1
00:00:18,435 --> 00:00:21,021
‫זה נראה יפה!‬
‫-זה נראה מהמם!‬

2
00:00:22,022 --> 00:00:24,065
‫כולם להודות ללו על הארוחה היפה.‬

3
00:00:24,149 --> 00:00:25,608
‫תודה.‬
‫-תודה על האירוח.‬

4
00:00:25,692 --> 00:00:27,360
‫תודה שהזמנתם אותנו.‬
‫-זה טעים.‬

5
00:00:27,444 --> 00:00:30,280
‫כן, זה ממש טעים.‬
‫-אנחנו מכינים את הסלט הזה כל הזמן.‬

6
00:00:30,363 --> 00:00:32,157
‫אני מתה לספר לנואה איך להכין אותו.‬

7
00:00:33,491 --> 00:00:34,576
‫לחיים, חבר'ה.‬

8
00:00:34,659 --> 00:00:36,494
‫לחיים.‬
‫-לחיים!‬

9
00:00:36,578 --> 00:00:37,746
‫לחיים!‬

10
00:00:38,747 --> 00:00:43,043
‫אלוהים. אז ראיתי את כל התמונות‬
‫מהמסיבה של צ'לסי באינסטגרם.‬

11
00:00:43,126 --> 00:00:45,628
‫יש לך מזל שהיית עייפה.‬
‫-למה?‬

12
00:00:46,379 --> 00:00:48,715
‫כן. לא שמעת מה קרה עם ניקול?‬

13
00:00:48,798 --> 00:00:49,841
‫מה קרה?‬

14
00:00:49,924 --> 00:00:53,053
‫זה היה פשוט מופע אימים. זה היה יותר מדי.‬

15
00:00:53,636 --> 00:00:55,513
‫- הבית של ניקול -‬

16
00:00:55,597 --> 00:00:56,431
‫צ'אקי.‬

17
00:00:57,557 --> 00:01:00,310
‫קדימה, בוא נלך.‬
‫-אני רוצה להיות כמוהם.‬

18
00:01:00,393 --> 00:01:01,436
‫כן, בדיוק.‬

19
00:01:01,519 --> 00:01:02,854
‫חסרי דאגות.‬

20
00:01:02,937 --> 00:01:06,524
‫חסרי דאגות לחלוטין. רק הכדור, זה הכול.‬

21
00:01:07,817 --> 00:01:10,028
‫מה שלומך אחרי המסיבה של צ'לסי?‬
‫דיברת עם מישהו?‬

22
00:01:10,111 --> 00:01:11,988
‫לא. האמת היא שאני פשוט…‬

23
00:01:13,156 --> 00:01:16,034
‫אני לא יודעת איך לנהל את הסיטואציה,‬

24
00:01:16,117 --> 00:01:17,577
‫וזה מפחיד אותי.‬

25
00:01:17,660 --> 00:01:18,495
‫זה נעשה מטורף.‬

26
00:01:19,079 --> 00:01:22,540
‫אמה התעמתה עם ניקול‬
‫על זה שהיא קראה לה מטפסת חברתית,‬

27
00:01:22,624 --> 00:01:26,753
‫ואז פתאום אמה וכרישל היו בצד אחד‬

28
00:01:26,836 --> 00:01:30,757
‫וניקול מהצד השני, והכול פשוט ירד מהפסים.‬

29
00:01:30,840 --> 00:01:34,552
‫מה שממש הטריף אותי‬

30
00:01:34,636 --> 00:01:36,513
‫היה כשאמנזה אמרה,‬

31
00:01:37,305 --> 00:01:40,975
‫"אם קראת לאמה מטפסת חברתית,‬
‫אני לא יכולה להיות איתך בקשר."‬

32
00:01:42,352 --> 00:01:44,229
‫זה ממש כבד, אתה יודע?‬

33
00:01:44,312 --> 00:01:47,190
‫כן, אני לא רוצה לראות אותך‬
‫בוכה ונסערת ככה.‬

34
00:01:47,273 --> 00:01:48,399
‫רק שתדעי,‬

35
00:01:49,109 --> 00:01:51,319
‫שלחתי לאמנזה הודעה אתמול בלילה.‬

36
00:01:51,402 --> 00:01:54,948
‫קיבלתי הודעה מבעלה של ניקול בה היה כתוב,‬
‫"שתי מילים, אמנזה".‬

37
00:01:56,282 --> 00:01:57,408
‫"לכי תזדייני."‬

38
00:01:58,159 --> 00:01:59,410
‫זה לא מתאים לברנדון.‬

39
00:02:00,286 --> 00:02:01,287
‫וואו.‬

40
00:02:01,996 --> 00:02:05,208
‫כשאוהבים מישהו, מגנים עליו.‬
‫-כן, בדיוק.‬

41
00:02:05,291 --> 00:02:09,754
‫אני לא אומרת‬
‫שמה שאמרת לאמנזה באותו לילה היה בסדר,‬

42
00:02:09,838 --> 00:02:13,216
‫אבל אני פשוט מעריכה את זה שמישהו אמר משהו.‬

43
00:02:14,384 --> 00:02:18,680
‫זה לא מקובל עליי שגבר בוגר יעשה דבר כזה.‬

44
00:02:18,763 --> 00:02:20,890
‫לא נראה לי שהוא היה אומר את זה‬
‫אם היה לי בן זוג.‬

45
00:02:20,974 --> 00:02:21,933
‫הוא יצר קשר בעצמו?‬

46
00:02:22,016 --> 00:02:24,102
‫כן. יש לי אותו בטלפון. אנחנו ידידים.‬

47
00:02:24,185 --> 00:02:25,520
‫זה לא מתאים לי.‬

48
00:02:25,603 --> 00:02:29,274
‫אני לא יכולה לחזור הביתה‬
‫ממסיבת יום הולדת של חברה‬

49
00:02:29,357 --> 00:02:32,694
‫מרוסקת לחלוטין עד לרמה‬
‫שאני לא נרדמת עד ארבע לפנות בוקר.‬

50
00:02:32,777 --> 00:02:35,446
‫תמיד הייתי השומרת של חבריי,‬

51
00:02:35,530 --> 00:02:37,740
‫של אחותי, שלך.‬

52
00:02:38,783 --> 00:02:41,744
‫ולפעמים אני פשוט רוצה שמישהו יגן עליי.‬

53
00:02:42,328 --> 00:02:46,082
‫האמת היא שמצב החברות שלי ושל ניקול‬
‫די מלחיץ אותי כרגע.‬

54
00:02:46,166 --> 00:02:48,626
‫אני רואה בה צד אחר שאני לא כל כך אוהבת.‬

55
00:02:48,710 --> 00:02:51,004
‫כולנו מכירים את ניקול המון זמן.‬

56
00:02:51,087 --> 00:02:53,464
‫יכול להיות שהיא טעתה ואמרה דברים מטופשים,‬

57
00:02:53,548 --> 00:02:55,884
‫אבל אני לא חושב שלמישהו, בפרט לא לניקול,‬

58
00:02:55,967 --> 00:02:58,887
‫מגיע שישפריצו כל כך הרבה ארס לכיוונו.‬

59
00:02:58,970 --> 00:03:00,221
‫אני מסכימה לגמרי,‬

60
00:03:00,305 --> 00:03:03,308
‫אסור שכולם יתקפו אותה ככה,‬

61
00:03:03,391 --> 00:03:05,435
‫אבל היא גם לא יכולה ללכת‬

62
00:03:05,518 --> 00:03:09,772
‫ולהגיד שאנשים הם מטפסים חברתיים‬
‫ולחשוב שלא יהיו לזה השלכות.‬

63
00:03:09,856 --> 00:03:13,026
‫היא זאת שהתחילה עם זה כשהיא תקפה את כרישל.‬

64
00:03:13,109 --> 00:03:15,904
‫כולם צריכים פשוט לפתור את זה.‬

65
00:03:15,987 --> 00:03:20,825
‫אני חוויתי חוויות שונות‬
‫עם ניקול ועם כרישל.‬

66
00:03:20,909 --> 00:03:23,828
‫ואני בדיוק חוויתי חוויה עם כרישל‬

67
00:03:23,912 --> 00:03:26,748
‫בה היא אמרה לי שלום כשג'ייסון היה בסביבה,‬

68
00:03:26,831 --> 00:03:29,751
‫וחוץ מזה היא לא דיברה איתי.‬

69
00:03:30,376 --> 00:03:33,004
‫זה ממש מבאס‬
‫שאני לא יכולה להיות חברה של כרישל,‬

70
00:03:33,087 --> 00:03:36,424
‫כי אני יודעת כמה היא חשובה לג'ייסון.‬

71
00:03:36,507 --> 00:03:40,011
‫אני חושב שאת וכרישל‬
‫התקרבתן בחודשים האחרונים,‬

72
00:03:40,094 --> 00:03:43,598
‫אבל אני מסכים שבהתחלה…‬
‫-אבל ביום ההולדת של צ'לסי, היא הייתה…‬

73
00:03:45,099 --> 00:03:46,434
‫היא התעלמה ממני לגמרי.‬

74
00:03:47,727 --> 00:03:48,686
‫זה חרא של בחורות רעות.‬

75
00:03:49,562 --> 00:03:52,690
‫העובדה שאני הסוכנת שעבדה שם הכי הרבה זמן,‬

76
00:03:52,774 --> 00:03:54,943
‫ואני זאת שלא מרגישה בנוח?‬

77
00:03:55,818 --> 00:03:58,613
‫זה כאילו… מבחוץ,‬

78
00:03:58,696 --> 00:04:02,909
‫אני אבן שיש בה סדקים דקים.‬

79
00:04:03,534 --> 00:04:06,120
‫אני יכולה להתמודד עם הרבה.‬
‫אני לא אומרת שאני לא נשברת,‬

80
00:04:06,204 --> 00:04:07,247
‫או שאי אפשר לפגוע בי,‬

81
00:04:07,330 --> 00:04:13,419
‫אבל אני לא חושבת שאי פעם הגעתי למקום הזה,‬

82
00:04:13,503 --> 00:04:17,882
‫לעצב העמוק ולמבוכה.‬

83
00:04:17,966 --> 00:04:20,051
‫זה היה נורא.‬

84
00:04:20,134 --> 00:04:24,472
‫הדברים ששמעתי שכרישל ואמה אמרו לניקול‬

85
00:04:24,555 --> 00:04:25,807
‫הם פשוט מרושעים.‬

86
00:04:25,890 --> 00:04:27,600
‫מרושעים, קטנוניים.‬
‫-על הפנים?‬

87
00:04:27,684 --> 00:04:30,186
‫כן. מרושעים.‬
‫-מה הן אמרו על הפנים?‬

88
00:04:30,270 --> 00:04:34,232
‫כרישל צעקה לניקול מעבר לשולחן,‬
‫"שיפצת את כל הפרצוף שלך".‬

89
00:04:34,315 --> 00:04:35,400
‫זה די אכזרי.‬

90
00:04:35,984 --> 00:04:40,154
‫ואני הייתי כזה, "אל תיתני להן לראות".‬
‫אבל גם, "אני צריכה להגיע הביתה".‬

91
00:04:40,238 --> 00:04:42,407
‫ניסית לשמור על קור רוח עד המכונית.‬

92
00:04:42,490 --> 00:04:43,574
‫רק להגיע הביתה.‬

93
00:04:44,075 --> 00:04:46,452
‫ולא רק זה, זה משפיע על כל הקבוצה.‬

94
00:04:46,536 --> 00:04:48,162
‫זה משפיע על התפוקה,‬

95
00:04:48,246 --> 00:04:50,581
‫כי ניקול וכרישל לא יכולות להתרכז בדברים.‬

96
00:04:50,665 --> 00:04:53,126
‫הן לא יכולות להגיע למשרד.‬
‫הן מודאגות זו מזו.‬

97
00:04:53,209 --> 00:04:56,546
‫אף אחת מהן לא מוכנה‬
‫להיות הראשונה שתתעלה על עצמה,‬

98
00:04:56,629 --> 00:04:59,007
‫תתנצל ותמשיך הלאה.‬

99
00:04:59,090 --> 00:05:01,884
‫נשמע שעכשיו גם אמה מעורבת בזה, נכון?‬

100
00:05:01,968 --> 00:05:03,720
‫אבל אמה תעשה מה שכרישל תעשה.‬

101
00:05:03,803 --> 00:05:07,390
‫כשיצאתי מהמסיבה של צ'לסי, ניקול בכתה.‬

102
00:05:07,890 --> 00:05:09,183
‫על זה אני מדבר.‬

103
00:05:10,184 --> 00:05:12,562
‫זה משפיע עליי עמוקות.‬
‫-כן.‬

104
00:05:12,645 --> 00:05:15,898
‫ואני פשוט לא רוצה לשחק‬
‫במשחקים החברתיים המטופשים האלה.‬

105
00:05:17,317 --> 00:05:20,570
‫זה סיוט. זה ממש סיוט.‬

106
00:05:31,247 --> 00:05:35,418
‫- מסמנים את סאנסט -‬

107
00:05:38,296 --> 00:05:43,343
‫- הבית של הת'ר -‬

108
00:05:51,017 --> 00:05:51,851
‫- ברי -‬

109
00:05:51,934 --> 00:05:53,227
‫טוב, אתה מוכן?‬

110
00:05:53,311 --> 00:05:57,190
‫היי! שלום, דודה הת'ר!‬
‫-היי, מותק!‬

111
00:05:57,273 --> 00:05:58,191
‫תגיד שלום.‬

112
00:05:58,274 --> 00:05:59,984
‫היי, מתוק.‬

113
00:06:00,068 --> 00:06:01,903
‫לא! אתה אוהב אותי!‬

114
00:06:01,986 --> 00:06:04,113
‫אני אקח אותם. תודה!‬
‫-אתה כזה מתוק!‬

115
00:06:06,074 --> 00:06:07,784
‫מה קרה? קדימה.‬
‫-רגע, מתוק!‬

116
00:06:08,368 --> 00:06:11,412
‫אתה מוכן? בוא נגיד שלום!‬
‫-אלוהים!‬

117
00:06:11,496 --> 00:06:13,039
‫בקרוב יהיה לי אחד כמוך.‬

118
00:06:13,122 --> 00:06:14,415
‫כאן.‬
‫-כן!‬

119
00:06:14,916 --> 00:06:16,250
‫החבר הכי טוב שלך נמצא כאן!‬

120
00:06:16,334 --> 00:06:18,169
‫להיות אימא זה כנראה‬

121
00:06:18,252 --> 00:06:21,172
‫הדבר הכי קשה שעוברים, אבל הכי יפה.‬

122
00:06:21,255 --> 00:06:24,509
‫וזה משהו שהקל עליי להתחבר עם הת'ר‬

123
00:06:24,592 --> 00:06:27,053
‫כשבדרך כלל לא הייתי מתחברת כל כך מהר.‬

124
00:06:29,847 --> 00:06:30,723
‫לא?‬

125
00:06:32,683 --> 00:06:34,477
‫אוי, סליחה.‬
‫-מתוק שלי!‬

126
00:06:35,061 --> 00:06:38,064
‫הרגע הזה, היכולת לחלוק את זה איתה,‬
‫להכין אותה‬

127
00:06:38,147 --> 00:06:41,484
‫ולספר לה על מה שעברתי‬
‫ועל החוויות שלי ולתמוך בה,‬

128
00:06:41,567 --> 00:06:42,860
‫קירב בינינו מאוד.‬

129
00:06:42,944 --> 00:06:45,238
‫אתה מצחיק.‬
‫-מיץ תינוקות. אימא רוצה את המיץ שלה?‬

130
00:06:45,321 --> 00:06:47,448
‫בהחלט. נרים כוסית לכבוד זה.‬

131
00:06:48,032 --> 00:06:49,075
‫לחיי תינוקות.‬

132
00:06:49,158 --> 00:06:51,411
‫רגע, אני אוודא שזה שלי.‬
‫-כן.‬

133
00:06:51,494 --> 00:06:54,372
‫זה מיץ תפוחים בוודאות.‬
‫-בסדר, כן.‬

134
00:06:54,455 --> 00:06:56,749
‫דמייני שאתן לאישה ההרה את השמפניה!‬

135
00:06:56,833 --> 00:06:58,626
‫כאילו, "ברי נתנה לי את זה".‬

136
00:06:58,709 --> 00:07:00,253
‫טוב, לחיים.‬

137
00:07:01,671 --> 00:07:04,799
‫לחיים! אני אתגעגע אלייך כל כך.‬
‫-כן.‬

138
00:07:04,882 --> 00:07:05,758
‫נראה לך שאת מוכנה?‬

139
00:07:05,842 --> 00:07:08,553
‫אני מוכנה, אבל אני מתרגשת, לחוצה.‬
‫-כן.‬

140
00:07:08,636 --> 00:07:10,721
‫זה יהיה חדש לגמרי עבורי.‬

141
00:07:10,805 --> 00:07:12,432
‫איזה מרגש.‬
‫-ניו בורן.‬

142
00:07:14,016 --> 00:07:17,270
‫זה פשוט עובר כל כך מהר,‬
‫אמרו לי "צריך לטעום מוצקים".‬

143
00:07:17,353 --> 00:07:20,731
‫אני כזה, "כבר? מה זאת אומרת?"‬
‫-כי הוא בן חצי שנה?‬

144
00:07:20,815 --> 00:07:22,442
‫כן.‬
‫-כן. אלוהים!‬

145
00:07:22,525 --> 00:07:23,985
‫זה ממש מטורף.‬

146
00:07:24,068 --> 00:07:27,238
‫זה מה שאני מנסה להבין, מתי לחזור לעבודה?‬

147
00:07:27,321 --> 00:07:30,366
‫את צריכה לקחת את הזמן,‬
‫כי לעולם לא תקבלי אותו בחזרה.‬

148
00:07:30,450 --> 00:07:33,953
‫אני עומדת ללדת אותו בעוד שבוע וחצי,‬

149
00:07:34,036 --> 00:07:35,121
‫או מי יודע מתי.‬

150
00:07:35,204 --> 00:07:38,124
‫תצטרכי לעדכן אותי.‬
‫-אני אשלח לך הודעות.‬

151
00:07:40,251 --> 00:07:41,586
‫הוא כזה מתוק.‬

152
00:07:41,669 --> 00:07:43,254
‫כן. זה החלק הכיפי.‬

153
00:07:43,337 --> 00:07:46,340
‫אתה כזה מתוק.‬
‫-ואז הם הופכים למפלצות קטנות.‬

154
00:07:46,424 --> 00:07:48,509
‫כן.‬
‫-אתה כזה מתוק! הוא כזה חמוד!‬

155
00:07:48,593 --> 00:07:51,512
‫כן? מה דעתך? כן!‬

156
00:07:51,596 --> 00:07:52,430
‫אימא!‬

157
00:07:56,392 --> 00:07:57,518
‫אימא?‬

158
00:07:57,602 --> 00:07:59,395
‫אימא?‬
‫-הוא אמר את זה!‬

159
00:07:59,479 --> 00:08:01,063
‫כן.‬
‫-הוא אמר "אבא"?‬

160
00:08:01,147 --> 00:08:01,981
‫לא.‬

161
00:08:04,066 --> 00:08:07,361
‫תראו אותו! הוא אומר, "לא!"‬
‫-כן! זה הילד של אימא.‬

162
00:08:07,445 --> 00:08:09,322
‫כן, זה התינוק של אימא.‬
‫-ילד של אימא!‬

163
00:08:26,589 --> 00:08:27,423
‫- ברט -‬

164
00:08:27,507 --> 00:08:28,758
‫את מוכנה?‬
‫-וואו.‬

165
00:08:35,306 --> 00:08:38,434
‫- שדרות בוורלי, מערב הוליווד‬
‫4 חדרי שינה, 6 חדרי אמבט, 600 מ"ר -‬

166
00:08:38,518 --> 00:08:41,020
‫- מחיר - 50 מיליון דולר -‬

167
00:08:41,103 --> 00:08:42,939
‫- עמלה - 1,500,000 דולר -‬

168
00:08:43,606 --> 00:08:46,859
‫וואו. והרוח בשיער?‬

169
00:08:46,943 --> 00:08:48,819
‫רגע.‬
‫-זה מדהים.‬

170
00:08:48,903 --> 00:08:52,907
‫זאת כנראה, בלי הגזמה,‬
‫הדירה הכי יפה בדרום קליפורניה.‬

171
00:08:52,990 --> 00:08:53,908
‫מגניב, תביא שתיים.‬

172
00:08:53,991 --> 00:08:55,493
‫טוב, יש שתיים!‬
‫-יש שתיים.‬

173
00:08:55,576 --> 00:08:58,246
‫יש את הדירה ליד, ושתיהן יחד זה 100 מיליון.‬

174
00:08:58,329 --> 00:09:00,623
‫ברט הזמין אותי‬
‫לראות את הפנטהאוז היפהפה הזה,‬

175
00:09:00,706 --> 00:09:02,542
‫ואני שמחה להיות כאן,‬

176
00:09:02,625 --> 00:09:04,418
‫אבל מוכנה לעשות עסקים,‬

177
00:09:04,502 --> 00:09:08,839
‫ואני חושבת על לקוחות פוטנציאליים‬
‫שעשויים להתעניין בפנטהאוז הזה.‬

178
00:09:08,923 --> 00:09:11,008
‫שוק הנדל"ן כמרקחה כרגע.‬

179
00:09:11,092 --> 00:09:14,053
‫שיעורי הריבית גבוהים מאוד,‬
‫ומכירת נכס של 50 מיליון‬

180
00:09:14,136 --> 00:09:17,890
‫ימשיך להניע את הסוכנות‬
‫לכיוון אליו היא צריכה להגיע.‬

181
00:09:17,974 --> 00:09:21,936
‫יש כאן תקרות בגובה ארבעה מטרים,‬
‫שאין דבר כזה באף דירה באל-איי,‬

182
00:09:22,019 --> 00:09:23,229
‫אז בואו נתחיל שם.‬

183
00:09:27,650 --> 00:09:30,778
‫יש כאן גימורים ברמה עולמית, מן הסתם.‬
‫שיש כלכתה גולד.‬

184
00:09:30,861 --> 00:09:33,322
‫אין ידיות על הארונות.‬
‫-לא, הכול דחיפה.‬

185
00:09:33,406 --> 00:09:35,700
‫לא, אבל אפשר לפתוח אותם עם התחת. תראי.‬

186
00:09:36,450 --> 00:09:38,744
‫איזה ישבן נחמד יש לך.‬

187
00:09:38,828 --> 00:09:41,289
‫אמנזה יכולה לפתוח שניים עם התחת שלה.‬
‫כאן יש מטבח שף!‬

188
00:09:42,164 --> 00:09:43,457
‫זו מעלית פרטית.‬

189
00:09:43,541 --> 00:09:45,251
‫שני חניונים פרטיים לשלוש מכוניות,‬

190
00:09:45,334 --> 00:09:48,129
‫אזור המתנה משלכם לאורחים שלכם,‬
‫רק בדירה הזאת.‬

191
00:09:48,212 --> 00:09:50,464
‫אלוהים!‬
‫-מגיע עם וולפגנג פאק במשרה מלאה.‬

192
00:09:50,548 --> 00:09:51,549
‫אז מתי שרוצים?‬

193
00:09:51,632 --> 00:09:53,217
‫מתי שרוצים.‬
‫-הוא צוחק.‬

194
00:09:56,596 --> 00:09:58,180
‫זה באמת מדהים.‬

195
00:09:58,264 --> 00:10:00,391
‫תקרות של 4 מטרים‬
‫או פעמיים מוטת הכנפיים של אמנזה.‬

196
00:10:00,474 --> 00:10:01,684
‫או שלוש של ברט.‬

197
00:10:01,767 --> 00:10:04,312
‫זה בערך שבעה כמוני.‬
‫-זה פי שניים משלי.‬

198
00:10:04,979 --> 00:10:07,231
‫יש כאן ארבעה חדרי שינה ושישה חדרי אמבטיה.‬

199
00:10:07,315 --> 00:10:11,652
‫זה 600 מ"ר מבפנים, ו-185 מ"ר בחוץ.‬

200
00:10:11,736 --> 00:10:13,237
‫יש גישה לבריכה?‬

201
00:10:13,321 --> 00:10:17,408
‫כן, יש בריכה מדהימה למטה.‬
‫תראי את הנוף הזה, צ'לסי.‬

202
00:10:18,576 --> 00:10:20,953
‫ממש מול שלט הוליווד,‬

203
00:10:21,037 --> 00:10:22,163
‫הרים מושלגים,‬

204
00:10:22,246 --> 00:10:25,041
‫מצפה הכוכבים,‬
‫אחד הבניינים היפים ביותר בלילה.‬

205
00:10:25,124 --> 00:10:29,795
‫רואים את כל הנקודות האייקוניות באל-איי.‬

206
00:10:29,879 --> 00:10:31,672
‫כן, נכון? יש רוח חזקה.‬

207
00:10:32,548 --> 00:10:35,134
‫זה…‬
‫-הפן שלי מקבל פן.‬

208
00:10:36,677 --> 00:10:41,015
‫יש לי עבודה, אני צריך לשלוח מיילים,‬
‫אז תעשו מה שאתן רוצות.‬

209
00:10:41,098 --> 00:10:43,225
‫זה לרשותכן.‬
‫-בסדר. בואי נסתכל קצת.‬

210
00:10:51,984 --> 00:10:53,653
‫זה חדר השינה הראשי.‬

211
00:10:54,403 --> 00:10:56,947
‫והוא חדר שינה מדהים.‬

212
00:10:57,615 --> 00:10:59,116
‫וואו.‬

213
00:10:59,200 --> 00:11:02,995
‫סלון מחדר השינה שלך.‬
‫ככה צריך לחיות, נכון?‬

214
00:11:03,621 --> 00:11:04,497
‫ועוד איך!‬

215
00:11:04,580 --> 00:11:08,709
‫ואז את לוקחת את בעלך‬
‫ופותחת את הדלת של הארבעה מטרים.‬

216
00:11:09,210 --> 00:11:11,921
‫וואו. לפני שנמשיך להסתכל…‬

217
00:11:17,677 --> 00:11:20,388
‫אלוהים. נחשי מה הבאתי היום?‬

218
00:11:20,888 --> 00:11:23,933
‫התינוק שלך! איזה חמוד.‬
‫-אני מטבילה אותו. צריך לתת לו שם.‬

219
00:11:24,016 --> 00:11:25,184
‫החבר'ה האלה…‬

220
00:11:25,267 --> 00:11:27,478
‫כי זה נראה כאילו… הם לא אמורים להיות…‬

221
00:11:27,561 --> 00:11:29,814
‫לא.‬
‫-לא? הם לא אמורים להיות בפנים?‬

222
00:11:29,897 --> 00:11:33,943
‫ככה זה נראה.‬
‫-אני לא יודעת. אני עדיין מנסה להבין אותו.‬

223
00:11:34,026 --> 00:11:35,986
‫בכל אופן.‬
‫-טוב, יום הולדת שמח.‬

224
00:11:36,070 --> 00:11:39,073
‫זה היה מעולה. בעלך מקסים.‬

225
00:11:39,156 --> 00:11:42,993
‫אימא שלך מקסימה.‬
‫כל המשפחה שלך הייתה מדהימה.‬

226
00:11:43,077 --> 00:11:46,706
‫נראית הכי מהממת מכפי שאי פעם ראיתי אותך.‬

227
00:11:46,789 --> 00:11:49,542
‫אני פשוט בהיתי בך. הכול היה מושלם.‬

228
00:11:49,625 --> 00:11:50,459
‫תודה, מותק.‬

229
00:11:50,543 --> 00:11:53,003
‫חוץ מהשיחה בסוף המסיבה שלך.‬

230
00:11:55,089 --> 00:11:56,382
‫אני לא מסכימה עם ניקול,‬

231
00:11:56,465 --> 00:11:59,135
‫אבל אני כן מזדהה עם כל מי‬

232
00:11:59,218 --> 00:12:03,431
‫שמרגיש כאילו מנדים אותו.‬

233
00:12:03,514 --> 00:12:06,183
‫אבל זה לא משנה. אם מישהו משקר…‬

234
00:12:06,267 --> 00:12:07,101
‫כן.‬

235
00:12:07,184 --> 00:12:10,354
‫לא אכפת לי אם אני מכירה אותו 20 שנה,‬
‫אני לא מוכנה לזה.‬

236
00:12:10,438 --> 00:12:11,480
‫כן.‬
‫-אז, זה הלך…‬

237
00:12:12,064 --> 00:12:14,066
‫כל הדבר הזה ירד מהפסים,‬

238
00:12:14,150 --> 00:12:17,153
‫כי היא הרגישה כאילו מתנפלים עליה, מה ש…‬

239
00:12:17,236 --> 00:12:21,949
‫אני מבינה. אני לא חושבת שהתנפלו על אף אחד.‬
‫-כולם כאלה רגישים.‬

240
00:12:22,032 --> 00:12:22,992
‫כולם.‬

241
00:12:23,075 --> 00:12:25,703
‫התנפלו עליה?‬
‫-יש לנו כמה חבר'ה רגישים.‬

242
00:12:25,786 --> 00:12:28,706
‫אבל אני גם חשבתי‬
‫על הבריאות הנפשית של ניקול.‬

243
00:12:28,789 --> 00:12:31,167
‫חשבתי לעצמי, "היא בסדר?"‬

244
00:12:32,334 --> 00:12:36,255
‫כשאומרים בריאות נפשית,‬
‫ברור שאני תומכת בזה.‬

245
00:12:36,338 --> 00:12:38,674
‫כן.‬
‫-אז אני לעולם לא ארצה שמישהו…‬

246
00:12:38,758 --> 00:12:41,177
‫בלי שום קשר אם אני מסכימה‬
‫לסיבה שהוא מרגיש כך…‬

247
00:12:41,260 --> 00:12:42,261
‫כן.‬

248
00:12:42,344 --> 00:12:44,597
‫אני לא רוצה שמישהו ירגיש לגמרי לבד,‬

249
00:12:44,680 --> 00:12:50,186
‫אז אני אדבר איתה ואנסה…‬
‫-תבדקי אם היא בסדר.‬

250
00:12:52,730 --> 00:12:55,107
‫התפקיד שלנו הוא לדבר עם אמה ועם כרישל‬

251
00:12:55,191 --> 00:12:57,359
‫ולהגיד להם לקחת צעד אחורה.‬
‫-כן.‬

252
00:12:57,443 --> 00:12:58,778
‫אתן מבוגרות מדי לקטע הזה.‬

253
00:12:58,861 --> 00:13:00,613
‫אנחנו צריכות לסדר קצת את העניינים.‬

254
00:13:00,696 --> 00:13:04,700
‫את באמת חושבת‬
‫שאנחנו נוכל לגשר על הדבר הזה?‬

255
00:13:04,784 --> 00:13:06,535
‫לא אמרתי את זה.‬

256
00:13:06,619 --> 00:13:11,248
‫אמרתי שאנחנו צריכות לדבר‬
‫עם אמה וכרישל על כך שהן יעזבו את זה.‬

257
00:13:11,332 --> 00:13:13,042
‫אני אדבר עם ניקול.‬
‫-איפה אתן?‬

258
00:13:13,125 --> 00:13:14,835
‫אוי, לא.‬
‫-צריך למצוא את ברט.‬

259
00:13:14,919 --> 00:13:16,962
‫אלוהים, ברט! הוא יחשוב שעברנו לגור פה.‬

260
00:13:17,046 --> 00:13:19,173
‫לעזאזל! בואי נלך.‬
‫-חשבתי שאני גרה כאן.‬

261
00:13:19,256 --> 00:13:21,091
‫היה כיף לשחק באבא ואמא.‬
‫-זה היה…‬

262
00:13:24,220 --> 00:13:26,555
‫כמעט עילפתי את עצמי.‬

263
00:13:27,056 --> 00:13:29,558
‫אמנזה!‬
‫-אלוהים.‬

264
00:13:29,642 --> 00:13:31,352
‫זה ממש כאב.‬

265
00:13:31,435 --> 00:13:34,230
‫למה הוא לא אמר לנו איך לפתוח אותה?‬
‫-צ'לסי.‬

266
00:13:34,313 --> 00:13:35,564
‫טוב.‬

267
00:13:37,483 --> 00:13:39,109
‫את בסדר?‬
‫-אני בסדר.‬

268
00:13:50,329 --> 00:13:53,499
‫- קבוצת אופנהיים‬
‫נדל"ן -‬

269
00:13:55,543 --> 00:13:56,418
‫שלום!‬

270
00:13:57,002 --> 00:13:58,003
‫בוקר טוב.‬

271
00:13:59,296 --> 00:14:01,257
‫תראו אותך ממלא את הקפה!‬

272
00:14:01,340 --> 00:14:03,425
‫כן, כי אתן לא עושות את זה.‬

273
00:14:05,261 --> 00:14:07,346
‫טוב לראות אותך.‬
‫-זה נכון. היי.‬

274
00:14:07,429 --> 00:14:08,764
‫היי, בואי הנה!‬
‫-שלום.‬

275
00:14:10,182 --> 00:14:12,977
‫זה נחמד, אתה ממלא לנו את הקפה.‬

276
00:14:13,060 --> 00:14:17,773
‫אני ממלא רק שיהיה מספיק בשבילי,‬
‫אז אני מניח שאני אשם כמו כולם.‬

277
00:14:17,857 --> 00:14:20,693
‫נחש מה? יש לי חדשות טובות היום!‬
‫-קדימה!‬

278
00:14:20,776 --> 00:14:22,319
‫לא, חדשות נהדרות.‬
‫-קדימה!‬

279
00:14:22,403 --> 00:14:27,783
‫נחש מי קיבל נכס‬
‫של שמונה וחצי מיליון דולר במליבו?‬

280
00:14:29,159 --> 00:14:30,035
‫צ'לסי?‬

281
00:14:30,119 --> 00:14:32,955
‫שני אגודלים! וחליפה נוצצת.‬

282
00:14:33,539 --> 00:14:34,582
‫כל הכבוד.‬

283
00:14:34,665 --> 00:14:37,293
‫רגע. ספרי לי עוד!‬
‫-אני כל כך מתרגשת!‬

284
00:14:37,376 --> 00:14:40,379
‫שמונה וחצי מיליון? כל הכבוד.‬
‫-כן, זה הלקוח שלי…‬

285
00:14:40,462 --> 00:14:44,174
‫אנחנו חברים כבר זמן מה.‬
‫הוא קנה את הבית הזה.‬

286
00:14:44,258 --> 00:14:47,887
‫הוא אף פעם לא עבר לגור בו.‬
‫הוא פשוט החליט למכור אותו.‬

287
00:14:47,970 --> 00:14:50,681
‫דבר אחד שאת צריכה להיזהר ממנו, בור שופכין.‬

288
00:14:51,432 --> 00:14:54,977
‫בטח אין שם צינור ביוב, אלא מיכל שמכיל הכול‬

289
00:14:55,060 --> 00:14:56,812
‫מתחת לשביל הגישה וזה…‬

290
00:14:56,896 --> 00:14:59,231
‫אנחנו צריכים להחליף את שלנו,‬
‫זה בערך 75,000 דולר.‬

291
00:14:59,315 --> 00:15:03,277
‫אפשר לדבר על הדברים המרגשים קודם?‬
‫תן לי לחתום על הסכם הרישום.‬

292
00:15:03,360 --> 00:15:05,863
‫אני רק אומר לך‬
‫שבורות שופכין זאת בעיה במליבו.‬

293
00:15:05,946 --> 00:15:07,948
‫נוכל לדבר על זה כל היום אם תרצה.‬

294
00:15:08,032 --> 00:15:11,619
‫טוב, בסדר, יש לי זמן.‬
‫-בסדר.‬

295
00:15:11,702 --> 00:15:13,871
‫אני אראה לך אותו.‬
‫-כן.‬

296
00:15:13,954 --> 00:15:16,332
‫זה בערך באותו המצב.‬

297
00:15:16,415 --> 00:15:17,708
‫אני אצטרך לסדר אותו.‬

298
00:15:17,791 --> 00:15:18,876
‫אבל זה נראה טוב.‬

299
00:15:18,959 --> 00:15:20,252
‫תראה את הנוף.‬
‫-ממש יפה.‬

300
00:15:20,961 --> 00:15:22,838
‫אני שונאת את הקומה הזאת, אבל…‬
‫-מי?‬

301
00:15:22,922 --> 00:15:24,632
‫אני אוהב אריחי סיטיו, למען האמת.‬

302
00:15:24,715 --> 00:15:25,591
‫כן?‬
‫-כן!‬

303
00:15:25,674 --> 00:15:27,718
‫יש בזה משהו נצחי מאוד.‬

304
00:15:28,260 --> 00:15:30,012
‫לדעתי הוא מוגבל בזמן.‬

305
00:15:30,095 --> 00:15:32,348
‫כן. לא, נכון. אבל אני בטוח שזה יחזור.‬

306
00:15:32,431 --> 00:15:33,849
‫כמו חולצות מתחת לאפודות.‬

307
00:15:33,933 --> 00:15:35,100
‫זה חזר.‬

308
00:15:35,726 --> 00:15:37,728
‫אני סתם מעצבנת אותך.‬
‫-ממש מעצבנת.‬

309
00:15:37,811 --> 00:15:40,648
‫כן. זה יחזור בדיוק כשהפאייטים יחזרו.‬

310
00:15:41,607 --> 00:15:42,816
‫טוב…‬

311
00:15:42,900 --> 00:15:44,234
‫לא, את נראית יפה.‬

312
00:15:45,736 --> 00:15:46,904
‫אז מה שלום ג'י?‬

313
00:15:46,987 --> 00:15:48,197
‫ג'י בסדר.‬

314
00:15:48,280 --> 00:15:50,991
‫כן?‬
‫-הם קיבלו אולפן חדש.‬

315
00:15:51,075 --> 00:15:52,201
‫זה אדיר.‬

316
00:15:53,118 --> 00:15:54,286
‫אבל כן, טוב.‬

317
00:15:54,787 --> 00:15:55,996
‫זה ממש טוב.‬

318
00:15:56,080 --> 00:15:57,790
‫מה איתך ועם מארי-לו?‬

319
00:15:57,873 --> 00:15:59,541
‫ממש טוב.‬
‫-יופי!‬

320
00:15:59,625 --> 00:16:01,001
‫אנחנו כמעט שמונה חודשים.‬

321
00:16:01,085 --> 00:16:04,505
‫באמת?‬
‫-כן. תראי אותנו. כאלה בוגרים.‬

322
00:16:05,214 --> 00:16:08,133
‫הכיפים.‬
‫-אני לעולם לא אפסיק עם הכיף.‬

323
00:16:08,217 --> 00:16:10,094
‫זה ממש מדהים.‬

324
00:16:11,679 --> 00:16:12,805
‫תודה.‬

325
00:16:14,098 --> 00:16:16,141
‫האמת היא שזה מזכיר לי משהו.‬

326
00:16:16,225 --> 00:16:20,062
‫לו ואני אירחנו‬
‫את ברט, מרי ואמנזה לארוחת ערב,‬

327
00:16:20,980 --> 00:16:27,820
‫ולו דיברה על כמה חמות ומזמינות‬
‫היו ניקול ומרי,‬

328
00:16:27,903 --> 00:16:32,950
‫והחוויה שלה איתך לא הייתה כל כך חיובית.‬

329
00:16:34,493 --> 00:16:39,248
‫אני חושב שהיא הרגישה‬
‫כאילו היית קצת קרה או גסת רוח או מתנשאת.‬

330
00:16:39,331 --> 00:16:41,792
‫אני לא חושב שהיא הרגישה שהיית חמה כלפיה‬

331
00:16:41,875 --> 00:16:44,294
‫כמו שניקול ומרי היו, זה הכול.‬

332
00:16:46,213 --> 00:16:49,216
‫אם להיות כנה לחלוטין, זה לא שאני…‬

333
00:16:49,299 --> 00:16:51,719
‫אולי אני לא מכבדת ממש‬

334
00:16:51,802 --> 00:16:55,222
‫את העובדה שאתה מבוגר ממנה בשני עשורים,‬

335
00:16:55,305 --> 00:17:00,019
‫וראיתי אותך יוצא עם כמה בחורות‬
‫בטווח הגילאים הזה בעבר,‬

336
00:17:00,102 --> 00:17:03,814
‫ובדרך כלל אתה מבלה איתן בארוחת ערב‬

337
00:17:03,897 --> 00:17:05,858
‫ואז אתה לא פוגש אותן שוב, אז זה היה בזבוז.‬

338
00:17:05,941 --> 00:17:07,818
‫והייתי כנה איתך לגבי זה.‬

339
00:17:07,901 --> 00:17:10,696
‫אני יודע.‬
‫-שאם היא תעבור את השלב הזה,‬

340
00:17:10,779 --> 00:17:12,364
‫אני אתאמץ יותר.‬
‫-כן.‬

341
00:17:12,448 --> 00:17:15,284
‫אז זה באשמתי,‬
‫ואני יכולה לשחרר את זה בוודאות.‬

342
00:17:15,784 --> 00:17:18,620
‫לדעתי יש מצב שאין אף אחת אחרת‬

343
00:17:18,704 --> 00:17:23,292
‫איתה אני מבלה, שאת דעתה והקבלה שלה‬

344
00:17:23,375 --> 00:17:25,878
‫ואת יודעת, החום שלה, יותר חשוב לה לקבל.‬

345
00:17:25,961 --> 00:17:27,129
‫אני אגיד דבר אחד.‬

346
00:17:27,212 --> 00:17:30,299
‫לא הייתה פעם אחת בה פגשתי אותה‬
‫שלא באתי בזרועות פתוחות,‬

347
00:17:30,382 --> 00:17:31,633
‫אמרתי שלום וחיבקתי אותה.‬

348
00:17:31,717 --> 00:17:33,385
‫אפילו לא פעם אחת. אני רק אומרת.‬

349
00:17:33,469 --> 00:17:36,138
‫היא הזכירה במיוחד את יום ההולדת של צ'לסי.‬

350
00:17:36,221 --> 00:17:41,351
‫אני מניח שהיא לא הרגישה‬
‫שהיית כל כך פתוחה אליה במסיבה של צ'לסי.‬

351
00:17:41,435 --> 00:17:42,352
‫מה?‬

352
00:17:42,436 --> 00:17:44,646
‫זה גורם לי לרצות להיות רעה אליה.‬

353
00:17:46,065 --> 00:17:48,484
‫לא הרגשתי ככה לפני זה, אני נשבעת.‬

354
00:17:50,069 --> 00:17:51,820
‫אני לא יודעת איך לפעול פה.‬

355
00:17:51,904 --> 00:17:56,575
‫זה ממש מבלבל אותי,‬
‫כי אז כולנו נפגשנו באוסטרליה,‬

356
00:17:56,658 --> 00:17:58,327
‫התכוונו ללכת לאכול צהריים.‬

357
00:17:58,410 --> 00:18:01,789
‫חשבתי שזה יהיה כולנו,‬
‫אני, אתה, ברט, מארי-לו.‬

358
00:18:01,872 --> 00:18:03,707
‫והיא החליטה לא לבוא.‬

359
00:18:03,791 --> 00:18:06,585
‫ואז דיברת איתה בטלפון,‬
‫והיא בכתה שאנחנו יחד,‬

360
00:18:06,668 --> 00:18:08,253
‫ואז אני הרגשתי לא בנוח.‬

361
00:18:08,337 --> 00:18:12,007
‫אז יש לי את ההשפעה ההפוכה של הרצון לבלות‬

362
00:18:12,091 --> 00:18:15,677
‫כי שמעתי שהיא לא אוהבת‬
‫כשאני בסביבה יותר מדי.‬

363
00:18:15,761 --> 00:18:17,054
‫אז מה אני אמורה לעשות עם זה?‬

364
00:18:17,137 --> 00:18:20,849
‫מצד אחד, אני לא יכולה לנצח‬
‫כי אני בסביבה יותר מדי.‬

365
00:18:20,933 --> 00:18:25,979
‫מצד שני, אני מתנשאת‬
‫ולא נותנת לה להרגיש רצויה.‬

366
00:18:26,063 --> 00:18:27,773
‫אני לא יודעת מה לעשות עם זה.‬

367
00:18:29,191 --> 00:18:32,152
‫כמובן, יש כאן הרבה דינמיקה.‬

368
00:18:32,236 --> 00:18:34,571
‫אני גם חושב שלא עקבת אחריה באינסטגרם.‬

369
00:18:34,655 --> 00:18:36,573
‫אולי היא לקחה את זה…‬
‫-אני עוקבת אחריה.‬

370
00:18:36,657 --> 00:18:37,991
‫אבל אני רק אומר שלפני כן.‬

371
00:18:38,075 --> 00:18:40,661
‫זו בטח היה בטעות. אני לא מאשים אותך.‬

372
00:18:40,744 --> 00:18:42,579
‫אני חושב שאולי היא נפגעה מזה.‬

373
00:18:42,663 --> 00:18:44,540
‫טוב.‬

374
00:18:46,166 --> 00:18:47,793
‫זה כל כך טיפשי. טוב.‬

375
00:18:48,585 --> 00:18:49,670
‫ככה אני מרגישה.‬

376
00:18:50,879 --> 00:18:53,382
‫אני מנסה להתייחס בהמון סבלנות‬

377
00:18:53,465 --> 00:18:59,555
‫לעובדה שג'ייסון יוצא עם בחורה‬
‫הרבה יותר צעירה‬

378
00:18:59,638 --> 00:19:02,432
‫וזה משהו שאכפת לה ממנו.‬

379
00:19:02,516 --> 00:19:04,476
‫כלומר, בחייך, ג'ייסון. מה זה?‬

380
00:19:04,560 --> 00:19:07,020
‫החלטנו לא להיות הורים,‬

381
00:19:07,104 --> 00:19:10,190
‫אז אני לא אהיה ההורה של החברה החדשה שלך.‬

382
00:19:10,274 --> 00:19:12,192
‫תפתור את זה בעצמך.‬

383
00:19:12,276 --> 00:19:14,361
‫אני לא יודעת מה לעשות, כי אני ממש לא רוצה‬

384
00:19:14,444 --> 00:19:17,781
‫שתהיה עם מישהי שלא רוצה שנהיה ידידים.‬

385
00:19:17,865 --> 00:19:21,034
‫אני לא יודעת איך לנצח במצב הזה,‬
‫אבל בתור ידידה שלך,‬

386
00:19:21,118 --> 00:19:26,248
‫אם תגיד לי שזה יקל עליך‬
‫שאני לא אהיה בסביבה, אני אעשה את זה.‬

387
00:19:27,624 --> 00:19:29,334
‫אני יותר מאשמח.‬

388
00:19:29,418 --> 00:19:33,422
‫כי אני מכבדת את זה שלא תהיה בסביבה.‬

389
00:19:33,505 --> 00:19:35,799
‫אם זה יקל על חייך, אני אעשה את זה.‬

390
00:19:35,883 --> 00:19:37,593
‫פשוט תצטרך להגיד לי.‬

391
00:19:37,676 --> 00:19:38,844
‫זה לא מה שאני רוצה.‬

392
00:19:38,927 --> 00:19:41,555
‫אם זה יקרה, אני אנטור לה טינה.‬

393
00:19:41,638 --> 00:19:43,640
‫היא יודעת כמה אכפת לי ממך.‬

394
00:19:43,724 --> 00:19:45,225
‫אולי זאת הבעיה.‬

395
00:20:06,580 --> 00:20:08,874
‫היי! איך הולך?‬
‫-שלום. טוב, מה שלומך?‬

396
00:20:08,957 --> 00:20:11,418
‫די טוב. אני כריס, אני אטפל בך היום.‬

397
00:20:11,501 --> 00:20:13,670
‫רוצה משהו לשתות או לחכות עד שהיא תגיע?‬

398
00:20:13,754 --> 00:20:15,589
‫יש לכם תה קר?‬
‫-כן.‬

399
00:20:15,672 --> 00:20:18,175
‫יש היביסקוס או תה ירוק. או שיש גם תה חם.‬

400
00:20:18,258 --> 00:20:19,509
‫בוא נלך על היביסקוס.‬
‫-כן.‬

401
00:20:19,593 --> 00:20:21,178
‫אני אביא לך את זה עכשיו.‬
‫-תודה.‬

402
00:20:23,305 --> 00:20:24,806
‫בבקשה.‬
‫-יופי, תודה.‬

403
00:20:24,890 --> 00:20:26,141
‫כן, כמובן. תיהני.‬

404
00:20:26,225 --> 00:20:27,226
‫היי.‬
‫-היי.‬

405
00:20:30,270 --> 00:20:31,605
‫איך הולך?‬
‫-היי!‬

406
00:20:31,688 --> 00:20:33,857
‫ברוכה הבאה למסיבה! רוצה לשתות משהו?‬

407
00:20:33,941 --> 00:20:35,901
‫אני אשמח לסקיני מרגריטה חריפה.‬

408
00:20:37,277 --> 00:20:39,863
‫נשמע טוב. אני אביא לך את זה עכשיו.‬
‫-נהדר.‬

409
00:20:39,947 --> 00:20:41,240
‫מה שלומך?‬

410
00:20:42,824 --> 00:20:43,742
‫לאט לאט.‬

411
00:20:43,825 --> 00:20:47,663
‫אז קודם כול,‬
‫אני רק רוצה לומר שזה היה מופע אימים.‬

412
00:20:47,746 --> 00:20:51,166
‫כן.‬
‫-ואני יודעת איך הרגשת אחר כך.‬

413
00:20:51,917 --> 00:20:54,002
‫אני יודעת איך בעלך הרגיש אחר כך.‬

414
00:20:54,086 --> 00:20:56,338
‫אז כשברנדון שלח לי את ההודעה הזאת,‬

415
00:20:56,421 --> 00:20:57,881
‫-כן.‬
‫-בה היה כתוב, "לכי תזדייני".‬

416
00:20:57,965 --> 00:20:59,967
‫אני כזה, "לך תזדיין אתה, ברנדון".‬

417
00:21:00,050 --> 00:21:03,136
‫כי אמרתי, "אתה מכבד אותי,‬
‫אתה מכיר אותי, אפילו לא שאלת…"‬

418
00:21:03,220 --> 00:21:05,264
‫בבקשה תביני, אני לא מתרצת את זה,‬

419
00:21:05,347 --> 00:21:08,850
‫אבל אותו הדבר שממש פגע בי,‬

420
00:21:08,934 --> 00:21:10,936
‫ממש פגע בו.‬

421
00:21:11,019 --> 00:21:11,853
‫טוב.‬
‫-את יודעת?‬

422
00:21:11,937 --> 00:21:13,313
‫ואני מקווה שגם את מבינה,‬

423
00:21:13,397 --> 00:21:16,108
‫זו הייתה אמורה להיות שיחה מקצועית, אבל…‬

424
00:21:16,608 --> 00:21:17,651
‫תודה.‬

425
00:21:17,734 --> 00:21:20,862
‫אני פשוט הייתי זקוקה ל… רציתי חברה.‬

426
00:21:24,491 --> 00:21:27,369
‫הצטרפתי לשיחה כי רציתי…‬

427
00:21:27,452 --> 00:21:30,831
‫שמעתי מה אמרת על אמה, שהיא מטפסת חברתית.‬

428
00:21:30,914 --> 00:21:32,207
‫לא רציתי להאמין.‬

429
00:21:32,291 --> 00:21:34,084
‫אמרתי, "אם ניקול אמרה את זה,‬

430
00:21:34,167 --> 00:21:37,337
‫"זה גורם לי להסתכל עליה אחרת,‬
‫כי אני לא מבינה את זה."‬

431
00:21:37,421 --> 00:21:39,881
‫התכוונתי לדבר מסוים מאוד.‬

432
00:21:39,965 --> 00:21:43,218
‫אמה בהחלט הרבה יותר נחמדה‬
‫והרבה יותר נגישה,‬

433
00:21:43,302 --> 00:21:46,471
‫כשכרישל לא בסביבה.‬

434
00:21:46,555 --> 00:21:49,641
‫ואני מצטערת, שוב…‬
‫-אל תתנצלי בפניי על שום דבר.‬

435
00:21:49,725 --> 00:21:55,689
‫אבל זה היה קשה מאוד,‬
‫להרגיש כל פעם כאילו נכנסתי לגוב אריות.‬

436
00:21:55,772 --> 00:21:58,900
‫לחשוב כל פעם, על מה אני אצטרך להגן היום?‬

437
00:21:58,984 --> 00:22:01,069
‫כן.‬
‫-מה אני אצטרך ל… את יודעת?‬

438
00:22:01,153 --> 00:22:03,238
‫זה כאילו כרישל יכולה לעשות הכול.‬

439
00:22:03,322 --> 00:22:05,240
‫אני אומרת דבר אחד, ושורפים אותי על המוקד.‬

440
00:22:05,324 --> 00:22:09,578
‫זה כאילו שהמטרה היחידה שלהן‬
‫היא להפיל אותי ולהשמיד,‬

441
00:22:09,661 --> 00:22:12,247
‫והן יעשו את זה בכל דרך מלוכלכת אפשרית.‬

442
00:22:12,331 --> 00:22:13,707
‫וזה כאילו…‬

443
00:22:13,790 --> 00:22:18,170
‫אל תספרי להן את זה, אבל זה שבר אותי.‬

444
00:22:18,253 --> 00:22:21,131
‫אני לא רוצה שהן יקבלו את הסיפוק הזה…‬

445
00:22:21,214 --> 00:22:23,842
‫כן.‬
‫-אבל זה שבר אותי.‬

446
00:22:23,925 --> 00:22:25,802
‫ולא קל לשבור אותי.‬

447
00:22:25,886 --> 00:22:27,095
‫אני מצטערת. זה עצוב.‬

448
00:22:27,179 --> 00:22:29,848
‫אני מכירה את ניקול יותר זמן‬
‫ממה שאני מכירה את כרישל ואמה.‬

449
00:22:29,931 --> 00:22:33,226
‫היא הייתה אחת הסוכנות הראשונות‬
‫בקבוצת אופנהיים.‬

450
00:22:33,310 --> 00:22:36,271
‫רק לראות את הפנים של ניקול‬
‫ולראות כמה היא פגועה‬

451
00:22:36,355 --> 00:22:38,357
‫ולשמוע את זה ישירות ממנה.‬

452
00:22:38,440 --> 00:22:39,649
‫כן, זה ממש כאב לי.‬

453
00:22:39,733 --> 00:22:41,443
‫אני לא רוצה שתרגישי שמציקים לך,‬

454
00:22:41,526 --> 00:22:43,653
‫ואני מצטערת שהרגשת שאני לא מגבה אותך.‬

455
00:22:43,737 --> 00:22:45,072
‫אני מעריכה את זה.‬

456
00:22:45,155 --> 00:22:47,991
‫חשבתי שניקול טעתה מההתחלה,‬

457
00:22:48,075 --> 00:22:49,910
‫אבל עכשיו זה יצא מכלל שליטה‬

458
00:22:49,993 --> 00:22:54,414
‫וחשבתי שזה טפטף לחברים אחרים, לכל הסוכנות.‬

459
00:22:54,498 --> 00:22:58,502
‫אז אני אעשה כל שביכולתי‬
‫כדי לנסות לגרום להן להסתדר.‬

460
00:22:58,585 --> 00:23:01,213
‫הזדקנתי עשר שנים בששת החודשים האחרונים‬

461
00:23:01,296 --> 00:23:03,215
‫בהתמודדות עם השטויות של כרישל.‬

462
00:23:03,298 --> 00:23:06,426
‫אני לא צוחקת. זה הוריד לי שנים מהחיים.‬

463
00:23:06,510 --> 00:23:09,596
‫את נראית נהדר,‬
‫אז זה היה לפני או אחרי ששיפצת את הפרצוף?‬

464
00:23:09,679 --> 00:23:12,891
‫לפני שארגנתי מחדש את הפרצוף שלי?‬
‫-נוכל לשפץ את הפרצוף שלנו אחרי זה?‬

465
00:23:12,974 --> 00:23:14,434
‫אני צריכה לעשות בוטוקס.‬

466
00:23:14,518 --> 00:23:17,104
‫והכי חשוב,‬
‫הדבר היחיד שאכפת לי ממנו, אנחנו בסדר?‬

467
00:23:17,187 --> 00:23:19,064
‫כן. אנחנו בסדר.‬
‫-בסדר.‬

468
00:23:33,995 --> 00:23:36,623
‫את ראשונה, את אמיצה.‬
‫-אני בהחלט אהיה ראשונה.‬

469
00:23:36,706 --> 00:23:38,208
‫רגע!‬
‫-אנחנו נישאר מאחור!‬

470
00:23:38,291 --> 00:23:40,669
‫יש דגים חמודים!‬
‫-תיזהרי עם הנעליים האלה!‬

471
00:23:40,752 --> 00:23:43,213
‫אמה קופצת על כל דבר שנראה מסוכן.‬

472
00:23:43,296 --> 00:23:44,131
‫זהירות.‬

473
00:23:54,182 --> 00:23:55,434
‫- בית משפחת שיטס-גולדשטיין -‬

474
00:23:55,517 --> 00:23:57,227
‫- 5 חדרי שינה, 4.5 חדרי אמבט‬
‫מועדון 1,000 מ"ר -‬

475
00:23:57,310 --> 00:23:58,562
‫זה יפהפה.‬

476
00:23:58,645 --> 00:23:59,646
‫היי, בנות!‬

477
00:23:59,729 --> 00:24:01,398
‫היי!‬
‫-מה שלומכן?‬

478
00:24:01,481 --> 00:24:04,151
‫הבית הזה מתאים לך, ג'ייסון.‬
‫-תודה.‬

479
00:24:04,234 --> 00:24:05,652
‫זו דירת הרווקים האולטימטיבית.‬

480
00:24:15,912 --> 00:24:18,707
‫אתה חושב לקנות את הבית הזה?‬
‫זה לגמרי אתה.‬

481
00:24:18,790 --> 00:24:20,750
‫דיברתי עם ג'יימס.‬
‫-התחלתי ליפול.‬

482
00:24:20,834 --> 00:24:23,253
‫אני לא בטוח שהוא ימכור אותו.‬

483
00:24:23,336 --> 00:24:25,797
‫אם כן, אני חושב שזה יהיה בערך‬
‫100 מיליון דולר,‬

484
00:24:25,881 --> 00:24:28,508
‫אבל אני חושב שהוא תורם אותו למוזיאון.‬
‫-וואו.‬

485
00:24:28,592 --> 00:24:31,470
‫ג'יימס גולדשטיין הוא איש עסקים מצליח מאוד.‬

486
00:24:31,553 --> 00:24:33,763
‫הוא קנה את הבית הזה לפני יותר מ-50 שנה.‬

487
00:24:33,847 --> 00:24:35,974
‫זה אחד הבתים המפורסמים ביותר בעולם.‬

488
00:24:36,057 --> 00:24:38,894
‫כל כך הרבה סרטים‬
‫ותוכניות טלוויזיה צולמו כאן,‬

489
00:24:38,977 --> 00:24:40,854
‫כולל אחד האהובים עליי, "ביג לבובסקי".‬

490
00:24:40,937 --> 00:24:44,483
‫זה בית של ג'ון לאוטנר,‬
‫כנראה האדריכל המפורסם ביותר באל-איי.‬

491
00:24:44,566 --> 00:24:45,484
‫ידעתי את זה.‬

492
00:24:45,567 --> 00:24:47,861
‫התלמיד המוביל של פרנק לויד רייט.‬

493
00:24:47,944 --> 00:24:50,614
‫וזה כנראה הבית הכי אייקוני ומפורסם שלו.‬

494
00:24:50,697 --> 00:24:53,366
‫אז הוא רוצה שהציבור יוכל לחוות את הבית.‬

495
00:24:53,909 --> 00:24:56,661
‫אני יודעת שיש סיבה שאנחנו כאן,‬
‫אם אני מכירה את ג'ייסון.‬

496
00:24:56,745 --> 00:25:00,499
‫הוא אמר שנוכל לערוך כאן‬
‫חגיגת עשר שנים לקבוצת אופנהיים.‬

497
00:25:01,374 --> 00:25:05,003
‫אז יש לנו הזדמנות לפחות לעשות סיור,‬
‫גם אם לא נוכל למכור אותו.‬

498
00:25:05,086 --> 00:25:07,547
‫אני פשוט מתרגש להיות בבית הזה ולסייר בו.‬

499
00:25:07,631 --> 00:25:10,717
‫זה אולי הבית האהוב עליי באל-איי,‬
‫שבחיים לא ראיתי.‬

500
00:25:10,800 --> 00:25:14,012
‫וחשבתי שיהיה מגניב אם תראו אותו.‬
‫-בסדר, מגניב!‬

501
00:25:14,554 --> 00:25:18,850
‫אז הבית הוא רק 460 מ"ר,‬
‫המועדון הוא 1,000 מ"ר.‬

502
00:25:18,934 --> 00:25:22,687
‫רגע, מה?‬
‫-רגע, יש מועדון בגודל 1,000 מ"ר?‬

503
00:25:22,771 --> 00:25:23,897
‫בשביל זה באנו.‬

504
00:25:23,980 --> 00:25:25,941
‫ערכו כאן כמה מהמסיבות הכי טובות בעולם.‬

505
00:25:26,024 --> 00:25:26,942
‫קדימה!‬

506
00:25:27,025 --> 00:25:29,736
‫אני ממש רוצה לראות‬
‫איך נראים 100 מיליון דולר.‬

507
00:25:29,819 --> 00:25:30,904
‫טוב, בואו נלך.‬

508
00:25:30,987 --> 00:25:33,532
‫תזכרו, משלמים על אדריכלות בבית הזה.‬

509
00:25:51,883 --> 00:25:54,844
‫אל תיכנסו בזכוכית, בנות.‬
‫-וואו!‬

510
00:25:54,928 --> 00:25:55,929
‫איזה כיף.‬

511
00:25:56,012 --> 00:25:58,932
‫תעמדו בפינה.‬
‫-זה כמו בסרט "טיטניק"!‬

512
00:25:59,015 --> 00:26:02,852
‫אמה, קחי צעד אחורה.‬
‫-רגע, ג'ייסון, זה כמו הבית הקודם שלך.‬

513
00:26:03,645 --> 00:26:05,188
‫כן, תראו.‬
‫-זה נפתח, מותק!‬

514
00:26:05,272 --> 00:26:07,983
‫זה נפתח! אלוהים!‬

515
00:26:12,571 --> 00:26:15,407
‫תראו איזה מגניב הארון הזה.‬

516
00:26:15,490 --> 00:26:16,533
‫נכון.‬

517
00:26:16,616 --> 00:26:18,868
‫נכון! מדהים.‬
‫-זה ממש מגניב, נכון?‬

518
00:26:18,952 --> 00:26:21,538
‫אלוהים.‬

519
00:26:23,665 --> 00:26:25,875
‫אני מתה על הארון של "קלולס".‬

520
00:26:25,959 --> 00:26:28,878
‫כולנו רוצים את זה. את הארון המסתובב.‬

521
00:26:28,962 --> 00:26:31,965
‫ברצינות, אפשר לקבל את המספר‬
‫של מי שעשה את זה?‬

522
00:26:33,174 --> 00:26:34,926
‫מה קורה?‬
‫-אלוהים. מה…‬

523
00:26:37,137 --> 00:26:39,180
‫יש כל כך הרבה טריקים בבית הזה.‬

524
00:26:39,264 --> 00:26:40,390
‫ג'קוזי!‬
‫-ג'קוזי.‬

525
00:26:40,473 --> 00:26:41,933
‫שם שמים את הגופות.‬

526
00:26:42,017 --> 00:26:44,185
‫זה ג'קוזי.‬
‫-גופות! כדי להסתיר את הגופה.‬

527
00:26:45,604 --> 00:26:47,564
‫זה חם?‬
‫-כן, אני מרגישה.‬

528
00:26:47,647 --> 00:26:50,609
‫בואו נראה את המועדון שהוא בנה,‬
‫בואו נעלה במדרגות.‬

529
00:26:50,692 --> 00:26:53,069
‫את בסדר?‬
‫-ג'יי, אני לא מרגישה טוב.‬

530
00:26:53,153 --> 00:26:54,696
‫אני אשב לרגע. אבל ניפגש.‬

531
00:26:54,779 --> 00:26:58,199
‫את בטוחה? להישאר איתך?‬
‫-לא, אני פשוט מרגישה מוזר.‬

532
00:26:58,283 --> 00:27:00,201
‫אני כבר אבוא. אני אשב.‬
‫-בסדר.‬

533
00:27:00,285 --> 00:27:03,079
‫אני מתמודדת עם הרבה כאב לאחרונה‬

534
00:27:03,163 --> 00:27:05,332
‫שאני יודעת שהייתי צריכה לטפל בו,‬

535
00:27:05,415 --> 00:27:06,958
‫אבל הוא מתגבר.‬

536
00:27:07,042 --> 00:27:07,917
‫ובשלב הזה,‬

537
00:27:08,001 --> 00:27:10,503
‫אני לא מרגישה שאני יכולה פשוט להסתובב,‬

538
00:27:10,587 --> 00:27:12,881
‫אז זה קצת מדאיג,‬

539
00:27:12,964 --> 00:27:16,551
‫אבל אני בהחלט מרגישה‬
‫שאני צריכה להבין מה קורה עם הגוף שלי.‬

540
00:27:16,635 --> 00:27:20,305
‫היא הולכת למדוד את הבגדים שלו?‬
‫-היא תגנוב את כל הדברים הטובים.‬

541
00:27:22,015 --> 00:27:23,266
‫קלאב ג'יימס!‬
‫-קלאב ג'יימס!‬

542
00:27:26,186 --> 00:27:27,562
‫"אתם מוכנים"?‬

543
00:27:33,193 --> 00:27:34,819
‫וואו!‬
‫-אני מת על הבטון.‬

544
00:27:34,903 --> 00:27:38,073
‫תראו כמה זה תעשייתי וברוטליסטי.‬
‫-אני מתה על זה.‬

545
00:27:38,156 --> 00:27:39,032
‫אני מת על זה.‬

546
00:27:43,411 --> 00:27:45,163
‫תראו את עמדת הדיג'יי!‬

547
00:27:45,246 --> 00:27:46,581
‫אה, כן!‬
‫-כן.‬

548
00:27:46,665 --> 00:27:47,791
‫מי רוצה לשתות?‬

549
00:27:47,874 --> 00:27:50,418
‫ברמנית לשירותכם!‬
‫-אני רוצה לשתות!‬

550
00:27:51,503 --> 00:27:55,256
‫לוס אנג'לס! אתם מרגישים את זה?‬

551
00:27:59,219 --> 00:28:00,053
‫כן!‬

552
00:28:00,136 --> 00:28:01,346
‫ואז הם קופצים.‬

553
00:28:03,014 --> 00:28:06,685
‫בהחלט אין לך ילדים אם יש לך מועדון בבית.‬

554
00:28:06,768 --> 00:28:08,687
‫בעצם, אולי זה גאוני.‬

555
00:28:08,770 --> 00:28:11,189
‫לעולם לא תצטרך מטפלת, כי טכנית תהיה בבית,‬

556
00:28:11,272 --> 00:28:13,191
‫אבל תוכל לצאת כמה שתרצה.‬

557
00:28:14,109 --> 00:28:15,193
‫כל הכבוד. זה היה מעולה.‬

558
00:28:15,276 --> 00:28:17,737
‫תודה. אהבת את הסט שלי?‬
‫-זה היה סט טוב.‬

559
00:28:18,238 --> 00:28:19,781
‫וואו.‬
‫-היי, ג'יימס.‬

560
00:28:20,407 --> 00:28:21,866
‫היי, ג'ייסון.‬
‫-מה שלומך?‬

561
00:28:21,950 --> 00:28:23,076
‫- ג'יימס גולדשטיין‬
‫בעלים -‬

562
00:28:23,159 --> 00:28:24,786
‫וואו! משרד מדהים!‬
‫-מסיימים סיור.‬

563
00:28:24,869 --> 00:28:26,204
‫האיש והאגדה!‬

564
00:28:26,287 --> 00:28:28,123
‫וואו. איזה משרד מגניב.‬

565
00:28:28,206 --> 00:28:29,916
‫זה תענוג לפגוש את ג'יימס,‬

566
00:28:29,999 --> 00:28:33,670
‫שבנה את הבית הכי אייקוני בלוס אנג'לס כולה,‬

567
00:28:33,753 --> 00:28:36,756
‫אבל אני לא ממש יודעת מי הוא.‬

568
00:28:38,091 --> 00:28:40,343
‫טוב, בואו נצא החוצה, נבדוק את הבריכה.‬

569
00:28:40,427 --> 00:28:42,178
‫טוב, קדימה.‬
‫-תודה, ג'יימס.‬

570
00:28:45,890 --> 00:28:47,642
‫אני אוהבת את זה שג'ייסון הולך בקלילות‬

571
00:28:47,726 --> 00:28:49,728
‫כי הוא נועל סניקרס, ואנחנו כזה…‬

572
00:28:52,689 --> 00:28:53,940
‫אני רוצה תמונה על זה.‬

573
00:28:54,023 --> 00:28:56,776
‫אמה, אל תצאי לשם.‬
‫-מה את עושה?‬

574
00:28:56,860 --> 00:28:59,320
‫היא רוצה שמישהו יצלם תמונה. זה משופע.‬

575
00:28:59,404 --> 00:29:01,573
‫זה המעקה הכי אייקוני בעולם!‬

576
00:29:01,656 --> 00:29:04,200
‫זה אפילו לא ישר. איך היא תלך על זה?‬

577
00:29:04,284 --> 00:29:05,660
‫זה אפילו לא ישר, אמה.‬

578
00:29:05,744 --> 00:29:08,538
‫אמה, את משוגעת.‬
‫-זה משופע, אי אפשר לעמוד על זה.‬

579
00:29:08,621 --> 00:29:09,748
‫תנו לי לבדוק אם אפשר.‬

580
00:29:09,831 --> 00:29:11,332
‫לא, אני אומר לך שזה משופע.‬

581
00:29:11,416 --> 00:29:13,376
‫היה נחמד להכיר אותך. אנחנו אוהבים אותך.‬

582
00:29:13,460 --> 00:29:15,628
‫אמה יצאה מדעתה.‬
‫-אני חושבת שאפשר.‬

583
00:29:15,712 --> 00:29:19,257
‫זה קצת משופע, אבל אפשר.‬
‫-אלוהים, היא לגמרי משוגעת.‬

584
00:29:19,340 --> 00:29:20,633
‫טוב, שמישהו יצלם!‬

585
00:29:20,717 --> 00:29:23,261
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫זו אמה ממש לפני שהיא מתה.‬

586
00:29:23,344 --> 00:29:24,387
‫צילמת?‬

587
00:29:25,054 --> 00:29:26,598
‫צילמתי.‬
‫-טוב.‬

588
00:29:26,681 --> 00:29:28,183
‫גבירותיי, בואו נחזור‬

589
00:29:28,266 --> 00:29:30,059
‫ונבדוק מה שלום כרישל.‬
‫-בסדר.‬

590
00:29:31,144 --> 00:29:32,145
‫את מרגישה בסדר?‬

591
00:29:32,645 --> 00:29:36,775
‫כן, נראה לי. איך היה שאר הסיור בבית?‬

592
00:29:36,858 --> 00:29:38,276
‫היה נחמד.‬
‫-כן?‬

593
00:29:38,359 --> 00:29:40,737
‫הבית יפהפה. המועדון מטורף.‬

594
00:29:41,279 --> 00:29:42,655
‫באמת?‬
‫-מטורף.‬

595
00:29:42,739 --> 00:29:44,657
‫בנות, אני צריך ללכת לדבר עם ג'יימס.‬

596
00:29:44,741 --> 00:29:46,743
‫תודה, ג'יי.‬
‫-כן, בנות.‬

597
00:29:46,826 --> 00:29:50,914
‫אז אני יכולה לבקש מכן לעשות לי טובה,‬

598
00:29:50,997 --> 00:29:53,875
‫ואולי גם כל השאר, בנוגע למצב במשרד?‬

599
00:29:53,958 --> 00:29:55,752
‫כבר דיברתי עם ניקול,‬

600
00:29:55,835 --> 00:29:57,629
‫ואמרתי לניקול,‬

601
00:29:57,712 --> 00:30:00,757
‫"את התחלת את זה‬
‫ועכשיו זה נהיה מופע אימים."‬

602
00:30:00,840 --> 00:30:01,674
‫כן.‬

603
00:30:01,758 --> 00:30:05,678
‫אבל זה לא יגיע לשום מקום‬

604
00:30:05,762 --> 00:30:09,349
‫אם כולם לא יירגעו לפחות.‬

605
00:30:09,432 --> 00:30:11,100
‫והתנצלויות ממש יעזרו.‬

606
00:30:11,184 --> 00:30:12,644
‫זה מה שאני מלמדת את הילדים.‬
‫-כן.‬

607
00:30:12,727 --> 00:30:15,605
‫אם אתה מתנצל, העניינים נרגעים קצת,‬

608
00:30:15,688 --> 00:30:16,898
‫ואתה לא…‬
‫-בטח.‬

609
00:30:16,981 --> 00:30:19,234
‫לא חייבים להזמין אותם למסיבות פיג'מות,‬

610
00:30:19,317 --> 00:30:22,946
‫אבל לפחות את יכולה להיכנס למשרד‬
‫בלי להיות טעונה לגמרי.‬

611
00:30:23,029 --> 00:30:27,200
‫זה רק מוכיח לי שאתה רציונלי,‬
‫שאתה אדם רציונלי, נכון?‬

612
00:30:27,283 --> 00:30:31,371
‫אני חושב שמי שיוזם את זה הוא אדם שיש לו…‬

613
00:30:32,080 --> 00:30:33,581
‫ביצים גדולות יותר.‬
‫-כן.‬

614
00:30:33,665 --> 00:30:36,292
‫כן, בדיוק. שאלתי את ניקול לאן נעלמו שלה.‬

615
00:30:36,376 --> 00:30:38,711
‫אמרתי, "הן התכווצו לגודל של צימוקים?"‬

616
00:30:38,795 --> 00:30:42,632
‫אפילו זה… זה מטופש, זה ילדותי, זה נבזי.‬

617
00:30:42,715 --> 00:30:44,676
‫כן, אבל אני…‬
‫-וזה מספיק.‬

618
00:30:44,759 --> 00:30:46,803
‫-חשבתי שזה מצחיק.‬
‫אבל זה לא.‬

619
00:30:46,886 --> 00:30:49,472
‫זה כבר לא מצחיק. זה אף פעם לא הצחיק אותי.‬

620
00:30:49,556 --> 00:30:52,016
‫זה לא מצחיק כי זה משפיע…‬
‫-טוב… סליחה.‬

621
00:30:52,100 --> 00:30:55,645
‫על הבריאות הנפשית של כולם במשרד,‬
‫לא רק האנשים המעורבים.‬

622
00:30:55,728 --> 00:31:00,066
‫זה משפיע על שלי,‬
‫על של מרי, ג'ייסון, המשרד, קבוצת הנדל"ן.‬

623
00:31:00,149 --> 00:31:01,776
‫נשמע כמו בולשיט של בחורות רעות.‬

624
00:31:01,860 --> 00:31:04,612
‫נשמע כמו בולשיט נבזי.‬
‫זה נשמע כמו בולשיט של בריונים.‬

625
00:31:04,696 --> 00:31:08,116
‫אז כל ההערות הקטנות‬
‫והקטנוניות האלה חייבות להיפסק.‬

626
00:31:08,199 --> 00:31:09,701
‫אבל היא התחילה עם זה.‬

627
00:31:09,784 --> 00:31:11,327
‫היא יצרה את המלחמה הזאת.‬
‫-אמרתי לה.‬

628
00:31:11,411 --> 00:31:14,789
‫הסתכלתי לה בפנים ואמרתי לה שהיא התחילה.‬

629
00:31:14,873 --> 00:31:17,458
‫אני לא מדברת בשם אף אחד, רק בשם עצמי.‬

630
00:31:17,542 --> 00:31:20,712
‫אני שונאת…‬
‫אני מרגישה חרדה רק מלדבר על ניקול.‬

631
00:31:20,795 --> 00:31:23,882
‫זה תלוי בה לעשות או להגיד מה שהיא רוצה,‬

632
00:31:23,965 --> 00:31:26,092
‫אבל זה לא ילך לשום מקום טוב.‬

633
00:31:27,010 --> 00:31:29,929
‫ניקול התחילה דרמה עם כל כך הרבה אנשים.‬

634
00:31:30,013 --> 00:31:32,974
‫היא תקפה אותי, ועכשיו היא תוקפת את אמה.‬

635
00:31:33,057 --> 00:31:34,934
‫והכפפות יורדות.‬

636
00:31:35,018 --> 00:31:37,645
‫היא יצרה את המצב ועכשיו היא תתמודד איתו.‬

637
00:31:37,729 --> 00:31:40,899
‫מן הסתם, אני צד שלישי,‬

638
00:31:40,982 --> 00:31:43,902
‫אבל אתן החברות הכי טובות שלי, שלושתכן.‬

639
00:31:43,985 --> 00:31:48,031
‫אז לדעתי, היא אמרה לך‬
‫את ההערה הזאת כדי לפגוע בך.‬

640
00:31:48,114 --> 00:31:49,866
‫בטוח.‬
‫-זה נועד לפגוע בך.‬

641
00:31:49,949 --> 00:31:52,785
‫ואני חושבת שהכוונה שלך כשאמרת לניקול‬

642
00:31:52,869 --> 00:31:55,371
‫הייתה לדקור ולהרוג ולפגוע.‬

643
00:31:55,455 --> 00:31:58,666
‫וזה כאב, בבירור.‬
‫אז את צריכה להתנצל על זה שפגעת…‬

644
00:31:58,750 --> 00:31:59,876
‫להתנצל?‬

645
00:31:59,959 --> 00:32:01,544
‫נאמרו הערות מגעילות,‬

646
00:32:01,628 --> 00:32:05,757
‫ואין שום הצדקה לזה מלבד,‬
‫אני מצטערת שניסיתי לפגוע בך.‬

647
00:32:05,840 --> 00:32:08,509
‫זה מגוחך.‬
‫אני לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד.‬

648
00:32:08,593 --> 00:32:11,429
‫אני יודעת למה התכוונת.‬
‫-לא לזה התכוונתי!‬

649
00:32:11,512 --> 00:32:12,972
‫אלוהים.‬
‫-אני לא רוצה לעשות את זה.‬

650
00:32:13,056 --> 00:32:14,182
‫אני לא צוחקת.‬
‫-אלוהים.‬

651
00:32:14,265 --> 00:32:17,560
‫אם מישהו רוצה לתקוף אותי, בבקשה.‬
‫אני לא צריכה להוכיח את עצמי.‬

652
00:32:17,644 --> 00:32:20,772
‫אנשים צריכים להגיד את האמת.‬
‫-תפסיקי עם הבולשיט!‬

653
00:32:20,855 --> 00:32:21,940
‫כל כך רגישה.‬

654
00:32:22,649 --> 00:32:23,775
‫אני לא יכולה עם זה.‬

655
00:32:25,026 --> 00:32:27,904
‫זה מלחיץ אותי, ואני כבר לחוצה.‬

656
00:32:27,987 --> 00:32:28,863
‫את הולכת?‬

657
00:32:28,947 --> 00:32:31,616
‫אני לא נכנסת לזה.‬
‫-מושלם!‬

658
00:32:31,699 --> 00:32:35,995
‫אני עומדת לחטוף התקף חרדה.‬
‫אני חייבת ללכת. אני לא יכולה.‬

659
00:32:42,460 --> 00:32:43,294
‫חכי!‬

660
00:33:07,318 --> 00:33:09,028
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬