1
00:00:06,049 --> 00:00:07,967
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:15,641 --> 00:00:17,685
‫ברוכים השבים למוחו האינטנסיבי‬

3
00:00:17,769 --> 00:00:20,813
‫של הילד השאפתני האהוב עלינו‬
‫משרמן אוקס, בן גרוס.‬

4
00:00:21,689 --> 00:00:26,778
‫אני אנדי סמברג, ואני שוב אדריך אתכם‬
‫בנבכי חיי הנפש המסובכים של הילד הזה.‬

5
00:00:27,653 --> 00:00:31,783
‫תרגישו חופשי לתלות את המעילים בכניסה,‬
‫רבותיי, כי אחינו ממש לא קר רוח.‬

6
00:00:31,866 --> 00:00:33,034
‫קדימה!‬

7
00:00:33,117 --> 00:00:35,244
‫אכן, בן, בוא נתקדם.‬

8
00:00:38,748 --> 00:00:40,291
‫- הגשת בקשה לקבלה מוקדמת‬
‫לקולומביה: עוד 300 יום -‬

9
00:00:40,374 --> 00:00:42,001
‫טוב, הגיע רגע האמת.‬

10
00:00:42,502 --> 00:00:43,461
‫זה קטן עליך.‬

11
00:00:43,961 --> 00:00:44,796
‫מאז שהוא היה ילד…‬

12
00:00:44,879 --> 00:00:45,880
‫- קולומביה -‬

13
00:00:45,963 --> 00:00:48,800
‫בן רצה ללמוד בקולומביה, בדיוק כמו אבא שלו.‬

14
00:00:49,550 --> 00:00:52,303
‫אבל הוא ידע שהדרך היחידה לוודא שהוא יתקבל‬

15
00:00:52,386 --> 00:00:54,514
‫היא להפוך למכונת לימודים.‬

16
00:00:56,224 --> 00:00:59,143
‫הגיע הזמן לארוחת בוקר, נסיך קטן שלי.‬

17
00:00:59,227 --> 00:01:01,062
‫אין זמן, פאטי. אני חייב ללכת לביה"ס.‬

18
00:01:01,145 --> 00:01:03,397
‫אם לא אוכלים, אי אפשר לחשוב.‬

19
00:01:03,481 --> 00:01:07,068
‫אתה צריך דלק בשביל המוח הגדול והיפה שלך.‬

20
00:01:07,151 --> 00:01:09,195
‫זה בסדר. אני אוכל חטיף בשר מיובש בדרך.‬

21
00:01:09,278 --> 00:01:11,614
‫בזמן שההורים שלך באריזונה,‬

22
00:01:11,697 --> 00:01:15,409
‫אני אחראית עליך, ואתה עובד קשה מדי.‬

23
00:01:15,493 --> 00:01:17,620
‫אתה חייב להאט את הקצב.‬

24
00:01:17,703 --> 00:01:19,914
‫אני לא יכול. זה חשוב מדי.‬

25
00:01:19,997 --> 00:01:22,250
‫חוץ מזה, אנשים כבר לא אוהבים ילדים עשירים.‬

26
00:01:22,333 --> 00:01:25,586
‫אנחנו חיים עם ההשלכות‬
‫של מבצע ורסיטי בלוז, פאטי.‬

27
00:01:25,670 --> 00:01:29,090
‫אבא שלי לא יכול פשוט לקנות לי מקום בקבוצת‬
‫חתירה באוני' קיסוס כמו בימים הטובים.‬

28
00:01:29,674 --> 00:01:31,968
‫אני בטוח שלא לזה הוא התכוון.‬

29
00:01:32,051 --> 00:01:35,388
‫הוא יודע שזה לא מוסרי לשחד מישהו‬
‫כדי להתקבל לקולג'. אני מקווה.‬

30
00:01:36,556 --> 00:01:40,393
‫- …חובה עליך להתמוטט -‬

31
00:01:43,229 --> 00:01:45,189
‫- רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד -‬

32
00:01:48,609 --> 00:01:50,236
‫היי, תסתכל לאן אתה הולך, דביל.‬

33
00:01:51,529 --> 00:01:52,530
‫איך קראת לי הרגע?‬

34
00:01:53,197 --> 00:01:55,867
‫לא קראתי לך. סתם דיברתי לעצמי.‬

35
00:01:58,077 --> 00:02:00,037
‫הגיע הזמן ללכת לשיעור, דביל.‬

36
00:02:01,581 --> 00:02:02,540
‫אוקיי.‬

37
00:02:03,583 --> 00:02:04,876
‫מה קורה, אחי?‬
‫-אתה נראה רעב.‬

38
00:02:04,959 --> 00:02:06,043
‫באמת?‬
‫-כן.‬

39
00:02:06,127 --> 00:02:07,670
‫תפוס אותם.‬

40
00:02:07,753 --> 00:02:08,588
‫קדימה.‬

41
00:02:08,671 --> 00:02:10,047
‫זה לא נראה כיף בכלל.‬

42
00:02:10,131 --> 00:02:12,842
‫ומי צריך קשרים גבריים‬
‫שקריטיים להתפתחות תקינה‬

43
00:02:12,925 --> 00:02:16,262
‫כשיש לו דגם של רעב תפוחי האדמה באירלנד‬
‫שיקבל ציון 100?‬

44
00:02:16,762 --> 00:02:18,973
‫ואו, המשפט הזה העציב אותי.‬

45
00:02:23,352 --> 00:02:24,187
‫קל מדי.‬

46
00:02:38,117 --> 00:02:39,994
‫- היסטוריה אירופאית למתקדמים -‬

47
00:02:43,414 --> 00:02:44,540
‫- לטינית למתקדמים -‬

48
00:02:55,509 --> 00:02:59,388
‫רציתי לעזור לך, אבל יותר רציתי לראות‬
‫את הספרים האלה נופלים.‬

49
00:03:07,480 --> 00:03:08,522
‫בן גרוס.‬

50
00:03:08,606 --> 00:03:10,233
‫הנה אתה.‬

51
00:03:11,484 --> 00:03:12,568
‫אנחנו צריכים לדבר.‬

52
00:03:13,152 --> 00:03:15,780
‫הרגע גיליתי שאתה לומד עשרה מקצועות.‬

53
00:03:15,863 --> 00:03:16,781
‫זה מטורף.‬

54
00:03:16,864 --> 00:03:18,866
‫אתה צריך לפרוש משני מקצועות מיד.‬

55
00:03:18,950 --> 00:03:20,076
‫מה? לא.‬

56
00:03:20,159 --> 00:03:21,994
‫זה הסמסטר השני של כיתה י"א.‬

57
00:03:22,078 --> 00:03:24,997
‫אני לא יכול להאט את הקצב עכשיו.‬
‫היום הגדול כמעט הגיע, מותק.‬

58
00:03:25,081 --> 00:03:26,791
‫אל תקרא לי "מותק".‬

59
00:03:26,874 --> 00:03:28,960
‫סליחה, זה פשוט יצא לי מהפה.‬

60
00:03:29,043 --> 00:03:32,755
‫בן, אי אפשר לעמוד בלו"ז שלך. אין לך‬
‫אפילו הפסקת צהריים יותר.‬

61
00:03:32,838 --> 00:03:35,466
‫אני לא צריך הפסקת צהריים. יש לי שיטה.‬

62
00:03:35,549 --> 00:03:38,135
‫כן, ראיתי אותך עם חטיפי הבשר שלך.‬

63
00:03:38,219 --> 00:03:41,222
‫יש לך עד מחר לפרוש משני מקצועות,‬
‫או שאני אעשה את זה בשבילך.‬

64
00:03:41,305 --> 00:03:44,517
‫את לא יכולה לעשות את זה.‬
‫-כבר עשיתי את זה, מותק.‬

65
00:03:45,643 --> 00:03:46,978
‫מר הול-יושידה!‬

66
00:03:49,063 --> 00:03:51,274
‫אני עדיין מחכה לחיבור שלך‬
‫בשביל ההרשמה לקולג'.‬

67
00:03:51,357 --> 00:03:54,026
‫כן, אני מטפל בזה. כמעט סיימתי.‬

68
00:03:54,110 --> 00:03:55,903
‫אה, אז תשלח לי אותי היום בערב?‬

69
00:03:55,987 --> 00:03:56,988
‫לגמרי.‬

70
00:03:57,071 --> 00:03:59,031
‫כי אמרת את זה אתמול, ולא קיבלתי כלום.‬

71
00:03:59,115 --> 00:04:00,783
‫הוא בטח הגיע לספאם שלך.‬

72
00:04:00,866 --> 00:04:02,994
‫אל תשקר לי בפרצוף, ילד.‬

73
00:04:03,536 --> 00:04:04,912
‫תשלח לי את החיבור הזה.‬

74
00:04:05,830 --> 00:04:06,789
‫אין בעיה.‬

75
00:04:09,625 --> 00:04:11,961
‫ולמה אתה עדיין פה?‬
‫אתה לא צריך ללכת לשיעור?‬

76
00:04:17,174 --> 00:04:20,469
‫טוב, השבוע יש לנו עוד עבודה קבוצתית כיפית.‬

77
00:04:20,553 --> 00:04:25,266
‫אתם תכינו מצגות שמבוססות‬
‫על היחידות הבאות בסילבוס שלכם,‬

78
00:04:25,349 --> 00:04:27,601
‫ואז תלמדו את היחידות האלה בכיתה.‬

79
00:04:27,685 --> 00:04:33,107
‫רגע. אתה מבקש מאיתנו להכין מערכי שיעור‬
‫ואז ללמד את השיעורים? זה לא התפקיד שלך?‬

80
00:04:33,190 --> 00:04:35,443
‫את ממש נטפלת לקטנות, דייווי.‬

81
00:04:36,152 --> 00:04:37,653
‫מי את חושבת שאת, אשתי?‬

82
00:04:38,154 --> 00:04:39,947
‫סליחה, אשתי לשעבר?‬

83
00:04:40,031 --> 00:04:45,578
‫אם זה לא ברור, מר ברייטון נמצא בעיצומם של‬
‫גירושים מכוערים, והוא לא מתמודד עם זה טוב.‬

84
00:04:46,078 --> 00:04:49,081
‫אממ… תתחלקו לשלשות.‬

85
00:04:49,623 --> 00:04:53,419
‫זו לא אמורה להיות בחירה קשה.‬
‫כמו כששני הבנים שלי בחרו באימא שלהם.‬

86
00:04:53,502 --> 00:04:55,212
‫אז, רוצה לעבוד ביחד?‬

87
00:04:55,796 --> 00:04:58,507
‫אתה היחיד בכיתה‬
‫ששונא עבודות קבוצתיות כמוני.‬

88
00:04:58,591 --> 00:05:01,093
‫כן. השותף שלי‬
‫בעבודה הקבוצתית הקודמת עבר כיתה‬

89
00:05:01,177 --> 00:05:04,096
‫כי הוא טען שהאימליים‬
‫שלי היו "יהירים בצורה אלימה".‬

90
00:05:04,764 --> 00:05:07,099
‫אה, תראו מי אלה.‬

91
00:05:07,183 --> 00:05:10,686
‫שניים מהחברים הכי טובים שלי בבית הספר,‬
‫דייווי המשוגעת ו…‬

92
00:05:10,770 --> 00:05:11,604
‫הבחור הזה.‬

93
00:05:11,687 --> 00:05:14,065
‫טרנט, אתה מנסה להיות בקבוצה שלנו‬
‫רק כדי לקבל 100?‬

94
00:05:14,940 --> 00:05:16,567
‫איך את מעיזה להגיד דבר כזה?‬

95
00:05:16,650 --> 00:05:19,653
‫באתי לפה כדי להגיד לכם היי ולשאול לשלומכם.‬

96
00:05:19,737 --> 00:05:23,199
‫אתה יכול להצטרף אם תבטיח לקנות לנו בירה‬
‫עם תעודת הזהות המזויפת שלך מתי שנרצה.‬

97
00:05:23,282 --> 00:05:24,116
‫סגור.‬

98
00:05:24,825 --> 00:05:25,659
‫טוב.‬

99
00:05:26,327 --> 00:05:30,831
‫יש לי זמן פנוי כדי לעבוד על זה‬
‫בין 1:15 ל-2:00 היום בלילה.‬

100
00:05:31,415 --> 00:05:32,416
‫זה מסתדר לכם?‬

101
00:05:32,500 --> 00:05:33,584
‫השתגעת?‬

102
00:05:33,667 --> 00:05:37,505
‫אנחנו לא עובדים לפי הלו"ז הפסיכי שלך.‬
‫פשוט בואו אליי אחרי בית הספר.‬

103
00:05:37,588 --> 00:05:40,132
‫אני לא יכול. יש לי זום‬
‫עם המורה שלי למנדרינית.‬

104
00:05:40,716 --> 00:05:43,844
‫טוב. טרנט יעשה את החלק שלך,‬
‫ואני פשוט ארשום את השם שלך עליו.‬

105
00:05:43,928 --> 00:05:44,762
‫לא!‬

106
00:05:45,679 --> 00:05:46,722
‫אני אבוא.‬

107
00:05:48,474 --> 00:05:50,309
‫כמעט הייתי צריך לעבוד.‬

108
00:05:50,393 --> 00:05:54,647
‫טוב, נראה שאחר הצהריים העמוס מדי‬
‫של בן נעשה אפילו יותר עמוס.‬

109
00:05:54,730 --> 00:05:56,565
‫אבל אם מישהו מסוגל לעשות את זה,‬

110
00:05:57,358 --> 00:05:58,192
‫זה בן.‬

111
00:05:59,443 --> 00:06:02,113
‫איף. אתה בסדר, בחורצ'יק?‬

112
00:06:06,659 --> 00:06:10,538
‫טוב. אנחנו צריכים להציג את פרק שש,‬
‫"תנועה מעגלית וגרוויטציה".‬

113
00:06:10,621 --> 00:06:14,083
‫עם כל אח-בוד, אני לא יכול להציג‬
‫את הפרק הזה מטעמי דת.‬

114
00:06:15,000 --> 00:06:19,004
‫הדת שלי לא מאמינה בכדור ארץ "עגול".‬

115
00:06:19,088 --> 00:06:22,049
‫טרנט, איך יכול להיות‬
‫שאתה לומד פיזיקה למתקדמים?‬

116
00:06:22,133 --> 00:06:25,344
‫פשוט נרשמתי. הבנתי שאם אני‬
‫בכל מקרה אקבל 60 ומשהו,‬

117
00:06:25,428 --> 00:06:29,265
‫למה לא לקבל 60 ומשהו בשיעור למתקדמים,‬
‫כי זה בעצם נחשב ל-70 ומשהו.‬

118
00:06:29,348 --> 00:06:30,975
‫האמת שזו לא תוכנית גרועה.‬

119
00:06:31,058 --> 00:06:33,436
‫היא בטוח יותר טובה מהתוכנית שיש לך כרגע.‬

120
00:06:33,519 --> 00:06:36,772
‫האמת שלא, כי נכשלתי.‬
‫-רגע, מה הבעיה עם התוכנית שלי?‬

121
00:06:36,856 --> 00:06:38,065
‫היא לא שפויה.‬

122
00:06:38,149 --> 00:06:39,400
‫כי אני לומד 10 מקצועות?‬

123
00:06:39,483 --> 00:06:43,487
‫לא, אני לומדת 11 מקצועות, אבל שלושה‬
‫מהם הם מקצועות בחירה דביליים.‬

124
00:06:43,571 --> 00:06:47,450
‫שני שיעורי אמנות, ושיעור שבו מטיילים בטבע‬
‫פעם בשבוע. שיעורי הבית היו למצוא בלוט.‬

125
00:06:47,533 --> 00:06:49,452
‫ואת חושבת שתתקבלי לפרינסטון ככה?‬

126
00:06:49,535 --> 00:06:51,412
‫כמה את מעשנת בטיולים האלה?‬

127
00:06:51,495 --> 00:06:54,540
‫אולי הם יראו בקורות החיים שלי‬
‫כמה מאיות במקצועות קלים,‬

128
00:06:54,623 --> 00:06:57,751
‫אבל זה עדיין עדיף על לקבל 85 במלא מקצועות,‬
‫כמו שיקרה לך.‬

129
00:06:57,835 --> 00:06:59,962
‫איך את מעיזה? אני בחיים לא אקבל 85.‬

130
00:07:00,045 --> 00:07:02,756
‫אתה כן אם תמשיך לקרוע את עצמך‬
‫עם הלו"ז הדפוק שלך.‬

131
00:07:04,091 --> 00:07:06,927
‫אני כבר לא יכולה לחכות להיות מצטיינת השכבה‬

132
00:07:07,011 --> 00:07:10,890
‫ולראות אותך יושב בטקס הסיום‬
‫לפי סדר האלפבית עם שאר הלוזרים.‬

133
00:07:10,973 --> 00:07:12,349
‫על גופת… אח!‬

134
00:07:14,059 --> 00:07:17,563
‫הרגע אמרת, "על גוף התחת"? אני מת על זה.‬
‫אפשר לגנוב לך את זה?‬

135
00:07:17,646 --> 00:07:18,481
‫דייווי, מה…‬

136
00:07:20,149 --> 00:07:23,068
‫דייווי, מה אמרתי לך על לסגור את הדלת‬
‫כשיש פה בנים?‬

137
00:07:23,152 --> 00:07:26,989
‫את לא צריכה לדאוג בקשר אליהם.‬
‫אני בקושי מחשיבה אותם לבנים.‬

138
00:07:28,073 --> 00:07:31,619
‫אלוהים, בסדר. רעיה באה לפה‬
‫לארוחת ערב. תצטרפי אלינו?‬

139
00:07:31,702 --> 00:07:34,038
‫לא, תודה. אני אוכל שטויות מהפריזר אחר כך.‬

140
00:07:47,468 --> 00:07:50,846
‫טוב, אני אחבר ביחד את העבודות שלנו‬
‫ואשלח את זה לבן,‬

141
00:07:50,930 --> 00:07:53,974
‫כי ברור שעדיף להדפיס אצלך.‬

142
00:07:54,058 --> 00:07:56,685
‫אני אקנה עוד דיו שחור‬
‫אחרי שכל הטורקיז ייגמר.‬

143
00:07:56,769 --> 00:07:59,980
‫טרנט ובן, אם אתם רוצים,‬
‫אתם מאוד מוזמנים להצטרף אלינו.‬

144
00:08:00,064 --> 00:08:02,900
‫הלוואי שיכולתי, אבל אני צריך להקדיש‬
‫עוד שש שעות לשיעורי בית הערב.‬

145
00:08:02,983 --> 00:08:05,402
‫ואו, להקדיש שש שעות לשיעורי בית?‬

146
00:08:06,820 --> 00:08:08,197
‫אתה לומד רפואה?‬

147
00:08:09,240 --> 00:08:10,074
‫אתה פה.‬

148
00:08:10,658 --> 00:08:11,867
‫היי, דייווי.‬

149
00:08:11,951 --> 00:08:13,577
‫מי זה הזין הזה?‬

150
00:08:13,661 --> 00:08:15,579
‫ולמה היא מסתכלת עליו ככה?‬

151
00:08:15,663 --> 00:08:18,165
‫היי, אנדי, זה ג'ון מקנרו.‬

152
00:08:18,249 --> 00:08:19,416
‫תרשה לי להסביר.‬

153
00:08:19,500 --> 00:08:22,586
‫זה דס, והסיבה לכך שבן לא זוכר אותו‬

154
00:08:22,670 --> 00:08:26,340
‫היא שבזמן שדייווי ודס עשו את זה‬
‫במסיבה של טרנט,‬

155
00:08:27,550 --> 00:08:29,343
‫אחיך עשה את זה.‬

156
00:08:32,721 --> 00:08:35,224
‫אה, נכון, בן הדוד שהוא לא בן דוד.‬

157
00:08:35,975 --> 00:08:39,228
‫כן, היינו טיפה'לה שיכורים באותו ערב.‬

158
00:08:39,311 --> 00:08:41,772
‫אימא. אפשר לדבר איתך רגע?‬

159
00:08:45,776 --> 00:08:48,571
‫למה לא אמרת לי שיש לנו אורחים?‬
‫-כן אמרתי, לפני חצי שעה.‬

160
00:08:48,654 --> 00:08:51,407
‫אבל לא אמרת לי שגם הבן‬
‫שלה בא. אלוהים אדירים!‬

161
00:08:51,490 --> 00:08:55,035
‫באותו רגע, בן שכח מערמת שיעורי הבית שלו,‬

162
00:08:55,119 --> 00:08:58,998
‫וכל מה שעניין אותו זה לראות‬
‫מה הולך בין שניהם.‬

163
00:08:59,081 --> 00:09:01,959
‫את יודעת מה? האמת שאני אשמח‬
‫להישאר לארוחת ערב.‬

164
00:09:02,042 --> 00:09:03,586
‫יש פה ריח מעולה.‬

165
00:09:04,503 --> 00:09:05,754
‫דה.‬

166
00:09:05,838 --> 00:09:08,424
‫ההל ארומטי בטירוף, אחי.‬

167
00:09:10,134 --> 00:09:14,471
‫אז, דס, איזו הפתעה נחמדה שאתה פה.‬
‫מה עשית לאחרונה?‬

168
00:09:14,555 --> 00:09:18,183
‫אולי קמפינג ביער שאין בו קליטה?‬
‫או צום טכנולוגי בג'ושוע טרי?‬

169
00:09:18,267 --> 00:09:20,519
‫הלוואי שהוא היה עושה צום טכנולוגי.‬

170
00:09:20,603 --> 00:09:23,022
‫הילד הזה לא מפסיק לסמס כל היום.‬

171
00:09:23,105 --> 00:09:26,108
‫ואו. לא מפסיק לסמס?‬

172
00:09:26,191 --> 00:09:27,943
‫מרתק.‬
‫-באמת?‬

173
00:09:28,027 --> 00:09:32,489
‫טוב, אבל לפעמים ההודעות שלי לא נשלחות‬
‫כי אין ממש קליטה וזה.‬

174
00:09:33,240 --> 00:09:34,950
‫אוי, לא.‬

175
00:09:35,034 --> 00:09:37,244
‫עכשיו בן התחיל לקלוט מה קורה פה,‬

176
00:09:37,328 --> 00:09:43,208
‫והקנאה שלו התחילה להפוך לרחמים כי הוא הבין‬
‫שעוד טמבל יפה זרק את דייווי.‬

177
00:09:43,292 --> 00:09:46,086
‫אה, קיבלנו היום חדשות טובות.‬
‫דסי, ספר לדודה נאליני.‬

178
00:09:46,170 --> 00:09:47,796
‫אימא, אני לא צריך לס…‬
‫-בסדר.‬

179
00:09:47,880 --> 00:09:50,341
‫אם אתה לא רוצה להשוויץ בעצמך,‬
‫אני אעשה את זה.‬

180
00:09:50,841 --> 00:09:53,093
‫דס התקבל מוקדם לסטנפורד.‬

181
00:09:53,677 --> 00:09:55,554
‫ועכשיו חזרנו לקנאה.‬

182
00:09:55,638 --> 00:09:59,266
‫אתה בסדר, בן? האוכל לא אמור‬
‫להיות חריף מדי. הוספתי למנה שלך חלב.‬

183
00:09:59,350 --> 00:10:01,226
‫אה, לא, אני בסדר.‬

184
00:10:06,815 --> 00:10:10,569
‫אז מה יש לך להגיד על ארוחת הערב אתמול?‬
‫נראה לי שמישהי הייתה קצת נואשת.‬

185
00:10:10,653 --> 00:10:12,154
‫אתה היית נואש.‬

186
00:10:12,696 --> 00:10:16,492
‫כשגילית שדס עומד ללמוד בסטנפורד,‬
‫ממש ניסית להתעלות עליו.‬

187
00:10:16,575 --> 00:10:17,660
‫לא, אני לא.‬

188
00:10:17,743 --> 00:10:20,871
‫אתה כן. התחלת לדבר‬
‫איתו מנדרינית משום מקום.‬

189
00:10:20,954 --> 00:10:22,039
‫אני לא זוכר את זה.‬

190
00:10:24,750 --> 00:10:26,710
‫צילמתי את זה כדי לצחוק עליך אחר כך.‬

191
00:10:26,794 --> 00:10:31,632
‫אתה לא יודע מנדרינית? כמה מפתיע.‬

192
00:10:31,715 --> 00:10:34,259
‫העולם נעשה כל כך גלובלי‬
‫שלכולם כדאי לדעת מנדרינית.‬

193
00:10:34,343 --> 00:10:39,056
‫שיהיה. אז מה הסיפור שלך איתו? את, כאילו,‬
‫בקטע שלו או משהו?‬

194
00:10:39,139 --> 00:10:42,601
‫לא יודעת. אנחנו מספרים אחד לשני עכשיו‬
‫על אנשים שאנחנו בקטע שלהם?‬

195
00:10:42,685 --> 00:10:43,977
‫כן, למה לא?‬

196
00:10:44,061 --> 00:10:47,272
‫כלומר, ראית אותי עובר על חצי‬
‫מהבנות בבית הספר.‬

197
00:10:48,023 --> 00:10:49,483
‫אוקיי. טוב,‬

198
00:10:49,566 --> 00:10:50,651
‫זה מוזר.‬

199
00:10:50,734 --> 00:10:54,154
‫הוא ביקש ממני את מספר הטלפון שלי,‬
‫ומאז לא שמעתי ממנו.‬

200
00:10:54,238 --> 00:10:56,824
‫אבל אתמול בלילה הוא פלרטט קצת, נכון?‬

201
00:10:56,907 --> 00:10:58,659
‫עם אימא שלו? כן.‬
‫-בן!‬

202
00:10:58,742 --> 00:11:02,371
‫כן, אולי היה ביניכם משהו, אבל קשה לדעת‬
‫כי היית כזאת מעפנה.‬

203
00:11:02,871 --> 00:11:05,916
‫"אני לא יודעת אם אני אירשם לסטנפורד.‬
‫נראה אם זה יתאים לי."‬

204
00:11:06,458 --> 00:11:09,128
‫שיהיה ברור, היית עושה ביד ל-1,000 בחורים‬
‫כדי ללכת לסטנפורד.‬

205
00:11:09,211 --> 00:11:12,965
‫אתה רוצה שאני אעיף את חטיף הבשר הזה‬
‫מהיד הפיצית שלך וארביץ לך איתו?‬

206
00:11:13,048 --> 00:11:18,178
‫בסדר. רוצה עצה? תפסיקי להתאמץ כל כך.‬
‫פשוט תהיי מי שאת ותזמיני אותו לדייט.‬

207
00:11:18,887 --> 00:11:21,140
‫באמת?‬
‫-כן. מה יש לך להפסיד?‬

208
00:11:21,640 --> 00:11:22,683
‫ברור שלא את הכבוד שלך.‬

209
00:11:29,189 --> 00:11:31,066
‫טוב, חבר'ה, הגיע הזמן.‬

210
00:11:31,150 --> 00:11:34,445
‫תגישו את החיבורים שלכם על איך שחדו"א תשמש‬
‫אתכם בחיים האמיתיים.‬

211
00:11:37,990 --> 00:11:41,910
‫רגע, מה? היינו צריכים לכתוב חיבור‬
‫במתמטיקה? זה בכלל לא הגיוני.‬

212
00:11:41,994 --> 00:11:46,540
‫זה כן הגיוני אם את מורה בבית ספר ציבורי‬
‫שמזלזלים בה כבר כמעט שלושה עשורים.‬

213
00:11:46,623 --> 00:11:48,417
‫בן פספס את המשימה הזאת‬

214
00:11:48,500 --> 00:11:53,547
‫כי הוא התחיל להקשיב לספר שמע של "המלך ליר"‬
‫באמצע השיעור אתמול.‬

215
00:11:53,630 --> 00:11:55,841
‫מיותר? טוב, זהו זה.‬

216
00:11:55,924 --> 00:12:00,012
‫כולכם צריכים לכתוב חיבור שבו תסבירו‬
‫איך תשתמשו בחדו"א בחיים האמיתיים.‬

217
00:12:01,597 --> 00:12:03,682
‫פספסתי את זה. אפשר להגיש לך אותו מחר?‬

218
00:12:03,766 --> 00:12:09,563
‫חדו"א לא חשוב לך, בן? אולי אתה רוצה להקדיש‬
‫את הזמן שלך למקצועות יותר מעשיים כמו‬

219
00:12:09,646 --> 00:12:11,482
‫חינוך פיננסי או חינוך מיני?‬

220
00:12:11,565 --> 00:12:13,400
‫לא, אני פשוט…‬
‫-נחש מה, בן?‬

221
00:12:13,484 --> 00:12:15,444
‫אתה מקבל אפס במשימה הזאת.‬

222
00:12:15,527 --> 00:12:19,323
‫אפס? לא, אבל אם אני אקבל אפס בחיבור הזה‬
‫זה יוריד לי את הציון ל…‬

223
00:12:19,406 --> 00:12:20,699
‫שמונים וחמש.‬

224
00:12:21,992 --> 00:12:24,703
‫טוב, אז, סוואנה, את זאת שאמרה, ואני מצטטת,‬

225
00:12:24,787 --> 00:12:28,624
‫"זה מיותר בטירוף ללמוד את המתמטיקה‬
‫הדפוקה הזאת שאני בחיים לא אשתמש בה", אז,‬

226
00:12:28,707 --> 00:12:30,793
‫אולי תקריאי את החיבור שלך ראשונה?‬

227
00:12:31,376 --> 00:12:32,961
‫הגרוע מכל קרה.‬

228
00:12:33,045 --> 00:12:34,671
‫בן קיבל 85.‬

229
00:12:34,755 --> 00:12:38,467
‫הממוצע שלו ירד לציון דוחה של סביב 95.‬

230
00:12:38,550 --> 00:12:43,305
‫אבל הוא בכלל לא יכול להתרכז בזה,‬
‫כי משהו כואב ביותר קורה לו מבפנים.‬

231
00:12:47,726 --> 00:12:49,436
‫אוי, היי, אתה בסדר?‬

232
00:12:49,520 --> 00:12:52,773
‫אני חושב שהתפוצץ לי התוספתן.‬
‫אני חייב ללכת לבית חולים.‬

233
00:12:52,856 --> 00:12:54,107
‫אוי, שיט.‬

234
00:12:56,652 --> 00:12:59,404
‫אתה יכול בבקשה לסחוב אותי בצורה פחות נשית?‬

235
00:13:06,870 --> 00:13:08,997
‫טוב, מר גרוס, זה לא אפנדיציט.‬

236
00:13:09,081 --> 00:13:10,374
‫זה לא? את בטוחה?‬

237
00:13:10,457 --> 00:13:12,125
‫איפה עשית את ההתמחות שלך?‬

238
00:13:12,209 --> 00:13:13,168
‫את עדיין מתמחה?‬

239
00:13:14,044 --> 00:13:17,339
‫אני אתעלם משורת השאלות הזאת‬
‫ואגש ישר לעניין.‬

240
00:13:17,422 --> 00:13:19,883
‫נראה שהכאב שאתה סובל ממנו‬

241
00:13:19,967 --> 00:13:23,136
‫נובע מתוכן צואתי שכלוא במעי שלך.‬

242
00:13:24,054 --> 00:13:26,890
‫זה כנראה נגרם כתוצאה מלחץ ותזונה לקויה.‬

243
00:13:26,974 --> 00:13:27,891
‫סליחה?‬

244
00:13:27,975 --> 00:13:29,101
‫רגע.‬

245
00:13:29,184 --> 00:13:31,728
‫אז, כאילו, הוא חרא של ילד?‬

246
00:13:32,688 --> 00:13:34,523
‫כן, אני מניחה שאפשר להגיד.‬

247
00:13:34,606 --> 00:13:39,611
‫כן, זאת לא בדיוק אבחנה שבא לך לקבל‬
‫מול הילד הכי מקובל בבית הספר שלך.‬

248
00:13:40,112 --> 00:13:42,990
‫מתי בפעם האחרונה הייתה לך פעולת מעיים?‬

249
00:13:43,073 --> 00:13:46,493
‫לא נראה שעבר כל כך הרבה זמן.‬
‫כלומר, אם היום יום חמישי…‬

250
00:13:47,619 --> 00:13:48,787
‫שישה עשר ימים?‬

251
00:13:48,871 --> 00:13:50,998
‫אלוהים אדירים!‬
‫-אלוהים אדירים!‬

252
00:13:51,081 --> 00:13:54,418
‫טוב, בגלל כמות הפסולת שנמצאת בגוף שלך,‬
‫שהיא עצומה למעשה,‬

253
00:13:54,501 --> 00:13:57,796
‫ניאלץ לבצע הליך כירורגי כדי להסיר‬
‫אותה באופן מיידי.‬

254
00:13:57,880 --> 00:14:00,424
‫רגע, מה אני אמור לעשות?‬
‫ההורים שלי בפיניקס.‬

255
00:14:00,507 --> 00:14:03,969
‫אבא שלי עוזר לדווין בוקר להשיק קו חדש‬
‫של מוצרי טיפוח, "אן-בי-אנטי אייג'ינג".‬

256
00:14:04,052 --> 00:14:07,931
‫אני יודעת, התקשרתי להורים שלך, והם הפנו‬
‫אותי לבייביסיטרית שלך,‬

257
00:14:08,015 --> 00:14:10,893
‫פאטי שבצ'נקו, אבל לא הצלחנו‬
‫ליצור איתה קשר.‬

258
00:14:10,976 --> 00:14:12,895
‫יש מבוגר אחר שיכול להישאר איתך?‬

259
00:14:14,187 --> 00:14:15,981
‫אממ, אני בן 18.‬

260
00:14:16,064 --> 00:14:17,566
‫אני יכול להישאר בזמן ש…‬

261
00:14:18,191 --> 00:14:20,027
‫תרוקנו ממנו את החרא.‬

262
00:14:20,110 --> 00:14:24,323
‫אם קיים אל רחום וחנון, שפשוט יהרוג את בן.‬

263
00:14:24,406 --> 00:14:25,490
‫שיהרוג אותו עכשיו.‬

264
00:14:29,077 --> 00:14:29,953
‫מר גרוס.‬

265
00:14:31,997 --> 00:14:34,166
‫מר גרוס, ההליך עבר בהצלחה.‬

266
00:14:34,249 --> 00:14:35,250
‫איך אתה מרגיש?‬

267
00:14:37,377 --> 00:14:39,338
‫טוב. נראה לי.‬

268
00:14:39,421 --> 00:14:41,715
‫עכשיו אתה והחבר המבוגר שלך רק צריכים‬

269
00:14:41,798 --> 00:14:43,592
‫לחכות פה עד שתשחרר גזים.‬

270
00:14:43,675 --> 00:14:46,553
‫וההשפלה פשוט לא נגמרת.‬

271
00:14:46,637 --> 00:14:50,599
‫זה סטנדרטי. רק כדי שנדע שמערכת העיכול‬
‫שלך מתפקדת בצורה תקינה אחרי הניתוח.‬

272
00:14:51,183 --> 00:14:53,477
‫אז כמה גדול הפלוץ הזה צריך להיות, דוק?‬

273
00:14:53,977 --> 00:14:55,896
‫כאילו, כזה שמרעיד את הסדינים?‬

274
00:14:55,979 --> 00:14:58,523
‫תמיד כיף לטפל בבנים בגיל ההתבגרות.‬

275
00:15:00,692 --> 00:15:02,319
‫טוב, זה משפיל.‬

276
00:15:03,111 --> 00:15:07,199
‫די חשבתי שדרכינו ייפרדו אחרי‬
‫שדייווי בגדה בנו.‬

277
00:15:07,282 --> 00:15:09,242
‫כן. אבל, הנה אנחנו פה.‬

278
00:15:09,743 --> 00:15:11,036
‫מחכים לפלוצים שלך.‬

279
00:15:14,957 --> 00:15:16,541
‫אז, מה שלום דייווי?‬

280
00:15:17,751 --> 00:15:18,877
‫טוב, אני מניח.‬

281
00:15:19,795 --> 00:15:24,216
‫האמת, די יש לה בחור חדש עכשיו,‬
‫ובקטע מוזר הוא מעין שילוב של שנינו,‬

282
00:15:24,299 --> 00:15:25,717
‫אם היינו גם הודים.‬

283
00:15:27,678 --> 00:15:30,722
‫תמיד תהיתי איך זה שהיא הייתה בקטע‬
‫של שנינו במקביל.‬

284
00:15:31,223 --> 00:15:33,308
‫אתה יודע, כי אנחנו כל כך שונים.‬

285
00:15:33,392 --> 00:15:35,978
‫כן, אתה חתיך ומגניב ואני חננה‬
‫בלי חברים, הבנתי.‬

286
00:15:36,061 --> 00:15:37,980
‫לא, לא לזה התכוונתי.‬

287
00:15:39,231 --> 00:15:42,025
‫האמת היא שפעם די קינאתי בך.‬

288
00:15:42,109 --> 00:15:43,527
‫מה? למה?‬

289
00:15:43,610 --> 00:15:45,737
‫כי אתה חכם כמוה.‬

290
00:15:46,279 --> 00:15:49,241
‫זה, כאילו, קשר שלי‬
‫בחיים לא יוכל להיות איתה.‬

291
00:15:49,950 --> 00:15:50,784
‫כן, טוב,‬

292
00:15:51,618 --> 00:15:53,912
‫להיות חכם זה לא כל מה שאומרים שזה.‬

293
00:15:53,996 --> 00:15:57,958
‫אתה בטח לא מגיע הרבה לבית חולים‬
‫עם עצירות שנובעת מלחץ.‬

294
00:15:58,041 --> 00:16:00,043
‫לא, אני ממש לא.‬

295
00:16:03,964 --> 00:16:06,091
‫אז למה אתה כל כך לחוץ?‬

296
00:16:06,174 --> 00:16:10,762
‫לא יודע, אולי כי התוצאה של ששת החודשים‬
‫הקרובים תקבע את המסלול של כל החיים שלי?‬

297
00:16:11,638 --> 00:16:14,933
‫אתה מדבר על הקולג'? אחי, אתה תתקבל לקולג'.‬

298
00:16:15,017 --> 00:16:17,185
‫אני לא רוצה להתקבל לסתם קולג'.‬

299
00:16:17,269 --> 00:16:21,023
‫אני רוצה ללמוד בקולומביה,‬
‫ואני לא בטוח שאני אתקבל.‬

300
00:16:21,106 --> 00:16:23,233
‫אז לא תתקבל. למי אכפת?‬

301
00:16:23,316 --> 00:16:26,737
‫לא, לא "למי אכפת", אני חייב להתקבל.‬
‫-ואם לא?‬

302
00:16:26,820 --> 00:16:29,239
‫כל העבודה הזאת הייתה לשווא,‬
‫והעתיד שלי ייהרס,‬

303
00:16:29,322 --> 00:16:32,743
‫ואני אאכזב את עצמי, ואת המשפחה שלי,‬
‫ו… אתה יודע, את אבא שלי.‬

304
00:16:33,452 --> 00:16:35,078
‫אז זה הכול בגלל אבא שלך?‬

305
00:16:35,954 --> 00:16:37,622
‫אחי, תגיד לו שילך לעזאזל.‬

306
00:16:37,706 --> 00:16:38,915
‫אתה עובד כל כך קשה,‬

307
00:16:38,999 --> 00:16:41,084
‫שלא היה לך זמן לחרבן כבר שבועיים.‬

308
00:16:41,168 --> 00:16:43,462
‫אם אני הייתי אבא שלך, הייתי גאה בך.‬

309
00:16:45,297 --> 00:16:47,299
‫לא כי לא חרבנת,‬

310
00:16:47,382 --> 00:16:49,801
‫אלא כי עבדת קשה.‬

311
00:16:51,136 --> 00:16:54,056
‫תודה. בוא נשנה את הנושא. על מה אתה עובד?‬

312
00:16:54,139 --> 00:16:56,391
‫החיבור הדבילי הזה בשביל ההרשמה לקולג'.‬

313
00:16:56,892 --> 00:16:58,226
‫השאלה גרועה.‬

314
00:16:58,310 --> 00:17:01,229
‫"ספר על אירוע שהפך אותך למי שאתה."‬

315
00:17:01,897 --> 00:17:03,482
‫אני לא יודע מה לענות על זה.‬

316
00:17:04,274 --> 00:17:05,692
‫אתה לא יודע מה זה אירוע?‬

317
00:17:05,776 --> 00:17:07,778
‫מה לעזאזל?!‬

318
00:17:07,861 --> 00:17:09,821
‫אני יודע מה זה אירוע, אחי.‬

319
00:17:11,239 --> 00:17:12,074
‫אני פשוט…‬

320
00:17:13,784 --> 00:17:16,078
‫אני לא ממש יודע מי אני.‬

321
00:17:16,161 --> 00:17:18,872
‫נו באמת, מה זאת אומרת אתה לא יודע מי אתה?‬

322
00:17:18,955 --> 00:17:21,416
‫אתה היחיד בבית הספר שלנו ששווה משהו.‬

323
00:17:21,500 --> 00:17:23,460
‫העובדות בקפטריה קראו לקינוח על שמך.‬

324
00:17:23,543 --> 00:17:27,005
‫אבל זה רק דברים שטחיים. זה לא מי שאני.‬

325
00:17:27,839 --> 00:17:29,966
‫אוקיי. אז מי אתה?‬

326
00:17:30,050 --> 00:17:31,093
‫אני לא יודע.‬

327
00:17:32,010 --> 00:17:33,637
‫כאילו, אני חושב שאני מישהו…‬

328
00:17:35,722 --> 00:17:38,100
‫עזוב. זה מביך.‬

329
00:17:38,183 --> 00:17:42,270
‫היי, אין שום סיכוי שתצליח להביך את עצמך‬
‫יותר ממני הערב, אז תתגבר על זה.‬

330
00:17:42,813 --> 00:17:44,022
‫מה אתה יודע על עצמך?‬

331
00:17:44,815 --> 00:17:47,901
‫כאילו, אני אח ממש טוב.‬

332
00:17:48,527 --> 00:17:51,863
‫אולי אני יכול לכתוב על זה שאימצו‬
‫את אחותי. אני…‬

333
00:17:51,947 --> 00:17:55,117
‫רגע, יש לך אחות מאומצת?‬
‫זה נושא מושלם לחיבור.‬

334
00:17:55,659 --> 00:17:59,788
‫טוב, אולי תתחיל להכין רשימה של כל הדרכים‬
‫שבהן היא עזרה לך ללמוד על עצמך?‬

335
00:18:00,288 --> 00:18:03,125
‫קדימה, אני יכול… לעזור לך.‬

336
00:18:07,671 --> 00:18:10,215
‫וכך, אחרי אחר צהריים משפיל,‬

337
00:18:10,298 --> 00:18:11,883
‫המצב התחיל להשתפר.‬

338
00:18:11,967 --> 00:18:15,011
‫בנוסף לכך שבן קיבל סוף סוף את הקשר הגברי‬
‫שהוא כל כך היה זקוק לו,‬

339
00:18:15,095 --> 00:18:18,181
‫הפלוץ שלו הגיע בשקט בלילה,‬

340
00:18:18,265 --> 00:18:21,101
‫מבלי להרעיד אף סדין או נחיר.‬

341
00:18:29,234 --> 00:18:30,360
‫היי, אלוף.‬

342
00:18:33,321 --> 00:18:34,156
‫אבא?‬

343
00:18:35,115 --> 00:18:36,408
‫למה אתה לא באריזונה?‬

344
00:18:36,491 --> 00:18:38,160
‫כי הבן שלי היה בבית חולים.‬

345
00:18:38,243 --> 00:18:39,161
‫אתה בסדר?‬

346
00:18:39,953 --> 00:18:41,997
‫כן, אני בסדר.‬

347
00:18:42,080 --> 00:18:44,499
‫הרופאה אמרה שזה נגרם כתוצאה מלחץ.‬

348
00:18:45,000 --> 00:18:47,711
‫נשמע שיכול להיות שאתה מכור לעבודה‬
‫כמו אבא שלך.‬

349
00:18:47,794 --> 00:18:48,628
‫כן.‬

350
00:18:50,255 --> 00:18:52,257
‫אבל האמת היא,‬

351
00:18:53,091 --> 00:18:54,384
‫לא נראה לי שאני רוצה להיות.‬

352
00:18:56,344 --> 00:18:58,346
‫אבא, אני רוצה לרווח את הלו"ז שלי,‬

353
00:18:59,014 --> 00:19:02,017
‫אבל זה עלול לפגוע בסיכויים‬
‫שלי להתקבל לקולומביה,‬

354
00:19:03,143 --> 00:19:04,895
‫ואני יודע שזה מאוד חשוב לך.‬

355
00:19:06,021 --> 00:19:06,855
‫אתה יודע,‬

356
00:19:07,689 --> 00:19:12,235
‫אחת מהסיבות העיקריות לזה שעבדתי כל כך קשה‬
‫כל החיים שלי‬

357
00:19:12,944 --> 00:19:15,530
‫הייתה כדי לגרום לאבא שלי להיות גאה בי.‬

358
00:19:16,865 --> 00:19:19,659
‫כלומר, הוא מת כבר 30 שנה,‬

359
00:19:19,743 --> 00:19:22,495
‫ואני עדיין מנסה להרשים את המניאק הזה.‬

360
00:19:23,830 --> 00:19:24,664
‫בן,‬

361
00:19:25,498 --> 00:19:26,416
‫אני גאה בך.‬

362
00:19:27,250 --> 00:19:28,752
‫לא משנה באיזה קולג' תלמד,‬

363
00:19:28,835 --> 00:19:30,253
‫לא משנה מה תעשה בחיים,‬

364
00:19:31,838 --> 00:19:32,923
‫אני גאה בך.‬

365
00:19:33,715 --> 00:19:34,591
‫נו באמת, אבא.‬

366
00:19:34,674 --> 00:19:35,800
‫לא, אני מתכוון לזה.‬

367
00:19:36,718 --> 00:19:37,969
‫ואני רוצה שתשמע את זה.‬

368
00:19:38,929 --> 00:19:42,307
‫אני יודע שלא תמיד הייתי אבא הכי טוב,‬

369
00:19:43,475 --> 00:19:46,603
‫אבל מהבחינה הזאת אני יכול להיות אבא‬
‫יותר טוב מאבא שלי.‬

370
00:19:47,979 --> 00:19:50,398
‫אתה ילד מבריק,‬

371
00:19:51,816 --> 00:19:53,401
‫ואני באמת אוהב אותך.‬

372
00:19:54,986 --> 00:19:56,112
‫גם אני אוהב אותך, אבא.‬

373
00:19:57,155 --> 00:20:00,533
‫סוף סוף, בן שמע את המילים‬
‫שהוא השתוקק לשמוע,‬

374
00:20:00,617 --> 00:20:03,245
‫ובפעם הראשונה מאז הגן כנראה,‬

375
00:20:03,745 --> 00:20:05,538
‫הוא לא הרגיש לחוץ בכלל.‬

376
00:20:08,875 --> 00:20:12,254
‫למחרת, בן הרגיש יותר קליל בכמה מובנים.‬

377
00:20:12,337 --> 00:20:13,880
‫בוקר טוב, המנהלת גראבס.‬

378
00:20:13,964 --> 00:20:17,300
‫החלטתי לפרוש מחדו"א‬
‫למתקדמים א'+ב' ומסטטיסטיקה.‬

379
00:20:17,384 --> 00:20:18,510
‫יופי.‬

380
00:20:19,010 --> 00:20:20,804
‫אני מאוד שמחה שהתעשת.‬

381
00:20:21,388 --> 00:20:25,558
‫בן סוף סוף הבין‬
‫שקולומביה היא לא חזות הכול.‬

382
00:20:25,642 --> 00:20:29,396
‫אבל אני יכול להוסיף מקצוע בחירה?‬
‫אולי שיעור אמנות?‬

383
00:20:29,479 --> 00:20:31,481
‫אבל הוא עדיין מתכוון להירשם.‬

384
00:20:31,564 --> 00:20:32,649
‫בסדר.‬

385
00:20:33,149 --> 00:20:34,359
‫פקסטון!‬

386
00:20:36,820 --> 00:20:38,613
‫כל הכבוד על החיבור.‬

387
00:20:38,697 --> 00:20:40,073
‫הוא מאוד מרגש.‬

388
00:20:40,156 --> 00:20:42,200
‫לא ידעתי שאתה כל כך עמוק.‬

389
00:20:42,909 --> 00:20:43,743
‫בכיתי.‬

390
00:20:44,744 --> 00:20:45,578
‫באמת?‬

391
00:20:54,212 --> 00:20:55,839
‫היי.‬
‫-אה, היי.‬

392
00:20:56,464 --> 00:20:57,299
‫נחש מה?‬

393
00:20:57,382 --> 00:20:58,550
‫דס ואני יוצאים לדייט.‬

394
00:20:58,633 --> 00:21:00,302
‫ואו, סחטת אותו או משהו?‬

395
00:21:00,385 --> 00:21:02,929
‫אפילו יותר גרוע. הקשבתי לעצה שלך.‬

396
00:21:03,013 --> 00:21:06,725
‫סימסתי לו ושאלתי אם הוא רצה ללכת‬
‫לאכול פרוזן יוגורט מתישהו, והוא אמר כן.‬

397
00:21:07,350 --> 00:21:09,686
‫אז, למרות שקשה לי להגיד את זה,‬

398
00:21:10,186 --> 00:21:11,021
‫תודה.‬

399
00:21:11,104 --> 00:21:14,190
‫בדרך כלל דבר כזה היה מעורר קנאה בבן,‬

400
00:21:14,691 --> 00:21:19,154
‫אבל אם הוא למד משהו מאתמול בלילה, זה‬
‫שהוא צריך לשחרר את כל מה שמכאיב לו.‬

401
00:21:19,237 --> 00:21:20,447
‫רוצה לשבת?‬

402
00:21:21,072 --> 00:21:23,700
‫לא, אני רק קונה משהו לשתות לפני השיעור.‬

403
00:21:24,701 --> 00:21:26,995
‫אני מקווה שלא תפשלי עם הבחור הזה, דייוויד.‬

404
00:21:27,078 --> 00:21:28,413
‫הוא יכול להיות השוגר דדי שלך.‬

405
00:21:28,496 --> 00:21:31,833
‫הוא היה מת. אני אהיה‬
‫המיליארדרית המוסרית הראשונה. כמו ריהאנה.‬

406
00:21:32,459 --> 00:21:33,293
‫אין דבר כזה.‬

407
00:21:38,173 --> 00:21:39,007
‫מה לעזאזל?‬

408
00:21:39,090 --> 00:21:41,718
‫היי, שמעתי שעזרת לחבר הכי טוב‬
‫שלי אתמול בלילה.‬

409
00:21:44,387 --> 00:21:45,430
‫אממ…‬

410
00:21:46,931 --> 00:21:49,934
‫כל מי שחבר של חבר שלי, הוא גם חבר שלי.‬

411
00:21:50,018 --> 00:21:51,478
‫אה, זה בסדר, טרנט.‬

412
00:21:51,561 --> 00:21:53,730
‫אדיר. רוצה להסתובב איתנו?‬

413
00:21:53,813 --> 00:21:55,315
‫איתך ועם הכיס הלוהט?‬

414
00:21:55,899 --> 00:21:57,025
‫אני לא יודע מה זה.‬

415
00:21:57,108 --> 00:21:58,109
‫אה, זה…‬

416
00:21:59,277 --> 00:22:01,112
‫לא משנה. כן, בטח.‬

417
00:22:01,196 --> 00:22:02,489
‫יופי, בוא.‬

418
00:22:03,531 --> 00:22:05,950
‫ובזמן שהעתיד של בן נותר לא ידוע,‬

419
00:22:06,451 --> 00:22:09,412
‫כרגע הוא נהנה מהנעורים שלו לשם שינוי.‬

420
00:22:09,954 --> 00:22:12,207
‫טוב, מקנרו, תחזור לפה.‬

421
00:22:12,707 --> 00:22:15,126
‫נגמרה החופשה, מנוול חתיך שכמותך.‬

422
00:23:06,511 --> 00:23:07,720
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬