1
00:00:06,382 --> 00:00:07,925
‫זרקו חול, סיד וסודה…‬

2
00:00:08,009 --> 00:00:09,135
‫- סדרה של NETFLIX -‬

3
00:00:09,218 --> 00:00:11,387
‫לתוך כבשן בחום 1,000 מעלות צלזיוס‬

4
00:00:11,471 --> 00:00:13,723
‫ותקבלו זכוכית נוזלית.‬

5
00:00:14,223 --> 00:00:18,311
‫נפחי זכוכית מיומנים אוספים‬
‫את התערובת המותכת בעזרת צינורות חלולים‬

6
00:00:18,394 --> 00:00:22,607
‫וכשהם נושפים, הזכוכית מתנפחת‬
‫לצורת בועה שניתן לעצב ולפסל.‬

7
00:00:23,107 --> 00:00:25,651
‫הכלים והטכניקות קיימים עוד מהתקופה הרומית,‬

8
00:00:25,735 --> 00:00:26,986
‫אבל אנחנו עומדים‬

9
00:00:27,653 --> 00:00:28,571
‫להגביר את החום.‬

10
00:00:29,197 --> 00:00:31,657
‫חזרנו לסטודיו ניפוח הזכוכית‬
‫הגדול ביותר בארה"ב‬

11
00:00:32,450 --> 00:00:34,410
‫כדי לצפות בעשרה אומנים יוצאי דופן‬

12
00:00:35,953 --> 00:00:38,498
‫נלחמים אש באש.‬

13
00:00:38,581 --> 00:00:39,957
‫עכשיו הכיף מתחיל.‬

14
00:00:42,210 --> 00:00:43,294
‫לך עד הסוף או לך הביתה.‬

15
00:00:43,377 --> 00:00:44,754
‫ועם סיכון גדול…‬

16
00:00:44,837 --> 00:00:46,047
‫אלוהים.‬

17
00:00:46,130 --> 00:00:48,966
‫תנוח על הספסל.‬
‫-אני תמיד מתחיל בכל הכוח.‬

18
00:00:49,050 --> 00:00:50,259
‫באה תמורה גדולה.‬

19
00:00:50,343 --> 00:00:51,511
‫כן, מותק.‬

20
00:00:51,594 --> 00:00:53,971
‫מי שישרוד את התחרות הלוהטת שלנו,‬

21
00:00:54,055 --> 00:00:56,390
‫יזכה בחבילת פרסים משנת חיים‬

22
00:00:56,474 --> 00:01:00,311
‫שתבסס את שמו ברחבי העולם כאלוף הזכוכית.‬

23
00:01:00,394 --> 00:01:03,856
‫אני ניק יוהאס. תתכוננו, ה"מנפחים"‬
‫עומדים להדהים אתכם.‬

24
00:01:09,487 --> 00:01:13,783
‫נפחי זכוכית! מזל טוב, אתם ארבעת האחרונים.‬

25
00:01:16,702 --> 00:01:18,704
‫ארבעת האחרונים זה לא מספיק.‬

26
00:01:19,330 --> 00:01:21,582
‫המטרה היא להגיע לגמר. לכן אני כאן.‬

27
00:01:21,666 --> 00:01:22,834
‫- ג'ון ש', 32 -‬

28
00:01:22,917 --> 00:01:27,338
‫נשארו ארבעה אומנים מדהימים.‬
‫אני לא יודע מה יקרה, אבל אני אלחם עד הסוף.‬

29
00:01:27,421 --> 00:01:29,215
‫- ג'ון מ', 42‬
‫פסל/בעל סטודיו -‬

30
00:01:30,716 --> 00:01:31,717
‫- ניק יוהאס‬
‫מנחה -‬

31
00:01:31,801 --> 00:01:35,972
‫אתם אומנים מדהימים. אבל אנחנו יודעים‬
‫שלא הגעתם רחוק כל כך לבדכם.‬

32
00:01:36,764 --> 00:01:38,266
‫נתתם השראה ותמיכה זה לזה…‬

33
00:01:38,349 --> 00:01:39,308
‫- קתרין גריי -‬

34
00:01:39,392 --> 00:01:40,643
‫לאורך התחרות.‬

35
00:01:40,726 --> 00:01:44,063
‫שלא לדבר על החברים והמשפחה‬
‫שתומכים בכם בבית.‬

36
00:01:44,647 --> 00:01:46,899
‫אני מתגעגע לילדים שלי. דיברתי איתם אתמול.‬

37
00:01:46,983 --> 00:01:49,694
‫מרתה, החברה שלי, תומכת בי.‬

38
00:01:49,777 --> 00:01:54,115
‫היא דואגת שדברים יתפקדו בסטודיו‬
‫כדי לתת לי הזדמנות להיות כאן.‬

39
00:01:54,615 --> 00:01:58,911
‫עבודת צוות זה כל העניין.‬
‫זה מביא אותנו לאתגר הבא.‬

40
00:01:59,579 --> 00:02:02,915
‫היום ארבעתכם תחולקו לשני צוותים.‬

41
00:02:04,458 --> 00:02:07,587
‫אתגר קבוצתי.‬
‫אני אוהבת לשתף פעולה עם אנשים.‬

42
00:02:07,670 --> 00:02:11,215
‫אני מתרגשת, קצת לחוצה.‬

43
00:02:12,383 --> 00:02:17,263
‫ג'ון שרווין.‬
‫כמנצח באתגר האחרון, זכית ביתרון.‬

44
00:02:17,889 --> 00:02:21,017
‫זה אומר שאתה יכול לבחור‬
‫עם מי אתה רוצה לעבוד.‬

45
00:02:21,642 --> 00:02:23,102
‫באמת?‬
‫-באמת.‬

46
00:02:23,895 --> 00:02:27,607
‫זה לא קל. כולם טובים. מה עושים?‬

47
00:02:27,690 --> 00:02:30,067
‫אין תשובה לא נכונה.‬
‫-לא.‬

48
00:02:30,151 --> 00:02:31,611
‫אין תשובה נכונה.‬

49
00:02:32,820 --> 00:02:36,032
‫היתרון שיש לג'ון, שם אותו בעמדת כוח.‬

50
00:02:36,741 --> 00:02:37,783
‫חרא.‬

51
00:02:38,451 --> 00:02:39,285
‫כן.‬

52
00:02:40,453 --> 00:02:41,662
‫טוב…‬

53
00:02:46,834 --> 00:02:49,212
‫ג'ון, רוצה שנעשה צוות ג'ון?‬

54
00:02:49,295 --> 00:02:51,964
‫בטח. צוות ג'ון.‬
‫-בוא נלך על צוות ג'ון.‬

55
00:02:52,048 --> 00:02:54,717
‫אנחנו נעבוד טוב ביחד.‬
‫גם אני הייתי בוחר בג'ון.‬

56
00:02:56,135 --> 00:02:59,639
‫זה אומר שדן ומינהי, אתם תעבדו יחד.‬

57
00:02:59,722 --> 00:03:01,515
‫צוות סיאטל. קדימה.‬

58
00:03:03,100 --> 00:03:06,771
‫אני מרוצה ממה שיצא. זה מה שאני הייתי בוחר.‬

59
00:03:06,854 --> 00:03:09,649
‫נשאר לראות אם זה יעבוד לטובתי.‬

60
00:03:09,732 --> 00:03:14,528
‫מי שיעזור לקתרין לשפוט את העבודות שלכם,‬
‫הם השופטים האורחים שלנו, ברבים…‬

61
00:03:14,612 --> 00:03:15,655
‫טוב.‬

62
00:03:15,738 --> 00:03:19,867
‫צמד שהוא מעצמת זכוכית,‬
‫רובין וג'וליה רוג'רס.‬

63
00:03:23,496 --> 00:03:28,251
‫העבודות המשותפות של רובין וג'וליה‬
‫הוצגו בכל רחבי אמריקה הצפונית,‬

64
00:03:28,334 --> 00:03:30,586
‫כולל במוזיאון קרייזלר לאומנות,‬

65
00:03:30,670 --> 00:03:35,716
‫שם רובין הוא מנהל הסדנאות בסטודיו‬
‫וג'וליה היא מרצה מן החוץ.‬

66
00:03:35,800 --> 00:03:39,553
‫למוזיאון קרייזלר יש מוניטין רב‬
‫בייצור ובאומנות זכוכית.‬

67
00:03:39,637 --> 00:03:43,849
‫בנוסף על כך, שניהם אומנים מוכשרים להפליא.‬

68
00:03:44,558 --> 00:03:46,811
‫ג'וליה ואני עזרנו זה לזה במשך שנים,‬

69
00:03:46,894 --> 00:03:52,275
‫אבל לעבוד על יצירה בשיתוף פעולה‬
‫כשני אומנים זה משהו אחר לגמרי.‬

70
00:03:53,234 --> 00:03:59,073
‫אנחנו רוצים שתיקחו שתי מילים נרדפות‬
‫שיתחברו לכדי יצירה אחת.‬

71
00:03:59,156 --> 00:04:00,908
‫נקי ופשוט.‬

72
00:04:01,742 --> 00:04:05,079
‫צמד המילים תלוי בכם, אבל הקריטריונים לא.‬

73
00:04:05,162 --> 00:04:06,163
‫אוקיי.‬

74
00:04:07,456 --> 00:04:08,582
‫- אתגר: צריך שניים -‬

75
00:04:08,666 --> 00:04:10,876
‫צוותים, יהיו לכם ארבע שעות לאתגר הזה.‬

76
00:04:10,960 --> 00:04:15,214
‫אתם תישפטו כצוות וגם בנפרד, על העיצוב,‬

77
00:04:15,298 --> 00:04:17,383
‫הרעיון והמיומנות הטכנית.‬

78
00:04:17,466 --> 00:04:19,760
‫הצוות המנצח יזכה בתואר "אלופי הניפוח".‬

79
00:04:20,720 --> 00:04:25,933
‫האומנים בצוות המפסיד יהיו בסכנה,‬
‫אבל רק אחד ילך הביתה.‬

80
00:04:26,517 --> 00:04:27,893
‫אוף.‬

81
00:04:27,977 --> 00:04:32,565
‫יש הרבה לחץ. אם החלק שלי ביצירה יישבר,‬
‫אני מאכזב את ג'ון.‬

82
00:04:32,648 --> 00:04:35,985
‫זה שם אותנו בתחתית.‬
‫אני לא רוצה את זה על הכתפיים.‬

83
00:04:37,320 --> 00:04:38,404
‫הזמן שלכם מתחיל…‬

84
00:04:41,407 --> 00:04:42,283
‫עכשיו.‬

85
00:04:42,366 --> 00:04:45,536
‫- עיצוב -‬

86
00:04:46,078 --> 00:04:47,663
‫צמדי מילים, מה אתה חושב?‬

87
00:04:48,247 --> 00:04:49,874
‫יש הרבה.‬

88
00:04:49,957 --> 00:04:51,042
‫"לאט ובזהירות."‬

89
00:04:51,125 --> 00:04:53,586
‫לוהט וחריף?‬
‫-לוהט וחריף.‬

90
00:04:53,669 --> 00:04:56,464
‫זה מוצא חן בעיניי. זה טוב.‬
‫-גם בעיניי. זה טוב.‬

91
00:04:56,964 --> 00:05:01,260
‫יהיו לנו להבות שעולות מעלה עם ריסטרה,‬

92
00:05:01,344 --> 00:05:04,764
‫שזה אשכול פלפלים חריפים‬
‫שיורד לכיוון הלהבות.‬

93
00:05:04,847 --> 00:05:07,141
‫אני אוהב את "בריא ושלם".‬

94
00:05:07,224 --> 00:05:10,394
‫יש איזו אגדה סקנדינבית, בשם "אוטיק הקטן".‬

95
00:05:10,478 --> 00:05:13,773
‫מסופר על אישה שלא יכולה להרות,‬
‫אז בעלה נותן לה גדם עץ,‬

96
00:05:13,856 --> 00:05:18,444
‫שמתעורר לחיים ואוכל אנשים. זו אגדה מחרידה.‬

97
00:05:18,527 --> 00:05:21,614
‫נוכל לעשות עם זה משהו.‬
‫-אני בהחלט אוהב את זה.‬

98
00:05:22,198 --> 00:05:26,577
‫אנחנו רוצים ליצור חתיכה אחת ביחד.‬
‫זה חשוב כשמשתפים פעולה.‬

99
00:05:26,660 --> 00:05:30,790
‫אני אעשה את הלהבות, רושפות, המון צבע.‬
‫-אני אעשה את הצ'ילי.‬

100
00:05:30,873 --> 00:05:35,461
‫דן פריידי הפיל פלפל על פיל מתפעל.‬

101
00:05:35,544 --> 00:05:37,671
‫דן פריידי הפיל פלפל על פיל מתפעל.‬

102
00:05:39,298 --> 00:05:42,676
‫אני יכול להתחיל ברעשן.‬
‫-אני יכול להכין את הגפיים.‬

103
00:05:42,760 --> 00:05:45,346
‫ואתה יכול להתמקד בראש ובגוף.‬

104
00:05:45,429 --> 00:05:48,891
‫זה זיווג משמיים. עם גוונים מהגיהינום.‬

105
00:05:51,477 --> 00:05:54,438
‫אי אפשר פשוט לתת לג'ונים לנצח. ג'ונים?‬

106
00:05:55,314 --> 00:05:58,859
‫- יצירה -‬

107
00:05:59,944 --> 00:06:01,654
‫את תשתמשי בכל האדומים.‬

108
00:06:01,737 --> 00:06:03,280
‫כן, אנחנו הולכים על חריף.‬

109
00:06:03,948 --> 00:06:04,824
‫טוב.‬

110
00:06:04,907 --> 00:06:07,493
‫נקפוץ ישר לעניין‬
‫כי יש לנו המון חלקים להכין.‬

111
00:06:08,285 --> 00:06:09,745
‫טוב. מתחילים.‬

112
00:06:13,624 --> 00:06:18,421
‫יש המון לחץ באתגר הזה.‬
‫הג'ונים בשוונג. הם ניצחו הרבה.‬

113
00:06:19,171 --> 00:06:21,465
‫אני מתרגשת לעבוד עם דן.‬

114
00:06:21,549 --> 00:06:24,635
‫קצת נפגעתי מזה שג'ון לא בחר בי,‬

115
00:06:24,718 --> 00:06:26,846
‫אבל אל תגידו לו שאמרתי את זה.‬

116
00:06:27,430 --> 00:06:28,305
‫- גרגירי זכוכית -‬

117
00:06:28,389 --> 00:06:29,723
‫אני אגלגל שלוש פעמים בלבן.‬

118
00:06:29,807 --> 00:06:34,019
‫ג'ון מכין את הרכב הצבע,‬
‫אז כשאני מתחיל לעבוד על החלקים שלי,‬

119
00:06:34,103 --> 00:06:35,896
‫יש לי הרכב מסוים לדבוק בו.‬

120
00:06:35,980 --> 00:06:41,360
‫מדובר באובייקט אחד, אז אנחנו כל הזמן‬
‫חוזרים ובודקים קנה מידה, גודל, צבע.‬

121
00:06:41,444 --> 00:06:43,446
‫זה נראה טוב.‬
‫-כן, אהבתי.‬

122
00:06:43,529 --> 00:06:45,698
‫יש תקשורת בלתי פוסקת.‬

123
00:06:50,870 --> 00:06:55,624
‫רובין וג'וליה, מה הכי טוב בעבודה כצמד?‬

124
00:06:55,708 --> 00:07:00,129
‫יש הרבה יתרונות.‬
‫אחד הוא שכשעובדים בו-זמנית,‬

125
00:07:00,212 --> 00:07:02,673
‫אפשר להספיק יותר בזמן קצר יותר.‬

126
00:07:03,883 --> 00:07:10,264
‫היום אני אחראית על הכנת "לוהט",‬
‫ודן מכין "חריף".‬

127
00:07:10,973 --> 00:07:15,186
‫ללוהט וחריף יש קורלציה‬
‫עם יצירת אומנות בזכוכית.‬

128
00:07:15,269 --> 00:07:18,689
‫הטמפרטורות והטיפוסים שמגיעים איתן,‬

129
00:07:18,772 --> 00:07:21,484
‫לדעתי זה צמד מילים מתאים.‬

130
00:07:22,067 --> 00:07:23,861
‫התוכנית שלנו היא "הפרד ומשול".‬

131
00:07:24,904 --> 00:07:27,072
‫אני אתמקד בלהבות.‬

132
00:07:28,157 --> 00:07:29,825
‫אני מכין פלפלי צ'ילי.‬

133
00:07:29,909 --> 00:07:33,621
‫אני מקווה להכין בין 15 ל-20 פלפלים.‬

134
00:07:33,704 --> 00:07:37,791
‫הדבר הראשון שאני אעשה הוא‬
‫להכין פלפל ואז להכין עוד פלפל‬

135
00:07:37,875 --> 00:07:39,335
‫לפני שאני מכין עוד פלפל.‬

136
00:07:39,835 --> 00:07:40,669
‫טמלה חריפה.‬

137
00:07:40,753 --> 00:07:42,129
‫- מספריים לחיתוך זכוכית חמה -‬

138
00:07:42,213 --> 00:07:46,842
‫דן ומינהי, אני קצת מלקה את עצמי,‬
‫כי זה צוות מעולה. אוף.‬

139
00:07:49,345 --> 00:07:54,725
‫מה לדעתם הדבר הכי מאתגר‬
‫כששני אומנים עובדים על יצירה אחת?‬

140
00:07:54,808 --> 00:07:59,772
‫אם שניים עושים חלקים לאותה יצירה‬
‫והפרופורציות לא נכונות, זה לא ישב טוב.‬

141
00:07:59,855 --> 00:08:03,526
‫זו יכולה להיות בעיה‬
‫עבור ג'ון שרווין וג'ון מורן.‬

142
00:08:03,609 --> 00:08:06,862
‫הם מכינים אלמנטים שיצטרכו להשתלב יחד.‬

143
00:08:06,946 --> 00:08:13,077
‫מינהי ודן מכינים‬
‫יצירות נפרדות שיתחברו בסוף.‬

144
00:08:15,329 --> 00:08:17,164
‫הרעיון שלנו הוא "בריא ושלם".‬

145
00:08:17,706 --> 00:08:20,417
‫רצינו ליצור גרסה דו-משמעית לזה.‬

146
00:08:20,501 --> 00:08:25,548
‫חשבנו על דמות מאגדה מפחידה‬
‫שנקראת "אוטיק הקטן".‬

147
00:08:25,631 --> 00:08:29,677
‫זה תינוק עץ שמתעורר לחיים‬
‫ואוכל כל מה שסביבו.‬

148
00:08:29,760 --> 00:08:31,428
‫- שולחן ברזל לעיצוב זכוכית -‬

149
00:08:31,512 --> 00:08:33,931
‫יש יותר סיכון בהכנת חתיכה אחת, מאשר כמה.‬

150
00:08:34,014 --> 00:08:36,809
‫אם נשבור חתיכה מבין כמה,‬
‫זה כזה, "נעשה עוד אחת".‬

151
00:08:36,892 --> 00:08:40,020
‫אבל שמנו את כל הביצים בסל אחד‬
‫כי האמנו ברעיון.‬

152
00:08:40,104 --> 00:08:44,275
‫הייתם אומרים שהיצירה‬
‫של ג'ון וג'ון קשה יותר לביצוע?‬

153
00:08:44,858 --> 00:08:49,947
‫כנראה. מה שאנחנו רואים עד כה‬
‫נראה תובעני יותר מבחינה טכנית.‬

154
00:08:50,030 --> 00:08:53,951
‫הסיכון גבוה יותר,‬
‫שהדברים לא יתחברו כמו שצריך בסוף.‬

155
00:09:01,083 --> 00:09:04,420
‫זו ההכנה של הפלפל לגבעול.‬

156
00:09:04,503 --> 00:09:08,090
‫אנחנו מכניסים את כפפות הקוולר‬
‫לתוך תבנית אלומיניום.‬

157
00:09:08,173 --> 00:09:13,887
‫זה נותן לי מספיק זמן ליצור את הלולאה‬
‫שבעזרתה נחבר את הפלפל לריסטרה.‬

158
00:09:15,806 --> 00:09:18,183
‫עד שאני אסיים הכפפה הזאת כבר תהפוך לעשן.‬

159
00:09:20,144 --> 00:09:25,816
‫אין לי מושג מה קורה בצד השני‬
‫של הסטודיו. אני רואה ענפים.‬

160
00:09:26,358 --> 00:09:28,777
‫ג'ון וג'ון נגד סיאטל.‬

161
00:09:28,861 --> 00:09:32,740
‫לא אכפת לי מה הם מכינים.‬
‫אני יודע שזה יהיה משהו מגניב.‬

162
00:09:32,823 --> 00:09:34,950
‫אז אני מנסה להפוך את שלנו למגניב.‬

163
00:09:35,034 --> 00:09:37,578
‫צוות ג'ון לניצחון.‬
‫-צוות ג'ון.‬

164
00:09:38,287 --> 00:09:39,204
‫מי?‬

165
00:09:42,041 --> 00:09:44,084
‫יהיה מבאס לחזור הביתה בשלב הזה.‬

166
00:09:45,586 --> 00:09:48,672
‫בשביל תינוק העץ, אני מתחיל עם רעשן החתול.‬

167
00:09:48,756 --> 00:09:53,135
‫אני צריך לסיים אותו בערך באותו זמן‬
‫שג'ון מסיים להכין את הזרוע,‬

168
00:09:53,218 --> 00:09:54,219
‫כדי להדביק אותם.‬

169
00:09:54,928 --> 00:09:59,266
‫הזרוע היא כמו ענף של עץ.‬
‫אז היא צריכה עוד ענפים שיהיו כמו אצבעות‬

170
00:09:59,350 --> 00:10:03,479
‫וכיפופים במקומות שבהם המרפק‬
‫או פרק כף היד יהיו, אבל לא אנושיים מדי.‬

171
00:10:03,562 --> 00:10:05,731
‫אני הולך על 20 ס"מ, בערך.‬

172
00:10:05,814 --> 00:10:09,568
‫כן. אני הולך על משהו כמו 12 ברעשן.‬

173
00:10:09,652 --> 00:10:12,071
‫אף פעם לא הכנתי רעשן לתינוק.‬

174
00:10:13,656 --> 00:10:16,909
‫אני אחבר את הרעשן‬
‫ואוודא שהענפים מכופפים סביבו.‬

175
00:10:16,992 --> 00:10:20,204
‫חשוב שיהיה חיבור חם בכף היד.‬

176
00:10:20,287 --> 00:10:23,749
‫זה ייתן את החיבור הכי יציב לרעשן.‬

177
00:10:23,832 --> 00:10:26,293
‫האצבעות שסביבו יוסיפו יציבות.‬

178
00:10:26,377 --> 00:10:27,670
‫טוב, לעצור.‬

179
00:10:32,800 --> 00:10:34,968
‫זה סיכון לחבר חם.‬

180
00:10:35,052 --> 00:10:35,928
‫להפוך.‬

181
00:10:36,011 --> 00:10:39,306
‫אם מדביקים חתיכה לא חמה מספיק‬
‫היא נופלת ונשברת.‬

182
00:10:39,390 --> 00:10:40,641
‫אין זמן לזה.‬

183
00:10:42,851 --> 00:10:44,186
‫מוזר כל כך, אני מת על זה.‬

184
00:10:44,895 --> 00:10:46,355
‫כן, אנחנו מכינים דברים!‬

185
00:10:47,356 --> 00:10:48,774
‫מכת חום ואז תישאר שם.‬

186
00:10:48,857 --> 00:10:49,817
‫רצינו משהו שיבלוט.‬

187
00:10:49,900 --> 00:10:51,235
‫- ג'ון מ'‬
‫23 שנות ניסיון -‬

188
00:10:51,318 --> 00:10:52,528
‫לדעתי זה עושה את זה.‬

189
00:10:54,363 --> 00:10:58,784
‫- הזמן שנותר‬
‫שלוש שעות -‬

190
00:11:04,832 --> 00:11:08,502
‫יש לנו כאן זכוכית מהממת.‬

191
00:11:09,962 --> 00:11:14,299
‫אני אוהבת לעבוד עם דן.‬
‫הוא אדיר ומוכשר כל כך.‬

192
00:11:14,383 --> 00:11:17,886
‫אני חושבת שהחלק הכי טוב הוא ההיכרות איתו‬

193
00:11:17,970 --> 00:11:19,972
‫והיכולת להרגיש קצת בבית.‬

194
00:11:20,055 --> 00:11:21,473
‫צוות סיאטל כאן.‬

195
00:11:21,557 --> 00:11:23,809
‫כן, שנינו גרים ועובדים בסיאטל.‬

196
00:11:24,435 --> 00:11:27,730
‫החוזקה של דן היא היכולת שלו‬

197
00:11:27,813 --> 00:11:32,484
‫ליצור צורות עדינות ומהממות.‬

198
00:11:32,568 --> 00:11:34,695
‫תודה. כן, אדיר.‬

199
00:11:34,778 --> 00:11:37,865
‫מה מצבך שם, מינהי?‬
‫-מתקדמת.‬

200
00:11:37,948 --> 00:11:40,534
‫כן, את בשוונג.‬

201
00:11:40,617 --> 00:11:44,705
‫מינהי יודעת לעבוד על פרטים קטנים,‬

202
00:11:44,788 --> 00:11:47,666
‫אבל היא מעולה גם בחתיכות גדולות.‬

203
00:11:47,750 --> 00:11:50,294
‫נחמד לראות טווח כישרון כזה רחב.‬

204
00:11:52,588 --> 00:11:53,422
‫להפוך.‬

205
00:11:55,174 --> 00:11:56,008
‫טוב.‬

206
00:12:08,645 --> 00:12:13,984
‫כמה קשה לנפחי הזכוכית שלנו‬
‫לעבור ממתחרים לחברי צוות?‬

207
00:12:14,067 --> 00:12:16,195
‫לא קשה כמו שעשויים לחשוב‬

208
00:12:16,278 --> 00:12:19,114
‫כי ניפוח זכוכית הוא ספורט קבוצתי מאוד.‬

209
00:12:19,198 --> 00:12:23,744
‫בדרך כלל נפחי זכוכית‬
‫מחבבים זה את זה ומפרגנים.‬

210
00:12:23,827 --> 00:12:29,082
‫אני בטוחה שזו הקלה לעבוד‬
‫עם מישהו ולא נגדו לשם שינוי.‬

211
00:12:29,166 --> 00:12:32,044
‫לרגע קט.‬
‫-באתגר הזה בלבד.‬

212
00:12:32,127 --> 00:12:34,087
‫ואז החבלה מתחילה.‬
‫-כן.‬

213
00:12:42,554 --> 00:12:45,349
‫אני צריך פתח קטן. אלה העיניים. רואים?‬

214
00:12:46,058 --> 00:12:48,310
‫החלק הבא שאני עובד עליו הוא הראש.‬

215
00:12:49,019 --> 00:12:50,646
‫כן. זה נראה טוב.‬

216
00:12:51,814 --> 00:12:54,566
‫אני מרוצה מהמרקם ומהצביעה.‬

217
00:12:54,650 --> 00:12:55,567
‫נראה חמוד.‬

218
00:12:55,651 --> 00:12:58,695
‫הוא נראה בדיוק כמו מה שדיברנו עליו.‬

219
00:13:00,197 --> 00:13:02,241
‫חבר'ה, נשארו לנו שעתיים!‬

220
00:13:02,324 --> 00:13:04,117
‫שעתיים?‬

221
00:13:15,295 --> 00:13:18,090
‫שלום, קתרין.‬
‫-היי, ג'ון שרווין, מה שלומך?‬

222
00:13:18,173 --> 00:13:19,842
‫היום מעולה.‬
‫-כן?‬

223
00:13:19,925 --> 00:13:22,261
‫איך ההרגשה להגיע לרביעייה הסופית?‬

224
00:13:22,344 --> 00:13:26,473
‫האמת שלא האמנתי שאגיע לפה.‬

225
00:13:26,557 --> 00:13:29,101
‫באמת, היה קשה בטירוף.‬

226
00:13:29,184 --> 00:13:30,811
‫אבל בדיוק ניצחת.‬

227
00:13:30,894 --> 00:13:33,230
‫זה היה כיף ממש, תודה רבה.‬

228
00:13:33,313 --> 00:13:35,482
‫זה היה מעולה.‬
‫-זה הכול בזכותי.‬

229
00:13:35,566 --> 00:13:38,110
‫מעולה. כן.‬
‫-אני צוחקת, כולם.‬

230
00:13:39,152 --> 00:13:41,530
‫זה נתן לך יותר ביטחון פה?‬

231
00:13:41,613 --> 00:13:46,451
‫זה עזר קצת. זה גורם לי להרגיש…‬
‫אני מסוגל. זה בסדר.‬

232
00:13:47,202 --> 00:13:50,831
‫לדעתך מה שאתה וג'ון מכינים‬
‫נותן לכם סיכוי לניצחון נוסף?‬

233
00:13:50,914 --> 00:13:55,752
‫אני מקווה. אנחנו בטח נספיק בזמן.‬
‫פשוט יש לנו כל כך הרבה מה לעשות.‬

234
00:13:55,836 --> 00:13:58,881
‫אני אתן לך להמשיך.‬
‫-תודה שקפצת לביקור.‬

235
00:13:58,964 --> 00:14:00,883
‫אוקיי. בהצלחה.‬
‫-תודה.‬

236
00:14:04,553 --> 00:14:05,929
‫היי, דן. מה נשמע?‬

237
00:14:06,013 --> 00:14:09,892
‫מתחמם פה קצת.‬
‫-כן? אתה ומינהי מסיאטל.‬

238
00:14:09,975 --> 00:14:14,730
‫עבדתם יחד בעבר?‬
‫-כן, עבדנו במפעל ביחד.‬

239
00:14:14,813 --> 00:14:19,484
‫לא נראה שאתם מדברים הרבה בזמן העבודה.‬
‫לכל אחד יש את המשימה שלו.‬

240
00:14:19,568 --> 00:14:22,487
‫וזה שונה מאיך שהג'ונים עובדים.‬

241
00:14:22,571 --> 00:14:24,531
‫אתם הולכים על כמות?‬
‫-כן.‬

242
00:14:24,615 --> 00:14:27,993
‫אני רוצה להיות מסוגל לראות‬
‫את היצירה ממרחק שישה מטרים.‬

243
00:14:28,076 --> 00:14:32,706
‫אני אפסיק "להתפלפל" איתך.‬
‫-נחמד. לקחתי. תודה.‬

244
00:14:43,508 --> 00:14:45,886
‫השלב הבא הוא לעבוד על הטורסו,‬

245
00:14:45,969 --> 00:14:49,056
‫שאליו נחבר את הגפיים שלנו.‬

246
00:14:50,641 --> 00:14:55,145
‫זה חלק חשוב מהיצירה,‬
‫על אף שהוא נראה די קטן.‬

247
00:14:55,228 --> 00:14:58,357
‫להפוך.‬
‫-זה נראה טוב. אנחנו מתקרבים.‬

248
00:14:58,857 --> 00:15:02,319
‫נשארו 60 דקות לאתגר הזה.‬

249
00:15:02,402 --> 00:15:03,278
‫בסדר.‬

250
00:15:03,362 --> 00:15:06,448
‫דן, אתה יודע כמה פלפלים הכנת?‬

251
00:15:06,531 --> 00:15:08,784
‫נקווה שמספיק. הפסקתי לספור.‬

252
00:15:08,867 --> 00:15:10,285
‫כן, גם אני הפסקתי לספור.‬

253
00:15:10,369 --> 00:15:13,789
‫הפלפלים, חלקם משני איסופים, וחלקם משלושה.‬

254
00:15:13,872 --> 00:15:18,377
‫אני מקווה שהבדלי הגודל האלה‬
‫ייראו מגניב כקבוצה.‬

255
00:15:18,460 --> 00:15:21,171
‫זו חוות פלפלים.‬

256
00:15:23,048 --> 00:15:25,968
‫צריך להתכונן להרכבה.‬
‫-קדימה.‬

257
00:15:26,051 --> 00:15:28,011
‫קדימה.‬
‫-יאללה.‬

258
00:15:28,720 --> 00:15:34,101
‫זה רגע האמת. להרכיב הכול יחד‬
‫כדי לראות אם עשינו את זה כמו שצריך.‬

259
00:15:34,768 --> 00:15:37,062
‫תוודא שזה ממש צמיגי.‬
‫-בסדר.‬

260
00:15:38,397 --> 00:15:39,606
‫זה עסיסי, אחי.‬

261
00:15:40,440 --> 00:15:43,568
‫הרגל הזאת קצרה יותר,‬
‫אז אני לא אדחוף אותה עמוק כל כך.‬

262
00:15:43,652 --> 00:15:45,445
‫אין זמן לטעויות.‬

263
00:15:45,529 --> 00:15:49,992
‫דברים ישתבשו אם החתיכה לא חמה מספיק‬
‫או חמה מדי, ואז מאבדים שליטה.‬

264
00:15:50,075 --> 00:15:52,160
‫זה משהו שאנחנו צריכים להיזהר ממנו.‬

265
00:15:52,244 --> 00:15:53,078
‫מכת חום.‬

266
00:15:53,161 --> 00:15:56,665
‫בשלב הזה בתחרות,‬
‫אם זה נשבר, אני הולך הביתה.‬

267
00:15:57,165 --> 00:16:00,544
‫לדעתי כדאי לדחוף את הרגליים קצת קדימה.‬
‫-בסדר.‬

268
00:16:00,627 --> 00:16:02,004
‫הוא יושב ישר,‬

269
00:16:02,087 --> 00:16:04,589
‫ואנחנו צריכים שהוא יטה ככה.‬
‫-כן.‬

270
00:16:05,674 --> 00:16:07,384
‫לדחוף.‬

271
00:16:08,510 --> 00:16:09,636
‫תמשיך לדחוף.‬
‫-כן.‬

272
00:16:13,557 --> 00:16:15,767
‫לדעתי הוא נראה טוב ככה.‬

273
00:16:15,851 --> 00:16:19,396
‫ברגע שחיברנו את הרגליים,‬
‫ראינו שהפרופורציות נכונות.‬

274
00:16:19,479 --> 00:16:23,191
‫הוא נראה בדיוק כמו שהוא אמור להיראות,‬
‫ממש מפחיד ומוזר.‬

275
00:16:23,275 --> 00:16:24,234
‫בסדר, מגניבוש.‬

276
00:16:25,193 --> 00:16:26,945
‫יש עוד מה לעשות. בוא נתקדם.‬

277
00:16:27,988 --> 00:16:32,075
‫נשארה פחות משעה.‬
‫אני מתחיל להרגיש את הלחץ. כן.‬

278
00:16:33,160 --> 00:16:39,082
‫אני מרכיבה צורות מנופחות זו על זו‬
‫כדי ליצור שכבות שונות ללהבה.‬

279
00:16:39,166 --> 00:16:44,379
‫זו שכאן היא החלק הפנימי,‬
‫החלק הזעיר ביותר בלהבה.‬

280
00:16:44,463 --> 00:16:46,882
‫החלק הכי חם בלהבה שלי הוא לבן.‬

281
00:16:46,965 --> 00:16:48,592
‫תחשבו על מתכת מלובנת.‬

282
00:16:48,675 --> 00:16:51,720
‫הלבן ששם, זה הפנים? יפה.‬

283
00:16:52,637 --> 00:16:57,059
‫בעיניי יש הרבה יופי בפשטות,‬
‫אז לשם אנחנו מכוונים.‬

284
00:16:59,227 --> 00:17:01,688
‫נשארו 30 דקות לאתגר שלכם.‬

285
00:17:02,731 --> 00:17:03,899
‫בדיוק בזמן.‬

286
00:17:03,982 --> 00:17:08,653
‫אני רוצה שכשאתה נותן מכה לניתוק‬
‫תניח את החתיכה על הספסל.‬

287
00:17:08,737 --> 00:17:13,700
‫זה מלחיץ כשכל החלקים מחוברים חמים.‬

288
00:17:13,784 --> 00:17:15,702
‫עד למעלה. קצת. הנה. בסדר.‬

289
00:17:17,412 --> 00:17:19,706
‫כולם מרוכזים בטירוף ברגעים האלה.‬

290
00:17:19,790 --> 00:17:25,337
‫אם מפסיקים להסתכל על היצירה‬
‫למשך חצי שנייה, אפשר להעיף את אחת הזרועות.‬

291
00:17:25,837 --> 00:17:28,882
‫יש המון ריכוז. המתח די גבוה.‬

292
00:17:28,965 --> 00:17:29,841
‫להפוך.‬

293
00:17:29,925 --> 00:17:34,096
‫זה מה שקורה כששמים את כל הביצים בסל אחד,‬
‫דברים נהיים אינטנסיביים.‬

294
00:17:34,805 --> 00:17:37,390
‫אבל זה מרשים אם מצליחים, אני חייבת לומר.‬

295
00:17:39,476 --> 00:17:41,895
‫דן, נשארו רק 20 דקות!‬

296
00:17:45,315 --> 00:17:49,444
‫למען האמת, אני מודאג שאני לא מכין‬
‫את הדבר הכי מגניב ושאני אלך הביתה,‬

297
00:17:49,528 --> 00:17:54,157
‫כי הלהבות די מגניבות,‬
‫אבל הפלפלים נראים קצת שגרתיים.‬

298
00:17:54,241 --> 00:17:57,410
‫אבל אני מקווה שביחד כקבוצה, הם יפים.‬

299
00:17:57,994 --> 00:17:59,454
‫בואו נעבוד על הראש.‬

300
00:18:00,330 --> 00:18:01,957
‫צריך להיות פתח.‬

301
00:18:02,040 --> 00:18:03,416
‫יש פתח.‬
‫-כן.‬

302
00:18:04,126 --> 00:18:05,043
‫להפוך.‬

303
00:18:09,089 --> 00:18:09,923
‫לסובב.‬

304
00:18:10,882 --> 00:18:12,175
‫מכת חום.‬

305
00:18:13,552 --> 00:18:14,803
‫להרים.‬

306
00:18:16,596 --> 00:18:18,140
‫לדחוף את הראש למעלה.‬

307
00:18:19,432 --> 00:18:20,517
‫זהו. מושלם.‬

308
00:18:20,600 --> 00:18:24,521
‫נשארו עשר דקות, נפחים. נשארו רק עשר דקות.‬

309
00:18:24,604 --> 00:18:27,190
‫מרגישים את הלחץ? נשארו עשר דקות.‬

310
00:18:27,274 --> 00:18:31,695
‫תסובב קצת. ג'ון,‬
‫אתה מחזיק את כל החלקים יחד.‬

311
00:18:31,778 --> 00:18:33,613
‫הנה הצוואר. אחת, שתיים, שלוש.‬

312
00:18:38,368 --> 00:18:39,703
‫תכניסי את האחרון.‬

313
00:18:41,329 --> 00:18:44,791
‫בואו נשים את זה בתנור.‬
‫-יאללה, מינהי.‬

314
00:18:46,001 --> 00:18:47,043
‫כן!‬
‫-כן!‬

315
00:18:47,711 --> 00:18:48,545
‫לוהט!‬

316
00:18:49,212 --> 00:18:50,130
‫כל הכבוד.‬

317
00:18:50,213 --> 00:18:53,300
‫יפה, מינהי.‬
‫-אוקיי. כל הכבוד.‬

318
00:18:54,509 --> 00:18:55,427
‫היה כיף, ג'ון.‬

319
00:19:01,266 --> 00:19:03,518
‫- הצגה -‬

320
00:19:08,273 --> 00:19:10,609
‫הרעיון של היצירה שלנו היא "בריא ושלם?".‬

321
00:19:10,692 --> 00:19:14,112
‫זה תינוק עץ שמתעורר לחיים‬
‫ואוכל את כל מה שסביבו.‬

322
00:19:16,156 --> 00:19:17,532
‫- "מיליון יחידות סקוביל" -‬

323
00:19:17,616 --> 00:19:21,369
‫לריסטרה וללהבות יש קשר לקהילה‬

324
00:19:21,453 --> 00:19:25,665
‫ולקרבה שיש בין אומני זכוכית.‬

325
00:19:31,421 --> 00:19:34,674
‫ברוכים הבאים לגלריית "צמד חמד".‬

326
00:19:35,467 --> 00:19:38,803
‫זו היצירה של דן ומינהי, "לוהט וחריף".‬

327
00:19:39,846 --> 00:19:43,433
‫זה אדיר. הייתי רוצה את זה בבית שלי.‬

328
00:19:43,934 --> 00:19:49,689
‫אני מאוכזבת. מבחינה טכנית,‬
‫הם לא דחפו את עצמם רחוק במיוחד.‬

329
00:19:49,773 --> 00:19:53,318
‫הלוואי שהיו מקדישים קצת יותר זמן לכל אלמנט‬

330
00:19:53,401 --> 00:19:59,574
‫כדי להעצים את הריאליזם בפלפלים‬
‫או את קנה המידה של הלהבות.‬

331
00:19:59,658 --> 00:20:03,119
‫אולי הם גם היו יכולים להיות קרובים יותר.‬

332
00:20:03,995 --> 00:20:07,207
‫אבל יש דברים שאני‬
‫ממש מתרגש מהם ביצירה הזו.‬

333
00:20:07,290 --> 00:20:12,379
‫היא תופסת מקום בחלל.‬
‫הוא בוהקת מאוד ונמשכים אליה.‬

334
00:20:12,462 --> 00:20:13,463
‫- ג'וליה רוג'רס -‬

335
00:20:13,546 --> 00:20:15,674
‫אני נהנית מהמרקם שאני רואה בלהבות.‬

336
00:20:15,757 --> 00:20:19,511
‫הוא נותן הרגשה חמה, כמו אש, מעורפלת.‬

337
00:20:19,594 --> 00:20:24,307
‫מה שנחמד בלהבות האלה,‬
‫הוא שהן לא רק מה שרואים על פני השטח.‬

338
00:20:24,391 --> 00:20:28,561
‫אם מסתכלים פנימה, מבינים שיש כמה שכבות,‬

339
00:20:28,645 --> 00:20:32,148
‫והן מונחות זו על זו,‬
‫וזה ממש מענג עבור הצופה.‬

340
00:20:36,695 --> 00:20:40,991
‫זה של ג'ון שרווין וג'ון מורן,‬
‫"בריא ושלם?".‬

341
00:20:41,074 --> 00:20:42,367
‫סימן שאלה.‬

342
00:20:42,450 --> 00:20:45,203
‫היצור הוא בהשראת אגדה צ'כית.‬

343
00:20:46,037 --> 00:20:50,625
‫מבחינה רעיונית, אני ממש אוהב‬
‫את זה כי יש לזה הרבה רבדים.‬

344
00:20:50,709 --> 00:20:53,211
‫מבחינה טכנית, זו יצירה מעניינת מאוד.‬

345
00:20:53,295 --> 00:20:59,175
‫המרקם נפלא, כל החלקים‬
‫עובדים יחד מצוין, והיא מספרת סיפור.‬

346
00:20:59,676 --> 00:21:04,931
‫שמתי לב שהראש כהה יותר משאר תינוק העץ.‬

347
00:21:05,015 --> 00:21:08,059
‫הם לא עשו עבודה טובה בהתאמת הצבעים שם.‬

348
00:21:08,143 --> 00:21:12,272
‫זה יצור מחריד למראה, אבל מרתק כל כך.‬

349
00:21:13,064 --> 00:21:15,942
‫אני חייב לומר שמבחינת המראה‬
‫זה לא מרשים במיוחד‬

350
00:21:16,026 --> 00:21:20,405
‫בהשוואה ליצירה של מינהי ודן.‬

351
00:21:20,488 --> 00:21:24,743
‫זה פשוט… זה תינוק ענף קטן.‬

352
00:21:24,826 --> 00:21:28,496
‫בעיניי זה מעין ממתק לעיניים שממש קל לאהוב.‬

353
00:21:28,580 --> 00:21:32,625
‫אולי בשביל זה צריך קצת יותר זמן כדי להבין.‬

354
00:21:32,709 --> 00:21:34,669
‫היו לנו הרבה דעות.‬

355
00:21:34,753 --> 00:21:37,839
‫בואו נדבר עם נפחי הזכוכית.‬
‫-בואו נכניס אותם.‬

356
00:21:42,552 --> 00:21:44,888
‫התחרות הזאת קשה. כולנו רוצים לנצח.‬

357
00:21:44,971 --> 00:21:49,476
‫אני אמשיך לנסות להתקדם,‬
‫אבל כל אומן כאן ינסה להתקדם.‬

358
00:21:50,643 --> 00:21:57,108
‫הקרבתי הרבה כדי להגיע לנקודה הזאת,‬
‫אבל אני לא מוכנה לעזוב.‬

359
00:21:57,192 --> 00:22:00,487
‫אני אצא מהדלת רק אם מישהו‬
‫ידחוף אותי החוצה.‬

360
00:22:01,529 --> 00:22:05,617
‫בשביל האתגר הזה, הייתם צריכים‬
‫לעבוד כצוות כדי ליצור יצירה אחת.‬

361
00:22:05,700 --> 00:22:10,747
‫התרשמנו מאוד משתי הגישות השונות‬
‫שכל צוות בחר.‬

362
00:22:11,498 --> 00:22:15,794
‫גישה אחת הייתה מילולית יותר,‬
‫והשנייה הייתה מושגית יותר.‬

363
00:22:16,753 --> 00:22:20,965
‫דן ומינהי, נשמח לשמוע עוד‬
‫על היצירה המשותפת שלכם.‬

364
00:22:21,049 --> 00:22:25,178
‫קיווינו להכין יצירה שקל להתחבר אליה,‬

365
00:22:25,261 --> 00:22:29,140
‫בעלת צבע נועז שממלאת את החלל.‬

366
00:22:29,224 --> 00:22:35,355
‫הצבעים הבהירים והתצוגה‬
‫הופכים אותה למיצב נהדר. נגיש מאוד.‬

367
00:22:35,438 --> 00:22:39,776
‫האם זה מייצג את הטוב ביותר שלכם?‬

368
00:22:39,859 --> 00:22:43,113
‫זה מה שאהבתי באתגר הזה, לעבוד עם מינהי‬

369
00:22:43,196 --> 00:22:48,284
‫ולאחד כוחות ולהכניס את הכישרון‬
‫של שנינו לתוך יצירה אחת.‬

370
00:22:48,368 --> 00:22:51,830
‫אם היית יכול לשנות דבר אחד עכשיו,‬
‫יש משהו שהיית משנה?‬

371
00:22:51,913 --> 00:22:52,789
‫עוד.‬

372
00:22:54,916 --> 00:22:58,420
‫יש גבול למה שאפשר להכין בזמן מוקצב,‬

373
00:22:58,503 --> 00:23:00,964
‫ודחפנו כדי להכין כמה שיכולנו.‬

374
00:23:01,047 --> 00:23:05,218
‫כיוונתי ל-20 פלפלי צ'ילי,‬
‫ונראה לי שהכנתי 19, אז…‬

375
00:23:06,094 --> 00:23:07,679
‫לא בדיוק, אבל סבבה.‬

376
00:23:08,430 --> 00:23:10,348
‫ג'ון וג'ון.‬

377
00:23:10,432 --> 00:23:12,142
‫ספרו לנו על היצירה שלכם.‬

378
00:23:12,225 --> 00:23:16,271
‫יצרנו ילד עץ קטן, "אוטיק הקטן".‬

379
00:23:16,896 --> 00:23:22,193
‫רצינו לשחק עם הסגנונות של שנינו,‬
‫אז ידענו שהוא יהיה חמוד וקריפי,‬

380
00:23:22,277 --> 00:23:24,696
‫וכך סיפור האגדה התעורר לחיים.‬

381
00:23:25,196 --> 00:23:28,741
‫תוכלו לספר לנו איך בחרתם להציג‬
‫את היצירה הזאת?‬

382
00:23:28,825 --> 00:23:32,370
‫לא רצינו אותו בקו העיניים.‬
‫כי זה ילד שלא אמור להיראות מאיים.‬

383
00:23:32,454 --> 00:23:37,167
‫הצבנו אותו נמוך יותר כדי שיהיה צריך‬
‫להתכופף אליו כדי להיכנס לכל הפרטים.‬

384
00:23:37,250 --> 00:23:40,003
‫הכן נהפך למעין ספה או ספסל.‬

385
00:23:40,086 --> 00:23:43,590
‫כך שהוא מסביר פנים,‬
‫אפילו שמדובר במפלצת מאיימת.‬

386
00:23:43,673 --> 00:23:45,008
‫אני אוהב אותו ממש.‬

387
00:23:46,176 --> 00:23:50,138
‫הצבע על הראש כהה יותר מהגוף.‬

388
00:23:50,221 --> 00:23:51,514
‫זה היה מכוון?‬

389
00:23:51,598 --> 00:23:55,435
‫השתמשנו באותו הרכב צבע,‬
‫כשעברנו מפסל מוצק לפסל מנופח.‬

390
00:23:55,518 --> 00:23:59,147
‫הוא קצת כהה יותר משרצינו,‬
‫אבל בשלב הזה כבר לא הייתה דרך חזרה.‬

391
00:23:59,647 --> 00:24:01,858
‫תודה, ג'ון וג'ון.‬
‫-תודה.‬

392
00:24:01,941 --> 00:24:02,775
‫תודה.‬

393
00:24:03,401 --> 00:24:06,196
‫תודה לכם, אומנים. ניקח כמה דקות להתלבט.‬

394
00:24:09,073 --> 00:24:10,700
‫אני רוצה ללכת עד הסוף.‬

395
00:24:10,783 --> 00:24:14,370
‫הייתה לזה הרבה יותר השפעה,‬
‫לקנה המידה הגדול ולצבע.‬

396
00:24:14,996 --> 00:24:18,708
‫עשינו מה שבאנו לעשות.‬
‫עשינו את הכי טוב בעינינו.‬

397
00:24:18,791 --> 00:24:22,420
‫לדעתי הם הקשו על עצמם‬
‫יותר ממה שהם היו צריכים.‬

398
00:24:22,504 --> 00:24:24,297
‫יש לי עבודה לעשות כאן.‬

399
00:24:24,380 --> 00:24:25,924
‫כן, זה לא נגמר.‬

400
00:24:27,050 --> 00:24:29,427
‫תודה שחיכיתם. הגענו להחלטה.‬

401
00:24:30,845 --> 00:24:32,764
‫הצוות המנצח היום…‬

402
00:24:39,145 --> 00:24:40,605
‫הם ג'ון וג'ון.‬

403
00:24:40,688 --> 00:24:42,315
‫טוב.‬

404
00:24:43,233 --> 00:24:44,442
‫כן.‬
‫-כן.‬

405
00:24:44,526 --> 00:24:47,237
‫צוות ג'ון לניצחון. תמיד אמרנו.‬
‫-צוות ג'ון לניצחון.‬

406
00:24:51,115 --> 00:24:53,576
‫על הגיליוטינה נמצאים דן ומינהי.‬

407
00:24:53,660 --> 00:24:55,995
‫עשינו כמיטב יכולתנו.‬

408
00:24:56,871 --> 00:25:00,542
‫דן ומינהי, כצוות, לא ניפחתם לנו את הסכך.‬

409
00:25:01,209 --> 00:25:03,711
‫אז נסתכל על ביצועים אישיים.‬

410
00:25:04,212 --> 00:25:07,090
‫דן. למה אתה צריך להישאר בתחרות?‬

411
00:25:07,173 --> 00:25:11,803
‫הרעיון באתגר הזה הוא לשתף פעולה‬
‫ולעשות את המוטל עליך.‬

412
00:25:11,886 --> 00:25:15,014
‫עשיתי את החלק שלי בעבודה היטב.‬
‫-מינהי?‬

413
00:25:15,098 --> 00:25:18,977
‫אני מרגישה שניצלתי את תכונות הזכוכית.‬

414
00:25:20,061 --> 00:25:25,275
‫רציתי להדגיש את האור ואת שקיפות החומר.‬

415
00:25:25,358 --> 00:25:29,946
‫אם אשאר כאן, אוכל להמשיך לדחוף‬

416
00:25:30,029 --> 00:25:32,991
‫ולהרחיב את האופקים שלי.‬

417
00:25:33,074 --> 00:25:34,242
‫תודה.‬

418
00:25:34,325 --> 00:25:35,493
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

419
00:25:35,994 --> 00:25:39,080
‫האומן שהולך הביתה היום הוא…‬

420
00:25:44,335 --> 00:25:45,461
‫אף אחד.‬

421
00:25:51,175 --> 00:25:52,010
‫יש.‬

422
00:25:53,595 --> 00:25:58,933
‫החלטנו שלשניכם מגיעה הזדמנות‬
‫לאתגר נוסף כיחידים.‬

423
00:25:59,017 --> 00:26:00,935
‫ניקח את זה, נכון?‬
‫-כן.‬

424
00:26:01,019 --> 00:26:03,062
‫תזכו להמשיך לנפח.‬

425
00:26:03,146 --> 00:26:07,859
‫וכולכם עדיין מתחרים‬
‫על חבילת הפרסים בשווי 60 מיליון דולר‬

426
00:26:07,942 --> 00:26:11,529
‫ועל התואר הנחשק, "אלוף הזכוכית".‬

427
00:26:11,613 --> 00:26:13,948
‫ייתכן שאתם מסתכלים על השניים האחרונים.‬

428
00:26:14,032 --> 00:26:15,658
‫כן, זה יהיה בסדר מבחינתי.‬

429
00:26:17,744 --> 00:26:19,078
‫זה יהיה נורא.‬

430
00:26:19,662 --> 00:26:21,914
‫נתראה באתגר הבא.‬
‫-אוקיי.‬

431
00:26:46,439 --> 00:26:51,944
‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬