,687 --> 00:38:38,190 ‫הראית לי שאני מסוגלת‬ ‫לחוות עונג מעבר לכל דמיון. אך...‬ 571 00:38:39,442 --> 00:38:41,944 ‫אינני אוהבת אותך בזכות מה שאתה עושה למעני,‬ 572 00:38:43,362 --> 00:38:44,780 ‫אלא בזכות טוב־לבך.‬ 573 00:38:45,740 --> 00:38:46,824 ‫האמפתיה שלך.‬ 574 00:38:47,908 --> 00:38:49,452 ‫האכפתיות שלך.‬ 575 00:38:51,746 --> 00:38:54,790 ‫די והותר שאתה אתה, קולין.‬ 576 00:38:56,542 --> 00:39:00,087 ‫אינני מבקשת שתציל אותי, רק שתעמוד לצדי.‬ 577 00:39:01,547 --> 00:39:02,631 ‫שתחבק אותי.‬ 578 00:39:04,383 --> 00:39:05,343 ‫שתנשק אותי.‬ 579 00:39:07,011 --> 00:39:09,472 ‫אני רוצה מאוד לעשות את כל אלה.‬ 580 00:39:09,472 --> 00:39:10,890 ‫ומה עומד בדרכך?‬ 581 00:39:12,516 --> 00:39:13,476 ‫אינני יודע.‬ 582 00:39:15,436 --> 00:39:16,437 ‫אך אני יודע זאת:‬ 583 00:39:16,437 --> 00:39:19,315 ‫מיס קאופר עדיין מאיימת עלינו.‬ 584 00:39:19,315 --> 00:39:22,985 ‫וכל עוד תחיי עם הסוד הזה,‬ 585 00:39:25,154 --> 00:39:26,989 ‫משהו תמיד יפריד בינינו.‬ 586 00:39:26,989 --> 00:39:27,907 ‫אני יודעת.‬ 587 00:39:29,575 --> 00:39:31,118 ‫אולי זה המפתח.‬ 588 00:39:31,118 --> 00:39:32,370 ‫כלומר?‬ 589 00:39:50,763 --> 00:39:52,431 ‫מכתב בשבילך, הוד מעלתך.‬ 590 00:40:08,447 --> 00:40:09,448 ‫קולין,‬ 591 00:40:12,076 --> 00:40:14,703 ‫קיבלתי מכתב מאשתך.‬ 592 00:40:15,704 --> 00:40:17,039 ‫מוטב שנשב.‬ 593 00:41:00,458 --> 00:41:02,877 ‫לא פלא שהיא יצאה כזאת.‬ 594 00:41:02,877 --> 00:41:04,336 ‫הבית חמים מדי.‬ 595 00:41:04,336 --> 00:41:07,089 ‫הצדק איתך, אחותי. אשתי אחראית לכך.‬ 596 00:41:10,217 --> 00:41:13,053 ‫שכחתי איזו אישה איומה היא.‬ 597 00:41:13,053 --> 00:41:14,638 ‫לא אסע איתה לשום מקום.‬ 598 00:41:14,638 --> 00:41:16,724 ‫אין לך ברירה, קרסידה.‬ 599 00:41:16,724 --> 00:41:19,226 ‫באמת תסכימי שזה יהיה גורלי?‬ 600 00:41:22,646 --> 00:41:23,772 ‫בואי, נערה.‬ 601 00:41:23,772 --> 00:41:25,024 ‫הציגי את עצמך,‬ 602 00:41:25,024 --> 00:41:28,027 ‫שאראה עם מה יש לי לעבוד.‬ 603 00:41:28,027 --> 00:41:29,487 ‫בהחלט, דודה ג׳ואנה.‬ 604 00:41:30,696 --> 00:41:32,573 ‫אחרי הלילה, זה כבר לא ישנה דבר.‬ 605 00:41:50,007 --> 00:41:51,675 ‫המשרתת שלך הכניסה אותי.‬ 606 00:41:54,178 --> 00:41:56,347 ‫אני מתחיל ליהנות מזכות־היתר הזאת.‬ 607 00:41:56,847 --> 00:41:58,432 ‫אתה יפה תואר כתמיד.‬ 608 00:42:06,690 --> 00:42:08,275 ‫פול יצטרף אלינו?‬ 609 00:42:09,652 --> 00:42:11,487 ‫נדמה לי שהוא עסוק הערב.‬ 610 00:42:12,571 --> 00:42:13,489 ‫כמובן.‬ 611 00:42:14,198 --> 00:42:16,659 ‫שנזמין מישהו במקומו, אם כן?‬ 612 00:42:18,911 --> 00:42:20,162 ‫עליי לדבר איתך בכנות.‬ 613 00:42:20,871 --> 00:42:23,207 ‫אמנם נהניתי כששלושתנו היינו יחד,‬ 614 00:42:23,207 --> 00:42:25,960 ‫קיוויתי שנהיה רק שנינו הלילה.‬ 615 00:42:28,796 --> 00:42:31,006 ‫לא נהנית כשפול היה איתנו?‬ 616 00:42:32,299 --> 00:42:33,300 ‫דווקא כן.‬ 617 00:42:34,176 --> 00:42:36,887 ‫מאוד, אבל אני עם פול בקשרי ידידות,‬ 618 00:42:36,887 --> 00:42:39,181 ‫ואני נוכחת ש...‬ 619 00:42:41,308 --> 00:42:43,561 ‫אני מתחילה לפתח רגשות כלפיך, בנדיקט.‬ 620 00:42:45,187 --> 00:42:46,522 ‫יותר מאשר רגשי ידידות.‬ 621 00:42:48,440 --> 00:42:50,609 ‫הפתיחות שלך,‬ 622 00:42:50,609 --> 00:42:52,486 ‫שפע האהבה שבך...‬ 623 00:42:53,487 --> 00:42:56,448 ‫מעולם לא הכרתי אדם כה דומה לי,‬ 624 00:42:56,448 --> 00:42:57,783 ‫ו...‬ 625 00:42:57,783 --> 00:43:02,079 ‫אני מתחילה לתהות,‬ ‫אולי נאפשר לקשר שלנו להיות רציני יותר?‬ 626 00:43:02,079 --> 00:43:03,205 ‫טילי,‬ 627 00:43:04,623 --> 00:43:05,874 ‫את יוצאת דופן...‬ 628 00:43:09,837 --> 00:43:10,713 ‫אבל...‬ 629 00:43:13,257 --> 00:43:15,884 ‫אינני בטוח שאני מחפש קשר רציני.‬ 630 00:43:24,101 --> 00:43:25,102 ‫זה...‬ 631 00:43:26,020 --> 00:43:26,895 ‫בגלל פול?‬ 632 00:43:26,895 --> 00:43:31,650 ‫לא. פול יכול גם להיות פטרישה,‬ ‫או פולי, או פיטר, או שלושתם גם יחד.‬ 633 00:43:33,736 --> 00:43:35,237 ‫מה שהיה בין שלושתנו,‬ 634 00:43:35,779 --> 00:43:37,823 ‫מה שקרה מאז שהכרתי אותך...‬ 635 00:43:39,033 --> 00:43:41,910 ‫עזר לי להבין כמה טוב להיות חופשי.‬ 636 00:43:45,748 --> 00:43:47,124 ‫פתחת את עולמי,‬ 637 00:43:49,960 --> 00:43:53,422 ‫ואני עדיין לא מוכן לסגור אותו בחזרה.‬ 638 00:43:58,927 --> 00:44:00,596 ‫חשבתי שזה גם מה שרצית את.‬ 639 00:44:02,014 --> 00:44:02,931 ‫זה נכון.‬ 640 00:44:05,309 --> 00:44:07,603 ‫עד שהבנתי איך זה להתחלק בך.‬ 641 00:44:09,229 --> 00:44:11,106 ‫אני מופתעת בדיוק כמוך.‬ 642 00:44:17,696 --> 00:44:19,156 ‫אני תומכת בך.‬ 643 00:44:21,033 --> 00:44:23,911 ‫אך אני מוכרחה לומר,‬ ‫גם ההנאה יכולה להימאס.‬ 644 00:44:26,830 --> 00:44:28,957 ‫היה טוב, לשם שינוי,‬ 645 00:44:29,541 --> 00:44:31,043 ‫לרצות קשר מחייב עם מישהו.‬ 646 00:44:33,962 --> 00:44:36,548 ‫תודה שהזכרת לי שגם זה אפשרי.‬ 647 00:44:51,355 --> 00:44:53,065 ‫כמה מעניין שאת כאן.‬ 648 00:44:57,444 --> 00:45:00,948 ‫בעיניי זה דווקא שגרתי למדי,‬ ‫שאני מוצאת את עצמי, שוב,‬ 649 00:45:00,948 --> 00:45:03,951 ‫מתנדנדת לי אנה ואנה,‬ ‫מבלי להתקדם לשום כיוון.‬ 650 00:45:03,951 --> 00:45:05,327 ‫לאן היית רוצה להגיע?‬ 651 00:45:07,204 --> 00:45:11,583 ‫בינתיים, הייתי רוצה להיות עם המשפחה,‬ ‫עד שכל עניין ויסלדאון והמלכה יחלוף.‬ 652 00:45:11,583 --> 00:45:12,626 ‫והוא יחלוף.‬ 653 00:45:13,627 --> 00:45:14,545 ‫ואז?‬ 654 00:45:16,338 --> 00:45:17,548 ‫לאן שלא יהיה, באמת.‬ 655 00:45:18,674 --> 00:45:22,845 ‫ביליתי כמעט את כל חיי‬ ‫במייפייר ובאוברי הול.‬ 656 00:45:24,012 --> 00:45:27,725 ‫כדי לנסות ולהביא שינוי בעולם,‬ ‫מן הראוי שאראה חלק ממנו.‬ 657 00:45:27,725 --> 00:45:31,186 ‫שאפגוש אנשים שאינם בני משפחתי,‬ ‫או צעירות בשוק השידוכים.‬ 658 00:45:31,186 --> 00:45:33,439 ‫את שוב רוצה לשנות את העולם?‬ 659 00:45:33,981 --> 00:45:36,692 ‫חשבתי שרצית דווקא להתערות השנה.‬ 660 00:45:36,692 --> 00:45:38,527 ‫הספיק לי מזה.‬ 661 00:45:39,194 --> 00:45:40,362 ‫הנה היא!‬ 662 00:45:49,663 --> 00:45:54,418 ‫מה פשר שתיקתך? ידוע לך משהו שנסתר מעיניי?‬ ‫-לא. בהחלט לא.‬ 663 00:45:55,002 --> 00:45:56,462 ‫האמיני לי,‬ 664 00:45:56,462 --> 00:45:59,256 ‫ככל שאני מגלה יותר,‬ ‫אני מגלה כמה מעט אני יודע.‬ 665 00:46:02,593 --> 00:46:03,677 ‫אני חש...‬ 666 00:46:06,263 --> 00:46:08,807 ‫אני חש כרגע שהדבר הבא שאגלה‬ 667 00:46:08,807 --> 00:46:10,476 ‫עשוי לשנות אותי לגמרי.‬ 668 00:46:13,562 --> 00:46:17,608 ‫אני מסכימה בהחלט עם כל מה שאמרת,‬ ‫משום שאין לי מושג על מה אתה מדבר.‬ 669 00:46:20,152 --> 00:46:21,987 ‫דבר אחד אני יודע:‬ 670 00:46:23,572 --> 00:46:26,825 ‫להבא לא ניתן שזמן כה רב יחלוף‬ 671 00:46:26,825 --> 00:46:31,246 ‫בטרם נשב יחד על הנדנדות האלה,‬ ‫מבולבלים בעליל.‬ 672 00:46:41,340 --> 00:46:42,549 ‫את נראית נפלא!‬ 673 00:46:42,549 --> 00:46:44,510 ‫מאמציי יהיו לריק,‬ 674 00:46:44,510 --> 00:46:47,304 ‫בידיעה איזו אכזבה מצפה לי‬ ‫מאחורי הדלתות האלה.‬ 675 00:46:47,304 --> 00:46:49,640 ‫אני בטוח שווארלי עשתה ככל יכולתה.‬ 676 00:47:05,823 --> 00:47:07,908 ‫היא השיגה את נוצות היענים!‬ 677 00:47:07,908 --> 00:47:09,827 ‫ואת הסחלבים הסגולים!‬ 678 00:47:10,702 --> 00:47:11,745 ‫פיליפה!‬ 679 00:47:11,745 --> 00:47:13,539 ‫יש פה... 1, 2, 3...‬ 680 00:47:13,539 --> 00:47:15,457 ‫אנסמבל בן שמונה נגנים!‬ 681 00:47:17,292 --> 00:47:18,335 ‫השגנו אותם?‬ 682 00:47:18,919 --> 00:47:19,795 ‫השגנו אותם.‬ 683 00:47:21,338 --> 00:47:22,339 ‫פיליפה,‬ 684 00:47:22,339 --> 00:47:25,759 ‫את צווחת כמו ילדה‬ ‫שטועמת עוגה בפעם הראשונה.‬ 685 00:47:25,759 --> 00:47:26,885 ‫אימא...‬ 686 00:47:27,678 --> 00:47:28,887 ‫תודה!‬ 687 00:47:28,887 --> 00:47:30,931 ‫מה פשר הדבר?‬ 688 00:47:30,931 --> 00:47:33,976 ‫את בוודאי זו ששילמה על כל זה.‬ 689 00:47:37,229 --> 00:47:40,607 ‫אימא אמרה לי שהיא מאחלת לכן‬ ‫את הנשף הנפלא בתולדות מייפייר.‬ 690 00:47:43,443 --> 00:47:44,695 ‫בבקשה.‬ 691 00:47:45,988 --> 00:47:46,905 ‫תודה!‬ 692 00:47:52,286 --> 00:47:53,412 ‫הוא באמת יפה.‬ 693 00:47:54,705 --> 00:47:56,373 ‫אני גאה בכן.‬ 694 00:48:33,535 --> 00:48:35,454 ‫- נשף דנקוורת׳־פינץ׳ -‬ 695 00:49:18,747 --> 00:49:20,582 ‫הסגול היה רעיון שלי...‬ 696 00:49:27,422 --> 00:49:29,549 ‫אם זה הערב האחרון שלנו בחברה הגבוהה,‬ 697 00:49:30,092 --> 00:49:32,511 ‫לפחות פרודנס ופיליפה עושות חיים.‬ 698 00:49:36,556 --> 00:49:37,432 ‫הוד מעלתך!‬ 699 00:49:39,017 --> 00:49:40,185 ‫סלחי לנו, הוד מעלתך.‬ 700 00:49:40,185 --> 00:49:41,687 ‫אין לנו כס בשבילך,‬ 701 00:49:41,687 --> 00:49:44,564 ‫כי לא חשבנו שתיעני להזמנתנו.‬ 702 00:49:45,649 --> 00:49:48,318 ‫לא בגלל ההזמנה שלכן הגעתי הנה.‬ 703 00:49:49,319 --> 00:49:50,278 ‫חֲדַל נֶגֶן!‬ 704 00:49:57,327 --> 00:49:59,871 ‫כתוצאה מכך שחיפושיי הקדחתניים‬ 705 00:49:59,871 --> 00:50:03,291 ‫העמידו אותה במצב בלתי אפשרי,‬ 706 00:50:03,959 --> 00:50:05,335 ‫קיבלתי מכתב,‬ 707 00:50:06,253 --> 00:50:07,295 ‫השבוע,‬ 708 00:50:08,505 --> 00:50:09,840 ‫מאת ליידי ויסלדאון.‬ 709 00:50:20,142 --> 00:50:21,852 ‫היא פונה לרחמיי,‬ 710 00:50:23,020 --> 00:50:25,981 ‫ומבקשת לפנות לכולכם בעצמה,‬ 711 00:50:26,898 --> 00:50:29,109 ‫להשמיע את טיעוניה בפרהסיה,‬ 712 00:50:29,651 --> 00:50:31,737 ‫בטרם אחרוץ את דינה.‬ 713 00:50:33,613 --> 00:50:35,991 ‫ולכן אני מפנה את הבמה כעת...‬ 714 00:50:37,534 --> 00:50:39,536 ‫לסופרת בכבודה ובעצמה.‬ 715 00:50:49,921 --> 00:50:51,006 ‫לא הוא.‬ 716 00:50:51,506 --> 00:50:52,549 ‫אלף סליחות.‬ 717 00:50:53,717 --> 00:50:54,551 ‫היא.‬ 718 00:51:20,619 --> 00:51:22,412 ‫שלום... לכולכם,‬ 719 00:51:24,372 --> 00:51:25,707 ‫או שמא...‬ 720 00:51:26,416 --> 00:51:27,959 ‫קוראים יקרים וחביבים.‬ 721 00:51:34,132 --> 00:51:36,718 ‫אני יודעת שזה לא נושא לצחוק,‬ 722 00:51:37,677 --> 00:51:38,678 ‫מה שעשיתי.‬ 723 00:51:40,055 --> 00:51:41,473 ‫בהתחלה,‬ 724 00:51:41,473 --> 00:51:44,309 ‫לא חשבתי שמישהו יתייחס לכתביי ברצינות.‬ 725 00:51:46,144 --> 00:51:47,479 ‫ולמה שיתייחס?‬ 726 00:51:48,188 --> 00:51:50,816 ‫מעולם לא התייחסו אליי ברצינות.‬ 727 00:51:51,858 --> 00:51:54,694 ‫רק כעת אני מבינה איזה רגש נפוץ זה:‬ 728 00:51:56,071 --> 00:51:58,406 ‫להיות צעירה שאיש אינו מקשיב לה.‬ 729 00:52:00,283 --> 00:52:03,245 ‫כתבתי עליכם מפני שהייתי מוקסמת מכם,‬ 730 00:52:04,412 --> 00:52:06,623 ‫החיים את חייכם כך, בגלוי.‬ 731 00:52:08,083 --> 00:52:11,336 ‫וכשכתבתי עליכם,‬ ‫לפתע הרגשתי כאילו יש לי חיים.‬ 732 00:52:12,337 --> 00:52:13,296 ‫יש לי כוח.‬ 733 00:52:15,298 --> 00:52:21,429 ‫וכידוע לכל אדם כאן שטעם את הטעם הזה מימיו,‬ ‫הוא יכול להיות משכר.‬ 734 00:52:23,140 --> 00:52:25,517 ‫אך השתמשתי בכוח הזה בחוסר זהירות.‬ 735 00:52:26,268 --> 00:52:29,646 ‫היה קל להטיח בוץ ולהסתתר בצללים.‬ 736 00:52:31,606 --> 00:52:35,235 ‫אך כעת אני מבינה‬ ‫כמה אומץ דרוש כדי לחיות בפתיחות,‬ 737 00:52:36,528 --> 00:52:38,530 ‫כדי לקבל את חולשותינו,‬ 738 00:52:39,322 --> 00:52:40,448 ‫לעיני כול.‬ 739 00:52:41,241 --> 00:52:42,117 ‫ולדעת‬ 740 00:52:43,160 --> 00:52:44,619 ‫שללא קשר לתוצאה,‬ 741 00:52:45,370 --> 00:52:46,997 ‫לכל אדם יש ערך.‬ 742 00:52:51,793 --> 00:52:53,086 ‫כולנו מדברים.‬ 743 00:52:53,962 --> 00:52:54,921 ‫מרכלים.‬ 744 00:52:56,590 --> 00:52:58,258 ‫רכילות היא מידע.‬ 745 00:52:59,301 --> 00:53:00,760 ‫היא יוצרת קשרים.‬ 746 00:53:02,095 --> 00:53:04,681 ‫בייחוד לאלה מאיתנו שמספרים להם מעט מאוד.‬ 747 00:53:06,516 --> 00:53:09,895 ‫אך לא אוכל להוסיף ולהסתיר‬ ‫את הידיעה המרעישה ביותר שיש לי:‬ 748 00:53:11,188 --> 00:53:12,230 ‫הזהות שלי.‬ 749 00:53:14,316 --> 00:53:17,110 ‫לכן אני אסירת תודה למלכה שלנו‬ 750 00:53:17,986 --> 00:53:21,156 ‫שהכריחה אותי לצאת מהצללים‬ ‫בתחבולתה הפיקחית ביותר.‬ 751 00:53:22,657 --> 00:53:24,659 ‫אם היא תאפשר לי להמשיך,‬ 752 00:53:26,077 --> 00:53:28,038 ‫אשתדל להשתמש בעטי ביתר אחריות.‬ 753 00:53:29,289 --> 00:53:30,749 ‫זו כפרתי,‬ 754 00:53:32,292 --> 00:53:33,210 ‫ותחינתי.‬ 755 00:53:43,470 --> 00:53:45,055 ‫נראה שהיא למדה ענווה מהי.‬ 756 00:53:46,139 --> 00:53:48,934 ‫אך נשגיח כדי לוודא שכך זה יימשך.‬ 757 00:53:56,983 --> 00:53:59,653 ‫מה שווים החיים בלי קצת רכילות?‬ 758 00:54:22,801 --> 00:54:23,635 ‫באמת?‬ 759 00:54:25,679 --> 00:54:27,931 ‫עכשיו, וארלי! את החרקים!‬ 760 00:55:06,136 --> 00:55:08,138 ‫לא ידעתי שהם יהיו פרפרים!‬ 761 00:55:08,138 --> 00:55:09,931 ‫כמו שאמרתי, חרקים!‬ 762 00:55:09,931 --> 00:55:10,974 ‫את...‬ 763 00:55:11,599 --> 00:55:13,560 ‫פשוט גאונה.‬ 764 00:55:13,560 --> 00:55:14,602 ‫אני יודעת.‬ 765 00:55:16,354 --> 00:55:17,355 ‫שנרקוד?‬ 766 00:55:52,349 --> 00:55:54,934 ‫את? ״לא סובלת שקרים״?‬ 767 00:55:54,934 --> 00:55:56,019 ‫ליידי דנברי.‬ 768 00:55:56,019 --> 00:55:57,312 ‫הטור האחרון שלך.‬ 769 00:55:58,188 --> 00:56:00,565 ‫הוד מעלתה הייתה קרובה למטרה כשהניחה‬ 770 00:56:00,565 --> 00:56:03,693 ‫שוויסלדאון היא בת ברידג׳רטון‬ ‫שמנסה להגן על משפחתה.‬ 771 00:56:03,693 --> 00:56:07,947 ‫אך אני מכירה את המשפחה היטב,‬ ‫וידעתי שלא מדובר באחד מהם.‬ 772 00:56:09,115 --> 00:56:13,495 ‫ישנה רק אחת אשר אוהבת‬ ‫את בני ברידג׳רטון יותר ממני.‬ 773 00:56:14,996 --> 00:56:16,414 ‫ידעת שזו אני.‬ 774 00:56:16,414 --> 00:56:17,665 ‫חשדתי.‬ 775 00:56:18,416 --> 00:56:21,378 ‫אינך היחידה בבון־טון אשר יודעת לשמור סוד.‬ 776 00:56:22,921 --> 00:56:25,882 ‫אצפה למהדורה הבאה שלך.‬ 777 00:56:35,809 --> 00:56:36,893 ‫את ממש פלא.‬ 778 00:56:37,394 --> 00:56:40,271 ‫לא יכולתי לעשות את זה ללא תמיכתך.‬ ‫-ותמיכת המלכה.‬ 779 00:56:40,271 --> 00:56:41,189 ‫כן.‬ 780 00:56:41,189 --> 00:56:42,690 ‫ובעקבות הסכמתה,‬ 781 00:56:42,690 --> 00:56:45,318 ‫נוכל לומר לעורך הדין‬ ‫שפרסומיי היו מקור הכסף.‬ 782 00:56:46,152 --> 00:56:47,654 ‫לא תהיה לו ברירה.‬ 783 00:56:48,780 --> 00:56:50,115 ‫הגיע הזמן שנשתפר.‬ 784 00:56:55,662 --> 00:56:56,496 ‫ילדה שלי.‬ 785 00:57:16,433 --> 00:57:17,350 ‫ערב טוב.‬ 786 00:57:18,518 --> 00:57:19,394 ‫ערב טוב.‬ 787 00:57:21,771 --> 00:57:23,148 ‫תודה לך על מכתבך.‬ 788 00:57:23,982 --> 00:57:26,943 ‫מעולם לא ראיתי את אמי‬ ‫מזדעזעת במהירות שכזו.‬ 789 00:57:28,528 --> 00:57:29,487 ‫וגם...‬ 790 00:57:30,447 --> 00:57:32,198 ‫מתרשמת במהירות שכזו.‬ 791 00:57:33,741 --> 00:57:35,118 ‫אני מאמין שהיא גאה בך.‬ 792 00:57:35,785 --> 00:57:37,162 ‫יש משהו שהשמטתי מהמכתב.‬ 793 00:57:39,664 --> 00:57:42,542 ‫שלא אתנגד לביטול נישואינו, אם תבקש זאת.‬ 794 00:57:43,126 --> 00:57:45,336 ‫אינני רוצה שיאונה לך רע,‬ 795 00:57:45,336 --> 00:57:47,589 ‫או למשפחתך, בגלל מה שקרה היום.‬ 796 00:57:48,715 --> 00:57:50,758 ‫המלכה עצמה קיבלה אותך.‬ 797 00:57:51,342 --> 00:57:52,177 ‫נכון לעכשיו.‬ 798 00:57:52,927 --> 00:57:54,762 ‫ועל כולם לקבל אותי, בפומבי,‬ 799 00:57:54,762 --> 00:57:58,141 ‫אבל ויסלדאון הכעיסה רבים, שלא ימהרו לשכוח.‬ 800 00:57:59,184 --> 00:58:01,186 ‫העתיד עלול שלא להיות כה מאושר.‬ 801 00:58:01,186 --> 00:58:02,103 ‫פן,‬ 802 00:58:02,854 --> 00:58:05,106 ‫מאז שגיליתי שאת ויסלדאון,‬ 803 00:58:05,690 --> 00:58:08,818 ‫התאמצתי להפריד בינה ובינך.‬ 804 00:58:09,319 --> 00:58:13,114 ‫אך אתמול חזרתי וקראתי‬ ‫בכל המכתבים ששלחת לי.‬ 805 00:58:14,574 --> 00:58:17,410 ‫מכתבייך תמיד היו אלה‬ ‫שנפשי חשקה לקרוא יותר מכול.‬ 806 00:58:17,410 --> 00:58:18,661 ‫והבנתי‬ 807 00:58:20,038 --> 00:58:21,080 ‫שאת היא.‬ 808 00:58:22,290 --> 00:58:24,918 ‫תמיד היה לך קול אחד.‬ 809 00:58:24,918 --> 00:58:27,545 ‫אי אפשר להפריד בינך ובין ויסלדאון.‬ 810 00:58:29,422 --> 00:58:31,132 ‫ואחרי שראיתי את נאומך היום...‬ 811 00:58:32,759 --> 00:58:34,302 ‫גם לא הייתי רוצה להפריד.‬ 812 00:58:35,136 --> 00:58:36,137 ‫כי במחילה ממך,‬ 813 00:58:36,804 --> 00:58:38,223 ‫זה היה פשוט אדיר.‬ 814 00:58:42,977 --> 00:58:44,521 ‫למען האמת, אני...‬ 815 00:58:47,023 --> 00:58:48,691 ‫קינאתי בך.‬ 816 00:58:49,817 --> 00:58:51,110 ‫בהצלחה שלך.‬ 817 00:58:52,111 --> 00:58:53,279 ‫באומץ שלך.‬ 818 00:58:54,322 --> 00:58:56,157 ‫וכעת אני מתקשה להאמין‬ 819 00:58:56,741 --> 00:58:59,244 ‫שאישה בעלת אומץ שכזה אוהבת אותי.‬ 820 00:59:01,621 --> 00:59:04,290 ‫איזה מזל יש לי לעמוד לצדך‬ 821 00:59:05,208 --> 00:59:07,418 ‫ולספוג ולו קצת מאורך.‬ 822 00:59:13,758 --> 00:59:15,718 ‫אם מטרתי היחידה בחיים‬ 823 00:59:15,718 --> 00:59:18,555 ‫היא לאהוב אישה גדולה כמוך...‬ 824 00:59:20,848 --> 00:59:23,142 ‫אז אהיה גבר מסופק בהחלט.‬ 825 00:59:24,811 --> 00:59:25,770 ‫אני אוהבת אותך.‬ 826 00:59:27,522 --> 00:59:29,607 ‫אתה גבר טוב מאוד, מר ברידג׳רטון.‬ 827 00:59:30,984 --> 00:59:31,901 ‫אני אוהב אותך.‬ 828 00:59:36,823 --> 00:59:37,657 ‫ועכשיו,‬ 829 00:59:38,575 --> 00:59:40,410 ‫אנא תני לי הכבוד‬ 830 00:59:40,410 --> 00:59:43,496 ‫של ריקוד משותף על רחבת הריקודים,‬ ‫גברת ברידג׳רטון.‬ 831 01:00:55,234 --> 01:00:56,444 ‫כולם נראים מאושרים.‬ 832 01:00:57,070 --> 01:00:58,071 ‫אכן.‬ 833 01:00:59,656 --> 01:01:00,531 ‫ואת?‬ 834 01:01:01,866 --> 01:01:03,493 ‫אני בעננים,‬ 835 01:01:03,493 --> 01:01:05,745 ‫מפני שיש לי רעיון מצוין.‬ 836 01:01:05,745 --> 01:01:07,747 ‫או בעצם, בקשה.‬ 837 01:01:07,747 --> 01:01:09,082 ‫איזו בקשה?‬ 838 01:01:09,082 --> 01:01:10,708 ‫תני לי לבוא איתך לסקוטלנד.‬ 839 01:01:10,708 --> 01:01:13,127 ‫אימא תאהב את הרעיון שאשגיח עלייך,‬ 840 01:01:13,127 --> 01:01:16,047 ‫אך האמת היא שאני פשוט רוצה לחיות קצת‬ 841 01:01:16,047 --> 01:01:17,757 ‫מחוץ לבועה הקטנטנה שלנו.‬ 842 01:01:18,341 --> 01:01:19,801 ‫לחוות הרפתקאות.‬ 843 01:01:19,801 --> 01:01:22,679 ‫לא אוכל לשנות את העולם‬ ‫לפני שאראה חלק ממנו.‬ 844 01:01:23,262 --> 01:01:25,223 ‫אני מבטיחה לתת לכם פרטיות.‬ 845 01:01:25,973 --> 01:01:27,225 ‫מה דעתך?‬ 846 01:01:28,351 --> 01:01:30,478 ‫בתנאי שתישארי באגף שלך בטירה.‬ 847 01:01:31,062 --> 01:01:33,272 ‫אנחנו נגור בטירה אמיתית?‬ 848 01:01:33,272 --> 01:01:34,190 ‫״אנחנו״?‬ 849 01:01:35,608 --> 01:01:37,777 ‫אלואיז ביקשה להתלוות אלינו.‬ 850 01:01:38,361 --> 01:01:41,030 ‫אם אין לך התנגדות, אדוני.‬ ‫-כלל לא.‬ 851 01:01:41,030 --> 01:01:42,907 ‫אילו בשורות נפלאות!‬ 852 01:01:42,907 --> 01:01:46,828 ‫ולשמחתי, דודניתי הגיעה,‬ ‫וכעת המשלחת שלנו שלמה.‬ 853 01:01:46,828 --> 01:01:49,330 ‫אני מאושר להציג לכן את...‬ 854 01:01:50,081 --> 01:01:51,416 ‫מיכאלה סטירלינג.‬ 855 01:01:51,916 --> 01:01:53,000 ‫אני מזהירה אתכן:‬ 856 01:01:53,000 --> 01:01:55,962 ‫כל פרט עסיסי ששמעתן עליי מג׳ון היה שקר.‬ 857 01:01:57,255 --> 01:01:58,631 ‫האמת גרועה בהרבה.‬ 858 01:02:00,091 --> 01:02:01,259 ‫ואת בוודאי...‬ 859 01:02:05,054 --> 01:02:06,264 ‫אני...‬ 860 01:02:07,056 --> 01:02:07,974 ‫אני...‬ 861 01:02:08,725 --> 01:02:11,060 ‫פרנצ׳סקה. ברידג׳רטון. קילמרטין.‬ 862 01:02:11,060 --> 01:02:13,104 ‫״קילמרטין״ הוא שמי החדש.‬ 863 01:02:13,730 --> 01:02:15,606 ‫נעים מאוד להכירך.‬ 864 01:02:16,190 --> 01:02:19,026 ‫קורא יקר וחביב,‬ 865 01:02:19,026 --> 01:02:23,364 ‫אני מוצאת את עצמי לפתע בלי מילים.‬ 866 01:02:26,284 --> 01:02:30,037 ‫הססנותי אינה נובעת מתוך רצון‬ 867 01:02:30,037 --> 01:02:33,416 ‫לגונן על זיווגים אסורים כלשהם,‬ 868 01:02:35,084 --> 01:02:38,713 ‫אם כי שמעתי התלחשויות על כמה כאלה.‬ 869 01:02:40,173 --> 01:02:44,635 ‫הריסון שלי בא ממקום של אושר.‬ 870 01:02:48,181 --> 01:02:53,227 ‫לכל מי שחש שסופרת צנועה זו גרמה לו עוול,‬ 871 01:02:53,227 --> 01:02:55,521 ‫אני מתנצלת מקרב לב.‬ 872 01:02:58,649 --> 01:03:01,194 ‫אני מאחלת לך כל טוב.‬ 873 01:03:13,372 --> 01:03:14,373 ‫תחסרי לי.‬ 874 01:03:16,584 --> 01:03:17,835 ‫רק עד השנה הבאה.‬ 875 01:03:18,544 --> 01:03:21,631 ‫אתה חושב שאימא תרשה לי‬ ‫להחמיץ את נשף המסכות שלה?‬ 876 01:03:21,631 --> 01:03:22,590 ‫אני מניח שלא.‬ 877 01:03:23,216 --> 01:03:26,135 ‫אהיה שם, חבוי מאחורי מסכה,‬ 878 01:03:26,135 --> 01:03:28,179 ‫מתחמק מרווקות כמו ממגפה.‬ 879 01:03:28,763 --> 01:03:30,807 ‫אבוא להסתתר יחד איתך.‬ 880 01:03:42,360 --> 01:03:45,780 ‫הגיע הזמן להביט קדימה, אל העתיד,‬ 881 01:03:45,780 --> 01:03:47,490 ‫יביא מה שיביא.‬ 882 01:03:53,204 --> 01:03:55,164 ‫סופרת זו יודעת שאין זה נבון‬ 883 01:03:55,164 --> 01:03:59,460 ‫להתנבא לגבי העתיד.‬ 884 01:04:08,469 --> 01:04:10,346 ‫אך בכל פרק שנגמר,‬ 885 01:04:10,346 --> 01:04:14,851 ‫הסיפור רק נהיה עשיר ועמוק יותר.‬ 886 01:04:41,335 --> 01:04:44,755 ‫עשינו יחד דרך ארוכה.‬ 887 01:04:45,673 --> 01:04:48,551 ‫וכך, בלב כבד,‬ 888 01:04:48,551 --> 01:04:53,222 ‫אני כותבת משפט אחרון, וקצר להדהים, זה‬ 889 01:04:53,222 --> 01:04:55,892 ‫בתור ליידי ויסלדאון.‬ 890 01:04:58,060 --> 01:04:58,978 ‫שלום.‬ 891 01:05:05,818 --> 01:05:08,112 ‫מי היפה מכולם?‬ ‫-כן!‬ 892 01:05:08,112 --> 01:05:09,030 ‫אתה.‬ 893 01:05:09,030 --> 01:05:10,781 ‫חמודה!‬ ‫-כה יפה.‬ 894 01:05:10,781 --> 01:05:13,284 ‫כן. בוא.‬ 895 01:05:16,412 --> 01:05:19,415 ‫אני עדיין לא לגמרי מאמינה שנולד לך בן.‬ 896 01:05:19,415 --> 01:05:21,334 ‫והיורש, לא פחות.‬ 897 01:05:22,418 --> 01:05:25,046 ‫לורד פת׳רינגטון החדש הוא יפה תואר.‬ 898 01:05:25,755 --> 01:05:26,964 ‫כמו אביו.‬ 899 01:05:27,632 --> 01:05:31,469 ‫אביך תמיד מנסה להסיח את הדעת‬ ‫בעזרת אמירה מחוכמת וחיוך מקסים.‬ 900 01:05:31,469 --> 01:05:33,262 ‫החיוך שלי מקסים בעינייך?‬ 901 01:05:34,931 --> 01:05:36,807 ‫אני שמחה שנולדו לנו בנות.‬ 902 01:05:36,807 --> 01:05:39,518 ‫אני בטוחה ששתיהן תינשאנה היטב.‬ 903 01:05:40,144 --> 01:05:43,105 ‫אני חושבת שפילומנה הקטנה‬ ‫תהיה סופרת גדולה,‬ 904 01:05:43,105 --> 01:05:44,857 ‫ולא תצטרך שום בעל.‬ 905 01:05:44,857 --> 01:05:47,068 ‫ככה זה במשפחה הזו.‬ 906 01:05:47,652 --> 01:05:49,111 ‫לא יכולתי לכתוב את ספרי‬ 907 01:05:49,111 --> 01:05:51,530 ‫ללא עזרת דודתה של פילומנה, פנלופי.‬ 908 01:05:53,491 --> 01:05:55,117 ‫- מסעותיי עם עצמי‬ ‫קולין ברידג׳רטון -‬ 909 01:05:55,117 --> 01:05:56,786 ‫זה טוב משציפיתי.‬ 910 01:05:57,912 --> 01:05:59,413 ‫זה לגיל שלך?‬ 911 01:05:59,956 --> 01:06:00,790 ‫כן.‬ 912 01:06:01,374 --> 01:06:03,793 ‫זה הגיע! הבאתי כמעט מספיק לכולם.‬ 913 01:06:06,504 --> 01:06:10,800 ‫ועם יציאתה לגמלאות‬ ‫של הפרסונה הספרותית שלי,‬ 914 01:06:10,800 --> 01:06:13,844 ‫ברצוני להציג את עצמי רשמית.‬ 915 01:06:17,598 --> 01:06:19,850 ‫פרח־קיר לשעבר,‬ 916 01:06:20,851 --> 01:06:22,561 ‫בעלת טור בהווה,‬ 917 01:06:23,479 --> 01:06:24,313 ‫משקיפה,‬ 918 01:06:25,231 --> 01:06:27,024 ‫מושכת בעט.‬ 919 01:06:28,192 --> 01:06:32,405 ‫לא אדם חשוב, ובכל זאת, יש לי רגעים.‬ 920 01:06:34,573 --> 01:06:36,492 ‫ואני מקווה, קורא יקר,‬ 921 01:06:36,492 --> 01:06:38,828 ‫שתמשיך לקרוא ולחוות אותם יחד איתי,‬ 922 01:06:39,328 --> 01:06:41,831 ‫בפרוש החלק הבא במסע שלנו.‬ 923 01:06:44,500 --> 01:06:45,501 ‫שלך,‬ 924 01:06:47,044 --> 01:06:48,921 ‫פנלופי ברידג׳רטון.‬ 925 01:08:30,481 --> 01:08:32,983 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬