1 00:00:06,047 --> 00:00:10,927 ‫- סדרת אנימה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:01:42,602 --> 00:01:43,937 ‫תמות!‬ 3 00:01:44,646 --> 00:01:45,563 ‫תמות!‬ 4 00:01:53,446 --> 00:01:54,364 ‫אחי...‬ 5 00:01:54,906 --> 00:01:56,825 ‫אתה שוב מסתכל על קאנאמי.‬ 6 00:01:57,325 --> 00:01:58,493 ‫מה, יוזו?‬ 7 00:01:58,952 --> 00:02:01,579 ‫אמרתי לך לא לבוא לכאן.‬ 8 00:02:01,663 --> 00:02:05,458 ‫אל תדאג. אף אחד לא מסתכל עליך.‬ 9 00:02:06,668 --> 00:02:08,419 ‫קדימה, לכי, מהר.‬ 10 00:02:09,838 --> 00:02:12,549 ‫שימאמורה, לאן אתה חושב שאתה הולך?‬ 11 00:02:18,847 --> 00:02:20,056 ‫סליחה.‬ 12 00:02:31,484 --> 00:02:35,947 ‫- טרול - מהפכת בני ה-14 -‬ 13 00:02:38,867 --> 00:02:43,872 ‫לפי הנתונים,‬ ‫הוא רק תלמיד חטיבת ביניים ממוצע.‬ 14 00:02:44,873 --> 00:02:48,418 ‫אבל כמו שאמר הנער ההוא, אואוטורי,‬ 15 00:02:48,668 --> 00:02:53,464 ‫למורה מבית הספר הזה נשרף המוח.‬ 16 00:02:53,882 --> 00:02:57,886 ‫למה אתה חושב שהוא יצר את המיש-מחש?‬ 17 00:02:59,596 --> 00:03:03,057 ‫הוא יצר שיטה מורכבת מאוד,‬ 18 00:03:03,349 --> 00:03:06,561 ‫אבל נעלם אחרי שהשתמש בה רק פעם אחת.‬ 19 00:03:08,521 --> 00:03:11,983 ‫יש לזה אולי קשר לעובדה‬ ‫שהוא תלמיד חטיבת ביניים?‬ 20 00:03:13,193 --> 00:03:15,904 ‫אולי הוא עבר להתעניין במשהו אחר.‬ 21 00:03:17,238 --> 00:03:20,241 ‫אם הוא פוסט-אנושי,‬ ‫זה משנה בכלל אם הוא ילד או לא?‬ 22 00:03:20,325 --> 00:03:25,872 ‫יהיה נחמד אם הוא יישאר לא פעיל,‬ ‫אבל ייתכן שהוא מכין את המתקפה הבאה.‬ 23 00:03:26,497 --> 00:03:27,332 ‫נכון.‬ 24 00:03:28,917 --> 00:03:33,213 ‫טוגוסה ואני נלך לבדוק‬ ‫את הבית של טאקאשי שימאמורה.‬ 25 00:03:33,671 --> 00:03:35,673 ‫אישיקאווה, בומה ואסאקי,‬ 26 00:03:35,840 --> 00:03:39,761 ‫אתם תמשיכו לנתח את מיש-מחש‬ ‫ולחפש רמזים להתקפה הבאה.‬ 27 00:03:39,844 --> 00:03:40,929 ‫הבנתי!‬ 28 00:03:41,012 --> 00:03:45,183 ‫באטו ופאזו, תיפגשו עם סאיטו‬ ‫ותחפשו את סוזוקה מיזוקאנה.‬ 29 00:03:45,266 --> 00:03:46,559 ‫בסדר.‬ 30 00:03:48,019 --> 00:03:52,148 ‫אתם נמצאים עכשיו בשלב לא פשוט בחיים.‬ 31 00:03:53,650 --> 00:03:56,236 ‫עד סיום הלימודים אתם נדרשים‬ ‫לכבד את הכללים,‬ 32 00:03:56,402 --> 00:03:58,279 ‫לשמוע בקול ההורים שלכם,‬ 33 00:03:58,571 --> 00:03:59,989 ‫לא להתאהב,‬ 34 00:04:01,115 --> 00:04:03,034 ‫לא לגלות שום עניין בסקס,‬ 35 00:04:04,285 --> 00:04:06,162 ‫רק ללמוד בשקידה.‬ 36 00:04:06,663 --> 00:04:11,084 ‫על אף שהגוף שלכם נמצא‬ ‫בשלב של התעוררות מינית,‬ 37 00:04:11,376 --> 00:04:14,045 ‫אין לכם חופש לפעול,‬ 38 00:04:14,128 --> 00:04:17,590 ‫ואתם נאלצים לדכא את התשוקות שלכם.‬ 39 00:04:17,966 --> 00:04:18,800 ‫"תמות!"‬ 40 00:04:19,133 --> 00:04:21,761 ‫אבל האמת היא שברגע שתיכנסו לחברה כבוגרים,‬ 41 00:04:21,844 --> 00:04:26,057 ‫אלה מכם שיישארו בתולים ייחשבו ללוזרים.‬ 42 00:04:26,140 --> 00:04:27,350 ‫"תמות! תמות!"‬ 43 00:04:28,101 --> 00:04:33,982 ‫בנוסף, לאנשים שלא השתוללו קצת בצעירותם‬ ‫אין כמעט ניסיון חיים שעוזר להם.‬ 44 00:04:34,315 --> 00:04:38,444 ‫הם לעולם לא יהיו מבוגרים באמת.‬ 45 00:04:38,528 --> 00:04:41,864 ‫זה מה שמשדרים לכם בעצם.‬ ‫-המורה!‬ 46 00:04:44,158 --> 00:04:46,286 ‫זה שיעור מתמטיקה.‬ 47 00:04:47,829 --> 00:04:52,125 ‫אני מעריכה את זה שהעתיד שלנו מטריד אותך,‬ 48 00:04:52,709 --> 00:04:58,256 ‫אבל יש מבוגרים שמקבלים יחס רע מהחברה‬ ‫מפני שהם חיו את החיים בדרכם.‬ 49 00:04:59,340 --> 00:05:00,925 ‫אני לא רוצה להיות כמוהם,‬ 50 00:05:01,467 --> 00:05:05,680 ‫אז, בבקשה, אפשר להמשיך בשיעור‬ ‫לפי תוכנית הלימודים של חטיבת הביניים.‬ 51 00:05:06,514 --> 00:05:07,682 ‫אה...‬ 52 00:05:08,433 --> 00:05:09,517 ‫אני מתנצל.‬ 53 00:05:09,976 --> 00:05:12,395 ‫סטיתי קצת יותר מדי מהנושא.‬ 54 00:05:13,396 --> 00:05:15,481 ‫את רצינית מאוד, קאנאמי.‬ 55 00:05:18,860 --> 00:05:20,445 ‫סיימנו להיום.‬ 56 00:05:31,080 --> 00:05:31,956 ‫קאנאמי,‬ 57 00:05:33,499 --> 00:05:36,919 ‫בואי לחדר היועצים בהפסקת הצהריים לבדך.‬ 58 00:05:44,177 --> 00:05:45,219 ‫ברצינות?‬ 59 00:05:45,303 --> 00:05:48,264 ‫אם רק היו פה חיילים מוטסים עכשיו.‬ 60 00:05:51,434 --> 00:05:54,896 ‫תפסיק למלמל ותעזור לה, אחי.‬ 61 00:05:56,022 --> 00:05:59,776 ‫החיילים המוטסים לא יבואו לעולם.‬ 62 00:06:00,610 --> 00:06:01,944 ‫הם יבואו.‬ 63 00:06:03,154 --> 00:06:04,155 ‫בטוח.‬ 64 00:06:04,530 --> 00:06:06,574 ‫הם יבואו לשחרר אותנו.‬ 65 00:06:09,744 --> 00:06:12,121 ‫זאת אמורה להיות תקופה כייפית בחיים.‬ 66 00:06:12,914 --> 00:06:16,459 ‫אבל הם נעשו פוסט-אנושיים‬ ‫והצטרפו למלחמה.‬ 67 00:06:16,793 --> 00:06:18,378 ‫מעניין איך הם מרגישים.‬ 68 00:06:18,920 --> 00:06:24,384 ‫מחקרים מראים שאין להם‬ ‫שום רגשות אנושיים כמעט.‬ 69 00:06:25,009 --> 00:06:26,052 ‫אם זה המצב,‬ 70 00:06:26,761 --> 00:06:29,347 ‫אני מניח שאמו סובלת עוד יותר.‬ 71 00:06:30,932 --> 00:06:32,433 ‫והיא אימא חד הורית.‬ 72 00:06:40,983 --> 00:06:43,528 ‫קאנאמי לא חוזרת.‬ 73 00:06:44,487 --> 00:06:45,363 ‫יוזו.‬ 74 00:06:46,739 --> 00:06:49,575 ‫למה אף אחד לא מנסה להתנגד?‬ 75 00:06:50,368 --> 00:06:51,494 ‫הם פוחדים?‬ 76 00:06:52,578 --> 00:06:56,791 ‫כי אם הם יהיו אמיצים כמו קאנאמי,‬ ‫שאר הילדים בכיתה יחרימו אותם?‬ 77 00:06:58,459 --> 00:06:59,794 ‫גם אם מישהו יעשה משהו,‬ 78 00:07:01,379 --> 00:07:03,297 ‫איש לא יכיר לו תודה.‬ 79 00:07:05,299 --> 00:07:06,175 ‫אבל...‬ 80 00:07:07,093 --> 00:07:09,429 ‫אני חושבת שקאנאמי תעריך את זה.‬ 81 00:07:10,763 --> 00:07:13,891 ‫כיתה, כבו את מוחות הסייבר שלכם‬ ‫והתפנו לאולם הספורט!‬ 82 00:07:13,975 --> 00:07:14,892 ‫מהר!‬ 83 00:07:15,393 --> 00:07:18,438 ‫מהר! זוזו! אויב זר תוקף אותנו!‬ 84 00:07:18,521 --> 00:07:19,605 ‫מהר!‬ 85 00:07:21,566 --> 00:07:22,483 ‫טאקאשי אחי,‬ 86 00:07:23,317 --> 00:07:24,318 ‫תראה.‬ 87 00:07:29,323 --> 00:07:30,324 ‫יוזו...‬ 88 00:07:31,617 --> 00:07:32,743 ‫זה התחיל!‬ 89 00:07:33,286 --> 00:07:34,495 ‫מלחמת העולם התחילה!‬ 90 00:07:46,841 --> 00:07:50,094 ‫לא מכאן. מהר, לך לאולם הספורט.‬ 91 00:07:57,018 --> 00:07:58,144 ‫מהר!‬ 92 00:07:59,687 --> 00:08:01,981 ‫שימאמורה.‬ ‫-מהר, אמרתי!‬ 93 00:08:11,491 --> 00:08:13,159 ‫שימאמורה!‬ 94 00:08:14,243 --> 00:08:15,620 ‫קאנאמי!‬ 95 00:08:20,249 --> 00:08:23,878 ‫חיילים מוטסים! שחררו אותנו מהעולם הזה!‬ 96 00:08:26,964 --> 00:08:27,965 ‫מה?‬ 97 00:08:28,799 --> 00:08:29,634 ‫למה...‬ 98 00:08:31,177 --> 00:08:32,011 ‫אני?‬ 99 00:08:37,808 --> 00:08:39,060 ‫שימאמורה!‬ 100 00:08:42,188 --> 00:08:43,272 ‫תישאר חזק.‬ 101 00:08:43,940 --> 00:08:44,857 ‫שימאמורה...‬ 102 00:08:52,031 --> 00:08:53,991 ‫בבקשה.‬ ‫-תודה.‬ 103 00:08:57,954 --> 00:09:01,082 ‫אחרי שטאקאשי התעלף בכיתה, מה קרה?‬ 104 00:09:02,416 --> 00:09:05,753 ‫היה לו חום של למעלה מ-40 מעלות למחרת.‬ 105 00:09:06,087 --> 00:09:08,464 ‫הוא אושפז למשך שבוע.‬ 106 00:09:08,923 --> 00:09:13,678 ‫בשלב מסוים, הרופא חשב שחייו בסכנה.‬ 107 00:09:14,345 --> 00:09:17,098 ‫זה קרה ב-12 במאי, לפני שישה חודשים?‬ 108 00:09:17,765 --> 00:09:19,559 ‫כן, כנראה.‬ 109 00:09:21,435 --> 00:09:25,273 ‫"זה התאריך שבו הופיעו‬ ‫שאר הפוסט-אנושיים של יאגוצ'י."‬ 110 00:09:25,773 --> 00:09:29,151 ‫"גם הם היו מחוברים לרשת לפני שהם השתנו."‬ 111 00:09:30,111 --> 00:09:30,945 ‫טוב...‬ 112 00:09:32,738 --> 00:09:35,116 ‫לא נעים לי לשאול, אבל...‬ 113 00:09:37,660 --> 00:09:39,412 ‫מה קרה לטאקאשי?‬ 114 00:09:39,829 --> 00:09:41,539 ‫למה את שואלת?‬ 115 00:09:42,832 --> 00:09:43,666 ‫טוב...‬ 116 00:09:45,167 --> 00:09:50,631 ‫הוא מעולם לא היה ילד בעייתי,‬ ‫אז אני תוהה למה...‬ 117 00:09:52,216 --> 00:09:53,843 ‫ברגע שהחום ירד,‬ 118 00:09:54,218 --> 00:09:57,471 ‫התיאבון שלו חזר‬ ‫והוא התחזק מאוד מבחינה גופנית.‬ 119 00:09:58,014 --> 00:10:01,642 ‫וגם האופי שלו השתנה, לפי הדוח.‬ 120 00:10:02,101 --> 00:10:03,102 ‫כן.‬ 121 00:10:03,769 --> 00:10:04,979 ‫את יכולה לפרט קצת?‬ 122 00:10:10,359 --> 00:10:14,363 ‫הוא אהב את הסושי שנהגתי להכין.‬ 123 00:10:15,489 --> 00:10:17,199 ‫אז הכנתי לו הרבה.‬ 124 00:10:18,367 --> 00:10:19,201 ‫אבל...‬ 125 00:10:19,869 --> 00:10:23,122 ‫הוא המשיך לבלוס אותו‬ ‫כאילו נכנס בו דיבוק.‬ 126 00:10:26,876 --> 00:10:28,711 ‫למה לא תאכל יותר לאט?‬ 127 00:10:29,337 --> 00:10:30,963 ‫אני יכולה להכין לך עוד מחר.‬ 128 00:10:32,548 --> 00:10:34,425 ‫או שאתה מעדיף קארי?‬ 129 00:10:44,935 --> 00:10:46,979 ‫בוא נאכל את השאר מחר.‬ 130 00:11:00,910 --> 00:11:03,579 ‫הוא תמיד שיחק משחקי וידיאו.‬ 131 00:11:04,413 --> 00:11:06,374 ‫הוא דיבר מעט מאוד.‬ 132 00:11:07,375 --> 00:11:08,376 ‫בכל זאת...‬ 133 00:11:09,168 --> 00:11:11,337 ‫הוא היה ילד נחמד מאוד.‬ 134 00:11:13,214 --> 00:11:15,466 ‫הוא חזר לבית הספר אחר-כך?‬ 135 00:11:18,177 --> 00:11:20,304 ‫אחרי שהוא החלים, הוא חזר מיד.‬ 136 00:11:22,640 --> 00:11:23,557 ‫אבל...‬ 137 00:11:24,475 --> 00:11:29,814 ‫כשטאקאשי היה בחופשת מחלה,‬ ‫הייתה תקרית גדולה מאוד בבית הספר.‬ 138 00:11:31,774 --> 00:11:32,775 ‫מה קרה?‬ 139 00:11:33,818 --> 00:11:35,820 ‫יש לך מושג, נכון?‬ 140 00:11:47,081 --> 00:11:48,958 ‫יש לי חדשות רעות.‬ 141 00:11:49,667 --> 00:11:54,171 ‫המשטרה אישרה‬ ‫שקאנאמי קנתה אופניים חדשים.‬ 142 00:11:55,673 --> 00:11:59,593 ‫הם לא מצאו שום ראיות לכך‬ ‫שהיא גנבה את הכסף של מועצת התלמידים.‬ 143 00:11:59,969 --> 00:12:04,682 ‫הם סבורים שההתאבדות שלה‬ ‫הייתה סוג של הודאה דוממת.‬ 144 00:12:05,307 --> 00:12:08,769 ‫לכן אני מקווה‬ ‫שכולכם תפסיקו לגנות את קאנאמי.‬ 145 00:12:12,815 --> 00:12:13,649 ‫יוזו,‬ 146 00:12:14,942 --> 00:12:17,361 ‫על מה האיש הזה מדבר?‬ 147 00:12:18,237 --> 00:12:19,238 ‫כולם יודעים...‬ 148 00:12:21,615 --> 00:12:24,034 ‫מה יאמאדה עשה!‬ 149 00:12:24,452 --> 00:12:25,911 ‫אני חושבת שהם יודעים,‬ 150 00:12:27,246 --> 00:12:28,247 ‫אבל...‬ 151 00:12:29,123 --> 00:12:33,461 ‫בדיוק כמוך, הם לא אזרו את האומץ.‬ 152 00:12:34,462 --> 00:12:38,674 ‫אדם אחד לבד לא יכול לשנות שום דבר.‬ 153 00:12:40,760 --> 00:12:42,970 ‫אבל החיילים המוטסים באו לעזור לנו.‬ 154 00:12:45,264 --> 00:12:47,141 ‫למה זה קרה?‬ 155 00:12:48,976 --> 00:12:50,770 ‫אתה עדיין לא מבין?‬ 156 00:12:51,979 --> 00:12:54,356 ‫החיילים המוטסים הם אתה.‬ 157 00:12:57,234 --> 00:12:58,235 ‫אני...‬ 158 00:13:01,655 --> 00:13:03,032 ‫החיילים המוטסים?‬ 159 00:13:12,958 --> 00:13:14,251 ‫"מלחמה היא...‬ 160 00:13:15,127 --> 00:13:16,295 ‫שלום.‬ 161 00:13:19,006 --> 00:13:20,174 ‫חירות היא...‬ 162 00:13:21,008 --> 00:13:22,301 ‫עבדות.‬ 163 00:13:23,469 --> 00:13:25,429 ‫מלחמה היא שלום.‬ 164 00:13:26,222 --> 00:13:28,098 ‫חירות היא עבדות."‬ 165 00:13:37,817 --> 00:13:40,069 ‫"1984".‬ 166 00:13:40,653 --> 00:13:42,363 ‫ג'ורג' אורוול.‬ 167 00:13:45,616 --> 00:13:46,450 ‫מייג'ור,‬ 168 00:13:47,243 --> 00:13:48,244 ‫תסתכלי.‬ 169 00:13:56,585 --> 00:14:00,548 ‫ההיעלמות שלו קשורה‬ ‫להתאבדות של חברתו לכיתה?‬ 170 00:14:01,590 --> 00:14:06,512 ‫לא שמעתי שהוא היה קרוב לתלמידה הזאת.‬ 171 00:14:07,263 --> 00:14:12,810 ‫בגיל הזה,‬ ‫ייתכן שהיו לו רגשות כלפיה שהוא הסתיר.‬ 172 00:14:13,269 --> 00:14:15,563 ‫זה לא נשמע מתאים לו.‬ 173 00:14:17,022 --> 00:14:22,403 ‫הוא תמיד שיחק משחקי מחשב‬ ‫או עשה משהו במחשב אחרי הלימודים.‬ 174 00:14:25,114 --> 00:14:26,115 ‫אבל...‬ 175 00:14:26,657 --> 00:14:30,953 ‫הוא שוב נעדר מהלימודים שלושה ימים.‬ 176 00:14:31,036 --> 00:14:32,413 ‫מה הוא עשה אז?‬ 177 00:14:33,455 --> 00:14:35,583 ‫הוא תמיד עבד על המחשב שלו.‬ 178 00:14:36,750 --> 00:14:38,961 ‫הוא אפילו לא אכל.‬ 179 00:14:39,044 --> 00:14:41,297 ‫הוא לא אכל שלושה ימים?‬ 180 00:14:42,548 --> 00:14:43,549 ‫כן.‬ 181 00:14:44,425 --> 00:14:46,760 ‫ואז הוא הלך שוב לבית הספר‬ 182 00:14:47,386 --> 00:14:48,512 ‫ולא חזר הביתה מאז.‬ 183 00:14:48,596 --> 00:14:52,975 ‫- חיילים‬ ‫מוטסים -‬ 184 00:15:25,174 --> 00:15:26,175 ‫מה זה?‬ 185 00:15:26,550 --> 00:15:28,510 ‫היי...‬ 186 00:15:56,330 --> 00:15:58,707 ‫מצוין. זה יותר מדי כיף.‬ 187 00:15:59,333 --> 00:16:01,377 ‫זאת הייתה הרגשה נהדרת.‬ 188 00:16:01,961 --> 00:16:05,005 ‫אתם לא רוצים לעשות את זה יותר?‬ 189 00:16:05,339 --> 00:16:09,593 ‫אבל אילו יכולנו לעשות את זה לפני כן,‬ ‫ייתכן שהיינו הורגים את קאנאמי לפניו.‬ 190 00:16:09,677 --> 00:16:11,428 ‫גם אני חושבת כך.‬ 191 00:16:12,012 --> 00:16:14,056 ‫גם אני הייתי שורף לקאנאמי את המוח.‬ 192 00:16:15,349 --> 00:16:18,727 ‫היא הייתה כל כך צדקנית ומתנשאת.‬ 193 00:16:19,603 --> 00:16:23,482 ‫אנשים צדקנים מרגיזים אותי באמת.‬ 194 00:16:32,324 --> 00:16:33,367 ‫אחי...‬ 195 00:16:34,535 --> 00:16:36,537 ‫המיש-מחש היא סיפור הצלחה.‬ 196 00:16:37,079 --> 00:16:41,333 ‫בוא נתקוף בעזרתה‬ ‫עוד אנשים אחרים שמגיע להם.‬ 197 00:16:43,377 --> 00:16:44,378 ‫לא.‬ 198 00:16:47,715 --> 00:16:48,716 ‫אחי,‬ 199 00:16:49,341 --> 00:16:50,551 ‫לאן אתה הולך?‬ 200 00:16:53,929 --> 00:16:55,222 ‫אני לא יודע.‬ 201 00:16:57,224 --> 00:16:59,101 ‫לאן שכולם רוצים ללכת.‬ 202 00:17:00,144 --> 00:17:01,395 ‫הבנתי.‬ 203 00:17:02,396 --> 00:17:05,691 ‫עכשיו אתה חייל מוטס, אחי.‬ 204 00:17:16,076 --> 00:17:18,328 ‫להתראות... אחי.‬ 205 00:17:20,289 --> 00:17:21,665 ‫השמיכי שלו.‬ 206 00:17:22,875 --> 00:17:23,876 ‫כן.‬ 207 00:17:24,418 --> 00:17:27,129 ‫הוא אהב אותה מאז שהיה ילד קטן,‬ 208 00:17:27,963 --> 00:17:29,923 ‫אז הוא לקח איתו רק אותה.‬ 209 00:17:31,592 --> 00:17:36,930 ‫"מייג'ור, יש אישור שטאקאשי נמצא‬ ‫ברדיוס של 200 מטר מכם!"‬ 210 00:17:37,473 --> 00:17:39,850 ‫זה קרוב מאוד.‬ ‫-זה לא מקרה.‬ 211 00:17:44,063 --> 00:17:45,064 ‫מייג'ור,‬ 212 00:17:45,898 --> 00:17:49,193 ‫הוא עושה מהלכים בידיעה שאנחנו כאן.‬ 213 00:17:49,735 --> 00:17:53,113 ‫מול פוסט-אנושיים,‬ ‫האות הזה יעיל רק לרגע, במקרה הטוב.‬ 214 00:17:53,197 --> 00:17:55,657 ‫כבו את מוחות הסייבר שלכם וצאו משם מיד!‬ 215 00:17:57,159 --> 00:18:01,288 ‫מייג'ור, אנחנו יוצאים לשם עכשיו,‬ ‫אבל תתכונני להתקפה בהקדם.‬ 216 00:18:01,371 --> 00:18:04,625 ‫האויב הוא תלמיד בחטיבת הביניים.‬ ‫גם אימא שלו נמצאת כאן.‬ 217 00:18:04,750 --> 00:18:07,294 ‫אל תשכח שהוא פוסט-אנושי.‬ 218 00:18:07,711 --> 00:18:09,880 ‫סליחה... קורה משהו?‬ 219 00:18:22,226 --> 00:18:23,644 ‫"זהירות, בבקשה.‬ 220 00:18:23,727 --> 00:18:26,980 ‫אני קולטת את האות של טאקאשי‬ ‫בדלת הכניסה.‬ 221 00:18:42,329 --> 00:18:44,331 ‫מייג'ור, האות שלו נעלם!‬ 222 00:18:44,498 --> 00:18:46,041 ‫מייג'ור, ותרי!‬ 223 00:18:46,542 --> 00:18:48,544 ‫אי אפשר לדעת מה יהיה הצעד הבא שלו.‬ 224 00:18:48,836 --> 00:18:49,962 ‫אתה צודק."‬ 225 00:18:56,635 --> 00:18:57,636 ‫ובכן?‬ 226 00:19:00,556 --> 00:19:02,850 ‫קרה לו משהו, נכון?‬ 227 00:19:04,017 --> 00:19:07,479 ‫נראה שהבן שלך היה פה לפני רגע.‬ 228 00:19:08,063 --> 00:19:09,064 ‫מה?‬ 229 00:19:09,439 --> 00:19:15,445 ‫אבל הוא כבר לא‬ ‫טאקאשי שימאמורה שאת מכירה.‬ 230 00:19:16,905 --> 00:19:18,574 ‫מה זאת אומרת?‬ 231 00:19:18,657 --> 00:19:22,703 ‫אנחנו לא יכולים להסביר לך כרגע.‬ 232 00:19:22,786 --> 00:19:25,581 ‫אבל יש סיכוי גדול שהוא יגרום לטבח‬ 233 00:19:25,664 --> 00:19:27,624 ‫או להתקפת טרור בעתיד.‬ 234 00:19:27,708 --> 00:19:28,834 ‫מייג'ור!‬ 235 00:19:31,837 --> 00:19:32,963 ‫טאקאשי...‬ 236 00:19:34,631 --> 00:19:35,924 ‫יהרוג אנשים?‬ 237 00:19:36,258 --> 00:19:38,218 ‫באופן ישיר או בעקיפין,‬ 238 00:19:38,468 --> 00:19:41,597 ‫ייתכן מאוד שהוא יהווה סכנה.‬ 239 00:19:42,347 --> 00:19:45,851 ‫אם הוא ייצור איתך קשר,‬ 240 00:19:46,310 --> 00:19:48,353 ‫אנחנו צריכים שתודיעי לנו מיד.‬ 241 00:19:50,272 --> 00:19:51,648 ‫אם תמצאו אותו,‬ 242 00:19:53,025 --> 00:19:53,859 ‫הוא...‬ 243 00:19:55,485 --> 00:19:57,154 ‫נעשה הכול כדי ללכוד אותו חי.‬ 244 00:20:03,869 --> 00:20:05,913 ‫איך זה יכול לקרות?‬ 245 00:20:07,915 --> 00:20:08,916 ‫טאקאשי...‬ 246 00:20:10,459 --> 00:20:13,712 ‫טאקאשי, אני כל כך מצטערת.‬ 247 00:20:18,592 --> 00:20:20,260 ‫טאקאשי עדיין קטין.‬ 248 00:20:21,595 --> 00:20:24,056 ‫נעשה כל מה שנוכל כדי להציל אותו.‬ 249 00:20:34,691 --> 00:20:35,692 ‫יקירי...‬ 250 00:20:36,401 --> 00:20:37,402 ‫בבקשה,‬ 251 00:20:37,945 --> 00:20:39,571 ‫שמור על טאקאשי.‬ 252 00:20:42,282 --> 00:20:43,784 ‫מאז שהוא היה ילד קטן...‬ 253 00:20:45,410 --> 00:20:46,536 ‫יכול להיות‬ 254 00:20:48,247 --> 00:20:51,291 ‫שהוא סבל יותר מדי בגללי.‬ 255 00:20:54,086 --> 00:20:55,128 ‫עד היום‬ 256 00:20:57,631 --> 00:21:02,302 ‫הוא מעולם לא עשה בעיות או היה מרדן.‬ 257 00:21:05,222 --> 00:21:06,223 ‫אולי...‬ 258 00:21:07,015 --> 00:21:08,850 ‫הוא התמודד עם הרבה מתח בחייו.‬ 259 00:21:16,066 --> 00:21:17,484 ‫בבקשה, טאקאשי.‬ 260 00:21:18,902 --> 00:21:20,028 ‫אם אתה שונא אותי,‬ 261 00:21:21,029 --> 00:21:22,531 ‫אני יכולה להבין את זה.‬ 262 00:21:23,156 --> 00:21:24,908 ‫אם אתה לא רוצה לחזור,‬ 263 00:21:25,701 --> 00:21:27,160 ‫זה בסדר.‬ 264 00:21:29,579 --> 00:21:30,580 ‫אבל, בבקשה,‬ 265 00:21:32,374 --> 00:21:34,960 ‫לעולם אל תעשה משהו‬ 266 00:21:36,336 --> 00:21:38,171 ‫שיפגע באנשים אחרים.‬ 267 00:21:55,605 --> 00:21:56,606 ‫טאקאשי?‬ 268 00:21:58,567 --> 00:21:59,568 ‫טאקאשי?‬ 269 00:22:00,444 --> 00:22:02,779 ‫טאקאשי, אתה שם? טאקאשי?‬ 270 00:22:21,548 --> 00:22:22,549 ‫סוף-סוף‬ 271 00:22:23,425 --> 00:22:25,177 ‫הצלחת להשתחרר גם מהשמיכי שלך.‬ 272 00:22:34,061 --> 00:22:35,145 ‫טאקאשי.‬ 273 00:22:36,897 --> 00:22:38,440 ‫- אימא, אני אוהב אותך לנצח. -‬ 274 00:22:38,523 --> 00:22:41,151 ‫אתה תהיה בסדר.‬ 275 00:23:57,853 --> 00:24:01,690 ‫עברית:‬ ‫נעמי מאזוז‬