1 00:00:40,957 --> 00:00:43,209 ‫אימי תמות בקרוב.‬ 2 00:00:45,128 --> 00:00:47,547 ‫היא אמרה שהיא רוצה לחזור למקום הולדתה.‬ 3 00:00:49,507 --> 00:00:50,508 ‫הבאתי אותה הביתה.‬ 4 00:02:28,898 --> 00:02:31,192 ‫- נובמבר, שנת 1013‬ ‫וסקס, דרום אנגליה -‬ 5 00:02:31,276 --> 00:02:35,905 ‫הגדוד הראשי חיסל את ההתנגדות בווסקס.‬ 6 00:02:37,866 --> 00:02:41,327 ‫זה רק עניין של זמן עד שנשתלט על האזור הזה.‬ 7 00:02:42,495 --> 00:02:46,249 ‫אם הכול ילך חלק, נתמקם שם עוד לפני החורף.‬ 8 00:02:47,876 --> 00:02:50,170 ‫מה קרה לאחר לונדון?‬ 9 00:02:52,589 --> 00:02:53,548 ‫קאנוט.‬ 10 00:02:54,632 --> 00:02:56,342 ‫היכן הוא כעת?‬ 11 00:02:57,260 --> 00:02:58,219 ‫כן.‬ 12 00:02:58,303 --> 00:03:00,763 ‫לאחר שצבא המצור, בפיקודו של הנסיך קאנוט,‬ 13 00:03:01,264 --> 00:03:03,516 ‫חוסל ע"י חייליו של ת'ורקל…‬ 14 00:03:04,017 --> 00:03:06,060 ‫הוד מעלתו נעלם.‬ 15 00:03:07,187 --> 00:03:09,480 ‫שמענו על קרב שהתרחש במרלבורו.‬ 16 00:03:10,064 --> 00:03:12,901 ‫ייתכן שהוא הצטרף לחיילים שם.‬ 17 00:03:13,484 --> 00:03:16,446 ‫אבל מצבו אינו ידוע לנו כרגע.‬ 18 00:03:18,448 --> 00:03:20,283 ‫הוא בני היקר.‬ 19 00:03:20,825 --> 00:03:23,661 ‫עדכן אותי ברגע שתדע מה מצבו.‬ 20 00:03:24,370 --> 00:03:25,205 ‫כן.‬ 21 00:03:43,181 --> 00:03:46,017 ‫מה זה, לעזאזל?‬ ‫-אנחנו מוקפים!‬ 22 00:03:46,100 --> 00:03:46,976 ‫אתה רציני?‬ 23 00:03:48,853 --> 00:03:51,481 ‫רואה? אמרתי לך שזה יקרה.‬ 24 00:03:52,065 --> 00:03:53,024 ‫לעזאזל.‬ 25 00:03:53,107 --> 00:03:54,776 ‫תירגעו, מנוולים שכמוכם!‬ 26 00:03:55,360 --> 00:03:57,820 ‫הקשיבו לי. אל תירו בחזרה.‬ 27 00:03:57,904 --> 00:03:59,280 ‫אל תיגעו בהם.‬ 28 00:04:01,991 --> 00:04:03,701 ‫שליחי בריכינוג!‬ 29 00:04:04,786 --> 00:04:07,205 ‫קבלת הפנים לארצכם היא מעט מוגזמת, הלא כן?‬ 30 00:04:09,624 --> 00:04:12,168 ‫אתה דובר את השפה שלנו, פרא?‬ 31 00:04:12,961 --> 00:04:17,757 ‫שמעתי שאתם, הדנים,‬ ‫סתם פראים שאינם מבינים את השפה.‬ 32 00:04:18,675 --> 00:04:20,134 ‫הרחק את חייליך!‬ 33 00:04:20,218 --> 00:04:25,598 ‫אסר, מלחמה עם הדנים לא תועיל לוולשים.‬ 34 00:04:26,224 --> 00:04:27,183 ‫גרטיאנוס.‬ 35 00:04:27,850 --> 00:04:33,773 ‫אני מכבד את הדאגה שלך‬ ‫לעתידן של ממלכות ויילס.‬ 36 00:04:34,524 --> 00:04:37,902 ‫אבל החשיבה שלנו קצת שונה משלך.‬ 37 00:04:39,070 --> 00:04:42,699 ‫איזה מין הסכם עשית עם הנסיך הדני?‬ 38 00:04:43,366 --> 00:04:46,577 ‫הם רק ברברים. אין שום דרך להסביר להם.‬ 39 00:04:47,578 --> 00:04:49,789 ‫מה המנוול הזה מקשקש?‬ 40 00:04:49,872 --> 00:04:52,667 ‫אנחנו נלחמים או לא? פשוט תחליטו כבר.‬ 41 00:04:52,750 --> 00:04:55,378 ‫לא, זה לא יהפוך לקרב.‬ 42 00:04:56,212 --> 00:04:57,755 ‫אתה מבין אותו, ביורן?‬ 43 00:04:58,298 --> 00:04:59,799 ‫לא, בכלל לא.‬ 44 00:04:59,882 --> 00:05:00,758 ‫אבל…‬ 45 00:05:01,342 --> 00:05:04,095 ‫החץ הראשון שלהם היה הורג אדם,‬ ‫לו רצו להילחם.‬ 46 00:05:05,096 --> 00:05:09,767 ‫טוב, הם מנסים לנצח במשא ומתן בעזרת הפחדה.‬ 47 00:05:10,977 --> 00:05:12,520 ‫אז זה מה שקורה.‬ 48 00:05:14,856 --> 00:05:19,402 ‫עקבנו באדיקות אחר המלחמה שלכם באנגליה.‬ 49 00:05:20,028 --> 00:05:23,781 ‫בעשר השנים האלו‬ ‫הסכמתם להפסקת אש שלוש פעמים…‬ 50 00:05:24,282 --> 00:05:26,326 ‫והפרתן כל אחת מהן.‬ 51 00:05:27,327 --> 00:05:29,996 ‫לא נהיה טיפשים כמו האנגלים.‬ 52 00:05:30,663 --> 00:05:33,583 ‫נתפוס את הנסיך ונשתמש בו כמגן.‬ 53 00:05:34,334 --> 00:05:38,296 ‫אפילו המלך השטני עדיין מחבב את הצאצא שלו.‬ 54 00:05:40,631 --> 00:05:42,091 ‫אני מצטער, אסקלדד.‬ 55 00:05:42,717 --> 00:05:44,635 ‫לא, זו רק הצגה.‬ 56 00:05:45,428 --> 00:05:47,764 ‫הם רק רוצים לראות כיצד נגיב.‬ 57 00:05:49,182 --> 00:05:53,394 ‫אפילו עזים צריכות להתכסות בפרוות זאב‬ ‫כדי לרעות בימינו.‬ 58 00:05:53,895 --> 00:05:55,646 ‫אני מזדהה איתם.‬ 59 00:05:56,439 --> 00:05:59,150 ‫אתה מתכוון לחלוק איתם את התוכנית שלך?‬ 60 00:05:59,901 --> 00:06:01,569 ‫ייתכן שזה יהיה בסדר.‬ 61 00:06:02,945 --> 00:06:04,697 ‫אבל אם הם רוצים הצגה…‬ 62 00:06:04,781 --> 00:06:07,533 ‫אולי יהיה מבדר לזרום איתם קצת.‬ 63 00:06:14,832 --> 00:06:16,501 ‫הביטו היטב לכאן!‬ 64 00:06:17,293 --> 00:06:22,590 ‫האדון הזה הוא בנו של המלך סויין מדנמרק.‬ 65 00:06:23,174 --> 00:06:25,134 ‫הנסיך קאנוט!‬ 66 00:06:26,177 --> 00:06:29,597 ‫הנסיך רוצה כעת לומר דבר מה.‬ 67 00:06:30,807 --> 00:06:32,725 ‫הקשיבו לו בכבוד.‬ 68 00:06:34,936 --> 00:06:35,978 ‫קדימה, הוד מעלתך.‬ 69 00:06:36,562 --> 00:06:38,064 ‫אנא אמור משהו בזעם.‬ 70 00:06:40,149 --> 00:06:41,984 ‫תגיד משהו…‬ 71 00:06:42,068 --> 00:06:43,611 ‫כמו "נרתיח ונאכל אתכם".‬ 72 00:06:43,694 --> 00:06:47,073 ‫בבקשה, תגרום למנוולים האלו להילחץ.‬ 73 00:06:49,158 --> 00:06:50,493 ‫אם אתה תגיד את המילים,‬ 74 00:06:50,576 --> 00:06:53,621 ‫הביצים שלהם יתכווצו והם יתנו לנו לעבור.‬ 75 00:07:01,546 --> 00:07:02,380 ‫הוד מעלתך.‬ 76 00:07:06,634 --> 00:07:10,012 ‫הוד מעלתו לא אוהב לדבר בפני אנשים.‬ 77 00:07:10,596 --> 00:07:13,391 ‫אז אני…‬ ‫-לא, ראגנר.‬ 78 00:07:14,142 --> 00:07:17,812 ‫מה?‬ ‫-לא משנה כמה הוא צעיר, בתור נסיך דנמרק…‬ 79 00:07:18,312 --> 00:07:20,648 ‫מוטלת עליו חובה.‬ 80 00:07:21,232 --> 00:07:23,067 ‫כל החיילים נמצאים כאן.‬ 81 00:07:23,693 --> 00:07:26,654 ‫הם פועלים לטובתו של הוד מעלתו.‬ 82 00:07:28,322 --> 00:07:29,949 ‫הוא אדם בעל לב רך.‬ 83 00:07:30,700 --> 00:07:32,660 ‫הוא שונא להשתתף במחלוקת מיותרת.‬ 84 00:07:33,244 --> 00:07:34,620 ‫זה מה שאני אומר.‬ 85 00:07:35,204 --> 00:07:37,415 ‫כדי שלא ניכנס למריבה מיותרת,‬ 86 00:07:37,498 --> 00:07:39,709 ‫אבקש ממנו להרגיע אותם.‬ 87 00:07:39,792 --> 00:07:41,794 ‫אם הוא יישאר סגור כמו צדפה,‬ 88 00:07:41,878 --> 00:07:44,547 ‫הוא באמת יוכל להיכנס לנעליו של המלך סויין?‬ 89 00:07:44,630 --> 00:07:45,465 ‫שקט!‬ 90 00:07:47,341 --> 00:07:48,259 ‫מה אתה יודע…‬ 91 00:07:49,260 --> 00:07:50,887 ‫על הנסיך?‬ 92 00:07:52,513 --> 00:07:56,434 ‫הארמון הוא מאורת שועלים‬ ‫שבה הורים וילדים מתקוטטים ללא הפסקה.‬ 93 00:07:56,934 --> 00:08:02,064 ‫יש לך מושג כמה קשה היה לנסיך לשרוד את זה?‬ 94 00:08:02,690 --> 00:08:05,318 ‫הוא דיכא את רוחו ואת לשונו,‬ 95 00:08:05,401 --> 00:08:08,613 ‫כדי שלא ימשוך תשומת לב לעצמו,‬ ‫כך הוא הבטיח את הישרדותו.‬ 96 00:08:09,197 --> 00:08:12,742 ‫ובכל זאת, אנשים כמוך, בזה אחר זה,‬ 97 00:08:12,825 --> 00:08:15,077 ‫זוחלים להוד מעלתו ומנצלים אותו.‬ 98 00:08:21,501 --> 00:08:22,877 ‫דע את מקומך.‬ 99 00:08:23,503 --> 00:08:26,714 ‫למרות הניסיון שלך לשלוט בנסיך,‬ 100 00:08:26,797 --> 00:08:29,634 ‫לעולם לא ארשה לאנשים כמוך להתעסק איתו.‬ 101 00:08:37,433 --> 00:08:38,518 ‫מה קורה?‬ 102 00:08:39,143 --> 00:08:40,937 ‫על מה אתם מתקוטטים?‬ 103 00:08:41,729 --> 00:08:43,856 ‫מה הנסיך קאנוט אמר?‬ 104 00:08:46,025 --> 00:08:47,109 ‫גרטיאנוס.‬ 105 00:08:48,694 --> 00:08:50,488 ‫אני אשתף אותם בתוכנית.‬ 106 00:08:52,823 --> 00:08:53,658 ‫טוב.‬ 107 00:08:54,158 --> 00:08:55,117 ‫אני אלך איתך.‬ 108 00:08:56,744 --> 00:08:58,704 ‫חיילים, חכו שם.‬ 109 00:08:59,580 --> 00:09:02,583 ‫אני אלך לדבר עם המנהיג.‬ 110 00:09:02,667 --> 00:09:04,168 ‫טוב.‬ ‫-בסדר.‬ 111 00:09:05,878 --> 00:09:06,796 ‫רגנאר.‬ 112 00:09:08,506 --> 00:09:09,799 ‫אתה צודק לגמרי.‬ 113 00:09:10,883 --> 00:09:15,304 ‫חרגתי מגבולותיי בדאגה שלי לשלומו של הנסיך.‬ 114 00:09:16,138 --> 00:09:18,808 ‫הוד מעלתך, אני מקווה שתוכל לסלוח לי.‬ 115 00:09:40,121 --> 00:09:40,955 ‫כמה עלוב.‬ 116 00:09:41,581 --> 00:09:43,666 ‫אתה באמת בגילי?‬ 117 00:09:53,884 --> 00:09:57,680 ‫אמרת ששמו של האיש הזה הוא ראגנר?‬ ‫-כן.‬ 118 00:09:58,347 --> 00:10:01,601 ‫הוא לא יודע שכל הגוזלים לבסוף יעופו מהקן?‬ 119 00:10:02,310 --> 00:10:04,729 ‫הוא פועל לרעתו של הגוזל.‬ 120 00:10:06,772 --> 00:10:10,943 ‫נראה שיש לך עבודה רבה, כדי שהתוכנית תצליח.‬ 121 00:10:11,777 --> 00:10:14,196 ‫ראשית, צריך לתת לגוזל לעוף מהקן.‬ 122 00:10:15,448 --> 00:10:17,867 ‫כן, אני יודע.‬ 123 00:10:29,920 --> 00:10:31,839 ‫תתרחקו. לא אצטרך עזרה.‬ 124 00:10:31,922 --> 00:10:33,466 ‫אבל…‬ 125 00:10:34,050 --> 00:10:35,468 ‫אני חייב לחזור על דבריי?‬ 126 00:10:36,177 --> 00:10:39,263 ‫אם לא הייתי יכול לדבר ללא הגנה של חיילים,‬ 127 00:10:39,347 --> 00:10:40,681 ‫הייתי מבייש את המלך.‬ 128 00:10:40,765 --> 00:10:42,141 ‫בסדר.‬ 129 00:10:46,604 --> 00:10:47,480 ‫התרחקו!‬ 130 00:10:48,147 --> 00:10:49,523 ‫פי חמישה מהמרחק הזה!‬ 131 00:10:50,358 --> 00:10:51,609 ‫אמרו גם לכל השאר.‬ 132 00:10:55,029 --> 00:10:56,489 ‫נו, באמת.‬ 133 00:10:57,365 --> 00:10:58,991 ‫אמרת שאתה אסקלדד, נכון?‬ 134 00:10:59,784 --> 00:11:03,621 ‫אני מבין את הנסיבות שלך,‬ ‫אבל זה בעייתי מבחינתי.‬ 135 00:11:04,246 --> 00:11:06,749 ‫חשבתי שהיה לנו הסכם.‬ 136 00:11:07,375 --> 00:11:12,338 ‫אם לפתע תשלח מכתבים ותבקש אספקה‬ ‫ורשות מעבר…‬ 137 00:11:12,922 --> 00:11:15,007 ‫לא נוכל למלא את שניהם.‬ 138 00:11:15,591 --> 00:11:20,471 ‫המלך שלנו אומנם צעיר,‬ ‫אבל הוא חייב לשמור על התדמית שלו.‬ 139 00:11:21,222 --> 00:11:25,142 ‫אשקול את האפשרויות שלנו‬ ‫ואראה מה נוכל לקבל בתמורה…‬ 140 00:11:25,685 --> 00:11:29,230 ‫כך נסגור על עסקה שווה לשני הצדדים.‬ 141 00:11:29,897 --> 00:11:35,236 ‫המלך שלי לא רוצה שהנתינים שלו‬ ‫יראו אותו מפחד מ-100 דנים.‬ 142 00:11:37,029 --> 00:11:37,947 ‫בהחלט.‬ 143 00:11:38,864 --> 00:11:43,494 ‫זה לא ייראה טוב,‬ ‫אם תיכנע לכל הדרישות שלנו.‬ 144 00:11:44,161 --> 00:11:46,288 ‫אני מתנצל על חוסר התחשבות שלנו.‬ 145 00:11:46,997 --> 00:11:49,875 ‫אני זה שכתב למדינה שלך.‬ 146 00:11:50,501 --> 00:11:55,756 ‫אני מאמין שציינתי‬ ‫שפרטי הגמול שתקבל יישמרו בסוד.‬ 147 00:11:56,549 --> 00:11:57,967 ‫כן, קראתי.‬ 148 00:12:00,136 --> 00:12:03,597 ‫אז כעת אשאל, מה כל כך סודי?‬ 149 00:12:06,267 --> 00:12:07,309 ‫לפני כן…‬ 150 00:12:08,477 --> 00:12:11,981 ‫בהתחשב בגמול עצמו…‬ 151 00:12:12,565 --> 00:12:15,985 ‫האם יש סיכוי שתיכנס למלחמה, אסר?‬ 152 00:12:18,863 --> 00:12:20,740 ‫בבקשה, אל תלעג לי.‬ 153 00:12:20,823 --> 00:12:23,242 ‫אני יודע היטב שלארצנו הקטנה‬ 154 00:12:23,325 --> 00:12:26,412 ‫לא יהיה סיכוי, אם נרגיז את המלך הדני.‬ 155 00:12:29,457 --> 00:12:33,294 ‫סליחה. הייתי חייב לבדוק.‬ 156 00:12:35,212 --> 00:12:36,589 ‫הוא בחור מסתורי.‬ 157 00:12:37,965 --> 00:12:38,841 ‫מי?‬ 158 00:12:38,924 --> 00:12:40,926 ‫אתה יודע. אסקלדד.‬ 159 00:12:41,552 --> 00:12:44,638 ‫לא ידעתי שהוא דובר ולשית.‬ 160 00:12:46,348 --> 00:12:49,810 ‫אתה הכי קרוב אליו ואתה עדיין לא יודע הכול.‬ 161 00:12:49,894 --> 00:12:52,396 ‫אל תהיה מגוחך. אני לא יודע עליו דבר.‬ 162 00:12:52,938 --> 00:12:57,067 ‫אני רק יודע שהוא מדנמרק.‬ 163 00:12:58,736 --> 00:13:00,029 ‫הוא שומר מרחק.‬ 164 00:13:00,738 --> 00:13:04,158 ‫אנו ביחד יותר מעשר שנים‬ ‫והוא מעולם לא דיבר על עצמו.‬ 165 00:13:05,576 --> 00:13:08,287 ‫מה, אתה זועף בתוך הגוף הענקי שלך?‬ 166 00:13:08,370 --> 00:13:10,581 ‫שתוק. אתה רוצה לריב?‬ 167 00:13:11,081 --> 00:13:12,875 ‫אין צורך להתעצבן.‬ 168 00:13:13,459 --> 00:13:14,752 ‫הכול בסדר.‬ 169 00:13:14,835 --> 00:13:16,629 ‫הוא מנהיג טוב.‬ 170 00:13:16,712 --> 00:13:19,548 ‫והוא בר מזל.‬ ‫כל עוד אנחנו מרוויחים כסף בזכותו,‬ 171 00:13:19,632 --> 00:13:22,218 ‫אני אלך אחריו ולא משנה מה הרקע שלו.‬ 172 00:13:32,061 --> 00:13:34,730 ‫קשה להאמין בדבר הזה.‬ 173 00:13:35,397 --> 00:13:37,233 ‫אבל גם אם זה היה שקר…‬ 174 00:13:38,359 --> 00:13:40,361 ‫הוא הבן של לידיה, צאצא ישיר.‬ 175 00:13:41,237 --> 00:13:42,404 ‫אסקלדד…‬ 176 00:13:42,905 --> 00:13:46,700 ‫הדם של מנהיגינו הרומים והקלטיים הגדולים‬ ‫זורם בעורקיו.‬ 177 00:13:48,452 --> 00:13:51,914 ‫אז אתה לא דני?‬ 178 00:13:52,915 --> 00:13:54,917 ‫אני ולשי וגם דני.‬ 179 00:13:55,668 --> 00:13:59,630 ‫אבי, אולף, פלש פעם לחופי ויילס‬ 180 00:13:59,713 --> 00:14:02,925 ‫ושם לקח פילגש, לידיה.‬ 181 00:14:03,801 --> 00:14:05,344 ‫אני נולדתי כתוצאה מכך.‬ 182 00:14:07,346 --> 00:14:11,767 ‫שמעתי על מותם של גיבורי המלחמה‬ ‫מאנגליה הישנה.‬ 183 00:14:13,352 --> 00:14:14,353 ‫אתה אומר…‬ 184 00:14:15,479 --> 00:14:17,481 ‫שאתה צאצא של ארתוריוס?‬ 185 00:14:19,900 --> 00:14:20,943 ‫ארתוריוס.‬ 186 00:14:22,111 --> 00:14:24,822 ‫בין המאה החמישית לשישית…‬ 187 00:14:25,447 --> 00:14:30,327 ‫הוא פיקד על צבאות בריטניה,‬ ‫ביתם של הילדים הקלטים.‬ 188 00:14:32,246 --> 00:14:33,372 ‫בשנת 516 לספירה…‬ 189 00:14:34,081 --> 00:14:36,000 ‫הוא נלחם בסקסונים שהפכו לאנגלים‬ 190 00:14:36,500 --> 00:14:41,088 ‫וריסק את הפולשים בקרב גבעת בדון…‬ 191 00:14:41,714 --> 00:14:44,174 ‫וכך הביא שלום לבריטניה.‬ 192 00:14:45,801 --> 00:14:47,261 ‫הוא הפך לבסיס…‬ 193 00:14:47,803 --> 00:14:51,640 ‫של אגדת המלך ארתור, שעברה מדור לדור.‬ 194 00:14:56,061 --> 00:14:57,229 ‫יש לך הוכחה…‬ 195 00:14:58,022 --> 00:15:00,316 ‫לכך שאתה מספר לי את האמת?‬ 196 00:15:01,108 --> 00:15:02,234 ‫לי יש.‬ 197 00:15:02,318 --> 00:15:04,653 ‫כשהוא היה בן 14,‬ 198 00:15:04,737 --> 00:15:09,074 ‫פגשתי אותו ואת ליידי לידיה‬ ‫בפעם הראשונה שלו בוויילס.‬ 199 00:15:18,083 --> 00:15:19,877 ‫היא הייתה אישה חסרת מזל.‬ 200 00:15:20,419 --> 00:15:23,130 ‫היא הייתה כלואה בחדר של אבא שלי‬ ‫במשך זמן רב,‬ 201 00:15:23,213 --> 00:15:25,841 ‫וכשהיא חלתה, היא הוחזקה באורוות הסוסים.‬ 202 00:15:27,259 --> 00:15:28,469 ‫זה שובר את הלב.‬ 203 00:15:30,638 --> 00:15:31,680 ‫למרות הכול…‬ 204 00:15:32,473 --> 00:15:34,683 ‫לחשוב שצאצא אחרון של שושלת דם גדולה…‬ 205 00:15:35,309 --> 00:15:37,144 ‫הוא בעל שורשים דנים.‬ 206 00:15:37,686 --> 00:15:39,396 ‫זה העניין, אסר.‬ 207 00:15:40,397 --> 00:15:42,900 ‫בזכות המורשת המעורבת שלי‬ 208 00:15:44,234 --> 00:15:46,236 ‫אוכל להתמזג עם הדנים.‬ 209 00:15:47,279 --> 00:15:53,077 ‫זה אומר שיש לווילס מרגל בצבא הדני.‬ 210 00:15:53,702 --> 00:15:57,206 ‫אם אוכל לדאוג שהנסיך המפונק‬ ‫יהיה המלך הבא של דנמרק,‬ 211 00:15:57,748 --> 00:15:59,959 ‫אזכה גם אני בכוח פוליטי.‬ 212 00:16:01,043 --> 00:16:06,799 ‫ברגע שזה יקרה, אשכנע אותם לחתום‬ ‫על הסכם הפסקת אש עם ויילס.‬ 213 00:16:11,387 --> 00:16:12,721 ‫לא אתן להם…‬ 214 00:16:13,639 --> 00:16:16,767 ‫להניח רגל אחת על האדמה הזו.‬ 215 00:16:25,067 --> 00:16:27,903 ‫סליחה, אבל זה נועז מאוד.‬ 216 00:16:27,987 --> 00:16:30,322 ‫אתה מעז להאדיר את שמך?‬ 217 00:16:32,741 --> 00:16:35,160 ‫אסר צוחק.‬ 218 00:16:35,244 --> 00:16:37,162 ‫איזה איש אמיץ.‬ 219 00:16:40,249 --> 00:16:42,292 ‫יש לי דאגה אחת.‬ 220 00:16:44,628 --> 00:16:47,339 ‫האם בזכות העובדה שנולדת וגדלת בדנמרק…‬ 221 00:16:48,007 --> 00:16:52,678 ‫תטען שהדם של לורד ארתוריוס‬ ‫חזק מהדם הדני שלך?‬ 222 00:16:58,100 --> 00:17:00,602 ‫תצטרך פשוט להאמין לי.‬ 223 00:17:01,729 --> 00:17:04,314 ‫ובכן, למרות המורשת שלי…‬ 224 00:17:07,568 --> 00:17:10,654 ‫אני שונא את הדנים.‬ 225 00:17:14,783 --> 00:17:16,618 ‫חרבות לכאן.‬ ‫-לא נותר דבר?‬ 226 00:17:16,702 --> 00:17:18,704 ‫אל תשכח להחזיר אותן.‬ 227 00:17:19,788 --> 00:17:20,706 ‫לא.‬ 228 00:17:21,290 --> 00:17:23,667 ‫אין סיכוי שאוותר על הנשק שלי.‬ 229 00:17:26,420 --> 00:17:28,130 ‫כשאנו נמצאים בארץ הזו,‬ 230 00:17:28,630 --> 00:17:31,383 ‫עלינו להתנהג כאילו שאנו האסירים שלהם.‬ 231 00:17:32,593 --> 00:17:35,679 ‫כשנעזוב את הארץ הזו, הנשק יוחזר.‬ 232 00:17:36,513 --> 00:17:38,807 ‫כך הם ישמרו על כבודם.‬ 233 00:17:40,434 --> 00:17:41,685 ‫זה מוזר.‬ 234 00:17:42,311 --> 00:17:45,898 ‫למה אנשיך להוטים לבצע את פקודותיך?‬ 235 00:17:47,775 --> 00:17:48,901 ‫מדהים, נכון?‬ 236 00:17:49,610 --> 00:17:52,696 ‫זה מוכיח עד כמה החיילים שלי בוטחים בי.‬ 237 00:17:53,238 --> 00:17:55,199 ‫היי, ת'ורפין. גם אתה.‬ 238 00:17:55,282 --> 00:17:56,575 ‫עוף ממני, טמבל.‬ 239 00:17:57,618 --> 00:17:58,827 ‫בוטחים בך, מה?‬ 240 00:17:59,411 --> 00:18:00,412 ‫הוא שונה.‬ 241 00:18:00,913 --> 00:18:01,747 ‫פרחח ארור.‬ 242 00:18:02,331 --> 00:18:04,333 ‫אל תבין אותי לא נכון.‬ 243 00:18:05,000 --> 00:18:06,877 ‫אני לא מאנשיו של האידיוט הזה.‬ 244 00:18:07,377 --> 00:18:08,212 ‫אני האויב שלו.‬ 245 00:18:08,879 --> 00:18:09,797 ‫אויב?‬ 246 00:18:09,880 --> 00:18:11,340 ‫בסדר, הבנתי.‬ 247 00:18:11,924 --> 00:18:12,966 ‫שמור על הנשק שלך.‬ 248 00:18:13,675 --> 00:18:16,261 ‫בוודאי אפשר לוותר לשני אנשים.‬ 249 00:18:18,180 --> 00:18:19,098 ‫קדימה!‬ 250 00:18:19,723 --> 00:18:21,100 ‫המשיכו לצעוד!‬ 251 00:18:28,065 --> 00:18:29,358 ‫הדנים, אתה אומר?‬ 252 00:18:29,942 --> 00:18:32,486 ‫נראה שאסר שבה אותם!‬ 253 00:18:40,077 --> 00:18:42,162 ‫כמה מפחיד.‬ ‫-הם אוכלים בני אדם?‬ 254 00:18:42,246 --> 00:18:43,747 ‫איזה פרצופים.‬ ‫-יש להם קרניים?‬ 255 00:18:47,334 --> 00:18:49,253 ‫לא הייתי מצפה למשהו אחר מאסר.‬ 256 00:18:49,336 --> 00:18:50,587 ‫אני אשליך אבן.‬ 257 00:18:50,671 --> 00:18:51,755 ‫לא, טיפש!‬ 258 00:18:52,881 --> 00:18:54,299 ‫הם מעצבנים אותי!‬ 259 00:18:54,383 --> 00:18:56,260 ‫אנחנו חיות בעיניהם?‬ 260 00:18:56,343 --> 00:18:59,012 ‫אל תבהו בנו, מנוולים!‬ 261 00:18:59,096 --> 00:19:00,597 ‫אנו נפרק אתכם!‬ 262 00:19:11,358 --> 00:19:13,152 ‫תפסיקי לבהות בי, נסיכה.‬ 263 00:19:14,695 --> 00:19:17,406 ‫השתמשי בפה שלך כדי לומר מה את רוצה.‬ 264 00:19:17,990 --> 00:19:19,992 ‫אין לך לשון? מה?‬ 265 00:19:27,207 --> 00:19:29,376 ‫אני…‬ 266 00:19:30,961 --> 00:19:34,214 ‫השקט שלי לא נובע מתוך פחד.‬ 267 00:19:35,048 --> 00:19:38,260 ‫הוא…‬ ‫-עליי לנקוט בזהירות.‬ 268 00:19:38,969 --> 00:19:41,096 ‫אין לי ברירה.‬ 269 00:19:42,181 --> 00:19:43,348 ‫אני נסיך.‬ 270 00:19:43,974 --> 00:19:46,852 ‫אני לא כמוכם.‬ 271 00:19:48,687 --> 00:19:53,734 ‫המילים שלי נושאות משקל פוליטי.‬ 272 00:19:54,860 --> 00:19:56,445 ‫על אחת כמה וכמה, בארץ זרה.‬ 273 00:19:57,112 --> 00:19:59,364 ‫ללא רשותו של אבי…‬ 274 00:19:59,990 --> 00:20:03,785 ‫לא אחתום על הסכמי הפסקת אש‬ ‫ולא אתן הצהרות מסוכנות.‬ 275 00:20:04,369 --> 00:20:05,579 ‫ברור שלא אעשה זאת.‬ 276 00:20:13,754 --> 00:20:16,256 ‫אני פשוט זהיר.‬ 277 00:20:18,675 --> 00:20:20,928 ‫זה תירוץ לא רע.‬ 278 00:20:21,470 --> 00:20:24,306 ‫למרות שנראה לך שאין לך שכל, נסיכה.‬ 279 00:20:26,266 --> 00:20:27,851 ‫חזיר חצוף שכמוך!‬ 280 00:20:28,435 --> 00:20:30,020 ‫זאת הפעם הראשונה!‬ 281 00:20:30,562 --> 00:20:33,398 ‫מעולם לא דיברו אליי בחוצפה שכזו!‬ 282 00:20:33,482 --> 00:20:35,192 ‫אז זו חוויה טובה בשבילך.‬ 283 00:20:35,943 --> 00:20:37,277 ‫תתחרט על דבריך.‬ 284 00:20:37,778 --> 00:20:39,238 ‫זה לא תירוץ!‬ 285 00:20:39,321 --> 00:20:41,949 ‫מה אתה יודע על קשיי המלוכה?‬ 286 00:20:42,532 --> 00:20:44,201 ‫תפסיק להתבכיין ושב.‬ 287 00:20:44,284 --> 00:20:46,245 ‫אני לא מתבכיין.‬ 288 00:20:46,328 --> 00:20:49,539 ‫אני רק מדגיש שדבריי נכונים.‬ 289 00:20:49,623 --> 00:20:51,208 ‫כן, כבר הבנתי.‬ 290 00:20:51,291 --> 00:20:54,086 ‫למה אתה מדבר אליי כך?‬ 291 00:20:54,169 --> 00:20:55,462 ‫הוד מעלתו…‬ 292 00:20:56,046 --> 00:20:58,590 ‫מדבר עם מישהו שאיננו אני.‬ 293 00:21:42,009 --> 00:21:42,843 ‫שלג.‬ 294 00:21:50,684 --> 00:21:51,643 ‫אסקלדד!‬ 295 00:21:52,185 --> 00:21:54,021 ‫לא נוכל להתקדם מהר יותר?‬ 296 00:21:54,604 --> 00:21:57,107 ‫בקצב הזה נהיה מכוסים בשלג!‬ 297 00:21:58,108 --> 00:22:00,819 ‫בחיי, הוא לא שותק.‬ 298 00:22:03,030 --> 00:22:05,407 ‫נחצה את החלק הצפוני של מרסיה‬ 299 00:22:05,991 --> 00:22:08,785 ‫ומשם נמשיך לגדוד הראשי בגיינסבורו.‬ 300 00:22:09,369 --> 00:22:10,412 ‫נגיע בעוד שבוע.‬ 301 00:22:11,163 --> 00:22:13,290 ‫נמשיך לצעוד בארץ אויב?‬ 302 00:22:13,999 --> 00:22:16,543 ‫אם נילכד בשלג בהרי ויילס…‬ 303 00:22:17,044 --> 00:22:18,462 ‫לא נוכל לזוז.‬ 304 00:22:19,546 --> 00:22:21,798 ‫מה? אין צורך לדאוג.‬ 305 00:22:22,507 --> 00:22:24,676 ‫אנו רחוקים מבסיס האם של האויב.‬ 306 00:22:24,760 --> 00:22:26,845 ‫מה נעשה לגבי אספקה?‬ 307 00:22:27,512 --> 00:22:31,308 ‫אני לא חושב שהפיאודלים יעזרו לדנים.‬ 308 00:22:31,892 --> 00:22:33,226 ‫יהיה בסדר.‬ 309 00:22:33,310 --> 00:22:35,354 ‫כבר חשבתי על זה.‬ 310 00:22:39,483 --> 00:22:41,568 ‫חיילים, אנו משנים את הכיוון.‬ 311 00:22:42,152 --> 00:22:43,195 ‫אל תשתרכו מאחור!‬ 312 00:22:43,779 --> 00:22:45,405 ‫מה?‬ ‫-הוא רציני?‬ 313 00:22:46,031 --> 00:22:48,200 ‫אנו משנים את המסלול?‬ ‫-הוא בסדר?‬ 314 00:22:48,784 --> 00:22:49,868 ‫אל תדאגו.‬ 315 00:22:50,410 --> 00:22:52,704 ‫שיקול דעתו של אסקלדד אינו שגוי.‬ 316 00:24:38,977 --> 00:24:40,520 ‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬