1
00:00:06,299 --> 00:00:08,092
‫זרקו חול, סיד וסודה…‬

2
00:00:08,176 --> 00:00:09,343
‫- סדרה של NETFLIX -‬

3
00:00:09,427 --> 00:00:11,387
‫לתוך כבשן בחום 1,000 מעלות צלזיוס‬

4
00:00:11,929 --> 00:00:14,140
‫ותקבלו זכוכית נוזלית.‬

5
00:00:14,223 --> 00:00:18,311
‫נפחי זכוכית מיומנים אוספים‬
‫את התערובת המותכת בעזרת צינורות חלולים‬

6
00:00:18,394 --> 00:00:22,607
‫וכשהם נושפים, הזכוכית מתנפחת‬
‫לצורת בועה שניתן לעצב ולפסל.‬

7
00:00:23,107 --> 00:00:25,651
‫הכלים והטכניקות קיימים עוד מהתקופה הרומית,‬

8
00:00:25,735 --> 00:00:26,986
‫אבל אנחנו עומדים‬

9
00:00:27,820 --> 00:00:29,155
‫להגביר את החום.‬

10
00:00:29,238 --> 00:00:32,325
‫חזרנו לסטודיו ניפוח הזכוכית‬
‫הגדול ביותר בארה"ב‬

11
00:00:32,408 --> 00:00:34,368
‫כדי לצפות בעשרה אומנים יוצאי דופן‬

12
00:00:35,953 --> 00:00:38,456
‫נלחמים אש באש.‬

13
00:00:39,082 --> 00:00:39,957
‫עכשיו הכיף מתחיל.‬

14
00:00:42,210 --> 00:00:43,294
‫לך עד הסוף או לך הביתה.‬

15
00:00:43,377 --> 00:00:44,754
‫ועם סיכון גדול…‬

16
00:00:44,837 --> 00:00:46,047
‫אלוהים.‬

17
00:00:46,130 --> 00:00:48,966
‫תנוח על הספסל.‬
‫-אני תמיד מתחיל בכל הכוח.‬

18
00:00:49,050 --> 00:00:50,259
‫באה תמורה גדולה.‬

19
00:00:50,343 --> 00:00:51,511
‫כן, מותק!‬

20
00:00:51,594 --> 00:00:53,971
‫מי שישרוד את התחרות הלוהטת שלנו,‬

21
00:00:54,055 --> 00:00:56,390
‫יזכה בחבילת פרסים משנת חיים‬

22
00:00:56,474 --> 00:01:00,311
‫שתבסס את שמו ברחבי העולם כאלוף הזכוכית.‬

23
00:01:00,394 --> 00:01:04,232
‫אני ניק יוהאס. תתכוננו, כי עומדים‬
‫לנפח לכם את הסכך.‬

24
00:01:09,487 --> 00:01:12,323
‫נפחי זכוכית, ברוכים השבים לסטודיו.‬

25
00:01:12,406 --> 00:01:15,827
‫באתגר הבא, אני אנסה לעשות כמיטב יכולתי…‬

26
00:01:15,910 --> 00:01:17,203
‫- טרנטון, 31‬
‫מדריך זכוכית -‬

27
00:01:17,286 --> 00:01:19,914
‫בתקווה שזה יהיה טוב יותר‬
‫מהכי גרוע. זה לא יהיה קל.‬

28
00:01:19,997 --> 00:01:23,000
‫עכשיו, כשנותרנו חמישה,‬
‫אנחנו קולטים שאנחנו מתקרבים.‬

29
00:01:23,084 --> 00:01:24,127
‫- דן, 45‬
‫אומן/מדריך -‬

30
00:01:24,794 --> 00:01:27,755
‫רואים את האור בקצה המנהרה.‬
‫רק אחד מאיתנו יכול לנצח.‬

31
00:01:27,839 --> 00:01:29,298
‫- מינהי, 33‬
‫אומנית הנצחה -‬

32
00:01:29,382 --> 00:01:33,094
‫במשך מאות שנים,‬
‫אומנים כמו דגה, רנואר, מאטיס…‬

33
00:01:33,177 --> 00:01:34,262
‫- ניוק יוהאס‬
‫מנחה -‬

34
00:01:34,345 --> 00:01:36,681
‫שאבו השראה מהקרקס, מהצבעים הבוהקים,‬

35
00:01:36,764 --> 00:01:39,559
‫הדוגמאות הנועזות‬
‫והטיפוסים בעלי האישיות הגדולה.‬

36
00:01:39,642 --> 00:01:42,937
‫אחד מהם, שאני בטוחה שאתם מכירים,‬
‫הוא מאסטרו פינו סיניורטו…‬

37
00:01:43,020 --> 00:01:44,438
‫- קתרין גריי‬
‫שופטת הבית ומרצה -‬

38
00:01:44,522 --> 00:01:47,525
‫וליצני הזכוכית המופלאים שלו.‬

39
00:01:47,608 --> 00:01:49,735
‫פינו סיניורטו הוא אחד הסנדקים‬
‫של פיסול הזכוכית…‬

40
00:01:49,819 --> 00:01:51,154
‫- ג'ון מ', 42‬
‫פסל/בעל סטודיו -‬

41
00:01:51,237 --> 00:01:54,699
‫בסדרת הליצנים שלו יש המון תנועה ורגש.‬

42
00:01:54,782 --> 00:01:57,118
‫הם מפוסלים להפליא.‬

43
00:01:57,201 --> 00:01:59,704
‫אני בטוח לא עושה ליצן. אני לא אוהב ליצנים.‬

44
00:02:00,830 --> 00:02:06,002
‫אנחנו רוצים שתיקחו את האנרגיה המטורפת‬
‫שבאוהל הקרקס‬

45
00:02:06,085 --> 00:02:08,629
‫ותיצרו יצירת אומנות בנושא קרקס.‬

46
00:02:09,213 --> 00:02:12,592
‫מי שתעזור לקתרין לשפוט‬
‫את העבודות שלכם היא האקרובטית האווירית‬

47
00:02:12,675 --> 00:02:16,012
‫ובעלת חברת קרקס, מירנה טמפסט.‬

48
00:02:19,015 --> 00:02:22,852
‫כשראיתי את השופטת האורחת,‬
‫היא נראית תוססת כל כך.‬

49
00:02:22,935 --> 00:02:24,937
‫אני אוהבת את מה שהיא עושה למחייתה.‬

50
00:02:25,688 --> 00:02:29,317
‫הרעיון בקרקס ובסטודיו לזכוכית,‬
‫הוא להסתכן וליצור מחזה ראווה.‬

51
00:02:29,400 --> 00:02:30,359
‫- מירנדה טמפסט -‬

52
00:02:30,443 --> 00:02:32,570
‫חוץ מזה, בשניהם אפשר לשחק באש.‬

53
00:02:33,696 --> 00:02:35,740
‫רוצים לשחק באש? גם אנחנו.‬

54
00:02:44,540 --> 00:02:47,835
‫כשהיא רקדה עם האש,‬
‫אפילו שהיא במרחק מטר וחצי,‬

55
00:02:47,919 --> 00:02:52,256
‫עדיין אפשר להרגיש את החום.‬
‫זה גורם לאומני זכוכית שכמותנו להרגיש בבית.‬

56
00:02:55,468 --> 00:02:59,597
‫אני רק חושבת שהשיער שלה עומד להישרף.‬

57
00:03:00,890 --> 00:03:05,937
‫באתגר הזה נשפוט אתכם‬
‫על עיצוב, רעיון ומיומנות טכנית.‬

58
00:03:06,437 --> 00:03:08,814
‫המנצח יזכה בתואר "אלוף הניפוח"‬

59
00:03:08,898 --> 00:03:12,401
‫ויקבל את היתרון האחרון בתחרות.‬

60
00:03:12,485 --> 00:03:13,903
‫מעולה.‬
‫-בסדר.‬

61
00:03:13,986 --> 00:03:18,199
‫אני רוצה את היתרון, אבל אני רק רוצה‬
‫לנצח עכשיו. אני צריך ניצחון.‬

62
00:03:18,282 --> 00:03:22,870
‫האומן שלא ינפח לנו את הסכך‬
‫יזיל דמעות ליצן,‬

63
00:03:22,954 --> 00:03:24,372
‫ויתבקש לעזוב את הסטודיו.‬

64
00:03:24,872 --> 00:03:26,958
‫נפחי זכוכית, יש לכם ארבע וחצי שעות.‬

65
00:03:27,041 --> 00:03:28,042
‫- תחת אוהל הקרקס -‬

66
00:03:28,125 --> 00:03:30,836
‫הזמן שלכם מתחיל עכשיו.‬

67
00:03:30,920 --> 00:03:33,631
‫- עיצוב -‬

68
00:03:38,636 --> 00:03:40,930
‫אני מתה על האתגר הזה.‬

69
00:03:41,013 --> 00:03:45,685
‫אני מכינה חרדון מזוקן,‬
‫שהוא גם גברת מזוקנת.‬

70
00:03:45,768 --> 00:03:49,522
‫זו מחווה לאנני ג'ונס,‬

71
00:03:49,605 --> 00:03:52,858
‫אחת הנשים המזוקנות‬
‫המפורסמות ביותר בהיסטוריה.‬

72
00:03:52,942 --> 00:03:58,656
‫היא פעלה לשינוי הנורמות‬
‫לגבי מה שנחשב חריג.‬

73
00:04:00,574 --> 00:04:05,538
‫אני מכין כלב ים. הוא על כן,‬
‫קופץ דרך טבעת אש.‬

74
00:04:05,621 --> 00:04:09,375
‫טבעת האש מסמלת חישוקים‬
‫שכולנו צריכים לקפוץ דרכם.‬

75
00:04:09,458 --> 00:04:12,503
‫כל מי שכאן עשה שמיניות באוויר‬
‫כדי להגיע לכאן.‬

76
00:04:12,586 --> 00:04:14,338
‫הקרבנו הרבה כדי להיות כאן.‬

77
00:04:14,922 --> 00:04:18,175
‫עזבתי את החברה שלי בבית. זה לא קל.‬

78
00:04:18,259 --> 00:04:21,053
‫היא התומכת מספר אחת שלי, והיא רוצה שאנצח.‬

79
00:04:21,554 --> 00:04:24,390
‫אני רק מנסה להגיע לאתגר הבא.‬

80
00:04:25,933 --> 00:04:28,144
‫אני מכין סוס ים ששמו וולטר.‬

81
00:04:28,227 --> 00:04:31,147
‫הוא נבחן לקרקס, אבל זה לא הולך טוב.‬

82
00:04:31,230 --> 00:04:34,317
‫הוא כל הזמן מפנצ'ר את הכדורים‬
‫שהוא אמור להקפיץ על הראש.‬

83
00:04:34,400 --> 00:04:35,735
‫הוא יהיה חמוד ממש.‬

84
00:04:35,818 --> 00:04:40,197
‫זה קרקס, זה צריך להיות כיפי.‬
‫כזה… זה יהיה טוב.‬

85
00:04:41,741 --> 00:04:44,535
‫אני מכין מעין ליצן, אבל בצורת דוב.‬

86
00:04:44,618 --> 00:04:46,871
‫אני בהחלט קצת דוב בעצמי.‬

87
00:04:47,705 --> 00:04:53,085
‫כמו דוב רוסי מרקד עם תרבוש על הראש.‬
‫תמיד מוכן לבמה.‬

88
00:04:53,169 --> 00:04:57,548
‫כאומנים, אנחנו מסתכנים הרבה‬
‫וחושפים את עצמנו בפומבי,‬

89
00:04:57,631 --> 00:05:00,092
‫ואנחנו חושפים את עצמנו בפני הקהל.‬

90
00:05:02,428 --> 00:05:05,431
‫כשחשבתי על קרקס, חשבתי על הקרקס הפוליטי.‬

91
00:05:05,514 --> 00:05:09,226
‫אני אכין פיל בהשראת ליצן.‬

92
00:05:09,310 --> 00:05:12,897
‫לפיל יש פאה כתומה וצבע כתום על הפנים.‬

93
00:05:13,731 --> 00:05:15,358
‫תפרשו את זה איך שאתם רוצים.‬

94
00:05:15,983 --> 00:05:17,943
‫- יצירה -‬

95
00:05:18,027 --> 00:05:20,738
‫הנושא הוא "קרקס".‬

96
00:05:20,821 --> 00:05:22,490
‫קדימה.‬
‫-על החיים ועל המוות.‬

97
00:05:22,573 --> 00:05:25,576
‫יהיו הרבה תוספות, הרבה מכות חום.‬

98
00:05:26,202 --> 00:05:28,746
‫נכין סוס ים, שמו וולטר.‬
‫-אהבתי.‬

99
00:05:30,664 --> 00:05:33,626
‫"הדבר הכי יפה שאספתי אי פעם"‬

100
00:05:33,709 --> 00:05:35,294
‫- איסוף זכוכית מותכת מהכבשן -‬

101
00:05:36,003 --> 00:05:37,421
‫עכשיו נתחיל להזיע.‬

102
00:05:45,930 --> 00:05:49,934
‫אם הייתי מופיע בקרקס,‬
‫הייתי רוצה להיות כדור תותח אנושי.‬

103
00:05:50,017 --> 00:05:52,228
‫זה יהיה אדיר, לעוף באוויר.‬

104
00:05:53,270 --> 00:05:55,689
‫נראה לי שהוא קטן מדי‬
‫בשביל להיות כדור תותח.‬

105
00:05:57,233 --> 00:06:02,655
‫הייתי רוצה לעבוד עם חיה אקזוטית,‬
‫כמו טיגריס או אריה.‬

106
00:06:03,906 --> 00:06:05,324
‫תחזרי לשם.‬

107
00:06:06,325 --> 00:06:08,786
‫מינהי היא היחידה שתצליח על הטרפז.‬

108
00:06:08,869 --> 00:06:10,496
‫נראית טוב, מינהי!‬

109
00:06:13,040 --> 00:06:13,958
‫סליחה?‬

110
00:06:15,626 --> 00:06:17,503
‫לא, החברה שלי צופה.‬

111
00:06:20,756 --> 00:06:23,509
‫בהחלט יש רגעים שהסטודיו הוא כמו קרקס.‬

112
00:06:23,592 --> 00:06:26,470
‫אנחנו צריכים להיות מהירים,‬
‫לחשוב מהר ולשחק באש.‬

113
00:06:27,596 --> 00:06:31,475
‫מירנדה, מה את אוהבת במיוחד בעבודה עם אש?‬

114
00:06:31,559 --> 00:06:38,524
‫העבודה עצמה מרגשת מיסודה,‬
‫ועם זאת, כמה שהיא באמת דליקה,‬

115
00:06:38,607 --> 00:06:41,152
‫ההתנהגות שלה די צפויה.‬

116
00:06:41,235 --> 00:06:46,907
‫זה באמת כמו ניפוח זכוכית,‬
‫שימוש בחום כדי שיפעיל את הקסם שלו על החומר‬

117
00:06:46,991 --> 00:06:51,203
‫זה משהו שנפחי זכוכית עושים כל הזמן.‬
‫-כן, זאת הצורה שאני רוצה.‬

118
00:06:51,871 --> 00:06:55,583
‫אנחנו משחקים באש‬
‫ומלהטטים עם החומר המותך הזה.‬

119
00:06:55,666 --> 00:06:57,793
‫אני חושב שכולנו שייכים לפריק-שואו.‬

120
00:07:00,546 --> 00:07:03,674
‫אני מתחיל מהדוב. הדוב הרוקד.‬

121
00:07:04,675 --> 00:07:10,389
‫אני מכין דוב קרקס שרוקד‬
‫על כדור, חובש תרבוש ובוכה.‬

122
00:07:11,140 --> 00:07:16,187
‫מירנדה, נראה לי שלכל ילד‬
‫יש פנטזיה לברוח מהבית‬

123
00:07:16,270 --> 00:07:19,106
‫ולהצטרף לקרקס. אז איך זה בקרקס?‬

124
00:07:19,190 --> 00:07:22,943
‫סיבוב הופעות יכול להיות קצת בודד לפעמים.‬

125
00:07:23,027 --> 00:07:27,156
‫מה שנחמד בקרקס,‬
‫זה שהקהילה תגבה אותך ותתמוך בך.‬

126
00:07:27,239 --> 00:07:31,744
‫זאת הקבלה נוספת. אומנים מפרגנים זה לזה.‬

127
00:07:31,827 --> 00:07:35,706
‫אפילו בסביבה התחרותית הזו,‬
‫הם רוצים שכולם יצליחו.‬

128
00:07:36,207 --> 00:07:39,293
‫כולנו רוצים לנצח,‬
‫אבל אנחנו לא רוצים לנצח זה את זה.‬

129
00:07:39,376 --> 00:07:41,212
‫נראה טוב.‬
‫-תודה, אחי.‬

130
00:07:41,712 --> 00:07:45,674
‫נפחי זכוכית תומכים זה בזה‬
‫כי זה ספורט קבוצתי.‬

131
00:07:49,094 --> 00:07:54,767
‫אני מכין את הראש של הפיל עכשיו.‬
‫אני אוסיף את החדק אחר כך.‬

132
00:07:56,810 --> 00:07:58,521
‫נכין את הפפיון.‬

133
00:07:59,063 --> 00:08:01,440
‫אני שם עניבת פרפר גדולה על החזה של וולטר.‬

134
00:08:01,524 --> 00:08:03,484
‫לעניבות פרפר יש משהו באמצע?‬

135
00:08:04,527 --> 00:08:06,195
‫אף פעם לא קשרתי עניבה כזו.‬

136
00:08:06,820 --> 00:08:10,533
‫קתרין, בדרך כלל אני שואל אותך‬
‫מה את היית עושה באתגר הזה,‬

137
00:08:10,616 --> 00:08:14,245
‫אבל אני מבין שכבר עשית את זה.‬

138
00:08:15,454 --> 00:08:20,459
‫קצת. חבר שלי ואני שיתפנו פעולה‬
‫באוסף יצירות שהתבססו על ליצנים.‬

139
00:08:20,543 --> 00:08:23,254
‫איך מחיים את הקרקס בעבודה?‬

140
00:08:23,337 --> 00:08:24,463
‫צבע הוא חשוב מאוד.‬

141
00:08:24,547 --> 00:08:26,674
‫- אבקת זכוכית‬
‫גרגירים דקים של זכוכית צבעונית -‬

142
00:08:26,757 --> 00:08:29,176
‫אני מצפה לראות את האומנים משתמשים בו הרבה.‬

143
00:08:29,260 --> 00:08:32,888
‫"אולימפיק קולור רוד" סיפקה‬
‫לסטודיו גרגירי זכוכית, אבקה ומוטות.‬

144
00:08:32,972 --> 00:08:35,432
‫- מוטות צבע‬
‫לאחר חימום, מוסיפים לזכוכית חמה -‬

145
00:08:35,516 --> 00:08:37,101
‫לא צחוק.‬
‫-לא צחוק. לא.‬

146
00:08:39,979 --> 00:08:40,813
‫מדהים.‬

147
00:08:41,897 --> 00:08:44,984
‫- הזמן שנותר‬
‫שלוש וחצי שעות -‬

148
00:08:45,067 --> 00:08:46,235
‫זה לא רע.‬

149
00:08:47,027 --> 00:08:51,532
‫חשבתי שאתחיל בטבעת אש.‬
‫אף פעם לא עשיתי טבעת.‬

150
00:08:51,615 --> 00:08:54,451
‫ביקשתי מהאסיסטנטית שלי‬
‫להביא קצת זכוכית כתומה…‬

151
00:08:54,535 --> 00:08:56,161
‫- תוספות‬
‫גושי זכוכית מותכת -‬

152
00:08:56,245 --> 00:08:58,747
‫ואני עוטף אותה סביב הטבעת כדי ליצור להבות.‬

153
00:08:58,831 --> 00:09:00,124
‫צריך להיזהר.‬

154
00:09:00,207 --> 00:09:04,003
‫היא שבירה. אם מאווררים אותה יותר מדי זמן,‬
‫זה עלול ליצור סדקי לחץ.‬

155
00:09:04,086 --> 00:09:05,796
‫אין זמן להכין חדשה.‬

156
00:09:16,807 --> 00:09:19,435
‫אנחנו במרוץ נגד השעון.‬

157
00:09:19,518 --> 00:09:21,937
‫הדוב של דן מתקדם יפה.‬

158
00:09:22,021 --> 00:09:26,483
‫זה מוטיב שדן השתמש בו בעבר‬
‫כדי לייצג את התרבות הילידית שלו.‬

159
00:09:26,567 --> 00:09:31,655
‫אולי יש לו קצת יתרון‬
‫כי הוא מסוגל לעשות דוב במהירות.‬

160
00:09:31,739 --> 00:09:33,991
‫הוא רוקד בשביל לזכות במשהו, כמוני.‬

161
00:09:34,617 --> 00:09:38,662
‫הדוב הוא אני? לא. אני לא הדוב.‬
‫אבל יש לי תכונות דוביות.‬

162
00:09:38,746 --> 00:09:41,206
‫המשפחה שלי, "ילדי השמש השוקעת",‬

163
00:09:41,290 --> 00:09:44,043
‫צאצאי היילצאק, הם משפחת דובים.‬

164
00:09:44,543 --> 00:09:47,963
‫אני עונד את שרשרת הדוב שלי כל הזמן הזה,‬

165
00:09:48,047 --> 00:09:52,843
‫וזה סמל המשפחה שלנו. תמיד תזכור מאיפה באת.‬

166
00:09:55,971 --> 00:09:58,098
‫העיניים האלה נראות טוב.‬

167
00:09:58,182 --> 00:10:01,852
‫אני מכינה גברת חרדונית מזוקנת.‬

168
00:10:01,935 --> 00:10:04,313
‫נחמד. טוב, אנחנו מוכנות לעפעפיים.‬

169
00:10:04,813 --> 00:10:10,569
‫אני חושבת הרבה על כך‬
‫שאני האישה האחרונה בתחרות.‬

170
00:10:10,653 --> 00:10:14,073
‫היצירה הזאת מאתגרת את חוקי המגדר.‬

171
00:10:14,156 --> 00:10:18,452
‫לאישה יכול להיות זקן,‬
‫אישה יכולה לעבוד בסטודיו לזכוכית.‬

172
00:10:18,535 --> 00:10:20,704
‫זה לא הופך אותה לפחות נשית.‬

173
00:10:20,788 --> 00:10:24,750
‫אני מכוונת גבוה. לפעמים אני מפספסת,‬
‫אבל לפעמים אני קולעת בול.‬

174
00:10:26,043 --> 00:10:29,963
‫אני עובד על הסנפירים של סוס הים. מכת חום.‬

175
00:10:30,589 --> 00:10:35,928
‫אני לא אומן במשרה מלאה, יש לי עבודה.‬
‫אבל יש לי צד נוסף. אני עושה אמנות.‬

176
00:10:36,011 --> 00:10:39,473
‫אם תהיה לי הזדמנות להיות אומן במשרה מלאה,‬

177
00:10:39,556 --> 00:10:43,477
‫במיוחד אם אנצח בתחרות,‬
‫זה ישנה לי את החיים.‬

178
00:10:44,186 --> 00:10:46,772
‫זה מרגש לאללה.‬
‫-זה אדיר.‬

179
00:10:46,855 --> 00:10:51,485
‫אני מכין פיל קטן‬
‫שהוא מעין קריקטורה פוליטית.‬

180
00:10:51,568 --> 00:10:56,365
‫כרגע אני מחבר את העיניים‬
‫ונותן להן קצת מרקם.‬

181
00:10:57,157 --> 00:10:59,660
‫מה שחשוב כאן זה הפיסול,‬
‫ולוודא שיש לו אופי.‬

182
00:10:59,743 --> 00:11:01,704
‫- פיסול‬
‫עיצוב זכוכית בצורתה המותכת -‬

183
00:11:01,787 --> 00:11:04,832
‫אחרת, ליצירה אין הרבה אמירה.‬

184
00:11:06,458 --> 00:11:07,710
‫זה יהיה השיער המזויף.‬

185
00:11:07,793 --> 00:11:12,131
‫לשיער, אני מניח שכבות של כתומים וצהובים‬
‫כדי לקבל פסים.‬

186
00:11:12,214 --> 00:11:17,428
‫אשתמש במברשת מתכת כדי ליצור‬
‫קצת מרקם שייתן שכבות ועומק.‬

187
00:11:17,511 --> 00:11:19,513
‫כן. זה מה שאנחנו אוהבים לראות.‬

188
00:11:19,596 --> 00:11:23,183
‫חבר'ה, נשארו לנו שעתיים! נשארו שעתיים!‬

189
00:11:23,267 --> 00:11:27,396
‫אוטובוס המתקשים. מישהו צריך טרמפ?‬
‫יש מקום לכולם.‬

190
00:11:28,689 --> 00:11:31,817
‫נראה לי שאני צריכה למהר קצת.‬

191
00:11:38,866 --> 00:11:44,079
‫מעניין. ג'ון שרווין מכין סוס ים‬
‫וטרנטון כלב ים.‬

192
00:11:44,163 --> 00:11:47,416
‫הם הציצו במחברות אחד של השני? מה קרה פה?‬

193
00:11:48,667 --> 00:11:52,171
‫יש חשש מכך שהיצירות שלי ושל ג'ון דומות.‬

194
00:11:52,254 --> 00:11:55,507
‫נוסיף הרבה צמיגי שומן לחבוב הזה.‬

195
00:11:56,508 --> 00:11:58,594
‫אני וטרנטון לא ניצחנו עדיין.‬

196
00:11:58,677 --> 00:12:01,305
‫וזה מציב אותנו בתחתית.‬

197
00:12:01,805 --> 00:12:07,186
‫בסופו של דבר, זו תחרות בעיקר‬
‫נגד עצמך ומה שאתה יכול לייצר.‬

198
00:12:08,645 --> 00:12:10,522
‫אבל אני תמיד נופל על הסנפירים.‬

199
00:12:13,400 --> 00:12:14,777
‫לסובב… די.‬

200
00:12:15,277 --> 00:12:18,655
‫אני עובד על המכנסיים.‬
‫מכנסי פסים אדומים ולבנים.‬

201
00:12:18,739 --> 00:12:20,491
‫סוג של ה"דוד סאם".‬

202
00:12:21,200 --> 00:12:23,619
‫אני מצייר פסים על המכנסיים עם המוט האדום,‬

203
00:12:23,702 --> 00:12:25,579
‫- מוט‬
‫מקלות זכוכית דקים וצבעוניים -‬

204
00:12:25,662 --> 00:12:28,373
‫כי זה מה שיעניק לו‬
‫את תחושת הקרקס הליצנית הזאת.‬

205
00:12:28,457 --> 00:12:32,753
‫כשחשבתי על דוד סאם, מייד דמיינתי אותו‬
‫בתחפושת של ליצן, במובן מסוים,‬

206
00:12:32,836 --> 00:12:34,755
‫וזה יהיה מושלם לפיל.‬

207
00:12:35,255 --> 00:12:36,465
‫בסדר, מכת חום מהירה.‬

208
00:12:43,806 --> 00:12:46,350
‫היי, דן. על מה אתה עובד?‬

209
00:12:46,433 --> 00:12:50,062
‫דוב רוקד. שעומד חשוף.‬

210
00:12:50,729 --> 00:12:52,981
‫לחשוף את נשמתך להמונים.‬

211
00:12:53,065 --> 00:12:55,275
‫זה מה שאתה עושה?‬
‫-קצת.‬

212
00:12:55,359 --> 00:12:57,486
‫אתה נותן הרבה מעצמך באתגרים האלה.‬

213
00:12:57,569 --> 00:13:00,906
‫בכל אחד מהאתגרים האלה צריך לחפור עמוק.‬

214
00:13:01,573 --> 00:13:05,786
‫הזמן שניתן למשימה הוא קצר.‬
‫זה תובעני ליצירתיות שלך.‬

215
00:13:05,869 --> 00:13:10,082
‫אתה מרגיש שאתה הופך כאן לאומן טוב יותר‬
‫בגלל כל האתגרים האלה?‬

216
00:13:10,165 --> 00:13:14,461
‫בכל אתגר, מקלפים עוד שכבה מהבצל,‬

217
00:13:15,045 --> 00:13:17,005
‫ועוד דברים נחשפים, להרגשתי.‬
‫-כן.‬

218
00:13:17,089 --> 00:13:20,467
‫לא ניצחתי מאז האתגר הראשון.‬

219
00:13:20,551 --> 00:13:24,555
‫אני לא אשקר, לא יזיק לי לנצח.‬
‫אבל חייבים להפסיד כדי לרצות את זה באמת.‬

220
00:13:24,638 --> 00:13:26,557
‫- מכת חום‬
‫חימום חוזר בגלורי הול -‬

221
00:13:26,640 --> 00:13:27,850
‫ידעתי שזה יהיה צפוף.‬

222
00:13:28,600 --> 00:13:31,812
‫כרגע אני מכין ניבים לוולטר.‬

223
00:13:33,856 --> 00:13:35,566
‫אנחנו עומדות לחבר את הזקן.‬

224
00:13:37,651 --> 00:13:43,991
‫זה מלחיץ אותי.‬
‫כי כשיש תוספות שבולטות החוצה הן שבריריות.‬

225
00:13:45,033 --> 00:13:46,952
‫אוי ואבוי. זאת תהיה בעיה.‬

226
00:13:47,578 --> 00:13:49,663
‫הזכוכית יכולה להיסדק בכל רגע,‬

227
00:13:49,746 --> 00:13:53,208
‫ואם לא אזהר, זה יהיה הסוף שלי.‬

228
00:13:53,292 --> 00:13:56,253
‫זה הפחד שלי. אני צריכה מכת חום.‬

229
00:13:57,462 --> 00:13:58,297
‫להפוך.‬

230
00:14:01,592 --> 00:14:02,467
‫להפוך.‬

231
00:14:02,551 --> 00:14:04,928
‫הבנת את הבדיחה? כן. טוב, מכת חום.‬

232
00:14:05,429 --> 00:14:08,265
‫נשארה עוד שעה, כולם! שעה אחת!‬

233
00:14:09,558 --> 00:14:11,476
‫טיק-טק.‬

234
00:14:21,194 --> 00:14:22,029
‫מכת חום.‬

235
00:14:23,614 --> 00:14:29,745
‫התחרות הזאת גובה מחיר‬
‫מבחינה רגשית, גופנית.‬

236
00:14:29,828 --> 00:14:31,955
‫חייבים להמשיך!‬

237
00:14:32,915 --> 00:14:38,962
‫אתה מנצח ומגיע האתגר הבא.‬
‫אתה תמיד באיזו מערבולת רגשית.‬

238
00:14:39,046 --> 00:14:43,967
‫זה קשה מאוד. כשאתה צופה מהבית,‬
‫אתה כזה, "כן, אני יכול לעשות את זה".‬

239
00:14:44,051 --> 00:14:46,845
‫ואז אתה נכנס ואומר,‬
‫"אוי, אני חייב לעשות את זה".‬

240
00:14:48,096 --> 00:14:49,181
‫בואו נסיים את זה.‬

241
00:14:49,264 --> 00:14:52,643
‫בכנות, חלק ממני רוצה ללכת הביתה לפעמים.‬

242
00:14:52,726 --> 00:14:54,269
‫אני מזיע עכשיו.‬

243
00:14:54,770 --> 00:14:56,438
‫מה שלא הורג מחשל.‬

244
00:14:57,105 --> 00:14:59,316
‫להרים. את מחזיקה?‬
‫-כן.‬

245
00:15:01,276 --> 00:15:02,986
‫מכת חום.‬

246
00:15:03,487 --> 00:15:05,572
‫בסדר, זה טוב.‬

247
00:15:06,239 --> 00:15:07,282
‫להפוך.‬

248
00:15:08,659 --> 00:15:09,534
‫תפיסה יפה.‬

249
00:15:15,165 --> 00:15:18,877
‫אומנים, הזמן טס. נשארו רק 20 דקות!‬

250
00:15:20,253 --> 00:15:21,380
‫הגיע הזמן להזדרז.‬

251
00:15:29,388 --> 00:15:32,849
‫אני מכינה את הקישוט לראש.‬

252
00:15:32,933 --> 00:15:39,064
‫יש לי רק 20 דקות להכין‬
‫את חלק הלבוש שביצירה.‬

253
00:15:39,815 --> 00:15:42,401
‫זה הזמן לתת גז. אני לא יודעת אם אצליח.‬

254
00:15:44,111 --> 00:15:45,487
‫זמן הוא האויב היחיד שלי.‬

255
00:15:45,570 --> 00:15:50,325
‫אני עדיין צריך להוסיף את החדק,‬
‫מה שנותן חיים לפיל.‬

256
00:15:50,409 --> 00:15:53,829
‫כי  כרגע הוא נראה מוזר ממש. אין לי זמן.‬

257
00:15:55,038 --> 00:15:56,873
‫תן לזה מכת חום, בבקשה.‬

258
00:16:01,545 --> 00:16:03,880
‫מכת חום אחרונה. ניפגש שם.‬

259
00:16:05,090 --> 00:16:05,924
‫לעזאזל!‬

260
00:16:06,925 --> 00:16:08,969
‫בסדר, זה יהיה חייב להספיק.‬

261
00:16:09,052 --> 00:16:12,597
‫אומנים, נשארו חמש דקות! התראת חמש דקות!‬

262
00:16:14,641 --> 00:16:15,517
‫מוכנה?‬

263
00:16:15,600 --> 00:16:17,519
‫ללכת לאט ויציב.‬

264
00:16:18,311 --> 00:16:19,187
‫תיכנס מתחתיו.‬

265
00:16:20,439 --> 00:16:22,065
‫קטן עלייך. קחי את זה.‬

266
00:16:24,276 --> 00:16:26,403
‫אחת, שתיים, שלוש, קדימה. כן, מהמם.‬

267
00:16:26,903 --> 00:16:27,738
‫קחי את זה.‬

268
00:16:29,406 --> 00:16:30,532
‫יאללה.‬

269
00:16:33,994 --> 00:16:35,245
‫צד שמאל!‬

270
00:16:35,328 --> 00:16:36,663
‫קח נשימה עמוקה.‬

271
00:16:36,747 --> 00:16:38,081
‫בעדינות.‬

272
00:16:38,165 --> 00:16:38,999
‫כן!‬

273
00:16:39,624 --> 00:16:41,001
‫תן כיף.‬
‫-מהמם.‬

274
00:16:41,084 --> 00:16:43,045
‫עשינו משהו.‬
‫-כן, אחי.‬

275
00:16:52,512 --> 00:16:55,265
‫- הצגה -‬

276
00:17:01,063 --> 00:17:03,607
‫- "החרדונית המזוקנת המדהימה"‬
‫מינהי אינגלנד -‬

277
00:17:03,690 --> 00:17:07,235
‫היינו צריכים ליצור יצירה בהשראת הקרקס.‬

278
00:17:07,319 --> 00:17:10,614
‫אני מתלהבת מאוד מאיך שהיצירה שלי יצאה.‬

279
00:17:10,697 --> 00:17:13,408
‫אבל אני לא שולטת במה שהשופטים יחשבו.‬

280
00:17:14,743 --> 00:17:16,161
‫- "דוב רק דן"‬
‫דן פריידי -‬

281
00:17:16,244 --> 00:17:20,540
‫אנחנו משתמשים באומנות שלנו‬
‫כדי לעבד דברים שאנחנו עוברים או חושבים,‬

282
00:17:20,624 --> 00:17:24,169
‫אנחנו חולקים חלק מעצמנו‬
‫עם אנשים, לטוב ולרע.‬

283
00:17:25,212 --> 00:17:27,297
‫- "המעשה הבלתי אפשרי"‬
‫טרנטון קיושו -‬

284
00:17:27,380 --> 00:17:29,800
‫כולם עוברים אתגרים וקופצים מעל משוכות.‬

285
00:17:29,883 --> 00:17:34,262
‫צריך פשוט לא לוותר ולקוות שתגיע לצד השני.‬

286
00:17:34,346 --> 00:17:35,806
‫- "אל תעוף, תתנשא"‬
‫ג'ון מורן -‬

287
00:17:35,889 --> 00:17:38,850
‫אני מקווה שהשופטים יבינו‬
‫את הרמיזה ושזה יצחיק אותם.‬

288
00:17:38,934 --> 00:17:43,855
‫זו לא הצהרה פוליטית ספציפית.‬
‫זו השקפה על פוליטיקה באופן כללי.‬

289
00:17:44,189 --> 00:17:46,149
‫- "האודישן של וולטר"‬
‫ג'ון שרווין -‬

290
00:17:46,233 --> 00:17:49,069
‫אני מקווה שהשופטים יחייכו‬
‫ואולי יראו את עצמם בזה.‬

291
00:17:49,653 --> 00:17:54,199
‫אומנות לא תמיד חייבת להיות רצינית.‬
‫אני מקווה שזה ישמח אנשים.‬

292
00:17:57,828 --> 00:17:59,496
‫ברוכות הבאות לבית השעשועים.‬

293
00:18:00,539 --> 00:18:02,874
‫זו היצירה של ג'ון שרווין.‬

294
00:18:02,958 --> 00:18:06,586
‫זה מעולה! תראו איך העור נראה.‬
‫-זה נהדר.‬

295
00:18:06,670 --> 00:18:08,880
‫הוא עשה עבודה נהדרת על סוס הים.‬

296
00:18:08,964 --> 00:18:13,176
‫גם הפרטים הקטנים‬
‫של הכדורים המפונצ'רים נראים נהדר.‬

297
00:18:13,260 --> 00:18:18,181
‫כשאני חושבת על "קרקס",‬
‫אני לא בהכרח הולכת לסוס ים.‬

298
00:18:18,265 --> 00:18:20,684
‫אולי זה כל העניין?‬

299
00:18:20,767 --> 00:18:23,687
‫שהחיה הזאת לא ממש מתאימה לקרקס?‬

300
00:18:23,770 --> 00:18:29,025
‫זה מייצג יפה את הסיפור של ג'ון,‬
‫הניסיון להפוך לנפח זכוכית,‬

301
00:18:29,109 --> 00:18:33,113
‫להגיע מרקע של הנדסה‬
‫ולנסות להצליח כנפח זכוכית.‬

302
00:18:33,196 --> 00:18:37,367
‫יש משהו מעורר חיבה במה שיש כאן.‬

303
00:18:39,452 --> 00:18:41,121
‫זה כלב הים של טרנטון.‬

304
00:18:41,621 --> 00:18:46,126
‫"הטבעת מייצגת את מה שעוצר אותנו‬
‫מלהגיע לאן שאנחנו רוצים."‬

305
00:18:46,209 --> 00:18:48,670
‫אני אוהבת את הנרטיב שהוא מרמז לו פה,‬

306
00:18:48,753 --> 00:18:53,550
‫האתגרים והמכשולים שצריך‬
‫להתעלות עליהם כדי להגיע לכל מקום בחיים.‬

307
00:18:54,050 --> 00:18:59,431
‫אני ממש אוהבת את השימוש בצבע,‬
‫ההדרגתיות בצבע של כלב הים.‬

308
00:18:59,514 --> 00:19:05,061
‫הייתי רוצה שהוא יקדיש קצת יותר זמן‬
‫לעיצוב הטבעת והמעמד.‬

309
00:19:05,145 --> 00:19:07,439
‫הוא עשה עבודה טובה על הלהבות.‬

310
00:19:07,522 --> 00:19:12,110
‫שאר ההרכבה נראית קצת פזיזה ומחופפת.‬

311
00:19:12,194 --> 00:19:16,281
‫לא ברור לי למה יש כף מתחת לחישוק.‬

312
00:19:17,449 --> 00:19:18,491
‫גם לי לא.‬

313
00:19:18,992 --> 00:19:21,411
‫טוב, יש הרבה כלבים בים.‬

314
00:19:24,206 --> 00:19:27,626
‫לקחת את הכדור למגרש שלך.‬
‫-יפה.‬

315
00:19:29,961 --> 00:19:31,463
‫זאת היצירה של דן.‬

316
00:19:31,546 --> 00:19:35,634
‫זה נראה לי כמו חתיכת זכוכית אחת.‬

317
00:19:35,717 --> 00:19:37,969
‫הגוף הוא חתיכת זכוכית אחת‬

318
00:19:38,053 --> 00:19:40,513
‫הכדורים והתרבוש נפרדים.‬

319
00:19:40,597 --> 00:19:45,143
‫אבל כולם חוברו חמים, כך זה נראה.‬
‫אז הכול נעשה בבת אחת בסטודיו.‬

320
00:19:45,685 --> 00:19:48,188
‫טכנית, זה הרבה דברים ללהטט ביניהם.‬

321
00:19:48,688 --> 00:19:51,399
‫יכולתי לחיות בלי הדמעות.‬
‫-הדמעות?‬

322
00:19:52,275 --> 00:19:53,693
‫אפילו לא ראיתי אותן.‬

323
00:19:53,777 --> 00:19:59,157
‫העצבות והכאב כבר עוברים‬
‫מהדוב עם הכובע הזה,‬

324
00:19:59,241 --> 00:20:01,743
‫והצורך לרקוד ולשיר כדי לשרוד.‬

325
00:20:01,826 --> 00:20:04,871
‫אולי הדמעות קצת בכוח?‬

326
00:20:07,374 --> 00:20:11,544
‫הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר.‬
‫זו היצירה של ג'ון מורן.‬

327
00:20:12,629 --> 00:20:16,549
‫יש לי תחושה למי הוא מרמז כאן.‬

328
00:20:16,633 --> 00:20:17,842
‫מה את אומרת.‬

329
00:20:19,135 --> 00:20:21,930
‫המרקם ביצירה הזאת נפלא.‬

330
00:20:22,013 --> 00:20:25,809
‫מהקפלים בעור של הפיל, השיער,‬

331
00:20:25,892 --> 00:20:29,312
‫הבד של חליפת האמריקנה המקומטת שלו,‬

332
00:20:29,396 --> 00:20:35,151
‫זה מוסיף הרבה לאווירה הכללית‬
‫של הליצן הפוליטי.‬

333
00:20:35,235 --> 00:20:37,529
‫הוא ממש התעלה על עצמו כאן.‬

334
00:20:37,612 --> 00:20:40,782
‫זה מתיישר עם העבודה של ג'ון מורן.‬

335
00:20:40,865 --> 00:20:43,576
‫תמיד יש בה מסר פוליטי.‬

336
00:20:43,660 --> 00:20:47,664
‫אם נניח את הפוליטיקה בצד,‬
‫זו פשוט יצירה מעולה.‬

337
00:20:47,747 --> 00:20:49,624
‫אני מסכימה. כן.‬

338
00:20:51,167 --> 00:20:54,421
‫זאת הגברת החרדונית המזוקנת של מינהי.‬

339
00:20:54,504 --> 00:20:59,843
‫חרדונים מזוקנים הם מהלטאות‬
‫האהובות עליי. הם חמודים מאוד.‬

340
00:20:59,926 --> 00:21:05,348
‫המרקם מצוין. אני לא בטוחה,‬
‫מנקודת מבט אסתטית לחלוטין,‬

341
00:21:05,432 --> 00:21:09,352
‫שאני מעריצה שרופה של הצורות‬
‫שמרכיבות את הזקן.‬

342
00:21:09,436 --> 00:21:11,313
‫אני כן אוהבת את העיניים.‬

343
00:21:11,396 --> 00:21:15,400
‫והפיסול של הפנים יפה ממש.‬

344
00:21:15,483 --> 00:21:17,944
‫לא השתגעתי מהמראה של החצאית.‬

345
00:21:18,028 --> 00:21:21,614
‫היא קצת מסיחה את הדעת, אולי אפילו משתלטת.‬

346
00:21:21,698 --> 00:21:24,659
‫היא לוקחת קצת תשומת לב מהפיסול של הראש.‬

347
00:21:25,577 --> 00:21:28,705
‫אני לא יודע, אני חולק על כולם.‬
‫-אוי לא. בסדר.‬

348
00:21:28,788 --> 00:21:32,625
‫לדעתי זה מעולה. השילוב של המרקם והצבע…‬

349
00:21:32,709 --> 00:21:35,920
‫החצאית הזאת מזכירה לי צווארון של ליצן.‬

350
00:21:36,004 --> 00:21:38,715
‫עוברת הרגשה כיפית ושובבית מאוד, כמו הקרקס.‬

351
00:21:39,424 --> 00:21:40,633
‫נכון, כן.‬

352
00:21:40,717 --> 00:21:43,428
‫מה אתן אומרות? לקרוא לנפחי הזכוכית?‬

353
00:21:43,511 --> 00:21:46,056
‫אני שמחה שלא אמרת, "הכניסו את הליצנים."‬

354
00:21:52,145 --> 00:21:53,772
‫אני לחוץ באתגר הזה.‬

355
00:21:53,855 --> 00:21:57,942
‫אבל אני לחוץ בכל האתגרים.‬
‫בתור אומן, אני תמיד חשוף.‬

356
00:21:58,860 --> 00:22:02,864
‫כשאני מנסה ליצור יצירה שמעבירה מסר מסוים,‬

357
00:22:02,947 --> 00:22:07,660
‫אני יכולה להצליח בטירוף‬
‫או לנחול כישלון חרוץ.‬

358
00:22:08,787 --> 00:22:13,083
‫לא יהיה נעים לחזור הביתה, אבל עשיתי‬
‫כמיטב יכולתי. זה כל מה שאני יכול לבקש.‬

359
00:22:14,167 --> 00:22:18,755
‫אומנים, אין ספק שהיצירות שלכם בגלריה‬
‫גרמו לקרקס להתעורר לחיים.‬

360
00:22:18,838 --> 00:22:22,592
‫התרשמתי מהצבעים החיים והבוהקים,‬

361
00:22:22,675 --> 00:22:28,098
‫וזיהיתי הרבה מוטיבים מסורתיים‬
‫של קרקס. כל הכבוד.‬

362
00:22:28,598 --> 00:22:31,851
‫דן, ספר לנו איך ניגשת לאתגר הזה.‬

363
00:22:31,935 --> 00:22:35,313
‫החלטתי להישען על החוויה האישית שלי.‬

364
00:22:35,397 --> 00:22:40,527
‫במיוחד באווירה הזאת, זה יותר מחזה ראווה‬
‫ממה שהייתי עושה בדרך כלל.‬

365
00:22:40,610 --> 00:22:46,282
‫חשבת לשים את הפסים‬
‫של הכדור הגדול יותר בזווית‬

366
00:22:46,366 --> 00:22:48,076
‫כדי לתת לו תנועה?‬

367
00:22:48,159 --> 00:22:53,373
‫רציתי לשים את הדוב‬
‫במרכז נקודת חיבור המוטות,‬

368
00:22:53,456 --> 00:22:55,708
‫חשבתי שזה ייתן אחידות לעיצוב.‬

369
00:22:55,792 --> 00:23:01,089
‫בעיניי עשית עבודה נהדרת על הדוב‬
‫ועל כל האביזרים השונים.‬

370
00:23:01,172 --> 00:23:03,299
‫הייתי סקרנית לגבי הדמעות.‬

371
00:23:03,383 --> 00:23:05,677
‫זה מעין דמעות של ליצן.‬

372
00:23:05,760 --> 00:23:10,223
‫הדוב אוהב לרקוד, אבל הוא‬
‫מאוכזב מכך שהוא חייב לחבוש תרבוש.‬

373
00:23:11,683 --> 00:23:12,517
‫תודה, דן.‬

374
00:23:13,351 --> 00:23:14,519
‫טרנטון.‬

375
00:23:14,602 --> 00:23:18,106
‫האש נראתה מעולה. אהבתי אותה מאוד.‬

376
00:23:18,189 --> 00:23:20,733
‫בראש הטבעת יש חיבור.‬

377
00:23:20,817 --> 00:23:23,319
‫מה דעתך על החיבור של הטבעת עצמה?‬

378
00:23:24,154 --> 00:23:25,905
‫הוא היה יכול להיות נקי יותר.‬

379
00:23:25,989 --> 00:23:30,160
‫נראה שהמעמד לטבעת האש הוא כפית.‬
‫תוכל לפרט על זה קצת?‬

380
00:23:30,243 --> 00:23:33,121
‫זה קשור אליי ולמקום שממנו התחלתי.‬

381
00:23:33,204 --> 00:23:36,291
‫אני לא מגיע מרקע ש…‬

382
00:23:36,374 --> 00:23:38,835
‫נולדת עם כפית כסף בפה.‬
‫-כפית כסף.‬

383
00:23:38,918 --> 00:23:40,044
‫זה מייצג את זה.‬

384
00:23:40,128 --> 00:23:45,758
‫זה מה שהופך אותנו לקהילה נהדרת,‬
‫אנחנו באים מרקעים שונים,‬

385
00:23:45,842 --> 00:23:48,511
‫אבל אנחנו מדברים באותה שפה, שפת הזכוכית.‬

386
00:23:48,595 --> 00:23:51,181
‫תודה, טרנטון.‬
‫-תודה.‬

387
00:23:51,264 --> 00:23:52,515
‫מינהי.‬

388
00:23:52,599 --> 00:23:54,309
‫אני מתה על המרקם ביצירה שלך.‬

389
00:23:54,392 --> 00:23:58,229
‫אני תוהה למה הלכת על הבליטות המחודדות.‬

390
00:23:58,313 --> 00:24:04,652
‫חשבתי על לעמוד על שלך,‬
‫בנוגע לדברים שהופכים אותך לשונה,‬

391
00:24:04,736 --> 00:24:09,574
‫ובמיוחד החרדון המזוקן,‬
‫הוא מתנפח כשהוא מרגיש מאוים.‬

392
00:24:10,200 --> 00:24:11,534
‫תודה, מינהי.‬
‫-תודה.‬

393
00:24:12,035 --> 00:24:13,369
‫ג'ון מורן.‬

394
00:24:13,453 --> 00:24:16,956
‫רציתי ליצור קריקטורה של פוליטיקאי‬

395
00:24:17,040 --> 00:24:20,376
‫אבל להכניס מוטיבים שאפשר למצוא‬
‫בדימוים ששייכים לקרקס‬

396
00:24:20,460 --> 00:24:22,795
‫ובכך לבקר קצת את הקרקס הפוליטי.‬

397
00:24:23,296 --> 00:24:28,635
‫כשאתה יוצר יצירה כזו, אתה מודאג מכך‬
‫שזה יכול להרחיק אנשים מסוימים?‬

398
00:24:28,718 --> 00:24:32,514
‫בכל פעם שאני עושה עבודה פוליטית,‬
‫הרעיון הוא לפתוח בשיחה.‬

399
00:24:32,597 --> 00:24:37,602
‫אני לא חושב שזה מרחיק.‬
‫אבל כמובן, זה לא תלוי בי.‬

400
00:24:38,102 --> 00:24:39,896
‫תודה, ג'ון.‬
‫-תודה.‬

401
00:24:41,105 --> 00:24:45,485
‫נשמח לשמוע מג'ון שרווין,‬
‫הידוע בכינויו "וולטר סוס הים"‬

402
00:24:46,152 --> 00:24:51,157
‫רציתי לגלם את וולטר‬
‫כבחור שממש רוצה להצליח,‬

403
00:24:51,241 --> 00:24:52,909
‫אבל הוא ממשיך להיכשל.‬

404
00:24:52,992 --> 00:24:57,288
‫ולהפנים את זה, לא לוותר, לשרוד את המפלות.‬

405
00:24:57,372 --> 00:25:01,668
‫בטח בתעשייה שלך, הזכוכית, וגם בשלי, הקרקס,‬

406
00:25:01,751 --> 00:25:03,628
‫אתה תיכשל הרבה.‬

407
00:25:03,711 --> 00:25:07,549
‫כל הזמן אנשים אומרים שאתה‬
‫לא יכול לעשות שום דבר, או שאתה זקן מדי.‬

408
00:25:07,632 --> 00:25:09,759
‫סוס הים שלך נוגע בי.‬

409
00:25:10,343 --> 00:25:11,469
‫תודה, אני שמח.‬

410
00:25:12,053 --> 00:25:17,100
‫אני חושבת שהביצוע ביצירה הזאת‬
‫הוא כנראה הטוב ביותר שראינו ממך.‬

411
00:25:17,183 --> 00:25:20,853
‫אתה מרוצה מאיך שזה יצא?‬
‫-אני מעריך את המחמאה.‬

412
00:25:20,937 --> 00:25:23,773
‫אני מרוצה מאוד מהתוצאה. כן.‬

413
00:25:24,566 --> 00:25:27,110
‫תודה, אומנים. ניקח רגע להתלבט.‬

414
00:25:31,614 --> 00:25:35,577
‫היה לנו סוס ים וכלב ים.‬
‫קשה לא להשוות ביניהם.‬

415
00:25:36,077 --> 00:25:40,248
‫כאומן אתה רוצה לנצח באתגר,‬
‫אבל אני רק רוצה לשרוד לסיבוב הבא.‬

416
00:25:41,040 --> 00:25:45,461
‫עשיתי כמיטב יכולתי.‬
‫אני מקווה שגם השופטים ירגישו כך.‬

417
00:25:45,962 --> 00:25:49,257
‫כוונה טובה. אולי זה לא הובן כמו שצריך.‬

418
00:25:49,924 --> 00:25:56,764
‫אם היצירה הזאת תשלח אותי הביתה,‬
‫אני יודעת שעמדתי על שלי, מבחינה אמנותית.‬

419
00:25:58,016 --> 00:26:02,687
‫תודה שחיכיתם. הגענו להחלטה.‬
‫המנצח באתגר היום…‬

420
00:26:06,232 --> 00:26:07,150
‫הוא ג'ון.‬

421
00:26:11,362 --> 00:26:12,530
‫שרווין.‬

422
00:26:13,656 --> 00:26:15,783
‫תודה, חבר'ה. איזה יופי.‬

423
00:26:16,618 --> 00:26:17,660
‫זה לקח זמן.‬

424
00:26:18,161 --> 00:26:21,164
‫אבל נחמד להציג עבודה מבין הטובות שיצרתי‬

425
00:26:21,247 --> 00:26:23,541
‫ושיעריכו אותה. אני מרגיש טוב.‬

426
00:26:23,625 --> 00:26:24,959
‫חיכינו לזה.‬

427
00:26:29,714 --> 00:26:33,801
‫ג'ון שרווין, זכית ביתרון האחרון בתחרות,‬

428
00:26:33,885 --> 00:26:34,802
‫והוא‬

429
00:26:35,345 --> 00:26:39,390
‫ייחשף באתגר הבא. כרגיל.‬

430
00:26:42,143 --> 00:26:44,270
‫ועכשיו, האומן שלא ניפח לנו את הסכך‬

431
00:26:44,354 --> 00:26:47,148
‫ושעליו לעזוב מייד את הסטודיו…‬

432
00:26:52,612 --> 00:26:53,780
‫הוא טרנטון.‬

433
00:26:54,989 --> 00:26:56,991
‫תודה. אני מסכים עם ההחלטה הזו.‬

434
00:26:57,075 --> 00:26:59,702
‫בבקשה תיפרד מהחברים ותעזוב את הסטודיו.‬

435
00:27:01,496 --> 00:27:04,457
‫התחרות הזאת לא מיועדת לבעלי לב חלש.‬

436
00:27:04,540 --> 00:27:07,877
‫המקום הזה הביא אותי לצניעות וענווה.‬

437
00:27:07,960 --> 00:27:09,420
‫בבקשה, אחי.‬
‫-תודה.‬

438
00:27:11,130 --> 00:27:14,550
‫דן נתן לי תליון. אני מוסר לו תודה.‬

439
00:27:14,634 --> 00:27:16,219
‫יש לזה משמעות רבה עבורי.‬

440
00:27:16,302 --> 00:27:21,391
‫לקבל משהו שמישהו‬
‫הכין בידיים שווה יותר מכסף עבורי.‬

441
00:27:50,461 --> 00:27:55,967
‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬