1
00:00:17,041 --> 00:00:18,000
‫אמא!‬

2
00:00:23,291 --> 00:00:24,416
‫אמא, תראי.‬

3
00:00:30,166 --> 00:00:31,208
‫תראי מה מצאתי.‬

4
00:00:34,291 --> 00:00:38,041
‫קראתי לו אלפרד.‬
‫את לא חושבת שהוא נראה כמו אלפרד?‬

5
00:00:42,583 --> 00:00:43,916
‫הוא באמת נראה כזה.‬

6
00:00:48,416 --> 00:00:49,750
‫לא כדאי לשחרר אותו?‬

7
00:00:49,833 --> 00:00:53,083
‫אני די בטוחה שאלפרד‬
‫לא רוצה להיות לכוד בכלא כזה.‬

8
00:00:54,333 --> 00:00:56,250
‫אז איך אני אראה אותו גדל?‬

9
00:00:57,541 --> 00:00:59,166
‫אני חוששת שלא תוכל.‬

10
00:01:00,000 --> 00:01:03,166
‫לפעמים צריך לשחרר דברים‬
‫כי אי אפשר להחזיק בהם לנצח.‬

11
00:01:07,291 --> 00:01:11,000
‫יום אחד אתה תהיה איש מבוגר,‬
‫ואני אצטרך לשחרר אותך.‬

12
00:01:12,708 --> 00:01:14,583
‫כי אני לא יכולה להחזיק בך לנצח.‬

13
00:01:25,375 --> 00:01:26,333
‫אל תדברי שטויות.‬

14
00:01:26,416 --> 00:01:28,291
‫אני אחיה איתך ועם אבא לנצח.‬

15
00:01:56,833 --> 00:01:57,791
‫אמא!‬

16
00:02:00,083 --> 00:02:01,041
‫אמא!‬

17
00:02:04,833 --> 00:02:05,666
‫אמא!‬

18
00:02:08,541 --> 00:02:09,625
‫תתעורר.‬

19
00:02:21,958 --> 00:02:24,666
‫אני בטוח שאבא שלך סיפר לך עליי.‬

20
00:02:27,291 --> 00:02:31,125
‫אבל סביר שהוא השמיט את החלק‬
‫שמסביר למה אנחנו פה באמת.‬

21
00:02:32,166 --> 00:02:33,500
‫אתה ואני.‬

22
00:02:37,125 --> 00:02:38,166
‫תסתכל עליהם.‬

23
00:02:39,041 --> 00:02:43,291
‫הם יצאו להפלגה כי הם החליטו לשכוח את עברם.‬

24
00:02:45,500 --> 00:02:47,541
‫ועכשיו גם הם תקועים פה.‬

25
00:02:52,166 --> 00:02:53,958
‫אמא שלך שיטתה בך.‬

26
00:02:57,708 --> 00:03:00,250
‫היא שיטתה בכולנו.‬

27
00:03:04,291 --> 00:03:07,958
‫והיא היחידה שיכולה להוציא אותנו מפה.‬

28
00:03:19,875 --> 00:03:23,375
‫אם אתה מספיק אמיץ,‬
‫אני יכול להראות לך את האמת.‬

29
00:03:28,250 --> 00:03:30,416
‫- סדרה של NETFLIX -‬

30
00:04:44,250 --> 00:04:46,583
‫- המפתח -‬

31
00:04:51,916 --> 00:04:52,958
‫אייק.‬

32
00:04:55,250 --> 00:04:56,250
‫מאורה.‬

33
00:05:07,166 --> 00:05:08,041
‫איפה הוא?‬

34
00:05:09,000 --> 00:05:10,875
‫ואיך הוא העביר אותי לפרומתאוס?‬

35
00:05:11,625 --> 00:05:14,125
‫תפסיקי לשקר. מי הוא באמת?‬

36
00:05:15,666 --> 00:05:16,625
‫הוא…‬

37
00:05:20,083 --> 00:05:21,416
‫הוא בעלי.‬

38
00:05:25,041 --> 00:05:28,375
‫והילד שמצאנו בפרומתאוס הוא הבן שלי.‬

39
00:05:28,958 --> 00:05:29,833
‫מה?‬

40
00:05:29,916 --> 00:05:32,166
‫אבל אני לא זוכרת את כל זה.‬

41
00:05:37,125 --> 00:05:39,875
‫אני יודעת שזה נשמע לא שפוי, אבל אבא שלי,‬

42
00:05:41,000 --> 00:05:43,000
‫הוא הבעלים של חברת הספנות,‬

43
00:05:44,250 --> 00:05:46,875
‫ואני חושבת שהוא גרם לנו‬
‫לשכוח למה אנחנו פה.‬

44
00:05:48,250 --> 00:05:49,583
‫מה היא אמרה?‬

45
00:05:50,708 --> 00:05:53,333
‫בעולם שלנו יש חוקים, ואי אפשר לכופף אותם.‬

46
00:05:53,958 --> 00:05:56,833
‫אבל בעולם הזה‬
‫שום דבר לא מציית לחוקי ההיגיון.‬

47
00:05:58,750 --> 00:06:00,041
‫המקום הזה, כאן,‬

48
00:06:01,041 --> 00:06:02,375
‫הוא לא אמיתי.‬

49
00:06:04,708 --> 00:06:06,750
‫זאת אשליה, להטוט קסמים.‬

50
00:06:08,083 --> 00:06:09,208
‫הדמיה.‬

51
00:06:09,708 --> 00:06:11,083
‫זה מגוחך.‬

52
00:06:14,041 --> 00:06:16,166
‫את זוכרת איך עלית על סיפון הספינה?‬

53
00:06:17,541 --> 00:06:18,791
‫ודאי שאני זוכרת.‬

54
00:06:31,083 --> 00:06:32,333
‫זה לא יכול להיות.‬

55
00:06:35,666 --> 00:06:36,666
‫מה?‬

56
00:06:37,375 --> 00:06:38,791
‫מה היא אמרה?‬

57
00:06:39,791 --> 00:06:43,333
‫היא רוצה לדעת אם אנחנו זוכרים‬
‫איך עלינו על סיפון הספינה.‬

58
00:06:45,416 --> 00:06:47,208
‫מה?‬

59
00:06:52,125 --> 00:06:55,083
‫מישהו יכול להסביר על מה אתם מדברים, בבקשה?‬

60
00:06:56,791 --> 00:06:59,416
‫חשבתי שזה קשור רק אליי, אבל זה לא נכון.‬

61
00:07:04,500 --> 00:07:05,791
‫זה קשור לכולנו.‬

62
00:07:19,041 --> 00:07:20,583
‫אני לא יודעת למה,‬

63
00:07:21,708 --> 00:07:24,125
‫אבל יש סיבה לכך שאנחנו פה.‬

64
00:07:25,500 --> 00:07:26,500
‫הוא…‬

65
00:07:27,708 --> 00:07:28,583
‫בעלך.‬

66
00:07:29,875 --> 00:07:31,541
‫הוא הסיבה לכך שאנחנו פה?‬

67
00:07:32,041 --> 00:07:33,375
‫הוא עובד עבור אבא שלך?‬

68
00:07:34,291 --> 00:07:35,833
‫אני חושבת שהוא מנסה לעזור.‬

69
00:07:36,500 --> 00:07:38,833
‫אני חושבת שהוא מנסה לחלץ אותנו מפה.‬

70
00:07:51,416 --> 00:07:52,250
‫פאק.‬

71
00:08:20,458 --> 00:08:21,333
‫נו כבר.‬

72
00:08:22,625 --> 00:08:23,666
‫נו כבר, בבקשה.‬

73
00:08:25,041 --> 00:08:26,458
‫בבקשה תעבוד!‬

74
00:08:32,250 --> 00:08:35,416
‫המוח שלנו הוא מבנה מורכב מאוד.‬

75
00:08:37,541 --> 00:08:41,541
‫אנחנו יכולים לנסות לשכוח‬
‫את הדברים שאיננו רוצים לזכור,‬

76
00:08:41,625 --> 00:08:44,333
‫אך לעולם לא נוכל למחוק אותם לגמרי.‬

77
00:08:44,833 --> 00:08:46,833
‫הם חלק ממי שאנחנו.‬

78
00:08:46,916 --> 00:08:49,166
‫הם שזורים במהות קיומנו.‬

79
00:08:52,416 --> 00:08:54,458
‫הגיע הזמן שתיזכר.‬

80
00:09:08,250 --> 00:09:11,125
‫האמת שלך שוכנת מאחורי הקירות האלה.‬

81
00:09:12,750 --> 00:09:14,500
‫אין סיבה לפחד.‬

82
00:09:14,583 --> 00:09:16,208
‫זה לא אמיתי.‬

83
00:09:18,208 --> 00:09:19,666
‫זוכר?‬

84
00:09:34,291 --> 00:09:35,541
‫זה מתפשט.‬

85
00:09:37,125 --> 00:09:39,125
‫אני לא אצעד עוד צעד עד שתגידי לנו‬

86
00:09:39,208 --> 00:09:41,583
‫בדיוק מה קורה פה.‬

87
00:09:42,166 --> 00:09:43,875
‫למה שנמשיך להאמין לך?‬

88
00:09:44,833 --> 00:09:46,291
‫אבא שלך הוא בעלי הספינה.‬

89
00:09:47,000 --> 00:09:48,916
‫את בטח יודעת משהו.‬

90
00:09:49,000 --> 00:09:50,958
‫למה את בכלל פה?‬

91
00:09:54,208 --> 00:09:55,416
‫אני לא יודעת.‬

92
00:09:57,333 --> 00:10:00,291
‫הדבר האחרון שאני זוכרת‬
‫לפני שהתעוררתי בקרברוס‬

93
00:10:00,375 --> 00:10:02,958
‫הוא שמצאתי את המעטפה מול הדלת שלי.‬

94
00:10:03,041 --> 00:10:05,250
‫אני חושבת שאחי שלח אותה.‬

95
00:10:05,958 --> 00:10:07,500
‫וזה היה בה.‬

96
00:10:09,166 --> 00:10:12,208
‫אני לא יודעת איך אבא שלי עשה את זה,‬
‫אבל הוא גרם לי לשכוח.‬

97
00:10:12,291 --> 00:10:15,958
‫הוא גרם לי לשכוח מה קרה ומי אני.‬

98
00:10:16,041 --> 00:10:19,500
‫אבל אני חושבת שהדבר‬
‫שהמפתח הזה פותח יגרום לי להיזכר,‬

99
00:10:19,583 --> 00:10:21,833
‫ויוציא את כולנו מפה.‬

100
00:10:24,458 --> 00:10:26,041
‫אמא צדקה.‬

101
00:10:26,125 --> 00:10:28,291
‫חבל שעלינו על סיפון הספינה.‬

102
00:10:31,000 --> 00:10:33,333
‫עכשיו כולם מתים.‬

103
00:10:33,416 --> 00:10:34,833
‫אולק מת.‬

104
00:10:34,916 --> 00:10:36,666
‫אמא שלי מתה.‬

105
00:10:37,583 --> 00:10:39,500
‫אני לא נשארת פה אפילו עוד דקה.‬

106
00:10:39,583 --> 00:10:41,250
‫אני ארד מהספינה הזאת.‬

107
00:10:42,000 --> 00:10:43,208
‫היא צודקת.‬

108
00:10:43,291 --> 00:10:46,375
‫צריך להוריד סירת הצלה למים‬
‫ולצאת מהספינה הארורה הזאת.‬

109
00:10:46,458 --> 00:10:48,416
‫את לא מבינה?‬

110
00:10:48,500 --> 00:10:49,916
‫אין לאן ללכת.‬

111
00:10:50,000 --> 00:10:53,125
‫הספינה הזאת לא אמיתית, הים שבחוץ לא אמיתי.‬

112
00:10:53,208 --> 00:10:54,958
‫הכול קורה בתוך המוח שלך.‬

113
00:10:56,250 --> 00:10:57,958
‫אני בטוחה שאת אישה מבריקה.‬

114
00:10:58,041 --> 00:10:59,875
‫אני מעריצה את העובדה שלמדת רפואה‬

115
00:10:59,958 --> 00:11:03,875
‫ושאת קוראת תיגר על המוסכמות והמגבלות‬
‫שנשים נאלצות להתמודד איתן.‬

116
00:11:03,958 --> 00:11:06,375
‫אבל לא ייתכן שאת מאמינה למה שאת אומרת.‬

117
00:11:06,458 --> 00:11:08,375
‫זה לא הגיוני.‬

118
00:11:13,291 --> 00:11:15,125
‫בואי נרד מהספינה הזאת.‬

119
00:11:16,208 --> 00:11:18,000
‫חכו רגע, לאן אתן הולכות?‬

120
00:11:19,750 --> 00:11:21,000
‫אנחנו יורדות מהספינה.‬

121
00:11:21,083 --> 00:11:22,250
‫אתם יכולים להצטרף.‬

122
00:11:25,500 --> 00:11:26,833
‫הן רוצות לרדת מהספינה.‬

123
00:11:26,916 --> 00:11:28,041
‫בואי נלך.‬

124
00:11:45,458 --> 00:11:46,625
‫ראית בעצמך.‬

125
00:11:47,375 --> 00:11:48,291
‫את הפירים.‬

126
00:11:48,791 --> 00:11:51,083
‫את הזיכרון שלך. את שלי.‬

127
00:11:53,166 --> 00:11:54,541
‫אתה מאמין לי?‬

128
00:12:07,375 --> 00:12:08,833
‫לאן הוא נעלם?‬

129
00:12:14,750 --> 00:12:17,666
‫את חושבת שהוא שם? אבא שלך?‬
‫בזיכרון שלך?‬

130
00:12:17,750 --> 00:12:21,666
‫המשרד שלו לא היה במקום הרגיל,‬
‫אבל הוא אמר שאני אדע איפה למצוא אותו.‬

131
00:12:31,750 --> 00:12:33,666
‫איך נגיע לבית החולים לחולי נפש?‬

132
00:13:00,958 --> 00:13:01,791
‫בוא אחריי.‬

133
00:13:35,000 --> 00:13:36,458
‫זה הזיכרון שלו.‬

134
00:13:37,583 --> 00:13:40,916
‫אני מצולמת בכל התמונות האלה,‬
‫אבל אני לא זוכרת שום דבר.‬

135
00:13:42,708 --> 00:13:44,958
‫אני מסתכלת עליהן, ולא מרגישה כלום.‬

136
00:13:45,541 --> 00:13:47,083
‫את לא זוכרת שהיית נשואה?‬

137
00:13:51,666 --> 00:13:56,208
‫אם הכול הוא אשליה,‬
‫יכול להיות שגם הזיכרון שלו הוא אשליה?‬

138
00:13:56,708 --> 00:13:58,708
‫איך את יודעת שהוא אומר את האמת?‬

139
00:13:59,291 --> 00:14:03,708
‫הילד אמר שיש יוצר, מישהו שיצר את כל זה.‬

140
00:14:05,000 --> 00:14:06,083
‫אבא שלך.‬

141
00:14:06,166 --> 00:14:07,791
‫את חושבת שהוא יצר את זה?‬

142
00:14:07,875 --> 00:14:11,041
‫לא משנה מי יצר את הדבר הזה,‬
‫בטח יש בו היגיון כלשהו.‬

143
00:14:11,625 --> 00:14:12,708
‫תכנון.‬

144
00:14:15,541 --> 00:14:18,166
‫את מתכוונת שיש דפוס? תוכנית?‬

145
00:14:18,666 --> 00:14:21,083
‫במוח, זיכרונות מאוחסנים באזורים שונים.‬

146
00:14:21,166 --> 00:14:24,250
‫אבל כולם מחוברים אלה לאלה בנתיבים עצביים.‬

147
00:14:24,333 --> 00:14:27,375
‫כשאתה מריח ריח מסוים,‬
‫אתה עשוי להיזכר בזיכרונות רבים‬

148
00:14:27,458 --> 00:14:29,416
‫שקשורים לאותו ריח.‬

149
00:14:29,500 --> 00:14:31,375
‫אולי זה מה שזה, מין…‬

150
00:14:33,333 --> 00:14:35,416
‫חיקוי כלשהו של המוח,‬

151
00:14:35,500 --> 00:14:37,916
‫והאזורים השונים מחוברים אלה לאלה.‬

152
00:16:03,666 --> 00:16:04,708
‫מה קרה?‬

153
00:16:11,875 --> 00:16:12,958
‫בואו נמשיך הלאה.‬

154
00:16:21,708 --> 00:16:22,750
‫חרא.‬

155
00:16:25,458 --> 00:16:26,416
‫זה זז.‬

156
00:16:34,250 --> 00:16:35,166
‫מהר, מפה!‬

157
00:16:46,083 --> 00:16:47,791
‫בואי. בואי, מהר.‬

158
00:16:54,916 --> 00:16:55,875
‫לאן הם הלכו?‬

159
00:16:56,916 --> 00:16:57,833
‫היי!‬

160
00:17:05,125 --> 00:17:08,208
‫אולי הרופאה צדקה?‬

161
00:17:08,291 --> 00:17:10,875
‫לא משנה מה קורה, אני יורדת מהספינה עכשיו.‬

162
00:17:11,916 --> 00:17:14,000
‫חייבת להיות דרך לצאת מפה.‬

163
00:17:18,833 --> 00:17:21,375
‫חכו, לאן אתן הולכות? כבר איבדנו את האחרים.‬

164
00:17:23,916 --> 00:17:26,375
‫צריך לחזור, למצוא את הרופאה ואת הקברניט.‬

165
00:17:36,500 --> 00:17:39,333
‫אפילו אם הזיכרונות נמחקים בהדמיה,‬

166
00:17:39,416 --> 00:17:43,375
‫החושים עדיין מגיבים לאותם גירויים.‬

167
00:17:45,583 --> 00:17:49,166
‫ייתכן שנפשך לא זוכרת מה קרה בחדר הזה,‬

168
00:17:50,000 --> 00:17:51,208
‫אבל גופך זוכר.‬

169
00:18:08,583 --> 00:18:10,125
‫אני אראה לך את האמת.‬

170
00:18:11,583 --> 00:18:12,875
‫תאמין לי.‬

171
00:18:16,000 --> 00:18:17,625
‫שב.‬

172
00:18:33,458 --> 00:18:36,875
‫אני יודע שאתה חושב שאמך היא זאת שלכודה פה.‬

173
00:18:39,208 --> 00:18:40,958
‫הכלא הזה אינו שלה.‬

174
00:18:49,333 --> 00:18:50,583
‫הוא שלך.‬

175
00:18:53,333 --> 00:18:54,833
‫זה עלול לכאוב.‬

176
00:19:18,291 --> 00:19:20,375
‫את לא יכולה למנוע ממנו למות, מאורה.‬

177
00:19:20,958 --> 00:19:22,166
‫מאורה.‬

178
00:19:22,250 --> 00:19:23,375
‫אמא?‬

179
00:19:25,458 --> 00:19:26,541
‫אבא?‬

180
00:19:27,333 --> 00:19:29,250
‫את יודעת שזה לא בסדר.‬

181
00:19:31,125 --> 00:19:32,500
‫למה אתם לא שומעים אותי?‬

182
00:19:37,458 --> 00:19:39,125
‫אמא, מה קורה פה?‬

183
00:19:40,833 --> 00:19:41,958
‫אמא!‬
‫-בבקשה.‬

184
00:19:42,041 --> 00:19:43,750
‫בבקשה!‬
‫-את חייבת לשחרר אותו.‬

185
00:19:43,833 --> 00:19:45,666
‫אמא!‬

186
00:19:46,166 --> 00:19:49,458
‫אני לא יכולה.‬
‫-אמא, בבקשה.‬

187
00:19:49,541 --> 00:19:51,375
‫אמא, בבקשה. אמא, לא!‬

188
00:19:51,458 --> 00:19:54,583
‫אל תדאג, אהובי.‬
‫-לא, לא! בבקשה!‬

189
00:19:54,666 --> 00:19:57,458
‫אל תפחד.‬
‫-לא!‬

190
00:19:57,541 --> 00:20:00,458
‫אתה תשכח. אני מבטיחה.‬
‫-לא! בבקשה, לא!‬

191
00:20:00,541 --> 00:20:02,250
‫אתה תשכח שזה קרה בכלל.‬

192
00:20:02,333 --> 00:20:05,166
‫זאת הדרך היחידה,‬
‫הדרך היחידה שבה נוכל להיות ביחד.‬

193
00:20:05,666 --> 00:20:10,583
‫בבקשה, לא! לא!‬

194
00:20:10,666 --> 00:20:12,833
‫בבקשה! לא!‬

195
00:20:26,625 --> 00:20:28,000
‫ראית את האמת, נכון?‬

196
00:20:29,458 --> 00:20:33,375
‫אתה לכוד בהדמיה הזאת‬
‫כי אמא שלך רצתה שתישאר בחיים.‬

197
00:20:33,458 --> 00:20:36,083
‫אתה משקר. הזיכרון הזה לא שלי.‬

198
00:20:36,166 --> 00:20:37,875
‫אתה שתלת אותו במוח שלי.‬

199
00:20:40,666 --> 00:20:42,541
‫כשאמך הייתה בגילך…‬

200
00:20:44,750 --> 00:20:48,458
‫היא מצאה בחדר העבודה שלי‬
‫מאמר על משל המערה של אפלטון.‬

201
00:20:48,541 --> 00:20:53,458
‫אין כל ספק שהיא הייתה צעירה‬
‫מכדי להבין את הרעיון המופשט שאפלטון הציע.‬

202
00:20:53,541 --> 00:20:57,458
‫ולמרות זאת, היא קראה אותו שוב ושוב.‬

203
00:20:59,083 --> 00:21:01,375
‫המחשבה הזאת לבדה‬

204
00:21:02,333 --> 00:21:04,625
‫הפכה עליה את עולמה.‬

205
00:21:06,625 --> 00:21:09,416
‫הרעיון על פיו לידע שלנו יש גבולות,‬

206
00:21:09,500 --> 00:21:14,166
‫ושלעולם לא נוכל לדעת‬
‫האם הדברים הם אכן כפי שהם נראים.‬

207
00:21:14,250 --> 00:21:18,791
‫אנחנו בתרדמה,‬
‫ואיננו מודעים לטבעם האמיתי של הדברים.‬

208
00:21:20,000 --> 00:21:22,666
‫ערב אחד היא ניגשה אליי ואמרה,‬

209
00:21:22,750 --> 00:21:25,208
‫"אם טענתו של אפלטון נכונה,‬

210
00:21:25,291 --> 00:21:27,958
‫"איך נדע האם יש דבר מה אמיתי?‬

211
00:21:28,041 --> 00:21:30,625
‫"איך נדע שהמציאות עצמה‬

212
00:21:30,708 --> 00:21:33,625
‫"אינה חיצונית לחיים אותם אנו חיים?"‬

213
00:21:34,958 --> 00:21:37,958
‫מחשבה גדולה מאוד לילדה בגילה.‬

214
00:21:38,583 --> 00:21:43,083
‫הסתכלתי עליה ושאלתי אותה,‬
‫"זו לא ההגדרה של אלוהים?‬

215
00:21:43,666 --> 00:21:46,375
‫"היוצר של המציאות שלנו?"‬

216
00:21:46,458 --> 00:21:48,166
‫היא חשבה על זה לרגע.‬

217
00:21:48,958 --> 00:21:50,416
‫ואז היא ענתה,‬

218
00:21:51,250 --> 00:21:55,291
‫"אבל אז העולם שאלוהים חי בו‬
‫הוא העולם האמיתי,‬

219
00:21:56,625 --> 00:21:59,625
‫"ואנחנו בית הבובות שלו.‬

220
00:22:00,916 --> 00:22:03,500
‫"ועוד משהו, מי יצר את אלוהים?‬

221
00:22:03,583 --> 00:22:05,916
‫"זה לא נמשך ככה עד אין סוף?"‬

222
00:22:07,375 --> 00:22:10,000
‫במובן מסוים, המקום הזה הוא בית בובות.‬

223
00:22:12,791 --> 00:22:14,666
‫והוא נבנה בשבילך.‬

224
00:22:16,125 --> 00:22:17,208
‫אתה משקר.‬

225
00:22:18,833 --> 00:22:21,166
‫זה מה שאבא שלך רוצה שתחשוב.‬

226
00:22:24,000 --> 00:22:25,500
‫אבל הוא שיקר לך.‬

227
00:22:27,250 --> 00:22:28,458
‫שניהם שיקרו לך.‬

228
00:22:36,500 --> 00:22:38,583
‫אבל יש דרך לצאת מכאן.‬

229
00:22:40,791 --> 00:22:42,750
‫והמפתח נמצא בידי אמך.‬

230
00:22:44,125 --> 00:22:46,916
‫- תתעורר -‬

231
00:23:13,041 --> 00:23:15,416
‫הדלתות, איפה הדלתות?‬

232
00:23:27,291 --> 00:23:28,208
‫אין דלתות.‬

233
00:23:28,291 --> 00:23:29,458
‫לאן הן נעלמו?‬

234
00:23:30,666 --> 00:23:31,708
‫הנה דלת.‬

235
00:23:35,791 --> 00:23:36,875
‫מהר, לשם.‬

236
00:23:40,791 --> 00:23:41,916
‫לא!‬

237
00:23:44,375 --> 00:23:46,375
‫היי. היי, את.‬

238
00:23:46,458 --> 00:23:48,041
‫חכי לי, בבקשה!‬

239
00:24:05,166 --> 00:24:06,083
‫בוא.‬

240
00:24:09,875 --> 00:24:10,750
‫חכי לי.‬

241
00:24:17,125 --> 00:24:18,375
‫איפה אנחנו?‬

242
00:24:19,041 --> 00:24:20,166
‫אני לא מבינה.‬

243
00:24:21,208 --> 00:24:22,750
‫אני לא מבינה מה קורה.‬

244
00:24:31,958 --> 00:24:34,875
‫לא. לא!‬

245
00:24:35,666 --> 00:24:37,041
‫איפה אנחנו?‬

246
00:24:46,875 --> 00:24:48,208
‫זה לא יכול להיות נכון.‬

247
00:24:59,916 --> 00:25:01,083
‫אדוני.‬

248
00:25:02,458 --> 00:25:04,416
‫הוא פרץ למחשב המרכזי.‬

249
00:25:06,375 --> 00:25:09,291
‫אני חושב שהוא מנסה לשנות‬
‫את הארכיטקטורה של ההדמיה.‬

250
00:25:10,291 --> 00:25:13,125
‫הוא משנה דברים כדי לטשטש את עקבותיו.‬

251
00:25:13,875 --> 00:25:16,875
‫הוא מנסה להעיר אותה‬
‫בלי למסור את המפתח לידינו.‬

252
00:25:16,958 --> 00:25:19,083
‫נהיה לכודים פה לנצח.‬

253
00:25:21,750 --> 00:25:22,583
‫תמצא אותה.‬

254
00:25:22,666 --> 00:25:23,833
‫תביא את המפתח.‬

255
00:25:23,916 --> 00:25:25,166
‫כן, אדוני.‬

256
00:25:36,000 --> 00:25:37,500
‫יש שם מישהו?‬

257
00:25:43,083 --> 00:25:44,166
‫איפה אנחנו?‬

258
00:25:44,250 --> 00:25:46,000
‫איך הגענו הנה?‬

259
00:25:46,083 --> 00:25:47,208
‫הצילו!‬

260
00:25:49,125 --> 00:25:50,041
‫זה מגיע משם.‬

261
00:25:51,458 --> 00:25:52,541
‫אני לא רוצה למות.‬

262
00:25:53,791 --> 00:25:54,791
‫אני לא רוצה למות.‬

263
00:25:55,875 --> 00:25:57,791
‫אני לא רוצה למות.‬

264
00:26:05,000 --> 00:26:07,083
‫לינג יי!‬
‫-מיי מיי.‬

265
00:26:07,166 --> 00:26:09,250
‫תוציאי אותי מפה!‬

266
00:26:10,708 --> 00:26:12,083
‫לא!‬

267
00:26:12,708 --> 00:26:13,791
‫אל תלכי!‬

268
00:26:13,875 --> 00:26:15,791
‫אל תלכי. תעזרי לי!‬

269
00:26:31,166 --> 00:26:34,083
‫למה אתה משנה את קוד המקור?‬

270
00:26:34,666 --> 00:26:38,375
‫אתה מפיץ את הווירוס בכל התוכנה.‬

271
00:26:39,166 --> 00:26:41,250
‫מה אתה מנסה להסתיר?‬

272
00:26:48,000 --> 00:26:49,041
‫רמירו!‬

273
00:26:49,625 --> 00:26:52,375
‫אנחל!‬
‫-רמירו, בבקשה, תעזור לי.‬

274
00:26:52,458 --> 00:26:54,541
‫אני לא מבין. איך אתה בחיים?‬

275
00:26:55,291 --> 00:26:56,541
‫ואיך הגעתי לפה?‬

276
00:26:58,625 --> 00:27:00,166
‫קלמנס!‬
‫-לוסיין?‬

277
00:27:02,333 --> 00:27:03,625
‫אנחנו נוציא אותך.‬

278
00:27:14,375 --> 00:27:15,375
‫אולק.‬

279
00:27:16,791 --> 00:27:17,625
‫אולק.‬

280
00:27:17,708 --> 00:27:19,541
‫יהיה בסדר.‬

281
00:27:43,916 --> 00:27:44,875
‫אולק?‬

282
00:27:48,625 --> 00:27:49,666
‫אלוהים אדירים.‬

283
00:28:15,958 --> 00:28:16,875
‫בואי.‬

284
00:28:16,958 --> 00:28:18,208
‫צריך לצאת מפה!‬

285
00:28:29,958 --> 00:28:31,708
‫אביך הוא שוטה.‬

286
00:28:31,791 --> 00:28:35,500
‫הניסיון שלו לפרוץ לקוד המקור‬
‫יהרוס את ההדמיה כולה.‬

287
00:28:37,500 --> 00:28:39,750
‫אתה חושב שאתה חשוב לאביך.‬

288
00:28:40,625 --> 00:28:43,291
‫הוא לא עושה את זה למענך, אלא למענה.‬

289
00:28:46,958 --> 00:28:49,750
‫אם היה עליו לבחור בינך לבין אמך,‬

290
00:28:51,000 --> 00:28:52,958
‫הוא היה בוחר בה בכל פעם.‬

291
00:29:24,083 --> 00:29:26,791
‫הזיכרונות של כולנו, הם באמת מחוברים.‬

292
00:29:27,666 --> 00:29:29,375
‫איך אבא שלך עושה את זה?‬

293
00:29:30,625 --> 00:29:32,458
‫איך הוא נכנס לתוך הנפש שלנו?‬

294
00:29:34,041 --> 00:29:35,125
‫אני לא יודעת.‬

295
00:29:36,625 --> 00:29:39,416
‫אבל אני יודעת‬
‫שאבא שלי עשה משהו לזיכרון שלי.‬

296
00:29:41,833 --> 00:29:43,208
‫בבניין הזה.‬

297
00:29:55,416 --> 00:29:56,291
‫אולק.‬

298
00:30:02,750 --> 00:30:03,875
‫אולק!‬

299
00:30:07,041 --> 00:30:08,791
‫איך הגעת הנה?‬

300
00:30:08,875 --> 00:30:13,291
‫ראית את אנחל? הוא היה בבאר, ועכשיו…‬

301
00:30:16,083 --> 00:30:17,083
‫אולק?‬

302
00:30:17,166 --> 00:30:18,250
‫ראיתן את אולק?‬

303
00:30:19,041 --> 00:30:20,000
‫מה קרה?‬

304
00:30:23,291 --> 00:30:24,666
‫מישהו ראה את אולק?‬

305
00:30:25,958 --> 00:30:27,250
‫הוא לא מת!‬

306
00:30:27,333 --> 00:30:28,166
‫מה?‬

307
00:30:28,250 --> 00:30:29,916
‫הוא היה פה לפני רגע!‬

308
00:30:30,000 --> 00:30:31,333
‫מה זאת אומרת שהוא היה פה?‬

309
00:30:41,083 --> 00:30:42,333
‫אנחל?‬

310
00:30:44,333 --> 00:30:46,125
‫אנחל!‬
‫-לאן אתה הולך?‬

311
00:30:46,833 --> 00:30:47,791
‫לאן הוא הלך?‬

312
00:30:47,875 --> 00:30:50,541
‫אני לא יודע.‬
‫אבל חדר המכונות אמור להיות שם.‬

313
00:30:51,833 --> 00:30:52,708
‫קדימה!‬

314
00:31:05,583 --> 00:31:07,000
‫אני לא מבינה.‬

315
00:31:08,500 --> 00:31:10,541
‫המשרד של אבא שלי חייב להיות איפשהו.‬

316
00:31:13,166 --> 00:31:16,916
‫זה מטורף. זה בסך הכול חלום רע.‬

317
00:31:18,250 --> 00:31:20,250
‫זה לא חלום.‬

318
00:31:20,833 --> 00:31:24,750
‫דניאל השתמש במילה "הדמיה",‬
‫כאילו שמדובר במציאות כוזבת,‬

319
00:31:24,833 --> 00:31:26,125
‫ואנחנו תקועים בתוכה.‬

320
00:31:28,875 --> 00:31:29,958
‫זה מטורף.‬

321
00:31:31,500 --> 00:31:35,083
‫מה שמטורף פה‬
‫זה שעוד לא הבנתם מה העניין פה.‬

322
00:31:37,125 --> 00:31:38,666
‫במקומך לא הייתי עושה את זה.‬

323
00:31:39,833 --> 00:31:40,791
‫אתה ידעת.‬

324
00:31:41,750 --> 00:31:43,791
‫כל הזמן ידעת מה קורה פה.‬

325
00:31:51,875 --> 00:31:52,791
‫המפתח.‬

326
00:31:55,750 --> 00:31:57,666
‫אין לנו זמן לזה.‬

327
00:31:58,791 --> 00:32:00,458
‫ההדמיה הושחתה.‬

328
00:32:00,541 --> 00:32:02,083
‫היא מתפוררת.‬

329
00:32:04,041 --> 00:32:05,416
‫תני לי את מה שאני רוצה.‬

330
00:32:07,916 --> 00:32:08,916
‫המפתח.‬

331
00:32:21,375 --> 00:32:22,833
‫אני מצטער, קפטן.‬

332
00:32:27,375 --> 00:32:28,500
‫לא!‬

333
00:32:29,083 --> 00:32:32,375
‫לא, לא. לא, תחזור.‬

334
00:32:32,458 --> 00:32:33,958
‫תחזיר אותו. בבקשה!‬

335
00:32:34,958 --> 00:32:36,000
‫זה בלתי אפשרי.‬

336
00:32:36,083 --> 00:32:37,041
‫בבקשה.‬

337
00:32:38,041 --> 00:32:39,125
‫תחזור.‬

338
00:32:44,166 --> 00:32:45,166
‫תחזור.‬

339
00:32:46,666 --> 00:32:47,541
‫אייק.‬

340
00:32:47,625 --> 00:32:48,666
‫קומי.‬

341
00:32:48,750 --> 00:32:50,750
‫אבא שלך כבר מחכה לך.‬

342
00:33:04,291 --> 00:33:05,333
‫אתה בסדר?‬

343
00:33:06,916 --> 00:33:08,458
‫הוא יודע מה עשית לו.‬

344
00:33:12,583 --> 00:33:13,916
‫מה עשיתי לך?‬

345
00:33:15,166 --> 00:33:17,541
‫אליוט, בבקשה.‬

346
00:33:18,750 --> 00:33:19,791
‫למה אני לא זוכרת?‬

347
00:33:19,875 --> 00:33:21,750
‫את עדיין לא שואלת את השאלות הנכונות.‬

348
00:33:21,833 --> 00:33:24,250
‫תפסיק! פשוט תפסיק את זה!‬

349
00:33:24,833 --> 00:33:28,041
‫אני הבת שלך! איזה מין אבא עושה דבר כזה?‬

350
00:33:33,708 --> 00:33:35,000
‫המפתח.‬

351
00:33:36,250 --> 00:33:37,333
‫הוא בידיך?‬

352
00:33:55,708 --> 00:33:56,833
‫צפית בי.‬

353
00:33:58,833 --> 00:34:00,083
‫כל הזמן הזה.‬

354
00:34:01,041 --> 00:34:04,375
‫לכן קירן שלח את המכתב. הוא גילה מה עשית.‬

355
00:34:05,333 --> 00:34:06,625
‫איפה אחי?‬

356
00:34:07,291 --> 00:34:08,875
‫מה עשית לקירן?‬

357
00:34:08,958 --> 00:34:13,416
‫תאמיני לי, הוא האדם האחרון‬
‫שצריך להדאיג אותך.‬

358
00:34:16,791 --> 00:34:19,750
‫תפסיק עם המשחקים המזוינים שלך,‬
‫ותגיד לי מה קורה פה!‬

359
00:34:20,791 --> 00:34:21,958
‫מה קורה פה?‬

360
00:34:24,166 --> 00:34:25,208
‫איך עשית את זה?‬

361
00:34:34,833 --> 00:34:37,916
‫אנו נולדים לעולם הזה כמחפשים או כמתחמקים.‬

362
00:34:39,166 --> 00:34:41,208
‫החיים כמתחמק הם עונג טהור.‬

363
00:34:42,083 --> 00:34:46,041
‫החיים כמחפש, מצד שני,‬

364
00:34:47,041 --> 00:34:48,791
‫מביאים רק כאב.‬

365
00:34:49,791 --> 00:34:53,875
‫המחפשים פותחים כל דלת אפשרית‬
‫ופוסעים לתוך הריקנות האפלה,‬

366
00:34:53,958 --> 00:34:57,375
‫מונעים בידי הדחף להשיג עוד ידע.‬

367
00:34:58,125 --> 00:35:01,416
‫בניגוד לאחיך, נולדת כמחפשת.‬

368
00:35:02,083 --> 00:35:03,750
‫והלוואי שלא היית כזאת.‬

369
00:35:04,416 --> 00:35:09,000
‫ניסית להיפטר מהכאב,‬
‫אך כל מה שעשית היה ליצור עוד כאב.‬

370
00:35:10,000 --> 00:35:11,208
‫תפסיק!‬

371
00:35:12,000 --> 00:35:13,875
‫זה אחד מהמשחקים החולניים שלך.‬

372
00:35:13,958 --> 00:35:16,083
‫הקרדיט שאת נותנת לי לא מגיע לי.‬

373
00:35:16,166 --> 00:35:18,791
‫המשחק החולני הזה לא שלי.‬

374
00:35:21,083 --> 00:35:22,208
‫הוא שלך.‬

375
00:35:27,250 --> 00:35:28,958
‫את היוצרת.‬

376
00:35:32,000 --> 00:35:34,916
‫אתה משקר. זה לא נכון.‬

377
00:35:35,000 --> 00:35:35,916
‫את יצרת את זה.‬

378
00:35:36,000 --> 00:35:38,375
‫את ובעלך, אתם תכננתם את זה.‬

379
00:35:40,958 --> 00:35:43,333
‫את אילצת את כולם לפסוע בנתיב הזה.‬

380
00:35:44,333 --> 00:35:46,875
‫כולם לכודים במעגל הקסמים הזה בגללך.‬

381
00:35:47,875 --> 00:35:50,458
‫אני אעזוב עכשיו את המקום שכוח האל הזה.‬

382
00:35:51,000 --> 00:35:54,041
‫ובשבילך, הגיע הזמן לשכוח שוב.‬

383
00:36:12,208 --> 00:36:15,916
‫מה שהוא אמר לך לא נכון.‬
‫אני לא יצרתי את זה.‬

384
00:36:17,750 --> 00:36:19,416
‫לא יצרתי את זה!‬

385
00:36:22,541 --> 00:36:23,958
‫לא יצרתי את זה!‬

386
00:36:24,041 --> 00:36:25,125
‫אל תפחדי.‬

387
00:36:27,208 --> 00:36:29,250
‫את תשכחי שזה קרה בכלל.‬

388
00:36:29,333 --> 00:36:31,041
‫בדיוק כמו בכל הפעמים הקודמות.‬

389
00:36:31,750 --> 00:36:34,583
‫אני אוודא שתישארי פה לנצח.‬

390
00:36:48,791 --> 00:36:49,666
‫אנחל?‬

391
00:37:04,208 --> 00:37:05,708
‫לא יכול להיות שזה אמיתי.‬

392
00:37:53,583 --> 00:37:55,250
‫הגיע הזמן להתעורר.‬

393
00:38:10,750 --> 00:38:12,166
‫למה זה לא עובד?‬

394
00:38:16,208 --> 00:38:18,291
‫הוא שינה את הקוד.‬

395
00:38:21,583 --> 00:38:24,125
‫ההדמיה הושחתה.‬

396
00:38:29,375 --> 00:38:30,708
‫מה קורה פה?‬

397
00:38:38,208 --> 00:38:40,416
‫ההדמיה תימחק בעוד‬

398
00:38:41,166 --> 00:38:44,750
‫עשר, תשע, שמונה,‬

399
00:38:44,833 --> 00:38:47,625
‫שבע, שש,‬

400
00:38:47,708 --> 00:38:49,833
‫חמש, ארבע,‬

401
00:38:49,916 --> 00:38:52,708
‫שלוש, שתיים,‬

402
00:38:52,791 --> 00:38:54,750
‫אחת, אפס.‬

403
00:40:31,000 --> 00:40:31,916
‫זה הצליח.‬

404
00:40:39,750 --> 00:40:42,041
‫ההדמיה לא התחילה מההתחלה.‬

405
00:40:50,291 --> 00:40:51,333
‫איפה אני?‬

406
00:40:52,458 --> 00:40:53,625
‫זה אמיתי?‬

407
00:40:55,625 --> 00:40:56,583
‫לא.‬

408
00:40:57,416 --> 00:41:00,041
‫זאת ההדמיה הראשונה שיצרנו.‬

409
00:41:01,166 --> 00:41:03,083
‫זה הבית שלנו הרחק מהבית.‬

410
00:41:06,041 --> 00:41:07,541
‫אנחנו יצרנו את זה?‬

411
00:41:10,916 --> 00:41:12,541
‫למה אני לא זוכרת?‬

412
00:41:14,000 --> 00:41:15,375
‫זה לא משנה עכשיו.‬

413
00:41:17,291 --> 00:41:18,541
‫למה אני פה?‬

414
00:41:20,208 --> 00:41:24,666
‫החפצים שבהדמיה‬
‫הם בסך הכול ביטויים של קודים.‬

415
00:41:25,416 --> 00:41:27,416
‫הם בסך הכול חזיתות, כמו כל השאר.‬

416
00:41:28,375 --> 00:41:30,083
‫שיניתי את הערכים שלהם.‬

417
00:41:31,708 --> 00:41:33,083
‫תכנתי אותם מחדש.‬

418
00:41:35,041 --> 00:41:38,375
‫הפעם המזרק לא החזיר אותך ולא גרם לך לשכוח.‬

419
00:41:39,958 --> 00:41:41,291
‫הוא הביא אותך הנה.‬

420
00:41:50,208 --> 00:41:51,500
‫החלפתי חפצים.‬

421
00:41:51,583 --> 00:41:55,041
‫הפירמידה שבידי אבא שלך חסרת ערך.‬

422
00:41:55,708 --> 00:41:56,791
‫וגם המפתח.‬

423
00:42:03,375 --> 00:42:06,000
‫- תתעוררי -‬

424
00:42:09,833 --> 00:42:12,958
‫עכשיו, טבעת הנישואים שלך מכילה את הקוד.‬

425
00:42:13,458 --> 00:42:14,541
‫הפעם,‬

426
00:42:15,875 --> 00:42:17,416
‫את תצאי מפה.‬

427
00:42:19,250 --> 00:42:20,250
‫אחיך,‬

428
00:42:21,333 --> 00:42:24,041
‫הוא השתלט על התוכנית בזמן שהיית פה.‬

429
00:42:25,208 --> 00:42:26,583
‫מה אחי עשה?‬

430
00:42:27,083 --> 00:42:28,958
‫הוא שולט בכל דבר.‬

431
00:42:29,041 --> 00:42:32,041
‫ניסיתי בכל הכוח לחלץ אותך מפה. כמה פעמים.‬

432
00:42:32,125 --> 00:42:33,833
‫חשבתי שאבא שלי שולט…‬

433
00:42:33,916 --> 00:42:36,041
‫הוא תקוע פה בדיוק כמו כולם.‬

434
00:42:38,666 --> 00:42:41,958
‫אני לא יודע כמה מהר אחיך יבין מה עשיתי.‬

435
00:42:43,208 --> 00:42:44,708
‫אבל את חייבת ללכת עכשיו.‬

436
00:42:46,875 --> 00:42:49,125
‫זה גדול בהרבה ממה שאת חושבת.‬

437
00:42:50,541 --> 00:42:52,041
‫את חייבת להתעורר.‬

438
00:42:53,500 --> 00:42:55,000
‫את חייבת לעצור אותו.‬

439
00:42:56,250 --> 00:42:58,083
‫אחרת הכול יהיה אבוד.‬

440
00:43:14,750 --> 00:43:16,541
‫אתה תהיה שם כשאתעורר?‬

441
00:43:18,500 --> 00:43:19,458
‫תמיד.‬

442
00:43:21,375 --> 00:43:22,666
‫תמיד אהיה שם.‬

443
00:45:47,500 --> 00:45:49,500
‫- פרומתאוס -‬

444
00:46:03,333 --> 00:46:08,833
‫- מי ייתן והקפה יתחיל להשפיע‬
‫לפני שהמציאות תעשה זאת -‬

445
00:46:13,458 --> 00:46:14,541
‫"פרויקט פרומתאוס."‬

446
00:46:17,041 --> 00:46:19,208
‫- משימת הישרדות‬
‫אל 42.043240 - 44.375760 -‬

447
00:46:21,125 --> 00:46:23,375
‫- נוסעים= 1423 -‬

448
00:46:23,458 --> 00:46:25,750
‫- אנשי צוות= 550 -‬

449
00:46:25,833 --> 00:46:29,250
‫- תאריך= 19 באוקטובר 2099 -‬

450
00:46:31,750 --> 00:46:33,625
‫התקבלה הודעה.‬

451
00:46:33,708 --> 00:46:36,166
‫- קירן: -‬

452
00:46:36,250 --> 00:46:38,333
‫- שלום, אחותי. -‬

453
00:46:40,750 --> 00:46:44,333
‫- ברוכה הבאה למציאות. -‬

454
00:48:38,458 --> 00:48:41,541
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬