1
00:00:05,360 --> 00:00:08,680
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:13,880 --> 00:00:15,440
‫- עשה כמיטב יכולתך -‬

3
00:00:15,520 --> 00:00:17,480
‫זוז הצידה.‬
‫-לך מפה, פרחח.‬

4
00:00:23,000 --> 00:00:26,240
‫- מבוסס על אירועים אמתיים. -‬

5
00:00:26,320 --> 00:00:28,560
‫אחל לי בהצלחה.‬

6
00:00:33,000 --> 00:00:34,240
‫אני כבר חוזר.‬

7
00:01:35,400 --> 00:01:36,800
‫אבא!‬

8
00:01:38,120 --> 00:01:39,720
‫לא!‬

9
00:01:42,080 --> 00:01:42,920
‫אבא!‬

10
00:03:43,840 --> 00:03:45,160
‫איפה היית?‬

11
00:03:45,960 --> 00:03:47,000
‫בשום מקום.‬

12
00:03:58,040 --> 00:04:00,120
‫את יודעת מה מונח על הכף.‬

13
00:04:00,760 --> 00:04:02,640
‫לא רק בשבילי, אלא גם בשבילך.‬

14
00:04:03,000 --> 00:04:06,400
‫לה הצלחתי למצוא אותך. והלכתי לאיבוד.‬

15
00:04:26,600 --> 00:04:27,640
‫הפסיקי!‬

16
00:04:30,840 --> 00:04:31,800
‫עם מי?‬

17
00:04:52,880 --> 00:04:53,720
‫בוקר טוב.‬

18
00:05:12,320 --> 00:05:13,200
‫לוגי?‬

19
00:05:15,880 --> 00:05:16,760
‫לוגי?‬

20
00:05:19,240 --> 00:05:20,080
‫היי.‬

21
00:05:23,520 --> 00:05:24,600
‫הבט בי.‬

22
00:05:24,680 --> 00:05:25,520
‫מה זה?‬

23
00:05:27,360 --> 00:05:28,440
‫ספר לי!‬

24
00:05:29,400 --> 00:05:30,440
‫מה זה?‬

25
00:05:32,520 --> 00:05:34,120
‫ספר לי! מה זה?‬

26
00:05:35,600 --> 00:05:37,400
‫ספר לי, מה זה?‬

27
00:05:39,160 --> 00:05:43,200
‫קלקלת, גלוגאוור. ואני שונא להתאכזב.‬

28
00:05:44,960 --> 00:05:46,720
‫לא הייתה דרך אחרת.‬

29
00:05:46,800 --> 00:05:50,440
‫הופלינגר היה קשור מדי לחייו ולא היה מתאבד.‬

30
00:05:53,200 --> 00:05:56,520
‫ציפיתי לפתרון נקי, לא להוללות מסוג זה.‬

31
00:05:57,280 --> 00:06:00,480
‫הופלינגר היה אדם הגון. זה לא הגיע לו.‬

32
00:06:01,720 --> 00:06:03,920
‫לא כך רציתי שייעלם מדרכי.‬

33
00:06:04,240 --> 00:06:05,480
‫מה אתה ממלמל?‬

34
00:06:05,560 --> 00:06:07,040
‫עם כל הכבוד, מר פראנק,‬

35
00:06:07,120 --> 00:06:09,320
‫הם יאשימו את הקניבלים בכך.‬

36
00:06:11,640 --> 00:06:13,400
‫אתה חושב שהמשטרה שוטה כל כך?‬

37
00:06:13,840 --> 00:06:14,720
‫ובכן...‬

38
00:06:15,560 --> 00:06:16,960
‫קדימה, לך לך.‬

39
00:06:17,640 --> 00:06:19,640
‫החלקה החמישית הארורה.‬

40
00:06:22,600 --> 00:06:23,880
‫אתה יודע, מר פראנק...‬

41
00:06:25,360 --> 00:06:27,600
‫אנחנו דומים, אתה ואני.‬

42
00:06:28,640 --> 00:06:30,760
‫יותר מכפי שאתה חושב.‬

43
00:06:31,800 --> 00:06:33,920
‫יתכן כי אני עומד קרוב יותר לצד האפל‬

44
00:06:34,000 --> 00:06:37,240
‫ואתה לצד המואר של הירח,‬

45
00:06:37,320 --> 00:06:40,600
‫אך זה עדיין הירח.‬

46
00:06:43,960 --> 00:06:45,480
‫להתראות.‬

47
00:06:46,840 --> 00:06:48,080
‫יום טוב.‬

48
00:07:15,600 --> 00:07:16,880
‫מר הופלינגר.‬

49
00:07:35,320 --> 00:07:38,720
‫אתה יודע אם לאביך היה קשר כלשהו ‬
‫לאנשים האלה?‬

50
00:07:40,280 --> 00:07:43,040
‫יש גן חיות אנושי בוויזן השנה.‬

51
00:07:43,120 --> 00:07:45,480
‫עם סמואים מהים הדרומי.‬

52
00:07:46,360 --> 00:07:47,760
‫קניבלים?‬

53
00:07:48,320 --> 00:07:52,480
‫ההנחה כרגע היא שהסמואים...‬

54
00:07:53,920 --> 00:07:56,000
‫לקחו את שרידיו של אביך ו... ובכן...‬

55
00:07:56,480 --> 00:07:57,360
‫מי עשה זאת?‬

56
00:07:58,040 --> 00:07:59,920
‫עצרנו מיד את הצ'יף.‬

57
00:08:00,000 --> 00:08:02,800
‫היו סמוכים ובטוחים שנבדוק כל כיוון חקירה.‬

58
00:08:02,880 --> 00:08:03,920
‫אבל...‬

59
00:08:04,920 --> 00:08:06,480
‫זהו מקרה מוזר.‬

60
00:08:06,560 --> 00:08:09,080
‫מה יש לבדוק?‬
‫-אי סדרים.‬

61
00:08:09,800 --> 00:08:11,000
‫אי סדרים?‬

62
00:08:11,440 --> 00:08:12,880
‫אני מצטער מאוד.‬

63
00:08:15,240 --> 00:08:18,240
‫האם אביך נשא עמו דבר מה‬

64
00:08:18,320 --> 00:08:20,160
‫כשראית אותו לאחרונה?‬

65
00:08:22,320 --> 00:08:23,640
‫את ברז הזהב שלו.‬

66
00:08:25,200 --> 00:08:26,960
‫הוא תמיד נשא אותו בכיסו.‬

67
00:08:51,480 --> 00:08:53,280
‫קדימה. למטה ושמאלה.‬
‫-מה העניין?‬

68
00:08:53,360 --> 00:08:54,240
‫קדימה!‬

69
00:08:57,360 --> 00:08:58,480
‫מה אנחנו עושות?‬

70
00:08:58,560 --> 00:09:00,200
‫אין לך מושג, נכון?‬

71
00:09:00,280 --> 00:09:02,480
‫הדבר שלא יכולת שלא לעשות‬

72
00:09:02,560 --> 00:09:04,280
‫יכול להוביל להיריון.‬

73
00:09:04,360 --> 00:09:06,760
‫אני רוצה שתתייחסי לזה ברצינות.‬

74
00:09:13,440 --> 00:09:17,680
‫מילה אחת, ואשסע את גרונך.‬

75
00:09:28,120 --> 00:09:29,360
‫מה זה?‬

76
00:09:31,440 --> 00:09:32,840
‫תמצית חומץ.‬

77
00:09:34,400 --> 00:09:36,200
‫עליי לבקש שתבטחי בי.‬

78
00:09:37,320 --> 00:09:40,040
‫אנחנו, הנשים, דומות כולנו בדרך אחת.‬

79
00:09:41,520 --> 00:09:42,840
‫השתגעת?‬

80
00:09:43,640 --> 00:09:45,440
‫לעולם לא אעשה זאת.‬
‫-ודאי שתעשי.‬

81
00:09:46,640 --> 00:09:47,920
‫מה יגיד אביך‬

82
00:09:48,000 --> 00:09:51,760
‫כאשר בתו ההגונה  והמעודנת תתנפח ‬
‫לכדי גודל של פרה הרה?‬

83
00:09:56,440 --> 00:09:58,080
‫היום אינו יום טוב.‬

84
00:10:03,040 --> 00:10:06,240
‫ליתר דיוק, ‬
‫זהו הזמן האפל ביותר שחווינו מעודנו.‬

85
00:10:07,560 --> 00:10:08,480
‫עבורי...‬

86
00:10:10,400 --> 00:10:11,360
‫עבור הבנים...‬

87
00:10:11,680 --> 00:10:12,640
‫עבור כולכם.‬

88
00:11:00,680 --> 00:11:02,520
‫בעלי היה אחד מכם.‬

89
00:11:02,600 --> 00:11:04,800
‫הוא התגאה לעבוד אתכם.‬

90
00:11:05,920 --> 00:11:08,000
‫הייתם המשפחה שלו.‬

91
00:11:09,720 --> 00:11:12,000
‫ואני יודעת כמה הוא היה חשוב לכם.‬

92
00:11:15,680 --> 00:11:17,840
‫מותו הפתאומי...‬

93
00:11:18,840 --> 00:11:21,240
‫משמעו...‬
‫-אבי לא מת סתם כך.‬

94
00:11:21,880 --> 00:11:23,520
‫הוא נהרג.‬

95
00:11:24,000 --> 00:11:25,000
‫רומן.‬

96
00:11:25,120 --> 00:11:27,080
‫על ידי עדר פראים חסרי אל‬

97
00:11:27,160 --> 00:11:28,440
‫שנעקרו ממקומם.‬

98
00:11:29,320 --> 00:11:31,520
‫המשטרה יודעת, אך היא לא תעשה דבר.‬

99
00:11:31,600 --> 00:11:33,240
‫זה לא המקום, רומן.‬

100
00:11:34,120 --> 00:11:35,640
‫אמרת בעצמך.‬

101
00:11:36,200 --> 00:11:37,880
‫זו הייתה המשפחה שלו,‬

102
00:11:38,440 --> 00:11:40,720
‫הדם שלו, הבירה שלו.‬

103
00:11:42,040 --> 00:11:44,640
‫היום זה אבי מחר אלה יהיו ילדיכם.‬

104
00:11:45,560 --> 00:11:49,120
‫בואו נשלח את הקניבלים האלה לגיהינום! ‬
‫מי מסכים איתי?‬

105
00:11:49,200 --> 00:11:52,840
‫אנא, אנא, לכו לבתיכם. התפללו!‬

106
00:11:53,360 --> 00:11:55,440
‫אני לא במצב רוח להתפלל.‬

107
00:11:55,520 --> 00:11:56,480
‫אז בואו נלך!‬

108
00:11:56,560 --> 00:11:58,880
‫נתלה את הזרים ההם על העץ הבא.‬

109
00:11:58,960 --> 00:12:00,280
‫כן!‬
‫-קדימה!‬

110
00:12:00,360 --> 00:12:01,440
‫קדימה!‬

111
00:12:01,520 --> 00:12:04,120
‫התכוננו! קדימה!‬

112
00:12:04,880 --> 00:12:05,800
‫רומן!‬

113
00:12:06,160 --> 00:12:07,800
‫מה אתה עושה?‬

114
00:12:07,880 --> 00:12:10,200
‫מישהו חייב לעשות זאת.‬

115
00:12:10,440 --> 00:12:12,960
‫הם תוקפים את המשפחות שלנו. אנחנו נראה להם!‬

116
00:12:13,040 --> 00:12:14,640
‫אחבוט בהם!‬
‫-אנחנו נראה להם!‬

117
00:12:14,880 --> 00:12:16,800
‫בואו, קדימה!‬

118
00:12:24,200 --> 00:12:25,880
‫הם באים.‬

119
00:12:28,920 --> 00:12:30,760
‫היי.‬

120
00:12:43,240 --> 00:12:44,600
‫זה היה בלתי נמנע.‬

121
00:12:47,760 --> 00:12:49,800
‫התאספו מאחוריי, בחורים.‬

122
00:12:57,560 --> 00:12:59,280
‫הישאר שם, הופלינגר!‬
‫-טוב.‬

123
00:12:59,800 --> 00:13:02,400
‫המשטרה מגנה על הרוצחים. נהדר.‬

124
00:13:02,480 --> 00:13:07,200
‫כן, ואומר לך למה. ‬
‫לא ארשה שיתרחש כאן לינץ'.‬

125
00:13:09,440 --> 00:13:10,280
‫בואו.‬

126
00:13:10,360 --> 00:13:11,720
‫בואו.‬
‫-בואו.‬

127
00:13:12,680 --> 00:13:14,040
‫מה אמרתי? הישאר שם!‬

128
00:13:14,480 --> 00:13:17,480
‫אחרת הקליע הבא יפגע בגולגולתך.‬

129
00:13:30,680 --> 00:13:32,680
‫אתה באמת בוחן אותי, מה?‬

130
00:13:34,240 --> 00:13:35,200
‫אז תירה.‬

131
00:13:42,360 --> 00:13:44,560
‫הכו אותו.‬
‫-הישאר שם.‬

132
00:13:53,200 --> 00:13:55,200
‫איננו רוצחים.‬

133
00:14:20,800 --> 00:14:21,960
‫הופלינגר..‬

134
00:14:23,280 --> 00:14:25,000
‫אני מבין אותך.‬

135
00:14:25,560 --> 00:14:28,920
‫אבל תראה, הצ'יף ייתלה על הפיגום בכל אופן‬

136
00:14:29,440 --> 00:14:31,760
‫שכן הוא לקח אחריות בלעדית על המעשה.‬

137
00:14:31,840 --> 00:14:33,680
‫זה אמור לרצות את כולם, נכון?‬

138
00:14:33,760 --> 00:14:35,720
‫אני רוצה לראות את החזיר הזה סובל.‬

139
00:14:38,000 --> 00:14:39,960
‫כפי שאבי סבל.‬

140
00:14:42,320 --> 00:14:46,000
‫האנשים האלה... הם מצדו השני של כדור הארץ.‬

141
00:14:46,080 --> 00:14:47,400
‫הם עניים שהמירו את דתם‬

142
00:14:47,480 --> 00:14:51,000
‫ומכרו את נשמתם תמורת כמה רייכסמארקים. ‬
‫וכי למה?‬

143
00:14:51,880 --> 00:14:54,200
‫מפני שרעב כבד מחריב את האי שלהם.‬

144
00:14:54,920 --> 00:14:58,960
‫אי בחסות גרמנית בים הדרומי.‬

145
00:15:02,800 --> 00:15:04,440
‫אז עכשיו זאת אשמתנו?‬

146
00:15:05,120 --> 00:15:06,520
‫לא אמרתי זאת.‬

147
00:15:08,840 --> 00:15:10,480
‫אני בתפקיד כבר זמן רב.‬

148
00:15:10,560 --> 00:15:12,920
‫אני שוטר ותיק וראיתי הרבה.‬

149
00:15:15,600 --> 00:15:18,400
‫הפצע בראשו של אביך...‬

150
00:15:21,080 --> 00:15:24,840
‫הוא מעלה את השאלה: ‬
‫האם ישנה חיה המסתובבת באזור‬

151
00:15:24,920 --> 00:15:27,920
‫שעבורה על הצ'יף המסכן להפוך לשעיר לעזאזל?‬

152
00:15:30,400 --> 00:15:32,200
‫ואני שואל את עצמי...‬

153
00:15:33,000 --> 00:15:36,360
‫אם אתה סתם זקן שקרא רומנים זולים רבים מדי.‬

154
00:15:55,040 --> 00:15:59,000
‫וראיתי בהמה שעלתה מן הים.‬

155
00:15:59,240 --> 00:16:02,200
‫היו לה עשר קרניים ושבעה ראשים.‬

156
00:16:02,280 --> 00:16:04,760
‫- עקבו אחר הטוטם שלכם‬
‫קניבלים מהים הדרומי -‬

157
00:16:04,840 --> 00:16:06,160
‫ועל קרניה, עשרה כתרים.‬

158
00:16:06,240 --> 00:16:07,080
‫- חזון יוחנן -‬

159
00:16:07,160 --> 00:16:10,440
‫והבהמה שראיתי דמתה לפנתר,‬

160
00:16:10,520 --> 00:16:15,800
‫וכפות רגליה היו כפות רגליו של דוב‬
‫ופיה היה פיו של אריה.‬

161
00:16:23,200 --> 00:16:26,080
‫אורבן היקר, יש לך משהו בשבילי?‬

162
00:16:27,440 --> 00:16:32,120
‫בתקווה שתוכל להשתמש בו. ‬
‫לבעלת בית הבושת יש בן בגדוד.‬

163
00:16:33,000 --> 00:16:34,040
‫מעניין.‬

164
00:16:36,040 --> 00:16:39,920
‫אתה, גולגולות נוספות! זה אמור להיות מפחיד!‬

165
00:16:40,640 --> 00:16:42,600
‫תנו למינכן לזרוח!‬

166
00:17:25,440 --> 00:17:29,800
‫אתה תהיה אחראי על הפונדק, לודוויג.‬
‫אני צריכה אותך במבשלה.‬

167
00:17:31,760 --> 00:17:35,280
‫אני אדאג שהכול ימשיך כפי שאבא רצה.‬

168
00:17:36,240 --> 00:17:37,200
‫רגע.‬

169
00:17:38,480 --> 00:17:40,160
‫את רוצה להשתלט על העסק?‬

170
00:17:41,240 --> 00:17:42,320
‫ההפצה?‬

171
00:17:43,520 --> 00:17:46,680
‫אבל איך? את אישה, אימא.‬

172
00:17:47,760 --> 00:17:48,960
‫אני היורשת.‬

173
00:17:49,920 --> 00:17:52,240
‫אביך מעולם לא היה הבעלים של המבשלה.‬

174
00:17:59,560 --> 00:18:01,800
‫אבל אני הבכור.‬

175
00:18:03,640 --> 00:18:06,720
‫בדקתי את ספרי החשבונות.‬
‫אתה יודע שאנחנו בחובות.‬

176
00:18:07,880 --> 00:18:13,400
‫אין לנו זמן לפזרנות כדוגמת ייצוא וכדומה.‬

177
00:18:13,480 --> 00:18:17,400
‫דייבל היא מבשלה מסורתית והיא תישאר כך.‬

178
00:18:18,480 --> 00:18:22,520
‫אתם תעדכנו אותי בנוגע למצב הנוכחי.‬

179
00:18:23,280 --> 00:18:25,160
‫אנחנו נסתדר, בעזרת האל.‬

180
00:18:27,360 --> 00:18:29,120
‫כל עד נישאר ביחד.‬

181
00:18:30,480 --> 00:18:32,120
‫את עושה טעות מרה.‬

182
00:18:32,400 --> 00:18:34,440
‫אבא הבטיח לי...‬
‫-שלא תעז.‬

183
00:18:34,520 --> 00:18:35,640
‫מספיק. בבקשה.‬

184
00:18:36,280 --> 00:18:39,800
‫הוא עוד לא נקבר, ואתם מתווכחים על העסק?‬

185
00:18:45,680 --> 00:18:47,360
‫יש לנו הבנה?‬

186
00:18:48,080 --> 00:18:48,920
‫זהו זה.‬

187
00:19:23,240 --> 00:19:24,120
‫היי.‬

188
00:19:25,240 --> 00:19:26,920
‫אני אארגן מחדש את הפונדק.‬

189
00:19:28,000 --> 00:19:28,880
‫באמת?‬

190
00:19:34,920 --> 00:19:37,040
‫עדיין תוכל להגשים את החלומות שלך.‬

191
00:19:37,120 --> 00:19:38,800
‫תשתלט על כל זה יום אחד.‬

192
00:19:40,720 --> 00:19:44,400
‫בירה זורמת בעורקיך, כמו שאבא אמר תמיד.‬

193
00:19:44,800 --> 00:19:45,760
‫שטויות.‬

194
00:19:45,840 --> 00:19:46,960
‫אארגן אותו מחדש.‬

195
00:19:48,920 --> 00:19:52,800
‫הוא פשוט רגיל מדי. ‬
‫משעמם מדי. "גייסינג" מדי.‬

196
00:19:56,040 --> 00:19:56,920
‫כן...‬

197
00:19:57,840 --> 00:19:59,560
‫אז תהפוך אותו לבלתי רגיל.‬

198
00:19:59,920 --> 00:20:01,200
‫אתה האחראי.‬

199
00:20:03,520 --> 00:20:05,280
‫יש לך חירויות רבות יותר ממני.‬

200
00:20:10,000 --> 00:20:11,240
‫"גייסינג מדי".‬

201
00:20:11,440 --> 00:20:13,200
‫אתה מטורלל.‬

202
00:20:13,280 --> 00:20:14,120
‫טיפש.‬

203
00:20:14,840 --> 00:20:17,440
‫לך להתנצל בפני אימא, טיפש!‬

204
00:20:23,200 --> 00:20:28,080
‫דמו של ישו נשפך.‬
‫איגנץ הופלינגר היה ללא חטא.‬

205
00:20:28,440 --> 00:20:29,760
‫אדם מכובד‬

206
00:20:29,840 --> 00:20:34,000
‫שראה בישול בירה איכותית כחובתו,‬

207
00:20:34,560 --> 00:20:36,480
‫כמו גם טקס לחם הקודש.‬

208
00:20:37,680 --> 00:20:43,360
‫אנו נפרדים מאדם שנפטר מוקדם מדי.‬

209
00:20:44,560 --> 00:20:48,680
‫מי ייתן ויתנחמו אלה שהשאיר מאחור‬

210
00:20:48,760 --> 00:20:51,240
‫שזכרו של איגנץ הופלינגר ימשיך להתקיים.‬

211
00:20:52,360 --> 00:20:56,960
‫דרך בניו ובאמצעות הבירה האיכותית שלו.‬

212
00:21:05,160 --> 00:21:07,520
‫תנחומיי, גברת הופלינגר.‬

213
00:21:08,440 --> 00:21:10,440
‫בעלך לא יישכח.‬

214
00:21:11,200 --> 00:21:12,200
‫מוות נורא.‬

215
00:21:12,280 --> 00:21:13,360
‫תודה, חבר המועצה.‬

216
00:21:13,440 --> 00:21:14,520
‫חבר המועצה,‬

217
00:21:14,600 --> 00:21:18,080
‫אני זקוקה להבטחתך שנוכל ‬
‫לשמור את החלקה שלנו בוויזן.‬

218
00:21:20,200 --> 00:21:24,240
‫עלינו לציית לחוקים, ולפי החוקים,‬

219
00:21:24,320 --> 00:21:26,800
‫יש למכור שוב את החלקה במכירה פומבית.‬

220
00:21:27,440 --> 00:21:30,160
‫אם נפסיד את החלקה, זה יהיה סופנו.‬

221
00:21:30,560 --> 00:21:32,360
‫ואיש אינו רוצה בכך.‬

222
00:21:33,920 --> 00:21:36,080
‫אראה מה אוכל לעשות.‬

223
00:21:46,320 --> 00:21:47,160
‫ובכן?‬

224
00:21:47,840 --> 00:21:49,520
‫ממזר ארור.‬

225
00:21:49,600 --> 00:21:51,320
‫אין לו כבוד למתים.‬

226
00:21:52,400 --> 00:21:53,240
‫בוא.‬

227
00:22:03,280 --> 00:22:04,160
‫יום טוב.‬

228
00:22:08,440 --> 00:22:09,440
‫גברת הופלינגר?‬

229
00:22:09,520 --> 00:22:10,760
‫שמי קורט פראנק.‬

230
00:22:10,840 --> 00:22:12,320
‫זו בתי, קלרה.‬

231
00:22:13,720 --> 00:22:15,240
‫תנחומיי.‬

232
00:22:15,520 --> 00:22:16,360
‫תודה.‬

233
00:22:23,000 --> 00:22:23,960
‫אתה בא?‬

234
00:22:27,200 --> 00:22:28,120
‫אתה מכיר אותם?‬

235
00:22:28,600 --> 00:22:29,440
‫לא.‬

236
00:22:36,800 --> 00:22:38,880
‫שמעתי על המכירה הפומבית.‬

237
00:22:39,360 --> 00:22:41,360
‫אתם יודעים שאנו זקוקים לחלקה.‬

238
00:22:41,920 --> 00:22:44,400
‫אני זקוקה להבטחתם של כולם‬

239
00:22:44,920 --> 00:22:48,560
‫שלא תציעו מחיר על החלקה.‬

240
00:22:48,960 --> 00:22:52,400
‫השתגעת, מריה? ‬
‫אף אחד לא היה עושה זאת לאיגנץ.‬

241
00:23:02,560 --> 00:23:04,680
‫הבטחתכם בהלוויה של אבא שלי.‬

242
00:23:05,240 --> 00:23:06,640
‫אנחנו סומכים עליכם.‬

243
00:23:09,160 --> 00:23:11,400
‫אפילו ביום קר כל כך...‬

244
00:23:12,560 --> 00:23:14,320
‫ניתן להרגיש את קרני השמש...‬

245
00:23:16,520 --> 00:23:17,600
‫העלמה קלרה.‬

246
00:23:18,120 --> 00:23:19,000
‫יום טוב.‬

247
00:23:20,440 --> 00:23:21,400
‫פראנק.‬

248
00:23:21,920 --> 00:23:22,880
‫סטיפטר.‬

249
00:23:23,480 --> 00:23:24,720
‫אני רעבה, אבא.‬

250
00:23:24,800 --> 00:23:26,760
‫להביא לך משהו?‬
‫-לא, תודה.‬

251
00:23:26,840 --> 00:23:29,520
‫הופלינגר הצעיר ערך סעודה גדולה.‬

252
00:23:29,920 --> 00:23:32,440
‫האם אישה עדינה כמוך מסוגלת לעכל זאת?‬

253
00:23:34,440 --> 00:23:35,880
‫אני לא לובשת מחוך.‬

254
00:23:36,240 --> 00:23:37,120
‫ולפיכך, כן.‬

255
00:23:50,360 --> 00:23:51,760
‫הצלחות נמצאות שם.‬

256
00:23:52,280 --> 00:23:53,120
‫תודה.‬

257
00:23:56,240 --> 00:23:57,160
‫מריה.‬

258
00:23:58,080 --> 00:24:00,120
‫תנחומיי.‬

259
00:24:01,360 --> 00:24:02,240
‫תודה.‬

260
00:24:04,160 --> 00:24:06,640
‫אני מצטערת כל כך.‬
‫-זה בסדר. אני יודעת.‬

261
00:24:07,000 --> 00:24:07,960
‫אני יודעת.‬

262
00:24:24,160 --> 00:24:25,120
‫תנחומיי.‬

263
00:24:34,680 --> 00:24:37,800
‫למה לא אמרת שאת לא עוזרת בית?‬

264
00:24:38,920 --> 00:24:40,240
‫האם זה היה משנה משהו?‬

265
00:24:47,200 --> 00:24:48,400
‫אני מצטער.‬

266
00:25:44,280 --> 00:25:46,960
‫אני זקוק לך בפאב, רומן. אתה בא?‬

267
00:26:00,680 --> 00:26:04,640
‫אנחנו, הבשלנים, ‬
‫שולטים ברוב בעלי הפונדקים במינכן.‬

268
00:26:06,080 --> 00:26:08,480
‫הופלינגר היה יוצא דופן.‬

269
00:26:08,920 --> 00:26:11,120
‫הוא היה בשלן ובעל פונדק.‬

270
00:26:11,840 --> 00:26:13,360
‫הוא היה קשוח, מה?‬

271
00:26:14,400 --> 00:26:17,160
‫בעלי הפונדק תמיד שלטו בנו בוויזן,‬

272
00:26:17,240 --> 00:26:21,240
‫אבל אנחנו קונים את הפונדקים שלהם בהדרגה,‬
‫ועמם, את החלקות שלהם.‬

273
00:26:23,440 --> 00:26:26,680
‫בכל אופן, עמיתיי היקרים ואני שמחים...‬

274
00:26:28,440 --> 00:26:29,680
‫שהוא מת.‬

275
00:26:32,080 --> 00:26:32,920
‫והאלמנה?‬

276
00:26:33,520 --> 00:26:35,960
‫אנחנו מחכים. כל אחד לעצמו.‬

277
00:26:36,040 --> 00:26:36,920
‫למה?‬

278
00:26:38,240 --> 00:26:39,880
‫שהיא תראה חולשה.‬

279
00:26:41,800 --> 00:26:43,200
‫אתה לא מחכה?‬

280
00:26:44,280 --> 00:26:46,320
‫באתי רק כדי להביע את תנחומיי.‬

281
00:26:47,880 --> 00:26:49,840
‫כמובן.‬

282
00:26:51,680 --> 00:26:52,520
‫מה?‬

283
00:26:53,080 --> 00:26:53,920
‫כלום.‬

284
00:26:54,280 --> 00:26:55,760
‫כלום? מה?‬
‫-כן, שום דבר.‬

285
00:26:57,000 --> 00:26:57,960
‫מנוול.‬

286
00:26:59,000 --> 00:27:00,400
‫מי היא בכלל?‬

287
00:27:00,480 --> 00:27:01,840
‫מי?‬
‫-מי אתה חושב?‬

288
00:27:01,920 --> 00:27:04,160
‫היפיופה.‬
‫-אני לא יודע.‬

289
00:27:04,240 --> 00:27:05,720
‫אתה לא יודע כלום.‬

290
00:27:06,720 --> 00:27:07,840
‫ומה היא עושה?‬

291
00:27:08,720 --> 00:27:10,440
‫אני לא יודע.‬
‫-מנוול.‬

292
00:27:14,520 --> 00:27:16,960
‫אנחנו בונים עתיד עבור מינכן, למען לכולם.‬

293
00:27:17,040 --> 00:27:19,960
‫אני לא צריך לספר לך את זה.‬
‫אתה איש עסקים.‬

294
00:27:20,800 --> 00:27:24,000
‫העתיד שייך למי שאמיץ דיו כדי לעצב אותו.‬

295
00:27:24,960 --> 00:27:25,800
‫אנחנו עוזבים.‬

296
00:27:26,280 --> 00:27:27,120
‫סטיפטר.‬

297
00:27:27,200 --> 00:27:28,040
‫פראנק.‬

298
00:27:29,080 --> 00:27:30,240
‫העלמה קלרה.‬

299
00:27:31,400 --> 00:27:32,960
‫מהו הפרח האהוב עלייך?‬

300
00:27:34,080 --> 00:27:35,120
‫שושנים צחורות.‬

301
00:27:37,080 --> 00:27:38,480
‫קשה להשיג אותן.‬

302
00:27:39,720 --> 00:27:41,000
‫לא רק את השושנים.‬

303
00:28:31,920 --> 00:28:34,320
‫על טעם ועל ריח.‬

304
00:28:45,720 --> 00:28:49,680
‫אנו מציעים חלקה באוקטוברפסט ‬
‫במכירה הפומבית.‬

305
00:28:49,760 --> 00:28:53,800
‫בעלת החלקה: עיריית מינכן, ‬
‫המיוצגת על ידי חבר המועצה אורבן.‬

306
00:28:53,880 --> 00:28:57,400
‫השוכר לשעבר: הופלינגר, איגנץ.‬

307
00:29:15,760 --> 00:29:19,120
‫גברת מריה הופלינגר: אלף מארקים.‬

308
00:29:21,960 --> 00:29:24,200
‫וישנה הצעה נוספת.‬

309
00:29:24,360 --> 00:29:25,320
‫מה?‬

310
00:29:26,960 --> 00:29:29,720
‫מי זה היה, לעזאזל? הבטחתם.‬

311
00:29:29,800 --> 00:29:30,920
‫שקט, בבקשה.‬

312
00:29:35,240 --> 00:29:37,600
‫גברת גרטרוד יעקבמאייר.‬

313
00:29:38,120 --> 00:29:39,680
‫אלפיים מארקים.‬

314
00:29:39,760 --> 00:29:40,640
‫מה?‬

315
00:29:42,000 --> 00:29:43,560
‫מה את עושה, גרדי?‬

316
00:29:44,120 --> 00:29:46,080
‫אבי סייע לך.‬

317
00:29:46,160 --> 00:29:47,760
‫הפסיקי עם השטויות האלה!‬

318
00:29:48,600 --> 00:29:49,840
‫שקט, בבקשה.‬

319
00:29:50,640 --> 00:29:53,360
‫אלפיים מארקים...‬

320
00:29:53,640 --> 00:29:55,440
‫פעם אחת...‬

321
00:29:55,520 --> 00:29:57,800
‫פעם שנייה ו...‬

322
00:29:59,080 --> 00:30:00,800
‫אלפיים חמש מאות.‬

323
00:30:03,160 --> 00:30:07,480
‫ההצעה היא 2,500 מארקים.‬
‫אלפיים חמש מאות פעם אחת.‬

324
00:30:07,560 --> 00:30:10,240
‫אלפיים חמש מאות פעם שנייה...‬

325
00:30:10,520 --> 00:30:11,640
‫שלושת אלפים מארקים.‬

326
00:30:14,280 --> 00:30:15,600
‫שלושת אלפים מארקים.‬

327
00:30:15,720 --> 00:30:17,960
‫ההצעה עומדת על סך 3,000 מארקים.‬

328
00:30:18,040 --> 00:30:20,200
‫שלושת אלפים מארקים פעם אחת.‬

329
00:30:20,640 --> 00:30:23,080
‫שלושת אלפים מארקים פעם שנייה...‬

330
00:30:26,200 --> 00:30:29,280
‫המכירה הסתיימה.‬

331
00:30:44,200 --> 00:30:46,400
‫עכשיו אתה רואה מה שווה עזרת האל.‬

332
00:30:46,480 --> 00:30:48,240
‫נטבע בבירה.‬

333
00:30:48,800 --> 00:30:51,800
‫אצטרך לשלם לכולכם בבירה עד להודעה חדשה.‬

334
00:30:51,880 --> 00:30:53,760
‫הפסדנו את החלקה.‬

335
00:30:55,520 --> 00:30:56,800
‫זה לא יכול להיות!‬

336
00:30:59,880 --> 00:31:00,720
‫ויטוס!‬

337
00:31:00,840 --> 00:31:01,760
‫כן, המנהל?‬

338
00:31:01,840 --> 00:31:04,480
‫את ההזמנה החודשית יש למסור מיד למלך.‬

339
00:31:04,560 --> 00:31:05,400
‫אטפל בזה.‬

340
00:31:07,040 --> 00:31:09,960
‫ועשר חביות במתנה.‬
‫-בסדר.‬

341
00:31:10,040 --> 00:31:11,760
‫בשביל מה, אימא?‬

342
00:31:17,440 --> 00:31:19,960
‫סבא רבא שלי בנה את כל זה, בני.‬

343
00:31:20,040 --> 00:31:21,040
‫במשך שנים רבות.‬

344
00:31:22,280 --> 00:31:24,880
‫תמיד אמרו שדייבל הכסיל, ‬
‫מייצר הבירה השחורה,‬

345
00:31:24,960 --> 00:31:26,640
‫לא יודע אפילו קרוא או כתוב.‬

346
00:31:26,720 --> 00:31:28,960
‫כולם היו מבינים לו היה נכנע.‬

347
00:31:29,040 --> 00:31:30,800
‫אבל הוא נלחם.‬

348
00:31:31,320 --> 00:31:33,000
‫בדיוק כמו אביך.‬

349
00:31:33,320 --> 00:31:36,880
‫עד שקיבלנו את הרישיון המלכותי.‬

350
00:31:36,960 --> 00:31:39,840
‫ולא ניתן לאף אחד לקחת את זה מאיתנו.‬

351
00:31:39,920 --> 00:31:41,280
‫אתה מבין?‬

352
00:31:42,800 --> 00:31:43,920
‫לעולם לא.‬

353
00:32:02,120 --> 00:32:03,640
‫דבר לא יעמוד בדרכנו.‬

354
00:32:04,720 --> 00:32:06,840
‫אנחנו נכתוב את היסטוריית אוקטוברפסט.‬

355
00:32:15,040 --> 00:32:18,840
‫אני רוצה ממך משהו בתמורה.‬

356
00:32:20,280 --> 00:32:21,160
‫אפשר?‬

357
00:32:36,120 --> 00:32:37,800
‫הכתובת של בני.‬

358
00:32:41,400 --> 00:32:44,280
‫אני ערב לביטחונם של האם ושל הילד.‬

359
00:32:44,760 --> 00:32:46,160
‫מה אתה חושב?‬

360
00:32:46,600 --> 00:32:49,040
‫אני רוצה לספק לו השכלה ראויה.‬

361
00:32:50,040 --> 00:32:53,400
‫עליו לעזוב את מינכן.‬
‫-בסדר גמור, אך בזמן המתאים.‬

362
00:32:54,320 --> 00:32:57,600
‫עד אז, דע כי הסוד שלך שמור היטב.‬

363
00:33:05,600 --> 00:33:06,800
‫ברכותיי.‬

364
00:33:07,440 --> 00:33:09,400
‫קיבלת כעת את כל מה שרצית.‬

365
00:33:14,400 --> 00:33:15,560
‫אבל זה היה...‬

366
00:33:16,440 --> 00:33:17,320
‫ובכן...‬

367
00:33:18,000 --> 00:33:19,920
‫מזל שהתמזל, אני מניח?‬

368
00:33:20,720 --> 00:33:23,640
‫שהקניבלים בוויזן‬

369
00:33:23,720 --> 00:33:25,560
‫נשנשו את הופלינגר.‬

370
00:33:29,840 --> 00:33:31,600
‫תקרית איומה.‬

371
00:33:32,640 --> 00:33:35,080
‫אפשר לכנות אותה גם תהפוכת הגורל.‬

372
00:33:36,120 --> 00:33:39,120
‫אבל זה לא נושא להתבדחות, מר אורבן.‬

373
00:33:49,400 --> 00:33:51,560
‫אז לאן נלך עכשיו?‬

374
00:33:51,680 --> 00:33:53,280
‫עליי ללכת הביתה, אל משפחתי.‬

375
00:33:53,360 --> 00:33:55,360
‫בחייך, הלילה עוד צעיר.‬

376
00:33:55,440 --> 00:33:57,960
‫מה דעתך, אניטה? רוצה ללכת ללטרן?‬

377
00:34:01,240 --> 00:34:02,120
‫תראו, תראו...‬

378
00:34:02,960 --> 00:34:03,960
‫הופלינגר.‬

379
00:34:04,720 --> 00:34:06,680
‫האין זה בנו של הבשלן?‬

380
00:34:08,360 --> 00:34:09,680
‫לא רצית ללכת הביתה?‬

381
00:34:12,560 --> 00:34:13,920
‫להתראות, בחור קטן.‬

382
00:34:14,480 --> 00:34:15,720
‫תיהנה, פיירמנט.‬

383
00:34:15,800 --> 00:34:16,720
‫בוא נלך.‬

384
00:34:20,480 --> 00:34:22,680
‫לא ראיתי אותך בגלריית התמונות.‬

385
00:34:26,120 --> 00:34:26,960
‫מה העניין?‬

386
00:34:28,640 --> 00:34:30,400
‫אני צמא מאוד.‬

387
00:34:30,480 --> 00:34:31,760
‫אבא שלי נפטר.‬

388
00:34:36,880 --> 00:34:37,720
‫גם שלי.‬

389
00:34:40,720 --> 00:34:43,640
‫נקווה שהזקנים לקחו עמם את ימיהם.‬

390
00:34:47,000 --> 00:34:47,840
‫תנחומיי.‬

391
00:34:49,720 --> 00:34:51,080
‫יש לי שאלה.‬

392
00:34:52,120 --> 00:34:55,160
‫כי אתה... תגיד לי אם זה מטופש, בסדר?‬

393
00:34:56,080 --> 00:34:58,600
‫אתה מכיר אומנים רבים כל כך וברצוני...‬

394
00:34:58,880 --> 00:34:59,720
‫לשאול אותך...‬

395
00:34:59,800 --> 00:35:03,200
‫אם תרצה לבוא פעם לפונדק?‬

396
00:35:05,480 --> 00:35:06,720
‫בגייסינג?‬

397
00:35:11,160 --> 00:35:14,280
‫"מינץ ומאונץ, החתלתולים...‬

398
00:35:16,200 --> 00:35:18,240
‫הרימו את כפות רגליהם.‬

399
00:35:19,840 --> 00:35:21,400
‫'מיאו, מיו!‬

400
00:35:22,200 --> 00:35:24,280
‫מיאו, מיו!'‬

401
00:35:24,840 --> 00:35:27,360
‫היא תישרף למוות.‬

402
00:35:28,360 --> 00:35:30,520
‫דמעותיהם זלגו...‬

403
00:35:32,680 --> 00:35:35,360
‫כמו נחל בוויזן."‬

404
00:35:40,160 --> 00:35:41,640
‫הוא שתה יותר מדי.‬

405
00:36:05,760 --> 00:36:08,520
‫משום כך היה על איגנץ למות?‬
‫ברצונך להרוס אותנו?‬

406
00:36:08,600 --> 00:36:10,800
‫זו לא אשמתי, מריה.‬
‫-דברי!‬

407
00:36:11,440 --> 00:36:13,040
‫אין לי מה לומר.‬

408
00:36:13,120 --> 00:36:13,960
‫דברי!‬

409
00:36:17,240 --> 00:36:19,160
‫יוהנס נמצא בגדוד,‬

410
00:36:19,920 --> 00:36:24,840
‫ואיימו לשלוח אותו לחזית בסין.‬

411
00:36:26,160 --> 00:36:28,720
‫יש שם התקוממות עקובה מדם.‬

412
00:36:28,880 --> 00:36:31,560
‫מה היה עליי לעשות?‬
‫-זה היה אורבן?‬

413
00:36:33,880 --> 00:36:35,240
‫אני לא יודעת.‬

414
00:36:37,920 --> 00:36:38,840
‫התביישי לך!‬

415
00:36:41,800 --> 00:36:43,440
‫גם את אם.‬

416
00:36:43,520 --> 00:36:45,920
‫היית עושה הכול למען בנייך.‬

417
00:36:47,600 --> 00:36:50,760
‫את נלחמת כאן בכוחות עליונים, מריה.‬

418
00:37:12,960 --> 00:37:18,280
‫אוהל הבירה הבווארי הראשון‬
‫עם מקום ל-6,000 אורחים!‬

419
00:37:18,480 --> 00:37:21,680
‫היום יתקיים טקס הנחת אבן הפינה!‬

420
00:37:21,760 --> 00:37:23,680
‫הבכורה העולמית תהיה השנה בוויזן!‬

421
00:37:23,760 --> 00:37:25,920
‫- אוקטוברפסט, מינכן 1900‬
‫קורט פראנק -‬

422
00:37:26,000 --> 00:37:27,800
‫אתם תידהמו!‬

423
00:37:47,480 --> 00:37:48,320
‫אימא.‬

424
00:37:52,200 --> 00:37:54,920
‫מחלקים אותם בכל מקום.‬
‫המנוול קנה את החלקה שלנו.‬

425
00:37:55,000 --> 00:37:56,840
‫- קורט פראנק‬
‫אוהל הבירה הראשון -‬

426
00:37:59,840 --> 00:38:01,400
‫הוא הרג את אבא שלך.‬

427
00:38:08,960 --> 00:38:10,960
‫- פראנק‬
‫ברלין -‬

428
00:38:44,120 --> 00:38:47,560
‫- קולינה יקירתך -‬

429
00:39:05,560 --> 00:39:06,800
‫- וילהלמין ופרידריך -‬

430
00:39:17,640 --> 00:39:18,720
‫אפשר להיכנס?‬

431
00:39:20,400 --> 00:39:21,720
‫כמובן.‬

432
00:39:29,960 --> 00:39:31,440
‫ראיתי אותו שוב.‬

433
00:39:50,400 --> 00:39:52,520
‫עד כמה הם טיפשים?‬

434
00:39:52,840 --> 00:39:54,240
‫אלה האנשים של לוגי.‬

435
00:39:54,600 --> 00:39:56,840
‫סליחה, לודוויג. הייתי מגיע מוקדם יותר,‬

436
00:39:56,920 --> 00:39:59,800
‫אך דנהארדט שוב לא ידע מה ללבוש.‬

437
00:39:59,880 --> 00:40:01,240
‫טיפש.‬
‫-לא משנה!‬

438
00:40:01,320 --> 00:40:02,480
‫אתם כאן עכשיו.‬

439
00:40:02,560 --> 00:40:07,000
‫ולא נעזוב בזמן הקרוב.‬
‫הרשה לי להציג בפניך את תומאס, פאני...‬

440
00:40:07,080 --> 00:40:10,120
‫ובכל מקום בו פאני נמצאת,‬
‫האפיפיור רוקד בלבנים שלו.‬

441
00:40:10,200 --> 00:40:13,280
‫אניטה, סטפן, ידידי הרוסי וסילי,‬

442
00:40:13,360 --> 00:40:16,480
‫ודנהארדט ותומא ‬
‫מהשבועון ההוא, "סימפליסימוס".‬

443
00:40:16,560 --> 00:40:19,680
‫אם אתה שואל אותי, כולם אומנים משוגעים,‬

444
00:40:19,760 --> 00:40:22,560
‫אבל הם אוהבים את הבירה שלך.‬

445
00:40:38,960 --> 00:40:43,040
‫הו, לודוויג. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים אותה.‬

446
00:40:44,440 --> 00:40:49,160
‫הגיע הזמן להביא את האבסינת.‬

447
00:40:59,840 --> 00:41:01,040
‫העלמה קלרה.‬

448
00:41:02,200 --> 00:41:04,760
‫בחורים שמגיעים ממסיבות כאלה...‬

449
00:41:05,080 --> 00:41:06,640
‫את לא מבינה.‬

450
00:41:08,560 --> 00:41:09,480
‫דווקא כן.‬

451
00:41:10,720 --> 00:41:14,760
‫ואם הבנתי נכון, הוא כבר מזמן שכח ממך.‬

452
00:41:16,480 --> 00:41:18,000
‫עבור הגברים...‬

453
00:41:19,040 --> 00:41:21,760
‫זהו תענוג קצר-מועד.‬

454
00:42:03,600 --> 00:42:06,000
‫איבדנו את אבותינו.‬

455
00:42:07,160 --> 00:42:08,960
‫ימי התום עברו.‬

456
00:42:11,440 --> 00:42:13,800
‫במקביל להתפרצות.‬

457
00:42:14,360 --> 00:42:15,840
‫הקתוליות...‬

458
00:42:17,120 --> 00:42:19,680
‫מגורשת מהחברה.‬

459
00:42:20,440 --> 00:42:24,120
‫ומה שנמצא מתחתיה עולה לפני השטח.‬

460
00:42:26,440 --> 00:42:27,840
‫זה לא סוף העולם.‬

461
00:42:29,960 --> 00:42:31,360
‫אלא...‬

462
00:42:32,240 --> 00:42:33,240
‫התחלתו.‬

463
00:42:39,360 --> 00:42:40,880
‫תראה את מאפייני התקופה.‬

464
00:42:48,920 --> 00:42:52,400
‫אל תקשיב לתומאס. הוא חושב רק על הרומן שלו.‬

465
00:42:52,840 --> 00:42:54,760
‫דנהארדט רוצה להביט ברישומים שלך.‬

466
00:42:54,840 --> 00:42:57,680
‫אם תשכנע אותו, לא תצטרך את האקדמיה.‬

467
00:42:57,800 --> 00:42:58,640
‫דנהארדט!‬

468
00:43:02,960 --> 00:43:03,880
‫שלום.‬

469
00:43:03,960 --> 00:43:04,960
‫שלום.‬

470
00:43:05,040 --> 00:43:07,120
‫ובכן... כן, אני לא יודע...‬

471
00:43:26,520 --> 00:43:27,680
‫האם אחיך נמצא שם?‬

472
00:43:28,200 --> 00:43:30,600
‫שלום. אני לא יודע.‬

473
00:43:31,400 --> 00:43:33,600
‫תוכל לקרוא לו, בבקשה?‬

474
00:43:33,680 --> 00:43:35,960
‫לויסל! איפה רומן?‬

475
00:43:36,040 --> 00:43:39,080
‫מניין לי? בטח יצא להסתובב.‬

476
00:43:39,560 --> 00:43:40,440
‫אני מצטער.‬

477
00:43:41,560 --> 00:43:42,920
‫ומי זאת?‬

478
00:43:43,000 --> 00:43:44,440
‫תן לנו ללכת.‬

479
00:43:51,600 --> 00:43:53,280
‫את פאני צו ריבנטלו?‬

480
00:43:53,880 --> 00:43:57,760
‫קראתי כל מילה שלך ב"זורכר דיסקוסיונן".‬

481
00:43:57,840 --> 00:43:59,480
‫באמת כדאי שנלך, העלמה קלרה.‬

482
00:43:59,560 --> 00:44:00,480
‫תודה.‬

483
00:44:01,360 --> 00:44:03,200
‫גבירותיי ורבותיי,‬

484
00:44:03,640 --> 00:44:06,960
‫אוכל לקבל את תשומת לבכם, בבקשה?‬

485
00:44:07,040 --> 00:44:09,520
‫עבור פאני הנפלאה.‬

486
00:44:18,040 --> 00:44:21,600
‫זהו שיר שכתב מורנו הנערץ ניטשה.‬

487
00:44:22,000 --> 00:44:24,520
‫שאינו בקו הבריאות, כפי ששמענו.‬

488
00:44:24,920 --> 00:44:27,040
‫תומס חושב שזה מתאים.‬

489
00:44:28,760 --> 00:44:31,320
‫מאפייני התקופה. הקשיבו.‬

490
00:44:40,960 --> 00:44:42,320
‫"נעשיתי גבוה מדי‬

491
00:44:44,880 --> 00:44:46,960
‫מעל אדם וחיה‬

492
00:44:48,360 --> 00:44:49,640
‫כעת משאני מדבר‬

493
00:44:50,800 --> 00:44:52,800
‫איש אינו מדבר איתי כלל‬

494
00:44:54,640 --> 00:44:56,160
‫נעשיתי בודד מדי‬

495
00:44:58,400 --> 00:44:59,920
‫וגבוה מדי‬

496
00:45:02,840 --> 00:45:03,680
‫אני מחכה‬

497
00:45:07,520 --> 00:45:09,160
‫למה אני מחכה בלבד?‬

498
00:45:11,760 --> 00:45:13,640
‫בקרבת מקום, יושבים העננים‬

499
00:45:17,480 --> 00:45:18,720
‫אני מחכה‬

500
00:45:20,880 --> 00:45:21,720
‫מחכה‬

501
00:45:24,840 --> 00:45:25,680
‫מחכה‬

502
00:45:35,720 --> 00:45:37,920
‫לברק הראשון"‬

503
00:47:03,560 --> 00:47:05,560
‫תרגום כתוביות: טל לוריא‬