1 00:00:23,875 --> 00:00:26,041 ‫בחור צעיר.‬ ‫-תודה.‬ 2 00:00:27,750 --> 00:00:30,125 ‫תרצה לחתום בספר הזיכרון?‬ 3 00:00:30,708 --> 00:00:31,541 ‫אני אחתום.‬ 4 00:00:37,000 --> 00:00:39,041 ‫- ג'ורג' מאסומי -‬ 5 00:01:02,958 --> 00:01:07,041 ‫סלים טען במשך כל תקופת מאסרו הממושכת‬ 6 00:01:07,125 --> 00:01:10,708 ‫שהוא חף מפשע בפשע שבו הורשע.‬ 7 00:01:10,791 --> 00:01:14,208 ‫אבל הוא גם האמין שעונשו הגיע לו‬ 8 00:01:14,291 --> 00:01:18,250 ‫על פשעי עבר שעליהם הוא לא נענש.‬ 9 00:01:19,041 --> 00:01:22,083 ‫"שלם את המחיר לפני שזמנך יגיע"‬ 10 00:01:22,750 --> 00:01:25,000 ‫זו הכתובת שהוא בחר לחרוט על מצבתו.‬ 11 00:01:26,083 --> 00:01:30,083 ‫ואני סבור שכוונתו בכך הייתה‬ ‫שאיש מאיתנו אינו חי את חייו‬ 12 00:01:30,166 --> 00:01:34,500 ‫מבלי לבצע מעשים מסוימים‬ ‫שיש לנו סיבה להתבייש בהם.‬ 13 00:01:35,375 --> 00:01:39,250 ‫אך כל עוד אנחנו חיים, יש לנו זמן לכפר‬ 14 00:01:39,333 --> 00:01:41,333 ‫על החטאים האלה.‬ 15 00:01:41,416 --> 00:01:44,958 ‫כעת ננגן את אחד השירים האהובים על סלים.‬ 16 00:01:48,833 --> 00:01:51,375 ‫"אם הייתי זקוק לך‬ 17 00:01:51,458 --> 00:01:54,208 ‫"היית בא אליי?‬ 18 00:01:55,166 --> 00:01:57,500 ‫"היית בא אליי?‬ 19 00:01:58,166 --> 00:02:00,541 ‫"ומקל על כאבי?‬ 20 00:02:02,250 --> 00:02:04,750 ‫"אתה תחמיץ את הזריחה‬ 21 00:02:05,333 --> 00:02:08,250 ‫"אם תעצום עיניים‬ 22 00:02:08,916 --> 00:02:13,541 ‫"זה ישבור את ליבי לשניים"‬ 23 00:02:23,500 --> 00:02:26,416 ‫- ילד בולע יקום -‬ 24 00:02:26,500 --> 00:02:29,541 ‫- פרק 5: ילד ממריא -‬ 25 00:02:29,625 --> 00:02:31,416 ‫- "טבע דומם" עם פרחים -‬ 26 00:02:42,791 --> 00:02:43,666 ‫סליחה?‬ 27 00:02:46,125 --> 00:02:47,958 ‫אתה ג'ורג' מאסומי.‬ 28 00:02:48,041 --> 00:02:49,375 ‫כן, אני יודע. מי אתה?‬ 29 00:02:50,375 --> 00:02:53,791 ‫אני איליי בל.‬ ‫סלים אמר שאולי תוכל לעזור לי במשהו.‬ 30 00:02:54,791 --> 00:02:57,000 ‫סלים מת עכשיו. לעזור לך במה?‬ 31 00:02:57,083 --> 00:02:59,916 ‫אני צריך להעביר חבילה‬ ‫לאמא שלי בכלא בוגו רוד.‬ 32 00:03:00,000 --> 00:03:02,125 ‫מצטער, חבר, אני לא יודע על זה כלום.‬ 33 00:03:02,208 --> 00:03:04,750 ‫רק חבילה של דברים שהיא תצטרך לחג המולד.‬ 34 00:03:04,833 --> 00:03:08,708 ‫אני ירקן, חבר. אני עושה משלוחי פירות.‬ ‫-אני יכול לשלם כסף טוב.‬ 35 00:03:08,791 --> 00:03:12,250 ‫טוב, אם אתה צריך לקנות ירקות,‬ ‫אתה יודע איפה למצוא אותי.‬ 36 00:03:17,000 --> 00:03:18,000 ‫איליי.‬ 37 00:03:18,833 --> 00:03:20,000 ‫אה, שלום.‬ 38 00:03:20,708 --> 00:03:22,458 ‫ניסיתי ליצור איתך קשר.‬ 39 00:03:23,791 --> 00:03:25,291 ‫חשבתי שאמצא אותך כאן.‬ 40 00:03:25,375 --> 00:03:28,125 ‫צדקת לגבי הקעקוע.‬ 41 00:03:29,458 --> 00:03:32,250 ‫אני יודעת שאביך החורג נעדר ושאמא שלך בכלא.‬ 42 00:03:33,166 --> 00:03:35,083 ‫בעיתון אמרת שיש לך משהו לספר לי.‬ 43 00:03:36,208 --> 00:03:38,000 ‫על אנשים שעשו דברים איומים.‬ 44 00:03:38,083 --> 00:03:41,166 ‫כן, טוב, שיניתי את דעתי. בערך.‬ 45 00:03:42,250 --> 00:03:45,916 ‫כולם עכשיו אומרים‬ ‫שאני צריך לשתוק על… דברים.‬ 46 00:03:46,000 --> 00:03:50,041 ‫אז זה מה שאני אעשה. בינתיים.‬ 47 00:03:50,125 --> 00:03:54,500 ‫בסדר. אבל אתה יודע שאם אף אחד‬ ‫לא אומר כלום, הרעים פשוט ממשיכים לנצח?‬ 48 00:03:56,416 --> 00:04:00,000 ‫אני מניח שהם ימשיכו לנצח בכל מקרה.‬ ‫אולי בפעם אחרת, אה?‬ 49 00:04:00,708 --> 00:04:01,541 ‫אוקיי.‬ 50 00:04:03,041 --> 00:04:05,750 ‫אבל אתה יכול להתקשר אליי מתי שתרצה.‬ 51 00:04:10,375 --> 00:04:11,875 ‫נתנו לי את התמונה שלו.‬ 52 00:04:27,500 --> 00:04:28,333 ‫היי!‬ 53 00:04:28,416 --> 00:04:30,333 ‫טינקר בל, מה כל החרא הזה?‬ 54 00:04:30,416 --> 00:04:32,375 ‫תחזיר את זה, בבקשה. זה חשוב.‬ 55 00:04:32,458 --> 00:04:34,416 ‫כן, תמסור אליי. כן!‬ ‫-עזוב את זה!‬ 56 00:04:34,500 --> 00:04:35,916 ‫רוצה את זה?‬ 57 00:04:36,875 --> 00:04:37,916 ‫תירגע, חבר.‬ ‫-היי!‬ 58 00:04:39,291 --> 00:04:40,708 ‫תחזיר את זה. נו כבר!‬ 59 00:04:43,333 --> 00:04:44,166 ‫עבדתי עליך.‬ 60 00:04:45,750 --> 00:04:46,791 ‫לא!‬ ‫-אכזרי.‬ 61 00:04:47,541 --> 00:04:48,875 ‫תיהנה.‬ ‫-להתראות.‬ 62 00:04:50,916 --> 00:04:51,916 ‫אוי, לא.‬ 63 00:05:03,375 --> 00:05:05,750 ‫היי, אנחנו מתרימים לניוון שרירים.‬ 64 00:05:05,833 --> 00:05:07,083 ‫זה מה שיש לכם?‬ 65 00:05:07,166 --> 00:05:11,458 ‫כן, אם נגייס 70,000, בית הספר‬ ‫יוכל להתקין רמפות כדי שאוכל להגיע לכיתה.‬ 66 00:05:11,541 --> 00:05:14,375 ‫שבעים אלף? זה הרבה מאוד רמפות.‬ 67 00:05:14,458 --> 00:05:17,083 ‫יש הרבה ילדים שלא מסוגלים ללכת.‬ 68 00:05:19,541 --> 00:05:23,041 ‫כמה אספתם עד עכשיו?‬ ‫-בערך 2,000, הרוב באירועי בית הספר.‬ 69 00:05:23,125 --> 00:05:24,625 ‫אז, כמעט כלום, בעיקרון.‬ 70 00:05:24,708 --> 00:05:27,416 ‫אם תיתן לנו עשר, זה יהיה 2,010.‬ 71 00:05:30,041 --> 00:05:31,166 ‫כל הכבוד לכם.‬ 72 00:05:32,333 --> 00:05:33,958 ‫חג המולד מתקרב.‬ 73 00:05:34,041 --> 00:05:37,500 ‫ואתם יכולים לדלג על מספר 14.‬ ‫היא ממש קמצנית.‬ 74 00:05:48,750 --> 00:05:50,375 ‫למה אתה עושה את זה, גאס?‬ 75 00:05:51,041 --> 00:05:52,416 ‫כי אני מחבב אותך.‬ 76 00:05:52,500 --> 00:05:55,416 ‫יש הרבה דברים כיפיים יותר‬ ‫שאתה יכול לעשות במקום.‬ 77 00:05:55,500 --> 00:05:57,875 ‫להשחית תחנות אוטובוס כמו ילדים רגילים?‬ 78 00:05:59,666 --> 00:06:01,791 ‫מה דעתך על החלפת חיתולים למבוגרים?‬ 79 00:06:01,875 --> 00:06:03,666 ‫כי זה מה שצפוי לי, אתה יודע.‬ 80 00:06:04,166 --> 00:06:05,833 ‫אז יש לי משהו לצפות לו.‬ 81 00:06:06,833 --> 00:06:09,416 ‫ואחרי זה, תצטרך לראות אותי גוססת.‬ 82 00:06:10,333 --> 00:06:13,791 ‫כולם מתים, שלס. את תמיד הקדמת את כולם.‬ 83 00:06:19,375 --> 00:06:23,166 ‫אתה רק רוצה לעשות איתי סקס.‬ ‫-לא. אני עושה את זה בשביל החיתולים.‬ 84 00:06:44,125 --> 00:06:47,208 ‫- ג'ורג' מאסומי‬ ‫ירקן -‬ 85 00:06:56,375 --> 00:06:57,208 ‫ג'ורג'?‬ 86 00:07:03,125 --> 00:07:04,666 ‫הנה הכסף שהלווית לי.‬ 87 00:07:08,125 --> 00:07:09,000 ‫בשביל אמא שלי.‬ 88 00:07:15,125 --> 00:07:16,208 ‫אז הנה.‬ 89 00:07:18,291 --> 00:07:19,125 ‫תתחפף!‬ 90 00:07:38,125 --> 00:07:39,375 ‫כמה אספתם?‬ 91 00:07:40,041 --> 00:07:41,125 ‫מאתיים דולר.‬ 92 00:07:45,666 --> 00:07:47,333 ‫אתה עושה מעשה טוב, חבר.‬ 93 00:07:48,708 --> 00:07:50,541 ‫נראה לך שיש מצב שאני…‬ 94 00:07:52,166 --> 00:07:53,166 ‫אני סתם צוחק.‬ 95 00:07:53,666 --> 00:07:56,875 ‫אל תזניח את הלימודים שלך.‬ ‫-כן, אני לא.‬ 96 00:08:01,875 --> 00:08:04,166 ‫מה יש לנו כאן? עדיין לא שמעתם מאמא?‬ 97 00:08:04,250 --> 00:08:05,208 ‫לא.‬ 98 00:08:16,916 --> 00:08:20,500 ‫אתה יודע שהייתי לוקח אתכם אם הייתי יכול.‬ ‫בכנות, אבל…‬ 99 00:08:21,791 --> 00:08:23,583 ‫יש יותר מדי היסטוריה.‬ 100 00:08:24,666 --> 00:08:27,666 ‫והיא עדיין מאשימה אותי‬ ‫על זה שלא דיברת וכל זה.‬ 101 00:08:27,750 --> 00:08:29,791 ‫היא לא מאשימה אותך.‬ ‫-היא כן.‬ 102 00:08:30,333 --> 00:08:31,833 ‫אני מאשים את עצמי לפעמים.‬ 103 00:08:34,166 --> 00:08:37,125 ‫היא חושבת שדפקתי לך את הראש.‬ ‫-הראש שלי בסדר גמור.‬ 104 00:08:39,083 --> 00:08:41,333 ‫היי. אני יודע את זה.‬ 105 00:08:42,250 --> 00:08:43,458 ‫אני יודע שהוא בסדר.‬ 106 00:08:46,000 --> 00:08:47,416 ‫הלוואי ששלי היה בסדר.‬ 107 00:08:49,125 --> 00:08:50,916 ‫לכל אחד יש מאבקים משלו.‬ 108 00:08:54,250 --> 00:08:55,083 ‫כן.‬ 109 00:09:08,583 --> 00:09:10,958 ‫פרנקי, הגיעה חבילה בשבילך.‬ 110 00:09:16,375 --> 00:09:18,125 ‫- פרנסס בל -‬ 111 00:09:36,500 --> 00:09:37,666 ‫- שירים לאמא -‬ 112 00:09:57,791 --> 00:09:58,875 ‫היי, אמא.‬ 113 00:09:58,958 --> 00:10:03,458 ‫אנחנו מנסים ליצור איתך קשר כבר המון זמן,‬ ‫אבל בטח לא מוסרים לך את המכתבים שלנו.‬ 114 00:10:03,541 --> 00:10:05,208 ‫אני מקווה שאת בסדר שם.‬ 115 00:10:05,291 --> 00:10:07,208 ‫אני וגאס הקלטנו קלטת עם שירים‬ 116 00:10:07,291 --> 00:10:09,583 ‫כדי שיהיה לך משהו להאזין לו בחג המולד.‬ 117 00:10:09,666 --> 00:10:12,875 ‫תכתבי בבקשה כדי שנדע שקיבלת אותה‬ ‫ושאת בסדר.‬ 118 00:11:00,916 --> 00:11:01,750 ‫טינק.‬ 119 00:11:04,208 --> 00:11:05,333 ‫חשבתי שזה אתה.‬ 120 00:11:07,000 --> 00:11:07,916 ‫היי, דארן.‬ 121 00:11:11,750 --> 00:11:14,041 ‫אז מה קורה איתך?‬ 122 00:11:14,625 --> 00:11:16,750 ‫אתה לא מתקשר. אתה לא כותב.‬ 123 00:11:16,833 --> 00:11:20,166 ‫אתה יודע, כרגיל.‬ ‫מנסה להרחיק את אבא שלי מהבקבוק.‬ 124 00:11:21,583 --> 00:11:23,416 ‫סובל הצקות מבובי לינט.‬ 125 00:11:23,958 --> 00:11:26,208 ‫בובי תמיד היה מניאק.‬ ‫-חשבתי שאתם חברים?‬ 126 00:11:26,291 --> 00:11:29,958 ‫חברים יכולים להיות מניאקים.‬ ‫-תוכל להגיד לו שיעזוב אותי בשקט?‬ 127 00:11:30,041 --> 00:11:32,333 ‫תגיד לו בעצמך.‬ ‫אני עסוק עם מניאקים גדולים יותר.‬ 128 00:11:33,666 --> 00:11:35,833 ‫שמעת על אמא שלי?‬ ‫-לא.‬ 129 00:11:36,958 --> 00:11:39,750 ‫היה לה שבץ או משהו.‬ ‫היא בקושי יכולה ללכת עכשיו.‬ 130 00:11:40,250 --> 00:11:41,500 ‫זה נורא, גבר.‬ 131 00:11:42,208 --> 00:11:43,666 ‫היא די מעוצבנת מזה.‬ 132 00:11:43,750 --> 00:11:47,000 ‫בגלל זה הייתי צריך לקחת פיקוד.‬ ‫גם מזה היא לא מרוצה.‬ 133 00:11:49,833 --> 00:11:50,666 ‫- עולם השעשועים -‬ 134 00:11:50,750 --> 00:11:53,291 ‫אז מה אתה עושה‬ ‫בצד האחורי של עולם השעשועים?‬ 135 00:11:53,875 --> 00:11:56,125 ‫המקום הזה שייך לדאסטין ואנג.‬ 136 00:11:56,208 --> 00:11:58,708 ‫הוא מנסה להשתלט‬ ‫על עסקי הסיטונאות של אמא שלי.‬ 137 00:11:58,791 --> 00:12:00,208 ‫סיטונאות של מה?‬ 138 00:12:00,291 --> 00:12:02,958 ‫עציצים לקישוט. מה נראה לך?‬ 139 00:12:03,791 --> 00:12:06,333 ‫אני עדיין מנסה לחשוב על דרך להפחיד אותו.‬ 140 00:12:06,416 --> 00:12:10,000 ‫ניסית לנהל איתו משא ומתן?‬ ‫-מדובר במניאק רציני, איליי.‬ 141 00:12:11,250 --> 00:12:14,208 ‫השפה היחידה שהבני זונות האלה מבינים‬ ‫היא אלימות.‬ 142 00:12:15,375 --> 00:12:16,625 ‫גם בובי לינט.‬ 143 00:12:18,916 --> 00:12:21,458 ‫מצאת את הסחורה שלייל החביא?‬ ‫-לא.‬ 144 00:12:22,875 --> 00:12:24,208 ‫מישהו לקח אותה.‬ 145 00:12:27,000 --> 00:12:29,416 ‫זה לא הייתי אני, אם זה מה שאתה חושב.‬ 146 00:12:30,125 --> 00:12:32,083 ‫אמא שלך אמרה פעם מה קרה ללייל?‬ 147 00:12:32,166 --> 00:12:33,541 ‫למה שהיא תדע את זה?‬ 148 00:12:33,625 --> 00:12:36,916 ‫היא הייתה היבואנית הראשית,‬ ‫ואייבן קרול היה המוציא לפועל שלה.‬ 149 00:12:37,000 --> 00:12:39,791 ‫לפי מה שאני שמעתי,‬ ‫חבר של אבא שלך הלשין עליו.‬ 150 00:12:39,875 --> 00:12:42,166 ‫ואייבן קרול טיפל בזה.‬ ‫-רגע, איזה חבר?‬ 151 00:12:42,750 --> 00:12:44,875 ‫זה שתמיד רחרח ליד אמא שלך.‬ 152 00:12:46,083 --> 00:12:47,125 ‫לא טדי קאלאס?‬ 153 00:12:47,958 --> 00:12:50,125 ‫העכברוש תמיד הכי קרוב לגבינה.‬ 154 00:12:55,458 --> 00:12:56,958 ‫איליי, אנחנו מאחרים.‬ 155 00:12:58,375 --> 00:12:59,291 ‫איליי!‬ 156 00:13:12,875 --> 00:13:13,958 ‫- ישו כוכב עליון‬ ‫חזרות -‬ 157 00:13:14,041 --> 00:13:15,750 ‫נראה לי שכבר התחילו.‬ ‫-אני באה.‬ 158 00:13:26,833 --> 00:13:30,291 ‫תרמיל יפה, איליי.‬ ‫אמא שלך עשתה לך אותו בכלא?‬ 159 00:13:35,083 --> 00:13:37,125 ‫יפה! קלעת בול.‬ 160 00:13:53,583 --> 00:13:55,791 ‫אין מצב!‬ ‫-איליי מכסח את בובי.‬ 161 00:13:55,875 --> 00:13:58,541 ‫תעזוב אותי בשקט או שאהרוג אותך, שמעת אותי?‬ 162 00:13:58,625 --> 00:14:01,666 ‫אתה מת, בובי!‬ ‫אני מתכוון לזה, אני אהרוג אותך.‬ 163 00:14:01,750 --> 00:14:03,291 ‫איליי, בו כבר. תפסיק.‬ 164 00:14:04,833 --> 00:14:05,875 ‫עזוב אותי!‬ 165 00:14:06,500 --> 00:14:08,416 ‫פאק!‬ ‫-עזוב אותי!‬ 166 00:14:08,500 --> 00:14:10,416 ‫נמאס לי מהחרא הזה.‬ 167 00:14:10,500 --> 00:14:12,500 ‫אני מפסיק להיות נחמד, הבנת?‬ 168 00:14:12,583 --> 00:14:15,000 ‫אני מפסיק להיות נחמד.‬ ‫-זה לא שווה את זה.‬ 169 00:14:15,083 --> 00:14:16,208 ‫מספיק!‬ 170 00:14:18,125 --> 00:14:23,041 ‫"בסופו של דבר,‬ ‫קיבלתי השעיה ליומיים בגלל נסיבות מיוחדות.‬ 171 00:14:23,833 --> 00:14:27,041 ‫"חג המולד מתקרב, אז לא אפספס הרבה.‬ 172 00:14:28,000 --> 00:14:30,583 ‫"אמרת שאת חושבת לעשות קורס בפסיכולוגיה,‬ 173 00:14:30,666 --> 00:14:33,208 ‫"אז מצאתי ספר על זה בערימת הספרים של אבא.‬ 174 00:14:33,791 --> 00:14:37,375 ‫"אני מתחיל לדאוג לך, אמא,‬ ‫כי לא כתבת בחזרה.‬ 175 00:14:37,458 --> 00:14:41,083 ‫"בבקשה תודיעי לנו שאת בסדר.‬ ‫אנחנו אוהבים אותך, אמא.‬ 176 00:14:41,166 --> 00:14:44,041 ‫"ואנחנו סופרים את הימים עד שתחזרי הביתה.‬ 177 00:14:44,541 --> 00:14:48,375 ‫"נשארו 1,451 לילות." כן.‬ 178 00:14:50,083 --> 00:14:50,958 ‫פרנקי?‬ 179 00:14:52,208 --> 00:14:53,458 ‫את שומעת את זה?‬ 180 00:14:54,833 --> 00:14:55,708 ‫פרנקי!‬ 181 00:14:56,708 --> 00:14:59,250 ‫כן, תגיד לי אם אתה צריך הפסקה, גאס.‬ 182 00:14:59,333 --> 00:15:00,583 ‫טוב.‬ ‫-בסדר.‬ 183 00:15:05,125 --> 00:15:07,458 ‫איליי, תתמוך בי מאחור. תודה, חבר.‬ 184 00:15:09,000 --> 00:15:10,958 ‫סליחה, תקעתי לך נאד בפרצוף, חבר.‬ 185 00:15:11,041 --> 00:15:12,166 ‫- הצתה בעולם השעשועים -‬ 186 00:15:12,250 --> 00:15:13,625 ‫השרפה פרצה בשעה מאוחרת אמש.‬ 187 00:15:13,708 --> 00:15:17,875 ‫אף שלא היו אבדות בנפש, לא ניתן‬ ‫לפסול את האפשרות שזו הייתה הצתה.‬ 188 00:15:17,958 --> 00:15:20,500 ‫צריך לחשוב טוב איפה לשים אותו.‬ 189 00:15:20,583 --> 00:15:26,208 ‫לא יותר מדי שמש ולא יותר מדי רוח.‬ 190 00:15:26,291 --> 00:15:27,125 ‫למה לא?‬ 191 00:15:27,625 --> 00:15:32,083 ‫כי הנרי הוא נשמה רגישה מאוד.‬ ‫הוא תאנה בוכייה.‬ 192 00:15:32,166 --> 00:15:34,166 ‫ואם נכעיס אותו, הוא יבכה.‬ 193 00:15:34,250 --> 00:15:37,666 ‫הוא יזיל דמעות בהזדמנות הראשונה שתהיה לו.‬ 194 00:15:37,750 --> 00:15:40,666 ‫בדיוק כמו ידידנו הקטן איליי.‬ ‫-לא נכון.‬ 195 00:15:40,750 --> 00:15:43,625 ‫בחייך. אהבת להיות בכיין כשהיית תינוק.‬ 196 00:15:43,708 --> 00:15:45,125 ‫אני מופתע שאתה זוכר.‬ 197 00:15:46,291 --> 00:15:49,875 ‫כן, אוקיי. בואו נקשט אותו, טוב?‬ 198 00:15:50,750 --> 00:15:52,125 ‫נראה לי שזה בשבילך.‬ 199 00:15:53,000 --> 00:15:53,833 ‫בסדר.‬ 200 00:15:55,208 --> 00:15:56,541 ‫זו הדרך, קדימה.‬ 201 00:15:58,041 --> 00:16:01,958 ‫נחמד. אני רק אניח אותה כאן למעלה.‬ 202 00:16:03,125 --> 00:16:07,000 ‫ניתן לזה מגע של קדושה. ככה.‬ ‫יפהפה. מה דעתכם?‬ 203 00:16:07,083 --> 00:16:09,791 ‫נוכל לשים מתנות כאן למטה, כמו בסרטים.‬ 204 00:16:09,875 --> 00:16:12,666 ‫באמת קנית לנו מתנות?‬ ‫-לא.‬ 205 00:16:12,750 --> 00:16:15,208 ‫אבל היה לי רעיון.‬ 206 00:16:16,000 --> 00:16:19,250 ‫אחר הצהריים צריכה להגיע‬ ‫קופסת חג מולד מ"ויני'ס".‬ 207 00:16:19,333 --> 00:16:22,500 ‫יש בה דברים טובים. שימורי חזיר, מיץ אננס,‬ 208 00:16:22,583 --> 00:16:23,958 ‫ריבועי ליקריץ.‬ 209 00:16:25,541 --> 00:16:30,208 ‫וחשבתי שאולי כל אחד‬ ‫יוכל לבחור ספר מהערימה,‬ 210 00:16:30,291 --> 00:16:32,708 ‫לעטוף אותו,‬ ‫ולשים אותו מתחת לעץ בתור מתנה.‬ 211 00:16:32,791 --> 00:16:34,500 ‫אני לא מתכוון לכל ספר.‬ 212 00:16:34,583 --> 00:16:36,916 ‫אולי משהו שקראתם‬ 213 00:16:37,000 --> 00:16:39,750 ‫או משהו שאתם חושבים שמישהו אחר ייהנה ממנו.‬ 214 00:16:39,833 --> 00:16:43,875 ‫בכל אופן, הנה, רשמתי את השמות.‬ ‫פשוט תבחרו שם.‬ 215 00:16:46,166 --> 00:16:47,041 ‫את מי קיבלת?‬ 216 00:16:47,916 --> 00:16:50,125 ‫בסדר, אז גאס בוחר ספר בשבילי,‬ 217 00:16:50,208 --> 00:16:53,375 ‫אני בוחר ספר בשביל איליי,‬ ‫איליי בוחר ספר בשביל גאס.‬ 218 00:16:53,958 --> 00:16:56,958 ‫נשב, נשתה מיץ אננס, נאכל ריבועי ליקריץ,‬ 219 00:16:57,041 --> 00:16:59,250 ‫אני אולי אשתה בירה, ונקרא ספרים יחד.‬ 220 00:16:59,333 --> 00:17:01,666 ‫אז במה זה שונה מכל יום אחר?‬ 221 00:17:01,750 --> 00:17:02,708 ‫זה חג המולד.‬ 222 00:17:03,750 --> 00:17:05,000 ‫למה עשית את זה?‬ 223 00:17:05,083 --> 00:17:07,708 ‫אתם תשתפו פעולה, נכון? כן?‬ 224 00:17:08,666 --> 00:17:12,333 ‫בטח. אתה יודע, זה חג המולד.‬ ‫למה שלא אשתף פעולה?‬ 225 00:17:12,416 --> 00:17:13,833 ‫כן, טוב מאוד.‬ 226 00:17:14,583 --> 00:17:15,416 ‫מעולה.‬ 227 00:17:19,666 --> 00:17:22,083 ‫אלכס היקר. חג המולד קרוב‬ 228 00:17:22,166 --> 00:17:24,375 ‫ועדיין לא שמענו כלום מאמא.‬ 229 00:17:24,458 --> 00:17:28,708 ‫אז החלטתי שאני לא יכול לחכות יותר.‬ ‫הגיע הזמן לעשות משהו קיצוני.‬ 230 00:17:32,875 --> 00:17:33,708 ‫היי, ג'ורג'.‬ 231 00:17:35,166 --> 00:17:38,125 ‫שוב אתה.‬ ‫-קיבלת משהו מאמא שלי?‬ 232 00:17:39,625 --> 00:17:40,500 ‫מצטער, חבר.‬ 233 00:17:43,083 --> 00:17:46,125 ‫יש לי שאלה.‬ ‫-טוב, תזדרז, אני עסוק.‬ 234 00:17:46,750 --> 00:17:49,291 ‫מה הדבר הכי גדול שאי פעם הברחת לבוגו?‬ 235 00:17:50,625 --> 00:17:52,083 ‫על איזה גודל חשבת?‬ 236 00:17:53,000 --> 00:17:53,833 ‫הגודל שלי.‬ 237 00:17:58,291 --> 00:17:59,166 ‫תשכח מזה.‬ 238 00:17:59,250 --> 00:18:02,500 ‫יש חוקים לגבי בריחה מהכלא.‬ ‫אבל מי אמר שאסור לפרוץ פנימה?‬ 239 00:18:02,583 --> 00:18:05,000 ‫אף אחד לא אומר את זה‬ ‫כי אף אחד לא כזה טיפש.‬ 240 00:18:05,083 --> 00:18:06,708 ‫כן, אבל נניח שמישהו כן היה?‬ 241 00:18:08,041 --> 00:18:09,833 ‫תתחפף, טוב? אני לא אעשה את זה.‬ 242 00:18:11,958 --> 00:18:13,291 ‫סלים אמר שאתה חייב לו.‬ 243 00:18:13,375 --> 00:18:16,291 ‫הוא אמר שהוא עזר לאחיך כשהוא ישב בכלא.‬ 244 00:18:17,250 --> 00:18:20,833 ‫הוא לא שיקר.‬ ‫-הוא אמר שאחרת אחיך לא היה מחזיק מעמד.‬ 245 00:18:21,708 --> 00:18:22,875 ‫סביר להניח שלא.‬ 246 00:18:22,958 --> 00:18:25,083 ‫אז עכשיו אמא שלי מאחורי הסורגים,‬ 247 00:18:25,166 --> 00:18:29,125 ‫ואני חושש שהיא לא תעמוד בזה, אתה יודע?‬ 248 00:18:29,708 --> 00:18:31,958 ‫כי היא לא תראה אותנו בחג המולד וכל זה.‬ 249 00:18:34,833 --> 00:18:38,375 ‫ואני חושש שהיא תתמכר שוב להרואין,‬ ‫ותיקח מנת יתר.‬ 250 00:18:41,916 --> 00:18:46,458 ‫לכן אני צריך לראות אותה שוב,‬ ‫כדי להראות לה כמה שהיא חשובה לנו.‬ 251 00:18:48,666 --> 00:18:51,625 ‫ולהגיד לה שהכול יהיה בסדר עכשיו.‬ 252 00:18:57,041 --> 00:18:58,708 ‫אני לא יודע, חבר.‬ ‫-תראה…‬ 253 00:18:59,875 --> 00:19:01,666 ‫אני יודע שזו בקשה גדולה.‬ 254 00:19:03,416 --> 00:19:07,166 ‫אבל אתה לא תעשה את זה בשבילי,‬ ‫אתה תעשה את זה בשביל סלים.‬ 255 00:19:32,000 --> 00:19:33,333 ‫- הפרפר -‬ 256 00:19:38,000 --> 00:19:40,666 ‫- לגאס‬ ‫מאיליי -‬ 257 00:19:53,125 --> 00:19:55,583 ‫- לאיליי‬ ‫מאבא -‬ 258 00:20:03,833 --> 00:20:06,666 ‫- איליי בל‬ ‫הסיפור שלו -‬ 259 00:20:20,291 --> 00:20:22,083 ‫אמרנו שלא תעשה את זה.‬ 260 00:20:24,291 --> 00:20:27,208 ‫זאת אמא, גאס. אני חייב.‬ 261 00:20:27,291 --> 00:20:28,750 ‫מה אם יכלאו אותך?‬ 262 00:20:28,833 --> 00:20:30,458 ‫הם יצטרכו לתפוס אותי קודם.‬ 263 00:20:30,541 --> 00:20:32,250 ‫זה כלא מזוין, איליי.‬ 264 00:20:32,333 --> 00:20:35,375 ‫המקצוע שלהם שם הוא למנוע מאנשים לברוח.‬ 265 00:20:35,958 --> 00:20:38,541 ‫אלא אם תשבור את המפרקת‬ ‫כשתנסה לטפס על החומה.‬ 266 00:20:39,250 --> 00:20:42,083 ‫זה מה שיקרה?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 267 00:20:43,875 --> 00:20:45,833 ‫אני עדיין חושב שזה רעיון טיפשי.‬ 268 00:20:46,583 --> 00:20:47,541 ‫אז תאחל לי בהצלחה.‬ 269 00:20:59,500 --> 00:21:02,125 ‫בסדר, לא משנה מה יקרה,‬ 270 00:21:02,208 --> 00:21:04,625 ‫תהיה בשקט ותחכה.‬ 271 00:21:06,041 --> 00:21:07,291 ‫אוקיי.‬ ‫-אוקיי.‬ 272 00:21:07,375 --> 00:21:08,250 ‫חג מולד שמח.‬ 273 00:21:52,875 --> 00:21:55,375 ‫- כלא נשים -‬ 274 00:22:04,958 --> 00:22:06,875 ‫- מבקרים -‬ 275 00:22:08,458 --> 00:22:09,541 ‫ג'ורג'י!‬ 276 00:22:10,500 --> 00:22:12,958 ‫אוקיי, תהיו מוכנים. משלוח הפירות מגיע.‬ 277 00:22:14,166 --> 00:22:18,375 ‫הנה, חבר, קח את זה.‬ ‫אף אחד לא מסתיר שם שום דבר?‬ 278 00:22:23,750 --> 00:22:25,750 ‫שוטרת, תבדקי מתחת לרכב?‬ 279 00:22:39,666 --> 00:22:40,666 ‫תיכנס כבר!‬ 280 00:22:52,666 --> 00:22:54,875 ‫אבוקדו. היית מאמין?‬ 281 00:22:54,958 --> 00:22:57,875 ‫דובדבנים, מלונים.‬ ‫פאק, הכלבות האלה אוכלות יותר טוב ממני.‬ 282 00:22:57,958 --> 00:23:00,833 ‫למען ההגינות,‬ ‫הם גם מוצצות זין יותר טוב ממך.‬ 283 00:23:00,916 --> 00:23:02,000 ‫אז אל תשכח את זה.‬ 284 00:23:02,083 --> 00:23:03,625 ‫בוא נוציא מכאן את ג'ורג'י.‬ 285 00:23:04,583 --> 00:23:05,916 ‫בחיי.‬ ‫-טוב, ג'ורג'.‬ 286 00:23:09,833 --> 00:23:10,958 ‫אתה יכול לנסוע.‬ 287 00:23:16,250 --> 00:23:19,250 ‫בסדר, ג'ורג', תן גז, חבר. תסתלק מכאן.‬ 288 00:23:20,291 --> 00:23:21,625 ‫שוטרים, תנו לו לצאת.‬ 289 00:23:57,166 --> 00:23:58,291 ‫קצת צפוף, מה?‬ 290 00:23:58,375 --> 00:24:01,625 ‫רוצה לצאת משם?‬ ‫-כן. תוכלי לתת לי יד?‬ 291 00:24:07,625 --> 00:24:08,500 ‫אני ברני.‬ 292 00:24:09,250 --> 00:24:10,250 ‫איליי.‬ 293 00:24:10,333 --> 00:24:12,125 ‫ג'ורג' אמר לי שאתה מגיע.‬ 294 00:24:12,208 --> 00:24:14,333 ‫מכירה אותו כבר הרבה זמן?‬ ‫-נראה לי.‬ 295 00:24:14,416 --> 00:24:15,291 ‫אני לא יודעת.‬ 296 00:24:15,375 --> 00:24:18,708 ‫זו בטח הפעם הראשונה‬ ‫שהוא עשה משהו כזה טיפשי.‬ 297 00:24:20,583 --> 00:24:21,916 ‫הוא בטח מזדקן.‬ 298 00:24:23,583 --> 00:24:26,750 ‫כאן מכינים את האוכל של אמא?‬ ‫-ברני'ס ביסטרו.‬ 299 00:24:28,166 --> 00:24:30,958 ‫התפריט מוגבל, אבל אף פעם לא חסרים לקוחות.‬ 300 00:24:31,041 --> 00:24:33,208 ‫אז אני יכול ללכת לראות את אמא עכשיו?‬ 301 00:24:33,291 --> 00:24:36,625 ‫חבר, כבר הצלחת להבין איפה אתה?‬ 302 00:24:36,708 --> 00:24:39,916 ‫אתה בתוך פאקינג כלא נשים.‬ ‫זה לא כמו להיות במלון,‬ 303 00:24:40,000 --> 00:24:43,458 ‫שבו אתה פשוט מתקשר למישהו‬ ‫והוא פוגש אותך בקבלה.‬ 304 00:24:49,958 --> 00:24:53,708 ‫צבא הישע. כולם בחדר האוכל צופים בהם.‬ 305 00:24:54,333 --> 00:24:56,625 ‫את לא רוצה להיות שם בפנים?‬ ‫-תשכח מזה.‬ 306 00:24:57,208 --> 00:24:59,958 ‫אני שונאת מזמורים. גדלתי אצל מיסיונרים.‬ 307 00:25:00,541 --> 00:25:03,166 ‫שיקפצו חג המולד ומזמורי חג המולד,‬ 308 00:25:03,250 --> 00:25:06,500 ‫ושילכו להזדיין הם ושירי חג המולד שלהם.‬ 309 00:25:07,083 --> 00:25:09,500 ‫ברני!‬ ‫-אנחנו כאן, דב.‬ 310 00:25:12,625 --> 00:25:13,750 ‫זה הילד של פרנקי?‬ 311 00:25:13,833 --> 00:25:17,125 ‫לא יודעת. יש עגלה מלאה בהם מאחור.‬ 312 00:25:18,041 --> 00:25:20,875 ‫היית אמורה להביא איתך את פרנקי,‬ ‫כלבה טיפשה.‬ 313 00:25:20,958 --> 00:25:23,291 ‫כן, היא שוב סגרה את הדלת.‬ 314 00:25:23,375 --> 00:25:25,625 ‫הסוהרת אמרה פשוט לעזוב אותה בשקט שם.‬ 315 00:25:26,791 --> 00:25:27,666 ‫שלום.‬ 316 00:25:29,166 --> 00:25:30,000 ‫אני דבי.‬ 317 00:25:32,416 --> 00:25:34,291 ‫אמא שוב מכורה לסמים?‬ 318 00:25:42,125 --> 00:25:45,083 ‫תראה, כל מה שאני יכולה לומר זה‬ ‫שהיא במקום אפל, חבר.‬ 319 00:25:45,166 --> 00:25:47,041 ‫היא לא אוכלת הרבה,‬ 320 00:25:47,125 --> 00:25:50,666 ‫ואני לא זוכרת מתי פעם האחרונה‬ ‫היא השתתפה בפעילויות הפנאי.‬ 321 00:25:50,750 --> 00:25:52,333 ‫כן, רק להזהיר אותך.‬ 322 00:25:56,958 --> 00:25:58,375 ‫לא, היא תצא בשבילי.‬ 323 00:25:59,666 --> 00:26:03,500 ‫בחג המולד קורים ניסים, נכון?‬ ‫פשוט קחי אותי לתא שלה.‬ 324 00:26:03,583 --> 00:26:06,041 ‫ברגע שהיא תשמע את קולי, היא תפתח את הדלת.‬ 325 00:26:06,125 --> 00:26:09,958 ‫כן, אני בטוחה שגם הסוהרות.‬ ‫אבל זו לא בעיה שלי.‬ 326 00:26:15,000 --> 00:26:16,958 ‫בסדר, קדימה, קפוץ פנימה.‬ 327 00:26:19,333 --> 00:26:21,250 ‫מה? עם כל הזבל?‬ 328 00:26:21,875 --> 00:26:23,125 ‫פשוט תיכנס לפח.‬ 329 00:26:26,250 --> 00:26:28,833 ‫עכשיו תהיה בשקט, ותחזיק מעמד.‬ 330 00:26:42,750 --> 00:26:46,625 ‫עכשיו, לפני שאשאיר אותך כאן,‬ ‫אם תיתפס, מי גלגל אותך עד לכאן?‬ 331 00:26:47,208 --> 00:26:49,250 ‫לא ראיתי, נשמע כמו אישה לבנה.‬ 332 00:26:49,333 --> 00:26:50,958 ‫ואיך נכנסת למקום הזה?‬ 333 00:26:51,041 --> 00:26:52,875 ‫נצמדתי לתחתית של משאית.‬ 334 00:26:52,958 --> 00:26:54,000 ‫איזו משאית?‬ 335 00:26:54,083 --> 00:26:56,500 ‫לא יודע. היו עליה אסירות.‬ 336 00:26:57,416 --> 00:26:58,250 ‫בדיוק.‬ 337 00:26:59,458 --> 00:27:03,833 ‫טוב, אתה לבד עכשיו.‬ ‫היא במרחק ארבע דלתות. בי-25.‬ 338 00:27:34,750 --> 00:27:37,208 ‫אמא!‬ 339 00:27:42,708 --> 00:27:43,583 ‫אמא?‬ 340 00:27:47,750 --> 00:27:48,583 ‫אמא.‬ 341 00:27:50,833 --> 00:27:52,875 ‫זה אני, איליי.‬ 342 00:27:55,916 --> 00:27:58,291 ‫אמא, תפתחי את הדלת.‬ 343 00:27:59,875 --> 00:28:01,208 ‫זה לא חלום, אמא.‬ 344 00:28:03,083 --> 00:28:05,250 ‫אמא. תפתחי את הדלת.‬ 345 00:28:09,500 --> 00:28:13,708 ‫"היי שלום, רובי טיוזדיי‬ 346 00:28:14,208 --> 00:28:17,083 ‫"מי יכול לתלות לך שם?‬ 347 00:28:18,250 --> 00:28:22,166 ‫"אם בכל יום את משתנה‬ 348 00:28:23,666 --> 00:28:25,625 ‫"בכל זאת אתגעגע אלייך"‬ 349 00:28:28,916 --> 00:28:30,041 ‫אמא, תפתחי את הדלת.‬ 350 00:28:49,125 --> 00:28:50,416 ‫חג מולד שמח, אמא.‬ 351 00:28:51,458 --> 00:28:52,291 ‫חיבוק קבוצתי.‬ 352 00:29:02,500 --> 00:29:04,916 ‫אתה אמיתי?‬ ‫-ברור שאני אמיתי, אמא.‬ 353 00:29:07,958 --> 00:29:09,458 ‫אלוהים, העצמות שלך דקות.‬ 354 00:29:11,291 --> 00:29:14,916 ‫את חייבת להיגמל. הכול יהיה בסדר, אמא.‬ 355 00:29:15,500 --> 00:29:17,458 ‫גאס אמר לי והוא יודע הכול.‬ 356 00:29:18,125 --> 00:29:19,708 ‫את רק צריכה להחזיק מעמד.‬ 357 00:29:19,791 --> 00:29:24,083 ‫אנחנו נמצא איפה לייל החביא את הסחורה שלו,‬ ‫ואז נמכור אותה ונקבל מקדמה‬ 358 00:29:24,166 --> 00:29:27,791 ‫כדי שנוכל לקנות לך מקום יותר טוב לגור בו.‬ ‫-לא חסר לי כלום.‬ 359 00:29:30,083 --> 00:29:32,708 ‫אתה וגאס זה כל מה שאי פעם הייתי צריכה.‬ 360 00:29:35,583 --> 00:29:37,541 ‫הכול יהיה מעולה, אמא.‬ 361 00:29:37,625 --> 00:29:40,958 ‫תוכלי לחזור לאוניברסיטה‬ ‫או לעבוד במזנון בית הספר,‬ 362 00:29:41,041 --> 00:29:42,666 ‫מה שתרצי לעשות.‬ 363 00:29:44,416 --> 00:29:45,583 ‫איליי.‬ 364 00:29:48,083 --> 00:29:50,416 ‫ילד החלומות היפה שלי.‬ 365 00:29:50,500 --> 00:29:54,125 ‫זה לא חלום, אמא.‬ ‫כל מה שאת צריכה לעשות זה להאמין.‬ 366 00:29:54,208 --> 00:29:55,750 ‫את חייבת להאמין בנו.‬ 367 00:29:57,833 --> 00:30:02,041 ‫ברור שאני מאמינה. תמיד האמנתי ותמיד אאמין.‬ 368 00:30:03,166 --> 00:30:04,708 ‫תסתכלי עליי ותגידי את זה.‬ 369 00:30:06,833 --> 00:30:09,416 ‫מה לאלף עזאזל?‬ 370 00:30:09,500 --> 00:30:12,208 ‫אל תתחרפני, לורה. מה קורה פה?‬ 371 00:30:12,291 --> 00:30:16,208 ‫איזה גן ילדים אנחנו מנהלים פה‬ ‫שהנסיכה פרנקי מקבלת ביקור בתא שלה?‬ 372 00:30:16,291 --> 00:30:18,958 ‫על מה את מדברת, לורה?‬ ‫-אני צריך ללכת, אמא.‬ 373 00:30:19,041 --> 00:30:22,000 ‫נוכל לעשות את זה. אנחנו חזקים יותר מהם.‬ 374 00:30:25,416 --> 00:30:27,708 ‫קדימה! הוא בורח.‬ 375 00:30:27,791 --> 00:30:28,958 ‫היי. שיט!‬ 376 00:30:36,166 --> 00:30:37,833 ‫היי, ילד, תחזור לכאן!‬ 377 00:30:44,250 --> 00:30:45,708 ‫היי, בוא הנה!‬ 378 00:30:48,958 --> 00:30:51,000 ‫תפוס אותו! הוא מתחת לשולחן.‬ 379 00:30:53,416 --> 00:30:55,208 ‫קום, תפוס אותו!‬ 380 00:31:02,583 --> 00:31:03,958 ‫קדימה!‬ ‫-להתראות, בחורים.‬ 381 00:31:11,541 --> 00:31:13,166 ‫היי, בוא הנה!‬ 382 00:31:16,458 --> 00:31:17,291 ‫חג מולד שמח!‬ 383 00:31:17,375 --> 00:31:19,208 ‫מה אתה עושה כאן?‬ ‫-עוזר לאמא שלי!‬ 384 00:31:24,333 --> 00:31:25,375 ‫הוא רץ לשם.‬ 385 00:31:29,416 --> 00:31:31,333 ‫בוא הנה. תחזור לכאן עכשיו!‬ 386 00:31:31,958 --> 00:31:34,750 ‫דחוף, יש לנו בריחה בכניסה האחורית,‬ ‫אזור מטבח בי.‬ 387 00:31:34,833 --> 00:31:35,833 ‫תחזור הנה עכשיו!‬ 388 00:31:36,375 --> 00:31:38,125 ‫יש לי מפתח.‬ ‫-קדימה, תנסה. מהר!‬ 389 00:31:38,208 --> 00:31:40,750 ‫תן לי אותו!‬ ‫-אל תהיה טיפש. בוא לכאן.‬ 390 00:31:40,833 --> 00:31:42,208 ‫תביא את חותך הברגים!‬ 391 00:31:42,291 --> 00:31:43,625 ‫נו כבר!‬ ‫-מהר!‬ 392 00:31:43,708 --> 00:31:46,083 ‫אתה יכול לעבור? תניח את זה עכשיו.‬ 393 00:31:46,166 --> 00:31:47,791 ‫זה לא עובד!‬ 394 00:31:53,916 --> 00:31:56,041 ‫אתה לא תצליח.‬ ‫-אין מצב.‬ 395 00:31:56,125 --> 00:31:57,833 ‫בואו נלך מסביב.‬ ‫-תתפסו אותו!‬ 396 00:32:08,083 --> 00:32:12,500 ‫אל תהיה טיפש, חבר. זה לא יחזיק אותך.‬ ‫-תרד לפני שתהרוג את עצמך.‬ 397 00:32:16,208 --> 00:32:19,500 ‫ילד, תוותר. אתה טיפש? זה לא יחזיק אותך.‬ 398 00:32:20,000 --> 00:32:21,625 ‫רד משם.‬ ‫-קדימה, ילד!‬ 399 00:32:23,125 --> 00:32:25,625 ‫שיט!‬ 400 00:32:38,000 --> 00:32:39,333 ‫סלים!‬ 401 00:32:40,500 --> 00:32:42,291 ‫לייל!‬ 402 00:32:43,791 --> 00:32:45,125 ‫סלים!‬ 403 00:32:46,208 --> 00:32:48,083 ‫לייל!‬ 404 00:32:56,708 --> 00:32:59,041 ‫הם לא יכולים לשמוע אותך‬ ‫אם אתה עדיין לא מת.‬ 405 00:32:59,625 --> 00:33:01,000 ‫אז איך אני שומע אותך?‬ 406 00:33:02,916 --> 00:33:04,750 ‫כנראה גם אני עוד לא מת.‬ 407 00:33:14,375 --> 00:33:16,333 ‫מה מצבו?‬ ‫-אנחנו עוד לא יודעים.‬ 408 00:33:17,041 --> 00:33:19,958 ‫הוצאנו את הצינור והוא נושם באופן עצמוני.‬ 409 00:33:21,041 --> 00:33:23,833 ‫לא נדע מה הנזק עד שהוא יהיה בהכרה מלאה.‬ 410 00:33:26,583 --> 00:33:27,416 ‫כריסטופר?‬ 411 00:33:29,958 --> 00:33:31,375 ‫לא את שוב.‬ 412 00:33:32,750 --> 00:33:33,958 ‫איך אתה מרגיש?‬ 413 00:33:34,791 --> 00:33:36,666 ‫די חרא, כמובן.‬ 414 00:33:36,750 --> 00:33:38,583 ‫אתה יכול להזיז את יד ימין?‬ 415 00:33:45,375 --> 00:33:49,000 ‫הם הוציאו את כל הגידול,‬ ‫זה היה כמו לשלוף גלעין אבוקדו.‬ 416 00:33:49,583 --> 00:33:52,416 ‫יכול להיות שאתה תחלים לגמרי.‬ 417 00:33:52,500 --> 00:33:53,333 ‫באמת?‬ 418 00:33:54,291 --> 00:33:56,666 ‫אני חושבת שזה סימן מאלוהים.‬ 419 00:33:56,750 --> 00:33:58,291 ‫אני לא מאמין באלוהים.‬ 420 00:33:58,375 --> 00:34:01,250 ‫חבל, כי ברור שהוא מאמין בך.‬ 421 00:34:03,458 --> 00:34:04,500 ‫חג מולד שמח.‬ 422 00:34:09,916 --> 00:34:11,583 ‫- על טעם ועל ריח -‬ 423 00:34:18,791 --> 00:34:21,708 ‫אומרים שהוא הבן של פרנקי בל.‬ ‫-הוא קיבל מכה בראש?‬ 424 00:34:21,791 --> 00:34:24,791 ‫זה משנה? השאלה היא, מה נעשה איתו?‬ 425 00:34:24,875 --> 00:34:28,750 ‫אם זה יתפרסם, זה ידפוק לכולם‬ ‫את בונוס חג המולד, גם למפקד הכלא.‬ 426 00:34:28,833 --> 00:34:30,458 ‫אני לא אפרסם את זה.‬ 427 00:34:33,250 --> 00:34:34,750 ‫כדאי לך מאוד שלא.‬ 428 00:34:36,291 --> 00:34:39,250 ‫יודע מה קורה לאסירים שעושים לנו חיים קשים?‬ ‫-כן.‬ 429 00:34:39,958 --> 00:34:44,625 ‫סלים האלידיי סיפר לי הכול על מה שעשיתם לו.‬ ‫הרבצתם לו והתזתם עליו מים בצינור.‬ 430 00:34:45,583 --> 00:34:46,958 ‫נזלת באוכל,‬ 431 00:34:47,041 --> 00:34:49,916 ‫כלאתם אותו בצינוק לשבוע בלי שמיכה.‬ 432 00:34:50,000 --> 00:34:51,625 ‫ובכל זאת החלטת לפרוץ פנימה.‬ 433 00:34:52,541 --> 00:34:54,625 ‫אמא שלי לא קיבלה את המכתבים שלי.‬ 434 00:34:55,958 --> 00:34:58,333 ‫זה תירוץ עלוב. איך נכנסת?‬ 435 00:34:59,000 --> 00:35:01,125 ‫עם צבא הישע. עליתי לרכב שלהם‬ 436 00:35:01,208 --> 00:35:03,166 ‫ואמרתי לכולם שאני שייך למקהלה.‬ 437 00:35:07,125 --> 00:35:08,208 ‫אז…‬ 438 00:35:09,541 --> 00:35:10,666 ‫מה תעשו איתי?‬ 439 00:35:10,750 --> 00:35:14,041 ‫למען האמת, עדיין לא החלטנו.‬ ‫-אתם יכולים פשוט לשחרר אותי.‬ 440 00:35:14,125 --> 00:35:17,458 ‫אתה גם יכול להלשין עלינו.‬ ‫-זה קוד האסירים, אתם יודעים.‬ 441 00:35:17,541 --> 00:35:21,041 ‫חברים לא מלשינים על חברים.‬ ‫-כן. אבל אתה לא חבר שלנו.‬ 442 00:35:21,125 --> 00:35:24,958 ‫למעשה, הסיבה היחידה שתפסנו אותך‬ ‫היא כי נפלת עלינו.‬ 443 00:35:25,708 --> 00:35:27,625 ‫באמת הכרת את סלים האלידיי?‬ 444 00:35:28,625 --> 00:35:30,541 ‫כן. ואתה?‬ 445 00:35:30,625 --> 00:35:33,250 ‫האמת שכן. הצטערתי לשמוע שהוא נפטר.‬ 446 00:35:33,958 --> 00:35:36,500 ‫מה שניסית לעשות היה "הזינוק של האלידיי".‬ 447 00:35:36,583 --> 00:35:37,625 ‫זו הייתה התוכנית.‬ 448 00:35:37,708 --> 00:35:40,625 ‫מה הייתה התוכנית שלך אם תיתפס?‬ ‫-אולי לעשות עסקה.‬ 449 00:35:40,708 --> 00:35:44,583 ‫אתם תשחררו אותי, ואני לא אגיד כלום,‬ ‫מותר לאמא שלי לקבל מבקרים?‬ 450 00:35:44,666 --> 00:35:46,833 ‫אתה לא נמצא בעמדה להציב דרישות.‬ 451 00:35:46,916 --> 00:35:47,791 ‫מספיק.‬ 452 00:35:48,875 --> 00:35:49,875 ‫זה חג המולד.‬ 453 00:35:51,833 --> 00:35:55,041 ‫תן לי לדבר עם ברני.‬ ‫לחשוב איך זה יכול לעבוד.‬ 454 00:36:03,083 --> 00:36:07,083 ‫- שישה שבועות מאוחר יותר -‬ 455 00:36:09,750 --> 00:36:12,291 ‫אז קראתי דברים בספר הפסיכולוגיה שלי‬ 456 00:36:12,375 --> 00:36:15,375 ‫על כך שסביר להניח שנתאהב במה שמוכר לנו.‬ 457 00:36:15,458 --> 00:36:19,416 ‫אז ככל שאנחנו נמצאים יותר בחברת מישהו,‬ ‫כך גדל הסיכוי שנחבב אותו.‬ 458 00:36:19,500 --> 00:36:22,500 ‫באמת? אצלי זה בדרך כלל ההפך.‬ 459 00:36:24,333 --> 00:36:27,791 ‫פרנקי בל, אורח בשבילך, בחדר המבקרים.‬ 460 00:36:35,166 --> 00:36:36,041 ‫שולחן תשע.‬ 461 00:36:41,791 --> 00:36:42,666 ‫היי, טדי.‬ 462 00:36:43,625 --> 00:36:44,500 ‫פרנקי.‬ 463 00:36:45,541 --> 00:36:47,625 ‫את נראית טוב. זו שמלה חדשה?‬ 464 00:36:48,666 --> 00:36:49,625 ‫הדבר הישן הזה?‬ 465 00:36:49,708 --> 00:36:52,125 ‫את תיראי טוב גם אם תלבשי שק, אני בטוח.‬ 466 00:36:52,916 --> 00:36:54,416 ‫זה בטוח מרגיש כמו שק.‬ 467 00:36:55,125 --> 00:36:58,041 ‫אולי אביא לך משהו נחמד ללבוש מתחת.‬ 468 00:37:06,750 --> 00:37:08,041 ‫אני מצטער על לייל.‬ 469 00:37:11,583 --> 00:37:13,791 ‫לא יכולת לעשות כלום, טדי.‬ 470 00:37:13,875 --> 00:37:17,375 ‫יכולתי להילחם יותר, או להילחם בכלל.‬ 471 00:37:19,958 --> 00:37:23,166 ‫פשוט לא רציתי שיקרה לך משהו. את יודעת?‬ 472 00:37:25,333 --> 00:37:26,833 ‫עכשיו הכול כבר שייך לעבר.‬ 473 00:37:28,291 --> 00:37:30,916 ‫ממש יפה מצידך שבאת לבקר, טדי.‬ 474 00:37:31,000 --> 00:37:33,625 ‫תמיד הייתה לי חולשה כלפייך, פרנקי.‬ 475 00:37:36,250 --> 00:37:39,541 ‫אם יש משהו שאוכל לעשות כדי להקל עלייך כאן,‬ 476 00:37:39,625 --> 00:37:40,708 ‫תגידי לי.‬ 477 00:37:40,791 --> 00:37:42,208 ‫אני חושבת שאני בסדר.‬ 478 00:37:42,291 --> 00:37:45,208 ‫אתה יכול לבדוק מה שלום הבנים מדי פעם.‬ 479 00:37:45,916 --> 00:37:50,791 ‫כן. טוב, קפצתי לשם כבר כמה פעמים,‬ ‫למען האמת,‬ 480 00:37:50,875 --> 00:37:54,750 ‫אבל הם לא היו בבית.‬ ‫אבל אלך שוב, כשלא אהיה בנסיעה מחוץ לעיר.‬ 481 00:37:57,666 --> 00:37:59,250 ‫אתה איש טוב, טדי.‬ 482 00:38:05,750 --> 00:38:08,166 ‫אבל אולי אל תגידי להם שהייתי כאן.‬ 483 00:38:08,666 --> 00:38:10,708 ‫אני פשוט לא רוצה שהם יחשבו שאני…‬ 484 00:38:12,041 --> 00:38:14,208 ‫את יודעת, פולש או משהו כזה…‬ 485 00:38:14,291 --> 00:38:16,041 ‫אתה לא פולש.‬ ‫-לא?‬ 486 00:38:16,125 --> 00:38:19,333 ‫לא, תמיד נחמד לראות פרצוף ידידותי.‬ 487 00:38:22,666 --> 00:38:24,666 ‫טוב לראות גם אותך, פרנקי.‬ 488 00:38:25,958 --> 00:38:28,041 ‫שולחן תשע, בלי לגעת.‬ ‫-אנחנו לא נוגעים.‬ 489 00:38:30,583 --> 00:38:33,250 ‫אנחנו לא נוגעים. ראית אותנו נוגעים?‬ 490 00:38:40,166 --> 00:38:42,625 ‫מה הסיפור שלה? היא קיבלה וסת או משהו?‬ 491 00:38:47,291 --> 00:38:49,916 ‫טוב, אני אחזור, כן?‬ 492 00:38:51,416 --> 00:38:54,625 ‫תודה, טדי.‬ ‫-כן, בטח.‬ 493 00:39:05,000 --> 00:39:07,208 ‫- הקורייר-מייל -‬ 494 00:39:07,291 --> 00:39:09,875 ‫הבעלים של עולם השעשועים הוא דאסטין ואנג.‬ 495 00:39:09,958 --> 00:39:12,541 ‫יש שמועה שהוא מייבא את הסמים דרך סידני.‬ 496 00:39:12,625 --> 00:39:16,583 ‫החשוד העיקרי הוא הילד הזה,‬ ‫בנה של היבואנית המקומית, ביק דאנג,‬ 497 00:39:16,666 --> 00:39:19,833 ‫שפרשה לאחרונה מעסקי ההרואין‬ ‫עקב בריאות לקויה.‬ 498 00:39:19,916 --> 00:39:23,375 ‫נשמע שהסכסוך בין שתי הכנופיות האלה‬ ‫מגיע לשיאו עכשיו.‬ 499 00:39:24,083 --> 00:39:29,458 ‫אם זה יהפוך לעימות גלוי, סביר שדאסטין ואנג‬ ‫יועמד סוף-סוף לדין על פשעיו בעבר.‬ 500 00:39:29,541 --> 00:39:31,291 ‫כמו זה למשל, אולי.‬ 501 00:39:31,875 --> 00:39:34,875 ‫זה בהנחה שמישהו יישאר בחיים כדי להעיד.‬ 502 00:39:36,458 --> 00:39:37,541 ‫ו…‬ 503 00:39:38,208 --> 00:39:40,333 ‫שאין עוד שחקנים שלא ידוע לנו עליהם.‬ 504 00:39:41,041 --> 00:39:44,458 ‫וג'פרי, כשאמרתי בלי תארי פועל,‬ ‫לא התכוונתי ליותר שמות תואר.‬ 505 00:39:44,541 --> 00:39:47,083 ‫קדימה, אנשים! השעה ארבע.‬ 506 00:39:49,791 --> 00:39:50,958 ‫אלכס היקר.‬ 507 00:39:51,041 --> 00:39:53,833 ‫אמא נגמלה מסמים ומצבה הרבה יותר טוב.‬ 508 00:39:54,500 --> 00:39:56,541 ‫גאס ואני חשבנו לקחת עבודות במשרה חלקית‬ 509 00:39:56,625 --> 00:40:00,458 ‫כדי לחסוך לפיקדון על בית נחמד‬ ‫שאמא תוכל לעבור אליו כשהיא תצא.‬ 510 00:40:03,708 --> 00:40:04,583 ‫- להשכרה -‬ 511 00:40:04,666 --> 00:40:07,250 ‫חשבנו שכדאי שנבדוק את הבית של לייל‬ ‫עוד פעם אחת‬ 512 00:40:07,333 --> 00:40:10,541 ‫כדי לראות אם נמצא משהו למכור,‬ ‫אם אתה מבין את כוונתי.‬ 513 00:41:37,708 --> 00:41:39,500 ‫בוא תעזור לי עם זה.‬ 514 00:41:46,791 --> 00:41:48,458 ‫מה דעתך על זה?‬ 515 00:41:50,041 --> 00:41:50,875 ‫אני לא בטוח.‬ 516 00:41:53,333 --> 00:41:55,125 ‫- קיו-אל-די מוצרי ספורט ועור -‬ 517 00:41:55,208 --> 00:41:56,333 ‫רגע, גאס, תראה את זה.‬ 518 00:41:57,958 --> 00:42:00,416 ‫קיו, אס,‬ 519 00:42:00,500 --> 00:42:03,125 ‫אל… ג'י.‬ 520 00:42:05,583 --> 00:42:07,125 ‫מה הוא אומר לו?‬ 521 00:42:09,666 --> 00:42:12,833 ‫- קיו-אס-אל-ג'י -‬ 522 00:42:15,208 --> 00:42:16,041 ‫חכה רגע.‬ 523 00:42:29,666 --> 00:42:31,458 ‫הולי שיט, באטמן.‬ 524 00:42:58,833 --> 00:42:59,750 ‫מצאנו את זה.‬ 525 00:43:05,708 --> 00:43:07,000 ‫אלוהים.‬ 526 00:43:24,791 --> 00:43:27,750 ‫כמה אתה חושב שזה שווה?‬ ‫-בסך הכול? מאה אלף אולי.‬ 527 00:43:27,833 --> 00:43:29,500 ‫מה נראה לך שנעשה עם זה?‬ 528 00:43:30,250 --> 00:43:32,625 ‫נמכור את זה, כמובן. לדארן דאנג.‬ 529 00:43:33,500 --> 00:43:34,750 ‫נקנה בית לאמא.‬ 530 00:43:34,833 --> 00:43:37,750 ‫אני מציע שנקבור את זה.‬ ‫יש לנו ארבע שנים עד שאמא תשתחרר.‬ 531 00:43:37,833 --> 00:43:40,791 ‫כן, אבל אתה חושב‬ ‫שדארן עדיין יהיה בסביבה אז?‬ 532 00:43:40,875 --> 00:43:44,875 ‫לפי איך שהוא מתנהל, הוא לא יחיה הרבה.‬ ‫-אני יכול לומר את זה גם עליך.‬ 533 00:43:46,333 --> 00:43:48,083 ‫אתה יודע משהו שאני לא יודע?‬ 534 00:43:48,958 --> 00:43:52,541 ‫אני יודע הרבה דברים שאתה לא יודע,‬ ‫אבל אני רואה רק חלקים.‬ 535 00:43:53,250 --> 00:43:55,583 ‫כמו מה? תספר לי.‬ 536 00:44:03,250 --> 00:44:04,875 ‫בנים? האוכל מוכן.‬ 537 00:44:24,208 --> 00:44:26,666 ‫מה אתה רוצה?‬ ‫-היי, אני איליי בל.‬ 538 00:44:27,541 --> 00:44:30,625 ‫אני… חבר ותיק של דארן מהלימודים.‬ 539 00:44:31,291 --> 00:44:34,541 ‫הבאתי גם סחורה שאולי תעניין אותו.‬ 540 00:44:36,666 --> 00:44:40,166 ‫זה הבחור עם הסחורה.‬ ‫הוא אומר שלמדתם יחד בבית הספר.‬ 541 00:44:40,750 --> 00:44:41,625 ‫שלום לך.‬ 542 00:44:46,291 --> 00:44:48,833 ‫לא, בחיים לא ראיתי אותו קודם.‬ 543 00:44:48,916 --> 00:44:50,250 ‫מה נסגר, דארן?‬ 544 00:44:54,708 --> 00:44:56,250 ‫אני אבדוק את זה, בוס.‬ 545 00:45:04,041 --> 00:45:05,125 ‫מי אתה באמת?‬ 546 00:45:05,208 --> 00:45:07,041 ‫זה אני. אתה יודע, טינקר בל.‬ 547 00:45:10,250 --> 00:45:12,291 ‫אני חושב שהוא מרגל של ה-BTK.‬ 548 00:45:13,625 --> 00:45:16,958 ‫הוא בטח לא 5-טי.‬ ‫-דארן, אני אפילו לא יודע מה זה 5-טי.‬ 549 00:45:18,500 --> 00:45:19,625 ‫אני 5-טי.‬ 550 00:45:21,875 --> 00:45:22,958 ‫זה 5-טי.‬ 551 00:45:28,083 --> 00:45:31,416 ‫אהבה, כסף, כלא, חטא, נקמה.‬ 552 00:45:35,250 --> 00:45:38,166 ‫רוצה להצטרף? יש לנו מקעקעת משלנו.‬ 553 00:45:41,583 --> 00:45:42,750 ‫אפשר לחשוב על זה?‬ 554 00:45:44,916 --> 00:45:46,250 ‫מי הלוזר הזה?‬ 555 00:45:46,333 --> 00:45:47,791 ‫אין לו כבוד.‬ 556 00:45:59,083 --> 00:46:01,958 ‫אותו טינק הישן. חרבנת במכנסיים?‬ 557 00:46:03,208 --> 00:46:04,083 ‫כן.‬ 558 00:46:12,541 --> 00:46:15,250 ‫אז כמה אתה מבקש על הסחורה?‬ 559 00:46:15,333 --> 00:46:16,833 ‫זה מוצר איכותי.‬ 560 00:46:17,541 --> 00:46:20,041 ‫הערך שלו בטח תפח עם הזמן.‬ 561 00:46:21,333 --> 00:46:22,541 ‫מה לעזאזל?‬ 562 00:46:25,041 --> 00:46:26,958 ‫דאסטין ואנג והחברים שלו בחצר.‬ 563 00:46:27,041 --> 00:46:28,250 ‫למה הכנסתם אותם?‬ 564 00:46:28,333 --> 00:46:31,708 ‫הוא פרץ את השער עם הטנדר שלו.‬ ‫הוא אמר שהוא ישרוף את הבית.‬ 565 00:46:31,791 --> 00:46:33,625 ‫יש להם כלי נשק.‬ ‫-טוב, בואו נזוז.‬ 566 00:46:33,708 --> 00:46:37,083 ‫אמרתי לך שזה רעיון גרוע‬ ‫להצית את עולם השעשועים.‬ 567 00:46:38,125 --> 00:46:39,666 ‫שים את כל זה בכספת.‬ 568 00:46:44,625 --> 00:46:46,583 ‫מה זה?‬ ‫-50,000, קח את זה או שלא.‬ 569 00:46:46,666 --> 00:46:49,500 ‫רגע! עוד לא סיימתי לנהל משא ומתן.‬ ‫-אתה כן.‬ 570 00:46:49,583 --> 00:46:52,208 ‫הבני זונות מסידני‬ ‫מנסים להשתלט על השוק שלנו.‬ 571 00:46:55,291 --> 00:46:56,708 ‫על מה אתה מסתכל?‬ 572 00:46:58,291 --> 00:46:59,416 ‫אתה רוצה מצ'טה?‬ 573 00:46:59,500 --> 00:47:01,375 ‫מה? אין מצב.‬ 574 00:47:03,125 --> 00:47:04,041 ‫איך שאתה רוצה.‬ 575 00:47:04,625 --> 00:47:08,708 ‫להרוג!‬ 576 00:47:24,791 --> 00:47:25,916 ‫הרסת לי את הגדר.‬ 577 00:47:26,000 --> 00:47:29,625 ‫זו רק ההתחלה של הבעיות שלך.‬ ‫אחרי שנשרוף את הבית המזוין שלך,‬ 578 00:47:29,708 --> 00:47:32,333 ‫אני אחתוך לך את הזין ואדחוף לך אותו לתחת.‬ 579 00:47:32,416 --> 00:47:33,916 ‫אני חושב שאחזור פנימה.‬ 580 00:47:34,958 --> 00:47:36,416 ‫זה ממש מקורי.‬ 581 00:47:36,500 --> 00:47:40,083 ‫אם לא תזיז את הרכב שלך,‬ ‫אני אקעקע לך את הפרצוף על שק האשכים,‬ 582 00:47:40,166 --> 00:47:42,458 ‫ואשלח אותו לאמא שלך בתור בובת אצבע.‬ 583 00:47:46,041 --> 00:47:46,916 ‫תהרגו את כולם!‬ 584 00:47:47,000 --> 00:47:51,333 ‫רגע! תראו, אני יודע שאף אחד מכם‬ ‫לא מכיר אותי, ואני לא מכיר אף אחד מכם,‬ 585 00:47:52,500 --> 00:47:55,333 ‫אבל אני באמת חושב שבמצב כזה,‬ 586 00:47:55,416 --> 00:47:57,583 ‫נקודת מבט שונה יכולה לעזור.‬ 587 00:47:58,125 --> 00:47:59,291 ‫אתה צוחק עליי?‬ 588 00:47:59,375 --> 00:48:02,583 ‫סבא וסבתא של אבי החורג‬ ‫היו פליטים ממלחמת העולם השנייה.‬ 589 00:48:04,291 --> 00:48:07,916 ‫הרבה אנשים כמוהם הגיעו לדארה‬ ‫כדי להימלט ממלחמה והחרא הזה.‬ 590 00:48:08,000 --> 00:48:10,625 ‫ההורים שלכם בטח יכולים‬ ‫לספר את אותו הסיפור.‬ 591 00:48:10,708 --> 00:48:15,208 ‫למען האמת, כולנו זרים כאן,‬ ‫אבל אני יודע שעכשיו, בשביל כולנו זה בית.‬ 592 00:48:15,291 --> 00:48:17,250 ‫אז למה שלא נניח את הנשק,‬ 593 00:48:17,333 --> 00:48:20,166 ‫ונפתור את הבעיה כמו משפחה, כמו שכנים,‬ 594 00:48:20,250 --> 00:48:23,500 ‫שנפגשים בחצר הקדמית כדי לשתות בירה ולדבר?‬ 595 00:48:27,541 --> 00:48:29,875 ‫אז מי יהיה הראשון שיסכים ללכת על זה?‬ 596 00:48:34,208 --> 00:48:35,083 ‫תהרגו את כולם!‬ 597 00:48:35,958 --> 00:48:37,208 ‫אלוהים!‬ 598 00:49:56,083 --> 00:49:57,083 ‫איליי?‬ 599 00:50:05,333 --> 00:50:07,000 ‫תגיד לי שזה רוטב עגבניות.‬ 600 00:50:08,000 --> 00:50:10,333 ‫לא, זה באמת דם הפעם.‬ 601 00:50:11,291 --> 00:50:13,708 ‫אלוהים, איליי, מה קרה?‬ 602 00:50:15,416 --> 00:50:17,833 ‫תראה את זה. תסתכל בתיק.‬ 603 00:50:27,083 --> 00:50:30,875 ‫חמישים אלף במזומן. מקדמה על בית לאמא.‬ 604 00:50:34,166 --> 00:50:35,083 ‫עשינו את זה.‬ 605 00:51:01,083 --> 00:51:02,083 ‫אמא היקרה.‬ 606 00:51:02,166 --> 00:51:04,416 ‫רציתי רק לומר לך שגאס צדק.‬ 607 00:51:05,083 --> 00:51:07,583 ‫הכול מסתדר בדיוק כמו שהוא אמר שיקרה.‬ 608 00:51:07,666 --> 00:51:11,333 ‫מצאנו כמה מהדברים הישנים של לייל‬ ‫ומכרנו אותם במזומן,‬ 609 00:51:11,416 --> 00:51:12,750 ‫ואבא לומד לבשל.‬ 610 00:51:12,833 --> 00:51:15,291 ‫כולם מריחים את הריח הנפלא הזה?‬ 611 00:51:22,791 --> 00:51:25,833 ‫רק עוד 1,381 לילות.‬ 612 00:51:25,916 --> 00:51:28,083 ‫זה יהיה בדיוק כמו פעם.‬ 613 00:51:28,166 --> 00:51:29,625 ‫יותר טוב, אני מבטיח.‬ 614 00:51:34,458 --> 00:51:38,000 ‫- נכסי דראמונד‬ ‫בית פתוח -‬ 615 00:51:43,041 --> 00:51:44,333 ‫אתם מריחים את זה?‬ 616 00:51:45,000 --> 00:51:47,250 ‫חכו עד שתראו את הדבר הזה.‬ 617 00:51:47,333 --> 00:51:50,250 ‫פאק! לעזאזל. לעזאזל!‬ 618 00:51:50,791 --> 00:51:51,958 ‫אתה בסדר, אבא?‬ 619 00:51:53,583 --> 00:51:55,458 ‫כן, אני בסדר.‬ 620 00:51:55,541 --> 00:51:58,625 ‫הפשטידה נדפקה.‬ ‫אבל נראה לי שהיא עדיין תהיה טעימה.‬ 621 00:52:00,041 --> 00:52:01,958 ‫בגלל זה אנחנו צריכים לקחת כלב.‬ 622 00:52:05,125 --> 00:52:06,875 ‫- ארוחת כלב -‬ 623 00:52:30,708 --> 00:52:32,375 ‫היא תצא בעוד ארבעה חגי מולד.‬ 624 00:52:33,041 --> 00:52:34,208 ‫אני אהיה בן 17.‬ 625 00:53:16,708 --> 00:53:18,666 ‫- מבוסס על הספר מאת טרנט דלטון -‬ 626 00:55:24,000 --> 00:55:25,875 ‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬