1
00:00:06,340 --> 00:00:07,467
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:07,550 --> 00:00:08,551
‫העונה ב"מנפחים"‬

3
00:00:10,303 --> 00:00:13,389
‫עשרה נפחי זכוכית מוכשרים מרחבי העולם‬

4
00:00:13,473 --> 00:00:15,516
‫הגיעו לסטודיו הזכוכית הגדול ביותר בארה"ב.‬

5
00:00:16,017 --> 00:00:17,310
‫בואו ננפח זכוכית!‬

6
00:00:17,894 --> 00:00:20,855
‫כשהם חמושים בצינורות ניפוח,‬
‫מוטות ברזל וכפות,‬

7
00:00:20,938 --> 00:00:23,775
‫הם נלחמו כדי לזכות בכסף ותהילה.‬

8
00:00:23,858 --> 00:00:25,526
‫תנוח על הספסל!‬
‫-אלוהים!‬

9
00:00:25,610 --> 00:00:26,819
‫כאוס!‬

10
00:00:26,903 --> 00:00:32,241
‫הזכוכית הכניעה את קלייר,‬
‫רוב, מאדי, ברנה, גרייס,‬

11
00:00:32,325 --> 00:00:37,038
‫טרנטון, דן וג'ון,‬
‫וכולם התבקשו לעזוב את הסטודיו.‬

12
00:00:39,248 --> 00:00:43,211
‫נותר אתגר אחד אחרון,‬
‫ורק מינהי וג'ון מורן נשארו.‬

13
00:00:43,878 --> 00:00:46,881
‫אם אוכתר כ"אלופת הזכוכית"‬
‫כל החיים שלי ישתנו.‬

14
00:00:46,964 --> 00:00:49,926
‫זה היה מסע אמוציונלי. זה סוריאליסטי.‬

15
00:00:50,009 --> 00:00:55,014
‫מי יוכתר כאלוף "מנפחים"‬
‫ויזכה בתואר "אלוף הזכוכית"?‬

16
00:00:56,015 --> 00:01:01,312
‫אני ניק יוהאס וזה פרק הגמר של "מנפחים".‬

17
00:01:07,068 --> 00:01:09,362
‫נפחי זכוכית, ברוכים הבאים לרגע המיוחל.‬

18
00:01:09,445 --> 00:01:10,530
‫- ניוק יוהאס‬
‫מנחה -‬

19
00:01:11,239 --> 00:01:12,198
‫הגמר.‬

20
00:01:12,281 --> 00:01:13,783
‫- מינהי, 33‬
‫אומנית הנצחה -‬

21
00:01:13,866 --> 00:01:15,868
‫עשיתי את זה.‬

22
00:01:16,786 --> 00:01:19,330
‫הבוקר אמרתי, "יש לי סיכוי‬
‫של 50 אחוז לנצח".‬

23
00:01:19,413 --> 00:01:21,165
‫- ג'ון מ', 42‬
‫פסל/בעל סטודיו -‬

24
00:01:21,791 --> 00:01:23,126
‫זה לא נקלט עדיין.‬

25
00:01:24,877 --> 00:01:29,423
‫ג'ון, מינהי, גברתם על שמונה‬
‫נפחי זכוכית מדהימים אחרים‬

26
00:01:29,507 --> 00:01:33,678
‫וצלחתם תשעה אתגרים כדי להיות כאן, עכשיו.‬

27
00:01:34,387 --> 00:01:36,430
‫זה עדיין משהו שאני לא מצליח לתפוס.‬

28
00:01:37,265 --> 00:01:40,852
‫נתתי את כל כולי לתחרות הזאת.‬

29
00:01:40,935 --> 00:01:43,146
‫ועכשיו, לאתגר האחרון.‬

30
00:01:44,105 --> 00:01:45,773
‫דלתות הגלריה, היפתחו.‬

31
00:01:50,069 --> 00:01:55,950
‫לראות את הגלריה הריקה‬
‫זה כמו לראות קנבס ענק וחלק.‬

32
00:01:56,033 --> 00:02:00,663
‫אני לא יודע אם זה מוצא חן בעיניי‬
‫או שזה מפחיד אותי.‬

33
00:02:00,746 --> 00:02:04,458
‫לכל אחד מכם יש שמונה שעות‬
‫למלא מחצית מהגלריה.‬

34
00:02:05,251 --> 00:02:09,297
‫האתגר הוא ליצור מיצב זכוכית‬
‫מגובש, מקורי, וסוחף…‬

35
00:02:09,380 --> 00:02:10,715
‫- אתגר: אלוף הזכוכית -‬

36
00:02:10,798 --> 00:02:12,508
‫שינפח לכולם את הסכך.‬

37
00:02:14,177 --> 00:02:15,595
‫- קתרין גריי‬
‫שופטת הבית -‬

38
00:02:15,678 --> 00:02:17,346
‫נושא המיצב תלוי בכם לחלוטין,‬

39
00:02:17,430 --> 00:02:21,601
‫אבל אנחנו מצפים מכם להפגין כישרון טכני‬

40
00:02:21,684 --> 00:02:23,811
‫יחד עם אמירה אישית וחזקה.‬

41
00:02:23,895 --> 00:02:24,729
‫כן.‬

42
00:02:24,812 --> 00:02:26,814
‫בלי לחץ. יהיה בסדר.‬

43
00:02:27,773 --> 00:02:32,570
‫אתם מתחרים לא רק‬
‫על חבילת פרסים בשווי 60,000 דולר‬

44
00:02:32,653 --> 00:02:36,782
‫שכוללת התמחות במוזיאון קורנינג לזכוכית,‬
‫בעל השם העולמי.‬

45
00:02:36,866 --> 00:02:40,995
‫המיצב המנצח גם יוצג ב"קורנינג".‬

46
00:02:41,704 --> 00:02:47,585
‫להציג עבודה ב"קורנינג" זו אחת ממטרות חיי.‬
‫היא ברשימת המשאלות.‬

47
00:02:48,294 --> 00:02:51,547
‫לשניכם יש הזדמנות להגשים את החלום הזה.‬

48
00:02:52,215 --> 00:02:55,885
‫אני רוצה את זה כל כך. זה כל מה‬
‫שחשבתי עליו מאז שנרשמתי לתוכנית.‬

49
00:02:56,385 --> 00:03:01,307
‫מי שתעזור לשפוט את המיצבים היא האוצרת‬
‫בתחום זכוכית עכשווית ומודרנית‬

50
00:03:01,390 --> 00:03:04,518
‫במוזיאון קורנינג, סוזי סילברט.‬

51
00:03:08,606 --> 00:03:09,982
‫סוזי סילברט זה לא צחוק.‬

52
00:03:10,733 --> 00:03:15,821
‫אני מעריצה אותה כל כך.‬
‫אני מרגישה קצת מוכת סנוורים.‬

53
00:03:16,322 --> 00:03:18,491
‫אני יודעת כמה המעמד הזה מלחיץ.‬

54
00:03:18,574 --> 00:03:21,869
‫אז הבאתי שישה אסיסטנטים תותחים‬
‫ממוזיאון קורנינג לזכוכית…‬

55
00:03:21,953 --> 00:03:23,162
‫- סוזי סילברט‬
‫אוצרת -‬

56
00:03:23,246 --> 00:03:25,957
‫מעולה.‬
‫-כדי שיעזרו לכם ליצור את היצירות שלכם‬

57
00:03:26,040 --> 00:03:28,209
‫ולהגשים את החזון שלכם.‬

58
00:03:28,292 --> 00:03:34,632
‫תישפטו על העיצוב, הרעיון‬
‫וההצגה הכוללת של המיצב שלכם,‬

59
00:03:34,715 --> 00:03:38,511
‫כמו גם על אוסף העבודות שלכם ב"מנפחים".‬

60
00:03:39,929 --> 00:03:41,973
‫מוכנים להתחיל?‬
‫-כן.‬

61
00:03:42,807 --> 00:03:44,308
‫קדימה.‬

62
00:03:44,392 --> 00:03:45,559
‫הזמן שלכם מתחיל…‬

63
00:03:48,145 --> 00:03:49,522
‫עכשיו.‬

64
00:03:51,857 --> 00:03:54,652
‫- עיצוב -‬

65
00:03:55,319 --> 00:03:58,239
‫האתגר הזה חשוב לי.‬
‫אני בהחלט מרגיש יותר לחץ.‬

66
00:03:58,322 --> 00:04:01,492
‫אני ממש מתרגשת לעבוד אתכם.‬

67
00:04:01,575 --> 00:04:03,869
‫מבקשים מאיתנו הרבה.‬

68
00:04:03,953 --> 00:04:08,249
‫כאילו, "תעשו את הדבר הכי טוב שעשיתם בחיים,‬
‫אבל יש לכם רק שמונה שעות.‬

69
00:04:08,332 --> 00:04:09,166
‫בהצלחה."‬

70
00:04:12,670 --> 00:04:18,259
‫זו רטרוספקטיבה בתמונות על עבודתם‬
‫של ג'ון ומינהי בתשעת האתגרים.‬

71
00:04:18,342 --> 00:04:20,845
‫ג'ון דבק במה שהוא יודע.‬

72
00:04:20,928 --> 00:04:25,266
‫הוא לא דחף את עצמו מחוץ לקופסה כמו מינהי.‬

73
00:04:25,349 --> 00:04:30,396
‫הייתה התקדמות באופן שבו‬
‫היא ניגשה לחומר בכל אתגר.‬

74
00:04:31,230 --> 00:04:33,399
‫למי לדעתך יש יתרון?‬

75
00:04:33,482 --> 00:04:38,863
‫בכנות, ברגע שמגיעים לגמר,‬
‫צריך רעיון, עיצוב, טכניקה,‬

76
00:04:38,946 --> 00:04:42,408
‫כל הדברים האלה.‬
‫שניהם טובים מאוד בכל התחומים.‬

77
00:04:42,491 --> 00:04:44,452
‫לשניהם יש סיכוי לנצח.‬

78
00:04:44,535 --> 00:04:45,536
‫אני מסכימה.‬

79
00:04:45,619 --> 00:04:46,454
‫- בדיוק כמותו -‬

80
00:04:46,537 --> 00:04:49,165
‫ג'ון עקבי בסגנון הפיסול הייחודי שלו,‬
‫ההצללה, וכו'.‬

81
00:04:49,248 --> 00:04:50,374
‫- התרחבות בלתי נמנעת -‬

82
00:04:50,458 --> 00:04:52,501
‫- בנעליים שלהם -‬

83
00:04:52,585 --> 00:04:55,546
‫אבל יש דברים שמינהי עושה, שהם מתקדמים…‬

84
00:04:55,629 --> 00:04:56,464
‫- אלמנה ולמה -‬

85
00:04:56,547 --> 00:04:57,465
‫- הביאו את האביר -‬

86
00:04:57,548 --> 00:04:59,383
‫והם מעניינים. יש לה ניצוץ.‬

87
00:04:59,467 --> 00:05:00,509
‫- פרח וקוץ בו -‬

88
00:05:00,593 --> 00:05:04,138
‫בעיניי זה ממש מעניין לראות‬
‫עד כמה האומנים האלה שונים.‬

89
00:05:05,306 --> 00:05:10,144
‫אני רוצה להשתמש ברצפה ולהכין‬
‫אבני ריצוף עגלגלות שיתחברו זו לזו.‬

90
00:05:10,227 --> 00:05:14,857
‫יצאו מהן שיחים, כמו דשא,‬
‫כאילו הם דוחפים את האדמה.‬

91
00:05:15,441 --> 00:05:20,071
‫אני רוצה לגרום לאנשים לחוות‬
‫את רגעי הגילוי של הרצפה הלבנה שנשברת‬

92
00:05:20,154 --> 00:05:21,739
‫וחושפת חיים שנמצאים מתחת.‬

93
00:05:22,239 --> 00:05:23,824
‫אנחנו הולכים בגדול.‬

94
00:05:23,908 --> 00:05:28,662
‫נעשה את זה כמה שיותר גדול‬
‫כדי שיהיה לזה נוכחות גדולה מאוד.‬

95
00:05:28,746 --> 00:05:31,082
‫המון צבע.‬

96
00:05:31,707 --> 00:05:34,752
‫נוסיף את הצבע עם מוריני.‬

97
00:05:34,835 --> 00:05:37,588
‫היצירה שלי תהיה ספרה‬

98
00:05:37,671 --> 00:05:42,635
‫שמייצגת את האש שבתוך הרוח שעולה למעלה.‬

99
00:05:43,135 --> 00:05:49,600
‫היא נמשכת למעלה מתוך זפת כזאת,‬
‫לכלוך כזה, ממקומות שונים.‬

100
00:05:49,683 --> 00:05:52,561
‫היא מדברת על לעלות מן האפר.‬

101
00:05:53,104 --> 00:05:56,107
‫תהיה כאן בובת ארנב.‬

102
00:05:56,190 --> 00:05:57,900
‫כאילו מישהו השליך אותה.‬

103
00:05:57,983 --> 00:06:00,736
‫הארנב אמור להיות צעצוע של ילד שנזרק.‬

104
00:06:00,820 --> 00:06:04,615
‫אבל צומח ממנו פרח, זה סמל ללידה ולגדילה.‬

105
00:06:05,116 --> 00:06:07,618
‫משהו מזה יהיה על כן או תלוי?‬

106
00:06:08,119 --> 00:06:10,496
‫לא. כל הרעיון ביצירה הזאת היא הרצפה.‬

107
00:06:10,579 --> 00:06:13,207
‫הכול יהיה על הקרקע.‬

108
00:06:13,290 --> 00:06:17,294
‫זה סיכון לא למלא את החלל בהרבה חפצים,‬

109
00:06:17,378 --> 00:06:19,588
‫אבל זה סיכון מחושב.‬

110
00:06:19,672 --> 00:06:23,592
‫לקראת הסוף, אני אצטרך את עזרת כולם‬

111
00:06:23,676 --> 00:06:26,971
‫שיכינו כמה שיותר מהשחור הזה‬
‫כך שזה יכסה את הרצפה.‬

112
00:06:27,555 --> 00:06:31,058
‫נראה שעומד להיות מאתגר.‬
‫-כן, נראה לי.‬

113
00:06:31,142 --> 00:06:33,144
‫יאללה.‬
‫-קדימה.‬

114
00:06:35,104 --> 00:06:38,607
‫- יצירה -‬

115
00:06:40,025 --> 00:06:41,777
‫זה החלק הכיפי.‬
‫-כן!‬

116
00:06:41,861 --> 00:06:42,903
‫קדימה.‬

117
00:06:49,743 --> 00:06:51,454
‫- טמפרטורת הכבשן‬
‫1,100 מעלות צלזיוס -‬

118
00:06:51,537 --> 00:06:52,538
‫אני בשיא ההתלהבות.‬

119
00:06:52,621 --> 00:06:54,623
‫כן!‬
‫-כן, אנחנו בתוך זה!‬

120
00:06:59,962 --> 00:07:01,547
‫אני אנהל את הצוות מ"קורנינג".‬

121
00:07:02,214 --> 00:07:06,343
‫אני אראה לטום ולאריק איך לגשת ללבנים.‬
‫ולתת להם לרוץ עם זה.‬

122
00:07:06,427 --> 00:07:09,597
‫אתה רוצה לתת לזה יותר מרקם.‬
‫תכה בחלק החיצוני.‬

123
00:07:09,680 --> 00:07:10,890
‫כן.‬

124
00:07:10,973 --> 00:07:13,559
‫אני אעבוד עם הלן על חלקי הארנב.‬

125
00:07:13,642 --> 00:07:16,937
‫המילוי יצא מממרכז הגוף או מהיד?‬

126
00:07:17,021 --> 00:07:18,856
‫כן. ממרכז הגוף.‬

127
00:07:19,523 --> 00:07:22,485
‫אני לא טוב בהכנת דיסקיות.‬
‫אז אריק יעשה את זה.‬

128
00:07:25,946 --> 00:07:26,864
‫אני מרגיש נהדר.‬

129
00:07:26,947 --> 00:07:28,532
‫זו הייתה תקופה טובה.‬

130
00:07:29,116 --> 00:07:34,580
‫האתגר הזה חשוב בטירוף.‬
‫כל מה שעשיתי היה כדי להיות כאן עכשיו.‬

131
00:07:35,456 --> 00:07:39,960
‫זו הרגשה מדהימה להיות בשלב הזה בתחרות.‬

132
00:07:40,878 --> 00:07:43,297
‫בעלי עודד אותי להגיש מועמדות.‬

133
00:07:44,256 --> 00:07:47,551
‫הוא הפסיד בקרב נגד הסרטן.‬

134
00:07:47,635 --> 00:07:52,306
‫אז אמרתי, "אני אעשה את זה".‬
‫ועכשיו, הגעתי לכאן.‬

135
00:07:55,184 --> 00:07:56,810
‫אל תשאירי נקודות קרות.‬

136
00:07:58,145 --> 00:07:59,271
‫אני לא מבטיחה כלום.‬

137
00:08:00,397 --> 00:08:03,442
‫סוזי, יש לך תחזית מי ינצח?‬

138
00:08:03,526 --> 00:08:07,488
‫לא, אין לי. לכן מוזר לי להיות כאן,‬

139
00:08:07,571 --> 00:08:11,325
‫כי אני לא באמת חושבת שיש מנצחים באומנות.‬

140
00:08:12,159 --> 00:08:15,204
‫לנצח באומנות זה לזכות ליצור‬
‫את העבודה שלך כל יום.‬

141
00:08:20,125 --> 00:08:23,837
‫בתחילת דרכי כאומנית, הייתי ציירת.‬

142
00:08:24,630 --> 00:08:29,927
‫ברגע שנכנסתי לסטודיו לזכוכית,‬
‫עזבתי הכול, לא ציירתי שוב לעולם.‬

143
00:08:30,678 --> 00:08:32,930
‫הכול סבב סביב זכוכית מאותו רגע.‬

144
00:08:34,014 --> 00:08:38,394
‫אנחנו אומרים שהפרס הזה משנה חיים.‬
‫עד כמה זה נכון?‬

145
00:08:38,477 --> 00:08:39,812
‫זה נכון מאוד.‬

146
00:08:40,729 --> 00:08:43,566
‫הפרס בסוף יהיה מדהים.‬

147
00:08:43,649 --> 00:08:49,613
‫אני עושה את זה כבר 20 שנה.‬
‫אין לי חסכונות, אין לי רכוש, אין לי כסף.‬

148
00:08:49,697 --> 00:08:51,657
‫שבאמת יהיה לי כסף בבנק‬

149
00:08:51,740 --> 00:08:55,995
‫ולעשות התמחות במקום כמו "קורנינג"‬
‫זה יהיה חלום שמתגשם.‬

150
00:08:57,162 --> 00:09:00,833
‫זה שינוי עצום עבור הרבה אומנים.‬

151
00:09:00,916 --> 00:09:01,959
‫מהר.‬

152
00:09:05,921 --> 00:09:08,257
‫- צוואר ניתוק‬
‫נקודת הניתוק הצרה ביותר -‬

153
00:09:08,340 --> 00:09:14,430
‫היצירה הזאת מייצגת את המסע שלי.‬
‫זה מייצג את הרצון שלי להמשיך.‬

154
00:09:15,097 --> 00:09:19,727
‫חשוב מאוד שהספרה תהיה צבעונית מאוד.‬
‫היא מייצגת תקווה.‬

155
00:09:20,519 --> 00:09:24,773
‫אני משתמשת בצבעים חמים.‬

156
00:09:24,857 --> 00:09:29,278
‫אדומים וצהובים,‬
‫שמראים את הרוח היוקדת הזאת.‬

157
00:09:29,903 --> 00:09:32,448
‫החלטתי להשתמש בטכניקת מוריני.‬

158
00:09:32,531 --> 00:09:36,160
‫- מוריני - דוגמאות מורכבות שנוצרות‬
‫ע"י חיתוך מוטות צבע לרוחב -‬

159
00:09:36,243 --> 00:09:39,538
‫אני משתמשת במוריני כדי ליצור‬
‫דוגמה די אחידה ועגולה.‬

160
00:09:42,041 --> 00:09:43,792
‫אני רואה הרבה מוטות שבורים.‬

161
00:09:44,293 --> 00:09:46,462
‫הוא כל הזמן נשבר. גם השני נשבר.‬

162
00:09:49,840 --> 00:09:51,175
‫זה לא אמור לקרות.‬

163
00:09:52,217 --> 00:09:55,220
‫יש תגובה בשילוב של הצבעים‬
‫עם הזכוכית השקופה‬

164
00:09:55,304 --> 00:09:58,098
‫שגורמת לזה להתנפץ.‬

165
00:09:58,182 --> 00:10:01,727
‫כן. זה משהו שקורה לפעמים, לצערי.‬

166
00:10:02,603 --> 00:10:07,441
‫אני חייבת לקבל החלטה לעשות פרסה.‬
‫הפסדתי שעתיים.‬

167
00:10:07,524 --> 00:10:13,781
‫אני ממשיכה באותה תוכנית, רק בצבעים שונים‬
‫ומקווה שיהיה לי מספיק זמן.‬

168
00:10:14,907 --> 00:10:18,994
‫- הזמן שנותר‬
‫שש שעות -‬

169
00:10:22,373 --> 00:10:24,750
‫כרגע אני מוסיף מרקם לארנב.‬

170
00:10:24,833 --> 00:10:27,920
‫אני רוצה שהוא ייראה כמו בובת פרווה.‬

171
00:10:28,003 --> 00:10:30,839
‫זה ייתן לו תחושה צמרירית.‬
‫-כן.‬

172
00:10:31,548 --> 00:10:34,510
‫הארנב אמור להיות צעצוע של ילד שנזרק.‬

173
00:10:34,593 --> 00:10:36,136
‫זה מדבר על אובדן התמימות.‬

174
00:10:37,471 --> 00:10:39,014
‫אבא שלי מת כשהייתי בן עשר.‬

175
00:10:39,098 --> 00:10:44,770
‫זה לא משהו שאני מדבר עליו הרבה,‬
‫אבל זה השפיע עליי בחיי.‬

176
00:10:45,813 --> 00:10:48,816
‫זה החלק ביצירה שהוא קתרטי בשבילי.‬
‫ככה אני מעבד הכול.‬

177
00:10:48,899 --> 00:10:50,734
‫- ציור בנקודות‬
‫טפיחה על זכוכית ליצירת מרקם -‬

178
00:10:50,818 --> 00:10:52,820
‫נראה לי שבגלל זה אני עושה את זה.‬

179
00:10:54,113 --> 00:10:57,157
‫זה ממש מה שדמיינתי.‬

180
00:11:06,750 --> 00:11:08,711
‫בעונה הזו, לראשונה,‬

181
00:11:08,794 --> 00:11:13,006
‫המיצג המנצח יוצג במוזיאון קורנינג לזכוכית.‬

182
00:11:13,090 --> 00:11:15,592
‫כמה השפעה יש לזה עבור אומן?‬

183
00:11:15,676 --> 00:11:18,137
‫אני מקווה שתהיה לזה השפעה גדולה מאוד.‬

184
00:11:18,220 --> 00:11:22,558
‫מוזיאון קורנינג לזכוכית הוא‬
‫מוזיאון הזכוכית הבולט בעולם.‬

185
00:11:23,058 --> 00:11:23,892
‫יופי.‬

186
00:11:23,976 --> 00:11:27,479
‫זו פלטפורמה מדהימה‬
‫שהרבה אומנים חולמים עליה.‬

187
00:11:27,563 --> 00:11:31,483
‫הכול מוביל לזה.‬
‫זה מה שחושבים עליו כל הזמן.‬

188
00:11:31,567 --> 00:11:36,447
‫לא חשבתי העובדה שיציגו את העבודה שלי‬
‫ב"קורנינג". אני לא רוצה לעשות נאחס.‬

189
00:11:45,664 --> 00:11:51,253
‫הצוות של ג'ון מקדיש הרבה זמן‬
‫להוספת מרקם על חלקים שונים.‬

190
00:11:51,336 --> 00:11:54,631
‫כאילו, המון זמן. אני מקווה שזה ישתלם.‬

191
00:11:54,715 --> 00:11:56,925
‫עד כה, עשיתי את הראש של הארנב.‬

192
00:11:57,009 --> 00:12:00,596
‫הכנו ערימת לבנים, וזה הגוף של הארנב.‬

193
00:12:01,096 --> 00:12:02,639
‫רק עוד קצת.‬

194
00:12:03,265 --> 00:12:04,683
‫זה באמת לוקח זמן.‬

195
00:12:04,767 --> 00:12:08,187
‫אני מאוד קפדן בעניין הצבעים.‬
‫אני רוצה לוודא שהם נכונים.‬

196
00:12:08,896 --> 00:12:11,482
‫רגע אני עושה את זה הפוך?‬

197
00:12:15,152 --> 00:12:16,695
‫הוא צריך להסתובב לצד השני.‬

198
00:12:17,279 --> 00:12:19,364
‫עשיתי את הראש כך שהוא מונח בצד אחד.‬

199
00:12:19,448 --> 00:12:22,659
‫ופיסלתי את הגוף מסתובב לכיוון השני.‬

200
00:12:23,160 --> 00:12:25,329
‫עשיתי טעות. אני מתקן אותה עכשיו.‬

201
00:12:26,413 --> 00:12:27,289
‫הנה.‬

202
00:12:28,207 --> 00:12:32,544
‫למרבה המזל, החתיכה כבר הייתה חמה,‬
‫אז הפכתי אותה לכיוון השני.‬

203
00:12:33,295 --> 00:12:36,840
‫אנחנו אומרים, "מה שהופך אותך‬
‫לאומן זכוכית זה לא מה שאתה יכול להכין‬

204
00:12:36,924 --> 00:12:38,133
‫אלא מה שאתה יכול לתקן".‬

205
00:12:39,927 --> 00:12:43,180
‫נתקלנו בבעיית התאמה.‬

206
00:12:45,140 --> 00:12:47,726
‫הצבעים החמים מתפוצצים,‬

207
00:12:47,810 --> 00:12:51,230
‫אז אנחנו צריכים להשתמש‬
‫בפלטת צבעים שונה עכשיו.‬

208
00:12:52,022 --> 00:12:57,236
‫עברתי לצבעים קרים‬
‫כמו כחולים וירוקים וסגולים.‬

209
00:12:58,529 --> 00:12:59,780
‫גם זה נשבר.‬

210
00:13:00,447 --> 00:13:03,492
‫זה לא טוב.‬
‫-מה קורה כאן?‬

211
00:13:03,575 --> 00:13:05,327
‫זה עושה את אותו הדבר.‬

212
00:13:05,410 --> 00:13:08,080
‫זה מתנפץ מבחוץ.‬
‫-כן.‬

213
00:13:08,580 --> 00:13:09,790
‫זה מטורף לאללה.‬

214
00:13:11,124 --> 00:13:13,293
‫אני אפילו לא יודעת מה להגיד.‬

215
00:13:14,378 --> 00:13:18,257
‫קורה שיש חוסר התאמה.‬
‫אבל זו אותה זכוכית שהשתמשנו בה כל הזמן.‬

216
00:13:18,340 --> 00:13:21,510
‫אני חושב שהיא השתמשה בה‬
‫באופן שונה ממה שעשינו עד כה.‬

217
00:13:21,593 --> 00:13:22,845
‫מה שלומך, מינהי?‬

218
00:13:24,096 --> 00:13:24,972
‫לא טוב.‬

219
00:13:25,472 --> 00:13:29,351
‫אני לא רוצה לנצח כי מינהי‬
‫לא הצליחה להכין את מה שהיא רצתה.‬

220
00:13:29,935 --> 00:13:31,687
‫אני רוצה שהיא תכין משהו אדיר.‬

221
00:13:33,438 --> 00:13:35,524
‫הרבה זמן בוזבז על זה.‬

222
00:13:36,984 --> 00:13:39,403
‫אני מרגישה מוצפת בטירוף.‬

223
00:13:40,654 --> 00:13:46,702
‫אני כבויה לחלוטין. אני לא מצליחה לחשוב‬
‫ואני לא יודעת מה לעשות.‬

224
00:13:50,706 --> 00:13:51,623
‫את מחזיקה מעמד?‬

225
00:13:55,127 --> 00:13:55,961
‫קטן עלייך.‬

226
00:13:57,504 --> 00:14:00,883
‫פשוט תפסיקי לאכול סרטים.‬
‫את תהיי בסדר. אוקיי?‬

227
00:14:00,966 --> 00:14:01,800
‫קטן עלייך.‬

228
00:14:03,343 --> 00:14:08,348
‫זה שקתרין אמרה לי שאני יכולה‬
‫לעשות את זה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה.‬

229
00:14:10,183 --> 00:14:11,351
‫טוב. בהצלחה.‬

230
00:14:13,061 --> 00:14:15,939
‫בשלב הזה, אני יודעת‬
‫שאני פשוט צריכה להתקדם.‬

231
00:14:17,107 --> 00:14:22,863
‫במקום להשתמש במוט צבע, שלא עובד,‬
‫אני צריכה להשתמש בגרגירים.‬

232
00:14:22,946 --> 00:14:25,824
‫אני עוברת ממוריני למוטות.‬

233
00:14:25,908 --> 00:14:28,076
‫- מוט‬
‫מקלות זכוכית דקים וצבעוניים -‬

234
00:14:28,160 --> 00:14:30,412
‫לפחות ככה נקבל את צבעי האש שלנו בחזרה.‬

235
00:14:30,495 --> 00:14:32,289
‫זה יהיה בסדר.‬

236
00:14:34,458 --> 00:14:39,046
‫עברו ארבע שעות ונשארו ארבע שעות.‬
‫אתם בחצי הדרך.‬

237
00:14:39,129 --> 00:14:39,963
‫מכת חום.‬

238
00:14:42,591 --> 00:14:44,384
‫תרפי.‬
‫-כן.‬

239
00:14:45,510 --> 00:14:47,471
‫היי, קתרין.‬
‫-היי, ג'ון.‬

240
00:14:47,554 --> 00:14:50,349
‫מה אתה מקווה להשיג ביצירה הזאת?‬

241
00:14:50,432 --> 00:14:53,644
‫אני רוצה שהיא תהיה סוחפת בצורה שונה מאוד.‬

242
00:14:53,727 --> 00:14:59,399
‫העניין הוא לא רק הזכוכית שבחלל,‬
‫אלא גם החלל עצמו.‬

243
00:14:59,483 --> 00:15:02,027
‫אתה חושב שזה מסוכן?‬

244
00:15:02,110 --> 00:15:07,240
‫אני קצת מבועת מזה.‬
‫אבל הלכתי עם תחושות הבטן שלי כל הזמן.‬

245
00:15:07,324 --> 00:15:09,326
‫האתגר האחרון חשוב לי מאוד,‬

246
00:15:09,409 --> 00:15:13,538
‫אז החלטתי להכין את היצירה‬
‫הכי קטנה שעשיתי בכל התחרות.‬

247
00:15:15,415 --> 00:15:18,377
‫אני לא אפריע לך. בהצלחה.‬
‫-תודה.‬

248
00:15:20,337 --> 00:15:25,008
‫- כפות שעם - משמשות להחלקה ושיטוח‬
‫בלי לשאוב חום מהזכוכית החמה -‬

249
00:15:27,844 --> 00:15:30,597
‫לי זה נראה כמו אש.‬

250
00:15:31,181 --> 00:15:38,021
‫בזמן שאני יוצרת עבודה שמדברת‬
‫על התגברות על אתגרים וקשיים בחיים,‬

251
00:15:38,105 --> 00:15:41,191
‫אני בעצמי עוברת את זה.‬

252
00:15:41,942 --> 00:15:45,112
‫זה בהחלט זמן לגאולה.‬

253
00:15:45,195 --> 00:15:48,699
‫זו הנקודה שבה אני נהיית חזקה‬
‫ואני ממשיכה בנחישות.‬

254
00:15:49,324 --> 00:15:54,871
‫האפשרות השנייה היחידה שלי היא להשתבלל.‬
‫ואני לא אעשה את זה.‬

255
00:15:55,872 --> 00:15:56,915
‫אני מתעלה.‬

256
00:15:57,416 --> 00:15:59,501
‫- הזמן שנותר‬
‫שלוש שעות -‬

257
00:15:59,584 --> 00:16:01,128
‫אני מרכיב את הארנב חם.‬

258
00:16:02,254 --> 00:16:03,296
‫למעלה.‬

259
00:16:03,380 --> 00:16:06,633
‫אני עושה את זה ככה כי זה נראה הכי טבעי.‬

260
00:16:07,634 --> 00:16:10,095
‫חשוב שהבובה הזאת תיראה ככה.‬

261
00:16:10,595 --> 00:16:11,430
‫אני אוהב את זה.‬

262
00:16:11,513 --> 00:16:12,889
‫הוא שוכב כמו שצריך.‬

263
00:16:14,182 --> 00:16:16,727
‫הצבעים נראים טוב. מגניב.‬

264
00:16:18,729 --> 00:16:20,814
‫אנחנו מכינים את הספרה הגדולה.‬

265
00:16:20,897 --> 00:16:23,108
‫זה לא מוריני, אבל זו פלטת הצבעים שלי.‬

266
00:16:23,191 --> 00:16:24,526
‫- מינהי‬
‫14 שנות ניסיון -‬

267
00:16:24,609 --> 00:16:26,903
‫והיא גדולה, נועזת.‬

268
00:16:26,987 --> 00:16:32,617
‫מהרבה בחינות, המסה המפותלת הזו טובה יותר.‬

269
00:16:32,701 --> 00:16:34,661
‫אז אני מרגישה טוב לגבי זה.‬

270
00:16:34,745 --> 00:16:36,705
‫טוב, כולם להרים ולמשוך.‬

271
00:16:37,622 --> 00:16:38,665
‫יופי.‬

272
00:16:42,544 --> 00:16:43,920
‫הנה היא הולכת.‬

273
00:16:44,004 --> 00:16:46,131
‫זה הדבר היחיד שיש לי בתנור ההרפיה.‬

274
00:16:46,214 --> 00:16:49,217
‫אני צריכה לעשות את כל השאר.‬

275
00:16:49,301 --> 00:16:53,305
‫- הזמן שנותר‬
‫שעה וחצי -‬

276
00:16:56,058 --> 00:16:58,435
‫אני צריך להכין את הפרח הקטן הזה.‬

277
00:16:58,518 --> 00:16:59,853
‫- מספריים לחיתוך זכוכית חמה -‬

278
00:16:59,936 --> 00:17:01,063
‫הוא יצא מהארנב.‬

279
00:17:01,146 --> 00:17:03,273
‫כשרק הגעתי לכאן, כולם הפחידו אותי.‬

280
00:17:03,356 --> 00:17:04,691
‫- ג'ון מ'‬
‫23 שנות ניסיון -‬

281
00:17:05,692 --> 00:17:08,445
‫אני רוצה להוכיח לעצמי ולעולם,‬

282
00:17:08,528 --> 00:17:12,074
‫שאם אשאר נאמן לעצמי‬
‫ואעשה דברים שחשובים לי,‬

283
00:17:12,157 --> 00:17:13,492
‫אז אני יכול לנצח.‬

284
00:17:14,159 --> 00:17:15,368
‫אני אוהב את זה מאוד.‬

285
00:17:16,703 --> 00:17:18,997
‫כולנו עובדים על האפלה.‬

286
00:17:20,082 --> 00:17:20,916
‫ביחד.‬

287
00:17:22,250 --> 00:17:24,711
‫זה חומר דמוי זפת‬

288
00:17:24,795 --> 00:17:29,174
‫שמנסה להטביע את הבועה המרכזית שלי‬
‫שמתרוממת ומתעלה.‬

289
00:17:30,300 --> 00:17:31,468
‫תפסת?‬
‫-תפסתי.‬

290
00:17:33,512 --> 00:17:39,017
‫הכנסתי עכשיו לתנור ההרפיה‬
‫את הטפטוף השחור הכי גדול ואפל שיש במיצב.‬

291
00:17:41,895 --> 00:17:44,689
‫נפחים, נשארו 45 דקות.‬

292
00:17:46,149 --> 00:17:49,361
‫החלק הכי חשוב יהיה להכין את החלקים הקטנים.‬

293
00:17:49,444 --> 00:17:51,988
‫יש לנו הרבה לעשות במעט זמן.‬

294
00:17:52,072 --> 00:17:54,407
‫אני לחוץ.‬

295
00:17:58,620 --> 00:17:59,704
‫להפוך.‬

296
00:18:01,581 --> 00:18:03,125
‫בסדר, מכת חום.‬

297
00:18:03,208 --> 00:18:04,042
‫כן.‬

298
00:18:05,377 --> 00:18:09,840
‫אז מה הופך מיצב למעולה בניגוד לרגיל?‬

299
00:18:09,923 --> 00:18:14,845
‫אם חושבים לא רק על הקומפוזיציה‬
‫של האובייקט, אלא איך להשתמש בחלל.‬

300
00:18:15,512 --> 00:18:18,974
‫לרוב האומנים קשה לעבוד בפורמט המיצב.‬

301
00:18:19,057 --> 00:18:23,186
‫צריך לחשוב על הרבה רכיבים, או כפילויות‬

302
00:18:23,270 --> 00:18:25,689
‫כדי ליצור נוכחות בחלל.‬

303
00:18:25,772 --> 00:18:29,401
‫ההתקנה, מהרבה בחינות,‬

304
00:18:29,484 --> 00:18:32,362
‫יכולה להיות קשה יותר מליצור את האובייקטים.‬

305
00:18:32,946 --> 00:18:35,115
‫זה דבר אחד להשתמש בכן.‬

306
00:18:35,198 --> 00:18:38,618
‫אבל זה משהו אחר לגרום לצופה‬
‫להרגיש שהוא נכנס לסביבה מסוימת.‬

307
00:18:42,289 --> 00:18:43,790
‫קדימה. ישר למטה.‬

308
00:18:44,291 --> 00:18:45,125
‫כן.‬

309
00:18:48,295 --> 00:18:52,257
‫אלה החלקים שצומחים בין הלבנים על האדמה.‬

310
00:18:52,841 --> 00:18:53,675
‫זה יהיה מגניב.‬

311
00:18:56,511 --> 00:18:58,680
‫אני ממש בקטע של השחור הצמיגי הזה.‬

312
00:19:02,642 --> 00:19:07,314
‫נשארה רבע שעה. בואו נכניס‬
‫את החלקים האחרונים לתנור ההרפיה.‬

313
00:19:07,397 --> 00:19:08,940
‫שיהיה חם ונוזלי?‬
‫-כן.‬

314
00:19:09,733 --> 00:19:12,777
‫כשהזמן מתחיל להתמעט,‬

315
00:19:12,861 --> 00:19:16,114
‫אני מרגישה שיש לי מספיק‬
‫כדי לראות את החזון שלי.‬

316
00:19:16,948 --> 00:19:20,744
‫אם זה יצא כמו שאני רואה את זה,‬
‫זו תהיה היצירה האהובה עליי בתחרות.‬

317
00:19:20,827 --> 00:19:24,206
‫אבל אני לא אדע אם זה עובד‬
‫עד שאני ארכיב את זה.‬

318
00:19:25,665 --> 00:19:27,542
‫מינהי, נשארו רק חמש דקות!‬

319
00:19:29,461 --> 00:19:30,337
‫מהמם.‬

320
00:19:32,547 --> 00:19:34,591
‫על הצד, זה בסדר.‬
‫-עבודה מצוינת.‬

321
00:19:34,674 --> 00:19:36,635
‫כל הכבוד.‬
‫-תודה, אחי.‬

322
00:19:36,718 --> 00:19:39,304
‫עברנו עשרה אתגרים. אני אתגעגע למקום הזה.‬

323
00:19:39,804 --> 00:19:43,099
‫צוות לעניין! אתם מדהימים.‬

324
00:19:43,183 --> 00:19:47,270
‫ברגע שאשלים את המיצב הזה,‬
‫סיימתי. הגעתי עד הסוף.‬

325
00:19:47,354 --> 00:19:49,064
‫ברכותיי.‬
‫-תודה.‬

326
00:19:53,735 --> 00:19:59,282
‫נניח את הלבנים. ואז נשבור‬
‫את הזכוכית ונחבר אותה ביניהן.‬

327
00:19:59,366 --> 00:20:04,537
‫עשיתי מיצבים בעבר,‬
‫אבל לוקח חודשים או שנים ליצור אותם.‬

328
00:20:04,621 --> 00:20:06,498
‫נוכל גם לתת לזה קצת עומק.‬

329
00:20:06,998 --> 00:20:11,002
‫אני רוצה שכשהצופים ייכנסו,‬
‫הם יראו חלל שלו מאוד.‬

330
00:20:11,086 --> 00:20:13,922
‫ואז הם יגלו אלמנטים שלא במקומם.‬

331
00:20:14,005 --> 00:20:17,259
‫הארנב ילך לכאן, כן. הוא יהיה בפינה הזאת.‬

332
00:20:17,342 --> 00:20:18,843
‫מי תלוי נמוך יותר?‬

333
00:20:18,927 --> 00:20:20,929
‫התחתית הזאת?‬
‫-החלק השחור.‬

334
00:20:21,012 --> 00:20:26,434
‫בלי הספרה, בלי עמוד התווך, אין יצירה.‬

335
00:20:26,518 --> 00:20:28,186
‫טוב, הנה זה בא.‬

336
00:20:28,812 --> 00:20:32,983
‫אז בה אני מתמקדת בהתחלה.‬

337
00:20:33,483 --> 00:20:36,278
‫זה מוצא חן בעיניי. אני אדביק את זה פה.‬
‫-כן.‬

338
00:20:37,862 --> 00:20:43,368
‫מה שהכי מדאיג אותי, זה שהדיסקיות‬
‫צריכות להתאים ולהסתדר בצורה חלקה‬

339
00:20:43,451 --> 00:20:45,203
‫ולהיראות כמו רצפה שבורה.‬

340
00:20:45,287 --> 00:20:46,371
‫זה נראה מגניב.‬

341
00:20:47,247 --> 00:20:50,250
‫כן, ולחבר את זה כאן?‬
‫-את רוצה לעשות את זה?‬

342
00:20:50,333 --> 00:20:54,170
‫אני צריכה לחשוב‬
‫על איך כל החלקים יתחברו יחד,‬

343
00:20:54,254 --> 00:20:58,717
‫ואני רוצה למלא את הצד שלי כמה שאוכל.‬

344
00:20:58,800 --> 00:21:01,052
‫אני לא אזיז את זה, אני רק אדביק את זה.‬

345
00:21:02,178 --> 00:21:04,514
‫זה נהיה קצת מסוכן.‬

346
00:21:04,597 --> 00:21:10,979
‫מכיוון שהכול מחובר,‬
‫תזוזה אחת יכולה להפיל את כל העניין.‬

347
00:21:12,772 --> 00:21:14,024
‫תיזהרי מהחלק האחורי.‬

348
00:21:15,608 --> 00:21:17,402
‫זהירות.‬
‫-אני נזהרת.‬

349
00:21:18,153 --> 00:21:19,654
‫חיה את החיים על הקצה.‬

350
00:21:21,865 --> 00:21:24,743
‫זו היצירה האהובה עליי ממה שעשיתי בתחרות.‬

351
00:21:25,952 --> 00:21:28,496
‫אני מרגישה שזו יצירה טובה לסיום‬

352
00:21:28,580 --> 00:21:31,374
‫כי היא מדברת על תקווה ועל הסתכלות קדימה.‬

353
00:21:31,458 --> 00:21:34,085
‫חבר'ה, עשינו את זה.‬

354
00:21:34,169 --> 00:21:36,379
‫תודה, חבר'ה. עבודה מעולה.‬
‫-כן!‬

355
00:21:36,463 --> 00:21:37,630
‫שיחקתם אותה.‬

356
00:21:37,714 --> 00:21:39,049
‫חיבוק קבוצתי!‬

357
00:21:39,632 --> 00:21:40,467
‫טוב.‬

358
00:21:45,972 --> 00:21:49,225
‫- הצגה -‬

359
00:21:54,105 --> 00:21:55,774
‫- "ההתרוממות"‬
‫מינהי אינגלנד -‬

360
00:21:55,857 --> 00:21:59,986
‫אני מקווה שהשופטים יוכלו להרגיש‬
‫את כל מה שהכנסתי ליצירה הזאת,‬

361
00:22:00,070 --> 00:22:05,367
‫הקושי וההישג שבהתגברות עליו.‬

362
00:22:05,450 --> 00:22:09,954
‫עברתי לצד השני של משהו אפל ממש,‬

363
00:22:10,038 --> 00:22:12,916
‫וכשמסתכלים קדימה העתיד מזהיר.‬

364
00:22:14,584 --> 00:22:16,211
‫- "לצד שער זהב"‬
‫ג'ון מורן -‬

365
00:22:16,294 --> 00:22:20,799
‫הרעיון נובע מהחלל הלבן.‬
‫אני רוצה שאנשים ייכנסו לחלל הריק הזה,‬

366
00:22:20,882 --> 00:22:25,053
‫אבל מתחת, החיים דוחפים החוצה,‬
‫מוצאים דרך לזרוח.‬

367
00:22:33,061 --> 00:22:36,022
‫ברוכים הבאים לגלריית הגמר.‬

368
00:22:37,732 --> 00:22:40,318
‫זה הצד של מינהי בגלריה.‬

369
00:22:41,027 --> 00:22:44,697
‫אני מתרגשת לראות‬
‫שמינהי הצליחה לעשות את זה.‬

370
00:22:44,781 --> 00:22:49,411
‫מרשים מאוד שהיא הצליחה לקחת משהו שנראה‬

371
00:22:49,494 --> 00:22:54,082
‫כאילו הוא יורד מהפסים‬
‫ולהביא אותו לחזון מגובש.‬

372
00:22:54,165 --> 00:22:56,418
‫אני מניחה שעל זה היצירה מדברת.‬

373
00:22:56,501 --> 00:23:01,673
‫להרים את עצמך מתקופה קשה‬
‫ולהצליח לעשות משהו עוצמתי.‬

374
00:23:01,756 --> 00:23:06,428
‫אני מאוד נהנית מהמקומות שבהם‬
‫החוטים או שלוליות הזפת האלה‬

375
00:23:06,511 --> 00:23:08,805
‫באים במגע עם המשטחים.‬

376
00:23:08,888 --> 00:23:15,478
‫איך שזה מתקפל, ההנפשה הזאת‬
‫ממש עוזרת להניע את הרעיון שלה.‬

377
00:23:15,562 --> 00:23:20,024
‫כן. היא משתמשת בחלל‬
‫ובדברים שבחלל בצורה די יעילה.‬

378
00:23:20,108 --> 00:23:21,526
‫כן, בהחלט.‬

379
00:23:22,026 --> 00:23:28,116
‫אני אוהבת את הניגוד‬
‫בין הבוהק והבהירות של הצורה הזו‬

380
00:23:28,199 --> 00:23:32,745
‫לצבע הדיו השחור שיש בכל שאר הצורות.‬

381
00:23:32,829 --> 00:23:38,168
‫אני לא בטוחה שהפסים האלה‬
‫הם בדיוק מה שהיא כיוונה אליו בהתחלה,‬

382
00:23:38,251 --> 00:23:43,214
‫אבל הצורה הזו והצבעים האלה‬
‫כן מעבירים את ההרגשה‬

383
00:23:43,298 --> 00:23:45,341
‫של כדור פורח שמתרומם מעלה.‬

384
00:23:45,425 --> 00:23:49,471
‫ככה היא מקדמת את הרעיון שלה‬

385
00:23:49,554 --> 00:23:53,308
‫בצורה מענגת וגם מעוררת עניין‬
‫מבחינה ויזואלית.‬

386
00:23:53,892 --> 00:23:57,729
‫אבל אני מנסה לא לראות‬

387
00:23:58,480 --> 00:24:01,566
‫את הסיליקון שיש במקומות שונים.‬

388
00:24:01,649 --> 00:24:06,070
‫אני לא יודעת אם זה חוסר ניסיון או זמן.‬

389
00:24:06,154 --> 00:24:08,364
‫יכולות להיות הרבה סיבות, אבל…‬

390
00:24:08,448 --> 00:24:11,743
‫הלוואי שזה היה נעשה בקצת יותר עידון.‬

391
00:24:13,036 --> 00:24:18,750
‫כמה קשה להביא כמה חתיכות‬
‫ולחבר אותן יחד לכדי מיצב?‬

392
00:24:18,833 --> 00:24:19,876
‫זה קשה ממש.‬

393
00:24:19,959 --> 00:24:25,131
‫אנשים מבלים חודשים בהכנות ובתכנון,‬
‫מכינים חלקים, מוודאים שהם יעבדו.‬

394
00:24:25,215 --> 00:24:29,469
‫לעשות את כל זה במסגרת זמן‬
‫צפופה כל כך זה מאתגר מאוד.‬

395
00:24:29,552 --> 00:24:30,929
‫זה מרשים למדי.‬

396
00:24:36,226 --> 00:24:38,853
‫זה הצד של ג'ון מורן בגלריה.‬

397
00:24:39,354 --> 00:24:42,273
‫"מושלכת הצידה, היא בובת הארנב הנטושה,‬

398
00:24:42,357 --> 00:24:46,152
‫על אף שהיא קרועה ושבורה,‬
‫היא המקור לחיים חדשים."‬

399
00:24:46,736 --> 00:24:49,656
‫הוא עושה משהו מעניין עם החלל.‬

400
00:24:49,739 --> 00:24:52,825
‫המרצפות הלבנות השבורות מעניינות.‬

401
00:24:52,909 --> 00:24:58,081
‫כאילו, שזה פרץ מבעד להן.‬
‫ואני מתה על כל הצמחייה.‬

402
00:24:58,164 --> 00:25:01,292
‫בטח לקח הרבה זמן להבעיר גרגירי זכוכית יחד.‬

403
00:25:01,960 --> 00:25:02,794
‫אבל אני לא…‬

404
00:25:02,877 --> 00:25:06,005
‫יש לי כל מיני רגשות, אני מניחה שזה טוב,‬

405
00:25:06,089 --> 00:25:07,715
‫שלא ציפיתי להן.‬

406
00:25:07,799 --> 00:25:13,012
‫אני לא בטוחה שעוד יש לי מסקנה מוחלטת‬
‫לגבי איך זה עובד בעיניי.‬

407
00:25:13,096 --> 00:25:17,308
‫היית אומרת שג'ון הלך על גישת פחות זה יותר?‬

408
00:25:17,392 --> 00:25:19,394
‫אני לא רואה את זה ככה.‬

409
00:25:19,477 --> 00:25:23,064
‫מה שיש לו כאן הוא די דחוס.‬

410
00:25:23,147 --> 00:25:27,235
‫יש הרבה פרטים, הרבה צבע‬
‫ומרקם, הרבה ריאליזם.‬

411
00:25:27,318 --> 00:25:34,284
‫הארנב הזה נראה רך.‬
‫נראה שהוא נאהב והושלך מהעגלה,‬

412
00:25:34,367 --> 00:25:37,453
‫אולי מכונית דרסה אותו.‬
‫-אבוי.‬

413
00:25:37,537 --> 00:25:38,538
‫זה הרבה.‬

414
00:25:38,621 --> 00:25:42,166
‫לא רק להציג את הרעיון אלא ממש לגלם אותו,‬

415
00:25:42,250 --> 00:25:47,380
‫אז בעיניי הוא סוג של מקסימליסט,‬
‫כשמסתכלים על זה.‬

416
00:25:48,089 --> 00:25:50,883
‫מעניין בעיניי שזה מפעיל את הרצפה.‬

417
00:25:50,967 --> 00:25:52,510
‫זה מקורי.‬
‫-כן.‬

418
00:25:52,594 --> 00:25:55,888
‫נראה שהמושבעים עדיין מתדיינים,‬
‫אם זה השתלם או לא.‬

419
00:25:56,639 --> 00:26:01,436
‫מה דעתכן על היצירה הקטנה יותר‬
‫שבה הדשא בוקע החוצה?‬

420
00:26:01,936 --> 00:26:03,563
‫האמת היא שאני מתה על זה.‬

421
00:26:03,646 --> 00:26:07,650
‫אני מרגישה שזה מתמצת‬
‫את כל מה שהוא מנסה לעשות.‬

422
00:26:07,734 --> 00:26:10,820
‫זה הרבה יותר צנוע ממה שקורה פה.‬

423
00:26:10,903 --> 00:26:14,907
‫אני בטוחה שהוא לא היה מרגיש בנוח‬
‫להציג לנו רק את זה‬

424
00:26:14,991 --> 00:26:18,911
‫כשכל כך הרבה מונח על הכף.‬
‫אבל בעיניי זה מוצלח מאוד.‬

425
00:26:20,288 --> 00:26:25,627
‫שני אומנים שונים מאוד.‬
‫שני מיצגים שונים מאוד.‬

426
00:26:26,628 --> 00:26:27,795
‫זמן לדיון.‬

427
00:26:28,630 --> 00:26:31,883
‫מי יצר זכוכית טובה יותר? ג'ון או מינהי?‬

428
00:26:32,592 --> 00:26:35,386
‫היו פחות בעיות טכניות ביצירה של ג'ון מורן.‬

429
00:26:36,220 --> 00:26:41,309
‫הרעיון של מינהי היה ברור יותר‬
‫ומנוסח בצורה ברורה יותר ביצירה שלה.‬

430
00:26:41,392 --> 00:26:45,480
‫יש המון התרחשות ביצירה של ג'ון,‬
‫זה קצת מסרבל,‬

431
00:26:45,563 --> 00:26:50,318
‫עם זאת, זה גם פותח אותה לפרשנויות אחרות.‬

432
00:26:50,401 --> 00:26:53,696
‫במהלך התחרות, איזה אומן התפתח יותר לדעתך?‬

433
00:26:53,780 --> 00:26:56,574
‫ג'ון הגיע ברמת מיומנות גבוהה.‬

434
00:26:56,658 --> 00:26:57,492
‫- מעבר לריק! -‬

435
00:26:57,575 --> 00:26:59,077
‫הוא הראה לנו שהוא באמת מוכשר…‬

436
00:26:59,160 --> 00:26:59,994
‫- אל תעוף, תתנשא -‬

437
00:27:00,078 --> 00:27:01,621
‫ושהוא יכול לעשות את זה שוב ושוב.‬

438
00:27:01,704 --> 00:27:02,538
‫- התוצאה הסופית -‬

439
00:27:02,622 --> 00:27:03,915
‫המקום שממנו מינהי התחילה…‬

440
00:27:03,998 --> 00:27:04,957
‫- דרך עדשות ורודות -‬

441
00:27:05,041 --> 00:27:07,752
‫עם המראה הכמו ונציאנית הזאת,‬
‫למקום שבו היא נמצאת עכשיו,‬

442
00:27:07,835 --> 00:27:08,795
‫- ספקטרום צבעים מלא -‬

443
00:27:08,878 --> 00:27:09,879
‫- התחדשות ביקום מרוחק -‬

444
00:27:09,962 --> 00:27:11,464
‫זה מראה התקדמות ונכונות להתנסות.‬

445
00:27:11,547 --> 00:27:12,548
‫- החרדונית המזוקנת המדהימה -‬

446
00:27:12,632 --> 00:27:13,883
‫זה די מדהים.‬

447
00:27:13,966 --> 00:27:16,219
‫אז שתיכן קיבלתם החלטה.‬
‫-כן.‬

448
00:27:18,262 --> 00:27:20,515
‫זו הייתה אחת מהחוויות הכי טובות בחיי.‬

449
00:27:20,598 --> 00:27:23,226
‫לא משנה מה יקרה, עשיתי מה שבאתי לעשות.‬

450
00:27:23,309 --> 00:27:28,356
‫אני בהחלט עוזב את התחרות הזאת‬
‫אומן טוב יותר ובנאדם חזק יותר.‬

451
00:27:30,024 --> 00:27:34,821
‫כשרק באתי לכאן, חשבתי שאני עושה‬
‫את זה בשביל בעלי, ג'סי,‬

452
00:27:35,571 --> 00:27:39,325
‫אבל עכשיו אני מבינה‬
‫שאני עושה את זה בשביל עצמי.‬

453
00:27:39,909 --> 00:27:42,578
‫אני לא יכולה לבקש יותר מזה.‬

454
00:27:44,122 --> 00:27:49,711
‫מינהי, ג'ון, אתם שני נפחי זכוכית‬
‫יצירתיים ונחושים מאוד.‬

455
00:27:49,794 --> 00:27:55,425
‫אני מתרשמת וגאה לראות את היצירות שהצגתם.‬

456
00:27:55,508 --> 00:27:59,554
‫שתי התצוגות שלכם בגלריה‬
‫היו שאפתניות מאוד. זה מדהים.‬

457
00:27:59,637 --> 00:28:00,763
‫תודה.‬

458
00:28:02,056 --> 00:28:08,563
‫ג'ון, היית אחד מה"תותחים הכבדים",‬
‫אבל לא לקחת את זה כמובן מאליו.‬

459
00:28:08,646 --> 00:28:11,190
‫פעם אחר פעם הצגת יצירות חזקות.‬

460
00:28:11,274 --> 00:28:13,317
‫מעולם לא נחת על זרי הדפנה.‬

461
00:28:13,401 --> 00:28:16,446
‫מצאת דרך לספק את הסחורה,‬
‫אבל להישאר נאמן לעצמך.‬

462
00:28:16,529 --> 00:28:19,282
‫לכן הגעת לגמר.‬

463
00:28:19,782 --> 00:28:20,783
‫תודה.‬

464
00:28:20,867 --> 00:28:25,580
‫מינהי, ההפתעה שלנו.‬
‫ההתחלה שלך הייתה מקרטעת.‬

465
00:28:26,205 --> 00:28:30,084
‫עוד היית כואבת ואבלה‬
‫ונראית לא בטוחה בעצמך.‬

466
00:28:30,168 --> 00:28:35,631
‫אבל לאורך התחרות,‬
‫ראינו אותך משתמשת בסטודיו כדרך להחלים.‬

467
00:28:36,340 --> 00:28:40,762
‫מינהי, אנחנו מאמינים בך,‬
‫ואני מקווה שעכשיו גם את מאמינה בעצמך.‬

468
00:28:41,429 --> 00:28:42,263
‫אני מאמינה.‬

469
00:28:44,515 --> 00:28:46,142
‫הגענו להחלטה.‬

470
00:28:47,685 --> 00:28:51,522
‫אלוף "מנפחים" לעונה זו…‬

471
00:28:57,320 --> 00:28:58,196
‫הוא ג'ון.‬

472
00:29:00,698 --> 00:29:02,158
‫את מדהימה, מינהי.‬

473
00:29:02,992 --> 00:29:07,455
‫שמחתי להיות כאן איתך.‬
‫-ברכותיי, אתה רשמית "אלוף הזכוכית".‬

474
00:29:07,538 --> 00:29:09,040
‫תודה רבה.‬

475
00:29:11,083 --> 00:29:13,669
‫תודה על הכול.‬
‫-מזל טוב.‬

476
00:29:13,753 --> 00:29:17,799
‫אני גאה כל כך. נראה לי שבחיים‬
‫לא התגאיתי ככה במשהו.‬

477
00:29:17,882 --> 00:29:20,009
‫כשהגעתי לכאן, הייתי נרגש ומלא תקווה,‬

478
00:29:20,092 --> 00:29:24,680
‫ועכשיו אני אלוף "מנפחים",‬
‫ועדיין קשה לי מאוד להאמין.‬

479
00:29:24,764 --> 00:29:26,390
‫כל הכבוד, מינהי.‬

480
00:29:27,600 --> 00:29:30,520
‫למדתי שיש דברים קשים בחיים.‬

481
00:29:31,604 --> 00:29:34,273
‫אבל אם פוקחים עיניים ומסתכלים סביב,‬

482
00:29:34,357 --> 00:29:37,318
‫אני מבטיחה שיש על מה לחייך.‬

483
00:29:37,401 --> 00:29:40,822
‫תודה על הכול. באמת. אני לא יודע מה להגיד.‬

484
00:29:41,364 --> 00:29:42,865
‫אתה אדיר.‬

485
00:29:42,949 --> 00:29:44,826
‫אין לי מושג מה הלאה.‬

486
00:29:44,909 --> 00:29:47,078
‫אני אמשיך, אעבוד על יצירות חדשות.‬

487
00:29:47,161 --> 00:29:50,790
‫יש לי כמה רעיונות חדשים,‬
‫אז אני מתרגש לחזור לסטודיו.‬

488
00:30:15,314 --> 00:30:19,777
‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬