1 00:00:12,125 --> 00:00:15,916 ‫- נטפליקס מציגה -‬ 2 00:00:40,416 --> 00:00:42,541 ‫שוב איחרת, צ'רלי.‬ ‫-השעון לא צלצל.‬ 3 00:00:42,625 --> 00:00:44,375 ‫פעם אחרונה. אני רציני. קייטי!‬ 4 00:00:49,500 --> 00:00:52,541 ‫אם אתה רוצה לפנות שולחנות‬ ‫אתה צריך להגיע בזמן. הבנת?‬ 5 00:01:14,041 --> 00:01:14,875 ‫בבקשה.‬ 6 00:01:17,208 --> 00:01:18,041 ‫היי.‬ 7 00:01:19,041 --> 00:01:19,875 ‫היפהפה הנרדם.‬ 8 00:01:21,166 --> 00:01:22,000 ‫סליחה.‬ 9 00:01:22,458 --> 00:01:23,291 ‫זה בסדר.‬ 10 00:01:25,583 --> 00:01:26,416 ‫יום קשה?‬ 11 00:01:28,250 --> 00:01:29,208 ‫כן.‬ 12 00:01:33,541 --> 00:01:34,458 ‫מה אתה לומד?‬ 13 00:01:35,916 --> 00:01:40,666 ‫סתם. רק תיאוריה סוציולוגית עכשווית‬ ‫וניתוח תאגידי אמפירי.‬ 14 00:01:41,041 --> 00:01:42,250 ‫נשמע כיף.‬ 15 00:01:44,083 --> 00:01:47,500 ‫כשמדובר בניתוח חברות אמפירי,‬ 16 00:01:47,583 --> 00:01:49,125 ‫הבדיחות פשוט נכתבות מעצמן.‬ 17 00:01:50,125 --> 00:01:51,125 ‫זה מה שאת חושבת.‬ 18 00:01:54,208 --> 00:01:55,458 ‫תרצה עוד משהו?‬ 19 00:02:01,708 --> 00:02:02,541 ‫אדם.‬ 20 00:02:03,291 --> 00:02:04,125 ‫מותק.‬ 21 00:02:04,208 --> 00:02:06,125 ‫לא.‬ ‫-ההפסקה שלי נגמרה.‬ 22 00:02:06,208 --> 00:02:07,708 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 23 00:02:07,875 --> 00:02:09,416 ‫לא.‬ ‫-בחייך.‬ 24 00:02:09,583 --> 00:02:11,791 ‫לא!‬ ‫-דווייט יבוא לחפש אותי.‬ 25 00:02:13,541 --> 00:02:15,916 ‫את חייבת להפסיק לעבוד בלילות.‬ ‫-אני יודעת.‬ 26 00:02:16,541 --> 00:02:17,875 ‫זה כל מה שיש להם.‬ 27 00:02:18,375 --> 00:02:21,166 ‫רק כדי שיהיה לנו ממה לחיות‬ ‫עד שתסיים ללמוד.‬ 28 00:02:22,416 --> 00:02:24,625 ‫לא על זה חשבתי כשהתחתנו.‬ 29 00:02:25,500 --> 00:02:27,500 ‫הגענו עד כאן. נכון?‬ 30 00:02:28,541 --> 00:02:30,208 ‫אנחנו רק צריכים לעבור את זה.‬ 31 00:02:30,333 --> 00:02:32,875 ‫אחרי שתסיים את הלימודים,‬ ‫תמצא עבודה מעולה,‬ 32 00:02:33,208 --> 00:02:34,833 ‫אני אחזור ללימודי תואר שני.‬ 33 00:02:34,958 --> 00:02:37,125 ‫ואוכל לתמוך בך כפי שמגיע לך.‬ 34 00:02:38,250 --> 00:02:39,166 ‫חסר לך שלא.‬ 35 00:02:49,125 --> 00:02:50,375 ‫מאיפה יש לי מזל כזה?‬ 36 00:02:53,000 --> 00:02:53,833 ‫אני אוהב אותך.‬ 37 00:02:54,166 --> 00:02:55,250 ‫גם אני אוהבת אותך.‬ 38 00:03:05,291 --> 00:03:07,458 ‫טוב, קדימה. דווייט יתחרפן.‬ 39 00:03:07,541 --> 00:03:09,833 ‫טוב.‬ ‫-החוצה.‬ 40 00:03:09,916 --> 00:03:10,958 ‫אני הולך.‬ 41 00:03:15,791 --> 00:03:16,625 ‫קדימה.‬ 42 00:03:21,125 --> 00:03:23,500 ‫איפה כל השאר?‬ ‫-אין יותר כסף.‬ 43 00:03:23,875 --> 00:03:25,958 ‫כל הכסף אצלך.‬ ‫-תביא את הכסף המחורבן!‬ 44 00:03:26,958 --> 00:03:27,833 ‫סתמו את הפה!‬ 45 00:03:28,583 --> 00:03:29,500 ‫תשתקו או תמותו!‬ 46 00:03:30,416 --> 00:03:32,083 ‫אל תתעסקו איתי!‬ ‫-אין לי כלום!‬ 47 00:03:32,166 --> 00:03:34,500 ‫אני אירה לך בתחת, זקן! אל תתעסק איתי!‬ 48 00:03:34,583 --> 00:03:36,583 ‫אל תירה במישהו אחר.‬ ‫-היא הבאה בתור.‬ 49 00:03:36,666 --> 00:03:39,166 ‫בבקשה, אנחנו לא רוצים להסתבך.‬ ‫-שאעשה את זה?‬ 50 00:03:39,625 --> 00:03:41,416 ‫אני עושה את זה! מחסל את כולכם.‬ 51 00:03:41,500 --> 00:03:42,625 ‫עכשיו!‬ 52 00:03:43,875 --> 00:03:46,708 ‫אף אחד לא צריך להיפגע.‬ ‫-אז תן לי את הכסף!‬ 53 00:03:46,791 --> 00:03:48,791 ‫איש לא צריך להיפגע. קח את הכסף.‬ 54 00:03:48,875 --> 00:03:51,875 ‫היי, אמרתי לך לסתום את הפה!‬ ‫-אין יותר כסף!‬ 55 00:03:51,958 --> 00:03:52,875 ‫שתוק!‬ 56 00:03:54,875 --> 00:03:56,416 ‫אני גומר אותך, שמעת אותי?‬ 57 00:03:56,500 --> 00:03:59,041 ‫אני גומר את שניכם!‬ ‫-אני מתחנן בפניך!‬ 58 00:03:59,625 --> 00:04:02,083 ‫כדאי שתתפלל, זקן!‬ ‫-תן לו את כל הכסף!‬ 59 00:04:03,166 --> 00:04:06,875 ‫אני אעשה את זה עכשיו! שמעת אותי?‬ ‫אל תתעסק איתי, זקן!‬ 60 00:04:19,750 --> 00:04:24,000 ‫לקוח הוכתר כגיבור לאחר‬ ‫שמנע שוד בדיינר "סמייל"‬ 61 00:04:24,083 --> 00:04:28,083 ‫בדרום שיקגו בשבת בערב.‬ ‫בעוד השומרוני הטוב לא נפגע,‬ 62 00:04:28,166 --> 00:04:31,125 ‫שוטף הכלים צ'רלס סטרלי נורה ומת במקום.‬ 63 00:04:31,625 --> 00:04:35,791 ‫ריימונד גסקין הואשם ונמצא כעת במעצר‬ ‫בבית חולים שיקגו ממוריאל,‬ 64 00:04:35,875 --> 00:04:38,083 ‫מתאושש מהפציעות שנגרמו לו במאבק.‬ 65 00:04:38,500 --> 00:04:40,958 ‫הדיינר "סמייל" יישאר סגור לפי שעה.‬ 66 00:04:41,041 --> 00:04:44,125 ‫ולחדשות אחרות,‬ ‫הפושעים בשוד היהלומים שהתרחש...‬ 67 00:04:44,208 --> 00:04:47,750 ‫- כעבור ארבעה חודשים -‬ 68 00:05:32,166 --> 00:05:33,083 ‫בוקר טוב, לנרד.‬ 69 00:05:53,583 --> 00:05:55,250 ‫אין הודעה חדשה.‬ 70 00:06:07,750 --> 00:06:08,625 ‫תודה, קייטי.‬ 71 00:06:10,125 --> 00:06:13,958 ‫אבי שתל את העץ הזה ביום שנולדתי,‬ 72 00:06:14,500 --> 00:06:16,541 ‫לפני שמונים ושמונה שנים.‬ 73 00:06:17,166 --> 00:06:18,083 ‫הוא יפהפה.‬ 74 00:06:18,708 --> 00:06:19,750 ‫כשהייתי ילד,‬ 75 00:06:20,166 --> 00:06:23,166 ‫אמרו שלאימא שלי יש חוש לצמחים.‬ 76 00:06:23,416 --> 00:06:26,375 ‫הגינה שלנו הוצגה לראווה.‬ 77 00:06:26,750 --> 00:06:27,875 ‫תראי אותה עכשיו.‬ 78 00:06:28,958 --> 00:06:31,291 ‫שכרתי פעם מישהו שינקה אותה.‬ 79 00:06:31,708 --> 00:06:33,291 ‫זה היה לפני כמה שנים.‬ 80 00:06:33,625 --> 00:06:34,833 ‫בחור צעיר ונחמד.‬ 81 00:06:35,208 --> 00:06:36,791 ‫אית'ן משהו, אני חושב.‬ 82 00:06:36,958 --> 00:06:37,958 ‫מה קרה לו?‬ 83 00:06:38,125 --> 00:06:39,333 ‫אני לא יודע.‬ 84 00:06:39,916 --> 00:06:42,583 ‫הוא עבד כמה שבועות ואז הפסיק לבוא.‬ 85 00:06:42,833 --> 00:06:44,083 ‫לא ראיתי אותו מאז.‬ 86 00:06:45,000 --> 00:06:46,041 ‫תשמעי אותי!‬ 87 00:06:46,125 --> 00:06:48,750 ‫אני נשמע כמו זקן מטופש.‬ ‫-לא!‬ 88 00:06:48,833 --> 00:06:50,666 ‫והיום יום השנה שלנו.‬ 89 00:06:51,208 --> 00:06:53,916 ‫-מה?‬ ‫-כן. היום לפני ארבעה חודשים,‬ 90 00:06:54,166 --> 00:06:56,000 ‫הסוכנות שלחה אותך לפתח דלתי,‬ 91 00:06:56,583 --> 00:07:00,291 ‫המטפלת, בת הלוויה והחברה החדשה שלי.‬ 92 00:07:00,375 --> 00:07:01,208 ‫וחברה.‬ 93 00:07:02,500 --> 00:07:03,333 ‫קדימה.‬ 94 00:07:04,166 --> 00:07:05,791 ‫הגיעה השעה לקחת את התרופות.‬ 95 00:07:10,250 --> 00:07:12,875 ‫הם יקבעו את סבב‬ ‫הראיונות האחרון בעוד שבועיים.‬ 96 00:07:14,125 --> 00:07:15,208 ‫כמה שבועות?‬ 97 00:07:16,875 --> 00:07:19,666 ‫זו חברה גדולה.‬ ‫צריך לדלג על הרבה מכשולים.‬ 98 00:07:21,958 --> 00:07:25,583 ‫אבל... בעבודה כזאת, יש להם שיטות משלהם.‬ 99 00:07:25,666 --> 00:07:27,916 ‫אי אפשר להאיץ בהם.‬ ‫ -אני יודעת, פשוט...‬ 100 00:07:29,416 --> 00:07:32,041 ‫אני קצת לחוצה עכשיו.‬ 101 00:07:33,875 --> 00:07:36,416 ‫קיבלת שיחה נוספת מהלוואות הסטודנטים היום.‬ 102 00:07:37,250 --> 00:07:38,291 ‫אוף, לא נמאס להם.‬ 103 00:07:38,375 --> 00:07:43,333 ‫טוב, הפסקת ללמוד,‬ ‫אז נצטרך להחזיר את ההלוואות.‬ 104 00:07:43,541 --> 00:07:45,750 ‫אחרת, הם יעבירו את זה לסוכנות גבייה.‬ 105 00:07:45,833 --> 00:07:48,916 ‫אני יודע, כן, אתקשר מחר.‬ ‫-נהדר. ואולי תוכל להתקשר‬ 106 00:07:49,000 --> 00:07:50,666 ‫באותה הזדמנות לחברת האשראי.‬ 107 00:07:51,166 --> 00:07:53,208 ‫ולנציג ביטוח הבריאות שלנו.‬ 108 00:07:53,291 --> 00:07:56,750 ‫בסדר, קייטי, הבנתי.‬ ‫אמצא פתרון, בסדר? אל תדאגי.‬ 109 00:07:57,625 --> 00:07:59,166 ‫אלך לשטוף כלים.‬ 110 00:08:10,833 --> 00:08:12,666 ‫קייטי.‬ ‫-אל תגיד לי לא לדאוג.‬ 111 00:08:14,916 --> 00:08:15,750 ‫סליחה.‬ 112 00:08:24,708 --> 00:08:26,500 ‫אנחנו בצרות צרורות, אדם.‬ 113 00:08:27,666 --> 00:08:30,708 ‫אנחנו צריכים להשיג כסף בקרוב.‬ ‫-אמצא משהו.‬ 114 00:08:30,791 --> 00:08:32,833 ‫אתה אומר את זה כבר שישה חודשים.‬ 115 00:08:33,666 --> 00:08:36,375 ‫לא יעזור אם אקח עבודה בשכר מינימום.‬ 116 00:08:37,875 --> 00:08:41,125 ‫לכן עזבתי את הלימודים, כדי‬ ‫שאוכל למצוא משהו משתלם מספיק.‬ 117 00:08:42,083 --> 00:08:45,041 ‫נוכל להתחיל להחזיר חובות.‬ ‫אני רק צריך עוד קצת זמן.‬ 118 00:08:45,125 --> 00:08:47,375 ‫אין לנו יותר זמן, אדם.‬ 119 00:08:49,750 --> 00:08:52,125 ‫תני לי לעזור לך.‬ ‫-לא, עזוב. אני מסתדרת.‬ 120 00:08:52,208 --> 00:08:53,625 ‫אני מסתדרת, אדם. אדם!‬ 121 00:08:58,708 --> 00:08:59,541 ‫אני אנקה.‬ 122 00:09:08,208 --> 00:09:09,833 ‫למה אתה אף פעם לא מקשיב לי?‬ 123 00:09:11,791 --> 00:09:12,916 ‫למה נכנסת לשם?‬ 124 00:09:13,958 --> 00:09:15,708 ‫התחננתי בפניך, אדם.‬ 125 00:09:17,208 --> 00:09:18,625 ‫הוא יכול היה להרוג אותך.‬ 126 00:09:19,250 --> 00:09:22,375 ‫יכולתי לאבד אותך.‬ ‫אתה יכול לדמיין איך הייתי מרגישה?‬ 127 00:09:22,583 --> 00:09:23,416 ‫לעולם לא...‬ 128 00:09:23,916 --> 00:09:26,500 ‫לחבק אותך שוב, לעולם לא לשמוע שוב את קולך.‬ 129 00:09:30,791 --> 00:09:32,208 ‫שום דבר כבר לא מסתדר.‬ 130 00:09:33,375 --> 00:09:35,041 ‫מותק, עברו ארבעה חודשים.‬ 131 00:09:38,083 --> 00:09:38,916 ‫לא.‬ 132 00:09:39,250 --> 00:09:40,583 ‫לא, אני מצטערת. לא.‬ 133 00:09:43,541 --> 00:09:44,791 ‫לאן את הולכת?‬ 134 00:09:45,041 --> 00:09:45,875 ‫החוצה.‬ 135 00:10:00,333 --> 00:10:01,166 ‫מי שם?‬ 136 00:10:23,125 --> 00:10:25,500 ‫- אדם -‬ 137 00:10:27,333 --> 00:10:28,166 ‫לנרד.‬ 138 00:10:29,125 --> 00:10:29,958 ‫אה, זו את.‬ 139 00:10:30,958 --> 00:10:31,791 ‫קייטי.‬ 140 00:10:32,083 --> 00:10:34,416 ‫-מה את עושה כאן?‬ ‫-חשבתי שאתה ישן.‬ 141 00:10:34,833 --> 00:10:36,833 ‫רק באתי כדי לחשוב.‬ 142 00:10:38,291 --> 00:10:39,458 ‫מה אתה עושה עם זה?‬ 143 00:10:39,541 --> 00:10:42,083 ‫שוב חשבתי ששמעתי מישהו בבית.‬ ‫-שוב?‬ 144 00:10:42,208 --> 00:10:44,791 ‫אני שומע אותם פוסעים‬ ‫וכשאני יורד הם נעלמים.‬ 145 00:10:46,625 --> 00:10:47,916 ‫אין אף אחד בבית.‬ 146 00:10:48,750 --> 00:10:49,583 ‫הנה.‬ 147 00:10:50,500 --> 00:10:51,416 ‫את בסדר?‬ 148 00:10:53,541 --> 00:10:56,291 ‫למה לא אמרת לי שיש לך בעיות כספיות?‬ 149 00:10:57,083 --> 00:10:59,416 ‫זו לא הבעיה שלך.‬ 150 00:10:59,500 --> 00:11:02,250 ‫כמה את צריכה?‬ ‫-לנרד, לא.‬ 151 00:11:02,375 --> 00:11:03,916 ‫אנחנו חברים, נכון?‬ 152 00:11:04,000 --> 00:11:04,833 ‫כן.‬ 153 00:11:05,791 --> 00:11:07,208 ‫אז תני לי לעזור לך.‬ 154 00:11:07,625 --> 00:11:10,916 ‫יש לי קצת כסף בצד.‬ ‫-אני לא יכולה לקבל את זה.‬ 155 00:11:11,250 --> 00:11:13,708 ‫זוג צעיר בתחילת דרכו.‬ 156 00:11:14,041 --> 00:11:18,041 ‫העולם מסובך מספיק.‬ ‫אתם לא צריכים לדאוג בגלל כסף.‬ 157 00:11:18,125 --> 00:11:19,333 ‫זה חלק מהעניין.‬ 158 00:11:20,166 --> 00:11:22,000 ‫אבל להיות מאוהבים,‬ 159 00:11:22,333 --> 00:11:26,000 ‫להקים משפחה יום אחד, להזדקן יחד.‬ 160 00:11:26,500 --> 00:11:28,250 ‫אלה דברים נפלאים.‬ 161 00:11:28,625 --> 00:11:31,375 ‫דברים שרציתי כשהייתי צעיר.‬ 162 00:11:31,458 --> 00:11:36,208 ‫ויהיה נחמד לחשוב שבדרך כלשהי,‬ 163 00:11:37,416 --> 00:11:39,500 ‫תהיה לי השפעה חיובית על מישהו.‬ 164 00:11:40,375 --> 00:11:42,250 ‫אולי לך ולבחור שלך.‬ 165 00:11:48,208 --> 00:11:49,250 ‫הוא צריך עבודה.‬ 166 00:12:01,875 --> 00:12:03,250 ‫אגיד ללנרד שאתה כאן.‬ 167 00:12:08,250 --> 00:12:09,208 ‫יהיה בסדר.‬ 168 00:12:10,166 --> 00:12:11,333 ‫פשוט תדבר איתו.‬ 169 00:12:12,708 --> 00:12:13,541 ‫טוב.‬ 170 00:12:19,500 --> 00:12:21,666 ‫לוראזפאם, 0,5 מיליגרם.‬ 171 00:12:23,250 --> 00:12:24,083 ‫כן.‬ 172 00:12:25,958 --> 00:12:29,125 ‫אוכל לאסוף את זה אחרי חמש, מן הסתם...‬ 173 00:12:29,208 --> 00:12:31,625 ‫הטייקונים המקומיים בנו אותו….‬ 174 00:12:31,708 --> 00:12:33,125 ‫תודה. ביי.‬ 175 00:12:33,250 --> 00:12:37,000 ‫כדי שיוכלו להרחיק את משפחתם‬ ‫מהריח של מכלאות הבקר.‬ 176 00:12:37,583 --> 00:12:40,458 ‫אבל הילדים שלהם גדלו ו...‬ 177 00:12:49,541 --> 00:12:50,958 ‫היי, מה שלומך?‬ ‫-היי.‬ 178 00:12:51,041 --> 00:12:54,083 ‫סליחה על ההפרעה. שמי מיקי היידן.‬ 179 00:12:54,583 --> 00:12:55,500 ‫סוכן נדל"ן.‬ 180 00:12:55,583 --> 00:12:57,916 ‫תאמיני לי, אני יודע איך זה נשמע, בסדר,‬ 181 00:12:58,000 --> 00:13:01,666 ‫אבל יש לי לקוח חדש‬ ‫שזה עתה עבר לעבוד בעיר הזאת.‬ 182 00:13:01,750 --> 00:13:05,375 ‫יש לו משפחה גדולה, שני כלבים, כל החבילה.‬ 183 00:13:05,458 --> 00:13:09,000 ‫נפלא. בכל אופן, הוא מחפש את הבית המתאים.‬ 184 00:13:09,500 --> 00:13:12,000 ‫ואתמול הוא נסע פה בשכונה,‬ 185 00:13:12,583 --> 00:13:14,541 ‫העיף מבט על הבית המדהים הזה...‬ 186 00:13:14,625 --> 00:13:16,166 ‫הבית הזה לא למכירה.‬ 187 00:13:17,333 --> 00:13:18,166 ‫את הבעלים?‬ 188 00:13:18,500 --> 00:13:22,166 ‫לא, אבל תאמין לי, אתה מבזבז את זמנך.‬ 189 00:13:22,541 --> 00:13:25,958 ‫הוא חי כאן כל חייו, ולא הולך לשום מקום.‬ 190 00:13:26,625 --> 00:13:29,041 ‫הלקוח שלי חדור מוטיבציה.‬ 191 00:13:30,833 --> 00:13:33,166 ‫טוב, לא יודעת מה לומר לך. מצטערת.‬ 192 00:13:34,625 --> 00:13:35,458 ‫אבל בהצלחה.‬ 193 00:13:35,833 --> 00:13:37,166 ‫רגע. אה...‬ 194 00:13:37,750 --> 00:13:39,625 ‫תוכלי לעשות לי טובה, גברת...‬ 195 00:13:41,416 --> 00:13:42,291 ‫קייטי.‬ 196 00:13:42,416 --> 00:13:43,250 ‫קייטי.‬ 197 00:13:43,750 --> 00:13:48,083 ‫אם ממש במקרה הוא ישנה את דעתו,‬ 198 00:13:48,958 --> 00:13:50,333 ‫תוכלי להתקשר אליי?‬ 199 00:13:50,416 --> 00:13:52,500 ‫זה לא יקרה, אבל בכיף.‬ 200 00:13:52,916 --> 00:13:55,000 ‫אני מודה לך, תודה.‬ 201 00:13:55,083 --> 00:13:55,916 ‫כן.‬ 202 00:13:56,000 --> 00:13:57,083 ‫שיהיה לך יום נפלא.‬ 203 00:13:57,791 --> 00:13:58,666 ‫גם לך.‬ 204 00:14:09,250 --> 00:14:11,250 ‫הם רוצים להציע הצעה?‬ ‫-נשמע ככה.‬ 205 00:14:12,041 --> 00:14:13,833 ‫לא אכפת להם‬ ‫בכלל איך נראה החצר?‬ 206 00:14:14,958 --> 00:14:17,458 ‫היא תיראה טוב יותר כשתתחיל לעבוד עליה מחר.‬ 207 00:14:19,583 --> 00:14:21,083 ‫המקום בטח שווה הון.‬ 208 00:14:24,750 --> 00:14:25,583 ‫בטח נחמד.‬ 209 00:14:48,666 --> 00:14:49,500 ‫לנרד?‬ 210 00:15:08,708 --> 00:15:10,708 ‫הנה אתה. הבאתי לך ארוחת בוקר.‬ 211 00:15:10,875 --> 00:15:13,333 ‫תודה, קייטי.‬ ‫-בשמחה.‬ 212 00:15:16,333 --> 00:15:18,166 ‫ההורים שלי נהגו להאזין לזה.‬ 213 00:15:19,416 --> 00:15:20,250 ‫זה מקסים.‬ 214 00:15:23,250 --> 00:15:24,833 ‫שבי איתי לרגע.‬ 215 00:15:26,041 --> 00:15:26,875 ‫בשמחה.‬ 216 00:16:02,625 --> 00:16:04,041 ‫נעלת את הדלת אחורית?‬ ‫-כן.‬ 217 00:16:04,125 --> 00:16:04,958 ‫יופי.‬ 218 00:16:06,291 --> 00:16:10,000 ‫אז מתי אזכה לסיור של ממש‬ ‫ואראה איך החצי השני חי?‬ 219 00:16:10,666 --> 00:16:11,875 ‫בבוא הזמן.‬ 220 00:16:12,333 --> 00:16:13,333 ‫מה עם הביואיק שם?‬ 221 00:16:14,083 --> 00:16:15,791 ‫נראה שהיא חונה שם כבר זמן רב.‬ 222 00:16:15,875 --> 00:16:18,875 ‫לנרד בכלל עוד נוהג בה?‬ ‫-לא, לא מאז שאני מכירה אותו.‬ 223 00:16:19,458 --> 00:16:21,166 ‫לדעתי הוא לא נהג בה שנים.‬ 224 00:16:36,958 --> 00:16:38,125 ‫קראתי באינטרנט‬ 225 00:16:39,041 --> 00:16:43,000 ‫על בית ספר לרפואה עם‬ ‫מסלול נהדר לכירורגיית ילדים.‬ 226 00:16:45,125 --> 00:16:46,291 ‫אשלח לך קישור.‬ 227 00:17:00,000 --> 00:17:00,958 ‫אני אוהבת אותך.‬ 228 00:17:01,750 --> 00:17:02,750 ‫גם אני אוהב אותך.‬ 229 00:17:21,500 --> 00:17:23,541 ‫מר קלוורן.‬ ‫-שלום, קייטי, מה שלומך?‬ 230 00:17:23,625 --> 00:17:26,083 ‫בסדר, תודה. לא ציפינו שתגיע.‬ 231 00:17:26,583 --> 00:17:27,916 ‫זה זמן טוב?‬ 232 00:17:28,000 --> 00:17:29,416 ‫בטח, כן. תיכנס.‬ 233 00:17:33,291 --> 00:17:36,791 ‫לנרד, מר קלוורן הגיע מהסוכנות.‬ 234 00:17:36,875 --> 00:17:38,583 ‫בוקר טוב, מר ולסלי.‬ 235 00:17:38,666 --> 00:17:43,208 ‫מר קלוורן, נחמד לראות אותך שוב.‬ ‫באת לבדוק מה שלומנו?‬ 236 00:17:44,083 --> 00:17:46,416 ‫לא. ממש לא. לא, במקרה עברתי בשכונה‬ 237 00:17:46,500 --> 00:17:48,708 ‫וחשבתי שאקפוץ להגיד שלום.‬ 238 00:17:48,958 --> 00:17:50,916 ‫חשבתי שאולי נדבר.‬ 239 00:17:51,083 --> 00:17:53,708 ‫כן. אתחיל להכין ארוחת צהריים.‬ ‫קרא לי אם צריך.‬ 240 00:17:53,791 --> 00:17:55,083 ‫תודה, קייטי.‬ ‫-כן.‬ 241 00:17:55,166 --> 00:17:56,666 ‫בוא לשם.‬ ‫-מצוין.‬ 242 00:17:57,416 --> 00:17:59,125 ‫זה החדר האהוב עליי.‬ 243 00:17:59,875 --> 00:18:01,666 ‫מה יש לארוחת צהריים?‬ ‫-אדם!‬ 244 00:18:02,083 --> 00:18:05,208 ‫כולם לחוצים בבית המפחיד והגדול הזה?‬ ‫-אסור לך להיות פה.‬ 245 00:18:05,500 --> 00:18:08,458 ‫מישהו מהסוכנות קפץ לביקור פתע.‬ 246 00:18:09,291 --> 00:18:10,541 ‫את עושה עבודה נהדרת.‬ 247 00:18:11,666 --> 00:18:14,416 ‫כן, והוא יראה שבעלי עובד פה.‬ ‫זה לא ייראה משונה?‬ 248 00:18:14,500 --> 00:18:17,041 ‫את מתכוונת שאולי סתם נתמזמז?‬ 249 00:18:17,125 --> 00:18:18,666 ‫אני לא יודעת... די.‬ 250 00:18:18,750 --> 00:18:19,750 ‫בחייך.‬ ‫-בסדר.‬ 251 00:18:26,916 --> 00:18:28,041 ‫אבל אני רעב.‬ 252 00:18:28,666 --> 00:18:31,791 ‫אז מה שלומך?‬ ‫-אני אוהב אותך.‬ 253 00:18:31,875 --> 00:18:35,375 ‫ובכן, זאת שאלה שתמיד שואלים‬ 254 00:18:35,458 --> 00:18:37,125 ‫אנשים בגילי.‬ 255 00:18:37,666 --> 00:18:43,208 ‫ובכן, מר ולסלי נראה במצב רוח טוב.‬ ‫מאוד התיידדתם.‬ 256 00:18:43,291 --> 00:18:45,958 ‫כן, הוא אדם מעניין.‬ ‫אני אוהבת לשוחח איתו.‬ 257 00:18:46,041 --> 00:18:47,250 ‫שכרת גנן?‬ 258 00:18:48,166 --> 00:18:50,291 ‫במשרה חלקית, כן. זה רעיון של לנרד.‬ 259 00:18:50,541 --> 00:18:53,250 ‫טוב. טוב, אז נתראה בקרוב, קייטי.‬ 260 00:18:53,333 --> 00:18:54,166 ‫כן.‬ 261 00:19:18,291 --> 00:19:22,625 ‫אני לא יכול לומר שאני‬ ‫מחבב במיוחד את מר קלוורן שלנו.‬ 262 00:19:22,958 --> 00:19:26,208 ‫למה לא?‬ ‫-הוא כל הזמן שואל את כל השאלות האלה,‬ 263 00:19:26,416 --> 00:19:29,250 ‫כאילו הוא מנסה לגרום לי‬ ‫להציג אותך באור שלילי.‬ 264 00:19:29,666 --> 00:19:32,958 ‫הוא רק מוודא שאני מטפלת בך היטב. זה הכול.‬ 265 00:19:33,041 --> 00:19:36,541 ‫טוב, אל תדאגי. אמרתי לו‬ ‫שאני לא יכול להסתדר בלעדיך.‬ 266 00:19:36,875 --> 00:19:37,833 ‫אפרופו...‬ 267 00:19:38,916 --> 00:19:39,750 ‫תודה רבה.‬ 268 00:19:57,708 --> 00:19:59,375 ‫אדם? תסתכל.‬ 269 00:20:00,666 --> 00:20:01,500 ‫תסתכל.‬ 270 00:20:07,125 --> 00:20:08,375 ‫קיבלת העלאה?‬ 271 00:20:09,083 --> 00:20:10,000 ‫אוי, לא.‬ 272 00:20:11,458 --> 00:20:12,291 ‫מה?‬ 273 00:20:13,333 --> 00:20:15,416 ‫אמרתי משהו ללנרד...‬ 274 00:20:16,250 --> 00:20:17,375 ‫עלינו.‬ 275 00:20:17,916 --> 00:20:18,750 ‫מה זאת אומרת?‬ 276 00:20:19,166 --> 00:20:20,666 ‫אמרתי לו שאנחנו מרוששים.‬ 277 00:20:23,208 --> 00:20:24,250 ‫אלוהים, קייטי.‬ 278 00:20:26,208 --> 00:20:28,666 ‫זה עניין קצת אישי, לא?‬ ‫-הייתי מבואסת.‬ 279 00:20:29,333 --> 00:20:32,208 ‫היית גועלי והייתי צריך לדבר עם מישהו.‬ 280 00:20:32,291 --> 00:20:34,500 ‫מתי הייתי גועלי?‬ ‫-זאת לא הנקודה.‬ 281 00:20:34,583 --> 00:20:37,000 ‫לנרד רצה לעזור, אז הוא הציע לתת לנו כסף.‬ 282 00:20:37,708 --> 00:20:38,666 ‫והסכמת?‬ 283 00:20:38,750 --> 00:20:40,875 ‫לא, ביקשתי ממנו לתת לך עבודה במקום.‬ 284 00:20:43,750 --> 00:20:47,291 ‫טוב, אולי הצ'ק הזה נועד לשנינו.‬ ‫הוא פשוט הוסיף עוד אפס.‬ 285 00:20:51,166 --> 00:20:52,125 ‫זה יותר מדי.‬ 286 00:20:56,583 --> 00:20:57,416 ‫מה את עושה?‬ 287 00:20:57,666 --> 00:21:01,208 ‫מתקשרת אליו. לא נוכל לקבל את זה.‬ ‫הוא צריך לכתוב לנו צ'ק אחר.‬ 288 00:21:01,416 --> 00:21:04,000 ‫עד שנחזור לבית כדי שיכתוב צ'ק אחר,‬ 289 00:21:04,250 --> 00:21:05,416 ‫הבנק ייסגר.‬ 290 00:21:06,250 --> 00:21:09,541 ‫אם לא נשלם את החשבונות עוד היום,‬ ‫קייטי, ידפקו לנו בדלת.‬ 291 00:21:11,750 --> 00:21:12,708 ‫הוא לא עונה.‬ 292 00:21:13,833 --> 00:21:15,208 ‫טוב, תראי...‬ 293 00:21:15,958 --> 00:21:17,041 ‫אולי...‬ 294 00:21:17,750 --> 00:21:18,708 ‫נפקיד את הצ'ק...‬ 295 00:21:18,791 --> 00:21:21,500 ‫אנחנו לא יכולים לקחת את הכסף הזה.‬ ‫-רק לילה אחד.‬ 296 00:21:22,166 --> 00:21:25,666 ‫נשלם את החשבונות. דברי עם לנרד בבוקר‬ ‫ותרשמי לו צ'ק על ההפרש.‬ 297 00:21:30,750 --> 00:21:31,958 ‫רק ללילה אחד, קייטי.‬ 298 00:21:46,041 --> 00:21:47,375 ‫מה הקטע של לנרד בכלל?‬ 299 00:21:48,000 --> 00:21:49,875 ‫מה הוא עושה בבית הגדול הזה לבד?‬ 300 00:21:51,625 --> 00:21:53,666 ‫ההורים שלו נפטרו לפני...‬ 301 00:21:54,583 --> 00:21:55,750 ‫שלושים שנה בערך.‬ 302 00:21:55,833 --> 00:21:58,000 ‫הוא בן יחיד. מעולם לא התחתן.‬ 303 00:21:59,625 --> 00:22:00,583 ‫אין קרובי משפחה?‬ 304 00:22:01,250 --> 00:22:02,083 ‫לא.‬ 305 00:22:02,916 --> 00:22:03,875 ‫בטח קשה…‬ 306 00:22:04,583 --> 00:22:06,041 ‫להיות לבד ככה.‬ 307 00:22:06,500 --> 00:22:07,333 ‫כן.‬ 308 00:22:09,250 --> 00:22:10,375 ‫הוא כזה איש טוב.‬ 309 00:22:14,125 --> 00:22:14,958 ‫כן.‬ 310 00:22:31,875 --> 00:22:33,000 ‫אוהבת אותך.‬ ‫-גם אני.‬ 311 00:23:12,500 --> 00:23:13,333 ‫לנרד?‬ 312 00:23:30,208 --> 00:23:31,041 ‫לנרד?‬ 313 00:23:36,583 --> 00:23:37,416 ‫לנרד?‬ 314 00:24:47,458 --> 00:24:48,291 ‫אני מצטער.‬ 315 00:24:53,541 --> 00:24:55,166 ‫מה הוא עשה כאן בעליית הגג?‬ 316 00:24:56,041 --> 00:24:57,833 ‫הוא אהב לבוא לכאן לפעמים.‬ 317 00:24:59,166 --> 00:25:00,500 ‫להאזין לתקליטים ישנים.‬ 318 00:25:15,375 --> 00:25:17,208 ‫מה הוא היה צריך לנעול פה למעלה?‬ 319 00:25:28,750 --> 00:25:29,583 ‫אדם.‬ 320 00:25:31,291 --> 00:25:32,125 ‫אסור לנו.‬ 321 00:25:34,541 --> 00:25:35,500 ‫רק אעיף מבט.‬ 322 00:25:44,458 --> 00:25:45,291 ‫קייטי.‬ 323 00:25:45,833 --> 00:25:46,666 ‫בואי תראי.‬ 324 00:25:57,708 --> 00:25:58,541 ‫מי זאת?‬ 325 00:26:06,041 --> 00:26:06,875 ‫אני לא יודעת.‬ 326 00:26:11,166 --> 00:26:12,291 ‫כל המכתבים האלה.‬ 327 00:26:15,083 --> 00:26:17,083 ‫- אישה משיקגו נהרגה בתאונת דרכים -‬ 328 00:26:18,250 --> 00:26:19,958 ‫לא אמרת שלנרד מעולם לא התחתן?‬ 329 00:26:27,583 --> 00:26:28,833 ‫אסור לנו לעשות את זה.‬ 330 00:26:30,083 --> 00:26:31,666 ‫טוב.‬ ‫-בוא נלך.‬ 331 00:26:32,916 --> 00:26:34,416 ‫צריך להתקשר למוקד החירום.‬ 332 00:26:36,791 --> 00:26:37,750 ‫אלוהים!‬ 333 00:26:40,458 --> 00:26:41,291 ‫מה?‬ 334 00:26:46,375 --> 00:26:47,500 ‫זה המון כסף.‬ 335 00:26:52,000 --> 00:26:54,000 ‫אמרת שהוא גר כאן לבד כבר כמה שנים?‬ 336 00:26:55,208 --> 00:26:56,583 ‫אנשים נהיים קצת מוזרים.‬ 337 00:26:57,541 --> 00:27:00,500 ‫מתחילים לשים בצד כל פעם קצת,‬ ‫ולפני שאתה מבין...‬ 338 00:27:05,291 --> 00:27:06,875 ‫אין לו קרובי משפחה.‬ 339 00:27:16,750 --> 00:27:18,875 ‫בסוף זה יגיע לאיזה ארון במשטרה.‬ 340 00:27:21,666 --> 00:27:22,791 ‫הממשלה תיקח את זה.‬ 341 00:27:24,458 --> 00:27:26,583 ‫למה שניתן לזה להיתקע ככה במערכת?‬ 342 00:27:27,541 --> 00:27:29,458 ‫כשזה יכול באמת להביא תועלת.‬ 343 00:27:31,333 --> 00:27:34,375 ‫אמרת בעצמך כמה אכפת לו ממך. הוא רצה לעזור.‬ 344 00:27:36,166 --> 00:27:37,000 ‫נכון.‬ 345 00:27:38,416 --> 00:27:39,333 ‫אז הנה לך.‬ 346 00:27:40,208 --> 00:27:41,291 ‫הדרך שלו לעזור לך.‬ 347 00:27:43,250 --> 00:27:44,250 ‫לעזור לנו.‬ 348 00:27:50,875 --> 00:27:52,125 ‫נצטרך להיזהר.‬ 349 00:27:54,500 --> 00:27:55,833 ‫כן. ניזהר.‬ 350 00:27:56,541 --> 00:27:57,375 ‫אדם.‬ 351 00:27:58,000 --> 00:27:59,583 ‫כן.‬ ‫-תבטיח לי.‬ 352 00:28:02,625 --> 00:28:03,458 ‫אני מבטיח.‬ 353 00:28:14,333 --> 00:28:15,958 ‫- פתולוג -‬ 354 00:28:16,041 --> 00:28:18,375 ‫אז כמה זמן עבדת אצל מר ולסלי?‬ 355 00:28:19,208 --> 00:28:21,208 ‫כארבעה וחצי חודשים.‬ 356 00:28:22,208 --> 00:28:23,166 ‫גם גרת פה?‬ 357 00:28:24,458 --> 00:28:27,625 ‫בלילה לנרד היה נשאר פה לבד. כך הוא רצה.‬ 358 00:28:28,166 --> 00:28:29,666 ‫הוא עדיין הסתדר בעצמו.‬ 359 00:28:31,375 --> 00:28:32,875 ‫מתי התראיתם בפעם האחרונה?‬ 360 00:28:34,041 --> 00:28:35,333 ‫אתמול אחר הצהריים.‬ 361 00:28:35,958 --> 00:28:38,708 ‫יצאנו קצת מוקדם כדי ללכת לבנק בסביבות...‬ 362 00:28:38,791 --> 00:28:39,625 ‫בסביבות 16:30.‬ 363 00:28:39,708 --> 00:28:42,458 ‫גם אתה עבדת כאן, מר קטנר?‬ 364 00:28:42,541 --> 00:28:45,166 ‫רק כמה שבועות.‬ ‫עבודות תחזוקה בחצר בשביל לנרד.‬ 365 00:28:46,916 --> 00:28:47,750 ‫אנחנו נשואים.‬ 366 00:28:48,291 --> 00:28:49,250 ‫קלטתי את זה.‬ 367 00:28:49,875 --> 00:28:50,708 ‫כן.‬ 368 00:28:55,041 --> 00:28:59,333 ‫אז מה היה מצבו של מר ולסלי?‬ ‫היו לו בעיות בריאות לאחרונה?‬ 369 00:28:59,583 --> 00:29:01,750 ‫לא. הוא היה בסדר. כלומר,‬ 370 00:29:02,625 --> 00:29:05,875 ‫הוא היה בן 88,‬ ‫אז הוא נטל הרבה תרופות, אבל...‬ 371 00:29:07,500 --> 00:29:09,458 ‫הוא לא היה מתלונן על כך בלאו הכי.‬ 372 00:29:10,500 --> 00:29:11,416 ‫הוא לא היה כזה.‬ 373 00:29:14,833 --> 00:29:18,083 ‫טוב, אצטרך פרטי קשר של קרוב משפחה.‬ 374 00:29:20,166 --> 00:29:21,541 ‫אין לו קרובי משפחה.‬ 375 00:29:21,625 --> 00:29:22,458 ‫אין לו?‬ 376 00:29:23,666 --> 00:29:24,500 ‫אין.‬ 377 00:29:29,000 --> 00:29:30,166 ‫אני משתתפת בצערך.‬ 378 00:29:31,208 --> 00:29:32,416 ‫אם יש לך שאלות...‬ 379 00:29:33,708 --> 00:29:34,541 ‫תתקשרי אליי.‬ 380 00:29:38,166 --> 00:29:41,125 ‫לנרד אמר לי פעם שהוא רוצה שישרפו את גופתו.‬ 381 00:29:41,958 --> 00:29:44,333 ‫הוא רצה שיפזרו את האפר בגינה שלו.‬ 382 00:29:47,791 --> 00:29:48,916 ‫תני לי לחזור אלייך.‬ 383 00:29:49,875 --> 00:29:51,000 ‫טוב. תודה.‬ 384 00:30:30,500 --> 00:30:31,416 ‫לאן אתה הולכת?‬ 385 00:30:32,666 --> 00:30:36,125 ‫אני צריכה לדבר עם מר קלוורן‬ ‫כדי שיחזיר את השם שלי לרשימה.‬ 386 00:30:36,458 --> 00:30:38,333 ‫איזו רשימה?‬ ‫-בסוכנות.‬ 387 00:30:39,291 --> 00:30:40,375 ‫למשרה אחרת.‬ 388 00:30:41,333 --> 00:30:42,166 ‫למה?‬ 389 00:30:43,583 --> 00:30:45,416 ‫כי זה מה שאני אמורה לעשות,‬ 390 00:30:45,958 --> 00:30:47,541 ‫עכשיו, כשאין לי עבודה.‬ 391 00:30:49,250 --> 00:30:52,875 ‫אם לא תשמע על המשרה ההיא בקרוב,‬ ‫אולי כדאי שתחפש גם אתה שוב.‬ 392 00:30:52,958 --> 00:30:54,583 ‫טוב. בסדר.‬ 393 00:30:56,833 --> 00:30:58,208 ‫להתראות.‬ ‫-טוב.‬ 394 00:31:33,416 --> 00:31:36,583 ‫קייטי, אני כל כך מצטער.‬ ‫הייתם כל כך קרובים.‬ 395 00:31:36,666 --> 00:31:38,583 ‫אני מתאר לעצמי איזה הלם זה היה.‬ 396 00:31:39,583 --> 00:31:41,208 ‫אם יש משהו שאני יכול לעשות.‬ 397 00:31:41,416 --> 00:31:43,916 ‫הייתי רוצה שיבוץ חדש בהקדם האפשרי.‬ 398 00:31:45,416 --> 00:31:47,916 ‫-בסדר. טוב, נדבר במשרד שלי.‬ ‫-טוב‬ 399 00:31:53,291 --> 00:31:57,666 ‫- משכורת משוערת, תפקיד, מיקום -‬ 400 00:32:00,583 --> 00:32:01,583 ‫- מספר לא ידוע -‬ 401 00:32:03,625 --> 00:32:04,458 ‫הלו?‬ 402 00:32:05,875 --> 00:32:06,708 ‫מדבר.‬ 403 00:32:09,666 --> 00:32:10,583 ‫היי, כן.‬ 404 00:32:11,958 --> 00:32:14,208 ‫אני מסכים. חשבתי שהריאיון היה מאוד...‬ 405 00:32:17,500 --> 00:32:18,333 ‫אני מבין.‬ 406 00:32:20,375 --> 00:32:22,375 ‫כן, לא, אני לגמרי מבין.‬ 407 00:32:23,458 --> 00:32:24,333 ‫תודה שהתקשרת.‬ 408 00:32:25,791 --> 00:32:26,625 ‫כן, גם לך.‬ 409 00:32:30,583 --> 00:32:33,833 ‫קייטי, הנחתי שאת יודעת.‬ ‫ אני לא יכול להחזיר אותך לעבודה,‬ 410 00:32:33,916 --> 00:32:36,875 ‫לא לפני שהמשטרה מסיימת את החקירה.‬ 411 00:32:37,666 --> 00:32:38,708 ‫חקירה?‬ 412 00:32:38,791 --> 00:32:43,166 ‫ובכן, כן, כשלקוח מת תחת השגחתו של עובד,‬ 413 00:32:43,250 --> 00:32:47,583 ‫אנחנו משתפים פעולה עם הרשויות‬ ‫כדי להיות בטוחים לחלוטין שלא היה...‬ 414 00:32:49,791 --> 00:32:53,583 ‫את יודעת, איך זה ייראה בעיני‬ ‫לקוח פוטנציאלי אם יהיה ולו שמץ של...‬ 415 00:32:54,125 --> 00:32:58,750 ‫רגע, אתה חושב שהיה לי קשר למה שקרה ללנרד?‬ 416 00:32:58,833 --> 00:33:00,625 ‫אלוהים, לא. לא, ברור שלא.‬ 417 00:33:00,708 --> 00:33:02,000 ‫לא. זה…‬ 418 00:33:02,958 --> 00:33:05,083 ‫צר לי, קייטי. זו מדיניות החברה.‬ 419 00:33:05,541 --> 00:33:09,000 ‫ידיי כבולות עד שהמשטרה תסגור‬ ‫את החקירה באופן רשמי.‬ 420 00:33:09,083 --> 00:33:10,916 ‫אז כמה זמן זה ימשך?‬ 421 00:33:12,875 --> 00:33:13,708 ‫כן, אני...‬ 422 00:33:14,375 --> 00:33:15,208 ‫הלוואי שידעתי.‬ 423 00:34:15,750 --> 00:34:16,583 ‫הלו?‬ 424 00:35:04,625 --> 00:35:05,458 ‫היי.‬ 425 00:35:05,541 --> 00:35:06,958 ‫מה חשבת לעצמך?‬ 426 00:35:07,500 --> 00:35:11,333 ‫אתה לא יכול להיכנס לכאן ככה,‬ ‫כאילו אנחנו עדיין שייכים לכאן.‬ 427 00:35:11,416 --> 00:35:14,958 ‫סליחה. אני מדמם עכשיו. מה את רוצה ממני?‬ 428 00:35:15,583 --> 00:35:17,500 ‫אמרנו שנהיה זהירים, אדם!‬ 429 00:35:18,375 --> 00:35:21,041 ‫ביקשתי ממך ואתה הבטחת לי.‬ 430 00:35:21,666 --> 00:35:23,916 ‫הבטחת.‬ ‫-טוב. בסדר!‬ 431 00:35:24,208 --> 00:35:25,041 ‫תראי, אני...‬ 432 00:35:26,000 --> 00:35:26,833 ‫אני מצטער.‬ 433 00:35:28,208 --> 00:35:30,875 ‫אבל אם לא הייתי כאן,‬ ‫אני חושב שהכסף היה נעלם.‬ 434 00:35:31,000 --> 00:35:32,666 ‫איך מישהו יכול לדעת על הכסף?‬ 435 00:35:33,083 --> 00:35:36,041 ‫זה של לנרד. הוא החביא אותו.‬ ‫-אז למה הם באו, קייטי?‬ 436 00:35:39,125 --> 00:35:40,208 ‫לא ראית מי זה?‬ 437 00:35:40,458 --> 00:35:41,708 ‫לא, הם באו מאחוריי.‬ 438 00:35:43,625 --> 00:35:45,166 ‫הם לא יכלו לדעת שאתה כאן.‬ 439 00:35:46,500 --> 00:35:48,125 ‫הם לא היו פורצים פנימה ככה.‬ 440 00:35:48,208 --> 00:35:50,500 ‫שמעתי את הזכוכית נשברת. בגלל זה ירדתי.‬ 441 00:35:51,166 --> 00:35:55,041 ‫הדלת האחורית כבר הייתה פתוחה.‬ ‫-ולא חשבת שאולי זה סימן רע,‬ 442 00:35:55,125 --> 00:35:56,750 ‫שכדאי שתסתלק?‬ 443 00:35:56,833 --> 00:35:58,166 ‫לא היה לי זמן לחשוב.‬ 444 00:35:58,250 --> 00:36:01,208 ‫הדבר הבא שאני זוכר,‬ ‫הוא שהתעוררתי לצליל הטלפון שלי.‬ 445 00:36:01,291 --> 00:36:03,958 ‫איך יכולת, אדם? זה לא היה צריך לקרות.‬ 446 00:36:04,041 --> 00:36:05,416 ‫לא היית צריך להיות כאן.‬ 447 00:36:05,500 --> 00:36:07,583 ‫-זה לא העניין!‬ ‫--אז מה העניין?‬ 448 00:36:07,666 --> 00:36:10,916 ‫כמעט מאה אלף דולר! זה העניין.‬ ‫ -אתה תמיד מנסה להצדיק את…‬ 449 00:36:14,291 --> 00:36:15,125 ‫ספרת?‬ 450 00:36:18,166 --> 00:36:20,750 ‫ספרתי עד 92,000 והיה עוד.‬ 451 00:36:29,458 --> 00:36:31,958 ‫ואז היא מתקשרת אליי להגיד שהיא נורא מצטערת‬ 452 00:36:32,291 --> 00:36:35,750 ‫שצוות הגיוס החליט על כיוון אחר.‬ 453 00:36:36,625 --> 00:36:37,875 ‫מה שזה לא אומר.‬ 454 00:36:38,208 --> 00:36:39,416 ‫אין לי מושג...‬ 455 00:36:40,875 --> 00:36:42,250 ‫כולם כאלה חארות.‬ 456 00:36:42,958 --> 00:36:44,333 ‫פשוט נמאס לי להיות עני.‬ 457 00:36:49,625 --> 00:36:50,666 ‫מי זה היה, אדם?‬ 458 00:36:51,208 --> 00:36:52,083 ‫מי נכנס הנה?‬ 459 00:36:54,833 --> 00:36:57,583 ‫אולי מישהו שעבד פה פעם?‬ 460 00:36:58,750 --> 00:37:02,375 ‫קודם, לפני שהתחלת.‬ ‫ -לנרד דיבר על כך ששכר גנן,‬ 461 00:37:03,166 --> 00:37:04,791 ‫אבל זה היה לפני כמה שנים.‬ 462 00:37:07,458 --> 00:37:10,833 ‫טוב, מי שזה לא יהיה,‬ ‫אני לא חושב שזה היה במקרה.‬ 463 00:37:11,541 --> 00:37:13,625 ‫הם בטח ידעו שלנרד מת.‬ 464 00:37:13,791 --> 00:37:15,500 ‫והניחו שהבית יהיה ריק.‬ 465 00:37:18,416 --> 00:37:19,250 ‫כן.‬ 466 00:37:20,291 --> 00:37:21,375 ‫אבל אולי את צודקת.‬ 467 00:37:22,291 --> 00:37:23,750 ‫אולי הם לא ידעו על הכסף.‬ 468 00:37:23,958 --> 00:37:25,833 ‫הם בטח רק רצו להיכנס ולצאת.‬ 469 00:37:26,250 --> 00:37:27,958 ‫לחטוף כל מה שאפשר ולהסתלק.‬ 470 00:37:30,583 --> 00:37:31,708 ‫ואם הם יחזרו?‬ 471 00:37:36,375 --> 00:37:37,625 ‫טוב, מכאן.‬ 472 00:37:38,166 --> 00:37:42,125 ‫- אימפריאל בנק של שיקגו -‬ 473 00:37:48,250 --> 00:37:49,125 ‫בבקשה.‬ 474 00:37:50,250 --> 00:37:51,458 ‫צלצלו כשתהיו מוכנים.‬ 475 00:37:51,541 --> 00:37:52,375 ‫תודה.‬ 476 00:38:07,791 --> 00:38:08,625 ‫מותק.‬ 477 00:38:09,583 --> 00:38:10,416 ‫הארוחה עליי.‬ 478 00:38:11,083 --> 00:38:11,916 ‫טוב.‬ 479 00:39:30,916 --> 00:39:32,250 ‫בוקר טוב.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 480 00:39:33,125 --> 00:39:34,333 ‫בדיוק הכנתי לך קפה.‬ 481 00:39:36,500 --> 00:39:40,500 ‫גברת פרנקלין, זו הבלשית צ'סלר.‬ ‫דיברנו בבית של מר ולסלי.‬ 482 00:39:41,458 --> 00:39:43,291 ‫תוכלי להתקשר כשתשמעי את ההודעה?‬ 483 00:39:43,708 --> 00:39:45,125 ‫יש לך המספר. תודה.‬ 484 00:39:55,500 --> 00:39:57,666 ‫סליחה על ההמתנה. תודה שבאתם.‬ 485 00:39:57,875 --> 00:39:59,625 ‫הבלשית. יש בעיה?‬ 486 00:39:59,958 --> 00:40:01,250 ‫בואו נדבר שם.‬ 487 00:40:04,750 --> 00:40:06,875 ‫האם מר ולסלי אי פעם הזכיר צוואה?‬ 488 00:40:07,250 --> 00:40:08,083 ‫לא.‬ 489 00:40:08,250 --> 00:40:09,250 ‫ואין קרובי משפחה?‬ 490 00:40:09,500 --> 00:40:11,250 ‫הוא היה ערירי.‬ 491 00:40:11,708 --> 00:40:13,291 ‫טוב, במקרה כזה,‬ 492 00:40:14,833 --> 00:40:19,166 ‫של זקן העשיר, חי בגפו, ללא יורשים.‬ ‫עלינו רק לעבור על כל הפרטים.‬ 493 00:40:20,500 --> 00:40:21,333 ‫סליחה, הבלשית.‬ 494 00:40:22,291 --> 00:40:23,375 ‫אני לא...‬ 495 00:40:24,583 --> 00:40:25,666 ‫על מה מדובר?‬ 496 00:40:26,666 --> 00:40:30,083 ‫טוב, אמרת שמר ולסלי ביקש שישרפו את גופתו.‬ 497 00:40:30,208 --> 00:40:33,375 ‫אם כך אני מניחה שאת רוצה לכבד את בקשתו.‬ 498 00:40:35,458 --> 00:40:36,291 ‫כן.‬ 499 00:40:36,750 --> 00:40:37,791 ‫כן, נכון.‬ 500 00:40:39,583 --> 00:40:41,541 ‫ללא קרובי משפחה וללא צוואה,‬ 501 00:40:41,791 --> 00:40:44,625 ‫השאלה היא מי יישא בעלות ההליכים.‬ 502 00:40:44,708 --> 00:40:45,708 ‫אנחנו נטפל בלנרד.‬ 503 00:40:49,916 --> 00:40:51,791 ‫בסדר. המסמכים כאן אצלי.‬ 504 00:40:58,833 --> 00:40:59,666 ‫מה זה?‬ 505 00:40:59,750 --> 00:41:00,833 ‫התה האהוב עליו.‬ 506 00:41:10,208 --> 00:41:11,041 ‫תודה.‬ 507 00:41:13,791 --> 00:41:14,625 ‫לזכר לנרד.‬ 508 00:41:15,958 --> 00:41:16,791 ‫לנרד.‬ 509 00:41:21,375 --> 00:41:22,625 ‫צריך להחזיר את הכסף.‬ 510 00:41:24,916 --> 00:41:25,958 ‫זה לא בסדר.‬ 511 00:41:31,958 --> 00:41:33,166 ‫בואי פשוט נהיה כאן.‬ 512 00:41:34,416 --> 00:41:35,250 ‫לזכר לנרד.‬ 513 00:41:41,625 --> 00:41:42,916 ‫צריך להגיד משהו.‬ 514 00:41:44,333 --> 00:41:45,583 ‫"והיה כעץ שתול,‬ 515 00:41:46,125 --> 00:41:47,791 ‫על פלגי מים.‬ 516 00:41:48,208 --> 00:41:50,666 ‫אשר פריו יתן בעתו...‬ 517 00:41:51,250 --> 00:41:53,541 ‫וכל אשר יעשה יצליח."‬ 518 00:41:55,666 --> 00:41:56,958 ‫סליחה, מי את?‬ 519 00:41:57,625 --> 00:42:00,958 ‫סליחה, גברת פרנקלין.‬ ‫שמי ג'וליה ביירון-קים.‬ 520 00:42:01,375 --> 00:42:03,000 ‫אני עורכת הדין של מר ולסלי.‬ 521 00:42:05,750 --> 00:42:07,291 ‫גברת ביירון-קים,‬ 522 00:42:08,541 --> 00:42:11,625 ‫לנרד מעולם לא הזכיר עורך דין.‬ 523 00:42:12,291 --> 00:42:14,625 ‫בבקשה, קראי לי ג'וליה. ואני לא מופתעת.‬ 524 00:42:15,875 --> 00:42:16,708 ‫מה זאת אומרת?‬ 525 00:42:17,333 --> 00:42:19,916 ‫שמעתי ממר ולסלי לראשונה‬ ‫רק לפני כמה שבועות.‬ 526 00:42:20,083 --> 00:42:22,750 ‫הוא התקשר אליי בהפתעה,‬ ‫רצה שאכתוב את צוואתו,‬ 527 00:42:22,875 --> 00:42:24,708 ‫וביקש שאבוא אל הבית.‬ 528 00:42:25,625 --> 00:42:28,500 ‫מעולם לא ראיתי אותך כאן.‬ ‫-הוא ביקש במפורש,‬ 529 00:42:28,666 --> 00:42:30,291 ‫שאבוא רק בערבים.‬ 530 00:42:31,250 --> 00:42:32,083 ‫למה?‬ 531 00:42:38,666 --> 00:42:40,083 ‫הוא הוריש הכול לך.‬ 532 00:42:47,250 --> 00:42:49,250 {\an8}‫- צוואה אחרונה של לנרד ולסלי -‬ 533 00:42:51,041 --> 00:42:52,916 ‫אלוהים!‬ ‫-ברכותיי.‬ 534 00:42:53,458 --> 00:42:54,416 ‫אלוהים אדירים!‬ 535 00:42:54,958 --> 00:42:56,583 ‫אני לא יודעת מה לומר. זה...‬ 536 00:42:57,666 --> 00:42:58,875 ‫תגידי תודה, לנרד!‬ 537 00:43:02,416 --> 00:43:05,250 ‫טוב, אז מה קורה עכשיו?‬ 538 00:43:05,916 --> 00:43:08,583 ‫ראשית, אני מציעה שתקראי את הצוואה בקפידה.‬ 539 00:43:08,875 --> 00:43:10,958 ‫יתרה מכך, מוטב שהעו"ד שלך יעיין בה.‬ 540 00:43:11,208 --> 00:43:12,500 ‫האמת שאין לנו עו"ד.‬ 541 00:43:14,541 --> 00:43:17,166 ‫ובכן, מר ולסלי שילם לי שכר טרחה מראש,‬ 542 00:43:17,250 --> 00:43:20,083 ‫וביקש שאעזור לכם בתהליך המעבר.‬ 543 00:43:20,208 --> 00:43:22,125 ‫איזה מעבר? לא נוכל לעבור מייד.‬ 544 00:43:22,916 --> 00:43:26,208 ‫ברור שאתם יכולים,‬ ‫בידיעה שהצוואה עוברת תהליך אישור,‬ 545 00:43:26,291 --> 00:43:27,875 ‫שנמשך כשלושה חודשים.‬ 546 00:43:28,791 --> 00:43:30,458 ‫ואם יצוצו הפתעות,‬ 547 00:43:30,875 --> 00:43:33,083 ‫כדאי שמישהו ידאג לאינטרסים שלכם.‬ 548 00:43:33,791 --> 00:43:36,333 ‫כעת, אבין אם תעדיפו למצוא עורך דין משלכם.‬ 549 00:43:36,625 --> 00:43:39,208 ‫אמרת שלנרד התקשר אלייך בהפתעה.‬ 550 00:43:39,291 --> 00:43:40,500 ‫לא הכרת אותו?‬ 551 00:43:41,875 --> 00:43:43,125 ‫מעולם לא נפגשנו קודם.‬ 552 00:43:45,125 --> 00:43:46,583 ‫למה הוא התקשר אלייך?‬ 553 00:43:46,916 --> 00:43:48,333 ‫הוא מצא אותי באינטרנט.‬ 554 00:43:49,291 --> 00:43:50,666 ‫אמר ששמי מצא חן בעיניו.‬ 555 00:43:52,583 --> 00:43:54,291 ‫ביירון היה המשורר האהוב עליו.‬ 556 00:43:57,250 --> 00:43:58,208 ‫גברת ביירון-קים.‬ 557 00:43:58,958 --> 00:44:00,250 ‫סליחה, ג'וליה...‬ 558 00:44:02,208 --> 00:44:03,333 ‫זה חדש לי.‬ 559 00:44:03,458 --> 00:44:05,875 ‫אני לא בטוחה איך לעשות את זה באופן רשמי,‬ 560 00:44:06,750 --> 00:44:08,166 ‫אך בהחלט אוכל להיעזר בך.‬ 561 00:44:10,166 --> 00:44:13,375 ‫אתם צפויים לחוות שינויים גדולים.‬ ‫מקווה שאתם ערוכים לכך.‬ 562 00:44:13,958 --> 00:44:14,791 ‫גם אני.‬ 563 00:44:16,833 --> 00:44:18,125 ‫ומה לגבי אדם?‬ 564 00:44:18,791 --> 00:44:19,625 ‫מה איתו?‬ 565 00:44:19,708 --> 00:44:21,208 ‫הוא מבין שבאופן חוקי,‬ 566 00:44:21,291 --> 00:44:24,000 ‫בכל הנוגע לבית הזה,‬ ‫את מקבלת את כל ההחלטות.‬ 567 00:44:25,291 --> 00:44:27,041 ‫תמיד החלטנו דברים יחד.‬ 568 00:44:27,375 --> 00:44:28,500 ‫וכך זה אמור להיות.‬ 569 00:44:30,000 --> 00:44:34,125 ‫הדברים האלה... אין לדעת‬ ‫איך הם עלולים לשנות את האדם.‬ 570 00:44:36,208 --> 00:44:37,166 ‫נהיה בסדר.‬ 571 00:44:38,041 --> 00:44:38,875 ‫יופי.‬ 572 00:44:39,208 --> 00:44:40,791 ‫אז תשאירי לי את זה.‬ ‫-מצוין.‬ 573 00:44:40,875 --> 00:44:42,291 ‫ברכותיי.‬ ‫-תודה.‬ 574 00:44:42,666 --> 00:44:45,833 ‫אנחנו צריכים לצאת לחודש חופשה.‬ ‫מחלקה ראשונה כל הדרך.‬ 575 00:44:45,916 --> 00:44:49,291 ‫תקבל את התואר השני במנהל עסקים צ'יק-צ'ק.‬ ‫תמצא עבודה מעולה.‬ 576 00:44:50,125 --> 00:44:52,958 ‫הגרוטאה שאנחנו נוהגים בה.‬ ‫-נוכל לשלם על הכול.‬ 577 00:44:53,041 --> 00:44:56,750 ‫כרטיסי אשראי, הלוואות, נפתח דף חדש.‬ 578 00:44:56,833 --> 00:44:59,958 ‫אנחנו צריכים ללכת עכשיו.‬ ‫שנינו. לבחור מכוניות חדשות.‬ 579 00:45:00,041 --> 00:45:02,250 ‫בחייך, אדם. אני רצינית.‬ ‫-כן, גם אני.‬ 580 00:45:02,375 --> 00:45:05,375 ‫אנחנו לא יכולים לעשות את זה.‬ ‫-למה לא? יש לנו כסף.‬ 581 00:45:05,458 --> 00:45:08,750 ‫אי אפשר להיכנס לשם עם כל הכסף הזה.‬ ‫זה ייראה מוזר.‬ 582 00:45:08,833 --> 00:45:11,625 ‫אנשים ישאלו שאלות. -כן. לא. את צודקת.‬ 583 00:45:12,416 --> 00:45:14,625 ‫עשיתי מחקר קטן באינטרנט ובחנתי את זה.‬ 584 00:45:14,708 --> 00:45:15,541 ‫את מה?‬ 585 00:45:15,958 --> 00:45:19,083 ‫יש כמה דרכים לעשות את זה, כן?‬ ‫אפשר פשוט לפזר את הכסף.‬ 586 00:45:19,166 --> 00:45:22,541 ‫בבנקים שונים בחשבונות מסוגים שונים.‬ ‫-על מה אתה מדבר?‬ 587 00:45:22,625 --> 00:45:26,041 ‫אם נעשה את זה כמו שצריך,‬ ‫איש לא ידע לעולם.‬ 588 00:45:26,125 --> 00:45:28,250 ‫אנחנו יכולים לחמוק מתשלום מסים.‬ 589 00:45:28,458 --> 00:45:29,291 ‫אדם.‬ 590 00:45:30,000 --> 00:45:32,083 ‫אנחנו עדיין צריכים להיזהר.‬ 591 00:45:32,625 --> 00:45:34,625 ‫היינו זהירים, בסדר?‬ 592 00:45:34,708 --> 00:45:37,041 ‫את לא חושבת שהגיע הזמן שנפנק את עצמנו?‬ 593 00:45:37,625 --> 00:45:38,750 ‫הרווחת את זה ביושר.‬ 594 00:45:39,083 --> 00:45:40,333 ‫אין ספק שאני הרווחתי.‬ 595 00:45:41,125 --> 00:45:45,041 ‫אולי אתה צודק,‬ ‫אבל אנחנו צריכים להשתקע קודם,‬ 596 00:45:45,125 --> 00:45:47,500 ‫להתקדם לאט, אתה יודע. פשוט...‬ 597 00:45:48,208 --> 00:45:50,333 ‫רק עוד קצת. בסדר?‬ 598 00:45:54,000 --> 00:45:54,833 ‫כן.‬ 599 00:45:55,125 --> 00:45:55,958 ‫בסדר.‬ 600 00:45:57,583 --> 00:45:58,625 ‫נתקדם לאט.‬ 601 00:46:09,250 --> 00:46:12,541 ‫אתקשר למובילים.‬ ‫נראה מתי נצליח להביא אותם הנה.‬ 602 00:46:12,625 --> 00:46:14,875 ‫מה? אנחנו לא צריכים את כל זה.‬ 603 00:46:15,625 --> 00:46:18,083 ‫מה? אלה החפצים שלנו. הם שלנו מאז שהתחתנו.‬ 604 00:46:18,208 --> 00:46:20,916 ‫טוב, נשמור את התמונות וחלק מהספרים.‬ 605 00:46:21,125 --> 00:46:22,791 ‫את שאר הזבל אנחנו לא צריכים.‬ 606 00:46:22,875 --> 00:46:24,750 ‫מה אנחנו אמורים לעשות עם כל זה?‬ 607 00:46:24,958 --> 00:46:27,875 ‫תשאירי את זה ללוזרים‬ ‫שיאלצו לגור במזבלה הזאת, טוב?‬ 608 00:46:27,958 --> 00:46:29,041 ‫אלוהים, אדם.‬ 609 00:46:30,833 --> 00:46:31,666 ‫הלו?‬ 610 00:46:36,166 --> 00:46:39,291 ‫כן, זה קרה לפני חמישה חודשים‬ ‫וכבר נתתי למשטרה הצהרה.‬ 611 00:46:40,708 --> 00:46:41,958 ‫מי התקשר אליך, אדוני?‬ 612 00:46:42,458 --> 00:46:45,875 ‫אני לא זוכר שם.‬ ‫הוא אמר שאדבר עם מישהו בקבלה.‬ 613 00:46:47,333 --> 00:46:48,333 ‫לא רשום לי כלום.‬ 614 00:46:50,458 --> 00:46:52,500 ‫מר קטנר, הכול בסדר?‬ 615 00:46:52,625 --> 00:46:54,958 ‫הוא אומר שמישהו אמר לו לבוא לתת הצהרה.‬ 616 00:46:55,458 --> 00:46:56,333 ‫באיזה עניין?‬ 617 00:46:58,125 --> 00:47:01,375 ‫לפני חמישה חודשים, שדדו‬ ‫את דיינר "סמיילי" והרגו מישהו.‬ 618 00:47:02,208 --> 00:47:03,583 ‫היית בדיינר באותו לילה?‬ 619 00:47:04,000 --> 00:47:04,833 ‫כן.‬ 620 00:47:05,958 --> 00:47:06,958 ‫מזל שלא נפצעת.‬ 621 00:47:07,708 --> 00:47:08,666 ‫אני עצרתי אותו.‬ 622 00:47:09,166 --> 00:47:10,000 ‫באמת?‬ 623 00:47:10,083 --> 00:47:13,416 ‫כן, במצב ההוא פשוט הגבתי.‬ ‫אשתי עבדה באותו לילה אז...‬ 624 00:47:14,708 --> 00:47:19,625 ‫גם גב' פרנקלין הייתה שם?‬ ‫-כן, אבל אני לא מבין, הבחור כבר בכלא.‬ 625 00:47:19,875 --> 00:47:21,291 ‫בשביל מה צריך עוד הצהרה?‬ 626 00:47:22,791 --> 00:47:23,625 ‫לא צריך.‬ 627 00:47:24,333 --> 00:47:25,416 ‫על מה את מדברת?‬ 628 00:47:26,625 --> 00:47:29,416 ‫הבחור מהדיינר, ריי גסקין.‬ 629 00:47:29,500 --> 00:47:30,916 ‫כן.‬ ‫-הוא מת.‬ 630 00:47:32,208 --> 00:47:34,333 ‫מישהו דקר אותו בתאו לפני כמה שבועות.‬ 631 00:47:36,125 --> 00:47:37,208 ‫אז מי התקשר אליי?‬ 632 00:47:39,250 --> 00:47:40,583 ‫גם אני שואלת את עצמי.‬ 633 00:48:04,166 --> 00:48:05,000 ‫סליחה?‬ 634 00:48:06,125 --> 00:48:07,916 ‫שלום, קייטי. זוכרת אותי?‬ 635 00:48:08,708 --> 00:48:09,833 ‫כן, מה אתה עושה פה?‬ 636 00:48:10,166 --> 00:48:14,000 ‫אני יודע, אני נודניק, נכון?‬ ‫אבל הלקוח שלי משגע אותי.‬ 637 00:48:14,083 --> 00:48:19,041 ‫הוא פשוט מת על המקום הזה.‬ ‫אני חושב שהוא רוצה להציע מחיר.‬ 638 00:48:19,208 --> 00:48:20,375 ‫כבר אמרתי לך.‬ 639 00:48:20,791 --> 00:48:21,833 ‫הוא לא למכירה.‬ 640 00:48:22,125 --> 00:48:24,791 ‫אולי אם אוכל לדבר עם הבעלים בעצמי,‬ 641 00:48:25,208 --> 00:48:26,625 ‫לפחות אוכל לומר שניסיתי.‬ 642 00:48:26,708 --> 00:48:30,708 ‫תראה, אני ממש עסוקה‬ ‫ואתה לא יכול להופיע פה סתם ככה, אז...‬ 643 00:48:32,166 --> 00:48:34,166 ‫אני מבקשת שתלך עכשיו. בבקשה.‬ 644 00:48:36,958 --> 00:48:37,916 ‫את יודעת, קייטי,‬ 645 00:48:39,208 --> 00:48:40,541 ‫לא עשו אותי באצבע.‬ 646 00:48:42,625 --> 00:48:45,041 ‫דעי לך, לפי אחד השיעורים הראשונים בנדל"ן,‬ 647 00:48:45,833 --> 00:48:47,666 ‫אם רוצים למצוא נכסים חדשים,‬ 648 00:48:48,541 --> 00:48:49,875 ‫צריך לבדוק מודעות אבל.‬ 649 00:48:50,916 --> 00:48:54,583 ‫כן, אני יודע הכול על מר ולסלי המנוח.‬ 650 00:48:55,375 --> 00:48:56,208 ‫עצוב.‬ 651 00:48:58,583 --> 00:49:00,083 ‫הבית לא למכירה.‬ 652 00:49:01,208 --> 00:49:03,833 ‫את יודעת,‬ ‫שמתי עין על הבית הזה כבר כמה שנים.‬ 653 00:49:05,291 --> 00:49:06,250 ‫הזקן...‬ 654 00:49:07,208 --> 00:49:08,083 ‫מתפגר לו...‬ 655 00:49:09,333 --> 00:49:11,541 ‫ואת חושבת שפשוט תעברי לגור פה?‬ 656 00:49:12,333 --> 00:49:13,458 ‫הרשי לי לחייך‬ 657 00:49:14,041 --> 00:49:15,000 ‫ולאחל לך כל טוב.‬ 658 00:49:18,916 --> 00:49:20,041 ‫הבית שלי עכשיו.‬ 659 00:49:21,833 --> 00:49:22,875 ‫מה אמרת, לעזאזל?‬ 660 00:49:22,958 --> 00:49:24,125 ‫לנרד הוריש לי אותו.‬ 661 00:49:25,541 --> 00:49:26,875 ‫הצוואה אצלי, יש הוכחה.‬ 662 00:49:28,333 --> 00:49:29,541 ‫כן, תמורת 5,000 דולר‬ 663 00:49:29,625 --> 00:49:33,083 ‫אני יכול לערוך צוואה חדשה‬ ‫לפיה הוא שייך לדודתי היקרה מירטל.‬ 664 00:49:33,166 --> 00:49:35,000 ‫יש לי עו"ד.‬ ‫-כן, בטח.‬ 665 00:49:35,083 --> 00:49:38,041 ‫אם יש לך עוד שאלות, אני מציעה שתדבר איתה,‬ 666 00:49:38,125 --> 00:49:42,000 ‫אבל בינתיים, תסתלק מהשטח שלי‬ ‫לפני שאתקשר למשטרה.‬ 667 00:49:44,333 --> 00:49:47,500 ‫טוב. אני מניח שעוד נתראה, קייטי.‬ 668 00:49:55,041 --> 00:49:56,375 ‫הוא סתם עובד עלייך.‬ 669 00:49:56,708 --> 00:49:57,875 ‫לא כך זה נשמע.‬ 670 00:49:58,750 --> 00:50:01,583 ‫הוא תכלס האשים אותי בזיוף הצוואה.‬ 671 00:50:03,250 --> 00:50:04,208 ‫מותק, סמכי עליי.‬ 672 00:50:04,291 --> 00:50:06,666 ‫לבחור אכפת רק מזה שהוא מפסיד עמלה.‬ 673 00:50:07,666 --> 00:50:08,875 ‫אולי אדבר עם ג'וליה.‬ 674 00:50:12,833 --> 00:50:13,666 ‫עורכת הדין?‬ 675 00:50:14,583 --> 00:50:15,416 ‫למה?‬ 676 00:50:15,500 --> 00:50:18,458 ‫למקרה שהיידן ינסה לעשות בעיות.‬ 677 00:50:19,791 --> 00:50:20,625 ‫מה למשל?‬ 678 00:50:20,708 --> 00:50:24,916 ‫לא יודעת, אבל כמו שהיא אמרה,‬ ‫לא נרצה הפתעות כרגע.‬ 679 00:50:26,208 --> 00:50:27,041 ‫קייטי.‬ 680 00:50:27,791 --> 00:50:30,833 ‫הבחור הזה פשוט כועס. תשכחי ממנו.‬ 681 00:50:32,166 --> 00:50:33,041 ‫בחייך.‬ 682 00:50:33,666 --> 00:50:35,208 ‫זה הלילה הראשון בבית החדש.‬ 683 00:50:36,416 --> 00:50:37,416 ‫צריך לחגוג.‬ 684 00:50:41,625 --> 00:50:42,458 ‫כן?‬ 685 00:50:44,750 --> 00:50:46,208 ‫על מה חשבת?‬ 686 00:50:49,000 --> 00:50:50,250 ‫יש לי רעיון.‬ 687 00:50:56,875 --> 00:50:58,833 ‫תן לי להתקלח קודם.‬ ‫-מה?‬ 688 00:50:58,916 --> 00:51:01,333 ‫ניקיתי את הבית כל היום. אני כבר יוצאת.‬ 689 00:51:22,958 --> 00:51:23,833 ‫מה זה?‬ 690 00:51:26,791 --> 00:51:28,458 ‫הישן הפסיק לעבוד, אז...‬ 691 00:51:29,916 --> 00:51:31,041 ‫נראה יקר.‬ 692 00:51:32,750 --> 00:51:34,250 ‫זה במחיר מציאה.‬ 693 00:51:34,708 --> 00:51:36,250 ‫קניתי אותו ממישהו בעיר.‬ 694 00:51:39,333 --> 00:51:40,166 ‫משכנע מאוד.‬ 695 00:51:44,541 --> 00:51:45,416 ‫רוצה חברה?‬ 696 00:51:48,791 --> 00:51:49,708 ‫אני כבר יוצאת.‬ 697 00:52:02,666 --> 00:52:04,333 ‫- דיינר "סמייל" -‬ 698 00:52:33,083 --> 00:52:34,041 ‫הבלשית!‬ 699 00:52:34,666 --> 00:52:37,875 ‫-נראה שבאתי בזמן רע.‬ ‫-לא, אתה בסדר. תיכנס.‬ 700 00:52:38,458 --> 00:52:39,666 ‫אתם עוברים לאן שהוא?‬ 701 00:52:39,750 --> 00:52:44,041 ‫כן, אנחנו עוברים, למען האמת, לבית של לנרד.‬ 702 00:52:44,125 --> 00:52:44,958 ‫לנרד?‬ 703 00:52:45,416 --> 00:52:46,708 ‫כלומר, מר ולסלי?‬ 704 00:52:46,791 --> 00:52:49,416 ‫אני יודעת. אני עדיין לא קולטת בעצמי.‬ 705 00:52:51,333 --> 00:52:54,583 ‫לנרד הוריש לי אותו בצוואה.‬ 706 00:52:56,041 --> 00:52:59,416 ‫מה את אומרת, זה בית נחמד מאוד.‬ 707 00:52:59,791 --> 00:53:00,916 ‫כן, בהחלט.‬ 708 00:53:01,000 --> 00:53:02,666 ‫ברכותיי.‬ ‫-תודה.‬ 709 00:53:03,625 --> 00:53:06,291 ‫אז לדבר כזה איך קוראים?‬ 710 00:53:07,875 --> 00:53:08,750 ‫זכייה בפיס.‬ 711 00:53:10,500 --> 00:53:11,583 ‫זה לא קורה כל יום.‬ 712 00:53:12,125 --> 00:53:12,958 ‫לא.‬ 713 00:53:14,916 --> 00:53:16,666 ‫מוזר ששכחת לציין את זה.‬ 714 00:53:17,083 --> 00:53:17,916 ‫את מה?‬ 715 00:53:18,208 --> 00:53:20,666 ‫את הצוואה וכל זה, כשדיברנו.‬ 716 00:53:20,750 --> 00:53:22,708 ‫שאלתי על המשפחה שלו, על צוואה.‬ 717 00:53:22,791 --> 00:53:26,875 ‫אה, לא, ידעתי על זה רק אחרי הטקס.‬ ‫עורכת הדין שלו הגיעה.‬ 718 00:53:27,208 --> 00:53:28,875 ‫בטח הייתם בהלם.‬ 719 00:53:29,208 --> 00:53:30,833 ‫כן, בהחלט.‬ 720 00:53:32,250 --> 00:53:34,333 ‫הייתי שמחה לראות את המבט על פנייך.‬ 721 00:53:34,625 --> 00:53:36,500 ‫כלומר, עבדת שם כבר...‬ 722 00:53:37,208 --> 00:53:39,083 ‫כמה זמן אמרת? ארבעה חודשים?‬ 723 00:53:41,250 --> 00:53:42,875 ‫למה את כאן, בלשית?‬ 724 00:53:44,625 --> 00:53:46,250 ‫קיוויתי שאוכל לדבר עם בעלך.‬ 725 00:53:47,166 --> 00:53:48,000 ‫הוא לא כאן.‬ 726 00:53:49,625 --> 00:53:52,000 ‫טוב, אולי תוכלי לעזור לי.‬ 727 00:53:52,250 --> 00:53:54,041 ‫תראי, תהיתי‬ 728 00:53:54,291 --> 00:53:57,750 ‫כשעבדת לילות במקום ההוא, דיינר "סמייל",‬ 729 00:53:58,250 --> 00:54:00,000 ‫הוא תמיד אסף אותך הביתה?‬ 730 00:54:02,125 --> 00:54:04,333 ‫כלומר, הוא אסף אותך קודם.‬ 731 00:54:06,125 --> 00:54:06,958 ‫כן.‬ 732 00:54:07,208 --> 00:54:08,791 ‫נכון, אבל האם בקביעות?‬ 733 00:54:09,291 --> 00:54:11,541 ‫האם בכל לילה, האם בלילות מסוימים?‬ 734 00:54:12,250 --> 00:54:13,541 ‫לא, לא בדיוק.‬ 735 00:54:13,958 --> 00:54:15,958 ‫אז איך קרה שהוא היה שם באותו לילה?‬ 736 00:54:17,041 --> 00:54:22,208 ‫אני התקשרתי אליו שיאסוף אותי‬ ‫והוא בא מוקדם כדי ללמוד.‬ 737 00:54:24,291 --> 00:54:26,833 ‫טוב, כדאי שתקני לוטו, קייטי.‬ 738 00:54:27,625 --> 00:54:29,000 ‫את אישה בת מזל.‬ 739 00:54:31,958 --> 00:54:34,125 ‫האם זה קשור לעובדה‬ 740 00:54:34,583 --> 00:54:37,625 ‫שהתקשרו לאדם מהמשטרה‬ ‫כדי שימסור הצהרה נוספת?‬ 741 00:54:39,041 --> 00:54:40,000 ‫הוא לא סיפר לך?‬ 742 00:54:41,958 --> 00:54:43,333 ‫מהמשטרה לא התקשרו לאדם.‬ 743 00:54:44,916 --> 00:54:47,625 ‫לא, הייתי פה. התקשרו וביקשו שיבוא לתחנה.‬ 744 00:54:47,708 --> 00:54:49,500 ‫לא, בדקתי אחרי שהוא עזב.‬ 745 00:54:49,875 --> 00:54:52,333 ‫לא נרשמה שום שיחה למספר שלו.‬ 746 00:54:53,416 --> 00:54:55,875 ‫זה לא הגיוני.  למה שמישהו...‬ 747 00:54:56,541 --> 00:54:58,375 ‫ישלח אותו לשם בלי סיבה?‬ 748 00:54:58,833 --> 00:55:00,750 ‫טוב, אולי הייתה להם סיבה.‬ 749 00:55:01,875 --> 00:55:03,791 ‫אולי זו פשוט לא הסיבה שאת חושבת.‬ 750 00:55:05,666 --> 00:55:06,500 ‫כל טוב.‬ 751 00:55:25,666 --> 00:55:28,041 ‫תודה, ג'וליה. נדבר אחר-כך, ביי.‬ 752 00:55:40,291 --> 00:55:41,125 ‫קייטי.‬ 753 00:55:42,000 --> 00:55:42,916 ‫מה היא רצתה?‬ 754 00:55:44,500 --> 00:55:46,166 ‫התקשרתי אליה, למען האמת.‬ 755 00:55:47,500 --> 00:55:48,458 ‫מה אמרת לה?‬ 756 00:55:49,416 --> 00:55:50,250 ‫כלום.‬ 757 00:55:53,166 --> 00:55:54,291 ‫לא ככה זה נראה.‬ 758 00:55:55,000 --> 00:55:57,125 ‫נראה שנהייתן החברות הכי טובות פתאום.‬ 759 00:55:57,500 --> 00:55:59,458 ‫טוב, אולי אם היית כאן,‬ 760 00:56:00,041 --> 00:56:01,666 ‫אולי אם היית עונה לטלפון...‬ 761 00:56:03,416 --> 00:56:04,250 ‫הסכמנו בינינו.‬ 762 00:56:05,750 --> 00:56:07,375 ‫החלטנו שלא תדברי איתה.‬ 763 00:56:07,458 --> 00:56:09,416 ‫לא, אתה החלטת.‬ 764 00:56:10,250 --> 00:56:12,791 ‫כפי שאתה מחליט הרבה דברים לאחרונה.‬ 765 00:56:15,375 --> 00:56:16,833 ‫על מה את מדברת?‬ 766 00:56:18,000 --> 00:56:21,833 ‫למה לא סיפרת לי שלא מהמשטרה התקשרו אליך?‬ 767 00:56:22,541 --> 00:56:25,000 ‫זה היה מישהו אחר שווידא שתגיע לשם, נכון?‬ 768 00:56:25,333 --> 00:56:26,166 ‫מי סיפר לך?‬ 769 00:56:27,416 --> 00:56:29,375 ‫הבלשית צ'סלר קפצה לביקור.‬ 770 00:56:31,208 --> 00:56:33,166 ‫והיא שאלה הרבה שאלות,‬ 771 00:56:33,833 --> 00:56:34,708 ‫עליך,‬ 772 00:56:35,291 --> 00:56:37,958 ‫על מה שקרה אותו לילה בדיינר.‬ 773 00:56:38,916 --> 00:56:40,583 ‫מה הסיפור, אדם?‬ 774 00:56:41,708 --> 00:56:42,791 ‫איך אני אמור לדעת?‬ 775 00:56:42,875 --> 00:56:43,791 ‫מי התקשר?‬ 776 00:56:44,083 --> 00:56:46,333 ‫מי שלח אותך לתחנת המשטרה?‬ ‫-אני לא יודע!‬ 777 00:56:47,541 --> 00:56:49,458 ‫סליחה, התכוונתי לספר לך.‬ 778 00:56:49,541 --> 00:56:52,083 ‫פשוט הרבה דברים אחרים קורים עכשיו.‬ 779 00:56:52,166 --> 00:56:53,250 ‫אילו עוד דברים?‬ 780 00:56:55,583 --> 00:56:56,708 ‫לדעתי עוקבים אחריי.‬ 781 00:56:58,375 --> 00:56:59,250 ‫מה?!‬ 782 00:56:59,583 --> 00:57:01,083 ‫כבר הייתה לי הרגשה כזאת.‬ 783 00:57:01,916 --> 00:57:04,875 ‫היום סתם נסעתי מסביב.‬ 784 00:57:06,333 --> 00:57:08,000 ‫וכל הזמן ראיתי אותה מכונית.‬ 785 00:57:11,916 --> 00:57:13,083 ‫הלכת לבנק?‬ 786 00:57:13,541 --> 00:57:16,416 ‫בחייך, אמרנו שלא נעשה זאת.‬ ‫-לא, אדם. בלי שטויות.‬ 787 00:57:16,500 --> 00:57:19,000 ‫פשוט תגיד לי. הלכת לבנק היום?‬ 788 00:57:19,750 --> 00:57:20,916 ‫הוצאת כסף?‬ 789 00:57:21,333 --> 00:57:22,333 ‫הבחנתי בו.‬ 790 00:57:23,250 --> 00:57:24,666 ‫אז חשבתי, את יודעת,‬ 791 00:57:25,208 --> 00:57:28,708 ‫שזה לא רעיון טוב. רק ליתר ביטחון.‬ ‫-למקרה שהוא רוצה את הכסף.‬ 792 00:57:28,791 --> 00:57:31,708 ‫אנחנו לא בטוחים.‬ ‫-איזו עוד סיבה יש לו לעקוב אחריך?‬ 793 00:57:31,875 --> 00:57:33,291 ‫אולי אני סתם פרנואיד.‬ 794 00:57:33,375 --> 00:57:36,041 ‫טוב? אולי אף אחד לא עוקב אחריי. לא יודע.‬ 795 00:57:36,125 --> 00:57:38,541 ‫נשלחת לתחנת המשטרה, אדם.‬ 796 00:57:38,625 --> 00:57:40,291 ‫ככה, אני כאן לבד.‬ 797 00:57:40,375 --> 00:57:43,833 ‫ככה, היידן מופיע ומנסה לאיים עליי,‬ 798 00:57:44,041 --> 00:57:47,250 ‫מאיים עלינו לצאת מהבית. מה זה? למה הוא פה?‬ 799 00:57:47,958 --> 00:57:49,291 ‫כי הוא בטח יודע.‬ 800 00:57:52,125 --> 00:57:52,958 ‫הזהרתי אותך.‬ 801 00:58:04,541 --> 00:58:05,375 ‫צ'סלר.‬ 802 00:58:06,291 --> 00:58:07,125 ‫היי, טום.‬ 803 00:58:08,458 --> 00:58:09,291 ‫באמת?‬ 804 00:58:10,375 --> 00:58:11,208 ‫נהדר.‬ 805 00:58:11,916 --> 00:58:13,791 ‫נהדר, בסדר. רק רגע.‬ 806 00:58:17,083 --> 00:58:20,250 ‫טוב, אז מן הסתם‬ ‫רק מארבעת-חמשת החודשים האחרונים.‬ 807 00:58:20,541 --> 00:58:24,375 ‫אנחנו מחפשים כל צ'ק שנמשך ‬ ‫מהחשבון של לנרד ולסלי.‬ 808 00:58:25,875 --> 00:58:27,583 ‫כן, שנרשם על שמה.‬ 809 00:58:28,041 --> 00:58:28,875 ‫כן.‬ 810 00:58:29,708 --> 00:58:31,666 ‫השם הוא קייט... פרנקלין.‬ 811 00:58:38,041 --> 00:58:40,375 ‫תקשיב, יש לך משהו גם על הבעל?‬ 812 00:58:40,458 --> 00:58:41,833 ‫שם המשפחה שונה.‬ 813 00:58:43,125 --> 00:58:45,000 ‫זה אדם קטנר, ב-ק'.‬ 814 00:58:46,791 --> 00:58:49,083 ‫יופי, תחזור אליי בהקדם האפשרי. תודה.‬ 815 00:58:51,500 --> 00:58:53,875 ‫- תיאוריה סוציולוגית עכשווית‬ ‫בניתוח חברות אמפירי -‬ 816 00:59:11,041 --> 00:59:12,166 ‫מה את מחפשת?‬ 817 00:59:15,375 --> 00:59:17,333 ‫לנרד לא סתם החביא את הכסף הזה.‬ 818 00:59:18,416 --> 00:59:21,208 ‫זה מוכרח לבוא ממקום כלשהו.‬ ‫חייבת להיות סיבה.‬ 819 00:59:22,500 --> 00:59:23,583 ‫מה זה משנה עכשיו?‬ 820 00:59:30,041 --> 00:59:31,083 ‫ג'וליה אמרה...‬ 821 00:59:32,041 --> 00:59:35,208 ‫שאם יגלו שאנחנו מסתירים משהו לא חוקי,‬ 822 00:59:35,291 --> 00:59:36,791 ‫אנחנו עלולים לאבד הכול.‬ 823 00:59:38,291 --> 00:59:39,125 ‫טוב.‬ 824 00:59:39,833 --> 00:59:42,000 ‫אז מה את מציעה? שנחזיר את הכול?‬ 825 00:59:42,083 --> 00:59:42,916 ‫אני לא יודעת.‬ 826 00:59:44,291 --> 00:59:45,500 ‫כן, אולי.‬ 827 00:59:46,916 --> 00:59:49,000 ‫למי, קייטי?‬ ‫-אני לא יודעת!‬ 828 00:59:50,708 --> 00:59:52,375 ‫אבל תמיד הרגשתי שזה לא בסדר.‬ 829 00:59:55,000 --> 00:59:57,083 ‫אני לא מוכן לחזור למצבנו הקודם.‬ 830 00:59:59,333 --> 01:00:00,166 ‫אדם.‬ 831 01:00:02,500 --> 01:00:03,750 ‫ייתכן שאין לנו ברירה.‬ 832 01:00:07,625 --> 01:00:08,791 ‫תמיד יש ברירה.‬ 833 01:00:12,666 --> 01:00:17,125 ‫לא היה לי מושג שמר ולסלי‬ ‫הוריש לקייטי את הבית.‬ 834 01:00:18,000 --> 01:00:19,625 ‫זה נראה קצת...‬ 835 01:00:20,666 --> 01:00:21,500 ‫מוגזם.‬ 836 01:00:21,708 --> 01:00:22,625 ‫מוגזם, נכון?‬ 837 01:00:26,666 --> 01:00:28,375 ‫מה תוכל לספר לי על בעלה?‬ 838 01:00:29,500 --> 01:00:30,708 ‫מעולם לא פגשתי אותו.‬ 839 01:00:31,541 --> 01:00:33,500 ‫אז לא היה לך כל קשר להעסקתו?‬ 840 01:00:34,833 --> 01:00:36,541 ‫בתור גנן בבית.‬ 841 01:00:38,125 --> 01:00:42,000 ‫לא. זה נוגד לחלוטין את המדיניות שלנו,‬ ‫העסקת בני משפחה יחד.‬ 842 01:00:42,083 --> 01:00:44,833 ‫המטופלים שלנו קשישים, מוגבלים.‬ 843 01:00:45,000 --> 01:00:48,208 ‫אסור לנו להסתכן בכזו הסחת דעת אפשרית.‬ 844 01:00:48,583 --> 01:00:53,000 ‫אז ידוע לך אם גברת פרנקלין‬ ‫הפרה את החוקים בעבר?‬ 845 01:00:53,083 --> 01:00:54,083 ‫לא, אף פעם.‬ 846 01:00:54,666 --> 01:00:58,083 ‫לא, היא הבינה לחלוטין‬ ‫את חשיבות העבודה שלה, במיוחד...‬ 847 01:00:58,708 --> 01:00:59,583 ‫עם מר ולסלי.‬ 848 01:00:59,958 --> 01:01:00,958 ‫למה במיוחד איתו?‬ 849 01:01:01,416 --> 01:01:06,500 ‫טוב, אי אפשר היה לנחש מהמראה שלו,‬ ‫אבל הבריאות שלו הייתה מאוד רופפת.‬ 850 01:01:06,875 --> 01:01:09,125 ‫קייטי סיפרה לי שהיא ניהלה רישום,‬ 851 01:01:09,208 --> 01:01:11,916 ‫מעין יומן, רק כדי לעקוב‬ ‫אחר התרופות שהוא נוטל.‬ 852 01:01:12,375 --> 01:01:15,416 ‫יש לך במקרה תיעוד של התרופות שלו?‬ 853 01:01:16,750 --> 01:01:19,125 ‫תצטרכי לדבר על כך עם הרופא שלו.‬ 854 01:01:19,250 --> 01:01:22,875 ‫בסדר. מה עם החוזה של גברת פרנקלין,‬ ‫כמה שילמו לה?‬ 855 01:01:25,291 --> 01:01:27,625 ‫כן, בטח, את זה אנחנו יכולים לתת לך.‬ 856 01:01:27,708 --> 01:01:30,583 ‫כן.‬ ‫-מצוין. תודה. ותרשה לי...‬ 857 01:01:33,875 --> 01:01:36,250 ‫לשאול אותך. האם היא...‬ 858 01:01:37,500 --> 01:01:40,375 ‫האם היא אי פעם דיברה על העלאה?‬ 859 01:01:41,500 --> 01:01:42,541 ‫אלוהים אדירים.‬ 860 01:01:43,125 --> 01:01:45,833 ‫היא הפקידה את הצ'ק הזה‬ ‫ממש לפני שוולסלי מת.‬ 861 01:01:48,541 --> 01:01:51,458 ‫היא באמת לקחה כסף‬ ‫מהזקן המסכן הזה כל הזמן?‬ 862 01:01:52,416 --> 01:01:53,375 ‫שאלה טובה.‬ 863 01:02:01,583 --> 01:02:02,416 ‫אדם?‬ 864 01:02:15,250 --> 01:02:16,083 ‫אדם!‬ 865 01:03:20,333 --> 01:03:21,166 ‫לעזאזל!‬ 866 01:03:41,958 --> 01:03:42,791 ‫אית'ן?‬ 867 01:03:43,916 --> 01:03:45,500 ‫זה מעולם לא הופקד.‬ 868 01:04:32,291 --> 01:04:33,125 ‫את בסדר?‬ 869 01:04:36,916 --> 01:04:38,541 ‫אני חושבת שאני יודעת מי זה.‬ 870 01:04:39,000 --> 01:04:39,833 ‫מה?‬ 871 01:04:40,875 --> 01:04:43,916 ‫לנרד אמר משהו על העסקת גנן.‬ 872 01:04:44,750 --> 01:04:46,250 ‫לדעתי סיפרתי לך על זה.‬ 873 01:04:46,666 --> 01:04:49,833 ‫בחור בשם אית'ן. זה היה לפני כמה שנים.‬ 874 01:04:51,833 --> 01:04:53,541 ‫אז הוא שם למעלה כבר הרבה זמן.‬ 875 01:04:54,208 --> 01:04:56,791 ‫יש שם צ'קים על שם אית'ן דויל.‬ 876 01:04:57,416 --> 01:04:58,750 ‫הם מעולם לא הופקדו.‬ 877 01:04:59,375 --> 01:05:01,666 ‫לנרד אמר שיום אחד הוא הפסיק לבוא.‬ 878 01:05:02,000 --> 01:05:03,500 ‫ושהוא לא שמע ממנו שוב.‬ 879 01:05:06,000 --> 01:05:07,000 ‫מישהו ירה בו.‬ 880 01:05:10,416 --> 01:05:11,250 ‫בדקת?‬ 881 01:05:15,583 --> 01:05:17,250 ‫הוא בטח דימם למוות שם למעלה.‬ 882 01:05:19,083 --> 01:05:20,041 ‫הוא נרצח.‬ 883 01:05:21,125 --> 01:05:22,708 ‫כן. אני חושב שכן.‬ 884 01:05:25,791 --> 01:05:26,625 ‫אבל...‬ 885 01:05:27,291 --> 01:05:29,375 ‫לנרד לא יכול היה לדעת שהוא שם.‬ 886 01:05:29,875 --> 01:05:31,625 ‫נכון? כלומר, הוא היה עוזר לו.‬ 887 01:05:32,458 --> 01:05:36,250 ‫ולמה דויל הסתתר במחסן?‬ ‫למה לא... להיכנס לבית?‬ 888 01:05:43,166 --> 01:05:44,875 ‫אולי זה קשור לזה.‬ 889 01:05:50,916 --> 01:05:51,750 ‫תנחשי.‬ 890 01:05:58,333 --> 01:06:00,708 ‫הם אמיתיים, לדעתך?‬ ‫-אחרת למה להסתיר אותם?‬ 891 01:06:02,666 --> 01:06:03,500 ‫לעזאזל!‬ 892 01:06:04,000 --> 01:06:05,375 ‫הנה, פשוט...‬ 893 01:06:06,708 --> 01:06:08,416 ‫אלוהים.‬ ‫-אוי, אלוהים.‬ 894 01:06:08,500 --> 01:06:09,625 ‫תני לי אותם. קדימה.‬ 895 01:06:09,708 --> 01:06:11,208 ‫מצטערת.‬ ‫-עזבי, אל תעני.‬ 896 01:06:11,291 --> 01:06:12,541 ‫ראיתי את המכונית שלך.‬ 897 01:06:12,625 --> 01:06:15,166 ‫אי אפשר. המכונית שלי בחוץ. יודעים שאני פה.‬ 898 01:06:16,125 --> 01:06:17,708 ‫אני פשוט...‬ ‫-אני אטפל בזה.‬ 899 01:06:17,791 --> 01:06:19,916 ‫תפתחי את הדלת! את שומעת אותי? קייטי!‬ 900 01:06:21,208 --> 01:06:22,583 ‫קייטי, תפתחי בבקשה!‬ 901 01:06:24,375 --> 01:06:26,000 ‫אני מצטערת. זה לא זמן טוב.‬ 902 01:06:26,083 --> 01:06:29,125 ‫כן. אני בטוח שאת עסוקה‬ ‫מאוד בהשתקעות בבית החדש שלך.‬ 903 01:06:29,208 --> 01:06:30,625 ‫תתביישי לך.‬ 904 01:06:30,708 --> 01:06:32,958 ‫איך יכולת לנצל את האיש המסכן?‬ ‫-מה?‬ 905 01:06:33,041 --> 01:06:35,833 ‫תראי, ידעתי שמשהו מתרחש. הרגשתי את זה.‬ 906 01:06:35,916 --> 01:06:38,625 ‫אבל הוא כל כך פחד שאפילו לא הצליח לספר לי.‬ 907 01:06:38,708 --> 01:06:39,958 ‫זה לא... לא!‬ 908 01:06:40,041 --> 01:06:43,416 ‫לא אניח לך להכתים את שם החברה. אשיג הוכחה.‬ ‫-מר קלוורן...‬ 909 01:06:43,500 --> 01:06:44,833 ‫אני אתקשר למשטרה!‬ 910 01:06:44,916 --> 01:06:47,375 ‫אדאג שיעצרו אתכם!‬ ‫-זה ממש לא זמן טוב.‬ 911 01:06:49,166 --> 01:06:50,666 ‫זה לא הסוף, קייטי!‬ 912 01:06:51,000 --> 01:06:51,875 ‫אני אחזור!‬ 913 01:06:53,625 --> 01:06:57,125 ‫אגלה מה קורה בבית הזה, בדרך זו או אחרת!‬ 914 01:06:57,666 --> 01:07:02,083 ‫לא אניח לזה! את שומעת?‬ ‫לא אאבד את העסק שלי בגלל זה!‬ 915 01:07:41,083 --> 01:07:42,500 ‫למה זה לא מלא?‬ 916 01:07:59,375 --> 01:08:00,208 ‫קייטי?‬ 917 01:08:02,625 --> 01:08:03,708 ‫היי, קייטי!‬ 918 01:08:06,958 --> 01:08:07,791 ‫היי.‬ 919 01:08:08,541 --> 01:08:10,666 ‫לא שמעת אותי?‬ ‫-היי, סליחה. הכנתי תה.‬ 920 01:08:11,250 --> 01:08:12,083 ‫רוצה קצת?‬ 921 01:08:12,833 --> 01:08:14,250 ‫לא. קניתי לך מתנה.‬ 922 01:08:16,166 --> 01:08:17,083 ‫טלפון חדש?‬ 923 01:08:17,833 --> 01:08:19,666 ‫כן. קניתי אחד לכל אחד מאיתנו.‬ 924 01:08:20,416 --> 01:08:24,166 ‫גם מספרים חדשים. חשבתי שלנוכח מה שקורה‬ ‫כדאי לנו לשמור על פרטיות.‬ 925 01:08:31,541 --> 01:08:33,125 ‫אי אפשר להחזיק בהם.‬ 926 01:08:35,833 --> 01:08:37,125 ‫קייטי...‬ ‫-אדם, לא.‬ 927 01:08:37,666 --> 01:08:41,541 ‫יש שם איש מת. הוא נרצח.‬ 928 01:08:42,333 --> 01:08:43,541 ‫הוא גנב את היהלומים.‬ 929 01:08:43,625 --> 01:08:46,833 ‫ומי יודע מה עוד הוא עשה, במי הוא פגע.‬ 930 01:08:47,791 --> 01:08:52,291 ‫דברים כאלה לא נעלמים כלא היו.‬ ‫המשטרה בטח מחפשת אותו.‬ 931 01:08:52,375 --> 01:08:53,500 ‫את לא קולטת?‬ 932 01:08:53,916 --> 01:08:55,166 ‫דויל גנב את היהלומים,‬ 933 01:08:55,583 --> 01:08:58,583 ‫ירו בו ואז הוא מת שם לבדו.‬ 934 01:08:58,833 --> 01:09:00,833 ‫זה כאילו הוא נפל לבאר.‬ 935 01:09:02,916 --> 01:09:03,833 ‫כעבור שנתיים,‬ 936 01:09:03,916 --> 01:09:07,875 ‫אף אחד לא ידע מה קרה לו או ליהלומים.‬ ‫אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו.‬ 937 01:09:11,125 --> 01:09:13,666 ‫מה את עושה?‬ ‫-מתקשרת לבלשית צ'סלר.‬ 938 01:09:13,750 --> 01:09:15,541 ‫צריך לספר לה...‬ ‫-לא! חכי!‬ 939 01:09:15,625 --> 01:09:19,666 ‫חכי, רק... טוב, רק רגע. תקשיבי לי לרגע.‬ 940 01:09:20,333 --> 01:09:23,916 ‫טוב, תשאלי את עצמך‬ ‫מה לעזאזל דויל עשה כאן מלכתחילה?‬ 941 01:09:24,208 --> 01:09:26,291 ‫למה לעבוד בתור גנן מחורבן‬ 942 01:09:26,375 --> 01:09:28,833 ‫אם הוא מתכנן לגנוב הון ביהלומים?‬ 943 01:09:29,541 --> 01:09:30,375 ‫אני לא יודעת.‬ 944 01:09:31,250 --> 01:09:33,250 ‫בבית של איזה זקן, מנכש עשבים,‬ 945 01:09:33,541 --> 01:09:36,041 ‫זה המקום האחרון שמישהו יבוא לחפש אחריו.‬ 946 01:09:36,500 --> 01:09:38,750 ‫תחשבי על זה.‬ ‫למה הוא לא פדה את הצ'קים?‬ 947 01:09:40,333 --> 01:09:41,875 ‫הוא לא רצה להשאיר עקבות.‬ 948 01:09:43,000 --> 01:09:44,541 ‫ככה הוא משחק אותה בגדול.‬ 949 01:09:45,041 --> 01:09:48,125 ‫אף אחד לא יודע על המקום הזה‬ ‫והוא יכול להסתתר כאן‬ 950 01:09:48,208 --> 01:09:49,875 ‫כל עוד הוא צריך.‬ 951 01:09:50,791 --> 01:09:53,625 ‫אם כי אני בטוח שלחטוף כדור ולמות שם,‬ 952 01:09:53,708 --> 01:09:56,458 ‫זה לא היה חלק מהתוכנית.‬ ‫-זה לא משנה כלום.‬ 953 01:09:56,541 --> 01:09:58,333 ‫אסור לנו להחזיק ביהלומים הלאה.‬ 954 01:09:58,416 --> 01:10:00,041 ‫טוב, ומה עם הכסף?‬ 955 01:10:01,333 --> 01:10:02,375 ‫מה נעשה בקשר לזה?‬ 956 01:10:02,625 --> 01:10:03,458 ‫מה זאת אומרת?‬ 957 01:10:03,625 --> 01:10:06,708 ‫אם נעשה את זה,‬ ‫המשטרה תבדוק אותנו בשבע עיניים,‬ 958 01:10:06,791 --> 01:10:07,916 ‫אז איך זה ייראה?‬ 959 01:10:08,291 --> 01:10:10,750 ‫לקחנו את הכסף מכאן והחבאנו אותו בבנק.‬ 960 01:10:10,833 --> 01:10:11,708 ‫מה הם יחשבו?‬ 961 01:10:11,791 --> 01:10:13,291 ‫נסביר להם.‬ 962 01:10:14,208 --> 01:10:17,000 ‫תגיד להם שזה הכסף של לנרד,‬ ‫שזו הייתה רשת ביטחון.‬ 963 01:10:17,083 --> 01:10:18,125 ‫בסדר, ומה אז?‬ 964 01:10:18,291 --> 01:10:20,875 ‫שמעת מה העו"ד אמרה.‬ ‫ גם אם הם יאמינו לנו,‬ 965 01:10:21,000 --> 01:10:24,541 ‫גם אם לא נגיע לכלא, עדיין‬ ‫אנחנו עלולים לאבד את המקום הזה.‬ 966 01:10:24,625 --> 01:10:26,500 ‫אנחנו לא צריכים את הבית, אדם!‬ 967 01:10:27,041 --> 01:10:28,541 ‫לא צריכים שום דבר מזה.‬ 968 01:10:28,958 --> 01:10:31,291 ‫טוב? כל עוד יש לנו זה את זה,‬ 969 01:10:31,791 --> 01:10:32,833 ‫נסתדר.‬ 970 01:10:33,208 --> 01:10:34,041 ‫בסדר?‬ 971 01:10:34,916 --> 01:10:35,958 ‫נמאס לי מ"בסדר".‬ 972 01:10:37,500 --> 01:10:38,708 ‫זה כבר לא מספיק.‬ 973 01:10:38,791 --> 01:10:41,083 ‫אמרתי לך. אני לא חוזר למצבנו הקודם.‬ 974 01:10:41,291 --> 01:10:44,208 ‫ומה עם האיש הזה בחוץ? מה נעשה בקשר לזה?‬ 975 01:10:45,041 --> 01:10:46,791 ‫להעמיד פנים שזה לא קרה?‬ 976 01:10:46,875 --> 01:10:47,750 ‫אני אטפל בזה.‬ 977 01:10:48,500 --> 01:10:50,500 ‫איך? איך תעשה את זה?‬ 978 01:10:52,958 --> 01:10:53,791 ‫הבית הזה‬ 979 01:10:54,166 --> 01:10:55,208 ‫שייך לנו עכשיו.‬ 980 01:10:55,583 --> 01:10:57,083 ‫טוב, זה העתיד שלנו.‬ 981 01:10:58,000 --> 01:11:00,291 ‫לא אתן לאף אחד לגזול את זה מאיתנו.‬ 982 01:11:06,333 --> 01:11:07,583 ‫תראי, הכול יהיה בסדר.‬ 983 01:11:13,875 --> 01:11:15,083 ‫אני אטפל בזה בשבילך.‬ 984 01:12:21,916 --> 01:12:23,916 ‫- אית'ן דויל -‬ 985 01:12:48,833 --> 01:12:49,791 ‫מה אתה עושה?‬ 986 01:12:51,166 --> 01:12:52,541 ‫יש מישהו בבית.‬ 987 01:12:54,208 --> 01:12:55,291 ‫מאיפה השגת את זה?‬ 988 01:13:07,666 --> 01:13:08,500 ‫אדם.‬ 989 01:13:09,333 --> 01:13:11,666 ‫לא.‬ ‫-אל תזוזי.‬ 990 01:13:11,750 --> 01:13:13,416 ‫צריך להתקשר למוקד החירום.‬ 991 01:13:27,875 --> 01:13:28,708 ‫עצור, נבלה!‬ 992 01:13:37,375 --> 01:13:38,208 ‫אלוהים.‬ 993 01:13:39,416 --> 01:13:40,375 ‫קלוורן.‬ 994 01:14:03,541 --> 01:14:04,958 ‫איך את מתמודדת, קייטי?‬ 995 01:14:06,708 --> 01:14:08,041 ‫הבלשית צ'סלר.‬ 996 01:14:09,708 --> 01:14:10,541 ‫איזה דבר.‬ 997 01:14:14,208 --> 01:14:15,208 ‫זו הייתה תאונה.‬ 998 01:14:15,666 --> 01:14:17,375 ‫כן, זה מה שהם אומרים.‬ 999 01:14:19,500 --> 01:14:21,875 ‫בכל אופן, לפי החוק זו הגנה עצמית, אז...‬ 1000 01:14:23,458 --> 01:14:25,208 ‫ובכל זאת אני שואלת את עצמי.‬ 1001 01:14:25,833 --> 01:14:27,750 ‫מה עבר לו בראש?‬ 1002 01:14:28,583 --> 01:14:30,208 ‫למה שיעשה דבר כזה?‬ 1003 01:14:31,125 --> 01:14:33,333 ‫ככה להיכנס לבית?‬ 1004 01:14:33,750 --> 01:14:34,583 ‫אני לא יודעת.‬ 1005 01:14:41,041 --> 01:14:42,791 ‫משהו גרם לו לעשות את זה.‬ 1006 01:14:46,916 --> 01:14:48,458 ‫אני יודעת שלא עשית כלום.‬ 1007 01:14:50,333 --> 01:14:51,166 ‫מה?‬ 1008 01:14:51,250 --> 01:14:54,208 ‫הכול היה בסדר עד שאדם התחיל לעבוד כאן.‬ 1009 01:14:55,250 --> 01:14:57,750 ‫אז את יכולה לספר לי כל מה שקורה.‬ 1010 01:14:58,250 --> 01:14:59,666 ‫אני יודעת שלא עשית כלום.‬ 1011 01:15:00,083 --> 01:15:01,750 ‫אין לי מושג על מה את מדברת.‬ 1012 01:15:02,333 --> 01:15:04,000 ‫ידוע לי על בעיותיכם הכספיות.‬ 1013 01:15:04,708 --> 01:15:06,291 ‫ידוע לי מה זה עושה לאנשים.‬ 1014 01:15:07,000 --> 01:15:10,166 ‫אני יודעת על הצ'ק השמן שהפקדת ממר ולסלי.‬ 1015 01:15:10,250 --> 01:15:11,583 ‫את לא מבינה.‬ 1016 01:15:11,666 --> 01:15:13,583 ‫טוב, אל תגידי כלום, קייטי. רק...‬ 1017 01:15:13,666 --> 01:15:14,916 ‫רק תקשיבי לי רגע.‬ 1018 01:15:15,708 --> 01:15:16,541 ‫כי...‬ 1019 01:15:17,375 --> 01:15:18,541 ‫ייתכן ש...‬ 1020 01:15:19,958 --> 01:15:22,750 ‫זו הייתה הלוואה,‬ ‫או אולי מתנה, מי יכול לומר?‬ 1021 01:15:22,958 --> 01:15:25,125 ‫אבל אני רוצה שתשימי את עצמך בנעליי.‬ 1022 01:15:25,208 --> 01:15:26,291 ‫התמונה המלאה.‬ 1023 01:15:27,041 --> 01:15:29,916 ‫איך פתאום הכול פשוט נופל לזרועותייך.‬ 1024 01:15:30,000 --> 01:15:31,791 ‫אמרתי לך...‬ ‫-כלומר, הנה אני,‬ 1025 01:15:32,791 --> 01:15:35,416 ‫הפתולוג אומר לי שהזקן מת בשנתו.‬ 1026 01:15:35,958 --> 01:15:39,791 ‫את אומרת לי מה הייתה משאלתו האחרונה‬ ‫ואני אומרת, בטח, למה לא?‬ 1027 01:15:40,250 --> 01:15:43,166 ‫אבל רק אחרי שגופתו נשרפה‬ 1028 01:15:44,291 --> 01:15:45,291 ‫את מוצאת צוואה.‬ 1029 01:15:45,791 --> 01:15:50,125 ‫לא מצאתי אותה, לא ידעתי על קיומה.‬ ‫-ואין לי אפילו גופה.‬ 1030 01:15:51,250 --> 01:15:54,250 ‫אני לא יכולה אפילו‬ ‫להוכיח שהוא לא מת מוות טבעי.‬ 1031 01:15:58,000 --> 01:16:00,500 ‫אני חייבת לומר,‬ ‫זה מתחיל להדיר שינה מעיניי.‬ 1032 01:16:00,583 --> 01:16:02,666 ‫לעולם לא הייתי פוגעת בלנרד.‬ 1033 01:16:02,750 --> 01:16:04,208 ‫אני לא מדברת עלייך.‬ 1034 01:16:04,875 --> 01:16:05,708 ‫מה?‬ 1035 01:16:06,333 --> 01:16:11,583 ‫האם אדם הזכיר אי פעם‬ ‫מישהו בשם גסקין, ריי גסקין?‬ 1036 01:16:15,000 --> 01:16:18,333 ‫אני מכירה את השם.‬ ‫-כי הוא ניסה לשדוד את הדיינר אותו לילה,‬ 1037 01:16:18,416 --> 01:16:21,375 ‫והוא עבד גם כשרת באוניברסיטה‬ 1038 01:16:21,541 --> 01:16:22,916 ‫בזמן שאדם למד שם.‬ 1039 01:16:23,666 --> 01:16:25,500 ‫לא, זה לא... לא.‬ ‫-בסדר.‬ 1040 01:16:26,083 --> 01:16:28,541 ‫זה בית ספר גדול. אולי הם מעולם לא נפגשו.‬ 1041 01:16:30,083 --> 01:16:31,333 ‫אבל במוקדם או במאוחר,‬ 1042 01:16:32,750 --> 01:16:33,916 ‫אדם יעשה טעות.‬ 1043 01:16:34,375 --> 01:16:35,833 ‫זה רק עניין של זמן.‬ 1044 01:16:36,333 --> 01:16:38,541 ‫אל תניחי לו לגרור אותך איתו.‬ 1045 01:16:38,916 --> 01:16:40,083 ‫תפני אליי.‬ 1046 01:16:46,333 --> 01:16:47,166 ‫מותק.‬ 1047 01:16:49,458 --> 01:16:50,583 ‫הם רוצים לדבר איתך.‬ 1048 01:17:10,375 --> 01:17:11,416 ‫איזה דבר.‬ 1049 01:17:28,583 --> 01:17:29,625 ‫קייטי!‬ ‫-היי.‬ 1050 01:17:30,416 --> 01:17:32,916 ‫שמעתי מה קרה. את בסדר?‬ ‫ניסיתי להתקשר אלייך.‬ 1051 01:17:33,000 --> 01:17:34,041 ‫המספר שלי השתנה.‬ 1052 01:17:35,041 --> 01:17:36,250 ‫אני צריכה לדבר איתך.‬ 1053 01:17:37,750 --> 01:17:39,333 ‫כן. בואי למעלה.‬ ‫-בסדר.‬ 1054 01:17:40,958 --> 01:17:43,583 ‫והבלשית צ'סלר הזו, את מאמינה לה?‬ 1055 01:17:43,875 --> 01:17:47,125 ‫האם ייתכן שלאדם יש קשר כלשהו‬ ‫למה שקרה בדיינר באותו לילה?‬ 1056 01:17:47,250 --> 01:17:48,708 ‫אני לא יודעת למה להאמין.‬ 1057 01:17:51,333 --> 01:17:54,583 ‫האם לאדם היו בעיות עם מר ולסלי?‬ 1058 01:17:55,166 --> 01:17:56,208 ‫כלשהן?‬ ‫-לא.‬ 1059 01:17:57,458 --> 01:17:59,000 ‫לא, כלום.‬ 1060 01:18:00,416 --> 01:18:03,416 ‫אם המשטרה חושדת שאדם היה קשור למותו,‬ 1061 01:18:04,583 --> 01:18:06,000 ‫הם ינסו למצוא מניע.‬ 1062 01:18:06,291 --> 01:18:09,250 ‫הם ינסו לטעון שהוא זירז תהליכים.‬ 1063 01:18:11,916 --> 01:18:13,416 ‫הוא שנא להיות עני.‬ 1064 01:18:13,791 --> 01:18:14,833 ‫טוב, תקשיבי לי.‬ 1065 01:18:14,916 --> 01:18:17,833 ‫אם צ'סלר חושבת שיש לה קייס,‬ ‫היא לא תבזבז זמן.‬ 1066 01:18:18,125 --> 01:18:20,708 ‫היא תנסה להשיג צו חיפוש‬ ‫ולסרוק את הבית מייד.‬ 1067 01:18:20,875 --> 01:18:21,791 ‫היא מסוגלת?‬ 1068 01:18:21,875 --> 01:18:24,750 ‫את צריכה לשאול את עצמך‬ ‫אם היא תמצא משהו.‬ 1069 01:18:30,125 --> 01:18:31,375 ‫את צריכה להבטיח לי.‬ 1070 01:18:33,291 --> 01:18:34,166 ‫תבטיחי לי‬ 1071 01:18:35,041 --> 01:18:36,375 ‫שתעזרי גם לאדם.‬ 1072 01:18:44,916 --> 01:18:45,750 ‫זה נעלם.‬ 1073 01:18:46,166 --> 01:18:47,000 ‫מה?!‬ 1074 01:18:49,583 --> 01:18:50,458 ‫הכסף.‬ 1075 01:18:51,583 --> 01:18:52,791 ‫אדם בטח לקח אותו.‬ 1076 01:18:53,791 --> 01:18:55,625 ‫זה מה שמצאתם? מזומן?‬ 1077 01:18:58,458 --> 01:18:59,416 ‫כן...‬ 1078 01:19:01,583 --> 01:19:03,000 ‫כמעט 100,000 דולר.‬ 1079 01:19:03,750 --> 01:19:04,583 ‫בעליית הגג.‬ 1080 01:19:05,541 --> 01:19:07,541 ‫חשבנו שהוא נגנב בהתחלה, אבל...‬ 1081 01:19:07,958 --> 01:19:09,333 ‫מה שינה את דעתכם?‬ 1082 01:19:12,250 --> 01:19:13,250 ‫היהלומים.‬ 1083 01:19:14,708 --> 01:19:16,791 ‫אז מצאתם יהלומים בבית?‬ 1084 01:19:17,708 --> 01:19:19,625 ‫בחלל המגורים מעל המוסך.‬ 1085 01:19:24,333 --> 01:19:25,916 ‫האם היהלומים אצל אדם?‬ 1086 01:19:28,125 --> 01:19:28,958 ‫כן.‬ 1087 01:19:30,458 --> 01:19:31,500 ‫עלייך לעצור אותו.‬ 1088 01:19:33,041 --> 01:19:33,875 ‫מה?! למה?‬ 1089 01:19:34,500 --> 01:19:38,291 ‫ידוע לו שאת חושדת, לכן לקח את הכסף.‬ ‫הוא יעלם ויזרוק אותך לשוטרים.‬ 1090 01:19:38,375 --> 01:19:40,375 ‫לא, אדם לעולם לא יעשה דבר כזה.‬ 1091 01:19:40,458 --> 01:19:41,291 ‫את בטוחה?‬ 1092 01:19:43,500 --> 01:19:46,708 ‫את צריכה למצוא אותו ולהחזיר‬ ‫אותו הביתה ואז להתקשר אליי.‬ 1093 01:19:47,916 --> 01:19:50,375 ‫את לא באה איתי?‬ ‫-עליי לעכב את בלשית צ'סלר.‬ 1094 01:19:50,458 --> 01:19:53,500 ‫אני לא רוצה שהיא תגיש צו חיפוש‬ ‫עד שנדע שאדם בבית.‬ 1095 01:20:17,083 --> 01:20:19,000 ‫הבלשית צ'סלר.‬ ‫-הבלש ג'ונסון.‬ 1096 01:20:19,416 --> 01:20:20,250 ‫מה יש לנו כאן?‬ 1097 01:20:20,583 --> 01:20:22,541 ‫משאית הזבל עשתה פה סיבוב הבוקר.‬ 1098 01:20:24,000 --> 01:20:26,500 ‫כמה זמן הוא היה פה?‬ ‫-המז"פ עדיין בודק.‬ 1099 01:20:27,125 --> 01:20:28,041 ‫היכו אותו כאן.‬ 1100 01:20:29,583 --> 01:20:30,416 ‫לעזאזל.‬ 1101 01:20:31,541 --> 01:20:32,541 ‫למה התקשרת אליי?‬ 1102 01:20:33,708 --> 01:20:35,583 ‫היה תיק גב ליד הקרבן.‬ 1103 01:20:35,958 --> 01:20:38,000 ‫בתוכו מצאנו קבלת כביסה ישנה.‬ 1104 01:20:38,916 --> 01:20:40,125 ‫היא די דהויה, אבל...‬ 1105 01:20:40,708 --> 01:20:42,833 ‫הכתובת תואמת שם מאחד התיקים שלך.‬ 1106 01:20:43,541 --> 01:20:44,375 ‫מה השם?‬ 1107 01:20:44,875 --> 01:20:45,750 ‫לנרד ולסלי.‬ 1108 01:21:04,416 --> 01:21:06,625 ‫נו כבר, אדם, תענה.‬ 1109 01:21:18,041 --> 01:21:19,708 ‫איפה היית?‬ ‫-אדם!‬ 1110 01:21:19,916 --> 01:21:21,875 ‫אני ער חצי לילה, מדבר עם שוטרים.‬ 1111 01:21:21,958 --> 01:21:24,000 ‫מתעורר בבוקר ואת כבר לא פה.‬ 1112 01:21:24,125 --> 01:21:26,666 ‫בלי פתק. לא ענית לטלפון כל היום.‬ 1113 01:21:26,750 --> 01:21:29,166 ‫איפה היית, קייטי?‬ ‫-בבנק.‬ 1114 01:21:29,416 --> 01:21:31,500 ‫על זה אני צריך לדבר איתך, בין השאר.‬ 1115 01:21:32,291 --> 01:21:34,791 ‫למה לקחת את הכסף?‬ ‫-כי אנחנו בצרות צרורות.‬ 1116 01:21:34,875 --> 01:21:37,083 ‫ביררתי על סוכן הנדל"ן הזה, היידן.‬ 1117 01:21:37,166 --> 01:21:38,583 ‫כלומר, מה הקטע של הבחור?‬ 1118 01:21:38,666 --> 01:21:41,000 ‫למה הוא כה להוט‬ ‫למכור דווקא את הבית הזה?‬ 1119 01:21:41,500 --> 01:21:42,333 ‫נחשי מה?‬ 1120 01:21:42,583 --> 01:21:45,166 ‫אין שום מיקי היידן בעל רישיון נדל"ן.‬ 1121 01:21:45,250 --> 01:21:47,416 ‫מה?‬ ‫-מתברר שהוא בדיוק השתחרר מהכלא.‬ 1122 01:21:47,500 --> 01:21:49,416 ‫ישב כמה שנים על שוד תכשיטים.‬ 1123 01:21:50,416 --> 01:21:53,375 ‫תכשיטים?‬ ‫-אחת החנויות בעיר. אפילו לא השתמש באקדח.‬ 1124 01:21:53,458 --> 01:21:56,041 ‫הוא פשוט שכנע בדיבורים את המאבטח בכניסה,‬ 1125 01:21:56,125 --> 01:21:57,958 ‫חמק מעיניו של השומר החמוש,‬ 1126 01:21:58,041 --> 01:22:00,625 ‫שבר זכוכית ולקח מכל הבא ליד, כמו פעם.‬ 1127 01:22:00,708 --> 01:22:05,625 ‫שישים שניות והוא בחוץ עם שלושה מיליון דולר‬ ‫ביהלומים מלוטשים שמעולם לא נמצאו.‬ 1128 01:22:06,458 --> 01:22:08,958 ‫לכן הוא בא הנה.‬ ‫-חכי, זה הולך ומשתפר.‬ 1129 01:22:09,041 --> 01:22:11,458 ‫השוטרים חושבים שהיה לו שותף שהם לא איתרו.‬ 1130 01:22:11,750 --> 01:22:13,125 ‫רוצה לנחש ניחוש פורע?‬ 1131 01:22:14,583 --> 01:22:16,916 ‫הבחור השני נורה בזמן הפריצה ובורח.‬ 1132 01:22:17,791 --> 01:22:19,416 ‫דויל ברח עם היהלומים.‬ 1133 01:22:20,958 --> 01:22:21,791 ‫ו…‬ 1134 01:22:22,750 --> 01:22:25,083 ‫רק עוד אדם אחד יכול היה לדעת על זה.‬ 1135 01:22:26,208 --> 01:22:27,250 ‫זה שירה בו.‬ 1136 01:22:30,000 --> 01:22:30,833 ‫היידן.‬ 1137 01:22:30,916 --> 01:22:35,083 ‫החלאה לא טרח להשתמש בשם בדוי.‬ ‫מה הוא חשב לעצמו? שלא נצליח לעלות על זה?‬ 1138 01:22:35,166 --> 01:22:36,416 ‫חייבים להתקשר למשטרה.‬ 1139 01:22:36,500 --> 01:22:39,916 ‫לא, הדבר היחיד‬ ‫שאנחנו צריכים לעשות זה לעוף מפה.‬ 1140 01:22:40,000 --> 01:22:41,958 ‫יש לנו הרבה כסף לנסיעה, אז...‬ 1141 01:22:42,041 --> 01:22:43,875 ‫את יכולה לארוז כמה דברים מהר?‬ 1142 01:22:44,000 --> 01:22:45,000 ‫אני הולך להתנקות.‬ 1143 01:22:47,166 --> 01:22:48,541 ‫לא התכוונת לעזוב אותי.‬ 1144 01:22:50,791 --> 01:22:52,666 ‫מה? לא, למה שאעזוב אותך?‬ 1145 01:22:56,625 --> 01:22:57,541 ‫לך תחליף בגדים.‬ 1146 01:23:18,333 --> 01:23:19,375 ‫היי, ג'וליה.‬ 1147 01:23:19,833 --> 01:23:20,666 ‫זאת קייטי.‬ 1148 01:23:22,250 --> 01:23:23,750 ‫כן, הוא כאן, אבל..‬ 1149 01:23:24,166 --> 01:23:25,583 ‫תקשיבי, זה לא הוא.‬ 1150 01:23:30,083 --> 01:23:31,041 ‫איפה הם?‬ 1151 01:23:32,791 --> 01:23:33,625 ‫אני לא יודעת.‬ 1152 01:23:34,208 --> 01:23:35,250 ‫תקראי לו.‬ 1153 01:23:40,250 --> 01:23:41,083 ‫אדם?‬ 1154 01:23:43,000 --> 01:23:43,833 ‫אדם?‬ 1155 01:23:48,916 --> 01:23:49,750 ‫אדם!‬ 1156 01:23:52,375 --> 01:23:53,583 ‫אני פה, מותק.‬ 1157 01:23:54,750 --> 01:23:55,583 ‫שחרר אותה.‬ 1158 01:23:55,666 --> 01:23:57,250 ‫אני רק רוצה את היהלומים.‬ 1159 01:23:57,333 --> 01:23:58,250 ‫אמרתי תניח לה.‬ 1160 01:23:59,500 --> 01:24:01,458 ‫חיכיתי לזה הרבה זמן.‬ 1161 01:24:02,041 --> 01:24:03,833 ‫אז מה דעתך להגיד לי איפה הם?‬ 1162 01:24:03,916 --> 01:24:05,541 ‫במקום שלעולם לא תמצא.‬ 1163 01:24:07,375 --> 01:24:08,875 ‫אתה מתכוון לירות בי, ילד?‬ 1164 01:24:09,416 --> 01:24:10,250 ‫נכון.‬ 1165 01:24:10,666 --> 01:24:13,000 ‫כי אם אתן לך את היהלומים, תירה בשנינו.‬ 1166 01:24:13,291 --> 01:24:14,541 ‫אבל העניין הוא כזה.‬ 1167 01:24:15,041 --> 01:24:16,708 ‫גם אם תפגע בי משם…‬ 1168 01:24:17,791 --> 01:24:21,416 ‫האקדח שלי יופעל ויפוצץ בה חור‬ ‫בגודל של הראש שלך.‬ 1169 01:24:21,500 --> 01:24:23,875 ‫ולא נרצה שזה יקרה, נכון?‬ 1170 01:24:24,583 --> 01:24:26,708 ‫אז בוא נדבר על זה.‬ 1171 01:24:30,708 --> 01:24:31,833 ‫אדם!‬ 1172 01:24:55,208 --> 01:24:56,875 ‫בן זונה.‬ 1173 01:25:07,958 --> 01:25:08,791 ‫אדם!‬ 1174 01:25:10,333 --> 01:25:11,166 ‫לא!‬ 1175 01:25:11,375 --> 01:25:12,208 ‫אדם!‬ 1176 01:25:13,250 --> 01:25:14,208 ‫מותק...‬ 1177 01:25:14,291 --> 01:25:15,125 ‫אדם!‬ 1178 01:25:15,541 --> 01:25:16,375 ‫מותק!‬ 1179 01:25:17,166 --> 01:25:18,000 ‫בבקשה.‬ 1180 01:25:18,083 --> 01:25:18,916 ‫אדם.‬ 1181 01:25:21,791 --> 01:25:22,875 ‫בגינה.‬ 1182 01:25:22,958 --> 01:25:24,250 ‫תישאר איתי, מותק.‬ 1183 01:25:44,375 --> 01:25:45,208 ‫קייטי.‬ 1184 01:25:49,666 --> 01:25:50,666 ‫אלוהים אדירים.‬ 1185 01:25:54,791 --> 01:25:55,875 ‫בואי, קייטי.‬ 1186 01:26:00,291 --> 01:26:01,166 ‫אני מצטערת.‬ 1187 01:26:02,541 --> 01:26:03,375 ‫הנה, שבי.‬ 1188 01:26:07,166 --> 01:26:08,000 ‫היי.‬ 1189 01:26:10,083 --> 01:26:11,125 ‫קייטי, תקשיבי.‬ 1190 01:26:12,583 --> 01:26:15,375 ‫אנחנו צריכים לחפש את היהלומים‬ ‫לפני שהמשטרה תגיע.‬ 1191 01:26:15,625 --> 01:26:16,541 ‫את מבינה?‬ 1192 01:26:17,458 --> 01:26:20,166 ‫זו הדרך היחידה להסביר מה שקרה‬ ‫בלי להפליל אותך.‬ 1193 01:26:24,000 --> 01:26:27,041 ‫אדם לעולם לא היה פוגע בלנרד.‬ ‫-קייטי, היהלומים.‬ 1194 01:26:27,125 --> 01:26:29,166 ‫איך יכולתי לחשוב ככה?‬ 1195 01:26:30,541 --> 01:26:31,500 ‫זה היה היידן.‬ 1196 01:26:33,416 --> 01:26:34,250 ‫היידן...‬ 1197 01:26:34,625 --> 01:26:36,958 ‫הרג אותו עם מנת יתר.‬ 1198 01:26:38,416 --> 01:26:41,083 ‫הוא קרא את היומן שניהלתי‬ ‫על התרופות של לנרד.‬ 1199 01:26:43,041 --> 01:26:44,708 ‫מצאתי את בקבוק הגלולות הריק.‬ 1200 01:26:44,833 --> 01:26:46,166 ‫מנין לך שזה היה היידן?‬ 1201 01:26:46,791 --> 01:26:49,916 ‫לנרד כל הזמן אמר לי שהוא שומע מישהו בבית,‬ 1202 01:26:50,000 --> 01:26:51,541 ‫אבל אני מעולם לא... אני...‬ 1203 01:26:52,583 --> 01:26:53,416 ‫זה היה היידן.‬ 1204 01:26:54,458 --> 01:26:55,875 ‫שחיפש את היהלומים.‬ 1205 01:26:56,583 --> 01:26:58,333 ‫הוא לא מצא אותם.‬ ‫-אבל את מצאת?‬ 1206 01:26:59,375 --> 01:27:00,500 ‫אני לא מבינה.‬ 1207 01:27:03,291 --> 01:27:05,500 ‫למה היידן ירה בדויל?‬ 1208 01:27:06,500 --> 01:27:09,750 ‫למה היהלומים לא היו אצלו?‬ 1209 01:27:12,083 --> 01:27:14,208 ‫כי הוא לא היה חכם כמו שרצה שתחשבי.‬ 1210 01:27:17,291 --> 01:27:21,041 ‫כלומר, כמה חכם צריך להיות‬ ‫כדי להחליט לגנוב מהשותף שלך,‬ 1211 01:27:21,208 --> 01:27:23,166 ‫לירות בו בזמן שהשוטרים מגיעים,‬ 1212 01:27:23,541 --> 01:27:26,625 ‫והא עדיין מצליח לחמוק‬ ‫עם יהלומים בשווי 3 מיליון דולר?‬ 1213 01:27:27,416 --> 01:27:30,166 ‫בינתיים עוצרים אותך ואתה מבלה שנתיים בכלא.‬ 1214 01:27:41,750 --> 01:27:44,208 ‫אף פעם לא אמרתי לך מה שווי היהלומים.‬ 1215 01:27:51,625 --> 01:27:52,458 ‫אופס.‬ 1216 01:27:55,416 --> 01:27:58,375 ‫מה את עושה?‬ ‫-טוב, בסדר, שילמתי את חובי לחברה.‬ 1217 01:27:58,958 --> 01:28:02,791 ‫שירתי עשר שנים כסנגור ציבורי.‬ ‫איך לדעתך קיבלתי את התיק של היידן?‬ 1218 01:28:03,708 --> 01:28:04,791 ‫ידעתי שהוא אידיוט.‬ 1219 01:28:05,250 --> 01:28:06,416 ‫אבל האמנתי לסיפור.‬ 1220 01:28:07,125 --> 01:28:10,500 ‫והיה בינינו הסכם, הבנה,‬ ‫וכמובן, הוא הרס הכול.‬ 1221 01:28:10,791 --> 01:28:15,166 ‫הצלחתי להפחית את עונשו לשנתיים.‬ ‫שחזרתי את צעדיו של דויל עד שעבד אצל לנרד.‬ 1222 01:28:15,250 --> 01:28:17,500 ‫אבל הדבר היחיד שלא הצלחתי לפצח‬ 1223 01:28:17,791 --> 01:28:18,791 ‫זה איפה הוא נמצא.‬ 1224 01:28:21,416 --> 01:28:22,666 ‫מתברר שדויל מת.‬ 1225 01:28:24,541 --> 01:28:27,083 ‫את עזרת להרוג את לנרד?‬ 1226 01:28:27,166 --> 01:28:29,708 ‫לא, לא היה לי שום קשר לזה, כן?‬ 1227 01:28:30,416 --> 01:28:33,250 ‫זה היה היידן.‬ ‫הוא איבד סבלנות ורצה לזרז עניינים,‬ 1228 01:28:33,375 --> 01:28:36,375 ‫אבל הייתי צריכה לתמרן במהירות‬ ‫כדי לחפות עליו.‬ 1229 01:28:38,916 --> 01:28:39,750 ‫הצוואה.‬ 1230 01:28:42,250 --> 01:28:44,500 ‫היא לא אמיתית, נכון?‬ ‫-היא אמיתית מספיק.‬ 1231 01:28:45,208 --> 01:28:47,583 ‫כשאין מי שיטען נגדה, מה זה משנה?‬ 1232 01:28:48,250 --> 01:28:52,500 ‫אני בטוחה שלנרד היה מוריש לך את הבית‬ ‫לו היה בחיים, אבל זה לא קשור לעניין.‬ 1233 01:28:53,500 --> 01:28:57,125 ‫כרגע, אני צריכה שתגידי לי איפה היהלומים.‬ 1234 01:28:59,500 --> 01:29:00,375 ‫אני לא יודעת.‬ 1235 01:29:04,000 --> 01:29:04,833 ‫קייטי.‬ 1236 01:29:05,583 --> 01:29:06,583 ‫אדם החביא אותם.‬ 1237 01:29:07,333 --> 01:29:08,875 ‫אני באמת לא יודעת איפה הם.‬ 1238 01:29:10,000 --> 01:29:11,666 ‫אבל לא הייתי אומרת לו ידעתי.‬ 1239 01:29:15,833 --> 01:29:17,625 ‫את יודעת, זה מה שממש אהבתי בך.‬ 1240 01:29:18,291 --> 01:29:19,541 ‫זה לא קשור אצלך לכסף.‬ 1241 01:29:22,666 --> 01:29:24,125 ‫אבל אני בטוחה שהם יצוצו.‬ 1242 01:29:25,208 --> 01:29:26,583 ‫ככה זה עם דברים כאלה.‬ 1243 01:29:27,791 --> 01:29:29,125 ‫קייטי?‬ ‫-בלשית!‬ 1244 01:29:31,916 --> 01:29:33,250 ‫אני ג'וליה ביירון-קים.‬ 1245 01:29:33,583 --> 01:29:35,125 ‫אני העו"ד של גברת פרנקלין.‬ 1246 01:29:35,916 --> 01:29:37,791 ‫ובכן, גברת ביירון-קים,‬ 1247 01:29:38,458 --> 01:29:40,708 ‫התקדמי נא כך שאוכל לראות את שתי ידייך.‬ 1248 01:29:40,791 --> 01:29:43,291 ‫תני לי דקה בבקשה להסביר בשם הלקוחה שלי.‬ 1249 01:29:43,375 --> 01:29:44,875 ‫הראי לי את ידייך. מייד!‬ 1250 01:29:44,958 --> 01:29:46,125 ‫בסדר.‬ 1251 01:29:46,666 --> 01:29:49,000 ‫בלשית, אם רק תקשיבי...‬ ‫-זהירות!‬ 1252 01:30:02,791 --> 01:30:03,625 ‫התרחקי.‬ 1253 01:30:09,625 --> 01:30:10,625 ‫את בסדר?‬ 1254 01:30:11,333 --> 01:30:12,375 ‫את בסדר?‬ 1255 01:30:12,916 --> 01:30:14,666 ‫את בסדר, חמודה. את בסדר.‬ 1256 01:30:15,541 --> 01:30:16,375 ‫בואי.‬ 1257 01:30:18,791 --> 01:30:20,625 ‫קדימה. בואי נלך מכאן, קדימה.‬ 1258 01:30:25,541 --> 01:30:26,958 ‫זו הבלשית צ'סלר.‬ 1259 01:30:28,000 --> 01:30:30,291 ‫מבקשת תגבורת ואמבולנס‬ 1260 01:30:30,791 --> 01:30:32,083 ‫לרחוב קווינס 127.‬ 1261 01:30:35,083 --> 01:30:38,833 ‫- כעבור ארבעה חודשים -‬ 1262 01:30:56,083 --> 01:30:56,916 ‫קייטי.‬ 1263 01:30:59,750 --> 01:31:00,875 ‫היי.‬ ‫-הבלשית.‬ 1264 01:31:01,166 --> 01:31:02,750 ‫סליחה, ניסיתי לדפוק בדלת.‬ 1265 01:31:05,000 --> 01:31:05,833 ‫מצטערת, אני...‬ 1266 01:31:06,416 --> 01:31:07,916 ‫ריחפתי לי מיליון ק"מ מפה.‬ 1267 01:31:08,208 --> 01:31:09,166 ‫ארז צעיר.‬ 1268 01:31:09,375 --> 01:31:10,500 ‫מיקום טוב.‬ 1269 01:31:10,916 --> 01:31:13,125 ‫הרבה שמש.‬ ‫-כן, גם אני חושבת.‬ 1270 01:31:14,333 --> 01:31:16,250 ‫טוב לראות אותך.‬ ‫-גם אותך.‬ 1271 01:31:19,416 --> 01:31:20,500 ‫את נראית נפלא.‬ 1272 01:31:20,833 --> 01:31:21,666 ‫תודה.‬ 1273 01:31:21,833 --> 01:31:22,666 ‫כן, אנחנו…‬ 1274 01:31:23,625 --> 01:31:24,458 ‫אנחנו בסדר.‬ 1275 01:31:26,250 --> 01:31:30,458 ‫טוב, רק באתי להודיע לך‬ ‫שהתיק נסגר באופן רשמי.‬ 1276 01:31:31,875 --> 01:31:35,458 ‫מיקי היידן וג'וליה ביירון-קים‬ ‫הם החשודים היחידים.‬ 1277 01:31:36,125 --> 01:31:38,583 ‫אז התינוקת שלך לא תגדל ותגלה יום אחד‬ 1278 01:31:38,666 --> 01:31:40,208 ‫שלאביה היה עבר פלילי.‬ 1279 01:31:41,708 --> 01:31:43,500 ‫תודה, בלשית.‬ 1280 01:31:47,250 --> 01:31:50,208 ‫סרקנו את המקום הזה המון פעמים,‬ 1281 01:31:50,541 --> 01:31:51,500 ‫לאורך ולרוחב‬ 1282 01:31:53,041 --> 01:31:54,375 ‫וזו עדיין תעלומה.‬ 1283 01:31:55,041 --> 01:31:56,083 ‫הוא לא אמר לי.‬ 1284 01:31:56,833 --> 01:31:59,500 ‫אני באמת לא יודעת‬ ‫איפה אדם החביא את היהלומים.‬ 1285 01:32:01,708 --> 01:32:03,333 ‫חבל. הלוואי שידעתי.‬ 1286 01:32:09,041 --> 01:32:10,250 ‫שמרי על עצמך, קייטי.‬ 1287 01:32:11,500 --> 01:32:12,416 ‫גם את.‬ 1288 01:36:20,000 --> 01:36:23,000 ‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬