1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:45,916 --> 00:00:49,500 ‫- NETFLIX ו-STUDIOCANAL‬ ‫מציגות -‬ 4 00:01:17,833 --> 00:01:19,833 ‫- צפון פינצ'לי -‬ 5 00:01:39,833 --> 00:01:40,875 ‫חג מולד שמח.‬ 6 00:01:41,375 --> 00:01:42,500 ‫אני עובדת על זה.‬ 7 00:01:42,583 --> 00:01:43,416 ‫כן.‬ 8 00:02:10,625 --> 00:02:13,291 ‫בשום אופן לא. היא איומה.‬ ‫-היא לא איומה.‬ 9 00:02:13,375 --> 00:02:15,333 ‫היא גסת רוח.‬ ‫-היא קצת חסרת טאקט.‬ 10 00:02:15,416 --> 00:02:17,458 ‫והיא זקנה.‬ ‫-היא ממש זקנה.‬ 11 00:02:17,541 --> 00:02:19,083 ‫רק היא יכלה להגיע בכזו התראה.‬ 12 00:02:19,166 --> 00:02:20,791 ‫אני הולכת לישון.‬ ‫-גם אני.‬ 13 00:02:20,875 --> 00:02:23,541 ‫לא. היא תשכיב אתכם.‬ ‫-זה לא יקרה.‬ 14 00:02:23,625 --> 00:02:24,958 ‫יהיו לנו סיוטים.‬ 15 00:02:26,000 --> 00:02:28,750 ‫אתה שקט מאוד, מופ.‬ ‫-כבר יש לי סיוטים.‬ 16 00:02:29,666 --> 00:02:33,208 ‫תראו, חבר'ה, אני ממש מצטער‬ ‫שאני צריך ללכת למשרד,‬ 17 00:02:33,291 --> 00:02:35,125 ‫אבל אחזור ברגע שאוכל.‬ 18 00:02:35,208 --> 00:02:37,791 ‫ואימא שלכם אהבה את הדודה שלכם,‬ ‫אז בואו ננסה…‬ 19 00:02:42,791 --> 00:02:43,625 ‫היי.‬ 20 00:02:45,625 --> 00:02:47,083 ‫אתה נראה נורא.‬ 21 00:02:48,458 --> 00:02:50,791 ‫שלום, דודה רות'. טוב לראות גם אותך.‬ 22 00:02:50,875 --> 00:02:52,750 ‫אני לא רואה עץ.‬ 23 00:02:53,583 --> 00:02:56,708 ‫אין קישוטים.‬ ‫-לא, החלטתנו נגד זה השנה.‬ 24 00:02:56,791 --> 00:02:57,833 ‫זאת טעות.‬ 25 00:02:58,666 --> 00:03:00,333 ‫שלום, ילדים.‬ 26 00:03:01,000 --> 00:03:02,083 ‫מה שלומנו?‬ 27 00:03:02,166 --> 00:03:03,208 ‫הם בסדר גמור.‬ 28 00:03:04,208 --> 00:03:05,416 ‫תנו לי להסתכל עליכם.‬ 29 00:03:07,375 --> 00:03:10,000 ‫כמו שחשבתי, עדיין שבורי לב.‬ 30 00:03:10,083 --> 00:03:11,291 ‫אני לא.‬ ‫-גם אני לא.‬ 31 00:03:11,375 --> 00:03:12,458 ‫אני כן.‬ 32 00:03:12,958 --> 00:03:16,041 ‫אבל אני עדיין אוהב את אימא‬ ‫עם כל החלקים השבורים.‬ 33 00:03:19,541 --> 00:03:20,666 ‫הם בסדר גמור.‬ 34 00:03:30,000 --> 00:03:34,541 ‫את זקנה מאוד.‬ ‫-כן, אני מאוד מודעת לזה.‬ 35 00:03:35,333 --> 00:03:37,625 ‫אני לא מבינה למה כולנו צריכים להקשיב.‬ 36 00:03:37,708 --> 00:03:42,041 ‫כי היקום עשוי מסיפורים, לא מאטומים.‬ 37 00:03:42,125 --> 00:03:46,166 ‫זה לא באמת נכון.‬ ‫-טוב, זה חייב להיות כי אני לעולם לא משקרת.‬ 38 00:03:46,250 --> 00:03:48,416 ‫אז תקשיבו לסיפור.‬ 39 00:03:48,500 --> 00:03:51,291 ‫אחר כך תישנו, ואז יגיע חג המולד.‬ 40 00:03:51,375 --> 00:03:53,708 ‫אבל אנחנו לא רוצים שחג המולד יגיע.‬ 41 00:03:55,125 --> 00:03:58,000 ‫טוב, זה יכריע איזה סיפור אני אספר הלילה.‬ 42 00:03:58,083 --> 00:04:00,291 ‫אז לכולם נוח?‬ 43 00:04:01,291 --> 00:04:03,958 ‫כדאי מאוד כי אני מתחילה.‬ 44 00:04:14,833 --> 00:04:17,666 ‫עכשיו אולי תתקשו להאמין,‬ 45 00:04:18,750 --> 00:04:22,833 ‫אבל לפני זמן רב,‬ ‫אף אחד לא ידע על חג המולד.‬ 46 00:04:24,291 --> 00:04:28,708 ‫באותו הזמן, באמצע יער בפינלנד,‬ 47 00:04:28,791 --> 00:04:34,125 ‫גר ילד רגיל בשם ניקולס ביחד עם אביו,‬ 48 00:04:34,208 --> 00:04:39,250 ‫חוטב עצים צנוע שבאותו הרגע היה עסוק מאוד.‬ 49 00:04:44,416 --> 00:04:45,333 ‫תהיה היער.‬ 50 00:04:51,875 --> 00:04:53,208 ‫אני לא יודע מה זה אומר.‬ 51 00:04:54,291 --> 00:04:56,375 ‫זה אומר לא לזוז.‬ 52 00:04:58,125 --> 00:05:00,291 ‫כשאני אומר רוץ, אתה רץ.‬ 53 00:05:00,791 --> 00:05:04,875 ‫אז להפסיק להיות היער.‬ ‫-כן, ורוץ מהר מאוד.‬ 54 00:05:09,250 --> 00:05:10,500 ‫אני לא הולך בלעדיך.‬ 55 00:05:14,625 --> 00:05:15,875 ‫אז שנינו רצים!‬ 56 00:05:23,916 --> 00:05:24,750 ‫קדימה!‬ 57 00:05:26,458 --> 00:05:27,458 ‫רוץ!‬ 58 00:05:40,791 --> 00:05:43,750 ‫לאחר שמשבר אחד נמנע בקושי,‬ 59 00:05:44,416 --> 00:05:47,958 ‫ניקולס ואביו חזרו לבקתה שלהם ביער.‬ 60 00:05:49,833 --> 00:05:53,000 ‫הזמנים היו קשים לאב ולבן.‬ 61 00:05:53,083 --> 00:05:57,833 ‫בקושי היה להם מספיק כדי להתקיים.‬ ‫-רגע. סליחה על ההפרעה.‬ 62 00:05:58,458 --> 00:05:59,541 ‫מה יש?‬ 63 00:05:59,625 --> 00:06:00,708 ‫איפה אימא שלו?‬ 64 00:06:02,000 --> 00:06:03,333 ‫ובכן, היא מתה.‬ 65 00:06:04,458 --> 00:06:05,791 ‫שנתיים לפני כן.‬ 66 00:06:05,875 --> 00:06:09,166 ‫כן, אני חוששת שלדוב היה קשר לזה.‬ 67 00:06:09,250 --> 00:06:12,041 ‫דוב אכל את אימא שלו. הבנתי.‬ 68 00:06:12,125 --> 00:06:16,166 ‫טוב, פינלנד הייתה‬ ‫מקום מסוכן מאוד באותם ימים.‬ 69 00:06:16,875 --> 00:06:17,708 ‫עדיין.‬ 70 00:06:18,500 --> 00:06:20,375 ‫אבל למרות הקשיים,‬ 71 00:06:20,458 --> 00:06:24,875 ‫ניקולס נאחז בתקווה, במיוחד לפני השינה.‬ 72 00:06:24,958 --> 00:06:27,916 ‫אתה מוכן לספר לי את הסיפור, אבא?‬ ‫-לא שוב.‬ 73 00:06:28,000 --> 00:06:28,833 ‫למה לא?‬ 74 00:06:29,958 --> 00:06:31,500 ‫זה לא הסיפור שלי לספר.‬ 75 00:06:33,125 --> 00:06:34,541 ‫אבל אימא כבר לא פה.‬ 76 00:06:36,875 --> 00:06:39,583 ‫אוקיי, אספר לך על שדון-הלם.‬ 77 00:06:43,166 --> 00:06:47,125 ‫לפני זמן רב, במקום די דומה לכאן,‬ 78 00:06:48,125 --> 00:06:51,083 ‫גרה נערה צעירה בשם לומי.‬ 79 00:06:54,166 --> 00:06:57,375 ‫יום אחד, בזמן שאספה בלוטים ביער,‬ 80 00:06:58,083 --> 00:07:00,166 ‫לומי הלכה לאיבוד.‬ 81 00:07:01,041 --> 00:07:02,291 ‫היא ניסתה למצוא את ביתה,‬ 82 00:07:02,375 --> 00:07:04,833 ‫אך ככל שחיפשה, היא התרחקה יותר מביתה.‬ 83 00:07:05,333 --> 00:07:07,916 ‫מעבר לנהר ומתחת לירח,‬ 84 00:07:08,875 --> 00:07:10,833 ‫מעבר להר המחודד,‬ 85 00:07:10,916 --> 00:07:14,041 ‫כל הדרך למטה מעבר ל…‬ 86 00:07:15,625 --> 00:07:17,125 ‫מעבר לענקים הנמים.‬ 87 00:07:17,208 --> 00:07:21,083 ‫מעבר לענקים הנמים ודרך השמיים היא צעדה.‬ 88 00:07:21,833 --> 00:07:25,375 ‫למקום שבו השלג היה רך כמו עננים.‬ 89 00:07:26,791 --> 00:07:27,916 ‫ואז מה קרה?‬ 90 00:07:28,708 --> 00:07:30,333 ‫לומי שלנו כמעט התמוטטה,‬ 91 00:07:30,416 --> 00:07:34,833 ‫ולבסוף, היא נתקלה בכפר סודי בשם שדון-הלם.‬ 92 00:07:35,541 --> 00:07:38,250 ‫היכן שגרו השדונים,‬ ‫האנשים השמחים ביותר בעולם.‬ 93 00:07:38,333 --> 00:07:40,708 ‫במקום הקסום ביותר בעולם.‬ 94 00:07:42,875 --> 00:07:45,291 ‫שם לומי נשארה עד שהשלג נמס,‬ 95 00:07:46,750 --> 00:07:49,958 ‫והיא סוף סוף הצליחה לחזור לביתה בדרום,‬ 96 00:07:50,458 --> 00:07:52,041 ‫כיסיה מלאים בשוקולדים.‬ 97 00:07:54,416 --> 00:07:56,166 ‫אתה מאמין לסיפור הזה, נכון?‬ 98 00:07:56,250 --> 00:07:59,625 ‫הסוף די מוגזם. השוקולד היה נמס.‬ 99 00:08:00,250 --> 00:08:01,458 ‫אבל לשאר?‬ 100 00:08:02,625 --> 00:08:05,291 ‫הקסם והשדונים?‬ 101 00:08:06,833 --> 00:08:08,125 ‫מעולם לא ראיתי אותם.‬ 102 00:08:08,916 --> 00:08:10,333 ‫אבל אתה מאמין בהם.‬ 103 00:08:10,916 --> 00:08:14,625 ‫אימא שלך האמינה.‬ ‫ומבחינתה, להאמין היה מספיק כמו לדעת.‬ 104 00:08:18,375 --> 00:08:19,208 ‫מה זה היה?‬ 105 00:08:19,291 --> 00:08:21,875 ‫זה נשמע כמו ציוץ.‬ ‫-אני חושב שזו הייתה חריקה.‬ 106 00:08:22,375 --> 00:08:24,291 ‫ציוץ בוודאות.‬ 107 00:08:25,083 --> 00:08:27,875 ‫דרך אגב, זו תגובה מוגזמת.‬ ‫-זוז מהדרך, ניקולס.‬ 108 00:08:32,083 --> 00:08:33,833 ‫עכבר. יש לנו עכבר.‬ 109 00:08:33,916 --> 00:08:35,208 ‫אבא, עזוב אותו!‬ 110 00:08:36,250 --> 00:08:37,083 ‫אבא.‬ 111 00:08:37,791 --> 00:08:39,166 ‫הוא יגנוב לנו את האוכל.‬ 112 00:08:39,250 --> 00:08:40,125 ‫איזה אוכל?‬ 113 00:08:41,458 --> 00:08:42,500 ‫לא, לא!‬ 114 00:08:51,750 --> 00:08:54,250 ‫הנה הוא! תפסנו אותו.‬ 115 00:08:56,333 --> 00:08:58,333 ‫אבא, בבקשה. תן לו לחיות.‬ 116 00:09:01,708 --> 00:09:02,583 ‫בבקשה, אבא.‬ 117 00:09:08,875 --> 00:09:14,708 ‫חשבתי על זה הרבה והחלטתי לקרוא לך מיקה.‬ 118 00:09:19,000 --> 00:09:21,333 ‫ואני אלמד אותך לדבר.‬ 119 00:09:23,250 --> 00:09:25,750 ‫ילד.‬ 120 00:09:27,000 --> 00:09:29,875 ‫עכבר.‬ 121 00:09:35,166 --> 00:09:36,625 ‫אימא שלי תמיד אמרה לי‬ 122 00:09:37,125 --> 00:09:40,500 ‫שאם אתה מאמין שאתה יכול לעשות משהו,‬ ‫אתה בחצי הדרך לשם.‬ 123 00:09:41,458 --> 00:09:44,208 ‫עצים.‬ 124 00:09:47,000 --> 00:09:50,875 ‫טוב, אולי לא חצי הדרך, אבל זו התחלה.‬ 125 00:09:56,583 --> 00:10:02,083 ‫ואז יום אחד קרה משהו‬ ‫שהאיר את החורף הארוך והאפל.‬ 126 00:10:02,666 --> 00:10:05,375 ‫זימון מהמלך בעצמו.‬ 127 00:10:06,625 --> 00:10:09,291 ‫רק שניהם הופיעו על ההזמנה,‬ 128 00:10:09,375 --> 00:10:13,791 ‫אבל ניקולס לא ראה סיבה לא להביא מלווה.‬ 129 00:10:13,875 --> 00:10:16,000 ‫אנחנו הולכים לראות את המלך, מיקה.‬ 130 00:10:16,666 --> 00:10:17,583 ‫מלך.‬ 131 00:10:19,208 --> 00:10:21,750 ‫הוא מתרגש מכדי לדבר.‬ ‫-הוא לא אמור להיות.‬ 132 00:10:22,791 --> 00:10:24,958 ‫למה? אתה אוהב את המלך.‬ 133 00:10:25,583 --> 00:10:27,125 ‫ברור שאני אוהב את המלך.‬ 134 00:10:27,208 --> 00:10:29,958 ‫הוא אדם דגול, מגיע לו כל מה שיש לו.‬ 135 00:10:30,041 --> 00:10:33,041 ‫העניין הוא שגם לנו מגיע. לכולם מגיע.‬ 136 00:10:33,125 --> 00:10:36,083 ‫אנחנו מסתדרים עם מה שיש לנו.‬ ‫-יש לנו מעט מאוד.‬ 137 00:10:36,166 --> 00:10:37,291 ‫יש לנו זה את זה.‬ 138 00:10:37,375 --> 00:10:38,833 ‫וזה נפלא.‬ 139 00:10:40,625 --> 00:10:41,708 ‫אבל אני רוצה יותר.‬ 140 00:10:44,458 --> 00:10:46,458 ‫הוד מלכותו, המלך!‬ 141 00:11:01,166 --> 00:11:04,458 ‫שלום לכולם. תודה שבאתם.‬ 142 00:11:05,208 --> 00:11:08,291 ‫אתה בסדר? אתה רוצה כוס מים?‬ 143 00:11:10,000 --> 00:11:12,416 ‫אני יכול לצלצל בפעמון קטן ומישהו יביא.‬ 144 00:11:12,500 --> 00:11:15,208 ‫לא? בטוח? בסדר.‬ 145 00:11:16,791 --> 00:11:18,708 ‫כולנו יודעים שהזמנים קשים.‬ 146 00:11:18,791 --> 00:11:21,666 ‫כלומר, ממש קשים.‬ 147 00:11:22,875 --> 00:11:25,583 ‫אני לא זוכר את הפעם האחרונה שחייכתי. ואתם?‬ 148 00:11:27,125 --> 00:11:28,833 ‫על מה יש לחייך?‬ 149 00:11:29,333 --> 00:11:31,041 ‫כולנו אומללים.‬ 150 00:11:31,958 --> 00:11:36,333 ‫כולנו מפספסים משהו,‬ ‫ואני חושב שאנחנו יודעים מה זה.‬ 151 00:11:36,416 --> 00:11:40,000 ‫מערכת בריאות?‬ ‫-זה יהיה טוב מאוד.‬ 152 00:11:40,541 --> 00:11:42,250 ‫זה רעיון, אבל לא בדיוק…‬ 153 00:11:42,333 --> 00:11:43,333 ‫שכר מחיה!‬ 154 00:11:44,333 --> 00:11:45,708 ‫שוב, שווה דיון.‬ 155 00:11:45,791 --> 00:11:49,000 ‫מערכת ממשל הוגנת?‬ ‫מספיק אוכל כדי להאכיל אנשים?‬ 156 00:11:49,083 --> 00:11:53,375 ‫טוב, אולי כדאי שאגיד לכם‬ ‫מה אני חושב שחסר לנו.‬ 157 00:11:55,458 --> 00:11:58,250 ‫תקווה. כולנו צריכים תקווה.‬ 158 00:11:59,375 --> 00:12:03,250 ‫ניצוץ של קסם שיעזור לנו להמשיך.‬ 159 00:12:03,958 --> 00:12:09,625 ‫קראתי לכם הנה כי אתם‬ ‫הגברים והנשים הקשוחים ביותר בארץ.‬ 160 00:12:10,625 --> 00:12:11,625 ‫לא אתה.‬ 161 00:12:12,166 --> 00:12:17,083 ‫ואני מבקש מכם ללכת לקצות הממלכה שלנו.‬ 162 00:12:17,166 --> 00:12:18,333 ‫לכו מעבר לגבולותיה‬ 163 00:12:19,541 --> 00:12:24,625 ‫והביאו משהו, כל דבר, שיחזיר לנו את התקווה.‬ 164 00:12:24,708 --> 00:12:25,541 ‫בעל חזון.‬ 165 00:12:26,541 --> 00:12:30,625 ‫עיני האומה הנהדרת שלנו נישאות אל המסע הזה.‬ 166 00:12:31,458 --> 00:12:32,416 ‫אוי, לא.‬ 167 00:12:32,500 --> 00:12:35,416 ‫כל מי שיצא לדרך יקבל תשלום הולם על מאמציו.‬ 168 00:12:36,166 --> 00:12:38,416 ‫הדרך עלולה להיות מסוכנת.‬ 169 00:12:38,500 --> 00:12:41,583 ‫חלקכם ימותו, כנראה שרובכם.‬ 170 00:12:42,083 --> 00:12:45,625 ‫אך אם תצליחו, הפרס שלכם יהיה גדול בהרבה.‬ 171 00:12:45,708 --> 00:12:47,250 ‫תפסתי אותך, מיקה!‬ ‫-מה אמרת?‬ 172 00:12:48,416 --> 00:12:49,416 ‫תפסו אותו!‬ 173 00:12:53,666 --> 00:12:54,833 ‫סלח לו, אדוני.‬ 174 00:12:55,666 --> 00:12:56,541 ‫אני מתחנן.‬ 175 00:12:58,000 --> 00:13:01,708 ‫אני כל כך מצטער, הוד מעלתך.‬ ‫הוא ממש מעופף, הילד הזה.‬ 176 00:13:03,375 --> 00:13:04,375 ‫ילד בר מזל.‬ 177 00:13:07,833 --> 00:13:08,833 ‫מה הוא נתן לך?‬ 178 00:13:08,916 --> 00:13:11,750 ‫כמה מילים טובות, אבא.‬ ‫שיחממו אותי בחודש הארוך.‬ 179 00:13:11,833 --> 00:13:13,375 ‫לא, כמה כסף?‬ 180 00:13:14,041 --> 00:13:14,875 ‫אני לא יודע.‬ 181 00:13:15,458 --> 00:13:18,958 ‫זה חצי כתר.‬ ‫אפשר להאכיל עכבר במשך שבוע עם זה.‬ 182 00:13:21,416 --> 00:13:22,250 ‫מזלג.‬ 183 00:13:23,958 --> 00:13:24,791 ‫אצטרובל.‬ 184 00:13:26,041 --> 00:13:26,875 ‫כף.‬ 185 00:13:29,125 --> 00:13:31,750 ‫בבקשה תגיד משהו, מיקה. כל דבר.‬ 186 00:13:43,916 --> 00:13:44,750 ‫אנדרס?‬ 187 00:13:46,958 --> 00:13:49,833 ‫כן, זה אני.‬ 188 00:13:51,375 --> 00:13:54,041 ‫זה היה קרוב עם הדוב באותו היום.‬ ‫תודה על זה.‬ 189 00:13:54,125 --> 00:13:56,750 ‫אנחנו צריכים לדבר.‬ ‫הילד יכול ללכת לחדר אחר?‬ 190 00:14:00,000 --> 00:14:02,916 ‫אין לנו עוד חדר.‬ ‫-ואני רוצה לשמוע.‬ 191 00:14:03,000 --> 00:14:06,083 ‫נוכל לדבר בחוץ.‬ ‫אתה מוזמן לשאול את הכובע שלי.‬ 192 00:14:06,583 --> 00:14:07,541 ‫אני אשרוד.‬ 193 00:14:10,833 --> 00:14:12,750 ‫מה העניין לדעתך, מיקה?‬ 194 00:14:30,000 --> 00:14:35,125 ‫ניקולס, מסע המלך, אני מתכוון לעשות זאת.‬ 195 00:14:36,041 --> 00:14:37,416 ‫אתה עוזב?‬ 196 00:14:37,500 --> 00:14:40,250 ‫לא לאורך זמן. חודשיים.‬ 197 00:14:40,333 --> 00:14:41,208 ‫חודשיים?‬ 198 00:14:41,708 --> 00:14:44,791 ‫אולי שלושה. אני אחזור לפני שתשים לב.‬ 199 00:14:45,625 --> 00:14:48,541 ‫זה ישתלם.‬ ‫-כדי להביא תקווה חדשה לעולם?‬ 200 00:14:49,041 --> 00:14:50,750 ‫כדי לתבוע את הפרס.‬ 201 00:14:50,833 --> 00:14:53,416 ‫אבל האם הפרס אינו תקווה ופלא חדשים?‬ 202 00:14:54,333 --> 00:14:55,750 ‫הפרס הוא הכסף,‬ 203 00:14:57,125 --> 00:15:01,583 ‫והכסף משמעו אוכל‬ ‫ובגדים חמים כדי שתוכל לחיות.‬ 204 00:15:03,375 --> 00:15:07,083 ‫החיים שהבטחתי שיהיו לך‬ ‫כשעמדתי מעל הקבר של אימא שלך.‬ 205 00:15:08,166 --> 00:15:09,708 ‫ניקולס, בבקשה.‬ 206 00:15:11,250 --> 00:15:12,083 ‫ניקולס!‬ 207 00:15:29,416 --> 00:15:30,500 ‫לאן תלך?‬ 208 00:15:31,666 --> 00:15:33,375 ‫אנדרס מאסף קבוצה.‬ 209 00:15:34,458 --> 00:15:38,541 ‫נצא צפונה, לצפון הרחוק,‬ ‫כדי למצוא את שדון-הלם.‬ 210 00:15:38,625 --> 00:15:40,125 ‫שדון-הלם!‬ ‫-אם הוא קיים.‬ 211 00:15:40,208 --> 00:15:42,958 ‫הוא קיים, אני בטוח. קח אותי.‬ ‫-לא, זה מסוכן מדי.‬ 212 00:15:43,041 --> 00:15:46,041 ‫יהיו לילות רבים של שינה בקור.‬ ‫-אני אוהב את הקור.‬ 213 00:15:46,125 --> 00:15:47,500 ‫ברגע שמצפינים מספיארבי,‬ 214 00:15:47,583 --> 00:15:50,333 ‫אין דבר מלבד מישורי קרח‬ ‫ואגמים ושדות מכוסי שלג.‬ 215 00:15:50,416 --> 00:15:51,833 ‫אני אוהב שדות מכוסי שלג.‬ 216 00:15:51,916 --> 00:15:55,375 ‫לאחר מכן, זה נעשה קשה יותר,‬ ‫לכן אף אחד לא הגיע לצפון הרחוק.‬ 217 00:15:55,458 --> 00:15:57,208 ‫זה כי אף אחד לא מכיר את הדרך.‬ 218 00:15:57,958 --> 00:16:01,291 ‫המילים בסיפור מעורפלות,‬ ‫ובקושי אפשר לזכור אותן.‬ 219 00:16:01,875 --> 00:16:04,208 ‫בבקשה, אבא. אני יכול לעזור. אני בטוח.‬ 220 00:16:05,375 --> 00:16:06,208 ‫בבקשה.‬ 221 00:16:09,083 --> 00:16:10,583 ‫אני יוצא עם שחר.‬ 222 00:16:21,541 --> 00:16:23,333 ‫אני אתגעגע אליך, כריסמס (חג המולד).‬ 223 00:16:29,625 --> 00:16:32,125 ‫לא סיפרת לי למה אימא קראה לי ככה.‬ 224 00:16:34,666 --> 00:16:36,166 ‫היא לא סיפרה גם לי.‬ 225 00:16:37,666 --> 00:16:40,625 ‫זו רק מילה. לא חייבת להיות לזה משמעות.‬ 226 00:16:42,875 --> 00:16:46,291 ‫"אחי היקר, תודה על ההצעה האדיבה‬ 227 00:16:46,375 --> 00:16:49,375 ‫לאפשר לי לשמור על הילד."‬ 228 00:16:50,500 --> 00:16:51,750 ‫מי ישמור עליי?‬ 229 00:16:52,333 --> 00:16:57,625 ‫"השמחה הטהורה בבילוי זמן עם אחייני‬ ‫היא התשלום היחיד שאני צריכה.‬ 230 00:16:58,416 --> 00:17:02,000 ‫אך אם אתה מתעקש,‬ ‫אני בטוחה שנוכל להגיע להבנה."‬ 231 00:17:02,083 --> 00:17:03,916 ‫אל תדאג. כתבתי לאחותי.‬ 232 00:17:04,541 --> 00:17:07,000 ‫"על החתום, אחותך המסורה."‬ 233 00:17:07,875 --> 00:17:08,958 ‫לא דודה קרלוטה.‬ 234 00:17:10,083 --> 00:17:12,541 ‫למה שתמנע מדודתך את התענוג? היא בודדה.‬ 235 00:17:12,625 --> 00:17:13,458 ‫מעניין למה.‬ 236 00:17:17,125 --> 00:17:18,166 ‫אחי!‬ 237 00:17:18,250 --> 00:17:24,000 ‫כמה שמחתי לקבל את המכתב שלך.‬ 238 00:17:24,083 --> 00:17:25,458 ‫ידעתי שתשמחי.‬ 239 00:17:25,541 --> 00:17:31,166 ‫ואיזו הליכה נחמדה וארוכה‬ ‫הייתה לי בדרך הנה.‬ 240 00:17:31,250 --> 00:17:35,583 ‫כמה חכם מצידך שבנית‬ ‫את הבקתה הזאת בקצה העולם.‬ 241 00:17:35,666 --> 00:17:39,416 ‫ניקולס, תענוג לראות אותך.‬ 242 00:17:41,125 --> 00:17:42,791 ‫גם אותך, דודה קרלוטה.‬ 243 00:17:43,291 --> 00:17:47,541 ‫דודה'לה, בבקשה. אנחנו משפחה שמחה.‬ 244 00:17:53,875 --> 00:17:55,291 ‫מהר, בן אדם. תעמיס.‬ 245 00:17:56,291 --> 00:17:58,916 ‫תיפרד, חוטב עצים.‬ 246 00:18:04,416 --> 00:18:05,916 ‫זה יהיה שווה את זה.‬ 247 00:18:06,916 --> 00:18:08,250 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 248 00:18:11,750 --> 00:18:13,708 ‫חוטב עצים, הגיע הזמן.‬ 249 00:18:14,583 --> 00:18:17,083 ‫אבא.‬ 250 00:18:18,166 --> 00:18:20,125 ‫אוקיי. אני מוכן.‬ 251 00:18:21,750 --> 00:18:25,166 ‫אבא, חכה. הסכין שלך.‬ 252 00:18:28,166 --> 00:18:29,250 ‫שמור את זה.‬ 253 00:18:29,333 --> 00:18:30,791 ‫אימא הכינה לך את זה.‬ 254 00:18:31,291 --> 00:18:33,250 ‫היא אמרה שאצטרך אותו יום אחד.‬ 255 00:18:33,833 --> 00:18:37,125 ‫עכשיו אני צריך שיהיה לך חם ותהיה בטוח.‬ 256 00:18:37,958 --> 00:18:38,833 ‫ועיוור?‬ 257 00:18:43,458 --> 00:18:44,291 ‫אני אוהב אותך.‬ 258 00:18:57,541 --> 00:18:59,750 ‫סוף סוף. איזה רעש.‬ 259 00:19:03,375 --> 00:19:04,666 ‫עכשיו…‬ 260 00:19:06,166 --> 00:19:08,000 ‫נותרנו רק שנינו.‬ 261 00:19:09,083 --> 00:19:11,416 ‫דודה קרלוטה הפכה בדיוק…‬ 262 00:19:11,500 --> 00:19:12,333 ‫עצרי שוב.‬ 263 00:19:13,125 --> 00:19:13,958 ‫כן?‬ 264 00:19:14,041 --> 00:19:16,541 ‫הוא יראה את אבא שלו שוב?‬ ‫-כן.‬ 265 00:19:16,625 --> 00:19:17,458 ‫את מבטיחה?‬ 266 00:19:17,958 --> 00:19:19,916 ‫אני לעולם לא משקרת. אפשר להמשיך?‬ 267 00:19:20,000 --> 00:19:20,916 ‫כדאי לך.‬ 268 00:19:21,875 --> 00:19:28,333 ‫בסדר. דודה קרלוטה‬ ‫הפכה בדיוק למה שניקולס חשש ממנו.‬ 269 00:19:29,041 --> 00:19:33,041 ‫החוצה! קדימה! מפלצת, לך.‬ 270 00:19:33,125 --> 00:19:36,666 ‫החוק הראשון הוא שאתה לא יכול‬ ‫לישון פה. אני צריכה פרטיות.‬ 271 00:19:36,750 --> 00:19:38,833 ‫כל כך קר בחוץ…‬ ‫-אל תתחצף אליי.‬ 272 00:19:38,916 --> 00:19:40,333 ‫אני לא…‬ ‫-אל תתחצף!‬ 273 00:19:40,416 --> 00:19:42,083 ‫קר בחוץ.‬ ‫-אתה עושה את זה כרגע.‬ 274 00:19:42,583 --> 00:19:46,208 ‫החוק השני הוא בלי עכברושים.‬ 275 00:19:46,291 --> 00:19:48,250 ‫אבל הוא לא עכברוש. הוא עכבר.‬ 276 00:19:48,333 --> 00:19:51,916 ‫הוא עכברוש מיניאטורי דוחה!‬ 277 00:19:52,000 --> 00:19:55,750 ‫עזבי אותו!‬ ‫-חיה מטונפת שכמוך!‬ 278 00:19:55,833 --> 00:19:57,750 ‫מיקה! לא, מיקה!‬ 279 00:19:57,833 --> 00:20:01,208 ‫וגם בלי ירקות רקובים ואיומים!‬ 280 00:20:01,791 --> 00:20:03,125 ‫בובת הלפת שלי.‬ 281 00:20:03,208 --> 00:20:04,708 ‫אימא שלי הכינה לי את זה.‬ 282 00:20:04,791 --> 00:20:06,875 ‫תראי, יש לו פרצוף.‬ 283 00:20:07,958 --> 00:20:12,583 ‫"תראי, יש לו פרצוף."‬ ‫שכחתי כמה אני שונאת ילדים.‬ 284 00:20:41,166 --> 00:20:44,375 ‫רואה את זה, מיקה?‬ ‫זה אומר שאתה צריך לבקש משאלה.‬ 285 00:20:45,750 --> 00:20:49,666 ‫הלוואי שאבא שלי יצליח, ויביא משהו קסום.‬ 286 00:20:52,958 --> 00:20:54,083 ‫כולנו צריכים את זה.‬ 287 00:20:59,791 --> 00:21:02,541 ‫הזמן זוחל עבור הממתינים.‬ 288 00:21:04,833 --> 00:21:08,375 ‫ובעוד ניקולס חיכה, הוא רזה.‬ 289 00:21:12,583 --> 00:21:14,833 ‫זה אתה שמשמיע‬ ‫את הקרקורים האיומים האלה?‬ 290 00:21:14,916 --> 00:21:16,583 ‫זו הבטן שלי, דודה קרלוטה.‬ 291 00:21:16,666 --> 00:21:19,458 ‫תפסיק להתלונן. אני יותר רעבה ממך.‬ 292 00:21:19,958 --> 00:21:22,458 ‫את אוכלת את ארוחת הבוקר שלי.‬ ‫-אני לא נהנית.‬ 293 00:21:22,541 --> 00:21:24,041 ‫אפילו לשלג יש יותר טעם.‬ 294 00:21:25,958 --> 00:21:30,208 ‫למה אין לך דברים טובים בבית‬ ‫כמו מרציפן או עוגה?‬ 295 00:21:31,750 --> 00:21:32,625 ‫שוקולד.‬ 296 00:21:34,375 --> 00:21:36,125 ‫למה אני לא יכולה לקבל שוקולד?‬ 297 00:21:36,208 --> 00:21:38,708 ‫כי הדברים האלה לא מופיעים במעשה קסם.‬ 298 00:21:43,041 --> 00:21:45,458 ‫נכון שהחיים היו יותר נחמדים אם כן?‬ 299 00:21:49,458 --> 00:21:51,958 ‫הבית הוא לא מקום.‬ 300 00:21:52,041 --> 00:21:53,416 ‫זו הרגשה.‬ 301 00:21:54,125 --> 00:21:59,041 ‫וכשהימים נמתחו לכדי שבועות ואביו לא חזר,‬ 302 00:21:59,541 --> 00:22:03,083 ‫ניקולס התחיל לתהות אם הוא ירגיש זאת שוב.‬ 303 00:22:06,625 --> 00:22:09,041 ‫אוי, ניקולס.‬ 304 00:22:09,958 --> 00:22:10,958 ‫הנה אתה.‬ 305 00:22:13,458 --> 00:22:17,666 ‫הכנתי לך מרק.‬ 306 00:22:18,875 --> 00:22:19,708 ‫באמת?‬ 307 00:22:28,500 --> 00:22:29,541 ‫ממה הוא עשוי?‬ 308 00:22:31,916 --> 00:22:32,750 ‫אהבה.‬ 309 00:22:51,083 --> 00:22:53,541 ‫כן, זהו זה.‬ 310 00:22:54,250 --> 00:22:55,250 ‫תאכל.‬ 311 00:23:00,541 --> 00:23:03,833 ‫אסור היה לי לבוא לכאן.‬ ‫-את תמיד יכולה ללכת הביתה.‬ 312 00:23:04,333 --> 00:23:07,125 ‫יש לי את מיקה‬ ‫ואת בובת הלפת שאימא הכינה לי.‬ 313 00:23:09,708 --> 00:23:10,708 ‫אז אני אהיה בסדר.‬ 314 00:23:12,416 --> 00:23:17,875 ‫מצחיק שאתה מזכיר את הדבר הזה.‬ 315 00:23:35,125 --> 00:23:37,291 ‫לא! איך יכולת לעשות את זה?‬ 316 00:23:38,166 --> 00:23:42,166 ‫אתה כזה טיפש רגשן.‬ ‫בדיוק כמו אימא שלך.‬ 317 00:23:42,250 --> 00:23:46,458 ‫שלא תעזי לדבר עליה ככה!‬ ‫היא הייתה אדיבה ואוהבת…‬ 318 00:23:46,541 --> 00:23:50,583 ‫וטיפשה. בדיוק כמו אביך,‬ ‫שמתרוצץ ביערות ורודף אחר סיפורים,‬ 319 00:23:50,666 --> 00:23:52,500 ‫מה שבטוח יגרום גם למותו.‬ 320 00:23:53,208 --> 00:23:55,958 ‫כולם יודעים ששדונים לא קיימים.‬ 321 00:23:56,041 --> 00:23:57,291 ‫זה לא נכון.‬ 322 00:23:57,375 --> 00:24:01,416 ‫ושדון-הלם גם אינו קיים.‬ 323 00:24:05,500 --> 00:24:08,041 ‫לא!‬ ‫-תוציא את הדבר הזה מהבית!‬ 324 00:24:08,125 --> 00:24:10,291 ‫לא.‬ ‫-פרחח קטן שכמוך!‬ 325 00:24:16,250 --> 00:24:17,166 ‫זה הרוס.‬ 326 00:24:38,625 --> 00:24:39,833 ‫מעבר לנהר,‬ 327 00:24:40,875 --> 00:24:41,833 ‫מתחת לירח,‬ 328 00:24:42,958 --> 00:24:44,333 ‫במעלה ההר המחודד,‬ 329 00:24:45,625 --> 00:24:47,125 ‫מעבר לענקים הנמים…‬ 330 00:24:51,208 --> 00:24:52,041 ‫שדון-הלם.‬ 331 00:24:58,666 --> 00:25:02,958 ‫וממש כך, לניקולס הייתה מטרה.‬ 332 00:25:04,333 --> 00:25:05,250 ‫משימה.‬ 333 00:25:30,666 --> 00:25:33,875 ‫אני הולך למצוא את אבי, מיקה,‬ ‫ולתת לו את המפה.‬ 334 00:25:34,500 --> 00:25:38,875 ‫המסע אל הצפון הרחוק ארוך ומסוכן‬ ‫עם סיכוי גבוה למוות.‬ 335 00:25:40,000 --> 00:25:41,375 ‫אתה לא חייב לבוא.‬ 336 00:25:52,250 --> 00:25:55,333 ‫לפעמים אני שמח‬ ‫שאתה לא מבין מילה ממה שאני אומר.‬ 337 00:25:57,291 --> 00:26:00,583 ‫עצים.‬ 338 00:26:01,125 --> 00:26:04,916 ‫אז שני החברים יצאו למסע שלהם…‬ ‫-עצים.‬ 339 00:26:05,000 --> 00:26:09,375 ‫…הרחק מהאומללות ולעבר הלא נודע.‬ 340 00:26:10,375 --> 00:26:12,041 ‫הצפון הרחוק.‬ 341 00:26:54,166 --> 00:26:55,250 ‫היי, ילד.‬ 342 00:26:59,416 --> 00:27:00,375 ‫בוקר טוב.‬ 343 00:27:01,083 --> 00:27:04,500 ‫לאן אתה הולך, ילד מסתורי עם עכבר על הכתף?‬ 344 00:27:04,583 --> 00:27:06,166 ‫אני הולך לעזור לאבא שלי.‬ 345 00:27:06,250 --> 00:27:08,458 ‫הוא חלק ממשלחת לצפון הרחוק.‬ 346 00:27:08,541 --> 00:27:11,833 ‫אתה קטן מכדי לעזור לאיש, ילד קטן.‬ 347 00:27:12,333 --> 00:27:14,666 ‫והצפון הרחוק הוא מקום מסוכן.‬ 348 00:27:14,750 --> 00:27:17,416 ‫לא, הם הלכו למצוא את שדון-הלם.‬ 349 00:27:20,458 --> 00:27:24,916 ‫לעולם אל תאמין לשום דבר,‬ ‫במיוחד לא לסיפורי מעשיות‬ 350 00:27:25,000 --> 00:27:29,125 ‫על עיירות קסומות עם אנשים קטנים ושמחים.‬ 351 00:27:30,041 --> 00:27:33,041 ‫תיפול מגשר, ילד. זה יכאב פחות.‬ 352 00:27:48,125 --> 00:27:52,375 ‫ניקולס המשיך קדימה,‬ ‫מוצא את דרכו רק בעזרת המפה.‬ 353 00:27:56,625 --> 00:27:58,958 ‫בקור ורעב.‬ 354 00:28:00,666 --> 00:28:05,125 ‫מילותיה של הזקנה הדהדו באוזניו.‬ 355 00:28:05,208 --> 00:28:07,000 ‫היא טועה, נכון, מיקה?‬ 356 00:28:08,625 --> 00:28:11,166 ‫אנחנו נמצא אותו. אני יודע שנמצא.‬ 357 00:28:12,166 --> 00:28:13,208 ‫אנחנו רק…‬ 358 00:28:16,291 --> 00:28:17,833 ‫אנחנו רק צריכים להגיע לשם.‬ 359 00:28:21,916 --> 00:28:22,750 ‫מכאן.‬ 360 00:28:52,000 --> 00:28:53,416 ‫אתה מאמין בקסמים, מיקה?‬ 361 00:28:56,208 --> 00:28:58,375 ‫כי אני כבר לא חושב שאני מאמין.‬ 362 00:29:00,875 --> 00:29:05,708 ‫אם היה זמן שבו אפשר היה להוכיח‬ ‫שקסם הוא דבר אמיתי ומדהים,‬ 363 00:29:06,541 --> 00:29:07,791 ‫זה הזמן.‬ 364 00:29:12,166 --> 00:29:13,000 ‫ילד.‬ 365 00:29:15,083 --> 00:29:18,833 ‫עכבר. עץ. כדור. כף.‬ 366 00:29:18,916 --> 00:29:21,291 ‫מיקה, אתה יכול לדבר.‬ 367 00:29:21,375 --> 00:29:24,083 ‫כן, בטח שאני יכול לדבר. אני גם יכול לעוף.‬ 368 00:29:24,750 --> 00:29:26,125 ‫אני צוחק. עכברים לא עפים.‬ 369 00:29:26,208 --> 00:29:28,708 ‫זה יהיה מגוחך.‬ ‫-למה לא דיברת קודם?‬ 370 00:29:28,791 --> 00:29:30,833 ‫חיכיתי עד שאוכל לבנות משפט שלם,‬ 371 00:29:30,916 --> 00:29:34,958 ‫ועם שיטת הלימוד שלך‬ ‫של מילה אחת בכל פעם, זה לקח נצח.‬ 372 00:29:35,041 --> 00:29:38,416 ‫אז אנחנו יכולים לדבר על משהו חשוב מאוד?‬ 373 00:29:38,500 --> 00:29:40,208 ‫מה זה?‬ ‫-גבינה.‬ 374 00:29:41,666 --> 00:29:42,791 ‫יש דבר כזה?‬ 375 00:29:43,791 --> 00:29:47,125 ‫מעולם לא ראיתי.‬ ‫זה לא אומר שאני לא מאמין בזה.‬ 376 00:29:47,208 --> 00:29:50,208 ‫כן, אני מעדיף לטעום אותה‬ ‫מאשר להאמין בה. אבל…‬ 377 00:29:53,375 --> 00:29:54,958 ‫לזה אתה קורא אש, נכון?‬ 378 00:29:58,416 --> 00:29:59,416 ‫עצים.‬ 379 00:30:00,166 --> 00:30:03,958 ‫אנחנו הולכים בין העצים המושלגים.‬ 380 00:30:05,541 --> 00:30:07,291 ‫מה זה? אוי, תראה, סנאי.‬ 381 00:30:08,041 --> 00:30:09,708 ‫סנאי מת וקפוא.‬ 382 00:30:10,416 --> 00:30:13,125 ‫מילה מוזרה, נכון? סנאי.‬ 383 00:30:13,208 --> 00:30:15,083 ‫שלום, אני סנאי קטן.‬ 384 00:30:19,000 --> 00:30:23,000 ‫מה המילה לדבר הגדול והמפחיד‬ 385 00:30:23,083 --> 00:30:25,541 ‫שיש לו ארבע רגליים וקרניים על הראש?‬ 386 00:30:25,625 --> 00:30:28,875 ‫מה המילה לזה?‬ ‫-לא יודע. אייל הצפון?‬ 387 00:30:28,958 --> 00:30:31,583 ‫זהו זה. כן, אייל הצפון.‬ ‫-למה אתה שואל?‬ 388 00:30:31,666 --> 00:30:34,375 ‫שום סיבה, חוץ מזה שאחד כזה‬ ‫דוהר הישר לכיווננו!‬ 389 00:30:40,083 --> 00:30:42,625 ‫תרים אותי! קדימה!‬ 390 00:31:00,750 --> 00:31:01,750 ‫תחזיק חזק, מיקה.‬ 391 00:31:19,458 --> 00:31:21,041 ‫אני חושב שהוא פצוע.‬ ‫-אז?‬ 392 00:31:24,083 --> 00:31:25,791 ‫תראה, חץ.‬ 393 00:31:25,875 --> 00:31:28,958 ‫תתעלם מזה. אני די בטוח‬ ‫שהוא ייפול החוצה מעצמו.‬ 394 00:31:29,541 --> 00:31:32,458 ‫תניח לזה. זאת לא הבעיה שלנו.‬ ‫-אני לא יכול.‬ 395 00:31:35,166 --> 00:31:36,416 ‫עכשיו זאת הבעיה שלנו.‬ 396 00:31:38,958 --> 00:31:41,166 ‫תירגע, ילד. זה בסדר.‬ 397 00:31:44,583 --> 00:31:45,416 ‫רואה?‬ 398 00:31:57,583 --> 00:32:01,333 ‫אני לא אפגע בך. בסדר?‬ 399 00:32:03,416 --> 00:32:05,375 ‫תיגע בפרצוף שלו, כן?‬ ‫-אל תדאג.‬ 400 00:32:10,291 --> 00:32:12,875 ‫אנדרס, הצייד.‬ 401 00:32:24,333 --> 00:32:26,500 ‫מוכן? בשלוש.‬ 402 00:32:28,916 --> 00:32:30,583 ‫אחת, שתיים…‬ 403 00:32:38,375 --> 00:32:41,000 ‫אל תדאג. זה בסדר. הכול בסדר.‬ 404 00:32:41,625 --> 00:32:43,625 ‫רואה? אין סיבה לדאוג.‬ 405 00:32:57,333 --> 00:32:59,458 ‫ילד טוב. שיהיה לך יום נעים.‬ 406 00:33:00,125 --> 00:33:01,083 ‫להת', חבר.‬ 407 00:33:02,000 --> 00:33:05,708 ‫זה הלך הרבה יותר טוב מהצפוי.‬ ‫בהתחשב בזה שחשבתי שנמות.‬ 408 00:33:40,291 --> 00:33:41,250 ‫קישטה!‬ 409 00:33:42,208 --> 00:33:45,875 ‫אתה לא רוצה לבוא איתנו. יש לנו דרך ארוכה.‬ 410 00:33:59,291 --> 00:34:00,833 ‫אתה רוצה שאטפס על הגב שלך?‬ 411 00:34:03,375 --> 00:34:06,208 ‫סליחה, מה קורה?‬ ‫-זה "כן" בשפת איילי הצפון?‬ 412 00:34:06,291 --> 00:34:10,083 ‫בוא נלך על "לא". מה דעתך?‬ ‫-אני לא חושב שיש לנו ברירה.‬ 413 00:34:10,166 --> 00:34:12,708 ‫למה ללמד אותי לדבר‬ ‫אם אתה אף פעם לא מקשיב?‬ 414 00:34:12,791 --> 00:34:15,375 ‫לא. בהחלט לא… אוקיי, אנחנו מטפסים עליו.‬ 415 00:34:46,833 --> 00:34:47,750 ‫תראה, מיקה!‬ 416 00:34:48,833 --> 00:34:50,666 ‫ההר המחודד מאוד.‬ 417 00:34:50,750 --> 00:34:52,125 ‫כמעט הגענו.‬ 418 00:34:57,666 --> 00:35:01,250 ‫אני לא יכול לקרוא לך אייל הצפון.‬ ‫אבחר לך שם.‬ 419 00:35:01,333 --> 00:35:04,041 ‫רעיון רע. ככה נתקעתי עם "מיקה".‬ 420 00:35:05,375 --> 00:35:09,958 ‫כשהייתי צעיר,‬ ‫גלשתי עם אימא שלי במזחלת ליד אגם בליצן.‬ 421 00:35:10,041 --> 00:35:11,416 ‫מה דעתך על זה בתור שם?‬ 422 00:35:11,500 --> 00:35:14,125 ‫מי מהם? אגם או בליצן? או שניהם?‬ 423 00:35:14,208 --> 00:35:17,333 ‫התכוונת לשניהם? זה נשמע לי קצת מוגזם.‬ 424 00:35:18,041 --> 00:35:20,291 ‫הלאה, אייל הצפון הנאמן שלי, אגם בליצן.‬ 425 00:35:20,375 --> 00:35:21,583 ‫מיקה.‬ ‫-מה?‬ 426 00:35:21,666 --> 00:35:22,500 ‫תראה.‬ 427 00:35:25,583 --> 00:35:26,875 ‫הענקים הנמים.‬ 428 00:35:32,958 --> 00:35:35,375 ‫אנחנו מתקרבים.‬ ‫-למה?‬ 429 00:35:37,083 --> 00:35:38,041 ‫לשדון-הלם.‬ 430 00:35:39,541 --> 00:35:40,416 ‫לאבא שלי.‬ 431 00:35:47,958 --> 00:35:50,333 ‫אבל בצד השני של ההר,‬ 432 00:35:51,375 --> 00:35:55,416 ‫הם מצאו רק שלג ועוד שלג.‬ 433 00:35:57,166 --> 00:36:00,250 ‫שדון-הלם לא נראה באופק.‬ 434 00:36:01,000 --> 00:36:02,125 ‫אני לא מבין.‬ 435 00:36:02,958 --> 00:36:06,083 ‫בטח עשינו פנייה לא נכונה. אין כאן כלום.‬ 436 00:36:08,083 --> 00:36:09,125 ‫אין כאן כלום.‬ 437 00:36:09,833 --> 00:36:13,166 ‫מה זאת אומרת? זו לא הייתה התוכנית?‬ 438 00:36:14,250 --> 00:36:15,458 ‫מה נעשה, ניקולס?‬ 439 00:36:16,916 --> 00:36:17,791 ‫רגע…‬ 440 00:36:20,791 --> 00:36:21,916 ‫ניקולס.‬ 441 00:36:22,875 --> 00:36:24,041 ‫מה נעשה?‬ 442 00:36:27,500 --> 00:36:28,875 ‫בליצן, לשם!‬ 443 00:36:30,708 --> 00:36:33,791 ‫ואז המצב התדרדר.‬ 444 00:36:45,208 --> 00:36:46,041 ‫אבא.‬ 445 00:36:47,458 --> 00:36:49,916 ‫זאת הסכין שלו?‬ 446 00:36:50,708 --> 00:36:53,791 ‫ניקולס הרגיש את הספק מכביד עליו.‬ 447 00:36:54,708 --> 00:36:57,000 ‫המסע מחוץ להישג ידו.‬ 448 00:36:57,083 --> 00:36:58,708 ‫ניקולס, מה קרה?‬ 449 00:36:58,791 --> 00:37:01,625 ‫ניסיתי למצוא אותו, מיקה, אבל לא הצלחתי.‬ 450 00:37:03,416 --> 00:37:05,250 ‫הטמפרטורה צנחה.‬ 451 00:37:05,333 --> 00:37:06,333 ‫אני כל כך עייף.‬ 452 00:37:06,833 --> 00:37:09,416 ‫האוויר עצמו התחיל לקפוא.‬ 453 00:37:09,500 --> 00:37:10,333 ‫ניקולס.‬ 454 00:37:10,416 --> 00:37:13,000 ‫פעימות הלב של ניקולס האטו,‬ 455 00:37:14,125 --> 00:37:16,500 ‫כל נשימה הייתה מאמץ.‬ 456 00:37:18,166 --> 00:37:20,083 ‫הוא עשה כל מה שהוא יכול.‬ 457 00:37:21,375 --> 00:37:23,041 ‫אבל זה לא הספיק.‬ 458 00:37:24,500 --> 00:37:28,625 ‫מה דעתכם? שנעצור כאן ללילה? כבר מאוחר.‬ 459 00:37:30,875 --> 00:37:32,875 ‫כלומר, אני יכולה לחזור בשנה הבאה.‬ 460 00:37:34,625 --> 00:37:36,541 ‫אני סתם צוחקת. אני אמשיך.‬ 461 00:37:39,583 --> 00:37:42,708 ‫ניקולס שכב שם בשלג,‬ 462 00:37:43,875 --> 00:37:46,166 ‫קפוא ונשכח.‬ 463 00:37:47,375 --> 00:37:49,750 ‫ניקולס. קום בבקשה.‬ 464 00:37:53,833 --> 00:37:55,041 ‫ניקולס, היי.‬ 465 00:37:55,125 --> 00:37:58,000 ‫כשלפתע, היה רעש.‬ 466 00:37:58,083 --> 00:38:00,125 ‫שמעת את זה? מישהו…‬ 467 00:38:01,416 --> 00:38:02,583 ‫מישהו מתקרב.‬ 468 00:38:03,500 --> 00:38:07,375 ‫הם באו לעזור. ניקולס, אנחנו בטוחים. אנחנו…‬ 469 00:38:13,458 --> 00:38:14,333 ‫לא, אנו אבודים.‬ 470 00:38:30,708 --> 00:38:33,125 ‫תראה את האוזניים המוזרות שלו, סבא-רבא.‬ 471 00:38:33,208 --> 00:38:35,375 ‫לוקח זמן להתרגל לאוזניים אנושיות.‬ 472 00:38:37,500 --> 00:38:40,125 ‫הוא בן אנוש. הוא יאכל אותנו?‬ 473 00:38:40,208 --> 00:38:42,083 ‫לא. אנחנו בטוחים.‬ 474 00:38:43,500 --> 00:38:47,375 ‫אבל מה לגבי מה שקרה…‬ ‫-עלינו תמיד לעזור למי שבצרה.‬ 475 00:38:47,958 --> 00:38:49,625 ‫גם אם הם אנושיים.‬ 476 00:39:14,833 --> 00:39:17,000 ‫איפה אני? מי אתם?‬ 477 00:39:17,083 --> 00:39:18,083 ‫אני נוש הקטנה.‬ 478 00:39:18,166 --> 00:39:20,041 ‫ואני אבא טופו.‬ 479 00:39:20,125 --> 00:39:24,750 ‫הסבא רבא-רבא של נוש, אם אתה יכול להאמין.‬ 480 00:39:26,833 --> 00:39:27,875 ‫אני מת?‬ 481 00:39:27,958 --> 00:39:31,541 ‫לא, סבא רק עשה עליך דרימוויק קטן.‬ 482 00:39:32,333 --> 00:39:34,333 ‫מה זה דרימוויק?‬ ‫-כן, מה זה דרימוויק?‬ 483 00:39:34,416 --> 00:39:36,583 ‫דרימוויק הוא כישוף תקווה.‬ 484 00:39:37,250 --> 00:39:41,625 ‫קיוויתי שתהיה חזק וחם ותמיד בטוח.‬ 485 00:39:42,125 --> 00:39:44,833 ‫תמיד בטוח? זה בלתי אפשרי.‬ 486 00:39:44,916 --> 00:39:48,333 ‫אנו לעולם לא אומרים את המילה הזאת.‬ 487 00:39:48,416 --> 00:39:54,625 ‫הבלתי אפשרי הוא רק אפשרות‬ ‫שאתה עדיין לא מבין.‬ 488 00:39:54,708 --> 00:39:57,750 ‫אבל כעת עלינו להתרחק ממך ככל האפשר.‬ 489 00:39:57,833 --> 00:39:59,500 ‫ועליך לעזוב את שדון-הלם.‬ 490 00:40:00,083 --> 00:40:03,250 ‫שדון-הלם? כפר השדונים?‬ ‫אבל אפילו לא הגעתי לשם.‬ 491 00:40:04,083 --> 00:40:05,166 ‫טיפשון שכמוך.‬ 492 00:40:05,250 --> 00:40:07,958 ‫אנו עומדים במורד רחוב שבעת העיקולים,‬ 493 00:40:08,041 --> 00:40:09,833 ‫הרחוב הארוך ביותר בשדון-הלם.‬ 494 00:40:09,916 --> 00:40:12,583 ‫אני מצטער. אנחנו באמצע שום מקום.‬ 495 00:40:13,458 --> 00:40:14,541 ‫יש רק שלג.‬ 496 00:40:15,583 --> 00:40:16,666 ‫הוא עיוור?‬ 497 00:40:17,333 --> 00:40:18,958 ‫הוא לא יודע איך לראות.‬ 498 00:40:19,041 --> 00:40:21,500 ‫רגע, סיכנתי הכול כדי למצוא את שדון-הלם.‬ 499 00:40:23,708 --> 00:40:26,875 ‫אתם חייבים לתת לי לראות אותו. רק הפעם.‬ 500 00:40:29,666 --> 00:40:30,875 ‫כדי לראות משהו…‬ 501 00:40:33,041 --> 00:40:34,666 ‫אתה חייב להאמין בו.‬ 502 00:40:35,541 --> 00:40:37,541 ‫באמת להאמין.‬ 503 00:40:39,791 --> 00:40:40,750 ‫קדימה.‬ 504 00:40:41,375 --> 00:40:42,750 ‫נסה כמיטב יכולתך,‬ 505 00:40:43,291 --> 00:40:46,500 ‫תראה אם תוכל לראות את מה שאתה מחפש.‬ 506 00:41:03,375 --> 00:41:04,208 ‫קדימה.‬ 507 00:41:05,666 --> 00:41:06,708 ‫תאמין!‬ 508 00:41:25,541 --> 00:41:26,625 ‫שדון-הלם.‬ 509 00:42:03,083 --> 00:42:06,375 ‫חכה רק רגע. מה זה?‬ 510 00:42:07,291 --> 00:42:08,125 ‫שדון-הלם.‬ 511 00:42:08,833 --> 00:42:10,958 ‫תסתכל!‬ ‫-זה מדהים.‬ 512 00:42:13,666 --> 00:42:16,750 ‫בכנות, ילד, לא צפיתי שזה יסתדר לנו.‬ 513 00:42:16,833 --> 00:42:19,625 ‫כן, ועכשיו ראית את הבית שלנו,‬ 514 00:42:19,708 --> 00:42:23,041 ‫בבקשה קח את אייל הצפון והעכבר שלך ולכו.‬ 515 00:42:23,125 --> 00:42:25,458 ‫מה שאתם מחפשים, לא תמצאו את זה כאן.‬ 516 00:42:25,541 --> 00:42:29,583 ‫באתי למצוא את אבי.‬ ‫עשיתי דרך ארוכה כדי לתת לו את הכובע הזה.‬ 517 00:42:29,666 --> 00:42:32,500 ‫זוזו מהדרך! תתקדמו.‬ ‫-מהר.‬ 518 00:42:33,083 --> 00:42:34,458 ‫כבר איחרנו.‬ 519 00:42:36,250 --> 00:42:38,041 ‫לכאן.‬ ‫-תחזרו לעבודה!‬ 520 00:42:45,875 --> 00:42:46,958 ‫למה אנחנו מתחבאים?‬ 521 00:42:47,708 --> 00:42:48,541 ‫לא עכשיו.‬ 522 00:42:49,875 --> 00:42:51,500 ‫- השלג היומי‬ ‫קיפ הקטן עדיין נעדר -‬ 523 00:42:51,583 --> 00:42:53,416 ‫מי זה קיפ הקטן?‬ ‫-מה?‬ 524 00:42:53,500 --> 00:42:54,708 ‫מי זה קיפ הקטן?‬ 525 00:42:56,708 --> 00:42:57,666 ‫היי, טיפשון!‬ 526 00:42:58,291 --> 00:42:59,375 ‫אנחנו צריכים ללכת.‬ 527 00:42:59,458 --> 00:43:00,333 ‫עצרו אותה!‬ 528 00:43:00,416 --> 00:43:02,875 ‫מכאן.‬ ‫-תמחקי את החיוך מהפרצוף שלך.‬ 529 00:43:03,791 --> 00:43:04,666 ‫למעלה.‬ 530 00:43:07,958 --> 00:43:09,208 ‫אני לא מבין דבר מזה.‬ 531 00:43:09,291 --> 00:43:13,000 ‫חשבתי ששדון-הלם‬ ‫הוא המקום הכי שמח וקסום בעולם.‬ 532 00:43:13,083 --> 00:43:14,750 ‫הוא היה.‬ ‫-ושוב יהיה.‬ 533 00:43:14,833 --> 00:43:18,333 ‫זה מה שאנו מאמינים בו במחתרת.‬ ‫-המחתרת?‬ 534 00:43:21,708 --> 00:43:23,416 ‫מה זאת אומרת, מחתרת?‬ 535 00:43:23,500 --> 00:43:24,666 ‫מהר, תיכנס.‬ 536 00:43:25,833 --> 00:43:26,666 ‫תיכנס!‬ 537 00:43:36,500 --> 00:43:38,250 ‫תקשיב, בן אנוש…‬ 538 00:43:40,625 --> 00:43:43,333 ‫כשתיכנס לשם, רק…‬ 539 00:43:45,250 --> 00:43:46,250 ‫טוב, אתה תראה.‬ 540 00:43:47,500 --> 00:43:48,375 ‫להיכנס לאן?‬ 541 00:43:57,166 --> 00:43:58,250 ‫תן לי יד.‬ 542 00:43:59,000 --> 00:44:00,291 ‫חג מולד שמח!‬ 543 00:44:03,333 --> 00:44:04,750 ‫תן לנו עוד סיבוב!‬ 544 00:44:05,708 --> 00:44:08,125 ‫חג מולד שמח!‬ 545 00:44:08,208 --> 00:44:09,666 ‫טוב, הנה זה.‬ 546 00:44:15,250 --> 00:44:16,083 ‫שמח!‬ 547 00:44:17,541 --> 00:44:20,083 ‫זו המחתרת.‬ 548 00:44:20,583 --> 00:44:21,833 ‫נגד מה? שפיות?‬ 549 00:44:21,916 --> 00:44:24,833 ‫חג מולד שמח!‬ 550 00:44:25,666 --> 00:44:28,833 ‫ניקולס, מה זה?‬ 551 00:44:31,166 --> 00:44:32,916 ‫זו עיר מעוגה!‬ 552 00:44:35,958 --> 00:44:38,666 ‫זה מדהים! היי, יפהפייה.‬ 553 00:44:40,166 --> 00:44:42,000 ‫חכי שם. מייד אחזור.‬ 554 00:44:47,125 --> 00:44:50,166 ‫אין לי מושג מה זה חג המולד,‬ ‫אבל אני מת על זה.‬ 555 00:44:53,375 --> 00:44:55,791 ‫היי, ניקולס, נחש מי הרגע אכל כיסא.‬ 556 00:44:57,250 --> 00:45:00,708 ‫אל תדאג, זכוכית מסוכר. אני בסדר ומפוצץ.‬ 557 00:45:01,375 --> 00:45:04,416 ‫תתכבד, זה טעים מאוד.‬ ‫-אני לא מסוגל לאכול עוד פרור.‬ 558 00:45:04,500 --> 00:45:05,958 ‫חג מולד שמח!‬ 559 00:45:06,041 --> 00:45:08,208 ‫כל כך טעים.‬ ‫-תן לי ביס.‬ 560 00:45:08,291 --> 00:45:10,333 ‫אבא טופו.‬ ‫-כן.‬ 561 00:45:11,291 --> 00:45:13,458 ‫הם אמרו "כריסמס"?‬ 562 00:45:13,541 --> 00:45:15,375 ‫כן, זו מסיבת כריסמס.‬ 563 00:45:16,083 --> 00:45:19,916 ‫מה זה כריסמס?‬ ‫אימא שלי נהגה לקרוא לי בשם הזה.‬ 564 00:45:20,000 --> 00:45:21,125 ‫סליחה?‬ 565 00:45:21,875 --> 00:45:24,500 ‫אמרת הרגע "מה זה כריסמס"?‬ 566 00:45:25,500 --> 00:45:27,333 ‫כן?‬ ‫-אני מתנצל בשם חברי.‬ 567 00:45:27,416 --> 00:45:31,250 ‫הוא שוטה.‬ ‫כריסמס זו עיר שעשויה מעוגות, נכון?‬ 568 00:45:31,333 --> 00:45:35,041 ‫זה הדבר העצוב ביותר ששמעתי בחיי.‬ 569 00:45:35,125 --> 00:45:38,666 ‫כריסמס הוא היום הנפלא מכולם‬ ‫כי הוא היום האדיב מכולם.‬ 570 00:45:38,750 --> 00:45:40,291 ‫והכי מלא אור והכי חיוכי.‬ 571 00:45:40,375 --> 00:45:43,250 ‫יום שבו הדבר החשוב מכול הוא לפתוח את הלב.‬ 572 00:45:43,333 --> 00:45:45,750 ‫ולכן לא ניתן להם לקחת אותו מאיתנו.‬ 573 00:45:45,833 --> 00:45:47,916 ‫מספיק, נוש הקטנה.‬ 574 00:45:48,000 --> 00:45:50,125 ‫הגיע הזמן לדבר על דברים קלים יותר.‬ 575 00:45:50,208 --> 00:45:54,125 ‫עכשיו, אמרנו לך איך קוראים לנו,‬ ‫אבל לא אמרת לנו איך קוראים לך.‬ 576 00:45:54,208 --> 00:45:56,166 ‫קוראים לי מיקה.‬ ‫-אני ניקולס.‬ 577 00:45:57,166 --> 00:46:00,166 ‫זה ממש עודד אותי.‬ ‫זה נשמע כמו נקילס.‬ 578 00:46:00,250 --> 00:46:03,875 ‫בחיי. זה נכון. נקילס.‬ 579 00:46:03,958 --> 00:46:05,541 ‫נקילס. איכ.‬ 580 00:46:05,625 --> 00:46:07,708 ‫נקילס זה רע כי…‬ 581 00:46:07,791 --> 00:46:11,583 ‫זו נקניקייה די מסריחה שרק טרולים אוכלים.‬ 582 00:46:12,166 --> 00:46:13,583 ‫גם טרולים קיימים?‬ 583 00:46:14,375 --> 00:46:18,208 ‫פשיטה! תברחו!‬ 584 00:46:19,666 --> 00:46:22,250 ‫תברחו!‬ ‫-כולם, תתכופפו!‬ 585 00:46:22,333 --> 00:46:26,250 ‫שמעת את השדון. תתכופפי.‬ ‫-אל תכוון אליי את הדבר הזה.‬ 586 00:46:27,333 --> 00:46:28,166 ‫סליחה, אימא.‬ 587 00:46:49,375 --> 00:46:50,333 ‫מה קורה?‬ 588 00:47:24,208 --> 00:47:25,750 ‫אז השמועות נכונות.‬ 589 00:47:28,583 --> 00:47:31,333 ‫עדיין יש שדונים שאוהבים לחגוג.‬ 590 00:47:31,416 --> 00:47:33,291 ‫אימא וודול…‬ ‫-שקט!‬ 591 00:47:39,375 --> 00:47:41,333 ‫האם לא למדנו כלום?‬ 592 00:47:43,791 --> 00:47:47,958 ‫האם הסבל של החודשים האחרונים‬ ‫לא הפך אותנו למעט חכמים יותר?‬ 593 00:47:50,708 --> 00:47:53,833 ‫האם יש להתעלם לחלוטין מהכללים החדש…‬ 594 00:47:57,791 --> 00:48:02,625 ‫מי או בעצם מה זה?‬ 595 00:48:04,416 --> 00:48:05,875 ‫אני…‬ ‫-שמי מיקה, גבירתי.‬ 596 00:48:05,958 --> 00:48:09,500 ‫מעולם לא ראית עכבר?‬ ‫-ראיתי. לא פניתי אליך.‬ 597 00:48:09,583 --> 00:48:10,875 ‫התנצלותי הכנה.‬ 598 00:48:10,958 --> 00:48:13,041 ‫אני ניקולס.‬ ‫-אבל זה לא היה ברור.‬ 599 00:48:13,666 --> 00:48:14,541 ‫אני בן אנוש.‬ 600 00:48:17,541 --> 00:48:21,041 ‫אני רואה גם את זה. אני פשוט לא מאמינה.‬ 601 00:48:24,750 --> 00:48:30,583 ‫אבא טופו, אלא אם אני טועה,‬ ‫מה שלעולם לא קורה,‬ 602 00:48:30,666 --> 00:48:34,250 ‫היית בישיבת המועצה האחרונה.‬ 603 00:48:34,791 --> 00:48:36,083 ‫כן. הייתי.‬ 604 00:48:37,333 --> 00:48:41,125 ‫זו הייתה הפגישה שבה נחקקו‬ ‫החוקים החדשים לשדונים.‬ 605 00:48:41,208 --> 00:48:44,416 ‫החשוב מכולם וזה שאין להפר אותו היה‬ 606 00:48:45,125 --> 00:48:50,541 ‫שלעולם אין להביא לכאן בני אדם.‬ 607 00:48:50,625 --> 00:48:53,416 ‫אבל לא הבאתי אותו לכאן.‬ 608 00:48:55,416 --> 00:48:56,375 ‫מצאתי אותו.‬ 609 00:48:57,458 --> 00:48:59,291 ‫קרוב למוות.‬ 610 00:48:59,875 --> 00:49:04,666 ‫אז ביצעתי כישוף תקווה קטן.‬ 611 00:49:05,166 --> 00:49:06,541 ‫דרימוויק.‬ 612 00:49:09,500 --> 00:49:10,541 ‫על בן אנוש.‬ 613 00:49:12,041 --> 00:49:12,875 ‫אחד קטן.‬ 614 00:49:17,083 --> 00:49:18,208 ‫טיפש שכמוך.‬ 615 00:49:19,416 --> 00:49:21,666 ‫מי יודע איזה כוח שחררת!‬ 616 00:49:21,750 --> 00:49:24,458 ‫בבקשה, זו הייתה הדרך היחידה להציל אותו.‬ 617 00:49:24,541 --> 00:49:28,708 ‫הבה ניזכר בימי עברו.‬ 618 00:49:28,791 --> 00:49:30,875 ‫אנחנו שדונים.‬ 619 00:49:30,958 --> 00:49:33,166 ‫אנו משתמשים בכוחות שלנו לטובה.‬ 620 00:49:33,250 --> 00:49:36,375 ‫מה טוב בזה כשאנו תחת מתקפה?‬ 621 00:49:37,500 --> 00:49:39,041 ‫עלינו להסתגל.‬ 622 00:49:41,000 --> 00:49:42,875 ‫עלינו להעביר מסר ברור‬ 623 00:49:42,958 --> 00:49:45,750 ‫שזרים לא מורשים להיכנס לכאן יותר.‬ 624 00:49:46,625 --> 00:49:50,750 ‫על הבימה הזו נבחרתי להיות נושאת המטה.‬ 625 00:49:51,500 --> 00:49:53,083 ‫שליטת שדון-הלם.‬ 626 00:49:53,166 --> 00:49:55,250 ‫למען ההגינות, אימא וודול…‬ 627 00:49:55,333 --> 00:49:56,166 ‫תהיה בשקט!‬ 628 00:50:08,250 --> 00:50:13,208 ‫עכשיו, בן אנוש, תגיד לי למה באת הנה.‬ 629 00:50:13,291 --> 00:50:15,708 ‫באתי לחפש את אבא שלי.‬ ‫-אבא שלך?‬ 630 00:50:15,791 --> 00:50:19,291 ‫כן. הוא הגיע לשדון-הלם‬ ‫כדי למצוא משהו קסום.‬ 631 00:50:19,375 --> 00:50:20,458 ‫היא לא צריכה לדעת.‬ 632 00:50:20,541 --> 00:50:24,125 ‫האם הוא הסתובב במקרה‬ ‫עם קבוצת גברים נוספים?‬ 633 00:50:24,208 --> 00:50:27,833 ‫כן. ראית אותו?‬ ‫הוא באמת הגיע לשדון-הלם?‬ 634 00:50:27,916 --> 00:50:31,208 ‫הוא בהחלט היה פה. הוא היה אחד מהם.‬ 635 00:50:41,375 --> 00:50:42,791 ‫מה עשית לו?‬ 636 00:50:43,416 --> 00:50:45,000 ‫סמכתי עליו.‬ 637 00:50:46,166 --> 00:50:47,375 ‫כולנו סמכנו.‬ 638 00:50:48,625 --> 00:50:49,583 ‫ולמה לא?‬ 639 00:50:51,166 --> 00:50:54,083 ‫בת אדם ביקרה אותנו בעבר…‬ 640 00:50:56,375 --> 00:50:57,541 ‫ביקור קצר מדי.‬ 641 00:50:59,125 --> 00:51:01,083 ‫והשהות שלה הביאה לנו אושר רב.‬ 642 00:51:03,791 --> 00:51:08,333 ‫במשך שנים חיכינו מוכנים‬ ‫לקבל אחרים שימצאו את דרכם לשדון-הלם‬ 643 00:51:09,333 --> 00:51:11,041 ‫כדי להראות להם רצון טוב,‬ 644 00:51:12,541 --> 00:51:16,250 ‫מה שהאנשים האלו הוכיחו כשם נרדף לחולשה.‬ 645 00:51:16,333 --> 00:51:17,375 ‫על מה את מדברת?‬ 646 00:51:17,458 --> 00:51:20,291 ‫אני מדברת כמובן על קיפ הקטן והמסכן.‬ 647 00:51:20,375 --> 00:51:21,458 ‫מי זה קיפ הקטן?‬ 648 00:51:24,166 --> 00:51:26,708 ‫הוריו של קיפ הקטן כאן. שאל אותם בעצמך.‬ 649 00:51:28,166 --> 00:51:30,458 ‫בבקשה תגידו לי. מה עשו האנשים האלה?‬ 650 00:51:33,583 --> 00:51:35,166 ‫דברו. ענו לו!‬ 651 00:51:35,833 --> 00:51:38,625 ‫הם לקחו את הבן שלנו.‬ ‫-הם חטפו את קיפ הקטן.‬ 652 00:51:38,708 --> 00:51:42,500 ‫לא. אתם ודאי טועים.‬ ‫אבא שלי לעולם לא יעשה דבר כזה.‬ 653 00:51:42,583 --> 00:51:43,916 ‫ועם זאת הוא עשה את זה.‬ 654 00:51:44,708 --> 00:51:47,666 ‫וזו הסיבה שבבחירות אני הצעתי את עצמי‬ 655 00:51:48,166 --> 00:51:50,458 ‫עם הסיסמה, "שדונים למען שדונים".‬ 656 00:51:51,041 --> 00:51:54,041 ‫אין יותר מסיבות טיפשיות ללא מגננות.‬ 657 00:51:54,125 --> 00:51:56,291 ‫אין יותר רשלנות מופקרת.‬ 658 00:51:57,708 --> 00:51:59,000 ‫אין יותר שירה.‬ 659 00:51:59,500 --> 00:52:03,416 ‫ואיסור מוחלט על ריקוד ספיקלי!‬ 660 00:52:06,458 --> 00:52:07,625 ‫אין יותר אדיבות.‬ 661 00:52:09,250 --> 00:52:10,541 ‫אין יותר שמחה.‬ 662 00:52:13,083 --> 00:52:15,333 ‫אין יותר כריסמס.‬ 663 00:52:15,416 --> 00:52:18,583 ‫שומרים, קחו אותו למגדל!‬ 664 00:52:19,875 --> 00:52:20,750 ‫קדימה.‬ 665 00:52:23,375 --> 00:52:24,375 ‫תן לי את זה.‬ 666 00:52:29,750 --> 00:52:30,916 ‫מיקה.‬ ‫-כן.‬ 667 00:52:31,708 --> 00:52:35,208 ‫כדאי שתברח כל עוד אתה יכול.‬ ‫-לא, אני לא עוזב אותך.‬ 668 00:52:35,291 --> 00:52:37,250 ‫אנו לא יודעים מה מצפה במגדל האפל.‬ 669 00:52:37,333 --> 00:52:39,916 ‫אני לא… רגע, מה יכול להיות שם למעלה?‬ 670 00:52:40,000 --> 00:52:42,916 ‫זה יכול להיות עינוי,‬ ‫כריתת איברים, או אפילו מוות.‬ 671 00:52:43,000 --> 00:52:44,000 ‫מה זה? היי!‬ 672 00:52:44,083 --> 00:52:45,250 ‫ניקולס!‬ ‫-מיקה.‬ 673 00:52:45,333 --> 00:52:46,708 ‫הוא מבריח עכבר!‬ 674 00:52:47,208 --> 00:52:49,250 ‫זוז! אתה לבד עכשיו.‬ 675 00:53:03,750 --> 00:53:05,083 ‫היכנס דרך הדלת הזאת.‬ 676 00:53:15,375 --> 00:53:16,791 ‫לאן אתם לוקחים אותי?‬ 677 00:53:17,583 --> 00:53:18,416 ‫תיכנס.‬ 678 00:53:21,333 --> 00:53:24,541 ‫בבקשה, רק תנו לי למצוא את אבי,‬ ‫הוא יבהיר את כל העניין.‬ 679 00:53:25,125 --> 00:53:26,958 ‫בבקשה, אני אומר את האמת!‬ 680 00:53:29,333 --> 00:53:31,125 ‫"בבקשה, אני אומר את האמת."‬ 681 00:53:34,750 --> 00:53:37,166 ‫אתה לא יודע שום דבר על אמת.‬ 682 00:53:41,125 --> 00:53:42,041 ‫אף אחד לא יודע.‬ 683 00:53:43,833 --> 00:53:45,875 ‫ליבי הבודד הוא ההוכחה.‬ 684 00:53:47,541 --> 00:53:48,500 ‫את שדונית?‬ 685 00:53:48,583 --> 00:53:50,833 ‫לא, איכס. אני פייה.‬ 686 00:53:52,375 --> 00:53:53,250 ‫פיית האמת.‬ 687 00:53:54,875 --> 00:53:57,166 ‫את ודאי משקרת. אין דבר כזה.‬ 688 00:53:57,250 --> 00:54:01,375 ‫אני לא יכולה לשקר.‬ ‫אני פיית האמת. זה יסבך אותי.‬ 689 00:54:02,083 --> 00:54:04,416 ‫וזה ופיצוץ ראשים של אנשים, אבל…‬ 690 00:54:06,041 --> 00:54:07,166 ‫רגע, מה?‬ 691 00:54:10,708 --> 00:54:13,750 ‫טוב, אז אני מכניסה עלה יוליפ לפה של מישהו,‬ 692 00:54:13,833 --> 00:54:16,625 ‫ו-12 שניות לאחר מכן, הוא מתפוצץ.‬ 693 00:54:19,583 --> 00:54:23,500 ‫תראי, אני צריך למצוא את אבא שלי.‬ ‫את יכולה לעזור לי?‬ 694 00:54:23,583 --> 00:54:27,208 ‫אני יכולה, אבל אני לא רוצה.‬ 695 00:54:28,625 --> 00:54:32,833 ‫אמרתי שאני לעולם לא משקרת.‬ ‫ולהציל את אבא שלך לא נשמע מהנה.‬ 696 00:54:34,666 --> 00:54:37,250 ‫מה עם קיפ הקטן? מה את יודעת עליו?‬ 697 00:54:38,250 --> 00:54:39,750 ‫יש לו שם מצחיק.‬ 698 00:54:39,833 --> 00:54:42,583 ‫בני אנוש חטפו אותו…‬ ‫-לא, זו אי הבנה אחת גדולה.‬ 699 00:54:42,666 --> 00:54:45,291 ‫אם אמצא את אבא שלי,‬ ‫אני בטוח שהוא יסביר הכול.‬ 700 00:54:45,375 --> 00:54:48,208 ‫איזה רעיון משעמם. מזל שאנחנו נעולים כאן.‬ 701 00:54:48,791 --> 00:54:51,083 ‫כן. תחזיק את זה.‬ ‫-מה?‬ 702 00:54:53,541 --> 00:54:55,458 ‫אני קוראת להם זיקוקים.‬ 703 00:54:55,541 --> 00:54:58,916 ‫לא עוצמתיים כמו יוליפ,‬ ‫אבל מספיק מזיקים בידיים הנכונות.‬ 704 00:54:59,000 --> 00:55:01,083 ‫למה עשית את זה?‬ ‫-כי הערת את הטרול.‬ 705 00:55:01,166 --> 00:55:02,250 ‫איזה טרול?‬ 706 00:55:03,000 --> 00:55:04,375 ‫זה שעומד מאחוריך.‬ 707 00:55:25,458 --> 00:55:28,000 ‫אני ממליצה שתמעך את הראש עד שיתפוצץ,‬ 708 00:55:28,083 --> 00:55:31,333 ‫תמצוץ את כל החלקים העסיסיים‬ ‫ואז תתקדם מטה לעבר הבהונות.‬ 709 00:55:32,291 --> 00:55:33,500 ‫את מטורפת?‬ 710 00:55:33,583 --> 00:55:35,375 ‫אני מצטערת. זה פשוט יוצא.‬ 711 00:55:36,625 --> 00:55:38,125 ‫את יכולה לעזור לי, בבקשה?‬ 712 00:55:39,375 --> 00:55:41,166 ‫חשבתי שאת חייבת לומר את האמת.‬ 713 00:55:42,500 --> 00:55:46,166 ‫נותר לי עלה יוליפ אחד,‬ ‫אבל אני שומרת אותו למקרה מיוחד.‬ 714 00:55:46,250 --> 00:55:48,416 ‫זה מיוחד. אני נאכל!‬ 715 00:55:49,583 --> 00:55:50,791 ‫אוקיי, בסדר.‬ 716 00:56:00,500 --> 00:56:01,625 ‫תפוס את זה!‬ 717 00:56:02,833 --> 00:56:04,166 ‫תדחוף אותו לפה שלו!‬ 718 00:56:14,916 --> 00:56:20,375 ‫תשע, שמונה, שבע, שש…‬ 719 00:56:20,875 --> 00:56:21,708 ‫תן לי יד.‬ 720 00:56:23,916 --> 00:56:25,625 ‫שלוש, שתיים…‬ 721 00:56:31,208 --> 00:56:32,041 ‫אנחנו עפים!‬ 722 00:56:32,125 --> 00:56:34,791 ‫יותר כמו לא נופלים. נחשפת לקסם לאחרונה?‬ 723 00:56:34,875 --> 00:56:36,625 ‫דרימוויק, אבל אני לא בטוח מה זה.‬ 724 00:56:36,708 --> 00:56:38,791 ‫דרימוויק הוא סוג משעמם של קסם שדונים.‬ 725 00:56:38,875 --> 00:56:40,833 ‫זה עובד רק אם חושבים על משהו טוב.‬ 726 00:56:40,916 --> 00:56:44,583 ‫חשבתי על אנשים ודברים שאני אוהב,‬ ‫אימא שלי, אבא שלי ומיקה.‬ 727 00:56:44,666 --> 00:56:46,500 ‫מי זה מיקה?‬ ‫-הוא החבר העכבר שלי.‬ 728 00:56:46,583 --> 00:56:49,125 ‫כיף! אף פעם לא פוצצתי עכבר.‬ 729 00:56:50,958 --> 00:56:53,958 ‫מה קורה עכשיו?‬ ‫-נראה לי שקלקלתי את הרגע.‬ 730 00:56:54,041 --> 00:56:57,333 ‫אני מדמיין רק דברים יפים.‬ ‫-אני רק חושבת על עכבר מת.‬ 731 00:56:57,416 --> 00:56:59,375 ‫עכשיו גם אני מדמיין את זה!‬ 732 00:57:05,041 --> 00:57:07,333 ‫איפה הם?‬ 733 00:57:07,416 --> 00:57:09,666 ‫תתקדמו מהר!‬ ‫-זוזו!‬ 734 00:57:09,750 --> 00:57:11,333 ‫תזדרזו.‬ ‫-זוזו מהדרך.‬ 735 00:57:11,416 --> 00:57:12,583 ‫מישהו ראה אותם?‬ 736 00:57:13,083 --> 00:57:14,333 ‫בוא.‬ ‫-למה?‬ 737 00:57:14,416 --> 00:57:17,666 ‫איפה הם?‬ ‫-יו-הו! היי! אנחנו פה למעלה!‬ 738 00:57:17,750 --> 00:57:20,750 ‫מה את עושה?‬ ‫-על הגג. הנה הם.‬ 739 00:57:21,875 --> 00:57:25,458 ‫לא! מה דעתך לא להגיד כלום?‬ ‫-הלוואי שיכולתי.‬ 740 00:57:26,541 --> 00:57:30,125 ‫אתה יודע כמה אנשים‬ ‫מעוניינים בחברה שתמיד דוברת אמת?‬ 741 00:57:30,625 --> 00:57:33,791 ‫לא הרבה?‬ ‫-לא בכלל, ילד אנושי.‬ 742 00:57:35,041 --> 00:57:38,625 ‫תשמע, אני לא יכולה להמשיך‬ ‫לקרוא לך ילד אנושי,‬ 743 00:57:38,708 --> 00:57:42,041 ‫אפילו שאתה דוגמה ממש מושלמת של אחד.‬ 744 00:57:42,125 --> 00:57:46,541 ‫ובכנות, אני לא במצב‬ ‫להפנות את הגב לחבר פוטנציאלי.‬ 745 00:57:46,625 --> 00:57:49,208 ‫אז חבר חדש, איך לקרוא לך?‬ 746 00:57:49,291 --> 00:57:53,708 ‫אימא שלי נהגה לקרוא לי כריסמס,‬ ‫אבל כולם קוראים לי ניקולס.‬ 747 00:57:54,750 --> 00:57:58,041 ‫לסיכום, בני אנוש הם חיות מסוכנות‬ 748 00:57:58,125 --> 00:57:59,750 ‫ואסור לסמוך עליהם.‬ 749 00:58:00,541 --> 00:58:03,750 ‫אז מה נעשה אם נראה בן אנוש?‬ 750 00:58:05,333 --> 00:58:06,750 ‫נכון מאוד.‬ 751 00:58:11,250 --> 00:58:13,500 ‫בבקשה, את חייבת לעזור לי לברוח.‬ 752 00:58:13,583 --> 00:58:15,333 ‫למען האמת, את לא.‬ 753 00:58:15,916 --> 00:58:19,916 ‫אני מחויבת להגן על תלמידיי ממי שיפגע בהם,‬ 754 00:58:20,000 --> 00:58:21,791 ‫כמו בני האדם שחטפו את קיפ הקטן.‬ 755 00:58:23,125 --> 00:58:23,958 ‫לא, בבקשה.‬ 756 00:58:24,625 --> 00:58:26,000 ‫אם תעזרי לי לברוח,‬ 757 00:58:26,750 --> 00:58:29,916 ‫אני אמצא את קיפ הקטן‬ ‫ואחזיר אותו לשדון-הלם.‬ 758 00:58:30,000 --> 00:58:33,250 ‫פתחו את הדלת.‬ ‫-בבקשה. אני דובר אמת.‬ 759 00:58:35,208 --> 00:58:38,166 ‫לפתוח! זו פקודה!‬ 760 00:58:39,750 --> 00:58:40,791 ‫לך אחורה!‬ ‫-למה?‬ 761 00:58:42,208 --> 00:58:43,041 ‫מהר!‬ 762 00:58:46,083 --> 00:58:47,833 ‫קדימה! תמצא את קיפ הקטן!‬ 763 00:58:55,708 --> 00:58:56,583 ‫זהו זה.‬ 764 00:58:57,625 --> 00:58:58,958 ‫יש כאן בני אנוש?‬ 765 00:59:02,000 --> 00:59:03,000 ‫אני יכולה לצאת?‬ 766 00:59:07,000 --> 00:59:09,166 ‫מה איתך? אתה אנושי?‬ ‫-לא.‬ 767 00:59:11,000 --> 00:59:11,833 ‫סיימנו פה.‬ 768 00:59:16,125 --> 00:59:17,875 ‫חפשו בכל הבתים!‬ 769 00:59:21,583 --> 00:59:22,416 ‫מכאן.‬ 770 00:59:25,250 --> 00:59:26,291 ‫ניקולס.‬ 771 00:59:26,375 --> 00:59:28,500 ‫זה בסדר. אני מכיר את אייל הצפון הזה.‬ 772 00:59:29,791 --> 00:59:32,500 ‫תודה, נוש. היי, חבר. גם אני התגעגעתי אליך.‬ 773 00:59:33,041 --> 00:59:35,041 ‫הנה הם!‬ ‫-אוי, לא.‬ 774 00:59:35,125 --> 00:59:36,416 ‫מצאנו אותם!‬ ‫-צריך לזוז.‬ 775 00:59:36,500 --> 00:59:37,833 ‫אל תתנו להם לברוח!‬ 776 00:59:37,916 --> 00:59:39,291 ‫תחזיקי!‬ ‫-קדימה, זוזו!‬ 777 00:59:40,875 --> 00:59:43,500 ‫קדימה, בליצן.‬ ‫-זוזי, ילדה.‬ 778 00:59:44,125 --> 00:59:45,666 ‫בהצלחה, נקניקייה מסריחה!‬ 779 00:59:45,750 --> 00:59:47,500 ‫ניקולס. פה למעלה!‬ 780 00:59:48,458 --> 00:59:49,291 ‫מיקה!‬ 781 00:59:52,208 --> 00:59:55,000 ‫מיקה, התגעגעתי אליך.‬ ‫-התגעגעתי אליך בכל ליבי.‬ 782 00:59:55,083 --> 00:59:56,958 ‫מיקה, תכיר את פיית האמת.‬ ‫-סליחה, מי?‬ 783 00:59:57,041 --> 01:00:00,125 ‫לא! אל תיתנו לו לברוח!‬ 784 01:00:04,208 --> 01:00:05,500 ‫קצת גדולה בשביל פייה.‬ 785 01:00:05,583 --> 01:00:07,375 ‫סליחה?‬ ‫-חבר'ה, לא עכשיו.‬ 786 01:00:07,458 --> 01:00:08,875 ‫מי הטמבלית? עוד חברה חדשה?‬ 787 01:00:16,083 --> 01:00:16,916 ‫תעצרו אותו!‬ 788 01:00:17,666 --> 01:00:19,000 ‫בליצן, מכאן.‬ 789 01:00:19,625 --> 01:00:21,791 ‫לא, הוא תפס אותי!‬ ‫-תתכופפו!‬ 790 01:00:23,500 --> 01:00:25,291 ‫נפטרנו ממנו!‬ ‫-כמעט הגענו.‬ 791 01:00:25,916 --> 01:00:27,833 ‫אוי לא.‬ ‫-תפסנו אתכם עכשיו.‬ 792 01:00:27,916 --> 01:00:29,666 ‫רדו!‬ ‫-רדו!‬ 793 01:00:30,250 --> 01:00:31,500 ‫הקפנו אותם.‬ 794 01:00:31,583 --> 01:00:32,500 ‫תיצרו מעגל.‬ 795 01:00:35,000 --> 01:00:36,833 ‫הם בכל מקום.‬ ‫-זהו זה, בחורים.‬ 796 01:00:36,916 --> 01:00:39,333 ‫הדקו את החבל!‬ ‫-רדו, עכשיו!‬ 797 01:00:40,875 --> 01:00:43,708 ‫אין להם מושג כמה מתיש הכוח הזה.‬ 798 01:00:44,416 --> 01:00:45,250 ‫עצרי.‬ 799 01:00:46,666 --> 01:00:47,500 ‫כן?‬ 800 01:00:48,208 --> 01:00:49,625 ‫הם תופסים אותו?‬ 801 01:00:49,708 --> 01:00:51,666 ‫סליחה?‬ ‫-הוא ימות?‬ 802 01:00:51,750 --> 01:00:55,916 ‫תפסיקי עכשיו אם זה יקרה. תפסיקי עכשיו.‬ ‫-לא נעמוד בזה.‬ 803 01:00:56,416 --> 01:00:57,833 ‫אתם כן יכולים.‬ 804 01:00:57,916 --> 01:01:03,416 ‫אתם יכולים להתמודד עם כל דבר‬ ‫כי כבר התמודדתם עם הכול.‬ 805 01:01:08,250 --> 01:01:10,750 ‫ניקולס היה מוקף.‬ 806 01:01:10,833 --> 01:01:15,208 ‫בכל כיוון שהם הסתכלו,‬ ‫שדונים חסמו את נתיב בריחתם.‬ 807 01:01:16,291 --> 01:01:17,875 ‫אני לא יכול להיתפס שוב.‬ 808 01:01:17,958 --> 01:01:20,250 ‫למזלך, יש לי עוד תכסיסים בשרוול.‬ 809 01:01:20,333 --> 01:01:22,708 ‫הכוונה לחומרי נפץ מאולתרים שהכנתי בעצמי.‬ 810 01:01:22,791 --> 01:01:24,583 ‫רגע, מה?‬ ‫-נו, תפסו אותם!‬ 811 01:01:29,041 --> 01:01:30,625 ‫מיקה, סתום אוזניים.‬ ‫-למה?‬ 812 01:01:32,625 --> 01:01:33,458 ‫תתכופפו!‬ 813 01:01:34,666 --> 01:01:38,208 ‫בליצן, רוץ!‬ ‫-היי, זהירות! הם שם!‬ 814 01:01:40,958 --> 01:01:43,750 ‫השערים! סגרו את השערים!‬ ‫-כן, אימא וודול.‬ 815 01:01:46,291 --> 01:01:47,958 ‫עצרו!‬ ‫-אנחנו לא נספיק.‬ 816 01:01:50,375 --> 01:01:51,250 ‫מה את עושה?‬ 817 01:01:54,041 --> 01:01:55,666 ‫אני אחזיק את השער. תברחו.‬ 818 01:01:55,750 --> 01:01:57,833 ‫לא אוכל לעזוב בלעדייך.‬ ‫-ממש אפשר.‬ 819 01:01:57,916 --> 01:01:59,750 ‫זוזו!‬ ‫-קדימה.‬ 820 01:01:59,833 --> 01:02:02,041 ‫כדאי שתלך. זה יהיה רועש.‬ 821 01:02:04,333 --> 01:02:05,291 ‫תתפסו אותם!‬ 822 01:02:05,375 --> 01:02:08,375 ‫לך! תמצא את אבא שלך.‬ 823 01:02:10,041 --> 01:02:11,250 ‫זה עומד להתפוצץ!‬ 824 01:02:22,583 --> 01:02:24,916 ‫קדימה, בליצן.‬ ‫-אל תיתנו לו לברוח!‬ 825 01:02:25,666 --> 01:02:27,416 ‫תחזירו אותו, טיפשים שכמוכם!‬ 826 01:02:27,500 --> 01:02:29,000 ‫מה אתם עושים?‬ 827 01:02:45,291 --> 01:02:48,125 ‫כל היום שלושת החברים חיפשו‬ 828 01:02:49,041 --> 01:02:54,916 ‫בהרים, בנחלים ובאגמים שקפאו לחלוטין.‬ 829 01:02:57,208 --> 01:02:59,791 ‫איפשהו בשממה העצומה,‬ 830 01:03:00,708 --> 01:03:03,333 ‫ניקולס קיווה למצוא את אביו‬ 831 01:03:04,708 --> 01:03:06,416 ‫ולפתור את התעלומה…‬ 832 01:03:06,500 --> 01:03:09,125 ‫וואו, בליצן.‬ ‫-…של השדון הצעיר האבוד.‬ 833 01:03:14,708 --> 01:03:15,541 ‫עשן.‬ 834 01:03:32,875 --> 01:03:34,250 ‫היי, מיקה.‬ ‫-כן.‬ 835 01:03:34,333 --> 01:03:37,500 ‫תראה.‬ ‫-חוט. יש לך מושג לאן הוא מוביל?‬ 836 01:03:37,583 --> 01:03:40,208 ‫לא, אבל זה חייב להוביל לאן שהוא.‬ 837 01:03:41,208 --> 01:03:42,500 ‫זה מרגיע.‬ 838 01:04:07,625 --> 01:04:08,458 ‫קיפ הקטן.‬ 839 01:04:18,833 --> 01:04:21,416 ‫אני יודע שאתה פוחד. גם אני פוחד.‬ 840 01:04:23,916 --> 01:04:24,916 ‫אני פה כדי לעזור.‬ 841 01:04:40,000 --> 01:04:42,500 ‫התפיסה הכי קלה שעשיתי.‬ ‫-אני יודע.‬ 842 01:04:42,583 --> 01:04:44,375 ‫ממש כמו לתפוס ארנב?‬ 843 01:04:46,000 --> 01:04:47,208 ‫יש פה הרבה ציפורים.‬ 844 01:04:48,083 --> 01:04:49,208 ‫הוא מהיר.‬ 845 01:04:49,291 --> 01:04:50,125 ‫אני רק אומר.‬ 846 01:04:52,208 --> 01:04:54,083 ‫אני מניח שכולכם טעמתם ארנב.‬ 847 01:04:54,166 --> 01:04:56,500 ‫תלוי איזו הבטחה אתה רוצה לקיים,‬ 848 01:04:57,125 --> 01:05:01,166 ‫זו שהבטחת למלך שלך או זו שהבטחת לבנך.‬ 849 01:05:04,666 --> 01:05:05,750 ‫זה יקרה בקרוב.‬ 850 01:05:06,375 --> 01:05:07,875 ‫כדאי שתשתוק או…‬ 851 01:05:10,083 --> 01:05:13,833 ‫אל תזיז שריר.‬ 852 01:05:15,166 --> 01:05:16,041 ‫מי אתה?‬ 853 01:05:17,250 --> 01:05:18,833 ‫תגיד לי או שאתה מת.‬ 854 01:05:19,625 --> 01:05:23,000 ‫רק הלכתי לאיבוד ביער. אני לא רוצה צרות.‬ 855 01:05:23,083 --> 01:05:27,500 ‫אתה זומם משהו.‬ ‫תגיד לי מה, או שאירה חץ דרכך.‬ 856 01:05:27,583 --> 01:05:29,583 ‫היי, מה קורה פה?‬ 857 01:05:29,666 --> 01:05:31,708 ‫מצאתי את הילד הזה מסתובב.‬ 858 01:05:31,791 --> 01:05:33,000 ‫מה אתה עושה פה, ילד?‬ 859 01:05:34,291 --> 01:05:35,125 ‫מי אתה?‬ 860 01:05:35,208 --> 01:05:37,666 ‫מה אתה עושה פה?‬ ‫-מי אתה, ילד?‬ 861 01:05:38,416 --> 01:05:39,541 ‫אתה הבן של ג'ואל.‬ 862 01:05:39,625 --> 01:05:41,791 ‫אבא שלי. איפה הוא?‬ 863 01:05:41,875 --> 01:05:42,708 ‫ניקולס?‬ 864 01:05:44,583 --> 01:05:45,416 ‫זה אתה?‬ 865 01:05:46,708 --> 01:05:50,666 ‫אבא.‬ 866 01:05:51,583 --> 01:05:52,708 ‫מה אתה עושה כאן?‬ 867 01:05:53,333 --> 01:05:54,708 ‫באתי לחפש אותך.‬ 868 01:05:58,958 --> 01:06:00,666 ‫לא אמרת לי שתחטוף שדון.‬ 869 01:06:02,083 --> 01:06:04,041 ‫אמרת שתמצא הוכחה לשדון-הלם.‬ 870 01:06:04,750 --> 01:06:09,166 ‫כן, איזו הוכחה תהיה טובה יותר משדון אמיתי?‬ 871 01:06:09,916 --> 01:06:14,416 ‫הם בטח הכריחו אותך לעשות זאת, אבא.‬ ‫בבקשה תגיד לי שזה מה שקרה.‬ 872 01:06:14,500 --> 01:06:17,041 ‫זה לטובתנו, ניקולס.‬ ‫-לא.‬ 873 01:06:19,375 --> 01:06:23,125 ‫המלך ביקש תקווה. איך זה מסמל תקווה?‬ 874 01:06:25,458 --> 01:06:27,500 ‫נוכל להחזיר את השדון לשדון-הלם.‬ 875 01:06:29,458 --> 01:06:30,458 ‫בחזרה לבית שלו.‬ 876 01:06:31,333 --> 01:06:32,833 ‫השדונים ישמחו.‬ 877 01:06:33,583 --> 01:06:36,875 ‫אולי הם אפילו יעניקו לך פרס. לכולכם.‬ 878 01:06:40,333 --> 01:06:42,458 ‫עדיף להיות טוב מאשר להיות עשיר, אבא.‬ 879 01:06:43,541 --> 01:06:44,791 ‫יותר מכל דבר.‬ 880 01:06:46,791 --> 01:06:50,958 ‫ואם שכחת את זה, שכחת את אימא.‬ 881 01:06:54,458 --> 01:06:56,125 ‫אני אשחרר אותך, קיפ.‬ 882 01:07:00,416 --> 01:07:02,208 ‫ג'ואל, זוז מהדרך.‬ ‫-הוא הבן שלי.‬ 883 01:07:02,291 --> 01:07:04,625 ‫הוא מנסה לעזור לשדון לברוח.‬ 884 01:07:06,791 --> 01:07:09,000 ‫אז נקשור גם אותו.‬ ‫-אבא.‬ 885 01:07:09,083 --> 01:07:11,333 ‫כל כך חזק שלא יוכל לברוח.‬ ‫-אבא!‬ 886 01:07:11,416 --> 01:07:12,250 ‫שקט!‬ 887 01:07:15,083 --> 01:07:17,208 ‫אוקיי, בסדר. תקשרו אותו.‬ 888 01:07:18,458 --> 01:07:22,125 ‫תקשרו גם את אייל הצפון.‬ ‫-אבא, מה? אבא!‬ 889 01:07:23,083 --> 01:07:26,375 ‫אבא, בבקשה.‬ 890 01:07:27,583 --> 01:07:28,666 ‫אבא!‬ 891 01:07:32,666 --> 01:07:33,916 ‫בליצן!‬ ‫-תירגע.‬ 892 01:07:34,000 --> 01:07:35,375 ‫לאט לאט.‬ ‫-תעזבו אותו!‬ 893 01:07:35,458 --> 01:07:37,041 ‫תפוס אותו. תחזיק.‬ 894 01:07:41,875 --> 01:07:44,375 ‫תפגע בחבר שלי, ואנשוך לך את העין.‬ 895 01:07:46,250 --> 01:07:48,750 ‫עשית את זה. גרמת לו לדבר.‬ 896 01:07:48,833 --> 01:07:51,416 ‫כן. הוא הצליח. הוא מדהים.‬ 897 01:07:53,666 --> 01:07:57,083 ‫אל תסתכל עליי ככה, בן. אני עושה את המיטב.‬ 898 01:07:57,750 --> 01:07:58,833 ‫זה המיטב שלך?‬ 899 01:07:59,750 --> 01:08:00,708 ‫אני אהיה כן.‬ 900 01:08:00,791 --> 01:08:03,416 ‫אפשר לשפוט אופי של אדם אם כשפוגשים אותו,‬ 901 01:08:03,500 --> 01:08:05,583 ‫הוא מנסה להרוג אותך עם…‬ ‫-שקט, מיקה.‬ 902 01:08:05,666 --> 01:08:06,500 ‫גרזן.‬ 903 01:08:37,750 --> 01:08:40,375 ‫תירגע.‬ ‫-מה אתה עושה?‬ 904 01:08:42,625 --> 01:08:46,458 ‫אתה בא אחריי.‬ ‫-לא. למה שנעשה את זה?‬ 905 01:08:46,541 --> 01:08:47,833 ‫היי, ניקולס!‬ 906 01:08:56,250 --> 01:08:59,791 ‫זה היה רעיון נוראי מצדך לבוא הנה,‬ ‫לברוח, כל זה.‬ 907 01:09:00,458 --> 01:09:04,083 ‫אבל אתה בני, ואני בצד שלך לא משנה מה.‬ 908 01:09:04,750 --> 01:09:05,958 ‫למה אתה מחייך?‬ 909 01:09:06,833 --> 01:09:08,875 ‫יש בך טוב בכל זאת.‬ 910 01:09:13,500 --> 01:09:14,750 ‫קדימה, קיפ הקטן.‬ 911 01:09:24,000 --> 01:09:25,041 ‫זאת התוכנית.‬ 912 01:09:25,125 --> 01:09:27,666 ‫תיקח את אייל הצפון‬ ‫ותחזיר את קיפ לשדון-הלם.‬ 913 01:09:27,750 --> 01:09:31,000 ‫תמשיך דרומה ואל תעצור עד שתגיע לבקתה.‬ 914 01:09:31,875 --> 01:09:34,333 ‫הם בורחים.‬ ‫-לך!‬ 915 01:09:34,416 --> 01:09:35,666 ‫הם בורחים!‬ 916 01:09:36,375 --> 01:09:37,958 ‫קומו! תתעוררו, חברים!‬ ‫-ניקולס.‬ 917 01:09:38,041 --> 01:09:39,833 ‫מהר, ג'ואל!‬ ‫-לך, בן!‬ 918 01:09:39,916 --> 01:09:41,583 ‫לא בלעדיך.‬ ‫-מהר!‬ 919 01:09:41,666 --> 01:09:45,000 ‫כולם לקום! קדימה! זוזו!‬ 920 01:09:45,083 --> 01:09:47,250 ‫הם בורחים.‬ ‫-הם לקחו את השדון.‬ 921 01:09:47,333 --> 01:09:49,208 ‫ג'ואל! ניקולס!‬ 922 01:09:49,291 --> 01:09:50,833 ‫הפעם לא אפספס!‬ 923 01:09:52,291 --> 01:09:53,750 ‫מהר יותר, בליצן. מהר!‬ 924 01:09:57,625 --> 01:09:59,208 ‫תתקרבו!‬ 925 01:10:00,958 --> 01:10:02,958 ‫ג'ואל, הייתה לנו עסקה!‬ 926 01:10:09,750 --> 01:10:11,708 ‫אל תתנו להם לברוח!‬ 927 01:10:12,833 --> 01:10:14,083 ‫הם בורחים!‬ 928 01:10:15,250 --> 01:10:17,541 ‫רוצו! ג'ואל!‬ 929 01:10:18,916 --> 01:10:20,708 ‫אנחנו חייבים למהר!‬ 930 01:10:26,416 --> 01:10:28,416 ‫אנחנו לא זזים מהר מספיק, בליצן!‬ 931 01:10:36,791 --> 01:10:38,416 ‫ניקולס, שם בהמשך!‬ 932 01:10:55,250 --> 01:10:58,000 ‫קדימה, בליצן! יש בך קסם!‬ 933 01:10:59,250 --> 01:11:01,958 ‫זהו זה, חבר! אתה עושה את זה!‬ 934 01:11:04,458 --> 01:11:05,916 ‫אני מכביד עליכם!‬ 935 01:11:06,000 --> 01:11:08,833 ‫אנחנו קרובים. קדימה, בליצן!‬ 936 01:11:10,875 --> 01:11:13,750 ‫בבקשה, תעוף, בליצן! תעוף!‬ 937 01:11:16,375 --> 01:11:18,625 ‫לא, אבא!‬ ‫-אני אוהב אותך, ניקולס.‬ 938 01:11:18,708 --> 01:11:21,125 ‫לא, אבא!‬ ‫-יש בך כל כך הרבה טוב-לב.‬ 939 01:11:21,208 --> 01:11:22,791 ‫זה טוב יותר מהכול.‬ 940 01:11:22,875 --> 01:11:24,000 ‫לא, אבא!‬ 941 01:11:33,958 --> 01:11:36,625 ‫אבא, לא! אבא!‬ 942 01:11:37,250 --> 01:11:38,375 ‫אבא, בבקשה!‬ 943 01:11:38,458 --> 01:11:42,666 ‫אבא, לא!‬ 944 01:11:42,750 --> 01:11:46,000 ‫אבא!‬ 945 01:12:08,750 --> 01:12:12,833 ‫זה הסיפור הכי גרוע ששמעתי בחיי.‬ ‫-ובכן, לא סיימתי.‬ 946 01:12:12,916 --> 01:12:15,458 ‫אין סיכוי שתגיעי לסוף טוב מכאן.‬ 947 01:12:15,541 --> 01:12:16,833 ‫אני לא חייבת.‬ 948 01:12:16,916 --> 01:12:20,833 ‫האושר אינו בגדר חובה‬ ‫ושום דבר לא באמת מסתיים.‬ 949 01:12:21,333 --> 01:12:24,083 ‫טוב, חג מולד שמח, כולם.‬ 950 01:12:24,166 --> 01:12:25,500 ‫אבל, דודה רות'?‬ 951 01:12:26,583 --> 01:12:27,833 ‫מה קרה, מופט?‬ 952 01:12:29,250 --> 01:12:30,625 ‫ניקולס המסכן.‬ 953 01:12:33,375 --> 01:12:38,625 ‫אני יודעת. הכאב שהוא חש היה עצום.‬ 954 01:12:46,208 --> 01:12:49,333 ‫יגון הוא המחיר שאנחנו משלמים על אהבה,‬ 955 01:12:51,208 --> 01:12:54,916 ‫וזה שווה את זה פי כמה וכמה.‬ 956 01:13:03,500 --> 01:13:04,333 ‫ניקולס…‬ 957 01:13:07,041 --> 01:13:08,000 ‫אני כל כך מצטער.‬ 958 01:13:10,958 --> 01:13:15,208 ‫אבל עכשיו הגיע הזמן שניקולס יתקן את המצב‬ 959 01:13:16,625 --> 01:13:22,333 ‫ויחזיר את קיפ הקטן הביתה לשדון-הלם.‬ 960 01:13:45,166 --> 01:13:46,000 ‫תקשיב.‬ 961 01:13:47,875 --> 01:13:52,458 ‫אני יודע שאתה חושב שאבא שלי היה בן אדם רע,‬ ‫אבל הוא היה גם טוב.‬ 962 01:13:55,250 --> 01:13:56,625 ‫בני אנוש הם מסובכים.‬ 963 01:14:03,416 --> 01:14:06,958 ‫ניקולס מצא את הרחובות של שדון-הלם נטושים.‬ 964 01:14:07,625 --> 01:14:09,375 ‫אף שדון באופק.‬ 965 01:14:12,208 --> 01:14:16,625 ‫אימא הרקס, על פשעים נתעבים נגד עם השדונים,‬ 966 01:14:16,708 --> 01:14:19,375 ‫את מגורשת בזאת לנצח.‬ 967 01:14:19,458 --> 01:14:20,708 ‫תוכלי להעניש אותנו,‬ 968 01:14:20,791 --> 01:14:26,333 ‫אך לעולם לא תוכלי לקחת‬ ‫את האדמה עליה אנו עומדים.‬ 969 01:14:34,791 --> 01:14:36,375 ‫זה הבית שלנו.‬ 970 01:14:36,458 --> 01:14:37,583 ‫מספיק!‬ 971 01:14:38,958 --> 01:14:41,458 ‫מגורשים! כולכם מגורשים.‬ 972 01:14:41,541 --> 01:14:42,916 ‫את לא יכולה לעשות זאת.‬ 973 01:14:43,000 --> 01:14:44,333 ‫הרגע עשיתי זאת.‬ 974 01:14:44,416 --> 01:14:49,166 ‫לא תוכלו להישאר כאן‬ ‫ולאיים על ביטחוננו, להפריע לחיינו.‬ 975 01:14:50,875 --> 01:14:54,708 ‫האם כבר שכחנו‬ ‫את הלקחים של קיפ הקטן והמסכן?‬ 976 01:14:56,166 --> 01:14:58,000 ‫למה שלא תשאלי אותו בעצמך?‬ 977 01:15:29,250 --> 01:15:32,166 ‫אני לא אשא נאום ארוך.‬ 978 01:15:40,625 --> 01:15:42,291 ‫טוב, אני מניח שזהו זה.‬ 979 01:15:44,291 --> 01:15:46,208 ‫אם קיפ הקטן חי…‬ 980 01:15:48,541 --> 01:15:49,541 ‫אז…‬ 981 01:15:51,041 --> 01:15:52,458 ‫התקווה חיה.‬ 982 01:15:58,500 --> 01:15:59,333 ‫רגע.‬ 983 01:16:00,875 --> 01:16:02,583 ‫הניחו אותו. החזירו אותו.‬ 984 01:16:06,125 --> 01:16:07,291 ‫הידד לקיפ!‬ 985 01:16:07,375 --> 01:16:09,916 ‫להסתגל. עלינו להסתגל.‬ 986 01:16:10,000 --> 01:16:12,625 ‫חכו! אני מצווה עליכם! ‬ 987 01:16:40,791 --> 01:16:43,875 ‫מה הוא אמר?‬ ‫-כלום בינתיים. הוא רק דפק.‬ 988 01:16:45,625 --> 01:16:46,958 ‫זה עדיין מרגש.‬ 989 01:16:57,208 --> 01:16:58,041 ‫מה זה?‬ 990 01:17:03,875 --> 01:17:05,708 ‫התינוק שלי!‬ 991 01:17:11,708 --> 01:17:13,083 ‫אני מצטער, אימא.‬ 992 01:17:13,166 --> 01:17:16,375 ‫כן, נדבר על זה כשאבא שלך יגיע הביתה.‬ 993 01:17:23,166 --> 01:17:24,500 ‫מצאת את אבא שלך, נכון?‬ 994 01:17:29,208 --> 01:17:30,041 ‫תקשיב.‬ 995 01:17:31,291 --> 01:17:35,708 ‫הדבר היחיד בחיים שהוא פשוט וברור הוא האמת.‬ 996 01:17:37,375 --> 01:17:38,750 ‫אבל היא יכולה להכאיב.‬ 997 01:17:42,750 --> 01:17:44,166 ‫הכאב הזה יחלוף אי פעם?‬ 998 01:17:46,666 --> 01:17:47,500 ‫לא.‬ 999 01:17:49,291 --> 01:17:50,708 ‫לא יכולת לשקר פעם אחת?‬ 1000 01:17:51,333 --> 01:17:54,000 ‫אבל לומדים לחיות עם זה.‬ 1001 01:17:54,666 --> 01:17:56,750 ‫ומתחזקים בזכות זה.‬ 1002 01:17:57,708 --> 01:17:58,958 ‫וזו האמת.‬ 1003 01:18:05,375 --> 01:18:08,750 ‫אני לא לגמרי מבין איך עשית את זה.‬ 1004 01:18:09,541 --> 01:18:11,291 ‫תסביר לי מההתחל…‬ 1005 01:18:12,250 --> 01:18:13,458 ‫הצלת את הבן שלנו.‬ 1006 01:18:14,458 --> 01:18:17,375 ‫כל אחד יכול היה לעשות זאת.‬ ‫-אבל רק אתה עשית את זה.‬ 1007 01:18:17,458 --> 01:18:19,250 ‫אל תהיה גיבור. קח את הקרדיט.‬ 1008 01:18:19,333 --> 01:18:21,291 ‫אנחנו יצרני סביבונים פשוטים.‬ 1009 01:18:21,375 --> 01:18:22,458 ‫הוא מצטנע.‬ 1010 01:18:22,541 --> 01:18:24,500 ‫הסביבונים שלהם יסובבו לך את הראש.‬ 1011 01:18:25,000 --> 01:18:26,166 ‫כאות להערכתנו,‬ 1012 01:18:26,250 --> 01:18:29,291 ‫ברצוננו להציע לך מבחר‬ ‫ממוצרינו הטובים ביותר.‬ 1013 01:18:33,375 --> 01:18:34,666 ‫היה לי רק צעצוע אחד.‬ 1014 01:18:37,708 --> 01:18:38,958 ‫זו הייתה בובת לפת.‬ 1015 01:18:39,666 --> 01:18:42,333 ‫אימא שלי הכינה לי אותה.‬ ‫-סיפור עצוב מאוד.‬ 1016 01:18:43,041 --> 01:18:45,208 ‫הוא אכל אותה.‬ ‫-לכולנו יש חרטות.‬ 1017 01:18:45,291 --> 01:18:46,416 ‫רק צעצוע אחד.‬ 1018 01:18:47,166 --> 01:18:49,791 ‫המשחק איתה גרם לי להרגיש מאושר ואהוב.‬ 1019 01:18:50,791 --> 01:18:52,750 ‫זה יותר ממה שכל ילד צריך.‬ 1020 01:18:58,458 --> 01:19:00,291 ‫רגע.‬ ‫-מה קרה?‬ 1021 01:19:00,916 --> 01:19:03,250 ‫אתם יכולים להכין עוד? עוד הרבה?‬ 1022 01:19:03,333 --> 01:19:04,875 ‫בטח, אבל…‬ ‫-אצטרך את כל מה שיש.‬ 1023 01:19:04,958 --> 01:19:07,250 ‫דברים מבריקים, קוביות, צעצועים שזזים.‬ 1024 01:19:07,750 --> 01:19:11,875 ‫ואצטרך לשאול גם את הווילון הזה.‬ ‫-יכול להיות שאתה חוטף עוד שדון?‬ 1025 01:19:11,958 --> 01:19:15,541 ‫לא. יותר מזה. הרבה יותר.‬ ‫-אנחנו פותחים חנות וילונות?‬ 1026 01:19:16,041 --> 01:19:18,458 ‫טוב. קדימה.‬ ‫-אין לנו הרבה זמן!‬ 1027 01:19:18,541 --> 01:19:22,791 ‫ולי אין הרבה גבינה.‬ ‫-אז למה לא אמרת? אני מייצרת בעצמי.‬ 1028 01:19:22,875 --> 01:19:23,916 ‫תתחתני איתי.‬ 1029 01:19:50,583 --> 01:19:53,125 ‫זה בסדר, כולם. אני מפעיל את הגלגל.‬ 1030 01:20:02,916 --> 01:20:04,625 ‫והגלגל בצד.‬ 1031 01:20:07,625 --> 01:20:09,625 ‫תודה. זה מושלם.‬ ‫-תביא את הגלגלים.‬ 1032 01:20:09,708 --> 01:20:13,000 ‫זהו זה, כולם. אתה נהדרים. תמשיכו ככה.‬ 1033 01:20:13,625 --> 01:20:14,833 ‫מדהים. תודה.‬ 1034 01:20:15,541 --> 01:20:17,791 ‫פספסת נקודה. נסה שוב.‬ 1035 01:20:19,291 --> 01:20:20,458 ‫ראיתי גרוע מזה.‬ 1036 01:21:06,791 --> 01:21:09,416 ‫תודה.‬ ‫-הלוואי שיכולת לראות את זה, אימא.‬ 1037 01:21:10,500 --> 01:21:13,000 ‫זה כל מה שקיווית לו.‬ 1038 01:21:14,083 --> 01:21:16,291 ‫התראה של חמש דקות.‬ 1039 01:21:16,916 --> 01:21:19,083 ‫חמש דקות!‬ ‫-נצבע זה עתה.‬ 1040 01:21:19,166 --> 01:21:20,750 ‫כחול לשלום,‬ 1041 01:21:20,833 --> 01:21:22,041 ‫אדום לשמחה,‬ 1042 01:21:22,125 --> 01:21:25,291 ‫ירוק לפלא וצהוב‬ ‫כי זה גורם לעיניים שלי לדגדג.‬ 1043 01:21:25,375 --> 01:21:26,291 ‫אתה אוהב את זה?‬ 1044 01:21:26,375 --> 01:21:27,625 ‫זה לא קצת צעקני?‬ 1045 01:21:28,750 --> 01:21:30,291 ‫אני חושב שזה מושלם.‬ ‫-מת על זה.‬ 1046 01:21:30,375 --> 01:21:32,625 ‫האייל הזה לא יסיע את עצמו.‬ 1047 01:21:32,708 --> 01:21:35,750 ‫בסדר, הגיע הזמן. אין לנו הרבה זמן.‬ 1048 01:21:45,583 --> 01:21:47,125 ‫חג מולד שמח!‬ 1049 01:21:48,208 --> 01:21:50,208 ‫חג מולד שמח.‬ 1050 01:21:52,083 --> 01:21:54,458 ‫הנה, קח את זה.‬ ‫-לא, אני לא יכול.‬ 1051 01:21:54,541 --> 01:21:56,125 ‫אתה אחד מאיתנו עכשיו.‬ 1052 01:21:57,583 --> 01:22:01,875 ‫לא נוכל לתת לך‬ ‫לייצג את שדון-הלם בלבוש מרופט, נכון?‬ 1053 01:22:01,958 --> 01:22:03,750 ‫הם מעריצים אותך, אתה יודע.‬ 1054 01:22:05,666 --> 01:22:06,625 ‫כמו כולנו.‬ 1055 01:22:07,541 --> 01:22:10,416 ‫ולא רק כי אתה גבוה בצורה מוזרה.‬ 1056 01:22:13,291 --> 01:22:16,291 ‫קדימה. שדון-הלם הוא הבית שלך עכשיו.‬ 1057 01:22:16,875 --> 01:22:19,000 ‫צא לשם. תגרום לנו להתגאות.‬ 1058 01:22:22,875 --> 01:22:23,958 ‫זהו זה.‬ 1059 01:22:24,041 --> 01:22:26,125 ‫תודה על הכול.‬ ‫-תעוף בבטחה.‬ 1060 01:22:27,083 --> 01:22:29,208 ‫אנחנו נמשיך מכאן. נתראה בקרוב.‬ 1061 01:22:29,291 --> 01:22:30,541 ‫אנחנו סומכים על זה.‬ 1062 01:22:31,208 --> 01:22:32,208 ‫עצור!‬ 1063 01:22:39,375 --> 01:22:42,208 ‫אסור לבן האנוש הזה לעזוב את שדון-הלם.‬ 1064 01:22:48,291 --> 01:22:50,541 ‫אז הוא החזיר לנו את השדון הקטן.‬ 1065 01:22:52,625 --> 01:22:54,041 ‫הידד על זה.‬ 1066 01:22:55,583 --> 01:22:59,750 ‫אך מהו ילד אחד מול קהילה שלמה?‬ 1067 01:23:02,250 --> 01:23:07,083 ‫אסור לנו לאפשר למה שהרווחנו‬ ‫לעוור אותנו למה שאנו עלולים להפסיד.‬ 1068 01:23:07,166 --> 01:23:08,166 ‫הבית שלנו.‬ 1069 01:23:09,666 --> 01:23:10,541 ‫התרבות שלנו.‬ 1070 01:23:30,833 --> 01:23:31,875 ‫לא, זה לא ייתכן.‬ 1071 01:23:46,416 --> 01:23:47,416 ‫ילד…‬ 1072 01:23:50,583 --> 01:23:52,083 ‫מאיפה השגת את התליון הזה?‬ 1073 01:23:56,208 --> 01:23:57,791 ‫מאיפה השגת אותו?‬ 1074 01:24:01,958 --> 01:24:02,833 ‫מאימא שלי.‬ 1075 01:24:05,041 --> 01:24:06,375 ‫היא ענדה אותו כל חייה.‬ 1076 01:24:16,583 --> 01:24:18,541 ‫לא חשבתי שאראה אותו שוב.‬ 1077 01:24:21,708 --> 01:24:22,750 ‫לפני זמן רב…‬ 1078 01:24:26,541 --> 01:24:28,875 ‫ילדה אנושית הגיעה לכפר שלנו…‬ 1079 01:24:31,416 --> 01:24:32,708 ‫עייפה ואבודה.‬ 1080 01:24:35,625 --> 01:24:37,291 ‫אירחנו אותה.‬ 1081 01:24:38,250 --> 01:24:41,333 ‫היא הייתה אוהבת ואדיבה ו…‬ 1082 01:24:43,000 --> 01:24:44,166 ‫מלאת תקווה.‬ 1083 01:24:46,916 --> 01:24:48,416 ‫היא הפכה לחברה שלנו…‬ 1084 01:24:53,708 --> 01:24:54,541 ‫לחברה שלי…‬ 1085 01:24:57,875 --> 01:25:02,791 ‫עד היום שבו השלג נמס,‬ ‫והיא חזרה לביתה בדרום.‬ 1086 01:25:04,500 --> 01:25:06,208 ‫עם כיסים מלאים בשוקולד.‬ 1087 01:25:10,375 --> 01:25:12,375 ‫אז לשם נעלמו כל השוקולדים שלי.‬ 1088 01:25:14,791 --> 01:25:18,541 ‫למיטב זיכרוני, דימלזה,‬ 1089 01:25:20,166 --> 01:25:24,416 ‫הייתה תקופה שאהבת בני אנוש יותר מרובנו.‬ 1090 01:25:26,791 --> 01:25:28,708 ‫אבל היא עזבה בלי לומר מילה.‬ 1091 01:25:28,791 --> 01:25:30,208 ‫היא מעולם לא שכחה.‬ 1092 01:25:32,666 --> 01:25:35,625 ‫אימא שלי סיפרה לי‬ ‫את הסיפור על שדון-הלם בכל לילה.‬ 1093 01:25:37,333 --> 01:25:38,708 ‫הוא תמיד היה איתה.‬ 1094 01:25:42,708 --> 01:25:43,708 ‫לומי.‬ 1095 01:25:49,916 --> 01:25:51,083 ‫קראנו לה לומי.‬ 1096 01:25:51,583 --> 01:25:52,416 ‫לומי.‬ 1097 01:25:56,750 --> 01:26:00,458 ‫הילדה שבאה, אך לא יכלה להישאר לזמן רב.‬ 1098 01:26:04,708 --> 01:26:05,666 ‫אני רואה אותה.‬ 1099 01:26:08,708 --> 01:26:10,208 ‫אני רואה אותה בך.‬ 1100 01:26:17,041 --> 01:26:18,541 ‫אימי אמרה לי ששדון-הלם‬ 1101 01:26:19,125 --> 01:26:22,291 ‫הוא המקום הכי שמח ומלא תקווה בעולם.‬ 1102 01:26:24,375 --> 01:26:27,625 ‫והוא צריך להיות כזה שוב, במיוחד בחג המולד.‬ 1103 01:26:32,750 --> 01:26:33,916 ‫על שמו אני קרוי.‬ 1104 01:26:37,666 --> 01:26:38,791 ‫היא קראה לך…‬ 1105 01:26:42,041 --> 01:26:43,416 ‫היא קראה לך כריסמס.‬ 1106 01:26:47,000 --> 01:26:50,208 ‫עדיין יש לנו זמן לפני היום הגדול.‬ 1107 01:26:52,083 --> 01:26:54,875 ‫נוכל להפוך אותו להכי טוב אי פעם.‬ 1108 01:26:57,500 --> 01:26:58,500 ‫מוכן, חברי?‬ 1109 01:26:58,583 --> 01:26:59,416 ‫נולדתי מוכן.‬ 1110 01:27:02,125 --> 01:27:03,708 ‫התכוונת לאייל הצפון, נכון?‬ 1111 01:27:05,416 --> 01:27:06,833 ‫מהר יותר, בליצן, מהר!‬ 1112 01:27:12,500 --> 01:27:13,875 ‫נתראה בקרוב, חבר!‬ 1113 01:27:15,375 --> 01:27:17,416 ‫מעוף שמח, אבא כריסמס!‬ 1114 01:27:40,833 --> 01:27:42,500 ‫שם, בליצן! למטה.‬ 1115 01:28:05,750 --> 01:28:07,375 ‫אני חושב שהזנב שלי התעקם.‬ 1116 01:28:07,458 --> 01:28:08,291 ‫מי אתה?‬ 1117 01:28:10,541 --> 01:28:11,666 ‫מה יש בשק הזה?‬ 1118 01:28:13,291 --> 01:28:16,291 ‫תקווה וקסם ופלא.‬ 1119 01:28:16,958 --> 01:28:17,833 ‫שומרים!‬ 1120 01:28:17,916 --> 01:28:22,666 ‫חכה, מה שחיפשת,‬ ‫הגילוי שידליק מחדש את הניצוץ.‬ 1121 01:28:22,750 --> 01:28:23,750 ‫אה, זה.‬ 1122 01:28:25,291 --> 01:28:27,333 ‫די ויתרתי על זה.‬ 1123 01:28:28,416 --> 01:28:32,083 ‫אם רואים מספיק סוסים עם‬ ‫קרניים דבוקות לראשם, נהיים קצת ציניים.‬ 1124 01:28:32,166 --> 01:28:33,083 ‫רגע.‬ 1125 01:28:33,166 --> 01:28:34,250 ‫שומרים!‬ 1126 01:28:34,875 --> 01:28:35,875 ‫תפסיק להגיד את זה.‬ 1127 01:28:35,958 --> 01:28:39,708 ‫אני לא חושב שיש שם מישהו בכל מקרה.‬ ‫-רק תסתכל, בבקשה.‬ 1128 01:28:42,333 --> 01:28:44,666 ‫טוב, בסדר. תראה לי.‬ 1129 01:29:01,666 --> 01:29:03,333 ‫זה לא קסום במיוחד.‬ 1130 01:29:07,250 --> 01:29:08,458 ‫איך זה עובד?‬ 1131 01:29:21,333 --> 01:29:22,416 ‫נתחיל שם.‬ 1132 01:29:35,708 --> 01:29:37,125 ‫האם מלכים נותנים דחיפות?‬ 1133 01:29:38,416 --> 01:29:39,375 ‫המלך הזה כן.‬ 1134 01:29:59,666 --> 01:30:00,791 ‫איך נכנסת?‬ 1135 01:30:03,125 --> 01:30:04,958 ‫מה עכשיו?‬ ‫-תראה.‬ 1136 01:30:21,625 --> 01:30:23,625 ‫הו, הו, הו!‬ 1137 01:30:40,291 --> 01:30:44,833 ‫ניקולס הראה למלך שהמתנות הן לא העיקר.‬ 1138 01:30:47,125 --> 01:30:49,041 ‫למרות שהן נפלאות.‬ 1139 01:30:53,333 --> 01:30:55,458 ‫העיקר הוא מה שעומד מאחוריהן.‬ 1140 01:30:56,083 --> 01:30:56,958 ‫הנה אחת.‬ 1141 01:30:59,458 --> 01:31:03,291 ‫אנו נותנים מה שיש לנו‬ ‫כדי להראות שאכפת לנו.‬ 1142 01:31:07,625 --> 01:31:10,416 ‫ואז כולנו שותפים לשמחה.‬ 1143 01:31:19,500 --> 01:31:23,500 ‫והשמחה הזאת יכולה להפוך לתקווה,‬ 1144 01:31:24,791 --> 01:31:30,125 ‫בית אחד בכל פעם, ולהתפשט ברחבי הארץ.‬ 1145 01:31:30,208 --> 01:31:32,000 ‫ביקשתי משהו חדש.‬ 1146 01:31:32,625 --> 01:31:35,833 ‫הבאת לי משהו ששכחנו שכבר היה לנו.‬ 1147 01:31:36,583 --> 01:31:37,416 ‫תודה.‬ 1148 01:31:37,958 --> 01:31:40,458 ‫טוב, בהצלחה עם הכול.‬ ‫-להת'.‬ 1149 01:31:42,708 --> 01:31:45,833 ‫לאן אתה חושב שאתה הולך?‬ ‫-העבודה שלי הסתיימה. אז…‬ 1150 01:31:45,916 --> 01:31:47,375 ‫הסתיימה?‬ 1151 01:31:47,458 --> 01:31:50,541 ‫נתתי לך את הרעיון.‬ ‫הראיתי לך איך זה עובד.‬ 1152 01:31:51,333 --> 01:31:54,000 ‫עכשיו עליי למנות מישהו לנהל את זה.‬ ‫-נהדר.‬ 1153 01:31:54,500 --> 01:31:55,666 ‫נהדר. מתי תוכל להתחיל?‬ 1154 01:31:58,125 --> 01:32:00,083 ‫אני בקושי מכיר אותך, אבל נראה לי‬ 1155 01:32:00,166 --> 01:32:04,458 ‫שאם למישהו מגיע האושר האינסופי‬ ‫הכרוך בלאהוב ולהיות נאהב,‬ 1156 01:32:04,541 --> 01:32:06,125 ‫זה לך, ידידי הצעיר.‬ 1157 01:32:07,208 --> 01:32:09,541 ‫חוץ מזה, זה רק יום אחד בשנה.‬ 1158 01:32:10,625 --> 01:32:11,958 ‫איך נקרא לזה?‬ 1159 01:32:12,458 --> 01:32:16,125 ‫זה קל. יום ניקולס ומיקה העכבר המדבר.‬ 1160 01:32:18,291 --> 01:32:19,500 ‫יש לך עוד רעיונות?‬ 1161 01:32:30,333 --> 01:32:32,541 ‫אתה יודע למי עוד לא יזיק להאמין בקסם?‬ 1162 01:32:32,625 --> 01:32:33,500 ‫למי?‬ 1163 01:32:34,208 --> 01:32:37,041 ‫שודד!‬ ‫-בוא!‬ 1164 01:32:37,125 --> 01:32:38,083 ‫שודד!‬ 1165 01:32:39,375 --> 01:32:41,541 ‫פולש!‬ ‫-קדימה.‬ 1166 01:32:43,750 --> 01:32:45,375 ‫היי, דודה קרלוטה!‬ 1167 01:32:45,458 --> 01:32:47,208 ‫זה אני, ניקולס.‬ 1168 01:32:47,291 --> 01:32:50,125 ‫אני טס על אייל הצפון, והעכבר שלי מדבר.‬ 1169 01:32:50,208 --> 01:32:51,083 ‫טה-דה!‬ 1170 01:32:51,166 --> 01:32:54,166 ‫ותראי, הבאנו את העוזר שלנו, המלך.‬ ‫-שלום!‬ 1171 01:32:55,541 --> 01:32:56,375 ‫היי.‬ 1172 01:32:57,500 --> 01:33:01,125 ‫רק חזרתי כדי להגיד לך שקסם זה דבר אמיתי.‬ 1173 01:33:01,208 --> 01:33:02,875 ‫נכון. זה באמת נכון.‬ 1174 01:33:03,500 --> 01:33:04,375 ‫כיס.‬ 1175 01:33:04,458 --> 01:33:07,250 ‫אה כן, תבדקי בכיס שלך.‬ 1176 01:33:18,166 --> 01:33:19,750 ‫תודה, ניקולס!‬ 1177 01:33:22,833 --> 01:33:25,583 ‫השק היה כמעט ריק מצעצועים,‬ 1178 01:33:25,666 --> 01:33:30,208 ‫אבל בשביל ניקולס, ההרפתקה רק התחילה.‬ 1179 01:33:32,916 --> 01:33:35,416 ‫וכך היה שמלך,‬ 1180 01:33:36,125 --> 01:33:37,416 ‫עכבר,‬ 1181 01:33:37,500 --> 01:33:38,500 ‫אייל הצפון,‬ 1182 01:33:39,250 --> 01:33:41,166 ‫וילד בשם כריסמס‬ 1183 01:33:41,958 --> 01:33:45,625 ‫נעלמו בחזרה אל השמים.‬ 1184 01:33:48,000 --> 01:33:49,333 ‫אני לא מבין את זה.‬ 1185 01:33:49,416 --> 01:33:50,791 ‫אולי בשנה הבאה.‬ 1186 01:33:50,875 --> 01:33:54,500 ‫בחייך. זה פשוט. תשתמש ב…‬ ‫-רגע, אני יכול להבין לבד.‬ 1187 01:34:00,375 --> 01:34:01,208 ‫הבנתי.‬ 1188 01:34:06,666 --> 01:34:08,875 ‫אנחנו יכולים לשמוע עוד סיפור בקרוב?‬ 1189 01:34:08,958 --> 01:34:11,750 ‫ובכן, מתי שתצטרכו.‬ 1190 01:34:11,833 --> 01:34:13,000 ‫אולי מחר?‬ 1191 01:34:17,000 --> 01:34:20,833 ‫היי, למה אתם ערים?‬ ‫הייתם אמורים לישון מזמן.‬ 1192 01:34:20,916 --> 01:34:23,625 ‫אני חושב שבשנה הבאה‬ ‫ניתן לאבא כריסמס לבוא.‬ 1193 01:34:23,708 --> 01:34:26,541 ‫אוקיי. אז מה דעתכם…‬ ‫-אבא.‬ 1194 01:34:37,666 --> 01:34:38,541 ‫אני לא…‬ 1195 01:34:44,833 --> 01:34:46,791 ‫אני לא…‬ ‫-זה תמיד ככה.‬ 1196 01:34:47,875 --> 01:34:49,791 ‫הלילה האפל ביותר יסתיים.‬ 1197 01:34:51,166 --> 01:34:55,625 ‫השמש תזרח, ובוקר חג המולד ישוב‬ 1198 01:34:55,708 --> 01:34:59,125 ‫ובו הכול וכל דבר יכולים לקרות.‬ 1199 01:34:59,208 --> 01:35:00,208 ‫אני…‬ 1200 01:35:04,250 --> 01:35:06,125 ‫אימא הייתה אוהבת את זה.‬ 1201 01:35:07,916 --> 01:35:10,083 ‫היא אף פעם לא תחזור, נכון?‬ 1202 01:35:12,166 --> 01:35:16,375 ‫לא, אבל אתה הזיכרון הכי טוב שלה עכשיו.‬ 1203 01:35:37,458 --> 01:35:39,333 ‫דודה רות'.‬ ‫-כן?‬ 1204 01:35:39,416 --> 01:35:41,916 ‫ככה באמת התחיל חג המולד?‬ 1205 01:35:43,333 --> 01:35:47,166 ‫זו חייבת להיות האמת.‬ ‫את מבינה, אני לעולם לא משקרת.‬ 1206 01:43:17,666 --> 01:43:19,166 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬