1
00:01:24,708 --> 00:01:25,916
‫במשך למעלה מ-15 שנה,‬

2
00:01:26,000 --> 00:01:30,291
‫אאורליאנו בבילוניה,‬
‫תחת עול עריצותה של פרננדה דל קארפיו…‬

3
00:01:34,916 --> 00:01:39,875
‫היה מסוגר במעבדתו של מלקיאדס,‬
‫אותה הוא יצא רק כדי לאכול.‬

4
00:01:40,416 --> 00:01:44,458
‫הוא שינן את האגדות הדמיוניות‬
‫מהספר המתפורר.‬

5
00:01:53,916 --> 00:01:56,333
‫מחיאות כפיים לפרננדה דל קארפיו.‬

6
00:02:03,333 --> 00:02:06,958
‫הוא למד בעל פה‬
‫את סיכום מחקריו של הרמן המשותק,‬

7
00:02:08,000 --> 00:02:10,250
‫את המפתח לאבן הפילוסופים,‬

8
00:02:10,875 --> 00:02:14,375
‫את "מאות השנים" של נוסטרדמוס‬
‫ואת מחקריו על מגפת הדבר.‬

9
00:02:30,250 --> 00:02:33,500
‫הוא הגיע לבגרות‬
‫מבלי לדעת כלום על תקופתו שלו,‬

10
00:02:34,375 --> 00:02:37,250
‫אך עם ידע בסיסי של אדם מתקופת ימי הביניים.‬

11
00:02:38,583 --> 00:02:40,916
‫המילה הזו, "דהרמה",‬

12
00:02:42,083 --> 00:02:44,666
‫מופיעה גם ברמצ'ריטמנס, שנכתב בהינדי.‬

13
00:02:46,666 --> 00:02:48,458
‫נראה היה שהוא מדבר לעצמו.‬

14
00:02:49,666 --> 00:02:50,875
‫אך למעשה,‬

15
00:02:51,583 --> 00:02:53,291
‫הוא דיבר עם מלקיאדס.‬

16
00:02:54,291 --> 00:02:56,458
‫נכון מאוד, אאורליאנו, יקירי.‬

17
00:02:59,291 --> 00:03:00,791
‫עכשיו ספר לי, בני,‬

18
00:03:02,375 --> 00:03:04,041
‫באיזו שפה הוא כתוב?‬

19
00:03:09,166 --> 00:03:11,000
‫בסנסקריט, מלקיאדס.‬

20
00:03:15,166 --> 00:03:17,000
‫יש לך זמן ללמוד את השפה הזו.‬

21
00:03:17,875 --> 00:03:19,166
‫אבל לא זמן רב.‬

22
00:03:20,166 --> 00:03:22,583
‫ואז תוכל לפענח את כתב היד‬

23
00:03:23,875 --> 00:03:25,708
‫ולגלות סוף סוף את מקורך.‬

24
00:03:35,500 --> 00:03:36,708
‫בסמטה,‬

25
00:03:37,208 --> 00:03:39,666
‫במקום שבימי חברת הבננות‬

26
00:03:40,416 --> 00:03:41,916
‫היו מגידי עתידות,‬

27
00:03:42,416 --> 00:03:44,041
‫נמצא חכם קטלוני.‬

28
00:03:45,208 --> 00:03:46,916
‫יש לו חנות ספרים.‬

29
00:03:47,583 --> 00:03:51,791
‫סמטת פותרי החלומות.‬
‫-יש שם ספר סנסקריט למתחילים.‬

30
00:03:51,875 --> 00:03:55,916
‫תמצא אותו בין הספרים "ירושלים המשוחררת"‬
‫לבין הפואמות של מילטון,‬

31
00:03:56,708 --> 00:03:58,291
‫בקצה הימני‬

32
00:04:00,666 --> 00:04:03,041
‫של שורת המדפים השנייה.‬

33
00:04:04,666 --> 00:04:06,541
‫המדף השני.‬

34
00:04:17,416 --> 00:04:18,750
‫מלקיאדס.‬

35
00:04:33,041 --> 00:04:34,375
‫מלקיאדס.‬

36
00:05:22,250 --> 00:05:23,791
‫אני אנקה את הפצע.‬

37
00:05:26,708 --> 00:05:27,875
‫אל תדאגי.‬

38
00:05:42,125 --> 00:05:42,958
‫תירגעי.‬

39
00:05:57,083 --> 00:05:59,291
‫אלה הוורדים של זרי הלוויות.‬

40
00:06:02,541 --> 00:06:05,541
‫לפעמים אני שוכחת לסלק את הקוצים.‬

41
00:06:11,958 --> 00:06:13,291
‫סבתא רבתא שלי,‬

42
00:06:14,125 --> 00:06:15,458
‫רנטה,‬

43
00:06:17,833 --> 00:06:19,125
‫הייתה מלכה.‬

44
00:06:22,291 --> 00:06:23,625
‫ועכשיו,‬

45
00:06:24,375 --> 00:06:25,708
‫בזכותך,‬

46
00:06:28,000 --> 00:06:30,208
‫אהיה מלכת מדגסקר.‬

47
00:06:34,000 --> 00:06:35,583
‫והילדים שלנו…‬

48
00:06:36,666 --> 00:06:38,250
‫יהיו לנו שניים.‬

49
00:06:39,916 --> 00:06:42,291
‫היא תהיה מלכת בלגיה.‬

50
00:06:45,500 --> 00:06:46,500
‫והוא…‬

51
00:06:48,958 --> 00:06:50,375
‫הוא יהיה מלך‬

52
00:06:50,958 --> 00:06:52,458
‫הכנסייה כולה.‬

53
00:06:55,541 --> 00:06:59,541
‫פרננדה, אני ארים אותך. אל תפחדי.‬

54
00:07:21,041 --> 00:07:26,458
‫- 1‬
‫אאורליאנו ופרננדה -‬

55
00:07:57,541 --> 00:07:59,500
‫אאורליאנו בבילוניה,‬

56
00:08:00,000 --> 00:08:04,000
‫שנכנס לחדרה של פרננדה‬
‫פעמים מעטות כל כך בחייו,‬

57
00:08:04,083 --> 00:08:07,166
‫חווה פרץ של אומץ באותו רגע‬

58
00:08:08,000 --> 00:08:10,416
‫והצליח לראות את אמרנטה אורסולה שוב.‬

59
00:08:16,708 --> 00:08:17,875
‫"אימי היקרה,‬

60
00:08:17,958 --> 00:08:20,333
‫"אני כותבת לך בשמחה גדולה.‬

61
00:08:20,416 --> 00:08:22,833
‫"אאריך את לימודיי בבלגיה.‬

62
00:08:23,458 --> 00:08:25,375
‫"למרות שאני נרגשת מאוד,‬

63
00:08:25,458 --> 00:08:28,625
‫"קשה לי הידיעה ששוב תתארך שהותי כאן‬

64
00:08:28,708 --> 00:08:29,583
‫"ומקונדו…"‬

65
00:08:29,666 --> 00:08:30,875
‫מי אתה חושב שאתה?‬

66
00:08:31,625 --> 00:08:34,291
‫אתה יודע שאסור לך להיכנס לחדר שלי.‬

67
00:08:34,791 --> 00:08:35,916
‫תסתלק!‬

68
00:08:37,458 --> 00:08:38,583
‫ממזר.‬

69
00:08:39,125 --> 00:08:40,958
‫לא היית צריך להיוולד.‬

70
00:09:24,166 --> 00:09:26,291
‫בבית לא חסרו מזונות.‬

71
00:09:28,500 --> 00:09:31,625
‫בכל יום רביעי הגיע סל ובו אספקה.‬

72
00:09:34,166 --> 00:09:37,833
‫פרננדה מעולם לא ידעה‬
‫שאת המזונות האלה שלחה פטרה קוטס,‬

73
00:09:38,375 --> 00:09:40,791
‫אשר משלוחי הצדקה האלה‬

74
00:09:41,500 --> 00:09:44,083
‫היוו עבורה דרך להשפיל את מי שהשפילה אותה.‬

75
00:09:48,208 --> 00:09:50,916
‫אאורליאנו ביצע את עבודות המטבח.‬

76
00:09:51,916 --> 00:09:54,000
‫גם בנסיבות האלה‬

77
00:09:54,500 --> 00:09:56,458
‫הם לא חלקו את בדידותם.‬

78
00:09:56,958 --> 00:09:59,875
‫נתתי כל כך הרבה למנוול הזה‬
‫ועכשיו הוא שודד אותי.‬

79
00:10:05,416 --> 00:10:08,041
‫הייתי צריכה‬
‫לטרוק לנזירה ההיא את הדלת בפרצוף.‬

80
00:10:10,333 --> 00:10:12,541
‫זו הייתה הטעות הכי גדולה בחיים שלי.‬

81
00:10:13,541 --> 00:10:16,000
‫יותר גרועה מהנישואים שלי לפרחח.‬

82
00:10:24,416 --> 00:10:25,875
‫חכם קטלוני.‬

83
00:10:25,958 --> 00:10:29,666
‫לאאורליאנו חסרו היסודות לפיענוח כתבי היד.‬

84
00:10:30,791 --> 00:10:32,708
‫הוא החליט לדבר עם פרננדה‬

85
00:10:33,291 --> 00:10:36,958
‫כדי שתאפשר לו‬
‫לחפש את הספר אותו הזכיר מלקיאדס.‬

86
00:10:38,291 --> 00:10:41,958
‫הוא נמלא התרגשות מכך שבקשתו לא תסורב,‬

87
00:10:42,791 --> 00:10:44,250
‫ולכן הסתפר,‬

88
00:10:44,791 --> 00:10:46,791
‫גילח את זקנו הסבוך‬

89
00:10:47,583 --> 00:10:51,500
‫ולבש מכנסיים הדוקים שקיבל בירושה,‬
‫אך לא ידע ממי.‬

90
00:11:17,625 --> 00:11:20,666
‫אין סיכוי שהטיפש הזה לא מבין‬

91
00:11:20,750 --> 00:11:23,916
‫שהמזלג לסלט לא מתאים לסכין הזו.‬

92
00:11:26,583 --> 00:11:29,333
‫ולא מגישים יין אדום עם עוף.‬

93
00:11:32,458 --> 00:11:33,458
‫גברתי.‬

94
00:11:35,500 --> 00:11:36,416
‫סלחי לי.‬

95
00:11:36,916 --> 00:11:38,625
‫לא התכוונתי להבהיל אותך.‬
‫-אני…‬

96
00:11:39,208 --> 00:11:41,500
‫אני לא מרגלת עבור השמרנים.‬

97
00:11:43,375 --> 00:11:44,208
‫בבקשה…‬

98
00:11:45,000 --> 00:11:45,958
‫תירגעי.‬

99
00:11:47,041 --> 00:11:51,750
‫אני לא קשורה לניסיון ההתנקשות בך, קולונל.‬
‫אין לי שום קשר!‬

100
00:11:51,833 --> 00:11:53,625
‫פרננדה, תירגעי.‬
‫-עזוב אותי!‬

101
00:11:53,708 --> 00:11:54,875
‫תירגעי, פרננדה.‬

102
00:11:54,958 --> 00:11:57,458
‫אמרתי לך לעזוב אותי!‬
‫-תעזבי את הסכין.‬

103
00:11:57,541 --> 00:12:00,333
‫אני מצווה עליך!‬
‫-פרננדה, זה אני.‬

104
00:12:20,291 --> 00:12:22,125
‫מאיפה יש לך את המדים האלה?‬

105
00:12:30,541 --> 00:12:31,875
‫מה אתה רוצה?‬

106
00:12:35,166 --> 00:12:38,916
‫רציתי לבקש את רשותך לקנות כמה ספרים בעיר.‬

107
00:12:53,416 --> 00:12:54,916
‫על גופתי המתה.‬

108
00:12:56,250 --> 00:13:00,583
‫לא ארשה שייוודע במקונדו‬
‫על קיומו של הממזר במשפחת בואנדיה.‬

109
00:13:02,875 --> 00:13:04,666
‫לא אספר לאף אחד מי אני.‬

110
00:13:09,291 --> 00:13:10,375
‫אני נשבע.‬

111
00:13:29,916 --> 00:13:31,333
‫איזו חוצפה.‬

112
00:13:33,208 --> 00:13:35,875
‫אחרי כל מה שנתתי לכפוי הטובה הזה.‬

113
00:13:48,750 --> 00:13:49,958
‫"בני האהוב,‬

114
00:13:51,750 --> 00:13:53,875
‫"אני סופרת את הימים עד לשובך.‬

115
00:13:57,875 --> 00:14:01,791
‫"הכנתי את הבית‬
‫כך שאוכל לקבל אותך במלוא הכבוד.‬

116
00:14:03,750 --> 00:14:05,375
‫"תגיע לכאן בקרוב מאוד‬

117
00:14:06,750 --> 00:14:08,916
‫"ושוב נהיה משפחה מאושרת."‬

118
00:14:10,666 --> 00:14:14,250
‫תוכל לחלוק עימי את עושרה של ממלכתנו.‬

119
00:14:18,208 --> 00:14:21,666
‫- חוסה ארקדיו בואנדיה -‬

120
00:14:41,791 --> 00:14:44,625
‫כשהיא משולהבת מהלכות מלכותה,‬

121
00:14:45,125 --> 00:14:49,041
‫היא הפכה את תלבושתה המלכותית‬
‫למכונת זיכרון.‬

122
00:14:49,791 --> 00:14:53,333
‫היא חשה כה זקנה, כה עייפה,‬

123
00:14:53,833 --> 00:14:56,541
‫כל כך מרוחקת משעות חייה היפות.‬

124
00:14:57,041 --> 00:15:00,458
‫היא אף התגעגעה לזיכרונותיה הקשים לה מכול.‬

125
00:15:10,041 --> 00:15:12,166
‫הצורך לחוש עצבות‬

126
00:15:12,666 --> 00:15:16,541
‫הפך למידה רעה ככל שכרסמו בה השנים.‬

127
00:15:40,541 --> 00:15:44,583
‫אאורליאנו נטל לעצמו‬
‫את הרשות אותה מנעה ממנו פרננדה‬

128
00:15:44,666 --> 00:15:46,916
‫ויצא מהבית לראשונה.‬

129
00:15:47,625 --> 00:15:49,208
‫למעשה, משך כל אותן שנים,‬

130
00:15:49,291 --> 00:15:51,541
‫יכול היה להימלט אלפי פעמים,‬

131
00:15:52,083 --> 00:15:56,166
‫אך שביו הממושך וחוסר הוודאות שבעולם‬

132
00:15:56,250 --> 00:15:59,583
‫ייבשו את זרעי המרי בליבו.‬

133
00:16:28,291 --> 00:16:30,416
‫סמטת פותרי החלומות, חכם קטלוני.‬

134
00:16:30,916 --> 00:16:32,750
‫ליד הפואמות של מילטון.‬

135
00:16:34,458 --> 00:16:38,625
‫הוא הלך מבלי להתעכב‬
‫את 11 הרחובות שהפרידו בין הבית לבין הסמטה.‬

136
00:16:41,000 --> 00:16:43,083
‫הוא לא התעניין בדבר שראה,‬

137
00:16:43,708 --> 00:16:46,750
‫אולי משום שחסרו לו זיכרונות לצורך ההשוואה.‬

138
00:17:28,583 --> 00:17:30,500
‫מעגל הקסמים של אדיפוס הוא שקרי.‬

139
00:17:30,583 --> 00:17:31,541
‫אתה צודק.‬

140
00:17:33,166 --> 00:17:34,166
‫אמת.‬

141
00:17:34,875 --> 00:17:35,916
‫תראו.‬

142
00:17:36,000 --> 00:17:39,125
‫הבחור הזה שיכור.‬
‫הוא התבלבל בין חנות הספרים לילד הזהב.‬

143
00:17:40,500 --> 00:17:41,791
‫למה הוא לבוש ככה?‬

144
00:17:41,875 --> 00:17:45,625
‫היום הוא היום האחרון של הקרנבל,‬
‫זו מסורת לקבור קולונל.‬

145
00:17:46,208 --> 00:17:47,041
‫נכון.‬

146
00:17:47,125 --> 00:17:48,625
‫תקשיבו לי, חבר'ה.‬

147
00:17:48,708 --> 00:17:50,333
‫העולם יהיה דפוק לנצח‬

148
00:17:50,416 --> 00:17:52,833
‫ביום בו בני אדם ייסעו במחלקה ראשונה‬

149
00:17:52,916 --> 00:17:55,125
‫והספרים יוכנסו לתא המטען.‬

150
00:17:56,583 --> 00:17:58,916
‫לא, אבל תקשיבו לי.‬

151
00:17:59,000 --> 00:18:01,666
‫אני אומר לכם,‬
‫מעגל הקסמים של אדיפוס הוא שקר.‬

152
00:18:01,750 --> 00:18:05,250
‫הוא ידע מה הוא עשה כשהוא שכב עם אימא שלו.‬

153
00:18:05,333 --> 00:18:06,166
‫נכון.‬

154
00:18:06,750 --> 00:18:07,916
‫אבל אין מעשה אנושי,‬

155
00:18:08,000 --> 00:18:11,500
‫מהנשגב ביותר ועד לנחות ביותר,‬
‫שלא כולל שירה כלשהי.‬

156
00:18:12,000 --> 00:18:13,583
‫טוב, בסדר…‬

157
00:18:13,666 --> 00:18:15,791
‫אבל מה עם רבלה?‬

158
00:18:15,875 --> 00:18:17,208
‫הוא היה כזה אידיוט!‬

159
00:18:17,291 --> 00:18:21,083
‫אני לא חושב שיש רק 480 דרכים לגעת בתחת!‬

160
00:18:21,750 --> 00:18:23,083
‫אתה בטח משוגע.‬

161
00:18:23,666 --> 00:18:26,375
‫האחרון שקרא בספרים האלה היה יצחק העיוור,‬

162
00:18:26,958 --> 00:18:28,708
‫אז תחשוב טוב על מה שאתה עושה.‬

163
00:18:29,333 --> 00:18:30,541
‫בבקשה. קח אותם.‬

164
00:18:32,791 --> 00:18:33,666
‫מה זה?‬

165
00:18:33,750 --> 00:18:36,166
‫שאל את רוח הרפאים שלו על מה הוא חשב כש…‬

166
00:18:36,250 --> 00:18:39,250
‫הכול בעבר. בוא נשתה! לעזאזל עם זה, רבלה!‬

167
00:18:39,333 --> 00:18:40,708
‫לעזאזל, נשתה!‬

168
00:19:27,416 --> 00:19:28,791
‫לאן אתה הולך?‬
‫-אתה מפחד?‬

169
00:19:28,875 --> 00:19:32,166
‫אני מחפש את בית משפחת בואנדיה.‬
‫-לא נפגע בך, קולונל.‬

170
00:19:32,250 --> 00:19:34,583
‫לא, לא את הספרים…‬
‫-אתה מפחד?‬

171
00:19:34,666 --> 00:19:38,750
‫תירגע. מה יש לך שם?‬
‫-יש לך עוד משהו, קולונל?‬

172
00:19:38,833 --> 00:19:40,375
‫בחיי, אתה עצבני!‬

173
00:19:41,041 --> 00:19:43,083
‫תפסיקו, בבקשה! הם שלי! לא!‬

174
00:19:44,208 --> 00:19:45,250
‫תפסיקו, בבקשה.‬

175
00:19:45,333 --> 00:19:46,291
‫בבקשה.‬

176
00:19:47,833 --> 00:19:50,875
‫בבקשה. אין לי כלום, אני נשבע.‬

177
00:19:51,666 --> 00:19:52,666
‫אין לי כלום.‬

178
00:19:57,416 --> 00:20:00,125
‫אין לך כלום, קולונל?‬
‫-אתה קולונל רע.‬

179
00:20:00,208 --> 00:20:02,916
‫אמרת שאין לך כלום, מה?‬
‫-חתיכת שקרן!‬

180
00:20:05,083 --> 00:20:06,000
‫זה זהב?‬

181
00:20:06,500 --> 00:20:07,416
‫תחזיר לי את זה.‬

182
00:20:07,500 --> 00:20:10,500
‫בחיים לא.‬
‫נלך לבית הזונות ונראה אם הן יקבלו את זה.‬

183
00:20:10,583 --> 00:20:11,791
‫קדימה.‬
‫-בבקשה.‬

184
00:20:19,333 --> 00:20:20,625
‫זה בגלל ששיקרת!‬

185
00:20:21,666 --> 00:20:22,875
‫קדימה, מהר!‬

186
00:20:23,375 --> 00:20:25,250
‫חתיכת חרא!‬

187
00:21:06,375 --> 00:21:08,250
‫תישן טוב, מותק.‬

188
00:21:09,333 --> 00:21:11,000
‫כאן תהיה בטוח.‬

189
00:21:29,625 --> 00:21:31,583
‫תודה שהכנסת אותי לביתך, אדוני.‬

190
00:21:32,083 --> 00:21:33,875
‫תודה לנכדה שלי.‬

191
00:21:34,541 --> 00:21:37,041
‫היא זו שמצאה אותך ברחוב.‬

192
00:21:38,500 --> 00:21:42,583
‫ישנת 18 שעות, ילד. אתה בטח רעב.‬

193
00:21:45,875 --> 00:21:47,250
‫אני הולך הביתה.‬

194
00:21:52,791 --> 00:21:53,625
‫בבקשה.‬

195
00:21:54,583 --> 00:21:55,541
‫תודה.‬

196
00:22:00,375 --> 00:22:04,041
‫הדגים שקולונל אאורליאנו בואנדיה הכין.‬

197
00:24:23,458 --> 00:24:25,833
‫"אוהבת מרחוק. בתך, אמרנטה אורסולה."‬

198
00:24:25,916 --> 00:24:28,333
‫ביקור פה יהמם אותך.‬
‫-"ביקור פה יהמם אותך."‬

199
00:24:28,416 --> 00:24:30,625
‫"האירופאים שונים מהאנשים במקונדו."‬

200
00:24:38,166 --> 00:24:43,125
‫"אני מבינה שההחלטה הזו עשויה להדאיג אותך,‬
‫אבל שלומי טוב."‬

201
00:24:43,208 --> 00:24:45,833
‫למה אני לא מקבלת מכתבים מקניבל?‬

202
00:24:46,958 --> 00:24:49,750
‫אני מתגעגעת למקונדו.‬
‫-"אני מתגעגעת למקונדו.‬

203
00:24:49,833 --> 00:24:51,708
‫"אבל בריסל ממלאת אותי חיים.‬

204
00:24:51,791 --> 00:24:55,541
‫"מסרי לקניבל שאני זוכרת בחום‬
‫שהיינו צדים עקרבים."‬

205
00:25:01,750 --> 00:25:05,125
‫ספרי לי מה קורה בבית,‬
‫במקונדו, עם אאורליאנו.‬

206
00:25:05,208 --> 00:25:06,666
‫לא שמעתי ממנו כלום.‬

207
00:25:09,125 --> 00:25:11,500
‫בחורפים הארוכים בבלגיה,‬

208
00:25:11,583 --> 00:25:15,041
‫בלתי אפשרי שלא לזכור‬
‫את שנות המבול הבלתי פוסק,‬

209
00:25:15,583 --> 00:25:18,750
‫כשרצנו בשלוליות ובביצות.‬

210
00:25:23,416 --> 00:25:26,375
‫אני מתגעגעת אליכם יותר מאי פעם.‬
‫-"בתך, אמרנטה."‬

211
00:25:39,083 --> 00:25:42,875
‫קשה היה לחשוב על אדם שהיה דומה יותר לאימו.‬

212
00:25:48,750 --> 00:25:49,958
‫תכניס אותן.‬

213
00:26:17,500 --> 00:26:22,375
‫- 2‬
‫אאורליאנו וחוסה ארקדיו -‬

214
00:26:29,250 --> 00:26:31,166
‫אאורליאנו אידה כספית‬

215
00:26:31,250 --> 00:26:34,708
‫כדי לשמר את הגופה על פי נוסחתו של מלקיאדס.‬

216
00:26:38,958 --> 00:26:40,625
‫ארבעה חודשים לאחר מכן,‬

217
00:26:41,125 --> 00:26:42,791
‫כשחוסה ארקדיו הגיע,‬

218
00:26:43,500 --> 00:26:44,958
‫הוא מצא אותה שלמה.‬

219
00:26:53,916 --> 00:27:00,875
‫"הענק לה, אדון, מנוחת עולמים"‬

220
00:27:01,625 --> 00:27:04,416
‫"ואור עולם יאיר לה."‬

221
00:27:09,541 --> 00:27:11,000
‫מתי היא מתה?‬

222
00:27:12,625 --> 00:27:14,083
‫לפני כמה חודשים.‬

223
00:27:18,291 --> 00:27:20,000
‫אימא שלי דיברה עליך.‬

224
00:27:22,833 --> 00:27:24,375
‫תשאיר אותי איתה.‬

225
00:28:35,166 --> 00:28:36,291
‫אמן.‬

226
00:28:46,291 --> 00:28:48,250
‫ממזר, בוא.‬

227
00:29:03,708 --> 00:29:05,083
‫אני מתעורר בחמש ורבע‬

228
00:29:05,166 --> 00:29:09,083
‫וארוחת הבוקר צריכה להיות מוגשת לשולחן‬
‫בשעה שש, אחרי תפילות הבוקר.‬

229
00:29:31,791 --> 00:29:33,083
‫ממזר.‬

230
00:29:40,750 --> 00:29:42,916
‫אני אוהב אותן חמות ומבושלות.‬

231
00:29:43,000 --> 00:29:45,916
‫אני לא יודע מה זה המיץ המגעיל הזה.‬

232
00:29:46,000 --> 00:29:48,375
‫אני רוצה מיץ תפוזים סחוט טרי.‬

233
00:29:51,000 --> 00:29:54,000
‫אם אתה אוהב את הביצים שלך חמות,‬
‫תכין אותן בעצמך.‬

234
00:29:54,083 --> 00:29:58,208
‫לא הגיעו תפוזים בסל,‬
‫אז תתרגל לגויאבות. זה מה שיש.‬

235
00:29:58,291 --> 00:30:01,750
‫ממזר מחורבן.‬
‫אימא שלי אמרה לי שאתה חסר תקנה.‬

236
00:30:02,333 --> 00:30:06,333
‫אתם חסרי התקנה.‬
‫אתם אפילו לא מנגבים לעצמכם את התחת.‬

237
00:30:09,375 --> 00:30:12,583
‫אני גם מדבר גרמנית, אנגלית וצרפתית.‬
‫ולטינית טוב ממך.‬

238
00:30:12,666 --> 00:30:15,291
‫אני לא יודע מה אמרת כשקברת את אימא שלך.‬

239
00:30:16,541 --> 00:30:18,791
‫זו לא הייתה מיסת הרקוויאם.‬

240
00:30:55,958 --> 00:30:57,416
‫איפה מוסתר הזהב?‬

241
00:30:57,500 --> 00:30:58,458
‫איזה זהב?‬
‫-איפה?‬

242
00:30:58,541 --> 00:31:00,125
‫אימא שלי דיברה על זהב!‬
‫-מה?‬

243
00:31:00,208 --> 00:31:02,375
‫"בקרוב נהיה משפחה מאושרת."‬

244
00:31:02,458 --> 00:31:07,750
‫"תחלוק את העושר איתי". איפה הוא?‬
‫-אימא שלך הייתה משוגעת. הוא לא פה.‬

245
00:31:07,833 --> 00:31:11,416
‫אומרים שלאימא אורסולה היה אוצר,‬
‫אבל אף אחד לא מצא אותו.‬

246
00:31:11,500 --> 00:31:13,500
‫דגי הזהב הם כל מה שנשאר.‬

247
00:31:13,583 --> 00:31:15,416
‫איפה?‬
‫-בסדנה.‬

248
00:31:46,750 --> 00:31:49,750
‫במשך שנים, חוסה ארקדיו ריצה את אימו‬

249
00:31:49,833 --> 00:31:52,791
‫כשהוא משקר על יעדו כאיש כנסייה.‬

250
00:32:04,416 --> 00:32:07,416
‫הוא עזב את הסמינר מייד כשהגיע לרומא‬

251
00:32:08,041 --> 00:32:11,833
‫והמשיך להזין את האגדה‬
‫על התאולוגיה ועל משפט הכנסייה,‬

252
00:32:12,333 --> 00:32:14,666
‫כדי שלא לסכן את ירושתו הנפלאה‬

253
00:32:14,750 --> 00:32:17,583
‫שהוזכרה במכתבי ההזיה של אימו.‬

254
00:33:10,125 --> 00:33:12,250
‫בלילות ילדותו,‬

255
00:33:12,333 --> 00:33:14,000
‫חוסה ארקדיו היה מזיע בפחד‬

256
00:33:14,083 --> 00:33:17,083
‫תחת עיני הקרח הפקוחות של הקדושים המלשינים.‬

257
00:33:18,083 --> 00:33:19,791
‫היה זה עינוי מיותר,‬

258
00:33:20,291 --> 00:33:24,041
‫כי בעת ההיא, הוא כבר חרד מכל אשר סבב אותו.‬

259
00:33:25,208 --> 00:33:28,750
‫מהנשים בבית, היולדות ילדים עם זנבות חזיר,‬

260
00:33:29,583 --> 00:33:32,041
‫מתרנגולי הקרב שהביאו למותם של אנשים,‬

261
00:33:32,125 --> 00:33:34,250
‫ומייסורי החרטה,‬

262
00:33:35,333 --> 00:33:38,833
‫מעסקים מפוקפקים שהביאו רק לאכזבה ולטירוף‬

263
00:33:40,041 --> 00:33:41,291
‫ומכל דבר,‬

264
00:33:42,000 --> 00:33:46,625
‫מכל דבר שברא האל בטובו האין-סופי,‬
‫ושהשטן השחיתו.‬

265
00:33:46,708 --> 00:33:47,625
‫היי.‬

266
00:33:48,208 --> 00:33:51,291
‫איך נשרוד? יש לנו רק ממתקים ואלכוהול.‬

267
00:33:53,166 --> 00:33:54,875
‫למה שנצטרך אוכל?‬

268
00:33:54,958 --> 00:33:58,291
‫דמו של האל שובר את רעבוננו ואת צימאוננו.‬

269
00:33:59,083 --> 00:34:01,791
‫אתה צריך לקנות אוכל אמיתי.‬

270
00:34:02,375 --> 00:34:05,291
‫אימא שלי סיפרה לי‬
‫שהיא לא נתנה לך לצאת מהבית,‬

271
00:34:05,375 --> 00:34:09,041
‫כדי שבמקונדו לא ידעו‬
‫על קיומו של הממזר במשפחת בואנדיה.‬

272
00:34:09,125 --> 00:34:15,458
‫אבל עכשיו, אני המלך בבית‬
‫ואני מעניק לך רשות לצאת.‬

273
00:34:15,541 --> 00:34:16,875
‫בני!‬

274
00:34:37,375 --> 00:34:40,333
‫צא, צא והבא עוד אוכל ויין.‬

275
00:34:41,125 --> 00:34:43,083
‫לא, אני לא יוצא. תלך אתה.‬

276
00:34:46,958 --> 00:34:48,125
‫טוב,‬

277
00:34:48,791 --> 00:34:50,666
‫אם אתה לא רוצה לצאת,‬

278
00:34:50,750 --> 00:34:54,666
‫אני מזמין אותך‬
‫לעזור לי להשמיד את הצלמים האלה.‬

279
00:34:55,166 --> 00:34:56,416
‫קדימה, שתה.‬

280
00:34:56,916 --> 00:34:57,916
‫שתה.‬

281
00:35:03,875 --> 00:35:09,333
‫אל תגיד לי שאתה אוהב את הדרך‬
‫בה המנוולים האלה שופטים בני אדם אחרים‬

282
00:35:09,416 --> 00:35:11,625
‫במבטיהם הזדוניים.‬

283
00:35:20,750 --> 00:35:23,541
‫קדימה, ממזר! אותו! קדימה!‬

284
00:35:27,208 --> 00:35:30,791
‫זהו. לרצפה! לרצפה, ממזר!‬

285
00:35:33,833 --> 00:35:37,708
‫אחת… שתיים, שלוש!‬

286
00:35:37,791 --> 00:35:41,166
‫נצטרך לשרוף הכול, ממזר!‬

287
00:36:48,166 --> 00:36:51,083
‫פעמים רבות במהלך חודש אוגוסט הלוהט ברומא,‬

288
00:36:51,583 --> 00:36:53,958
‫הוא פקח את עיניו בעודו ישן‬

289
00:36:54,041 --> 00:36:58,000
‫וראה את אמרנטה מגיחה מאגן שיש‬

290
00:36:58,750 --> 00:37:00,333
‫כשעל ידה התחבושת,‬

291
00:37:00,875 --> 00:37:03,416
‫ובחרדתו כאדם בגלות,‬
‫דימה אותה לכליל השלמות.‬

292
00:37:04,625 --> 00:37:06,291
‫שמה היה אמרנטה.‬

293
00:37:08,166 --> 00:37:10,291
‫אהבתי אותה יותר משאהבתי את אימא שלי.‬

294
00:37:13,250 --> 00:37:16,166
‫היא ספרה את השומות שלי במשך שעות.‬

295
00:37:16,250 --> 00:37:18,208
‫היא נתנה שם לכל אחת מהן.‬

296
00:37:20,166 --> 00:37:24,166
‫אמרנטה אורסולה.‬
‫אהבתי אותה יותר משאהבתי את החיים שלי.‬

297
00:37:25,458 --> 00:37:28,916
‫היא מבקרת אותי בחלומות שלי. בכל לילה.‬

298
00:37:35,916 --> 00:37:38,000
‫נגמר לנו היין, ממזר.‬

299
00:37:38,083 --> 00:37:41,333
‫זה רציני מאוד. רציני מאוד.‬

300
00:37:45,500 --> 00:37:47,208
‫עדיין יש לנו את זה.‬

301
00:37:47,708 --> 00:37:51,416
‫אבל תצטרך לבוא איתי העירה‬
‫כדי לקנות עוד יין. קדימה.‬

302
00:37:52,375 --> 00:37:53,791
‫אאורליאנו הופתע‬

303
00:37:53,875 --> 00:37:58,000
‫שחוסה ארקדיו היה שונה כל כך‬
‫מהדמות שתיאר לעצמו.‬

304
00:37:59,166 --> 00:38:01,916
‫הקרבה בין שני שארי הבשר הגלמודים‬

305
00:38:02,000 --> 00:38:04,125
‫הייתה רחוקה מידידות…‬

306
00:38:04,208 --> 00:38:05,041
‫בסדר.‬

307
00:38:05,125 --> 00:38:07,916
‫…אך הקלה עליהם לסבול את בדידותם התהומית‬

308
00:38:08,916 --> 00:38:12,208
‫שאיחדה והפרידה ביניהם יחדיו.‬

309
00:38:15,458 --> 00:38:17,833
‫אף אחד לא זוכר אותנו, ממזר. בוא.‬

310
00:38:17,916 --> 00:38:20,375
‫תראה. גברתי!‬
‫-יש פה יותר מדי אנשים.‬

311
00:38:20,458 --> 00:38:23,916
‫נעים מאוד.‬
‫אנחנו חוסה ארקדיו ואאורליאנו בואנדיה.‬

312
00:38:24,000 --> 00:38:25,250
‫את זוכרת אותנו?‬

313
00:38:25,333 --> 00:38:28,916
‫היא לא זוכרת.‬
‫הברכה… האב, הבן ורוח הקודש.‬

314
00:38:29,000 --> 00:38:33,625
‫אף אחד לא זוכר את בני בואנדיה, ממזר.‬
‫אתם זוכרים? רבותיי!‬

315
00:38:33,708 --> 00:38:37,291
‫מקונדו נוסדה על ידי חוסה ארקדיו בואנדיה‬

316
00:38:37,375 --> 00:38:38,958
‫והיו לו שני בנים,‬

317
00:38:39,041 --> 00:38:41,166
‫אאורליאנו, איש צבא מצטיין‬

318
00:38:41,250 --> 00:38:44,750
‫וחוסה ארקדיו, יורד ים הרפתקן.‬

319
00:38:44,833 --> 00:38:45,916
‫לחיים!‬

320
00:38:46,416 --> 00:38:48,541
‫בגלל שאף אחד לא זוכר אותם.‬

321
00:38:49,500 --> 00:38:51,791
‫אתם זוכרים אותם? רבותיי!‬

322
00:38:52,291 --> 00:38:56,750
‫גבירותיי!‬
‫חוסה ארקדיו, הוד קדושתו, מדבר אליכן.‬

323
00:38:56,833 --> 00:39:03,833
‫ואני רוצה להכיר לכן את האחד והיחיד,‬
‫את אאורליאנו, הבן שנולד מחטא!‬

324
00:39:05,208 --> 00:39:07,666
‫מגן העדן לסבל!‬

325
00:39:08,666 --> 00:39:13,166
‫לאאורליאנו השני, אבא שלי, היה אח תאום.‬

326
00:39:13,666 --> 00:39:17,125
‫חוסה ארקדיו השני.‬
‫הם הביאו את הרכבת, אתם זוכרים?‬

327
00:39:17,625 --> 00:39:20,250
‫אף אחד לא זוכר אותנו, ממזר.‬

328
00:39:20,750 --> 00:39:22,375
‫אף אחד לא זוכר אותנו.‬

329
00:39:29,250 --> 00:39:30,458
‫ילד הזהב.‬

330
00:39:31,541 --> 00:39:32,416
‫בוא.‬

331
00:39:40,833 --> 00:39:43,000
‫- ילד הזהב -‬

332
00:39:55,291 --> 00:39:57,625
‫- גברים -‬

333
00:40:06,166 --> 00:40:11,041
‫"ילד הזהב" היה בית בושת שעוצב כגן חיות,‬
‫בו עמדה באוויר כבדות תמימה,‬

334
00:40:12,375 --> 00:40:14,291
‫כאילו הומצא רק זה עתה.‬

335
00:40:15,083 --> 00:40:19,083
‫המולאטיות היפהפיות שחיכו, חסרות תקווה,‬
‫בין עלי כותרת אדומים כדם,‬

336
00:40:19,583 --> 00:40:24,208
‫ידעו את הלכות האהבה שהאדם שכח‬
‫בגן העדן שעל פני האדמה.‬

337
00:40:26,583 --> 00:40:28,791
‫אני מכירה אתכם.‬

338
00:40:32,125 --> 00:40:35,000
‫אתה חוסה ארקדיו.‬

339
00:40:38,166 --> 00:40:42,041
‫ולך יש פרצוף של אאורליאנו.‬

340
00:40:42,125 --> 00:40:44,083
‫אותו מבט.‬

341
00:40:44,583 --> 00:40:46,000
‫אותו אחד.‬

342
00:40:46,083 --> 00:40:48,625
‫באותה חממה של אשליות,‬

343
00:40:48,708 --> 00:40:51,500
‫פילאר טרנרה הייתה הישישה המפוארת והשתקנית‬

344
00:40:51,583 --> 00:40:53,166
‫ששמרה על הכניסה.‬

345
00:40:53,250 --> 00:40:57,291
‫סוף סוף זיהו אותנו, ממזר. לחיים!‬

346
00:40:59,583 --> 00:41:01,750
‫ואני יודעת מה אתם עושים כאן.‬

347
00:41:03,291 --> 00:41:05,625
‫שניכם מאוהבים.‬

348
00:41:06,500 --> 00:41:08,250
‫ואתם צריכים לשכוח.‬

349
00:41:10,458 --> 00:41:12,333
‫ניגרומנטה!‬

350
00:41:13,208 --> 00:41:15,875
‫ניגרומנטה, ילדה, בואי הנה!‬

351
00:41:27,291 --> 00:41:29,875
‫תעזרי לבחורים האלה. טפלי בהם.‬

352
00:41:30,375 --> 00:41:31,541
‫כמובן, אימא.‬

353
00:41:32,666 --> 00:41:34,750
‫סליחה. תודה.‬

354
00:41:36,458 --> 00:41:37,541
‫תודה.‬

355
00:41:37,625 --> 00:41:39,083
‫קדימה.‬

356
00:41:45,833 --> 00:41:48,208
‫סיימת את הספר שלך?‬
‫-מה?‬

357
00:41:48,708 --> 00:41:51,458
‫חשבתי שעזבת.‬
‫-חוסה ארקדיו.‬

358
00:41:52,666 --> 00:41:53,916
‫גבריאל גרסיה.‬

359
00:41:55,000 --> 00:41:56,250
‫אאורליאנו.‬

360
00:41:56,333 --> 00:42:01,000
‫אם הוא מכיר אותך, זה אומר שיצאת כבר מהבית,‬
‫חתיכת ממזר שקרן.‬

361
00:42:01,583 --> 00:42:03,958
‫רק פעם אחת. זו הייתה החוויה הגרועה בחיי.‬

362
00:42:04,041 --> 00:42:05,875
‫ואילו עוד סודות יש לך?‬

363
00:42:05,958 --> 00:42:08,708
‫אין לי עוד סודות, הוד קדושתך.‬
‫-אני מכירה אותך.‬

364
00:42:12,750 --> 00:42:15,958
‫כשאספתי אותך, נראית כמו כלב שנזפו בו.‬

365
00:42:17,333 --> 00:42:18,458
‫לחיים!‬

366
00:42:18,541 --> 00:42:20,291
‫לחיי הכלב הנזוף.‬

367
00:42:20,833 --> 00:42:21,958
‫לחיים!‬

368
00:42:24,166 --> 00:42:26,291
‫לחיי השמחה לפגוש אותך שוב.‬

369
00:43:37,166 --> 00:43:38,875
‫תיזהר. אל תדרוך עליו.‬

370
00:43:39,416 --> 00:43:43,416
‫התיקנים הם היצורים המכונפים‬
‫העתיקים ביותר על פני כדור הארץ.‬

371
00:43:43,500 --> 00:43:44,416
‫כן. הם היו…‬

372
00:43:44,500 --> 00:43:49,041
‫באותו הלילה, וגם בלילות הבאים,‬
‫אאורליאנו לא חזר לביתו.‬

373
00:43:49,125 --> 00:43:50,333
‫ראית? ככה!‬

374
00:43:57,958 --> 00:44:02,083
‫בינתיים, חוסה ארקדיו‬
‫הביא את הנערים לשחק בבית,‬

375
00:44:02,833 --> 00:44:06,083
‫שם הם ערכו הילולות עד אור הבוקר.‬

376
00:44:08,250 --> 00:44:11,666
‫אבל רבותיי, לא נשכח. סרוונטס היה אידיוט!‬

377
00:44:11,750 --> 00:44:13,875
‫ושייקספיר היה ממזר!‬

378
00:44:15,458 --> 00:44:19,166
‫תחי הספרות!‬
‫-תחי!‬

379
00:44:28,375 --> 00:44:32,375
‫ברוכים הבאים לבית הקולנוע הנהדר של מקונדו.‬
‫טוב, למה שנשאר ממנו.‬

380
00:44:32,458 --> 00:44:36,125
‫הקולנוע הוא אומנות-בת של התיאטרון.‬

381
00:44:36,208 --> 00:44:37,500
‫בת.‬
‫-של התיאטרון.‬

382
00:44:37,583 --> 00:44:42,083
‫אאורליאנו המשיך להיפגש בכל ערב‬
‫עם ארבעת המתווכחים.‬

383
00:44:42,583 --> 00:44:43,791
‫גבריאל,‬

384
00:44:43,875 --> 00:44:47,208
‫אלווארו, חרמן ואלפונסו.‬

385
00:44:47,875 --> 00:44:51,083
‫הם היו‬
‫החברים הראשונים והאחרונים שהיו לו בחייו.‬

386
00:44:58,125 --> 00:45:01,666
‫חוסה ארקדיו הפך את הבית לגן עדן של הוללות.‬

387
00:45:02,166 --> 00:45:06,333
‫גם בשעות הלילה המאוחרות,‬
‫היו שומעים אותם מפטפטים, שרים ורוקדים,‬

388
00:45:06,416 --> 00:45:10,916
‫שוחים כמו ציפורים‬
‫שעפו בשמיים מוזהבים של בועות ריחניות.‬

389
00:45:11,000 --> 00:45:13,666
‫הבית דמה לפנימיית בנים שאין בה משמעת.‬

390
00:45:25,750 --> 00:45:30,166
‫אאורליאנו חש עצמו קשור ברגשי חיבה‬
‫לארבעת חבריו במידה שווה,‬

391
00:45:30,250 --> 00:45:32,458
‫אך הוא היה קרוב לגבריאל יותר מלאחרים.‬

392
00:45:32,541 --> 00:45:37,791
‫מספרים שקולונל אאורליאנו בואנדיה‬
‫צייר מעגל גיר אליו אסור היה לאיש להיכנס.‬

393
00:45:38,291 --> 00:45:42,875
‫הקשר ההדוק נולד בלילה שהזכיר באקראי‬
‫את הקולונל אאורליאנו בואנדיה.‬

394
00:45:43,875 --> 00:45:46,458
‫גבריאל לא פקפק בדמותו של הקולונל.‬

395
00:45:46,958 --> 00:45:48,791
‫הוא היה חבר לנשק‬

396
00:45:48,875 --> 00:45:51,125
‫וידיד נפש של סבא רבא שלו,‬

397
00:45:51,791 --> 00:45:53,875
‫קולונל חרינלדו מארקס.‬

398
00:46:10,416 --> 00:46:11,750
‫אז אתה זוכר?‬

399
00:46:12,291 --> 00:46:14,625
‫שלושת אלפים איש הושלכו לים.‬

400
00:46:14,708 --> 00:46:16,916
‫ברור, בני.‬

401
00:47:35,583 --> 00:47:36,833
‫חוסה ארקדיו!‬

402
00:47:37,333 --> 00:47:38,583
‫אני כאן!‬

403
00:47:39,958 --> 00:47:41,333
‫ממזר!‬

404
00:47:55,208 --> 00:47:57,625
‫באמת היה אוצר, ממזר.‬

405
00:48:01,333 --> 00:48:06,041
‫המקום היחיד שלא חשבתי לחפש בו‬
‫היה מתחת למיטה של אימא אורסולה.‬

406
00:48:08,000 --> 00:48:10,416
‫והבנים מצאו אותו שם.‬

407
00:48:13,250 --> 00:48:15,125
‫הבנים האלה מסוכנים.‬

408
00:48:15,958 --> 00:48:18,375
‫לא, ממזר.‬

409
00:48:19,500 --> 00:48:21,500
‫בזכותם אנחנו עשירים.‬

410
00:48:21,583 --> 00:48:25,583
‫ונוכל לשפץ את הבית כרצוננו.‬

411
00:48:26,500 --> 00:48:30,333
‫נוכל לחיות כמו מלכים.‬
‫בוא, אזמין אותך לסעודה.‬

412
00:48:30,416 --> 00:48:32,625
‫שתה שמפניה.‬

413
00:48:33,875 --> 00:48:34,958
‫לחיים!‬

414
00:48:35,458 --> 00:48:40,041
‫לחיי האוצר של משפחת בואנדיה!‬

415
00:48:40,125 --> 00:48:42,791
‫קח.‬
‫-לא עכשיו, אני עייף.‬

416
00:49:40,958 --> 00:49:41,791
‫מה לעזאזל?‬

417
00:49:42,291 --> 00:49:44,500
‫מה זה היה, לעזאזל?‬
‫-מאיפה לי לדעת?‬

418
00:49:47,208 --> 00:49:48,250
‫בוא נלך.‬

419
00:50:11,166 --> 00:50:13,541
‫בזמן נדודי השינה המתישים שלו,‬

420
00:50:13,625 --> 00:50:16,541
‫הוא שב ואמד את עומק אסונו‬

421
00:50:20,541 --> 00:50:22,500
‫בזמן שהתהלך בבית האפל,‬

422
00:50:22,583 --> 00:50:25,291
‫שם המתים שוטטו לאחר שקיעת השמש.‬

423
00:50:48,875 --> 00:50:50,125
‫מה אתם עושים?‬

424
00:50:50,208 --> 00:50:53,708
‫צאו מפה, נמושות!‬

425
00:50:54,208 --> 00:50:56,333
‫צא, נמושה. צא!‬

426
00:50:56,833 --> 00:50:58,958
‫צא מפה! החוצה!‬

427
00:51:03,041 --> 00:51:04,708
‫אנחנו נחזור!‬

428
00:51:08,375 --> 00:51:10,541
‫חמתו בערה בו, לא בשל הנזק שנגרם,‬

429
00:51:10,625 --> 00:51:13,666
‫אלא בשל הבחילה מעצמו ובשל רחמיו העצמיים,‬

430
00:51:14,875 --> 00:51:16,875
‫והוא גירש את הילדים מהבית,‬

431
00:51:17,791 --> 00:51:20,666
‫בדרך בה לא נהגו בני אדם אפילו בלהקת תנים.‬

432
00:51:39,833 --> 00:51:41,125
‫איפה הבנים?‬

433
00:51:42,833 --> 00:51:45,958
‫זרקתי אותם. נמאס לי מהם.‬

434
00:51:50,500 --> 00:51:52,333
‫אלך לשוק להביא אוכל.‬

435
00:51:58,541 --> 00:52:01,125
‫לך לבית המרקחת ותביא לי מלחי הרחה לאסתמה.‬

436
00:52:02,541 --> 00:52:03,875
‫אני אעשה אמבטיה.‬

437
00:52:06,083 --> 00:52:07,000
‫היי.‬

438
00:52:08,583 --> 00:52:09,791
‫תביא קצת רום.‬

439
00:52:15,791 --> 00:52:17,166
‫הוא נותר כך,‬

440
00:52:17,666 --> 00:52:22,875
‫אבוד ומהרהר במרירות בתענוגותיו המפוקפקים.‬

441
00:53:12,000 --> 00:53:13,250
‫חוסה ארקדיו.‬

442
00:53:35,833 --> 00:53:37,083
‫חוסה ארקדיו?‬

443
00:53:53,791 --> 00:53:57,166
‫ארבעת הנערים פרצו דרך רעפי הגג.‬

444
00:54:00,750 --> 00:54:03,458
‫הם פעלו במהירות, בשיטתיות ובברוטליות‬

445
00:54:04,000 --> 00:54:06,250
‫שדמו למתקפה צבאית.‬

446
00:54:29,458 --> 00:54:35,166
‫רק אז הבין אאורליאנו כמה התחיל לאהוב אותו.‬

447
00:55:51,000 --> 00:55:52,708
‫ערב טוב, קניבל.‬

448
00:55:57,125 --> 00:55:58,666
‫נחרת מאז שהגעתי.‬

449
00:56:08,833 --> 00:56:10,875
‫איך נראות המסיבות כאן עכשיו?‬

450
00:56:11,375 --> 00:56:13,916
‫מי שהורס את הבית מקבל את כל הרום?‬

451
00:56:20,333 --> 00:56:22,208
‫בלעת את הלשון?‬

452
00:56:29,541 --> 00:56:30,958
‫הרבה זמן לא התראינו.‬

453
00:56:41,666 --> 00:56:43,875
‫לך להתקלח. אתה מריח כמו מרמוסט.‬

454
00:56:52,500 --> 00:56:53,333
‫קדימה.‬

455
00:56:53,833 --> 00:56:55,166
‫אני אכין ארוחת צהריים.‬

456
00:56:58,708 --> 00:57:04,291
‫- 3‬
‫אאורליאנו ואמרנטה אורסולה -‬

457
00:57:13,041 --> 00:57:14,333
‫יין או מיץ?‬

458
00:57:17,750 --> 00:57:19,541
‫מיץ, תודה.‬

459
00:57:20,375 --> 00:57:21,375
‫אתה מדבר?‬

460
00:57:22,083 --> 00:57:23,875
‫חשבתי שאין לך לשון.‬

461
00:57:36,250 --> 00:57:37,583
‫איזה איש היה אחי?‬

462
00:57:39,291 --> 00:57:42,000
‫אימא שלי היללה אותו,‬
‫אבל אף פעם לא הכרתי אותו.‬

463
00:57:46,458 --> 00:57:47,833
‫טוב, הוא היה…‬

464
00:57:49,791 --> 00:57:51,166
‫הוא היה אדם עצוב.‬

465
00:57:52,375 --> 00:57:53,791
‫הוא חי בעבר,‬

466
00:57:56,458 --> 00:57:58,791
‫אבל הוא היה אדם טוב, נדיב.‬

467
00:58:01,125 --> 00:58:04,458
‫במובנים מסוימים,‬
‫הוא הזכיר לי את אאורליאנו, אבא שלך.‬

468
00:58:08,916 --> 00:58:12,000
‫חשבתי שהיית מרוצה בבלגיה.‬
‫-נכון.‬

469
00:58:15,041 --> 00:58:17,833
‫אבל בכל בוקר התעוררתי אחרי שחלמתי שאני פה.‬

470
00:58:20,875 --> 00:58:22,291
‫את תישארי פה?‬

471
00:58:22,916 --> 00:58:23,875
‫מותק!‬

472
00:58:26,083 --> 00:58:27,125
‫זה מוכן.‬

473
00:58:28,541 --> 00:58:31,750
‫זה קניבל. הוא כמו אחי. זה בעלי.‬

474
00:58:31,833 --> 00:58:36,708
‫הוא אומר שהוא יפתח חברה לדואר אוויר.‬
‫תוכל לדמיין לעצמך מטוסים במקונדו?‬

475
00:58:38,958 --> 00:58:40,625
‫גסטון. נעים מאוד.‬

476
00:59:05,458 --> 00:59:09,500
‫יקירה, מה את עושה? זה לא הגיוני.‬
‫בלתי אפשרי להרוג את כל הנמלים!‬

477
00:59:09,583 --> 00:59:13,666
‫בצרפתית לא אומרים "בלתי אפשרי".‬
‫אתה תצייר עוד חיפושית?‬

478
00:59:14,500 --> 00:59:16,750
‫את יודעת מה אני אעשה?‬

479
00:59:16,833 --> 00:59:18,916
‫את יודעת מה אני אעשה?‬

480
00:59:19,000 --> 00:59:21,750
‫אני לא אצייר עוד חיפושית!‬

481
00:59:21,833 --> 00:59:24,916
‫למרות שהוא היה מבוגר ממנה ב-15 שנה לפחות,‬

482
00:59:25,416 --> 00:59:26,958
‫תענוגות הנעורים שלו,‬

483
00:59:27,458 --> 00:59:30,125
‫נחישותו הנמרצת להעניק לה אושר‬

484
00:59:31,041 --> 00:59:35,000
‫וסגולותיו כמאהב טוב, פיצו על הפרש הגילים.‬

485
00:59:51,666 --> 00:59:54,416
‫תוציאו את כל העשבים, וגם שם.‬

486
00:59:54,916 --> 00:59:57,833
‫מיץ קורוזו צריך להרוויח.‬
‫אנחנו לא אוהבים עצלנים.‬

487
00:59:58,750 --> 01:00:01,250
‫את הגושים צריך…‬
‫-גברתי העדינה.‬

488
01:00:01,958 --> 01:00:06,625
‫האם תכבדי אותי ותהיי בת לוויתי‬

489
01:00:06,708 --> 01:00:09,291
‫לעיר היפהפייה, מקונדו?‬

490
01:00:09,375 --> 01:00:14,166
‫קשה היה להבין‬
‫מדוע אישה בעלת רוח כזו תחזור לעיר גוועת…‬

491
01:00:14,250 --> 01:00:15,250
‫יפהפה כאן, נכון?‬

492
01:00:15,333 --> 01:00:17,208
‫…הנאנקת תחת האבק והחום.‬

493
01:00:17,291 --> 01:00:20,000
‫זה רחוב הטורקים. סיפרתי לך עליו.‬

494
01:00:20,083 --> 01:00:22,541
‫הכול היה מלא שטיחים מעופפים.‬

495
01:00:22,625 --> 01:00:24,291
‫כן, אני זוכר.‬

496
01:00:26,500 --> 01:00:29,125
‫ושם היה מפעל הקרח של אאורליאנו טריסטה.‬

497
01:00:29,208 --> 01:00:30,250
‫שם?‬

498
01:00:31,250 --> 01:00:35,666
‫היא סיפרה לגסטון‬
‫שמקונדו היא העיר המוארת והשלווה בעולם,‬

499
01:00:36,416 --> 01:00:39,208
‫ועל בית עצום, המדיף ניחוח אורגנו,‬

500
01:00:39,708 --> 01:00:42,208
‫בו תרצה להזדקן לצד בעלה הנאמן‬

501
01:00:42,291 --> 01:00:45,750
‫ועם שני ילדים שובבים בשם רודריגו וגונזלו,‬

502
01:00:46,250 --> 01:00:48,833
‫ובשום אופן לא אאורליאנו וחוסה ארקדיו,‬

503
01:00:49,625 --> 01:00:53,916
‫ובת בשם וירחיניה, ובשום אופן לא רמדיוס.‬

504
01:01:08,250 --> 01:01:12,875
‫אאורליאנו היה עדיין בתול‬
‫כשאמרנטה אורסולה חזרה למקונדו.‬

505
01:01:32,625 --> 01:01:34,833
‫ניגרומנטה לקחה אותו למיטתה‬

506
01:01:35,458 --> 01:01:40,708
‫ואל גוף הזונה הקשוח וחסר הלב שלה,‬

507
01:01:40,791 --> 01:01:44,375
‫שהיה מוכן לזרזו כאילו היה ילד קטן ופחדן.‬

508
01:01:47,833 --> 01:01:54,541
‫אך מייד היא גילתה שהיא שוהה עם גבר‬
‫שאונו העצום דרש ממנה תנועות מאומצות,‬

509
01:01:54,625 --> 01:01:56,333
‫המתאימות לרעידת אדמה.‬

510
01:02:08,875 --> 01:02:11,375
‫חשבתי שאתה מת. לא יצאת כבר כמה ימים.‬

511
01:02:12,875 --> 01:02:15,875
‫לא אמרת שהשמיים עומדים ליפול?‬
‫-קח.‬

512
01:02:17,125 --> 01:02:20,333
‫הרעש מפריע לך? אוכל לומר לפועלים ללכת.‬

513
01:02:21,500 --> 01:02:23,208
‫יש רעשים יותר מעצבנים.‬

514
01:02:31,333 --> 01:02:33,125
‫אמרנטה, אני לומד.‬

515
01:02:33,208 --> 01:02:34,500
‫מה את רוצה?‬

516
01:02:42,583 --> 01:02:44,791
‫למה אף פעם לא ענית?‬

517
01:02:46,500 --> 01:02:47,500
‫כתבתי לך,‬

518
01:02:47,583 --> 01:02:50,958
‫אבל אימא אמרה‬
‫שלא רצית לשמוע ממני, אז הפסקתי.‬

519
01:02:54,208 --> 01:02:57,166
‫אתה שונא אותי.‬
‫נטשתי אותך והשארתי אותך איתה, נכון?‬

520
01:03:00,041 --> 01:03:01,208
‫אני לא שונא אותך.‬

521
01:03:02,625 --> 01:03:04,375
‫למה אתה לא מדבר איתי?‬

522
01:03:07,916 --> 01:03:11,375
‫כי אני לומד.‬
‫-מה אתה לומד כל כך קשה? בוא נראה.‬

523
01:03:14,166 --> 01:03:15,916
‫על מה הספר הענק הזה?‬

524
01:03:18,125 --> 01:03:20,708
‫אני לא יודע. אני מנסה להבין.‬

525
01:03:20,791 --> 01:03:23,083
‫למה? אין לך ספרים אחרים לקרוא?‬

526
01:03:24,583 --> 01:03:26,000
‫כבר קראתי את כולם.‬

527
01:03:28,333 --> 01:03:30,708
‫קראת את כל הספרים בעולם?‬

528
01:03:33,333 --> 01:03:34,750
‫את אלה ששווה לקרוא.‬

529
01:03:50,583 --> 01:03:53,500
‫אמרנטה אורסולה נכנסה לחדרו מדי פעם.‬

530
01:03:54,916 --> 01:03:56,791
‫היא נשארה שם מספר רגעים,‬

531
01:04:00,833 --> 01:04:03,166
‫בזמן שבעלה בחן את השמיים‬

532
01:04:03,250 --> 01:04:06,750
‫וחיכה למטוס שרצה להביא למקונדו.‬

533
01:04:08,916 --> 01:04:12,958
‫בינתיים, גסטון צד את כל החרקים‬
‫שניתן היה לצוד באזור.‬

534
01:04:13,041 --> 01:04:16,208
‫תסתלק מפה!‬
‫לך להביא את המטוס הקטן והמחורבן שלך.‬

535
01:04:16,291 --> 01:04:18,791
‫המצב מספיק גרוע‬
‫עם הנמלים שפולשות לבית הזה!‬

536
01:04:18,875 --> 01:04:20,708
‫זה רק לעונה אחת!‬

537
01:04:20,791 --> 01:04:23,666
‫שום דבר לא יקרה‬
‫לעיירה הזו ולבית המחורבן הזה…‬

538
01:04:23,750 --> 01:04:24,791
‫מה אמרת?‬

539
01:04:24,875 --> 01:04:30,416
‫בית מחורבן. אמרת "בית מחורבן"?‬
‫בית מחורבן! אמרת את זה, כן!‬

540
01:04:30,500 --> 01:04:31,916
‫אמרנטה, מספיק!‬

541
01:04:32,625 --> 01:04:35,041
‫בבקשה…‬

542
01:04:36,041 --> 01:04:39,500
‫תסבירי לי למה את כל כך קשורה למקונדו?‬
‫אני לא מבין את זה.‬

543
01:04:40,208 --> 01:04:41,583
‫ולעולם לא תבין.‬

544
01:04:42,125 --> 01:04:43,291
‫אמרנטה.‬

545
01:04:45,708 --> 01:04:46,750
‫יקירתי.‬

546
01:04:49,708 --> 01:04:50,708
‫יקירתי.‬

547
01:04:59,583 --> 01:05:00,458
‫תירגעי.‬

548
01:05:47,541 --> 01:05:49,208
‫היא מתה בכיסא הנצרים שלה,‬

549
01:05:49,833 --> 01:05:53,500
‫בליל חג,‬
‫בזמן ששמרה על הכניסה לגן העדן שלה.‬

550
01:05:53,583 --> 01:05:55,625
‫אימא שלי!‬

551
01:05:55,708 --> 01:05:57,708
‫אימא שלי!‬

552
01:05:57,791 --> 01:06:01,208
‫אימא שלי עזבה ולעולם לא תחזור!‬

553
01:06:01,291 --> 01:06:03,291
‫אימא שלי!‬

554
01:06:03,375 --> 01:06:04,875
‫אימא שלי!‬

555
01:06:04,958 --> 01:06:08,750
‫"מריה הקדושה, אם האלוהים‬

556
01:06:08,833 --> 01:06:12,416
‫"התפללי עלינו, החוטאים,‬

557
01:06:12,500 --> 01:06:18,000
‫"עתה ובשעת מותנו, אמן."‬

558
01:06:18,083 --> 01:06:19,166
‫"ישו…"‬

559
01:06:19,250 --> 01:06:23,416
‫"מריה הקדושה, אם האלוהים, התפללי עלינו…"‬

560
01:06:23,500 --> 01:06:24,708
‫זה היה הסוף.‬

561
01:06:25,333 --> 01:06:27,041
‫בקברה של פילאר טרנרה,‬

562
01:06:27,958 --> 01:06:30,333
‫בין מזמורי תהילים וצמידי זונות,‬

563
01:06:31,000 --> 01:06:33,208
‫חורבות העבר יירקבו.‬

564
01:06:41,291 --> 01:06:42,833
‫מה אתה עושה?‬

565
01:06:48,750 --> 01:06:50,875
‫אני קורא את אותו ספר עד שאפענח אותו.‬

566
01:06:53,916 --> 01:06:56,083
‫לא נשאר בעיירה הזו כלום.‬

567
01:06:59,708 --> 01:07:00,958
‫אני אסע לפריז.‬

568
01:07:02,583 --> 01:07:04,000
‫מרסדס שם.‬

569
01:07:06,125 --> 01:07:07,125
‫בסדר.‬

570
01:07:08,458 --> 01:07:10,000
‫כשתגיע לשם,‬

571
01:07:10,083 --> 01:07:13,375
‫לך לחנות הספרים אנרה שמפיון‬
‫ברובע הלטיני,‬

572
01:07:13,875 --> 01:07:19,041
‫ושלח לי את "ריינרד השועל"‬
‫ואת "שירת רולאן".‬

573
01:07:20,666 --> 01:07:22,125
‫רום, בבקשה.‬

574
01:07:22,625 --> 01:07:26,083
‫זה נגמר בשבילי.‬
‫-זה נגמר בשבילך.‬

575
01:07:30,666 --> 01:07:32,083
‫תקשיבו.‬

576
01:07:34,250 --> 01:07:35,791
‫ילד הזהב סגור.‬

577
01:07:38,125 --> 01:07:40,541
‫המסיבה נגמרה.‬

578
01:07:48,000 --> 01:07:49,750
‫להתראות, חבר.‬

579
01:08:08,291 --> 01:08:11,541
‫להתראות, אאורליאנו בואנדיה.‬

580
01:08:12,791 --> 01:08:14,458
‫להתראות, גבריאל גרסיה.‬

581
01:08:27,291 --> 01:08:29,250
‫חברים זה חרא.‬

582
01:08:45,708 --> 01:08:46,791
‫מה קרה?‬

583
01:08:47,666 --> 01:08:49,166
‫כלום, נחתכתי.‬

584
01:08:56,083 --> 01:08:58,833
‫אתה חשדן מכדי להיות עטלף טוב.‬

585
01:09:12,708 --> 01:09:13,791
‫איפה היית?‬

586
01:09:19,166 --> 01:09:21,083
‫כולם עוזבים את מקונדו.‬

587
01:09:21,666 --> 01:09:23,291
‫לא כולם, קניבל.‬

588
01:09:28,916 --> 01:09:30,041
‫זה טוב.‬

589
01:09:39,125 --> 01:09:41,208
‫אל תעזבי אותי שוב, אמרנטה.‬

590
01:09:41,291 --> 01:09:44,416
‫אאורליאנו, תפסיק.‬
‫-אל תעזבי אותי.‬

591
01:09:47,375 --> 01:09:50,958
‫בלילות אני חולם שאת לוחשת "גסטון" באוזני.‬
‫-מטומטם.‬

592
01:09:58,333 --> 01:10:00,125
‫אני חוזרת בספינה הראשונה.‬

593
01:10:31,666 --> 01:10:32,583
‫מותק.‬

594
01:10:33,500 --> 01:10:34,583
‫תקשיבי.‬

595
01:10:35,750 --> 01:10:40,750
‫"אנו נבוכים לאשר כי המטוס נשלח לטנגניקה,‬

596
01:10:40,833 --> 01:10:43,000
‫"שם הוא נמסר לשבט מקונדו."‬

597
01:10:43,083 --> 01:10:44,458
‫ועוד קשקושים…‬

598
01:10:44,541 --> 01:10:49,416
‫"אבל עכשיו אנו מטפלים‬
‫בשליחתו למקונדו, באמריקה הלטינית."‬

599
01:10:50,458 --> 01:10:51,833
‫למה את צוחקת?‬

600
01:10:52,625 --> 01:10:53,625
‫לא ייאמן!‬

601
01:10:57,416 --> 01:11:02,541
‫השעה הייתה ארבע ושלושים אחר הצהריים‬
‫כשאמרנטה אורסולה יצאה מחדר האמבטיה.‬

602
01:11:02,625 --> 01:11:03,750
‫מה אתה עושה?‬

603
01:11:07,833 --> 01:11:09,791
‫אני מחכה שתחזרי לבלגיה.‬

604
01:11:50,333 --> 01:11:51,208
‫לך.‬

605
01:12:59,333 --> 01:13:02,541
‫העיר הגיעה לדרגת חוסר פעילות כזו‬

606
01:13:03,041 --> 01:13:07,166
‫עד שרק בובות ראווה ערופות ראש‬
‫נותרו בחזיתות החנויות.‬

607
01:13:18,875 --> 01:13:20,250
‫עצור!‬

608
01:13:20,791 --> 01:13:22,375
‫עצור!‬

609
01:13:22,458 --> 01:13:24,291
‫מה?‬

610
01:13:27,750 --> 01:13:28,833
‫לא ייאמן!‬

611
01:13:46,583 --> 01:13:48,250
‫רוץ, קניבל!‬

612
01:14:23,083 --> 01:14:26,083
‫באותה מקונדו, אותה שכחו אפילו הציפורים,‬

613
01:14:26,583 --> 01:14:31,291
‫היכן שהאבק והחום גברו עד שהקשו על הנשימה,‬

614
01:14:33,666 --> 01:14:35,833
‫כשהם כלואים בבדידות ובאהבה,‬

615
01:14:35,916 --> 01:14:40,708
‫בבית שאי אפשר היה לישון בו‬
‫בשל רעש הנמלים האדומות,‬

616
01:14:41,208 --> 01:14:44,500
‫אאורליאנו ואמרנטה אורסולה‬
‫היו היצורים המאושרים היחידים‬

617
01:14:47,208 --> 01:14:49,333
‫והמאושרים ביותר בעולם.‬

618
01:14:55,041 --> 01:14:57,583
‫באותו גן עדן של אסונות,‬

619
01:14:58,083 --> 01:15:00,333
‫הם איבדו את הקשר למציאות‬

620
01:15:00,833 --> 01:15:03,416
‫והתמסרו לעבודת גופיהם.‬

621
01:15:30,958 --> 01:15:32,666
‫בוקר טוב, קניבל.‬

622
01:15:36,083 --> 01:15:37,458
‫קמת.‬

623
01:15:40,791 --> 01:15:42,416
‫יהיה לנו תינוק.‬

624
01:15:46,958 --> 01:15:47,791
‫מה?‬

625
01:15:51,125 --> 01:15:52,500
‫מתי? איך?‬

626
01:15:54,333 --> 01:15:55,916
‫מה חשבת שיקרה?‬

627
01:16:12,416 --> 01:16:13,458
‫מה קרה?‬

628
01:16:16,791 --> 01:16:21,208
‫"אסור לבני בואנדיה לשאת את קרוביהם.‬
‫לילדיהם יהיו זנבות חזיר."‬

629
01:16:22,458 --> 01:16:24,041
‫זה מה שאימא אורסולה אמרה.‬

630
01:16:26,416 --> 01:16:29,208
‫אבל אנחנו לא אחים.‬

631
01:16:30,000 --> 01:16:31,708
‫אימא שלי קראה לך "הממזר".‬

632
01:16:32,916 --> 01:16:35,708
‫היא אמרה שהיא מצאה אותי שט בסלסלה.‬

633
01:16:36,833 --> 01:16:38,458
‫אסור לתינוק הזה להיוולד.‬

634
01:16:50,416 --> 01:16:51,416
‫חיילים!‬

635
01:16:52,291 --> 01:16:53,375
‫היכון!‬

636
01:16:54,000 --> 01:16:54,833
‫הכן!‬

637
01:16:55,375 --> 01:16:57,333
‫שחררו את מונקדה!‬

638
01:16:57,416 --> 01:16:58,916
‫שחררו אותו!‬

639
01:16:59,000 --> 01:17:04,125
‫שמונה-שמונה-שמונה!‬

640
01:17:04,208 --> 01:17:07,041
‫היי, בואנדיה! אולי תרנגול הקרב שלך‬

641
01:17:07,583 --> 01:17:09,333
‫יעשה לאשתך טובה.‬

642
01:17:11,250 --> 01:17:15,625
‫בני זונות! קחו את הדקה שלכם!‬

643
01:17:38,125 --> 01:17:39,708
‫הכנסייה סגורה.‬

644
01:17:39,791 --> 01:17:41,125
‫לא באתי להתפלל.‬

645
01:17:41,208 --> 01:17:42,500
‫זה בסדר.‬

646
01:17:43,041 --> 01:17:44,875
‫אלוהים נטש את העיר הזו.‬

647
01:17:44,958 --> 01:17:47,083
‫אני צריך לראות את רישומי ההטבלות.‬

648
01:17:50,375 --> 01:17:52,250
‫העכברושים אכלו את כולם.‬

649
01:17:52,750 --> 01:17:56,125
‫בבקשה, אני חייב לדעת מי היו ההורים שלי.‬
‫זה דחוף.‬

650
01:17:57,375 --> 01:17:58,916
‫מה שמך, בני?‬

651
01:18:00,208 --> 01:18:01,541
‫אאורליאנו בואנדיה.‬

652
01:18:03,083 --> 01:18:04,708
‫אל תיתן לזה להדאיג אותך.‬

653
01:18:05,333 --> 01:18:08,750
‫היה רחוב בשם הזה לפני שנים.‬

654
01:18:10,083 --> 01:18:11,750
‫באותו זמן,‬

655
01:18:12,250 --> 01:18:17,375
‫אנשים היו קוראים לילדיהם על שם רחובות.‬

656
01:18:19,125 --> 01:18:20,875
‫אז גם אתה לא מאמין בזה.‬

657
01:18:23,458 --> 01:18:24,708
‫מאמין במה?‬

658
01:18:25,541 --> 01:18:29,750
‫שהקולונל אאורליאנו בואנדיה‬
‫נלחם ב-32 מלחמות אזרחים והפסיד בכולן.‬

659
01:18:30,250 --> 01:18:32,958
‫ושהצבא כיתר וטבח ב-3,000 פועלים‬

660
01:18:33,041 --> 01:18:36,791
‫ולקח את הגופות ברכבת בת 200 קרונות,‬
‫שם הושלכו לים.‬

661
01:18:37,416 --> 01:18:38,458
‫בני…‬

662
01:18:38,958 --> 01:18:44,875
‫אני מסתפק באמונה‬
‫שאתה ואני קיימים כאן ועכשיו.‬

663
01:19:11,000 --> 01:19:15,166
‫אאורליאנו ואמרנטה אורסולה‬
‫קיבלו את גרסת סל הנצרים,‬

664
01:19:15,875 --> 01:19:17,500
‫לא מפני שהאמינו בה,‬

665
01:19:18,416 --> 01:19:21,208
‫אלא מפני שהשקיטה את חרדתם.‬

666
01:19:21,291 --> 01:19:24,750
‫מי היה מאמין שבסוף נחיה כמו קניבלים?‬

667
01:21:40,208 --> 01:21:41,208
‫זהו.‬

668
01:21:50,250 --> 01:21:52,083
‫הוא ממש קניבל.‬

669
01:21:53,416 --> 01:21:55,291
‫נקרא לו רודריגו.‬

670
01:21:57,333 --> 01:22:01,583
‫לא, נקרא לו אאורליאנו‬
‫והוא ינצח ב-32 מלחמות.‬

671
01:22:04,500 --> 01:22:05,625
‫בסדר.‬

672
01:22:06,625 --> 01:22:08,250
‫שמו יהיה אאורליאנו.‬

673
01:22:12,791 --> 01:22:13,916
‫תנוחי.‬

674
01:22:14,541 --> 01:22:15,541
‫אל תדאגי.‬

675
01:22:34,500 --> 01:22:35,708
‫אל תדאג.‬

676
01:22:36,250 --> 01:22:39,833
‫נחתוך אותו כשהוא יגדל.‬
‫-בתנאי שהוא ילמד לדבר.‬

677
01:23:14,791 --> 01:23:17,291
‫אמרנטה, מה קרה?‬

678
01:23:19,583 --> 01:23:20,541
‫אל תדאג.‬

679
01:23:22,916 --> 01:23:26,208
‫אנשים כמוני לא מתים נגד רצונם.‬

680
01:23:37,833 --> 01:23:39,250
‫חכה כאן, חמוד.‬

681
01:23:40,083 --> 01:23:41,791
‫בוא. זהו.‬

682
01:24:13,166 --> 01:24:15,250
‫אמרנטה…‬

683
01:28:26,333 --> 01:28:28,416
‫באותו הרגע הנשגב‬

684
01:28:29,416 --> 01:28:32,791
‫התפענח לו הצופן האחרון של מלקיאדס.‬

685
01:28:36,041 --> 01:28:39,208
‫הוא ראה את מאמר הגווילים משובץ שיבוץ מושלם‬

686
01:28:39,291 --> 01:28:41,708
‫בזמן ובחלל של האדם:‬

687
01:28:44,666 --> 01:28:47,375
‫"ראשון הצאצאים כבול לעץ‬

688
01:28:52,625 --> 01:28:53,833
‫"ואת האחרון‬

689
01:28:55,333 --> 01:28:57,708
‫"אוכלות הנמלים."‬

690
01:29:26,458 --> 01:29:29,541
‫דעתו של אאורליאנו‬
‫מעולם לא הייתה צלולה יותר‬

691
01:29:29,625 --> 01:29:34,333
‫מאשר באותו הרגע‬
‫בו שכח את מתיו ואת הכאב עליהם.‬

692
01:29:35,875 --> 01:29:40,333
‫מלקיאדס לא סידר את האירועים‬
‫על פי ציר הזמנים המקובל,‬

693
01:29:40,833 --> 01:29:43,000
‫אלא דחס מאה שנות מקרי יום-יום‬

694
01:29:43,083 --> 01:29:46,000
‫באופן בו התקיימו כולם ברגע אחד.‬

695
01:29:50,458 --> 01:29:52,583
‫הוא קרא ללא קושי,‬

696
01:29:53,416 --> 01:29:56,000
‫כאילו נכתב הכול בספרדית.‬

697
01:29:57,208 --> 01:29:59,291
‫הוא מצא את רגע התעברותו שלו,‬

698
01:29:59,375 --> 01:30:02,375
‫בינות לעקרבים ולפרפרים הצהובים‬

699
01:30:04,541 --> 01:30:07,333
‫והוא גילה שאמרנטה אורסולה לא הייתה אחותו,‬

700
01:30:08,583 --> 01:30:09,958
‫אלא דודתו.‬

701
01:30:24,833 --> 01:30:26,666
‫ואז הרוח החמימה לחשה,‬

702
01:30:28,166 --> 01:30:29,666
‫מלאה בקולות מן העבר,‬

703
01:30:31,333 --> 01:30:35,333
‫אנחות אכזבה ולאחריהן, געגועים שאין כמותם.‬

704
01:32:32,333 --> 01:32:36,500
‫אאורליאנו החל לפענח את אותו הרגע בו חי,‬

705
01:32:38,916 --> 01:32:40,916
‫והוא ניבא את עצמו.‬

706
01:32:45,416 --> 01:32:46,833
‫לפני השורה האחרונה,‬

707
01:32:46,916 --> 01:32:50,000
‫הוא כבר הבין שלעולם לא יצא מאותו חדר,‬

708
01:32:51,208 --> 01:32:54,125
‫שכן נחזה מראש שעיר המראות,‬

709
01:32:54,666 --> 01:32:56,250
‫או מראות התעתועים,‬

710
01:32:57,000 --> 01:32:59,166
‫תימחה בסערה‬

711
01:33:02,791 --> 01:33:04,750
‫ותאבד לנצח מזיכרונם של בני האדם,‬

712
01:33:04,833 --> 01:33:08,000
‫ברגע שיסיים לפענח את הגווילים‬

713
01:33:08,875 --> 01:33:10,458
‫וכל הכתוב בהם‬

714
01:33:10,541 --> 01:33:13,500
‫לא יישנה מימות העולם ולעולם‬

715
01:33:16,291 --> 01:33:19,500
‫מכיוון ששושלת שנידונה למאה שנים של בדידות‬

716
01:33:20,416 --> 01:33:23,458
‫לא תזכה להזדמנות שנייה על פני האדמה.‬

717
01:33:37,333 --> 01:33:44,333
‫- מאה שנים של בדידות -‬

718
01:42:31,916 --> 01:42:35,458
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬