1
00:00:45,959 --> 00:00:49,543
‫- NETFLIX ו-STUDIOCANAL‬
‫מציגות -‬

2
00:01:17,876 --> 00:01:19,876
‫- צפון פינצ'לי -‬

3
00:01:39,876 --> 00:01:40,918
‫חג מולד שמח.‬

4
00:01:41,418 --> 00:01:42,543
‫אני עובדת על זה.‬

5
00:01:42,626 --> 00:01:43,459
‫כן.‬

6
00:02:10,668 --> 00:02:13,334
‫בשום אופן לא. היא איומה.‬
‫-היא לא איומה.‬

7
00:02:13,418 --> 00:02:15,376
‫היא גסת רוח.‬
‫-היא קצת חסרת טאקט.‬

8
00:02:15,459 --> 00:02:17,501
‫והיא זקנה.‬
‫-היא ממש זקנה.‬

9
00:02:17,584 --> 00:02:19,126
‫רק היא יכלה להגיע בכזו התראה.‬

10
00:02:19,209 --> 00:02:20,834
‫אני הולכת לישון.‬
‫-גם אני.‬

11
00:02:20,918 --> 00:02:23,584
‫לא. היא תשכיב אתכם.‬
‫-זה לא יקרה.‬

12
00:02:23,668 --> 00:02:25,001
‫יהיו לנו סיוטים.‬

13
00:02:26,043 --> 00:02:28,793
‫אתה שקט מאוד, מופ.‬
‫-כבר יש לי סיוטים.‬

14
00:02:29,709 --> 00:02:33,251
‫תראו, חבר'ה, אני ממש מצטער‬
‫שאני צריך ללכת למשרד,‬

15
00:02:33,334 --> 00:02:35,168
‫אבל אחזור ברגע שאוכל.‬

16
00:02:35,251 --> 00:02:37,834
‫ואימא שלכם אהבה את הדודה שלכם,‬
‫אז בואו ננסה…‬

17
00:02:42,834 --> 00:02:43,668
‫היי.‬

18
00:02:45,668 --> 00:02:47,126
‫אתה נראה נורא.‬

19
00:02:48,501 --> 00:02:50,834
‫שלום, דודה רות'. טוב לראות גם אותך.‬

20
00:02:50,918 --> 00:02:52,793
‫אני לא רואה עץ.‬

21
00:02:53,626 --> 00:02:56,751
‫אין קישוטים.‬
‫-לא, החלטתנו נגד זה השנה.‬

22
00:02:56,834 --> 00:02:57,876
‫זאת טעות.‬

23
00:02:58,709 --> 00:03:00,376
‫שלום, ילדים.‬

24
00:03:01,043 --> 00:03:02,126
‫מה שלומנו?‬

25
00:03:02,209 --> 00:03:03,251
‫הם בסדר גמור.‬

26
00:03:04,251 --> 00:03:05,459
‫תנו לי להסתכל עליכם.‬

27
00:03:07,418 --> 00:03:10,043
‫כמו שחשבתי, עדיין שבורי לב.‬

28
00:03:10,126 --> 00:03:11,334
‫אני לא.‬
‫-גם אני לא.‬

29
00:03:11,418 --> 00:03:12,501
‫אני כן.‬

30
00:03:13,001 --> 00:03:16,084
‫אבל אני עדיין אוהב את אימא‬
‫עם כל החלקים השבורים.‬

31
00:03:19,584 --> 00:03:20,709
‫הם בסדר גמור.‬

32
00:03:30,043 --> 00:03:34,584
‫את זקנה מאוד.‬
‫-כן, אני מאוד מודעת לזה.‬

33
00:03:35,376 --> 00:03:37,668
‫אני לא מבינה למה כולנו צריכים להקשיב.‬

34
00:03:37,751 --> 00:03:42,084
‫כי היקום עשוי מסיפורים, לא מאטומים.‬

35
00:03:42,168 --> 00:03:46,209
‫זה לא באמת נכון.‬
‫-טוב, זה חייב להיות כי אני לעולם לא משקרת.‬

36
00:03:46,293 --> 00:03:48,459
‫אז תקשיבו לסיפור.‬

37
00:03:48,543 --> 00:03:51,334
‫אחר כך תישנו, ואז יגיע חג המולד.‬

38
00:03:51,418 --> 00:03:53,751
‫אבל אנחנו לא רוצים שחג המולד יגיע.‬

39
00:03:55,168 --> 00:03:58,043
‫טוב, זה יכריע איזה סיפור אני אספר הלילה.‬

40
00:03:58,126 --> 00:04:00,334
‫אז לכולם נוח?‬

41
00:04:01,334 --> 00:04:04,001
‫כדאי מאוד כי אני מתחילה.‬

42
00:04:14,876 --> 00:04:17,709
‫עכשיו אולי תתקשו להאמין,‬

43
00:04:18,793 --> 00:04:22,876
‫אבל לפני זמן רב,‬
‫אף אחד לא ידע על חג המולד.‬

44
00:04:24,334 --> 00:04:28,751
‫באותו הזמן, באמצע יער בפינלנד,‬

45
00:04:28,834 --> 00:04:34,168
‫גר ילד רגיל בשם ניקולס ביחד עם אביו,‬

46
00:04:34,251 --> 00:04:39,293
‫חוטב עצים צנוע שבאותו הרגע היה עסוק מאוד.‬

47
00:04:44,459 --> 00:04:45,376
‫תהיה היער.‬

48
00:04:51,918 --> 00:04:53,251
‫אני לא יודע מה זה אומר.‬

49
00:04:54,334 --> 00:04:56,418
‫זה אומר לא לזוז.‬

50
00:04:58,168 --> 00:05:00,334
‫כשאני אומר רוץ, אתה רץ.‬

51
00:05:00,834 --> 00:05:04,918
‫אז להפסיק להיות היער.‬
‫-כן, ורוץ מהר מאוד.‬

52
00:05:09,293 --> 00:05:10,543
‫אני לא הולך בלעדיך.‬

53
00:05:14,668 --> 00:05:15,918
‫אז שנינו רצים!‬

54
00:05:23,959 --> 00:05:24,793
‫קדימה!‬

55
00:05:26,501 --> 00:05:27,501
‫רוץ!‬

56
00:05:40,834 --> 00:05:43,793
‫לאחר שמשבר אחד נמנע בקושי,‬

57
00:05:44,459 --> 00:05:48,001
‫ניקולס ואביו חזרו לבקתה שלהם ביער.‬

58
00:05:49,876 --> 00:05:53,043
‫הזמנים היו קשים לאב ולבן.‬

59
00:05:53,126 --> 00:05:57,876
‫בקושי היה להם מספיק כדי להתקיים.‬
‫-רגע. סליחה על ההפרעה.‬

60
00:05:58,501 --> 00:05:59,584
‫מה יש?‬

61
00:05:59,668 --> 00:06:00,751
‫איפה אימא שלו?‬

62
00:06:02,043 --> 00:06:03,376
‫ובכן, היא מתה.‬

63
00:06:04,501 --> 00:06:05,834
‫שנתיים לפני כן.‬

64
00:06:05,918 --> 00:06:09,209
‫כן, אני חוששת שלדוב היה קשר לזה.‬

65
00:06:09,293 --> 00:06:12,084
‫דוב אכל את אימא שלו. הבנתי.‬

66
00:06:12,168 --> 00:06:16,209
‫טוב, פינלנד הייתה‬
‫מקום מסוכן מאוד באותם ימים.‬

67
00:06:16,918 --> 00:06:17,751
‫עדיין.‬

68
00:06:18,543 --> 00:06:20,418
‫אבל למרות הקשיים,‬

69
00:06:20,501 --> 00:06:24,918
‫ניקולס נאחז בתקווה, במיוחד לפני השינה.‬

70
00:06:25,001 --> 00:06:27,959
‫אתה מוכן לספר לי את הסיפור, אבא?‬
‫-לא שוב.‬

71
00:06:28,043 --> 00:06:28,876
‫למה לא?‬

72
00:06:30,001 --> 00:06:31,543
‫זה לא הסיפור שלי לספר.‬

73
00:06:33,168 --> 00:06:34,584
‫אבל אימא כבר לא פה.‬

74
00:06:36,918 --> 00:06:39,626
‫אוקיי, אספר לך על שדון-הלם.‬

75
00:06:43,209 --> 00:06:47,168
‫לפני זמן רב, במקום די דומה לכאן,‬

76
00:06:48,168 --> 00:06:51,126
‫גרה נערה צעירה בשם לומי.‬

77
00:06:54,209 --> 00:06:57,418
‫יום אחד, בזמן שאספה בלוטים ביער,‬

78
00:06:58,126 --> 00:07:00,209
‫לומי הלכה לאיבוד.‬

79
00:07:01,084 --> 00:07:02,334
‫היא ניסתה למצוא את ביתה,‬

80
00:07:02,418 --> 00:07:04,876
‫אך ככל שחיפשה, היא התרחקה יותר מביתה.‬

81
00:07:05,376 --> 00:07:07,959
‫מעבר לנהר ומתחת לירח,‬

82
00:07:08,918 --> 00:07:10,876
‫מעבר להר המחודד,‬

83
00:07:10,959 --> 00:07:14,084
‫כל הדרך למטה מעבר ל…‬

84
00:07:15,668 --> 00:07:17,168
‫מעבר לענקים הנמים.‬

85
00:07:17,251 --> 00:07:21,126
‫מעבר לענקים הנמים ודרך השמיים היא צעדה.‬

86
00:07:21,876 --> 00:07:25,418
‫למקום שבו השלג היה רך כמו עננים.‬

87
00:07:26,834 --> 00:07:27,959
‫ואז מה קרה?‬

88
00:07:28,751 --> 00:07:30,376
‫לומי שלנו כמעט התמוטטה,‬

89
00:07:30,459 --> 00:07:34,876
‫ולבסוף, היא נתקלה בכפר סודי בשם שדון-הלם.‬

90
00:07:35,584 --> 00:07:38,293
‫היכן שגרו השדונים,‬
‫האנשים השמחים ביותר בעולם.‬

91
00:07:38,376 --> 00:07:40,751
‫במקום הקסום ביותר בעולם.‬

92
00:07:42,918 --> 00:07:45,334
‫שם לומי נשארה עד שהשלג נמס,‬

93
00:07:46,793 --> 00:07:50,001
‫והיא סוף סוף הצליחה לחזור לביתה בדרום,‬

94
00:07:50,501 --> 00:07:52,084
‫כיסיה מלאים בשוקולדים.‬

95
00:07:54,459 --> 00:07:56,209
‫אתה מאמין לסיפור הזה, נכון?‬

96
00:07:56,293 --> 00:07:59,668
‫הסוף די מוגזם. השוקולד היה נמס.‬

97
00:08:00,293 --> 00:08:01,501
‫אבל לשאר?‬

98
00:08:02,668 --> 00:08:05,334
‫הקסם והשדונים?‬

99
00:08:06,876 --> 00:08:08,168
‫מעולם לא ראיתי אותם.‬

100
00:08:08,959 --> 00:08:10,376
‫אבל אתה מאמין בהם.‬

101
00:08:10,959 --> 00:08:14,668
‫אימא שלך האמינה.‬
‫ומבחינתה, להאמין היה מספיק כמו לדעת.‬

102
00:08:18,418 --> 00:08:19,251
‫מה זה היה?‬

103
00:08:19,334 --> 00:08:21,918
‫זה נשמע כמו ציוץ.‬
‫-אני חושב שזו הייתה חריקה.‬

104
00:08:22,418 --> 00:08:24,334
‫ציוץ בוודאות.‬

105
00:08:25,126 --> 00:08:27,918
‫דרך אגב, זו תגובה מוגזמת.‬
‫-זוז מהדרך, ניקולס.‬

106
00:08:32,126 --> 00:08:33,876
‫עכבר. יש לנו עכבר.‬

107
00:08:33,959 --> 00:08:35,251
‫אבא, עזוב אותו!‬

108
00:08:36,293 --> 00:08:37,126
‫אבא.‬

109
00:08:37,834 --> 00:08:39,209
‫הוא יגנוב לנו את האוכל.‬

110
00:08:39,293 --> 00:08:40,168
‫איזה אוכל?‬

111
00:08:41,501 --> 00:08:42,543
‫לא, לא!‬

112
00:08:51,793 --> 00:08:54,293
‫הנה הוא! תפסנו אותו.‬

113
00:08:56,376 --> 00:08:58,376
‫אבא, בבקשה. תן לו לחיות.‬

114
00:09:01,751 --> 00:09:02,626
‫בבקשה, אבא.‬

115
00:09:08,918 --> 00:09:14,751
‫חשבתי על זה הרבה והחלטתי לקרוא לך מיקה.‬

116
00:09:19,043 --> 00:09:21,376
‫ואני אלמד אותך לדבר.‬

117
00:09:23,293 --> 00:09:25,793
‫ילד.‬

118
00:09:27,043 --> 00:09:29,918
‫עכבר.‬

119
00:09:35,209 --> 00:09:36,668
‫אימא שלי תמיד אמרה לי‬

120
00:09:37,168 --> 00:09:40,543
‫שאם אתה מאמין שאתה יכול לעשות משהו,‬
‫אתה בחצי הדרך לשם.‬

121
00:09:41,501 --> 00:09:44,251
‫עצים.‬

122
00:09:47,043 --> 00:09:50,918
‫טוב, אולי לא חצי הדרך, אבל זו התחלה.‬

123
00:09:56,626 --> 00:10:02,126
‫ואז יום אחד קרה משהו‬
‫שהאיר את החורף הארוך והאפל.‬

124
00:10:02,709 --> 00:10:05,418
‫זימון מהמלך בעצמו.‬

125
00:10:06,668 --> 00:10:09,334
‫רק שניהם הופיעו על ההזמנה,‬

126
00:10:09,418 --> 00:10:13,834
‫אבל ניקולס לא ראה סיבה לא להביא מלווה.‬

127
00:10:13,918 --> 00:10:16,043
‫אנחנו הולכים לראות את המלך, מיקה.‬

128
00:10:16,709 --> 00:10:17,626
‫מלך.‬

129
00:10:19,251 --> 00:10:21,793
‫הוא מתרגש מכדי לדבר.‬
‫-הוא לא אמור להיות.‬

130
00:10:22,834 --> 00:10:25,001
‫למה? אתה אוהב את המלך.‬

131
00:10:25,626 --> 00:10:27,168
‫ברור שאני אוהב את המלך.‬

132
00:10:27,251 --> 00:10:30,001
‫הוא אדם דגול, מגיע לו כל מה שיש לו.‬

133
00:10:30,084 --> 00:10:33,084
‫העניין הוא שגם לנו מגיע. לכולם מגיע.‬

134
00:10:33,168 --> 00:10:36,126
‫אנחנו מסתדרים עם מה שיש לנו.‬
‫-יש לנו מעט מאוד.‬

135
00:10:36,209 --> 00:10:37,334
‫יש לנו זה את זה.‬

136
00:10:37,418 --> 00:10:38,876
‫וזה נפלא.‬

137
00:10:40,668 --> 00:10:41,751
‫אבל אני רוצה יותר.‬

138
00:10:44,501 --> 00:10:46,501
‫הוד מלכותו, המלך!‬

139
00:11:01,209 --> 00:11:04,501
‫שלום לכולם. תודה שבאתם.‬

140
00:11:05,251 --> 00:11:08,334
‫אתה בסדר? אתה רוצה כוס מים?‬

141
00:11:10,043 --> 00:11:12,459
‫אני יכול לצלצל בפעמון קטן ומישהו יביא.‬

142
00:11:12,543 --> 00:11:15,251
‫לא? בטוח? בסדר.‬

143
00:11:16,834 --> 00:11:18,751
‫כולנו יודעים שהזמנים קשים.‬

144
00:11:18,834 --> 00:11:21,709
‫כלומר, ממש קשים.‬

145
00:11:22,918 --> 00:11:25,626
‫אני לא זוכר את הפעם האחרונה שחייכתי. ואתם?‬

146
00:11:27,168 --> 00:11:28,876
‫על מה יש לחייך?‬

147
00:11:29,376 --> 00:11:31,084
‫כולנו אומללים.‬

148
00:11:32,001 --> 00:11:36,376
‫כולנו מפספסים משהו,‬
‫ואני חושב שאנחנו יודעים מה זה.‬

149
00:11:36,459 --> 00:11:40,043
‫מערכת בריאות?‬
‫-זה יהיה טוב מאוד.‬

150
00:11:40,584 --> 00:11:42,293
‫זה רעיון, אבל לא בדיוק…‬

151
00:11:42,376 --> 00:11:43,376
‫שכר מחיה!‬

152
00:11:44,376 --> 00:11:45,751
‫שוב, שווה דיון.‬

153
00:11:45,834 --> 00:11:49,043
‫מערכת ממשל הוגנת?‬
‫מספיק אוכל כדי להאכיל אנשים?‬

154
00:11:49,126 --> 00:11:53,418
‫טוב, אולי כדאי שאגיד לכם‬
‫מה אני חושב שחסר לנו.‬

155
00:11:55,501 --> 00:11:58,293
‫תקווה. כולנו צריכים תקווה.‬

156
00:11:59,418 --> 00:12:03,293
‫ניצוץ של קסם שיעזור לנו להמשיך.‬

157
00:12:04,001 --> 00:12:09,668
‫קראתי לכם הנה כי אתם‬
‫הגברים והנשים הקשוחים ביותר בארץ.‬

158
00:12:10,668 --> 00:12:11,668
‫לא אתה.‬

159
00:12:12,209 --> 00:12:17,126
‫ואני מבקש מכם ללכת לקצות הממלכה שלנו.‬

160
00:12:17,209 --> 00:12:18,376
‫לכו מעבר לגבולותיה‬

161
00:12:19,584 --> 00:12:24,668
‫והביאו משהו, כל דבר, שיחזיר לנו את התקווה.‬

162
00:12:24,751 --> 00:12:25,584
‫בעל חזון.‬

163
00:12:26,584 --> 00:12:30,668
‫עיני האומה הנהדרת שלנו נישאות אל המסע הזה.‬

164
00:12:31,501 --> 00:12:32,459
‫אוי, לא.‬

165
00:12:32,543 --> 00:12:35,459
‫כל מי שיצא לדרך יקבל תשלום הולם על מאמציו.‬

166
00:12:36,209 --> 00:12:38,459
‫הדרך עלולה להיות מסוכנת.‬

167
00:12:38,543 --> 00:12:41,626
‫חלקכם ימותו, כנראה שרובכם.‬

168
00:12:42,126 --> 00:12:45,668
‫אך אם תצליחו, הפרס שלכם יהיה גדול בהרבה.‬

169
00:12:45,751 --> 00:12:47,293
‫תפסתי אותך, מיקה!‬
‫-מה אמרת?‬

170
00:12:48,459 --> 00:12:49,459
‫תפסו אותו!‬

171
00:12:53,709 --> 00:12:54,876
‫סלח לו, אדוני.‬

172
00:12:55,709 --> 00:12:56,584
‫אני מתחנן.‬

173
00:12:58,043 --> 00:13:01,751
‫אני כל כך מצטער, הוד מעלתך.‬
‫הוא ממש מעופף, הילד הזה.‬

174
00:13:03,418 --> 00:13:04,418
‫ילד בר מזל.‬

175
00:13:07,876 --> 00:13:08,876
‫מה הוא נתן לך?‬

176
00:13:08,959 --> 00:13:11,793
‫כמה מילים טובות, אבא.‬
‫שיחממו אותי בחודש הארוך.‬

177
00:13:11,876 --> 00:13:13,418
‫לא, כמה כסף?‬

178
00:13:14,084 --> 00:13:14,918
‫אני לא יודע.‬

179
00:13:15,501 --> 00:13:19,001
‫זה חצי כתר.‬
‫אפשר להאכיל עכבר במשך שבוע עם זה.‬

180
00:13:21,459 --> 00:13:22,293
‫מזלג.‬

181
00:13:24,001 --> 00:13:24,834
‫אצטרובל.‬

182
00:13:26,084 --> 00:13:26,918
‫כף.‬

183
00:13:29,168 --> 00:13:31,793
‫בבקשה תגיד משהו, מיקה. כל דבר.‬

184
00:13:43,959 --> 00:13:44,793
‫אנדרס?‬

185
00:13:47,001 --> 00:13:49,876
‫כן, זה אני.‬

186
00:13:51,418 --> 00:13:54,084
‫זה היה קרוב עם הדוב באותו היום.‬
‫תודה על זה.‬

187
00:13:54,168 --> 00:13:56,793
‫אנחנו צריכים לדבר.‬
‫הילד יכול ללכת לחדר אחר?‬

188
00:14:00,043 --> 00:14:02,959
‫אין לנו עוד חדר.‬
‫-ואני רוצה לשמוע.‬

189
00:14:03,043 --> 00:14:06,126
‫נוכל לדבר בחוץ.‬
‫אתה מוזמן לשאול את הכובע שלי.‬

190
00:14:06,626 --> 00:14:07,584
‫אני אשרוד.‬

191
00:14:10,876 --> 00:14:12,793
‫מה העניין לדעתך, מיקה?‬

192
00:14:30,043 --> 00:14:35,168
‫ניקולס, מסע המלך, אני מתכוון לעשות זאת.‬

193
00:14:36,084 --> 00:14:37,459
‫אתה עוזב?‬

194
00:14:37,543 --> 00:14:40,293
‫לא לאורך זמן. חודשיים.‬

195
00:14:40,376 --> 00:14:41,251
‫חודשיים?‬

196
00:14:41,751 --> 00:14:44,834
‫אולי שלושה. אני אחזור לפני שתשים לב.‬

197
00:14:45,668 --> 00:14:48,584
‫זה ישתלם.‬
‫-כדי להביא תקווה חדשה לעולם?‬

198
00:14:49,084 --> 00:14:50,793
‫כדי לתבוע את הפרס.‬

199
00:14:50,876 --> 00:14:53,459
‫אבל האם הפרס אינו תקווה ופלא חדשים?‬

200
00:14:54,376 --> 00:14:55,793
‫הפרס הוא הכסף,‬

201
00:14:57,168 --> 00:15:01,626
‫והכסף משמעו אוכל‬
‫ובגדים חמים כדי שתוכל לחיות.‬

202
00:15:03,418 --> 00:15:07,126
‫החיים שהבטחתי שיהיו לך‬
‫כשעמדתי מעל הקבר של אימא שלך.‬

203
00:15:08,209 --> 00:15:09,751
‫ניקולס, בבקשה.‬

204
00:15:11,293 --> 00:15:12,126
‫ניקולס!‬

205
00:15:29,459 --> 00:15:30,543
‫לאן תלך?‬

206
00:15:31,709 --> 00:15:33,418
‫אנדרס מאסף קבוצה.‬

207
00:15:34,501 --> 00:15:38,584
‫נצא צפונה, לצפון הרחוק,‬
‫כדי למצוא את שדון-הלם.‬

208
00:15:38,668 --> 00:15:40,168
‫שדון-הלם!‬
‫-אם הוא קיים.‬

209
00:15:40,251 --> 00:15:43,001
‫הוא קיים, אני בטוח. קח אותי.‬
‫-לא, זה מסוכן מדי.‬

210
00:15:43,084 --> 00:15:46,084
‫יהיו לילות רבים של שינה בקור.‬
‫-אני אוהב את הקור.‬

211
00:15:46,168 --> 00:15:47,543
‫ברגע שמצפינים מספיארבי,‬

212
00:15:47,626 --> 00:15:50,376
‫אין דבר מלבד מישורי קרח‬
‫ואגמים ושדות מכוסי שלג.‬

213
00:15:50,459 --> 00:15:51,876
‫אני אוהב שדות מכוסי שלג.‬

214
00:15:51,959 --> 00:15:55,418
‫לאחר מכן, זה נעשה קשה יותר,‬
‫לכן אף אחד לא הגיע לצפון הרחוק.‬

215
00:15:55,501 --> 00:15:57,251
‫זה כי אף אחד לא מכיר את הדרך.‬

216
00:15:58,001 --> 00:16:01,334
‫המילים בסיפור מעורפלות,‬
‫ובקושי אפשר לזכור אותן.‬

217
00:16:01,918 --> 00:16:04,251
‫בבקשה, אבא. אני יכול לעזור. אני בטוח.‬

218
00:16:05,418 --> 00:16:06,251
‫בבקשה.‬

219
00:16:09,126 --> 00:16:10,626
‫אני יוצא עם שחר.‬

220
00:16:21,584 --> 00:16:23,376
‫אני אתגעגע אליך, כריסמס (חג המולד).‬

221
00:16:29,668 --> 00:16:32,168
‫לא סיפרת לי למה אימא קראה לי ככה.‬

222
00:16:34,709 --> 00:16:36,209
‫היא לא סיפרה גם לי.‬

223
00:16:37,709 --> 00:16:40,668
‫זו רק מילה. לא חייבת להיות לזה משמעות.‬

224
00:16:42,918 --> 00:16:46,334
‫"אחי היקר, תודה על ההצעה האדיבה‬

225
00:16:46,418 --> 00:16:49,418
‫לאפשר לי לשמור על הילד."‬

226
00:16:50,543 --> 00:16:51,793
‫מי ישמור עליי?‬

227
00:16:52,376 --> 00:16:57,668
‫"השמחה הטהורה בבילוי זמן עם אחייני‬
‫היא התשלום היחיד שאני צריכה.‬

228
00:16:58,459 --> 00:17:02,043
‫אך אם אתה מתעקש,‬
‫אני בטוחה שנוכל להגיע להבנה."‬

229
00:17:02,126 --> 00:17:03,959
‫אל תדאג. כתבתי לאחותי.‬

230
00:17:04,584 --> 00:17:07,043
‫"על החתום, אחותך המסורה."‬

231
00:17:07,918 --> 00:17:09,001
‫לא דודה קרלוטה.‬

232
00:17:10,126 --> 00:17:12,584
‫למה שתמנע מדודתך את התענוג? היא בודדה.‬

233
00:17:12,668 --> 00:17:13,501
‫מעניין למה.‬

234
00:17:17,168 --> 00:17:18,209
‫אחי!‬

235
00:17:18,293 --> 00:17:24,043
‫כמה שמחתי לקבל את המכתב שלך.‬

236
00:17:24,126 --> 00:17:25,501
‫ידעתי שתשמחי.‬

237
00:17:25,584 --> 00:17:31,209
‫ואיזו הליכה נחמדה וארוכה‬
‫הייתה לי בדרך הנה.‬

238
00:17:31,293 --> 00:17:35,626
‫כמה חכם מצידך שבנית‬
‫את הבקתה הזאת בקצה העולם.‬

239
00:17:35,709 --> 00:17:39,459
‫ניקולס, תענוג לראות אותך.‬

240
00:17:41,168 --> 00:17:42,834
‫גם אותך, דודה קרלוטה.‬

241
00:17:43,334 --> 00:17:47,584
‫דודה'לה, בבקשה. אנחנו משפחה שמחה.‬

242
00:17:53,918 --> 00:17:55,334
‫מהר, בן אדם. תעמיס.‬

243
00:17:56,334 --> 00:17:58,959
‫תיפרד, חוטב עצים.‬

244
00:18:04,459 --> 00:18:05,959
‫זה יהיה שווה את זה.‬

245
00:18:06,959 --> 00:18:08,293
‫זה בלתי אפשרי.‬

246
00:18:11,793 --> 00:18:13,751
‫חוטב עצים, הגיע הזמן.‬

247
00:18:14,626 --> 00:18:17,126
‫אבא.‬

248
00:18:18,209 --> 00:18:20,168
‫אוקיי. אני מוכן.‬

249
00:18:21,793 --> 00:18:25,209
‫אבא, חכה. הסכין שלך.‬

250
00:18:28,209 --> 00:18:29,293
‫שמור את זה.‬

251
00:18:29,376 --> 00:18:30,834
‫אימא הכינה לך את זה.‬

252
00:18:31,334 --> 00:18:33,293
‫היא אמרה שאצטרך אותו יום אחד.‬

253
00:18:33,876 --> 00:18:37,168
‫עכשיו אני צריך שיהיה לך חם ותהיה בטוח.‬

254
00:18:38,001 --> 00:18:38,876
‫ועיוור?‬

255
00:18:43,501 --> 00:18:44,334
‫אני אוהב אותך.‬

256
00:18:57,584 --> 00:18:59,793
‫סוף סוף. איזה רעש.‬

257
00:19:03,418 --> 00:19:04,709
‫עכשיו…‬

258
00:19:06,209 --> 00:19:08,043
‫נותרנו רק שנינו.‬

259
00:19:09,126 --> 00:19:11,459
‫דודה קרלוטה הפכה בדיוק…‬

260
00:19:11,543 --> 00:19:12,376
‫עצרי שוב.‬

261
00:19:13,168 --> 00:19:14,001
‫כן?‬

262
00:19:14,084 --> 00:19:16,584
‫הוא יראה את אבא שלו שוב?‬
‫-כן.‬

263
00:19:16,668 --> 00:19:17,501
‫את מבטיחה?‬

264
00:19:18,001 --> 00:19:19,959
‫אני לעולם לא משקרת. אפשר להמשיך?‬

265
00:19:20,043 --> 00:19:20,959
‫כדאי לך.‬

266
00:19:21,918 --> 00:19:28,376
‫בסדר. דודה קרלוטה‬
‫הפכה בדיוק למה שניקולס חשש ממנו.‬

267
00:19:29,084 --> 00:19:33,084
‫החוצה! קדימה! מפלצת, לך.‬

268
00:19:33,168 --> 00:19:36,709
‫החוק הראשון הוא שאתה לא יכול‬
‫לישון פה. אני צריכה פרטיות.‬

269
00:19:36,793 --> 00:19:38,876
‫כל כך קר בחוץ…‬
‫-אל תתחצף אליי.‬

270
00:19:38,959 --> 00:19:40,376
‫אני לא…‬
‫-אל תתחצף!‬

271
00:19:40,459 --> 00:19:42,126
‫קר בחוץ.‬
‫-אתה עושה את זה כרגע.‬

272
00:19:42,626 --> 00:19:46,251
‫החוק השני הוא בלי עכברושים.‬

273
00:19:46,334 --> 00:19:48,293
‫אבל הוא לא עכברוש. הוא עכבר.‬

274
00:19:48,376 --> 00:19:51,959
‫הוא עכברוש מיניאטורי דוחה!‬

275
00:19:52,043 --> 00:19:55,793
‫עזבי אותו!‬
‫-חיה מטונפת שכמוך!‬

276
00:19:55,876 --> 00:19:57,793
‫מיקה! לא, מיקה!‬

277
00:19:57,876 --> 00:20:01,251
‫וגם בלי ירקות רקובים ואיומים!‬

278
00:20:01,834 --> 00:20:03,168
‫בובת הלפת שלי.‬

279
00:20:03,251 --> 00:20:04,751
‫אימא שלי הכינה לי את זה.‬

280
00:20:04,834 --> 00:20:06,918
‫תראי, יש לו פרצוף.‬

281
00:20:08,001 --> 00:20:12,626
‫"תראי, יש לו פרצוף."‬
‫שכחתי כמה אני שונאת ילדים.‬

282
00:20:41,209 --> 00:20:44,418
‫רואה את זה, מיקה?‬
‫זה אומר שאתה צריך לבקש משאלה.‬

283
00:20:45,793 --> 00:20:49,709
‫הלוואי שאבא שלי יצליח, ויביא משהו קסום.‬

284
00:20:53,001 --> 00:20:54,126
‫כולנו צריכים את זה.‬

285
00:20:59,834 --> 00:21:02,584
‫הזמן זוחל עבור הממתינים.‬

286
00:21:04,876 --> 00:21:08,418
‫ובעוד ניקולס חיכה, הוא רזה.‬

287
00:21:12,626 --> 00:21:14,876
‫זה אתה שמשמיע‬
‫את הקרקורים האיומים האלה?‬

288
00:21:14,959 --> 00:21:16,626
‫זו הבטן שלי, דודה קרלוטה.‬

289
00:21:16,709 --> 00:21:19,501
‫תפסיק להתלונן. אני יותר רעבה ממך.‬

290
00:21:20,001 --> 00:21:22,501
‫את אוכלת את ארוחת הבוקר שלי.‬
‫-אני לא נהנית.‬

291
00:21:22,584 --> 00:21:24,084
‫אפילו לשלג יש יותר טעם.‬

292
00:21:26,001 --> 00:21:30,251
‫למה אין לך דברים טובים בבית‬
‫כמו מרציפן או עוגה?‬

293
00:21:31,793 --> 00:21:32,668
‫שוקולד.‬

294
00:21:34,418 --> 00:21:36,168
‫למה אני לא יכולה לקבל שוקולד?‬

295
00:21:36,251 --> 00:21:38,751
‫כי הדברים האלה לא מופיעים במעשה קסם.‬

296
00:21:43,084 --> 00:21:45,501
‫נכון שהחיים היו יותר נחמדים אם כן?‬

297
00:21:49,501 --> 00:21:52,001
‫הבית הוא לא מקום.‬

298
00:21:52,084 --> 00:21:53,459
‫זו הרגשה.‬

299
00:21:54,168 --> 00:21:59,084
‫וכשהימים נמתחו לכדי שבועות ואביו לא חזר,‬

300
00:21:59,584 --> 00:22:03,126
‫ניקולס התחיל לתהות אם הוא ירגיש זאת שוב.‬

301
00:22:06,668 --> 00:22:09,084
‫אוי, ניקולס.‬

302
00:22:10,001 --> 00:22:11,001
‫הנה אתה.‬

303
00:22:13,501 --> 00:22:17,709
‫הכנתי לך מרק.‬

304
00:22:18,918 --> 00:22:19,751
‫באמת?‬

305
00:22:28,543 --> 00:22:29,584
‫ממה הוא עשוי?‬

306
00:22:31,959 --> 00:22:32,793
‫אהבה.‬

307
00:22:51,126 --> 00:22:53,584
‫כן, זהו זה.‬

308
00:22:54,293 --> 00:22:55,293
‫תאכל.‬

309
00:23:00,584 --> 00:23:03,876
‫אסור היה לי לבוא לכאן.‬
‫-את תמיד יכולה ללכת הביתה.‬

310
00:23:04,376 --> 00:23:07,168
‫יש לי את מיקה‬
‫ואת בובת הלפת שאימא הכינה לי.‬

311
00:23:09,751 --> 00:23:10,751
‫אז אני אהיה בסדר.‬

312
00:23:12,459 --> 00:23:17,918
‫מצחיק שאתה מזכיר את הדבר הזה.‬

313
00:23:35,168 --> 00:23:37,334
‫לא! איך יכולת לעשות את זה?‬

314
00:23:38,209 --> 00:23:42,209
‫אתה כזה טיפש רגשן.‬
‫בדיוק כמו אימא שלך.‬

315
00:23:42,293 --> 00:23:46,501
‫שלא תעזי לדבר עליה ככה!‬
‫היא הייתה אדיבה ואוהבת…‬

316
00:23:46,584 --> 00:23:50,626
‫וטיפשה. בדיוק כמו אביך,‬
‫שמתרוצץ ביערות ורודף אחר סיפורים,‬

317
00:23:50,709 --> 00:23:52,543
‫מה שבטוח יגרום גם למותו.‬

318
00:23:53,251 --> 00:23:56,001
‫כולם יודעים ששדונים לא קיימים.‬

319
00:23:56,084 --> 00:23:57,334
‫זה לא נכון.‬

320
00:23:57,418 --> 00:24:01,459
‫ושדון-הלם גם אינו קיים.‬

321
00:24:05,543 --> 00:24:08,084
‫לא!‬
‫-תוציא את הדבר הזה מהבית!‬

322
00:24:08,168 --> 00:24:10,334
‫לא.‬
‫-פרחח קטן שכמוך!‬

323
00:24:16,293 --> 00:24:17,209
‫זה הרוס.‬

324
00:24:38,668 --> 00:24:39,876
‫מעבר לנהר,‬

325
00:24:40,918 --> 00:24:41,876
‫מתחת לירח,‬

326
00:24:43,001 --> 00:24:44,376
‫במעלה ההר המחודד,‬

327
00:24:45,668 --> 00:24:47,168
‫מעבר לענקים הנמים…‬

328
00:24:51,251 --> 00:24:52,084
‫שדון-הלם.‬

329
00:24:58,709 --> 00:25:03,001
‫וממש כך, לניקולס הייתה מטרה.‬

330
00:25:04,376 --> 00:25:05,293
‫משימה.‬

331
00:25:30,709 --> 00:25:33,918
‫אני הולך למצוא את אבי, מיקה,‬
‫ולתת לו את המפה.‬

332
00:25:34,543 --> 00:25:38,918
‫המסע אל הצפון הרחוק ארוך ומסוכן‬
‫עם סיכוי גבוה למוות.‬

333
00:25:40,043 --> 00:25:41,418
‫אתה לא חייב לבוא.‬

334
00:25:52,293 --> 00:25:55,376
‫לפעמים אני שמח‬
‫שאתה לא מבין מילה ממה שאני אומר.‬

335
00:25:57,334 --> 00:26:00,626
‫עצים.‬

336
00:26:01,168 --> 00:26:04,959
‫אז שני החברים יצאו למסע שלהם…‬
‫-עצים.‬

337
00:26:05,043 --> 00:26:09,418
‫…הרחק מהאומללות ולעבר הלא נודע.‬

338
00:26:10,418 --> 00:26:12,084
‫הצפון הרחוק.‬

339
00:26:54,209 --> 00:26:55,293
‫היי, ילד.‬

340
00:26:59,459 --> 00:27:00,418
‫בוקר טוב.‬

341
00:27:01,126 --> 00:27:04,543
‫לאן אתה הולך, ילד מסתורי עם עכבר על הכתף?‬

342
00:27:04,626 --> 00:27:06,209
‫אני הולך לעזור לאבא שלי.‬

343
00:27:06,293 --> 00:27:08,501
‫הוא חלק ממשלחת לצפון הרחוק.‬

344
00:27:08,584 --> 00:27:11,876
‫אתה קטן מכדי לעזור לאיש, ילד קטן.‬

345
00:27:12,376 --> 00:27:14,709
‫והצפון הרחוק הוא מקום מסוכן.‬

346
00:27:14,793 --> 00:27:17,459
‫לא, הם הלכו למצוא את שדון-הלם.‬

347
00:27:20,501 --> 00:27:24,959
‫לעולם אל תאמין לשום דבר,‬
‫במיוחד לא לסיפורי מעשיות‬

348
00:27:25,043 --> 00:27:29,168
‫על עיירות קסומות עם אנשים קטנים ושמחים.‬

349
00:27:30,084 --> 00:27:33,084
‫תיפול מגשר, ילד. זה יכאב פחות.‬

350
00:27:48,168 --> 00:27:52,418
‫ניקולס המשיך קדימה,‬
‫מוצא את דרכו רק בעזרת המפה.‬

351
00:27:56,668 --> 00:27:59,001
‫בקור ורעב.‬

352
00:28:00,709 --> 00:28:05,168
‫מילותיה של הזקנה הדהדו באוזניו.‬

353
00:28:05,251 --> 00:28:07,043
‫היא טועה, נכון, מיקה?‬

354
00:28:08,668 --> 00:28:11,209
‫אנחנו נמצא אותו. אני יודע שנמצא.‬

355
00:28:12,209 --> 00:28:13,251
‫אנחנו רק…‬

356
00:28:16,334 --> 00:28:17,876
‫אנחנו רק צריכים להגיע לשם.‬

357
00:28:21,959 --> 00:28:22,793
‫מכאן.‬

358
00:28:52,043 --> 00:28:53,459
‫אתה מאמין בקסמים, מיקה?‬

359
00:28:56,251 --> 00:28:58,418
‫כי אני כבר לא חושב שאני מאמין.‬

360
00:29:00,918 --> 00:29:05,751
‫אם היה זמן שבו אפשר היה להוכיח‬
‫שקסם הוא דבר אמיתי ומדהים,‬

361
00:29:06,584 --> 00:29:07,834
‫זה הזמן.‬

362
00:29:12,209 --> 00:29:13,043
‫ילד.‬

363
00:29:15,126 --> 00:29:18,876
‫עכבר. עץ. כדור. כף.‬

364
00:29:18,959 --> 00:29:21,334
‫מיקה, אתה יכול לדבר.‬

365
00:29:21,418 --> 00:29:24,126
‫כן, בטח שאני יכול לדבר. אני גם יכול לעוף.‬

366
00:29:24,793 --> 00:29:26,168
‫אני צוחק. עכברים לא עפים.‬

367
00:29:26,251 --> 00:29:28,751
‫זה יהיה מגוחך.‬
‫-למה לא דיברת קודם?‬

368
00:29:28,834 --> 00:29:30,876
‫חיכיתי עד שאוכל לבנות משפט שלם,‬

369
00:29:30,959 --> 00:29:35,001
‫ועם שיטת הלימוד שלך‬
‫של מילה אחת בכל פעם, זה לקח נצח.‬

370
00:29:35,084 --> 00:29:38,459
‫אז אנחנו יכולים לדבר על משהו חשוב מאוד?‬

371
00:29:38,543 --> 00:29:40,251
‫מה זה?‬
‫-גבינה.‬

372
00:29:41,709 --> 00:29:42,834
‫יש דבר כזה?‬

373
00:29:43,834 --> 00:29:47,168
‫מעולם לא ראיתי.‬
‫זה לא אומר שאני לא מאמין בזה.‬

374
00:29:47,251 --> 00:29:50,251
‫כן, אני מעדיף לטעום אותה‬
‫מאשר להאמין בה. אבל…‬

375
00:29:53,418 --> 00:29:55,001
‫לזה אתה קורא אש, נכון?‬

376
00:29:58,459 --> 00:29:59,459
‫עצים.‬

377
00:30:00,209 --> 00:30:04,001
‫אנחנו הולכים בין העצים המושלגים.‬

378
00:30:05,584 --> 00:30:07,334
‫מה זה? אוי, תראה, סנאי.‬

379
00:30:08,084 --> 00:30:09,751
‫סנאי מת וקפוא.‬

380
00:30:10,459 --> 00:30:13,168
‫מילה מוזרה, נכון? סנאי.‬

381
00:30:13,251 --> 00:30:15,126
‫שלום, אני סנאי קטן.‬

382
00:30:19,043 --> 00:30:23,043
‫מה המילה לדבר הגדול והמפחיד‬

383
00:30:23,126 --> 00:30:25,584
‫שיש לו ארבע רגליים וקרניים על הראש?‬

384
00:30:25,668 --> 00:30:28,918
‫מה המילה לזה?‬
‫-לא יודע. אייל הצפון?‬

385
00:30:29,001 --> 00:30:31,626
‫זהו זה. כן, אייל הצפון.‬
‫-למה אתה שואל?‬

386
00:30:31,709 --> 00:30:34,418
‫שום סיבה, חוץ מזה שאחד כזה‬
‫דוהר הישר לכיווננו!‬

387
00:30:40,126 --> 00:30:42,668
‫תרים אותי! קדימה!‬

388
00:31:00,793 --> 00:31:01,793
‫תחזיק חזק, מיקה.‬

389
00:31:19,501 --> 00:31:21,084
‫אני חושב שהוא פצוע.‬
‫-אז?‬

390
00:31:24,126 --> 00:31:25,834
‫תראה, חץ.‬

391
00:31:25,918 --> 00:31:29,001
‫תתעלם מזה. אני די בטוח‬
‫שהוא ייפול החוצה מעצמו.‬

392
00:31:29,584 --> 00:31:32,501
‫תניח לזה. זאת לא הבעיה שלנו.‬
‫-אני לא יכול.‬

393
00:31:35,209 --> 00:31:36,459
‫עכשיו זאת הבעיה שלנו.‬

394
00:31:39,001 --> 00:31:41,209
‫תירגע, ילד. זה בסדר.‬

395
00:31:44,626 --> 00:31:45,459
‫רואה?‬

396
00:31:57,626 --> 00:32:01,376
‫אני לא אפגע בך. בסדר?‬

397
00:32:03,459 --> 00:32:05,418
‫תיגע בפרצוף שלו, כן?‬
‫-אל תדאג.‬

398
00:32:10,334 --> 00:32:12,918
‫אנדרס, הצייד.‬

399
00:32:24,376 --> 00:32:26,543
‫מוכן? בשלוש.‬

400
00:32:28,959 --> 00:32:30,626
‫אחת, שתיים…‬

401
00:32:38,418 --> 00:32:41,043
‫אל תדאג. זה בסדר. הכול בסדר.‬

402
00:32:41,668 --> 00:32:43,668
‫רואה? אין סיבה לדאוג.‬

403
00:32:57,376 --> 00:32:59,501
‫ילד טוב. שיהיה לך יום נעים.‬

404
00:33:00,168 --> 00:33:01,126
‫להת', חבר.‬

405
00:33:02,043 --> 00:33:05,751
‫זה הלך הרבה יותר טוב מהצפוי.‬
‫בהתחשב בזה שחשבתי שנמות.‬

406
00:33:40,334 --> 00:33:41,293
‫קישטה!‬

407
00:33:42,251 --> 00:33:45,918
‫אתה לא רוצה לבוא איתנו. יש לנו דרך ארוכה.‬

408
00:33:59,334 --> 00:34:00,876
‫אתה רוצה שאטפס על הגב שלך?‬

409
00:34:03,418 --> 00:34:06,251
‫סליחה, מה קורה?‬
‫-זה "כן" בשפת איילי הצפון?‬

410
00:34:06,334 --> 00:34:10,126
‫בוא נלך על "לא". מה דעתך?‬
‫-אני לא חושב שיש לנו ברירה.‬

411
00:34:10,209 --> 00:34:12,751
‫למה ללמד אותי לדבר‬
‫אם אתה אף פעם לא מקשיב?‬

412
00:34:12,834 --> 00:34:15,418
‫לא. בהחלט לא… אוקיי, אנחנו מטפסים עליו.‬

413
00:34:46,876 --> 00:34:47,793
‫תראה, מיקה!‬

414
00:34:48,876 --> 00:34:50,709
‫ההר המחודד מאוד.‬

415
00:34:50,793 --> 00:34:52,168
‫כמעט הגענו.‬

416
00:34:57,709 --> 00:35:01,293
‫אני לא יכול לקרוא לך אייל הצפון.‬
‫אבחר לך שם.‬

417
00:35:01,376 --> 00:35:04,084
‫רעיון רע. ככה נתקעתי עם "מיקה".‬

418
00:35:05,418 --> 00:35:10,001
‫כשהייתי צעיר,‬
‫גלשתי עם אימא שלי במזחלת ליד אגם בליצן.‬

419
00:35:10,084 --> 00:35:11,459
‫מה דעתך על זה בתור שם?‬

420
00:35:11,543 --> 00:35:14,168
‫מי מהם? אגם או בליצן? או שניהם?‬

421
00:35:14,251 --> 00:35:17,376
‫התכוונת לשניהם? זה נשמע לי קצת מוגזם.‬

422
00:35:18,084 --> 00:35:20,334
‫הלאה, אייל הצפון הנאמן שלי, אגם בליצן.‬

423
00:35:20,418 --> 00:35:21,626
‫מיקה.‬
‫-מה?‬

424
00:35:21,709 --> 00:35:22,543
‫תראה.‬

425
00:35:25,626 --> 00:35:26,918
‫הענקים הנמים.‬

426
00:35:33,001 --> 00:35:35,418
‫אנחנו מתקרבים.‬
‫-למה?‬

427
00:35:37,126 --> 00:35:38,084
‫לשדון-הלם.‬

428
00:35:39,584 --> 00:35:40,459
‫לאבא שלי.‬

429
00:35:48,001 --> 00:35:50,376
‫אבל בצד השני של ההר,‬

430
00:35:51,418 --> 00:35:55,459
‫הם מצאו רק שלג ועוד שלג.‬

431
00:35:57,209 --> 00:36:00,293
‫שדון-הלם לא נראה באופק.‬

432
00:36:01,043 --> 00:36:02,168
‫אני לא מבין.‬

433
00:36:03,001 --> 00:36:06,126
‫בטח עשינו פנייה לא נכונה. אין כאן כלום.‬

434
00:36:08,126 --> 00:36:09,168
‫אין כאן כלום.‬

435
00:36:09,876 --> 00:36:13,209
‫מה זאת אומרת? זו לא הייתה התוכנית?‬

436
00:36:14,293 --> 00:36:15,501
‫מה נעשה, ניקולס?‬

437
00:36:16,959 --> 00:36:17,834
‫רגע…‬

438
00:36:20,834 --> 00:36:21,959
‫ניקולס.‬

439
00:36:22,918 --> 00:36:24,084
‫מה נעשה?‬

440
00:36:27,543 --> 00:36:28,918
‫בליצן, לשם!‬

441
00:36:30,751 --> 00:36:33,834
‫ואז המצב התדרדר.‬

442
00:36:45,251 --> 00:36:46,084
‫אבא.‬

443
00:36:47,501 --> 00:36:49,959
‫זאת הסכין שלו?‬

444
00:36:50,751 --> 00:36:53,834
‫ניקולס הרגיש את הספק מכביד עליו.‬

445
00:36:54,751 --> 00:36:57,043
‫המסע מחוץ להישג ידו.‬

446
00:36:57,126 --> 00:36:58,751
‫ניקולס, מה קרה?‬

447
00:36:58,834 --> 00:37:01,668
‫ניסיתי למצוא אותו, מיקה, אבל לא הצלחתי.‬

448
00:37:03,459 --> 00:37:05,293
‫הטמפרטורה צנחה.‬

449
00:37:05,376 --> 00:37:06,376
‫אני כל כך עייף.‬

450
00:37:06,876 --> 00:37:09,459
‫האוויר עצמו התחיל לקפוא.‬

451
00:37:09,543 --> 00:37:10,376
‫ניקולס.‬

452
00:37:10,459 --> 00:37:13,043
‫פעימות הלב של ניקולס האטו,‬

453
00:37:14,168 --> 00:37:16,543
‫כל נשימה הייתה מאמץ.‬

454
00:37:18,209 --> 00:37:20,126
‫הוא עשה כל מה שהוא יכול.‬

455
00:37:21,418 --> 00:37:23,084
‫אבל זה לא הספיק.‬

456
00:37:24,543 --> 00:37:28,668
‫מה דעתכם? שנעצור כאן ללילה? כבר מאוחר.‬

457
00:37:30,918 --> 00:37:32,918
‫כלומר, אני יכולה לחזור בשנה הבאה.‬

458
00:37:34,668 --> 00:37:36,584
‫אני סתם צוחקת. אני אמשיך.‬

459
00:37:39,626 --> 00:37:42,751
‫ניקולס שכב שם בשלג,‬

460
00:37:43,918 --> 00:37:46,209
‫קפוא ונשכח.‬

461
00:37:47,418 --> 00:37:49,793
‫ניקולס. קום בבקשה.‬

462
00:37:53,876 --> 00:37:55,084
‫ניקולס, היי.‬

463
00:37:55,168 --> 00:37:58,043
‫כשלפתע, היה רעש.‬

464
00:37:58,126 --> 00:38:00,168
‫שמעת את זה? מישהו…‬

465
00:38:01,459 --> 00:38:02,626
‫מישהו מתקרב.‬

466
00:38:03,543 --> 00:38:07,418
‫הם באו לעזור. ניקולס, אנחנו בטוחים. אנחנו…‬

467
00:38:13,501 --> 00:38:14,376
‫לא, אנו אבודים.‬

468
00:38:30,751 --> 00:38:33,168
‫תראה את האוזניים המוזרות שלו, סבא-רבא.‬

469
00:38:33,251 --> 00:38:35,418
‫לוקח זמן להתרגל לאוזניים אנושיות.‬

470
00:38:37,543 --> 00:38:40,168
‫הוא בן אנוש. הוא יאכל אותנו?‬

471
00:38:40,251 --> 00:38:42,126
‫לא. אנחנו בטוחים.‬

472
00:38:43,543 --> 00:38:47,418
‫אבל מה לגבי מה שקרה…‬
‫-עלינו תמיד לעזור למי שבצרה.‬

473
00:38:48,001 --> 00:38:49,668
‫גם אם הם אנושיים.‬

474
00:39:14,876 --> 00:39:17,043
‫איפה אני? מי אתם?‬

475
00:39:17,126 --> 00:39:18,126
‫אני נוש הקטנה.‬

476
00:39:18,209 --> 00:39:20,084
‫ואני אבא טופו.‬

477
00:39:20,168 --> 00:39:24,793
‫הסבא רבא-רבא של נוש, אם אתה יכול להאמין.‬

478
00:39:26,876 --> 00:39:27,918
‫אני מת?‬

479
00:39:28,001 --> 00:39:31,584
‫לא, סבא רק עשה עליך דרימוויק קטן.‬

480
00:39:32,376 --> 00:39:34,376
‫מה זה דרימוויק?‬
‫-כן, מה זה דרימוויק?‬

481
00:39:34,459 --> 00:39:36,626
‫דרימוויק הוא כישוף תקווה.‬

482
00:39:37,293 --> 00:39:41,668
‫קיוויתי שתהיה חזק וחם ותמיד בטוח.‬

483
00:39:42,168 --> 00:39:44,876
‫תמיד בטוח? זה בלתי אפשרי.‬

484
00:39:44,959 --> 00:39:48,376
‫אנו לעולם לא אומרים את המילה הזאת.‬

485
00:39:48,459 --> 00:39:54,668
‫הבלתי אפשרי הוא רק אפשרות‬
‫שאתה עדיין לא מבין.‬

486
00:39:54,751 --> 00:39:57,793
‫אבל כעת עלינו להתרחק ממך ככל האפשר.‬

487
00:39:57,876 --> 00:39:59,543
‫ועליך לעזוב את שדון-הלם.‬

488
00:40:00,126 --> 00:40:03,293
‫שדון-הלם? כפר השדונים?‬
‫אבל אפילו לא הגעתי לשם.‬

489
00:40:04,126 --> 00:40:05,209
‫טיפשון שכמוך.‬

490
00:40:05,293 --> 00:40:08,001
‫אנו עומדים במורד רחוב שבעת העיקולים,‬

491
00:40:08,084 --> 00:40:09,876
‫הרחוב הארוך ביותר בשדון-הלם.‬

492
00:40:09,959 --> 00:40:12,626
‫אני מצטער. אנחנו באמצע שום מקום.‬

493
00:40:13,501 --> 00:40:14,584
‫יש רק שלג.‬

494
00:40:15,626 --> 00:40:16,709
‫הוא עיוור?‬

495
00:40:17,376 --> 00:40:19,001
‫הוא לא יודע איך לראות.‬

496
00:40:19,084 --> 00:40:21,543
‫רגע, סיכנתי הכול כדי למצוא את שדון-הלם.‬

497
00:40:23,751 --> 00:40:26,918
‫אתם חייבים לתת לי לראות אותו. רק הפעם.‬

498
00:40:29,709 --> 00:40:30,918
‫כדי לראות משהו…‬

499
00:40:33,084 --> 00:40:34,709
‫אתה חייב להאמין בו.‬

500
00:40:35,584 --> 00:40:37,584
‫באמת להאמין.‬

501
00:40:39,834 --> 00:40:40,793
‫קדימה.‬

502
00:40:41,418 --> 00:40:42,793
‫נסה כמיטב יכולתך,‬

503
00:40:43,334 --> 00:40:46,543
‫תראה אם תוכל לראות את מה שאתה מחפש.‬

504
00:41:03,418 --> 00:41:04,251
‫קדימה.‬

505
00:41:05,709 --> 00:41:06,751
‫תאמין!‬

506
00:41:25,584 --> 00:41:26,668
‫שדון-הלם.‬

507
00:42:03,126 --> 00:42:06,418
‫חכה רק רגע. מה זה?‬

508
00:42:07,334 --> 00:42:08,168
‫שדון-הלם.‬

509
00:42:08,876 --> 00:42:11,001
‫תסתכל!‬
‫-זה מדהים.‬

510
00:42:13,709 --> 00:42:16,793
‫בכנות, ילד, לא צפיתי שזה יסתדר לנו.‬

511
00:42:16,876 --> 00:42:19,668
‫כן, ועכשיו ראית את הבית שלנו,‬

512
00:42:19,751 --> 00:42:23,084
‫בבקשה קח את אייל הצפון והעכבר שלך ולכו.‬

513
00:42:23,168 --> 00:42:25,501
‫מה שאתם מחפשים, לא תמצאו את זה כאן.‬

514
00:42:25,584 --> 00:42:29,626
‫באתי למצוא את אבי.‬
‫עשיתי דרך ארוכה כדי לתת לו את הכובע הזה.‬

515
00:42:29,709 --> 00:42:32,543
‫זוזו מהדרך! תתקדמו.‬
‫-מהר.‬

516
00:42:33,126 --> 00:42:34,501
‫כבר איחרנו.‬

517
00:42:36,293 --> 00:42:38,084
‫לכאן.‬
‫-תחזרו לעבודה!‬

518
00:42:45,918 --> 00:42:47,001
‫למה אנחנו מתחבאים?‬

519
00:42:47,751 --> 00:42:48,584
‫לא עכשיו.‬

520
00:42:49,918 --> 00:42:51,543
‫- השלג היומי‬
‫קיפ הקטן עדיין נעדר -‬

521
00:42:51,626 --> 00:42:53,459
‫מי זה קיפ הקטן?‬
‫-מה?‬

522
00:42:53,543 --> 00:42:54,751
‫מי זה קיפ הקטן?‬

523
00:42:56,751 --> 00:42:57,709
‫היי, טיפשון!‬

524
00:42:58,334 --> 00:42:59,418
‫אנחנו צריכים ללכת.‬

525
00:42:59,501 --> 00:43:00,376
‫עצרו אותה!‬

526
00:43:00,459 --> 00:43:02,918
‫מכאן.‬
‫-תמחקי את החיוך מהפרצוף שלך.‬

527
00:43:03,834 --> 00:43:04,709
‫למעלה.‬

528
00:43:08,001 --> 00:43:09,251
‫אני לא מבין דבר מזה.‬

529
00:43:09,334 --> 00:43:13,043
‫חשבתי ששדון-הלם‬
‫הוא המקום הכי שמח וקסום בעולם.‬

530
00:43:13,126 --> 00:43:14,793
‫הוא היה.‬
‫-ושוב יהיה.‬

531
00:43:14,876 --> 00:43:18,376
‫זה מה שאנו מאמינים בו במחתרת.‬
‫-המחתרת?‬

532
00:43:21,751 --> 00:43:23,459
‫מה זאת אומרת, מחתרת?‬

533
00:43:23,543 --> 00:43:24,709
‫מהר, תיכנס.‬

534
00:43:25,876 --> 00:43:26,709
‫תיכנס!‬

535
00:43:36,543 --> 00:43:38,293
‫תקשיב, בן אנוש…‬

536
00:43:40,668 --> 00:43:43,376
‫כשתיכנס לשם, רק…‬

537
00:43:45,293 --> 00:43:46,293
‫טוב, אתה תראה.‬

538
00:43:47,543 --> 00:43:48,418
‫להיכנס לאן?‬

539
00:43:57,209 --> 00:43:58,293
‫תן לי יד.‬

540
00:43:59,043 --> 00:44:00,334
‫חג מולד שמח!‬

541
00:44:03,376 --> 00:44:04,793
‫תן לנו עוד סיבוב!‬

542
00:44:05,751 --> 00:44:08,168
‫חג מולד שמח!‬

543
00:44:08,251 --> 00:44:09,709
‫טוב, הנה זה.‬

544
00:44:15,293 --> 00:44:16,126
‫שמח!‬

545
00:44:17,584 --> 00:44:20,126
‫זו המחתרת.‬

546
00:44:20,626 --> 00:44:21,876
‫נגד מה? שפיות?‬

547
00:44:21,959 --> 00:44:24,876
‫חג מולד שמח!‬

548
00:44:25,709 --> 00:44:28,876
‫ניקולס, מה זה?‬

549
00:44:31,209 --> 00:44:32,959
‫זו עיר מעוגה!‬

550
00:44:36,001 --> 00:44:38,709
‫זה מדהים! היי, יפהפייה.‬

551
00:44:40,209 --> 00:44:42,043
‫חכי שם. מייד אחזור.‬

552
00:44:47,168 --> 00:44:50,209
‫אין לי מושג מה זה חג המולד,‬
‫אבל אני מת על זה.‬

553
00:44:53,418 --> 00:44:55,834
‫היי, ניקולס, נחש מי הרגע אכל כיסא.‬

554
00:44:57,293 --> 00:45:00,751
‫אל תדאג, זכוכית מסוכר. אני בסדר ומפוצץ.‬

555
00:45:01,418 --> 00:45:04,459
‫תתכבד, זה טעים מאוד.‬
‫-אני לא מסוגל לאכול עוד פרור.‬

556
00:45:04,543 --> 00:45:06,001
‫חג מולד שמח!‬

557
00:45:06,084 --> 00:45:08,251
‫כל כך טעים.‬
‫-תן לי ביס.‬

558
00:45:08,334 --> 00:45:10,376
‫אבא טופו.‬
‫-כן.‬

559
00:45:11,334 --> 00:45:13,501
‫הם אמרו "כריסמס"?‬

560
00:45:13,584 --> 00:45:15,418
‫כן, זו מסיבת כריסמס.‬

561
00:45:16,126 --> 00:45:19,959
‫מה זה כריסמס?‬
‫אימא שלי נהגה לקרוא לי בשם הזה.‬

562
00:45:20,043 --> 00:45:21,168
‫סליחה?‬

563
00:45:21,918 --> 00:45:24,543
‫אמרת הרגע "מה זה כריסמס"?‬

564
00:45:25,543 --> 00:45:27,376
‫כן?‬
‫-אני מתנצל בשם חברי.‬

565
00:45:27,459 --> 00:45:31,293
‫הוא שוטה.‬
‫כריסמס זו עיר שעשויה מעוגות, נכון?‬

566
00:45:31,376 --> 00:45:35,084
‫זה הדבר העצוב ביותר ששמעתי בחיי.‬

567
00:45:35,168 --> 00:45:38,709
‫כריסמס הוא היום הנפלא מכולם‬
‫כי הוא היום האדיב מכולם.‬

568
00:45:38,793 --> 00:45:40,334
‫והכי מלא אור והכי חיוכי.‬

569
00:45:40,418 --> 00:45:43,293
‫יום שבו הדבר החשוב מכול הוא לפתוח את הלב.‬

570
00:45:43,376 --> 00:45:45,793
‫ולכן לא ניתן להם לקחת אותו מאיתנו.‬

571
00:45:45,876 --> 00:45:47,959
‫מספיק, נוש הקטנה.‬

572
00:45:48,043 --> 00:45:50,168
‫הגיע הזמן לדבר על דברים קלים יותר.‬

573
00:45:50,251 --> 00:45:54,168
‫עכשיו, אמרנו לך איך קוראים לנו,‬
‫אבל לא אמרת לנו איך קוראים לך.‬

574
00:45:54,251 --> 00:45:56,209
‫קוראים לי מיקה.‬
‫-אני ניקולס.‬

575
00:45:57,209 --> 00:46:00,209
‫זה ממש עודד אותי.‬
‫זה נשמע כמו נקילס.‬

576
00:46:00,293 --> 00:46:03,918
‫בחיי. זה נכון. נקילס.‬

577
00:46:04,001 --> 00:46:05,584
‫נקילס. איכ.‬

578
00:46:05,668 --> 00:46:07,751
‫נקילס זה רע כי…‬

579
00:46:07,834 --> 00:46:11,626
‫זו נקניקייה די מסריחה שרק טרולים אוכלים.‬

580
00:46:12,209 --> 00:46:13,626
‫גם טרולים קיימים?‬

581
00:46:14,418 --> 00:46:18,251
‫פשיטה! תברחו!‬

582
00:46:19,709 --> 00:46:22,293
‫תברחו!‬
‫-כולם, תתכופפו!‬

583
00:46:22,376 --> 00:46:26,293
‫שמעת את השדון. תתכופפי.‬
‫-אל תכוון אליי את הדבר הזה.‬

584
00:46:27,376 --> 00:46:28,209
‫סליחה, אימא.‬

585
00:46:49,418 --> 00:46:50,376
‫מה קורה?‬

586
00:47:24,251 --> 00:47:25,793
‫אז השמועות נכונות.‬

587
00:47:28,626 --> 00:47:31,376
‫עדיין יש שדונים שאוהבים לחגוג.‬

588
00:47:31,459 --> 00:47:33,334
‫אימא וודול…‬
‫-שקט!‬

589
00:47:39,418 --> 00:47:41,376
‫האם לא למדנו כלום?‬

590
00:47:43,834 --> 00:47:48,001
‫האם הסבל של החודשים האחרונים‬
‫לא הפך אותנו למעט חכמים יותר?‬

591
00:47:50,751 --> 00:47:53,876
‫האם יש להתעלם לחלוטין מהכללים החדש…‬

592
00:47:57,834 --> 00:48:02,668
‫מי או בעצם מה זה?‬

593
00:48:04,459 --> 00:48:05,918
‫אני…‬
‫-שמי מיקה, גבירתי.‬

594
00:48:06,001 --> 00:48:09,543
‫מעולם לא ראית עכבר?‬
‫-ראיתי. לא פניתי אליך.‬

595
00:48:09,626 --> 00:48:10,918
‫התנצלותי הכנה.‬

596
00:48:11,001 --> 00:48:13,084
‫אני ניקולס.‬
‫-אבל זה לא היה ברור.‬

597
00:48:13,709 --> 00:48:14,584
‫אני בן אנוש.‬

598
00:48:17,584 --> 00:48:21,084
‫אני רואה גם את זה. אני פשוט לא מאמינה.‬

599
00:48:24,793 --> 00:48:30,626
‫אבא טופו, אלא אם אני טועה,‬
‫מה שלעולם לא קורה,‬

600
00:48:30,709 --> 00:48:34,293
‫היית בישיבת המועצה האחרונה.‬

601
00:48:34,834 --> 00:48:36,126
‫כן. הייתי.‬

602
00:48:37,376 --> 00:48:41,168
‫זו הייתה הפגישה שבה נחקקו‬
‫החוקים החדשים לשדונים.‬

603
00:48:41,251 --> 00:48:44,459
‫החשוב מכולם וזה שאין להפר אותו היה‬

604
00:48:45,168 --> 00:48:50,584
‫שלעולם אין להביא לכאן בני אדם.‬

605
00:48:50,668 --> 00:48:53,459
‫אבל לא הבאתי אותו לכאן.‬

606
00:48:55,459 --> 00:48:56,418
‫מצאתי אותו.‬

607
00:48:57,501 --> 00:48:59,334
‫קרוב למוות.‬

608
00:48:59,918 --> 00:49:04,709
‫אז ביצעתי כישוף תקווה קטן.‬

609
00:49:05,209 --> 00:49:06,584
‫דרימוויק.‬

610
00:49:09,543 --> 00:49:10,584
‫על בן אנוש.‬

611
00:49:12,084 --> 00:49:12,918
‫אחד קטן.‬

612
00:49:17,126 --> 00:49:18,251
‫טיפש שכמוך.‬

613
00:49:19,459 --> 00:49:21,709
‫מי יודע איזה כוח שחררת!‬

614
00:49:21,793 --> 00:49:24,501
‫בבקשה, זו הייתה הדרך היחידה להציל אותו.‬

615
00:49:24,584 --> 00:49:28,751
‫הבה ניזכר בימי עברו.‬

616
00:49:28,834 --> 00:49:30,918
‫אנחנו שדונים.‬

617
00:49:31,001 --> 00:49:33,209
‫אנו משתמשים בכוחות שלנו לטובה.‬

618
00:49:33,293 --> 00:49:36,418
‫מה טוב בזה כשאנו תחת מתקפה?‬

619
00:49:37,543 --> 00:49:39,084
‫עלינו להסתגל.‬

620
00:49:41,043 --> 00:49:42,918
‫עלינו להעביר מסר ברור‬

621
00:49:43,001 --> 00:49:45,793
‫שזרים לא מורשים להיכנס לכאן יותר.‬

622
00:49:46,668 --> 00:49:50,793
‫על הבימה הזו נבחרתי להיות נושאת המטה.‬

623
00:49:51,543 --> 00:49:53,126
‫שליטת שדון-הלם.‬

624
00:49:53,209 --> 00:49:55,293
‫למען ההגינות, אימא וודול…‬

625
00:49:55,376 --> 00:49:56,209
‫תהיה בשקט!‬

626
00:50:08,293 --> 00:50:13,251
‫עכשיו, בן אנוש, תגיד לי למה באת הנה.‬

627
00:50:13,334 --> 00:50:15,751
‫באתי לחפש את אבא שלי.‬
‫-אבא שלך?‬

628
00:50:15,834 --> 00:50:19,334
‫כן. הוא הגיע לשדון-הלם‬
‫כדי למצוא משהו קסום.‬

629
00:50:19,418 --> 00:50:20,501
‫היא לא צריכה לדעת.‬

630
00:50:20,584 --> 00:50:24,168
‫האם הוא הסתובב במקרה‬
‫עם קבוצת גברים נוספים?‬

631
00:50:24,251 --> 00:50:27,876
‫כן. ראית אותו?‬
‫הוא באמת הגיע לשדון-הלם?‬

632
00:50:27,959 --> 00:50:31,251
‫הוא בהחלט היה פה. הוא היה אחד מהם.‬

633
00:50:41,418 --> 00:50:42,834
‫מה עשית לו?‬

634
00:50:43,459 --> 00:50:45,043
‫סמכתי עליו.‬

635
00:50:46,209 --> 00:50:47,418
‫כולנו סמכנו.‬

636
00:50:48,668 --> 00:50:49,626
‫ולמה לא?‬

637
00:50:51,209 --> 00:50:54,126
‫בת אדם ביקרה אותנו בעבר…‬

638
00:50:56,418 --> 00:50:57,584
‫ביקור קצר מדי.‬

639
00:50:59,168 --> 00:51:01,126
‫והשהות שלה הביאה לנו אושר רב.‬

640
00:51:03,834 --> 00:51:08,376
‫במשך שנים חיכינו מוכנים‬
‫לקבל אחרים שימצאו את דרכם לשדון-הלם‬

641
00:51:09,376 --> 00:51:11,084
‫כדי להראות להם רצון טוב,‬

642
00:51:12,584 --> 00:51:16,293
‫מה שהאנשים האלו הוכיחו כשם נרדף לחולשה.‬

643
00:51:16,376 --> 00:51:17,418
‫על מה את מדברת?‬

644
00:51:17,501 --> 00:51:20,334
‫אני מדברת כמובן על קיפ הקטן והמסכן.‬

645
00:51:20,418 --> 00:51:21,501
‫מי זה קיפ הקטן?‬

646
00:51:24,209 --> 00:51:26,751
‫הוריו של קיפ הקטן כאן. שאל אותם בעצמך.‬

647
00:51:28,209 --> 00:51:30,501
‫בבקשה תגידו לי. מה עשו האנשים האלה?‬

648
00:51:33,626 --> 00:51:35,209
‫דברו. ענו לו!‬

649
00:51:35,876 --> 00:51:38,668
‫הם לקחו את הבן שלנו.‬
‫-הם חטפו את קיפ הקטן.‬

650
00:51:38,751 --> 00:51:42,543
‫לא. אתם ודאי טועים.‬
‫אבא שלי לעולם לא יעשה דבר כזה.‬

651
00:51:42,626 --> 00:51:43,959
‫ועם זאת הוא עשה את זה.‬

652
00:51:44,751 --> 00:51:47,709
‫וזו הסיבה שבבחירות אני הצעתי את עצמי‬

653
00:51:48,209 --> 00:51:50,501
‫עם הסיסמה, "שדונים למען שדונים".‬

654
00:51:51,084 --> 00:51:54,084
‫אין יותר מסיבות טיפשיות ללא מגננות.‬

655
00:51:54,168 --> 00:51:56,334
‫אין יותר רשלנות מופקרת.‬

656
00:51:57,751 --> 00:51:59,043
‫אין יותר שירה.‬

657
00:51:59,543 --> 00:52:03,459
‫ואיסור מוחלט על ריקוד ספיקלי!‬

658
00:52:06,501 --> 00:52:07,668
‫אין יותר אדיבות.‬

659
00:52:09,293 --> 00:52:10,584
‫אין יותר שמחה.‬

660
00:52:13,126 --> 00:52:15,376
‫אין יותר כריסמס.‬

661
00:52:15,459 --> 00:52:18,626
‫שומרים, קחו אותו למגדל!‬

662
00:52:19,918 --> 00:52:20,793
‫קדימה.‬

663
00:52:23,418 --> 00:52:24,418
‫תן לי את זה.‬

664
00:52:29,793 --> 00:52:30,959
‫מיקה.‬
‫-כן.‬

665
00:52:31,751 --> 00:52:35,251
‫כדאי שתברח כל עוד אתה יכול.‬
‫-לא, אני לא עוזב אותך.‬

666
00:52:35,334 --> 00:52:37,293
‫אנו לא יודעים מה מצפה במגדל האפל.‬

667
00:52:37,376 --> 00:52:39,959
‫אני לא… רגע, מה יכול להיות שם למעלה?‬

668
00:52:40,043 --> 00:52:42,959
‫זה יכול להיות עינוי,‬
‫כריתת איברים, או אפילו מוות.‬

669
00:52:43,043 --> 00:52:44,043
‫מה זה? היי!‬

670
00:52:44,126 --> 00:52:45,293
‫ניקולס!‬
‫-מיקה.‬

671
00:52:45,376 --> 00:52:46,751
‫הוא מבריח עכבר!‬

672
00:52:47,251 --> 00:52:49,293
‫זוז! אתה לבד עכשיו.‬

673
00:53:03,793 --> 00:53:05,126
‫היכנס דרך הדלת הזאת.‬

674
00:53:15,418 --> 00:53:16,834
‫לאן אתם לוקחים אותי?‬

675
00:53:17,626 --> 00:53:18,459
‫תיכנס.‬

676
00:53:21,376 --> 00:53:24,584
‫בבקשה, רק תנו לי למצוא את אבי,‬
‫הוא יבהיר את כל העניין.‬

677
00:53:25,168 --> 00:53:27,001
‫בבקשה, אני אומר את האמת!‬

678
00:53:29,376 --> 00:53:31,168
‫"בבקשה, אני אומר את האמת."‬

679
00:53:34,793 --> 00:53:37,209
‫אתה לא יודע שום דבר על אמת.‬

680
00:53:41,168 --> 00:53:42,084
‫אף אחד לא יודע.‬

681
00:53:43,876 --> 00:53:45,918
‫ליבי הבודד הוא ההוכחה.‬

682
00:53:47,584 --> 00:53:48,543
‫את שדונית?‬

683
00:53:48,626 --> 00:53:50,876
‫לא, איכס. אני פייה.‬

684
00:53:52,418 --> 00:53:53,293
‫פיית האמת.‬

685
00:53:54,918 --> 00:53:57,209
‫את ודאי משקרת. אין דבר כזה.‬

686
00:53:57,293 --> 00:54:01,418
‫אני לא יכולה לשקר.‬
‫אני פיית האמת. זה יסבך אותי.‬

687
00:54:02,126 --> 00:54:04,459
‫וזה ופיצוץ ראשים של אנשים, אבל…‬

688
00:54:06,084 --> 00:54:07,209
‫רגע, מה?‬

689
00:54:10,751 --> 00:54:13,793
‫טוב, אז אני מכניסה עלה יוליפ לפה של מישהו,‬

690
00:54:13,876 --> 00:54:16,668
‫ו-12 שניות לאחר מכן, הוא מתפוצץ.‬

691
00:54:19,626 --> 00:54:23,543
‫תראי, אני צריך למצוא את אבא שלי.‬
‫את יכולה לעזור לי?‬

692
00:54:23,626 --> 00:54:27,251
‫אני יכולה, אבל אני לא רוצה.‬

693
00:54:28,668 --> 00:54:32,876
‫אמרתי שאני לעולם לא משקרת.‬
‫ולהציל את אבא שלך לא נשמע מהנה.‬

694
00:54:34,709 --> 00:54:37,293
‫מה עם קיפ הקטן? מה את יודעת עליו?‬

695
00:54:38,293 --> 00:54:39,793
‫יש לו שם מצחיק.‬

696
00:54:39,876 --> 00:54:42,626
‫בני אנוש חטפו אותו…‬
‫-לא, זו אי הבנה אחת גדולה.‬

697
00:54:42,709 --> 00:54:45,334
‫אם אמצא את אבא שלי,‬
‫אני בטוח שהוא יסביר הכול.‬

698
00:54:45,418 --> 00:54:48,251
‫איזה רעיון משעמם. מזל שאנחנו נעולים כאן.‬

699
00:54:48,834 --> 00:54:51,126
‫כן. תחזיק את זה.‬
‫-מה?‬

700
00:54:53,584 --> 00:54:55,501
‫אני קוראת להם זיקוקים.‬

701
00:54:55,584 --> 00:54:58,959
‫לא עוצמתיים כמו יוליפ,‬
‫אבל מספיק מזיקים בידיים הנכונות.‬

702
00:54:59,043 --> 00:55:01,126
‫למה עשית את זה?‬
‫-כי הערת את הטרול.‬

703
00:55:01,209 --> 00:55:02,293
‫איזה טרול?‬

704
00:55:03,043 --> 00:55:04,418
‫זה שעומד מאחוריך.‬

705
00:55:25,501 --> 00:55:28,043
‫אני ממליצה שתמעך את הראש עד שיתפוצץ,‬

706
00:55:28,126 --> 00:55:31,376
‫תמצוץ את כל החלקים העסיסיים‬
‫ואז תתקדם מטה לעבר הבהונות.‬

707
00:55:32,334 --> 00:55:33,543
‫את מטורפת?‬

708
00:55:33,626 --> 00:55:35,418
‫אני מצטערת. זה פשוט יוצא.‬

709
00:55:36,668 --> 00:55:38,168
‫את יכולה לעזור לי, בבקשה?‬

710
00:55:39,418 --> 00:55:41,209
‫חשבתי שאת חייבת לומר את האמת.‬

711
00:55:42,543 --> 00:55:46,209
‫נותר לי עלה יוליפ אחד,‬
‫אבל אני שומרת אותו למקרה מיוחד.‬

712
00:55:46,293 --> 00:55:48,459
‫זה מיוחד. אני נאכל!‬

713
00:55:49,626 --> 00:55:50,834
‫אוקיי, בסדר.‬

714
00:56:00,543 --> 00:56:01,668
‫תפוס את זה!‬

715
00:56:02,876 --> 00:56:04,209
‫תדחוף אותו לפה שלו!‬

716
00:56:14,959 --> 00:56:20,418
‫תשע, שמונה, שבע, שש…‬

717
00:56:20,918 --> 00:56:21,751
‫תן לי יד.‬

718
00:56:23,959 --> 00:56:25,668
‫שלוש, שתיים…‬

719
00:56:31,251 --> 00:56:32,084
‫אנחנו עפים!‬

720
00:56:32,168 --> 00:56:34,834
‫יותר כמו לא נופלים. נחשפת לקסם לאחרונה?‬

721
00:56:34,918 --> 00:56:36,668
‫דרימוויק, אבל אני לא בטוח מה זה.‬

722
00:56:36,751 --> 00:56:38,834
‫דרימוויק הוא סוג משעמם של קסם שדונים.‬

723
00:56:38,918 --> 00:56:40,876
‫זה עובד רק אם חושבים על משהו טוב.‬

724
00:56:40,959 --> 00:56:44,626
‫חשבתי על אנשים ודברים שאני אוהב,‬
‫אימא שלי, אבא שלי ומיקה.‬

725
00:56:44,709 --> 00:56:46,543
‫מי זה מיקה?‬
‫-הוא החבר העכבר שלי.‬

726
00:56:46,626 --> 00:56:49,168
‫כיף! אף פעם לא פוצצתי עכבר.‬

727
00:56:51,001 --> 00:56:54,001
‫מה קורה עכשיו?‬
‫-נראה לי שקלקלתי את הרגע.‬

728
00:56:54,084 --> 00:56:57,376
‫אני מדמיין רק דברים יפים.‬
‫-אני רק חושבת על עכבר מת.‬

729
00:56:57,459 --> 00:56:59,418
‫עכשיו גם אני מדמיין את זה!‬

730
00:57:05,084 --> 00:57:07,376
‫איפה הם?‬

731
00:57:07,459 --> 00:57:09,709
‫תתקדמו מהר!‬
‫-זוזו!‬

732
00:57:09,793 --> 00:57:11,376
‫תזדרזו.‬
‫-זוזו מהדרך.‬

733
00:57:11,459 --> 00:57:12,626
‫מישהו ראה אותם?‬

734
00:57:13,126 --> 00:57:14,376
‫בוא.‬
‫-למה?‬

735
00:57:14,459 --> 00:57:17,709
‫איפה הם?‬
‫-יו-הו! היי! אנחנו פה למעלה!‬

736
00:57:17,793 --> 00:57:20,793
‫מה את עושה?‬
‫-על הגג. הנה הם.‬

737
00:57:21,918 --> 00:57:25,501
‫לא! מה דעתך לא להגיד כלום?‬
‫-הלוואי שיכולתי.‬

738
00:57:26,584 --> 00:57:30,168
‫אתה יודע כמה אנשים‬
‫מעוניינים בחברה שתמיד דוברת אמת?‬

739
00:57:30,668 --> 00:57:33,834
‫לא הרבה?‬
‫-לא בכלל, ילד אנושי.‬

740
00:57:35,084 --> 00:57:38,668
‫תשמע, אני לא יכולה להמשיך‬
‫לקרוא לך ילד אנושי,‬

741
00:57:38,751 --> 00:57:42,084
‫אפילו שאתה דוגמה ממש מושלמת של אחד.‬

742
00:57:42,168 --> 00:57:46,584
‫ובכנות, אני לא במצב‬
‫להפנות את הגב לחבר פוטנציאלי.‬

743
00:57:46,668 --> 00:57:49,251
‫אז חבר חדש, איך לקרוא לך?‬

744
00:57:49,334 --> 00:57:53,751
‫אימא שלי נהגה לקרוא לי כריסמס,‬
‫אבל כולם קוראים לי ניקולס.‬

745
00:57:54,793 --> 00:57:58,084
‫לסיכום, בני אנוש הם חיות מסוכנות‬

746
00:57:58,168 --> 00:57:59,793
‫ואסור לסמוך עליהם.‬

747
00:58:00,584 --> 00:58:03,793
‫אז מה נעשה אם נראה בן אנוש?‬

748
00:58:05,376 --> 00:58:06,793
‫נכון מאוד.‬

749
00:58:11,293 --> 00:58:13,543
‫בבקשה, את חייבת לעזור לי לברוח.‬

750
00:58:13,626 --> 00:58:15,376
‫למען האמת, את לא.‬

751
00:58:15,959 --> 00:58:19,959
‫אני מחויבת להגן על תלמידיי ממי שיפגע בהם,‬

752
00:58:20,043 --> 00:58:21,834
‫כמו בני האדם שחטפו את קיפ הקטן.‬

753
00:58:23,168 --> 00:58:24,001
‫לא, בבקשה.‬

754
00:58:24,668 --> 00:58:26,043
‫אם תעזרי לי לברוח,‬

755
00:58:26,793 --> 00:58:29,959
‫אני אמצא את קיפ הקטן‬
‫ואחזיר אותו לשדון-הלם.‬

756
00:58:30,043 --> 00:58:33,293
‫פתחו את הדלת.‬
‫-בבקשה. אני דובר אמת.‬

757
00:58:35,251 --> 00:58:38,209
‫לפתוח! זו פקודה!‬

758
00:58:39,793 --> 00:58:40,834
‫לך אחורה!‬
‫-למה?‬

759
00:58:42,251 --> 00:58:43,084
‫מהר!‬

760
00:58:46,126 --> 00:58:47,876
‫קדימה! תמצא את קיפ הקטן!‬

761
00:58:55,751 --> 00:58:56,626
‫זהו זה.‬

762
00:58:57,668 --> 00:58:59,001
‫יש כאן בני אנוש?‬

763
00:59:02,043 --> 00:59:03,043
‫אני יכולה לצאת?‬

764
00:59:07,043 --> 00:59:09,209
‫מה איתך? אתה אנושי?‬
‫-לא.‬

765
00:59:11,043 --> 00:59:11,876
‫סיימנו פה.‬

766
00:59:16,168 --> 00:59:17,918
‫חפשו בכל הבתים!‬

767
00:59:21,626 --> 00:59:22,459
‫מכאן.‬

768
00:59:25,293 --> 00:59:26,334
‫ניקולס.‬

769
00:59:26,418 --> 00:59:28,543
‫זה בסדר. אני מכיר את אייל הצפון הזה.‬

770
00:59:29,834 --> 00:59:32,543
‫תודה, נוש. היי, חבר. גם אני התגעגעתי אליך.‬

771
00:59:33,084 --> 00:59:35,084
‫הנה הם!‬
‫-אוי, לא.‬

772
00:59:35,168 --> 00:59:36,459
‫מצאנו אותם!‬
‫-צריך לזוז.‬

773
00:59:36,543 --> 00:59:37,876
‫אל תתנו להם לברוח!‬

774
00:59:37,959 --> 00:59:39,334
‫תחזיקי!‬
‫-קדימה, זוזו!‬

775
00:59:40,918 --> 00:59:43,543
‫קדימה, בליצן.‬
‫-זוזי, ילדה.‬

776
00:59:44,168 --> 00:59:45,709
‫בהצלחה, נקניקייה מסריחה!‬

777
00:59:45,793 --> 00:59:47,543
‫ניקולס. פה למעלה!‬

778
00:59:48,501 --> 00:59:49,334
‫מיקה!‬

779
00:59:52,251 --> 00:59:55,043
‫מיקה, התגעגעתי אליך.‬
‫-התגעגעתי אליך בכל ליבי.‬

780
00:59:55,126 --> 00:59:57,001
‫מיקה, תכיר את פיית האמת.‬
‫-סליחה, מי?‬

781
00:59:57,084 --> 01:00:00,168
‫לא! אל תיתנו לו לברוח!‬

782
01:00:04,251 --> 01:00:05,543
‫קצת גדולה בשביל פייה.‬

783
01:00:05,626 --> 01:00:07,418
‫סליחה?‬
‫-חבר'ה, לא עכשיו.‬

784
01:00:07,501 --> 01:00:08,918
‫מי הטמבלית? עוד חברה חדשה?‬

785
01:00:16,126 --> 01:00:16,959
‫תעצרו אותו!‬

786
01:00:17,709 --> 01:00:19,043
‫בליצן, מכאן.‬

787
01:00:19,668 --> 01:00:21,834
‫לא, הוא תפס אותי!‬
‫-תתכופפו!‬

788
01:00:23,543 --> 01:00:25,334
‫נפטרנו ממנו!‬
‫-כמעט הגענו.‬

789
01:00:25,959 --> 01:00:27,876
‫אוי לא.‬
‫-תפסנו אתכם עכשיו.‬

790
01:00:27,959 --> 01:00:29,709
‫רדו!‬
‫-רדו!‬

791
01:00:30,293 --> 01:00:31,543
‫הקפנו אותם.‬

792
01:00:31,626 --> 01:00:32,543
‫תיצרו מעגל.‬

793
01:00:35,043 --> 01:00:36,876
‫הם בכל מקום.‬
‫-זהו זה, בחורים.‬

794
01:00:36,959 --> 01:00:39,376
‫הדקו את החבל!‬
‫-רדו, עכשיו!‬

795
01:00:40,918 --> 01:00:43,751
‫אין להם מושג כמה מתיש הכוח הזה.‬

796
01:00:44,459 --> 01:00:45,293
‫עצרי.‬

797
01:00:46,709 --> 01:00:47,543
‫כן?‬

798
01:00:48,251 --> 01:00:49,668
‫הם תופסים אותו?‬

799
01:00:49,751 --> 01:00:51,709
‫סליחה?‬
‫-הוא ימות?‬

800
01:00:51,793 --> 01:00:55,959
‫תפסיקי עכשיו אם זה יקרה. תפסיקי עכשיו.‬
‫-לא נעמוד בזה.‬

801
01:00:56,459 --> 01:00:57,876
‫אתם כן יכולים.‬

802
01:00:57,959 --> 01:01:03,459
‫אתם יכולים להתמודד עם כל דבר‬
‫כי כבר התמודדתם עם הכול.‬

803
01:01:08,293 --> 01:01:10,793
‫ניקולס היה מוקף.‬

804
01:01:10,876 --> 01:01:15,251
‫בכל כיוון שהם הסתכלו,‬
‫שדונים חסמו את נתיב בריחתם.‬

805
01:01:16,334 --> 01:01:17,918
‫אני לא יכול להיתפס שוב.‬

806
01:01:18,001 --> 01:01:20,293
‫למזלך, יש לי עוד תכסיסים בשרוול.‬

807
01:01:20,376 --> 01:01:22,751
‫הכוונה לחומרי נפץ מאולתרים שהכנתי בעצמי.‬

808
01:01:22,834 --> 01:01:24,626
‫רגע, מה?‬
‫-נו, תפסו אותם!‬

809
01:01:29,084 --> 01:01:30,668
‫מיקה, סתום אוזניים.‬
‫-למה?‬

810
01:01:32,668 --> 01:01:33,501
‫תתכופפו!‬

811
01:01:34,709 --> 01:01:38,251
‫בליצן, רוץ!‬
‫-היי, זהירות! הם שם!‬

812
01:01:41,001 --> 01:01:43,793
‫השערים! סגרו את השערים!‬
‫-כן, אימא וודול.‬

813
01:01:46,334 --> 01:01:48,001
‫עצרו!‬
‫-אנחנו לא נספיק.‬

814
01:01:50,418 --> 01:01:51,293
‫מה את עושה?‬

815
01:01:54,084 --> 01:01:55,709
‫אני אחזיק את השער. תברחו.‬

816
01:01:55,793 --> 01:01:57,876
‫לא אוכל לעזוב בלעדייך.‬
‫-ממש אפשר.‬

817
01:01:57,959 --> 01:01:59,793
‫זוזו!‬
‫-קדימה.‬

818
01:01:59,876 --> 01:02:02,084
‫כדאי שתלך. זה יהיה רועש.‬

819
01:02:04,376 --> 01:02:05,334
‫תתפסו אותם!‬

820
01:02:05,418 --> 01:02:08,418
‫לך! תמצא את אבא שלך.‬

821
01:02:10,084 --> 01:02:11,293
‫זה עומד להתפוצץ!‬

822
01:02:22,626 --> 01:02:24,959
‫קדימה, בליצן.‬
‫-אל תיתנו לו לברוח!‬

823
01:02:25,709 --> 01:02:27,459
‫תחזירו אותו, טיפשים שכמוכם!‬

824
01:02:27,543 --> 01:02:29,043
‫מה אתם עושים?‬

825
01:02:45,334 --> 01:02:48,168
‫כל היום שלושת החברים חיפשו‬

826
01:02:49,084 --> 01:02:54,959
‫בהרים, בנחלים ובאגמים שקפאו לחלוטין.‬

827
01:02:57,251 --> 01:02:59,834
‫איפשהו בשממה העצומה,‬

828
01:03:00,751 --> 01:03:03,376
‫ניקולס קיווה למצוא את אביו‬

829
01:03:04,751 --> 01:03:06,459
‫ולפתור את התעלומה…‬

830
01:03:06,543 --> 01:03:09,168
‫וואו, בליצן.‬
‫-…של השדון הצעיר האבוד.‬

831
01:03:14,751 --> 01:03:15,584
‫עשן.‬

832
01:03:32,918 --> 01:03:34,293
‫היי, מיקה.‬
‫-כן.‬

833
01:03:34,376 --> 01:03:37,543
‫תראה.‬
‫-חוט. יש לך מושג לאן הוא מוביל?‬

834
01:03:37,626 --> 01:03:40,251
‫לא, אבל זה חייב להוביל לאן שהוא.‬

835
01:03:41,251 --> 01:03:42,543
‫זה מרגיע.‬

836
01:04:07,668 --> 01:04:08,501
‫קיפ הקטן.‬

837
01:04:18,876 --> 01:04:21,459
‫אני יודע שאתה פוחד. גם אני פוחד.‬

838
01:04:23,959 --> 01:04:24,959
‫אני פה כדי לעזור.‬

839
01:04:40,043 --> 01:04:42,543
‫התפיסה הכי קלה שעשיתי.‬
‫-אני יודע.‬

840
01:04:42,626 --> 01:04:44,418
‫ממש כמו לתפוס ארנב?‬

841
01:04:46,043 --> 01:04:47,251
‫יש פה הרבה ציפורים.‬

842
01:04:48,126 --> 01:04:49,251
‫הוא מהיר.‬

843
01:04:49,334 --> 01:04:50,168
‫אני רק אומר.‬

844
01:04:52,251 --> 01:04:54,126
‫אני מניח שכולכם טעמתם ארנב.‬

845
01:04:54,209 --> 01:04:56,543
‫תלוי איזו הבטחה אתה רוצה לקיים,‬

846
01:04:57,168 --> 01:05:01,209
‫זו שהבטחת למלך שלך או זו שהבטחת לבנך.‬

847
01:05:04,709 --> 01:05:05,793
‫זה יקרה בקרוב.‬

848
01:05:06,418 --> 01:05:07,918
‫כדאי שתשתוק או…‬

849
01:05:10,126 --> 01:05:13,876
‫אל תזיז שריר.‬

850
01:05:15,209 --> 01:05:16,084
‫מי אתה?‬

851
01:05:17,293 --> 01:05:18,876
‫תגיד לי או שאתה מת.‬

852
01:05:19,668 --> 01:05:23,043
‫רק הלכתי לאיבוד ביער. אני לא רוצה צרות.‬

853
01:05:23,126 --> 01:05:27,543
‫אתה זומם משהו.‬
‫תגיד לי מה, או שאירה חץ דרכך.‬

854
01:05:27,626 --> 01:05:29,626
‫היי, מה קורה פה?‬

855
01:05:29,709 --> 01:05:31,751
‫מצאתי את הילד הזה מסתובב.‬

856
01:05:31,834 --> 01:05:33,043
‫מה אתה עושה פה, ילד?‬

857
01:05:34,334 --> 01:05:35,168
‫מי אתה?‬

858
01:05:35,251 --> 01:05:37,709
‫מה אתה עושה פה?‬
‫-מי אתה, ילד?‬

859
01:05:38,459 --> 01:05:39,584
‫אתה הבן של ג'ואל.‬

860
01:05:39,668 --> 01:05:41,834
‫אבא שלי. איפה הוא?‬

861
01:05:41,918 --> 01:05:42,751
‫ניקולס?‬

862
01:05:44,626 --> 01:05:45,459
‫זה אתה?‬

863
01:05:46,751 --> 01:05:50,709
‫אבא.‬

864
01:05:51,626 --> 01:05:52,751
‫מה אתה עושה כאן?‬

865
01:05:53,376 --> 01:05:54,751
‫באתי לחפש אותך.‬

866
01:05:59,001 --> 01:06:00,709
‫לא אמרת לי שתחטוף שדון.‬

867
01:06:02,126 --> 01:06:04,084
‫אמרת שתמצא הוכחה לשדון-הלם.‬

868
01:06:04,793 --> 01:06:09,209
‫כן, איזו הוכחה תהיה טובה יותר משדון אמיתי?‬

869
01:06:09,959 --> 01:06:14,459
‫הם בטח הכריחו אותך לעשות זאת, אבא.‬
‫בבקשה תגיד לי שזה מה שקרה.‬

870
01:06:14,543 --> 01:06:17,084
‫זה לטובתנו, ניקולס.‬
‫-לא.‬

871
01:06:19,418 --> 01:06:23,168
‫המלך ביקש תקווה. איך זה מסמל תקווה?‬

872
01:06:25,501 --> 01:06:27,543
‫נוכל להחזיר את השדון לשדון-הלם.‬

873
01:06:29,501 --> 01:06:30,501
‫בחזרה לבית שלו.‬

874
01:06:31,376 --> 01:06:32,876
‫השדונים ישמחו.‬

875
01:06:33,626 --> 01:06:36,918
‫אולי הם אפילו יעניקו לך פרס. לכולכם.‬

876
01:06:40,376 --> 01:06:42,501
‫עדיף להיות טוב מאשר להיות עשיר, אבא.‬

877
01:06:43,584 --> 01:06:44,834
‫יותר מכל דבר.‬

878
01:06:46,834 --> 01:06:51,001
‫ואם שכחת את זה, שכחת את אימא.‬

879
01:06:54,501 --> 01:06:56,168
‫אני אשחרר אותך, קיפ.‬

880
01:07:00,459 --> 01:07:02,251
‫ג'ואל, זוז מהדרך.‬
‫-הוא הבן שלי.‬

881
01:07:02,334 --> 01:07:04,668
‫הוא מנסה לעזור לשדון לברוח.‬

882
01:07:06,834 --> 01:07:09,043
‫אז נקשור גם אותו.‬
‫-אבא.‬

883
01:07:09,126 --> 01:07:11,376
‫כל כך חזק שלא יוכל לברוח.‬
‫-אבא!‬

884
01:07:11,459 --> 01:07:12,293
‫שקט!‬

885
01:07:15,126 --> 01:07:17,251
‫אוקיי, בסדר. תקשרו אותו.‬

886
01:07:18,501 --> 01:07:22,168
‫תקשרו גם את אייל הצפון.‬
‫-אבא, מה? אבא!‬

887
01:07:23,126 --> 01:07:26,418
‫אבא, בבקשה.‬

888
01:07:27,626 --> 01:07:28,709
‫אבא!‬

889
01:07:32,709 --> 01:07:33,959
‫בליצן!‬
‫-תירגע.‬

890
01:07:34,043 --> 01:07:35,418
‫לאט לאט.‬
‫-תעזבו אותו!‬

891
01:07:35,501 --> 01:07:37,084
‫תפוס אותו. תחזיק.‬

892
01:07:41,918 --> 01:07:44,418
‫תפגע בחבר שלי, ואנשוך לך את העין.‬

893
01:07:46,293 --> 01:07:48,793
‫עשית את זה. גרמת לו לדבר.‬

894
01:07:48,876 --> 01:07:51,459
‫כן. הוא הצליח. הוא מדהים.‬

895
01:07:53,709 --> 01:07:57,126
‫אל תסתכל עליי ככה, בן. אני עושה את המיטב.‬

896
01:07:57,793 --> 01:07:58,876
‫זה המיטב שלך?‬

897
01:07:59,793 --> 01:08:00,751
‫אני אהיה כן.‬

898
01:08:00,834 --> 01:08:03,459
‫אפשר לשפוט אופי של אדם אם כשפוגשים אותו,‬

899
01:08:03,543 --> 01:08:05,626
‫הוא מנסה להרוג אותך עם…‬
‫-שקט, מיקה.‬

900
01:08:05,709 --> 01:08:06,543
‫גרזן.‬

901
01:08:37,793 --> 01:08:40,418
‫תירגע.‬
‫-מה אתה עושה?‬

902
01:08:42,668 --> 01:08:46,501
‫אתה בא אחריי.‬
‫-לא. למה שנעשה את זה?‬

903
01:08:46,584 --> 01:08:47,876
‫היי, ניקולס!‬

904
01:08:56,293 --> 01:08:59,834
‫זה היה רעיון נוראי מצדך לבוא הנה,‬
‫לברוח, כל זה.‬

905
01:09:00,501 --> 01:09:04,126
‫אבל אתה בני, ואני בצד שלך לא משנה מה.‬

906
01:09:04,793 --> 01:09:06,001
‫למה אתה מחייך?‬

907
01:09:06,876 --> 01:09:08,918
‫יש בך טוב בכל זאת.‬

908
01:09:13,543 --> 01:09:14,793
‫קדימה, קיפ הקטן.‬

909
01:09:24,043 --> 01:09:25,084
‫זאת התוכנית.‬

910
01:09:25,168 --> 01:09:27,709
‫תיקח את אייל הצפון‬
‫ותחזיר את קיפ לשדון-הלם.‬

911
01:09:27,793 --> 01:09:31,043
‫תמשיך דרומה ואל תעצור עד שתגיע לבקתה.‬

912
01:09:31,918 --> 01:09:34,376
‫הם בורחים.‬
‫-לך!‬

913
01:09:34,459 --> 01:09:35,709
‫הם בורחים!‬

914
01:09:36,418 --> 01:09:38,001
‫קומו! תתעוררו, חברים!‬
‫-ניקולס.‬

915
01:09:38,084 --> 01:09:39,876
‫מהר, ג'ואל!‬
‫-לך, בן!‬

916
01:09:39,959 --> 01:09:41,626
‫לא בלעדיך.‬
‫-מהר!‬

917
01:09:41,709 --> 01:09:45,043
‫כולם לקום! קדימה! זוזו!‬

918
01:09:45,126 --> 01:09:47,293
‫הם בורחים.‬
‫-הם לקחו את השדון.‬

919
01:09:47,376 --> 01:09:49,251
‫ג'ואל! ניקולס!‬

920
01:09:49,334 --> 01:09:50,876
‫הפעם לא אפספס!‬

921
01:09:52,334 --> 01:09:53,793
‫מהר יותר, בליצן. מהר!‬

922
01:09:57,668 --> 01:09:59,251
‫תתקרבו!‬

923
01:10:01,001 --> 01:10:03,001
‫ג'ואל, הייתה לנו עסקה!‬

924
01:10:09,793 --> 01:10:11,751
‫אל תתנו להם לברוח!‬

925
01:10:12,876 --> 01:10:14,126
‫הם בורחים!‬

926
01:10:15,293 --> 01:10:17,584
‫רוצו! ג'ואל!‬

927
01:10:18,959 --> 01:10:20,751
‫אנחנו חייבים למהר!‬

928
01:10:26,459 --> 01:10:28,459
‫אנחנו לא זזים מהר מספיק, בליצן!‬

929
01:10:36,834 --> 01:10:38,459
‫ניקולס, שם בהמשך!‬

930
01:10:55,293 --> 01:10:58,043
‫קדימה, בליצן! יש בך קסם!‬

931
01:10:59,293 --> 01:11:02,001
‫זהו זה, חבר! אתה עושה את זה!‬

932
01:11:04,501 --> 01:11:05,959
‫אני מכביד עליכם!‬

933
01:11:06,043 --> 01:11:08,876
‫אנחנו קרובים. קדימה, בליצן!‬

934
01:11:10,918 --> 01:11:13,793
‫בבקשה, תעוף, בליצן! תעוף!‬

935
01:11:16,418 --> 01:11:18,668
‫לא, אבא!‬
‫-אני אוהב אותך, ניקולס.‬

936
01:11:18,751 --> 01:11:21,168
‫לא, אבא!‬
‫-יש בך כל כך הרבה טוב-לב.‬

937
01:11:21,251 --> 01:11:22,834
‫זה טוב יותר מהכול.‬

938
01:11:22,918 --> 01:11:24,043
‫לא, אבא!‬

939
01:11:34,001 --> 01:11:36,668
‫אבא, לא! אבא!‬

940
01:11:37,293 --> 01:11:38,418
‫אבא, בבקשה!‬

941
01:11:38,501 --> 01:11:42,709
‫אבא, לא!‬

942
01:11:42,793 --> 01:11:46,043
‫אבא!‬

943
01:12:08,793 --> 01:12:12,876
‫זה הסיפור הכי גרוע ששמעתי בחיי.‬
‫-ובכן, לא סיימתי.‬

944
01:12:12,959 --> 01:12:15,501
‫אין סיכוי שתגיעי לסוף טוב מכאן.‬

945
01:12:15,584 --> 01:12:16,876
‫אני לא חייבת.‬

946
01:12:16,959 --> 01:12:20,876
‫האושר אינו בגדר חובה‬
‫ושום דבר לא באמת מסתיים.‬

947
01:12:21,376 --> 01:12:24,126
‫טוב, חג מולד שמח, כולם.‬

948
01:12:24,209 --> 01:12:25,543
‫אבל, דודה רות'?‬

949
01:12:26,626 --> 01:12:27,876
‫מה קרה, מופט?‬

950
01:12:29,293 --> 01:12:30,668
‫ניקולס המסכן.‬

951
01:12:33,418 --> 01:12:38,668
‫אני יודעת. הכאב שהוא חש היה עצום.‬

952
01:12:46,251 --> 01:12:49,376
‫יגון הוא המחיר שאנחנו משלמים על אהבה,‬

953
01:12:51,251 --> 01:12:54,959
‫וזה שווה את זה פי כמה וכמה.‬

954
01:13:03,543 --> 01:13:04,376
‫ניקולס…‬

955
01:13:07,084 --> 01:13:08,043
‫אני כל כך מצטער.‬

956
01:13:11,001 --> 01:13:15,251
‫אבל עכשיו הגיע הזמן שניקולס יתקן את המצב‬

957
01:13:16,668 --> 01:13:22,376
‫ויחזיר את קיפ הקטן הביתה לשדון-הלם.‬

958
01:13:45,209 --> 01:13:46,043
‫תקשיב.‬

959
01:13:47,918 --> 01:13:52,501
‫אני יודע שאתה חושב שאבא שלי היה בן אדם רע,‬
‫אבל הוא היה גם טוב.‬

960
01:13:55,293 --> 01:13:56,668
‫בני אנוש הם מסובכים.‬

961
01:14:03,459 --> 01:14:07,001
‫ניקולס מצא את הרחובות של שדון-הלם נטושים.‬

962
01:14:07,668 --> 01:14:09,418
‫אף שדון באופק.‬

963
01:14:12,251 --> 01:14:16,668
‫אימא הרקס, על פשעים נתעבים נגד עם השדונים,‬

964
01:14:16,751 --> 01:14:19,418
‫את מגורשת בזאת לנצח.‬

965
01:14:19,501 --> 01:14:20,751
‫תוכלי להעניש אותנו,‬

966
01:14:20,834 --> 01:14:26,376
‫אך לעולם לא תוכלי לקחת‬
‫את האדמה עליה אנו עומדים.‬

967
01:14:34,834 --> 01:14:36,418
‫זה הבית שלנו.‬

968
01:14:36,501 --> 01:14:37,626
‫מספיק!‬

969
01:14:39,001 --> 01:14:41,501
‫מגורשים! כולכם מגורשים.‬

970
01:14:41,584 --> 01:14:42,959
‫את לא יכולה לעשות זאת.‬

971
01:14:43,043 --> 01:14:44,376
‫הרגע עשיתי זאת.‬

972
01:14:44,459 --> 01:14:49,209
‫לא תוכלו להישאר כאן‬
‫ולאיים על ביטחוננו, להפריע לחיינו.‬

973
01:14:50,918 --> 01:14:54,751
‫האם כבר שכחנו‬
‫את הלקחים של קיפ הקטן והמסכן?‬

974
01:14:56,209 --> 01:14:58,043
‫למה שלא תשאלי אותו בעצמך?‬

975
01:15:29,293 --> 01:15:32,209
‫אני לא אשא נאום ארוך.‬

976
01:15:40,668 --> 01:15:42,334
‫טוב, אני מניח שזהו זה.‬

977
01:15:44,334 --> 01:15:46,251
‫אם קיפ הקטן חי…‬

978
01:15:48,584 --> 01:15:49,584
‫אז…‬

979
01:15:51,084 --> 01:15:52,501
‫התקווה חיה.‬

980
01:15:58,543 --> 01:15:59,376
‫רגע.‬

981
01:16:00,918 --> 01:16:02,626
‫הניחו אותו. החזירו אותו.‬

982
01:16:06,168 --> 01:16:07,334
‫הידד לקיפ!‬

983
01:16:07,418 --> 01:16:09,959
‫להסתגל. עלינו להסתגל.‬

984
01:16:10,043 --> 01:16:12,668
‫חכו! אני מצווה עליכם! ‬

985
01:16:40,834 --> 01:16:43,918
‫מה הוא אמר?‬
‫-כלום בינתיים. הוא רק דפק.‬

986
01:16:45,668 --> 01:16:47,001
‫זה עדיין מרגש.‬

987
01:16:57,251 --> 01:16:58,084
‫מה זה?‬

988
01:17:03,918 --> 01:17:05,751
‫התינוק שלי!‬

989
01:17:11,751 --> 01:17:13,126
‫אני מצטער, אימא.‬

990
01:17:13,209 --> 01:17:16,418
‫כן, נדבר על זה כשאבא שלך יגיע הביתה.‬

991
01:17:23,209 --> 01:17:24,543
‫מצאת את אבא שלך, נכון?‬

992
01:17:29,251 --> 01:17:30,084
‫תקשיב.‬

993
01:17:31,334 --> 01:17:35,751
‫הדבר היחיד בחיים שהוא פשוט וברור הוא האמת.‬

994
01:17:37,418 --> 01:17:38,793
‫אבל היא יכולה להכאיב.‬

995
01:17:42,793 --> 01:17:44,209
‫הכאב הזה יחלוף אי פעם?‬

996
01:17:46,709 --> 01:17:47,543
‫לא.‬

997
01:17:49,334 --> 01:17:50,751
‫לא יכולת לשקר פעם אחת?‬

998
01:17:51,376 --> 01:17:54,043
‫אבל לומדים לחיות עם זה.‬

999
01:17:54,709 --> 01:17:56,793
‫ומתחזקים בזכות זה.‬

1000
01:17:57,751 --> 01:17:59,001
‫וזו האמת.‬

1001
01:18:05,418 --> 01:18:08,793
‫אני לא לגמרי מבין איך עשית את זה.‬

1002
01:18:09,584 --> 01:18:11,334
‫תסביר לי מההתחל…‬

1003
01:18:12,293 --> 01:18:13,501
‫הצלת את הבן שלנו.‬

1004
01:18:14,501 --> 01:18:17,418
‫כל אחד יכול היה לעשות זאת.‬
‫-אבל רק אתה עשית את זה.‬

1005
01:18:17,501 --> 01:18:19,293
‫אל תהיה גיבור. קח את הקרדיט.‬

1006
01:18:19,376 --> 01:18:21,334
‫אנחנו יצרני סביבונים פשוטים.‬

1007
01:18:21,418 --> 01:18:22,501
‫הוא מצטנע.‬

1008
01:18:22,584 --> 01:18:24,543
‫הסביבונים שלהם יסובבו לך את הראש.‬

1009
01:18:25,043 --> 01:18:26,209
‫כאות להערכתנו,‬

1010
01:18:26,293 --> 01:18:29,334
‫ברצוננו להציע לך מבחר‬
‫ממוצרינו הטובים ביותר.‬

1011
01:18:33,418 --> 01:18:34,709
‫היה לי רק צעצוע אחד.‬

1012
01:18:37,751 --> 01:18:39,001
‫זו הייתה בובת לפת.‬

1013
01:18:39,709 --> 01:18:42,376
‫אימא שלי הכינה לי אותה.‬
‫-סיפור עצוב מאוד.‬

1014
01:18:43,084 --> 01:18:45,251
‫הוא אכל אותה.‬
‫-לכולנו יש חרטות.‬

1015
01:18:45,334 --> 01:18:46,459
‫רק צעצוע אחד.‬

1016
01:18:47,209 --> 01:18:49,834
‫המשחק איתה גרם לי להרגיש מאושר ואהוב.‬

1017
01:18:50,834 --> 01:18:52,793
‫זה יותר ממה שכל ילד צריך.‬

1018
01:18:58,501 --> 01:19:00,334
‫רגע.‬
‫-מה קרה?‬

1019
01:19:00,959 --> 01:19:03,293
‫אתם יכולים להכין עוד? עוד הרבה?‬

1020
01:19:03,376 --> 01:19:04,918
‫בטח, אבל…‬
‫-אצטרך את כל מה שיש.‬

1021
01:19:05,001 --> 01:19:07,293
‫דברים מבריקים, קוביות, צעצועים שזזים.‬

1022
01:19:07,793 --> 01:19:11,918
‫ואצטרך לשאול גם את הווילון הזה.‬
‫-יכול להיות שאתה חוטף עוד שדון?‬

1023
01:19:12,001 --> 01:19:15,584
‫לא. יותר מזה. הרבה יותר.‬
‫-אנחנו פותחים חנות וילונות?‬

1024
01:19:16,084 --> 01:19:18,501
‫טוב. קדימה.‬
‫-אין לנו הרבה זמן!‬

1025
01:19:18,584 --> 01:19:22,834
‫ולי אין הרבה גבינה.‬
‫-אז למה לא אמרת? אני מייצרת בעצמי.‬

1026
01:19:22,918 --> 01:19:23,959
‫תתחתני איתי.‬

1027
01:19:50,626 --> 01:19:53,168
‫זה בסדר, כולם. אני מפעיל את הגלגל.‬

1028
01:20:02,959 --> 01:20:04,668
‫והגלגל בצד.‬

1029
01:20:07,668 --> 01:20:09,668
‫תודה. זה מושלם.‬
‫-תביא את הגלגלים.‬

1030
01:20:09,751 --> 01:20:13,043
‫זהו זה, כולם. אתה נהדרים. תמשיכו ככה.‬

1031
01:20:13,668 --> 01:20:14,876
‫מדהים. תודה.‬

1032
01:20:15,584 --> 01:20:17,834
‫פספסת נקודה. נסה שוב.‬

1033
01:20:19,334 --> 01:20:20,501
‫ראיתי גרוע מזה.‬

1034
01:21:06,834 --> 01:21:09,459
‫תודה.‬
‫-הלוואי שיכולת לראות את זה, אימא.‬

1035
01:21:10,543 --> 01:21:13,043
‫זה כל מה שקיווית לו.‬

1036
01:21:14,126 --> 01:21:16,334
‫התראה של חמש דקות.‬

1037
01:21:16,959 --> 01:21:19,126
‫חמש דקות!‬
‫-נצבע זה עתה.‬

1038
01:21:19,209 --> 01:21:20,793
‫כחול לשלום,‬

1039
01:21:20,876 --> 01:21:22,084
‫אדום לשמחה,‬

1040
01:21:22,168 --> 01:21:25,334
‫ירוק לפלא וצהוב‬
‫כי זה גורם לעיניים שלי לדגדג.‬

1041
01:21:25,418 --> 01:21:26,334
‫אתה אוהב את זה?‬

1042
01:21:26,418 --> 01:21:27,668
‫זה לא קצת צעקני?‬

1043
01:21:28,793 --> 01:21:30,334
‫אני חושב שזה מושלם.‬
‫-מת על זה.‬

1044
01:21:30,418 --> 01:21:32,668
‫האייל הזה לא יסיע את עצמו.‬

1045
01:21:32,751 --> 01:21:35,793
‫בסדר, הגיע הזמן. אין לנו הרבה זמן.‬

1046
01:21:45,626 --> 01:21:47,168
‫חג מולד שמח!‬

1047
01:21:48,251 --> 01:21:50,251
‫חג מולד שמח.‬

1048
01:21:52,126 --> 01:21:54,501
‫הנה, קח את זה.‬
‫-לא, אני לא יכול.‬

1049
01:21:54,584 --> 01:21:56,168
‫אתה אחד מאיתנו עכשיו.‬

1050
01:21:57,626 --> 01:22:01,918
‫לא נוכל לתת לך‬
‫לייצג את שדון-הלם בלבוש מרופט, נכון?‬

1051
01:22:02,001 --> 01:22:03,793
‫הם מעריצים אותך, אתה יודע.‬

1052
01:22:05,709 --> 01:22:06,668
‫כמו כולנו.‬

1053
01:22:07,584 --> 01:22:10,459
‫ולא רק כי אתה גבוה בצורה מוזרה.‬

1054
01:22:13,334 --> 01:22:16,334
‫קדימה. שדון-הלם הוא הבית שלך עכשיו.‬

1055
01:22:16,918 --> 01:22:19,043
‫צא לשם. תגרום לנו להתגאות.‬

1056
01:22:22,918 --> 01:22:24,001
‫זהו זה.‬

1057
01:22:24,084 --> 01:22:26,168
‫תודה על הכול.‬
‫-תעוף בבטחה.‬

1058
01:22:27,126 --> 01:22:29,251
‫אנחנו נמשיך מכאן. נתראה בקרוב.‬

1059
01:22:29,334 --> 01:22:30,584
‫אנחנו סומכים על זה.‬

1060
01:22:31,251 --> 01:22:32,251
‫עצור!‬

1061
01:22:39,418 --> 01:22:42,251
‫אסור לבן האנוש הזה לעזוב את שדון-הלם.‬

1062
01:22:48,334 --> 01:22:50,584
‫אז הוא החזיר לנו את השדון הקטן.‬

1063
01:22:52,668 --> 01:22:54,084
‫הידד על זה.‬

1064
01:22:55,626 --> 01:22:59,793
‫אך מהו ילד אחד מול קהילה שלמה?‬

1065
01:23:02,293 --> 01:23:07,126
‫אסור לנו לאפשר למה שהרווחנו‬
‫לעוור אותנו למה שאנו עלולים להפסיד.‬

1066
01:23:07,209 --> 01:23:08,209
‫הבית שלנו.‬

1067
01:23:09,709 --> 01:23:10,584
‫התרבות שלנו.‬

1068
01:23:30,876 --> 01:23:31,918
‫לא, זה לא ייתכן.‬

1069
01:23:46,459 --> 01:23:47,459
‫ילד…‬

1070
01:23:50,626 --> 01:23:52,126
‫מאיפה השגת את התליון הזה?‬

1071
01:23:56,251 --> 01:23:57,834
‫מאיפה השגת אותו?‬

1072
01:24:02,001 --> 01:24:02,876
‫מאימא שלי.‬

1073
01:24:05,084 --> 01:24:06,418
‫היא ענדה אותו כל חייה.‬

1074
01:24:16,626 --> 01:24:18,584
‫לא חשבתי שאראה אותו שוב.‬

1075
01:24:21,751 --> 01:24:22,793
‫לפני זמן רב…‬

1076
01:24:26,584 --> 01:24:28,918
‫ילדה אנושית הגיעה לכפר שלנו…‬

1077
01:24:31,459 --> 01:24:32,751
‫עייפה ואבודה.‬

1078
01:24:35,668 --> 01:24:37,334
‫אירחנו אותה.‬

1079
01:24:38,293 --> 01:24:41,376
‫היא הייתה אוהבת ואדיבה ו…‬

1080
01:24:43,043 --> 01:24:44,209
‫מלאת תקווה.‬

1081
01:24:46,959 --> 01:24:48,459
‫היא הפכה לחברה שלנו…‬

1082
01:24:53,751 --> 01:24:54,584
‫לחברה שלי…‬

1083
01:24:57,918 --> 01:25:02,834
‫עד היום שבו השלג נמס,‬
‫והיא חזרה לביתה בדרום.‬

1084
01:25:04,543 --> 01:25:06,251
‫עם כיסים מלאים בשוקולד.‬

1085
01:25:10,418 --> 01:25:12,418
‫אז לשם נעלמו כל השוקולדים שלי.‬

1086
01:25:14,834 --> 01:25:18,584
‫למיטב זיכרוני, דימלזה,‬

1087
01:25:20,209 --> 01:25:24,459
‫הייתה תקופה שאהבת בני אנוש יותר מרובנו.‬

1088
01:25:26,834 --> 01:25:28,751
‫אבל היא עזבה בלי לומר מילה.‬

1089
01:25:28,834 --> 01:25:30,251
‫היא מעולם לא שכחה.‬

1090
01:25:32,709 --> 01:25:35,668
‫אימא שלי סיפרה לי‬
‫את הסיפור על שדון-הלם בכל לילה.‬

1091
01:25:37,376 --> 01:25:38,751
‫הוא תמיד היה איתה.‬

1092
01:25:42,751 --> 01:25:43,751
‫לומי.‬

1093
01:25:49,959 --> 01:25:51,126
‫קראנו לה לומי.‬

1094
01:25:51,626 --> 01:25:52,459
‫לומי.‬

1095
01:25:56,793 --> 01:26:00,501
‫הילדה שבאה, אך לא יכלה להישאר לזמן רב.‬

1096
01:26:04,751 --> 01:26:05,709
‫אני רואה אותה.‬

1097
01:26:08,751 --> 01:26:10,251
‫אני רואה אותה בך.‬

1098
01:26:17,084 --> 01:26:18,584
‫אימי אמרה לי ששדון-הלם‬

1099
01:26:19,168 --> 01:26:22,334
‫הוא המקום הכי שמח ומלא תקווה בעולם.‬

1100
01:26:24,418 --> 01:26:27,668
‫והוא צריך להיות כזה שוב, במיוחד בחג המולד.‬

1101
01:26:32,793 --> 01:26:33,959
‫על שמו אני קרוי.‬

1102
01:26:37,709 --> 01:26:38,834
‫היא קראה לך…‬

1103
01:26:42,084 --> 01:26:43,459
‫היא קראה לך כריסמס.‬

1104
01:26:47,043 --> 01:26:50,251
‫עדיין יש לנו זמן לפני היום הגדול.‬

1105
01:26:52,126 --> 01:26:54,918
‫נוכל להפוך אותו להכי טוב אי פעם.‬

1106
01:26:57,543 --> 01:26:58,543
‫מוכן, חברי?‬

1107
01:26:58,626 --> 01:26:59,459
‫נולדתי מוכן.‬

1108
01:27:02,168 --> 01:27:03,751
‫התכוונת לאייל הצפון, נכון?‬

1109
01:27:05,459 --> 01:27:06,876
‫מהר יותר, בליצן, מהר!‬

1110
01:27:12,543 --> 01:27:13,918
‫נתראה בקרוב, חבר!‬

1111
01:27:15,418 --> 01:27:17,459
‫מעוף שמח, אבא כריסמס!‬

1112
01:27:40,876 --> 01:27:42,543
‫שם, בליצן! למטה.‬

1113
01:28:05,793 --> 01:28:07,418
‫אני חושב שהזנב שלי התעקם.‬

1114
01:28:07,501 --> 01:28:08,334
‫מי אתה?‬

1115
01:28:10,584 --> 01:28:11,709
‫מה יש בשק הזה?‬

1116
01:28:13,334 --> 01:28:16,334
‫תקווה וקסם ופלא.‬

1117
01:28:17,001 --> 01:28:17,876
‫שומרים!‬

1118
01:28:17,959 --> 01:28:22,709
‫חכה, מה שחיפשת,‬
‫הגילוי שידליק מחדש את הניצוץ.‬

1119
01:28:22,793 --> 01:28:23,793
‫אה, זה.‬

1120
01:28:25,334 --> 01:28:27,376
‫די ויתרתי על זה.‬

1121
01:28:28,459 --> 01:28:32,126
‫אם רואים מספיק סוסים עם‬
‫קרניים דבוקות לראשם, נהיים קצת ציניים.‬

1122
01:28:32,209 --> 01:28:33,126
‫רגע.‬

1123
01:28:33,209 --> 01:28:34,293
‫שומרים!‬

1124
01:28:34,918 --> 01:28:35,918
‫תפסיק להגיד את זה.‬

1125
01:28:36,001 --> 01:28:39,751
‫אני לא חושב שיש שם מישהו בכל מקרה.‬
‫-רק תסתכל, בבקשה.‬

1126
01:28:42,376 --> 01:28:44,709
‫טוב, בסדר. תראה לי.‬

1127
01:29:01,709 --> 01:29:03,376
‫זה לא קסום במיוחד.‬

1128
01:29:07,293 --> 01:29:08,501
‫איך זה עובד?‬

1129
01:29:21,376 --> 01:29:22,459
‫נתחיל שם.‬

1130
01:29:35,751 --> 01:29:37,168
‫האם מלכים נותנים דחיפות?‬

1131
01:29:38,459 --> 01:29:39,418
‫המלך הזה כן.‬

1132
01:29:59,709 --> 01:30:00,834
‫איך נכנסת?‬

1133
01:30:03,168 --> 01:30:05,001
‫מה עכשיו?‬
‫-תראה.‬

1134
01:30:21,668 --> 01:30:23,668
‫הו, הו, הו!‬

1135
01:30:40,334 --> 01:30:44,876
‫ניקולס הראה למלך שהמתנות הן לא העיקר.‬

1136
01:30:47,168 --> 01:30:49,084
‫למרות שהן נפלאות.‬

1137
01:30:53,376 --> 01:30:55,501
‫העיקר הוא מה שעומד מאחוריהן.‬

1138
01:30:56,126 --> 01:30:57,001
‫הנה אחת.‬

1139
01:30:59,501 --> 01:31:03,334
‫אנו נותנים מה שיש לנו‬
‫כדי להראות שאכפת לנו.‬

1140
01:31:07,668 --> 01:31:10,459
‫ואז כולנו שותפים לשמחה.‬

1141
01:31:19,543 --> 01:31:23,543
‫והשמחה הזאת יכולה להפוך לתקווה,‬

1142
01:31:24,834 --> 01:31:30,168
‫בית אחד בכל פעם, ולהתפשט ברחבי הארץ.‬

1143
01:31:30,251 --> 01:31:32,043
‫ביקשתי משהו חדש.‬

1144
01:31:32,668 --> 01:31:35,876
‫הבאת לי משהו ששכחנו שכבר היה לנו.‬

1145
01:31:36,626 --> 01:31:37,459
‫תודה.‬

1146
01:31:38,001 --> 01:31:40,501
‫טוב, בהצלחה עם הכול.‬
‫-להת'.‬

1147
01:31:42,751 --> 01:31:45,876
‫לאן אתה חושב שאתה הולך?‬
‫-העבודה שלי הסתיימה. אז…‬

1148
01:31:45,959 --> 01:31:47,418
‫הסתיימה?‬

1149
01:31:47,501 --> 01:31:50,584
‫נתתי לך את הרעיון.‬
‫הראיתי לך איך זה עובד.‬

1150
01:31:51,376 --> 01:31:54,043
‫עכשיו עליי למנות מישהו לנהל את זה.‬
‫-נהדר.‬

1151
01:31:54,543 --> 01:31:55,709
‫נהדר. מתי תוכל להתחיל?‬

1152
01:31:58,168 --> 01:32:00,126
‫אני בקושי מכיר אותך, אבל נראה לי‬

1153
01:32:00,209 --> 01:32:04,501
‫שאם למישהו מגיע האושר האינסופי‬
‫הכרוך בלאהוב ולהיות נאהב,‬

1154
01:32:04,584 --> 01:32:06,168
‫זה לך, ידידי הצעיר.‬

1155
01:32:07,251 --> 01:32:09,584
‫חוץ מזה, זה רק יום אחד בשנה.‬

1156
01:32:10,668 --> 01:32:12,001
‫איך נקרא לזה?‬

1157
01:32:12,501 --> 01:32:16,168
‫זה קל. יום ניקולס ומיקה העכבר המדבר.‬

1158
01:32:18,334 --> 01:32:19,543
‫יש לך עוד רעיונות?‬

1159
01:32:30,376 --> 01:32:32,584
‫אתה יודע למי עוד לא יזיק להאמין בקסם?‬

1160
01:32:32,668 --> 01:32:33,543
‫למי?‬

1161
01:32:34,251 --> 01:32:37,084
‫שודד!‬
‫-בוא!‬

1162
01:32:37,168 --> 01:32:38,126
‫שודד!‬

1163
01:32:39,418 --> 01:32:41,584
‫פולש!‬
‫-קדימה.‬

1164
01:32:43,793 --> 01:32:45,418
‫היי, דודה קרלוטה!‬

1165
01:32:45,501 --> 01:32:47,251
‫זה אני, ניקולס.‬

1166
01:32:47,334 --> 01:32:50,168
‫אני טס על אייל הצפון, והעכבר שלי מדבר.‬

1167
01:32:50,251 --> 01:32:51,126
‫טה-דה!‬

1168
01:32:51,209 --> 01:32:54,209
‫ותראי, הבאנו את העוזר שלנו, המלך.‬
‫-שלום!‬

1169
01:32:55,584 --> 01:32:56,418
‫היי.‬

1170
01:32:57,543 --> 01:33:01,168
‫רק חזרתי כדי להגיד לך שקסם זה דבר אמיתי.‬

1171
01:33:01,251 --> 01:33:02,918
‫נכון. זה באמת נכון.‬

1172
01:33:03,543 --> 01:33:04,418
‫כיס.‬

1173
01:33:04,501 --> 01:33:07,293
‫אה כן, תבדקי בכיס שלך.‬

1174
01:33:18,209 --> 01:33:19,793
‫תודה, ניקולס!‬

1175
01:33:22,876 --> 01:33:25,626
‫השק היה כמעט ריק מצעצועים,‬

1176
01:33:25,709 --> 01:33:30,251
‫אבל בשביל ניקולס, ההרפתקה רק התחילה.‬

1177
01:33:32,959 --> 01:33:35,459
‫וכך היה שמלך,‬

1178
01:33:36,168 --> 01:33:37,459
‫עכבר,‬

1179
01:33:37,543 --> 01:33:38,543
‫אייל הצפון,‬

1180
01:33:39,293 --> 01:33:41,209
‫וילד בשם כריסמס‬

1181
01:33:42,001 --> 01:33:45,668
‫נעלמו בחזרה אל השמים.‬

1182
01:33:48,043 --> 01:33:49,376
‫אני לא מבין את זה.‬

1183
01:33:49,459 --> 01:33:50,834
‫אולי בשנה הבאה.‬

1184
01:33:50,918 --> 01:33:54,543
‫בחייך. זה פשוט. תשתמש ב…‬
‫-רגע, אני יכול להבין לבד.‬

1185
01:34:00,418 --> 01:34:01,251
‫הבנתי.‬

1186
01:34:06,709 --> 01:34:08,918
‫אנחנו יכולים לשמוע עוד סיפור בקרוב?‬

1187
01:34:09,001 --> 01:34:11,793
‫ובכן, מתי שתצטרכו.‬

1188
01:34:11,876 --> 01:34:13,043
‫אולי מחר?‬

1189
01:34:17,043 --> 01:34:20,876
‫היי, למה אתם ערים?‬
‫הייתם אמורים לישון מזמן.‬

1190
01:34:20,959 --> 01:34:23,668
‫אני חושב שבשנה הבאה‬
‫ניתן לאבא כריסמס לבוא.‬

1191
01:34:23,751 --> 01:34:26,584
‫אוקיי. אז מה דעתכם…‬
‫-אבא.‬

1192
01:34:37,709 --> 01:34:38,584
‫אני לא…‬

1193
01:34:44,876 --> 01:34:46,834
‫אני לא…‬
‫-זה תמיד ככה.‬

1194
01:34:47,918 --> 01:34:49,834
‫הלילה האפל ביותר יסתיים.‬

1195
01:34:51,209 --> 01:34:55,668
‫השמש תזרח, ובוקר חג המולד ישוב‬

1196
01:34:55,751 --> 01:34:59,168
‫ובו הכול וכל דבר יכולים לקרות.‬

1197
01:34:59,251 --> 01:35:00,251
‫אני…‬

1198
01:35:04,293 --> 01:35:06,168
‫אימא הייתה אוהבת את זה.‬

1199
01:35:07,959 --> 01:35:10,126
‫היא אף פעם לא תחזור, נכון?‬

1200
01:35:12,209 --> 01:35:16,418
‫לא, אבל אתה הזיכרון הכי טוב שלה עכשיו.‬

1201
01:35:37,501 --> 01:35:39,376
‫דודה רות'.‬
‫-כן?‬

1202
01:35:39,459 --> 01:35:41,959
‫ככה באמת התחיל חג המולד?‬

1203
01:35:43,376 --> 01:35:47,209
‫זו חייבת להיות האמת.‬
‫את מבינה, אני לעולם לא משקרת.‬

1204
01:43:17,709 --> 01:43:19,209
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬