1 00:00:56,083 --> 00:00:57,125 ‫לייל?‬ 2 00:01:00,166 --> 00:01:01,125 ‫איליי.‬ 3 00:01:08,000 --> 00:01:08,833 ‫סליחה, חבר.‬ 4 00:01:10,583 --> 00:01:11,708 ‫אני לא יכול להפסיק.‬ 5 00:01:12,541 --> 00:01:13,958 ‫אני בשוונג.‬ 6 00:01:15,291 --> 00:01:17,250 ‫למה אתה כאן? חשבתי שאתה מת.‬ 7 00:01:20,583 --> 00:01:22,666 ‫תמיד אהיה חלק מחייך, חבר.‬ 8 00:01:24,625 --> 00:01:26,333 ‫אני רק שומר על פרופיל נמוך לזמן מה.‬ 9 00:01:27,666 --> 00:01:28,750 ‫כותב את הרומן שלי.‬ 10 00:01:41,208 --> 00:01:44,083 ‫- איפה לייל? -‬ 11 00:01:45,166 --> 00:01:46,000 ‫לייל?‬ 12 00:01:48,250 --> 00:01:49,083 ‫לייל!‬ 13 00:01:52,000 --> 00:01:52,875 ‫לייל!‬ 14 00:01:54,958 --> 00:01:55,833 ‫לייל!‬ 15 00:02:15,625 --> 00:02:17,208 ‫- ילד בולע יקום -‬ 16 00:02:17,291 --> 00:02:20,125 ‫- פרק 6: ילד מחפש עבודה -‬ 17 00:02:20,208 --> 00:02:22,208 ‫- טבע דומם עם קרפדת קנים -‬ 18 00:02:27,208 --> 00:02:29,208 ‫ברמודה, מכתב.‬ 19 00:02:43,791 --> 00:02:46,958 ‫אלכס היקר. אנחנו חברים לעט כבר ארבע שנים.‬ 20 00:02:47,750 --> 00:02:49,458 ‫היו הרבה שינויים.‬ 21 00:02:50,041 --> 00:02:53,750 ‫כמו שסלים האלידיי תמיד אמר,‬ ‫הזמן הוא התשובה לכל דבר.‬ 22 00:02:54,541 --> 00:02:55,416 ‫תשחקי כבר.‬ 23 00:02:56,583 --> 00:03:00,208 ‫זה היה הזמן ועוד שבץ‬ ‫שהכניסו את ביק דאנג למוסד סיעודי…‬ 24 00:03:00,291 --> 00:03:01,666 ‫בסדר. תשחק.‬ 25 00:03:01,750 --> 00:03:03,458 ‫…ואת בנה דארן לכלא.‬ 26 00:03:03,541 --> 00:03:06,333 ‫- הקורייר-מייל‬ ‫ברון סמים נמצא אשם ברצח -‬ 27 00:03:06,916 --> 00:03:10,833 ‫הזמן הביא לקווינסלנד בירה בחוזק בינוני,‬ ‫שאפשרה לאבא שלי קצת להתפכח.‬ 28 00:03:11,791 --> 00:03:15,541 ‫הזמן הפך את גאס לקצת יותר דברן,‬ ‫אבל לא מספיק כדי שישימו לב אליו.‬ 29 00:03:16,166 --> 00:03:17,083 ‫ולבסוף,‬ 30 00:03:18,125 --> 00:03:19,000 ‫סוף כל סוף,‬ 31 00:03:19,750 --> 00:03:21,416 ‫הזמן הוציא את אמא מהכלא.‬ 32 00:03:21,916 --> 00:03:24,750 ‫אז הגיע הזמן להוציא את הכסף,‬ ‫ולקנות לאמא בית.‬ 33 00:03:24,833 --> 00:03:26,041 ‫תעזור לי עם זה.‬ 34 00:03:41,458 --> 00:03:42,541 ‫לכל הרוחות.‬ 35 00:03:43,250 --> 00:03:44,166 ‫הנה זה.‬ ‫-בנים?‬ 36 00:03:44,750 --> 00:03:45,916 ‫קדימה, מהר.‬ 37 00:03:57,583 --> 00:03:59,125 ‫מכונת הכתיבה הישנה של אמא.‬ 38 00:04:00,166 --> 00:04:01,416 ‫בוא נלך. קדימה.‬ 39 00:04:05,208 --> 00:04:09,041 ‫בנים, מה אתם עושים שם למטה?‬ ‫-מצאתי את מכונת הכתיבה הישנה של אמא.‬ 40 00:04:09,125 --> 00:04:11,958 ‫כן, מעולה. תזדרזו, תשטפו ידיים.‬ ‫ארוחת הערב מוכנה.‬ 41 00:04:12,041 --> 00:04:14,541 ‫אני לא רוצה שהאוכל יתקרר. יש אפונה, גאסי.‬ 42 00:04:15,416 --> 00:04:18,416 ‫אוקיי. תשים את זה בצד, חבר.‬ ‫בואו נאכל. קדימה.‬ 43 00:04:19,666 --> 00:04:21,875 ‫תודה, אבא.‬ ‫-על לא דבר, חבר.‬ 44 00:04:22,750 --> 00:04:25,625 ‫הוא אוהב אפונה, גאסי הזקן.‬ ‫יום גדול מחר, בחורים.‬ 45 00:04:25,708 --> 00:04:30,375 ‫אתם תלכו לפגוש אותה בכלא או…?‬ ‫-לא, היא השתחררה היום.‬ 46 00:04:30,458 --> 00:04:33,291 ‫אנחנו נוסעים למורנינגסייד.‬ ‫-מה יש במורנינגסייד?‬ 47 00:04:33,375 --> 00:04:35,583 ‫זה בית שיקום שמנהלות נזירות.‬ 48 00:04:36,208 --> 00:04:38,666 ‫בסדר. אתם צריכים כסף לאוטובוס?‬ 49 00:04:38,750 --> 00:04:42,125 ‫לא, אנחנו בסדר.‬ ‫הרווחנו כמה מאות בניקוי שמשות רכב, אז…‬ 50 00:04:42,208 --> 00:04:44,291 ‫אוקיי. טוב.‬ ‫-כן.‬ 51 00:04:44,375 --> 00:04:48,291 ‫כמה מאות דולרים?‬ ‫לא תצטרכו הכול בשביל האוטובוס. תנו לי קצת.‬ 52 00:04:48,958 --> 00:04:50,791 ‫תשכח מזה. יש לך כסף משלך.‬ 53 00:04:54,833 --> 00:04:56,083 ‫ננסה שם?‬ ‫-כן.‬ 54 00:04:56,166 --> 00:04:59,958 ‫- בית מרקחת ג'ואל'ס -‬ 55 00:05:02,583 --> 00:05:03,791 ‫שלום.‬ ‫-היי.‬ 56 00:05:04,625 --> 00:05:06,875 ‫אפשר את השוקולדים של "קווליטי סלקשן"?‬ 57 00:05:12,083 --> 00:05:13,541 ‫תודה.‬ ‫-מה עשיתם?‬ 58 00:05:13,625 --> 00:05:16,750 ‫שדדתם בנק?‬ ‫-האמת היא שאנחנו סוחרי סמים בדימוס.‬ 59 00:05:20,375 --> 00:05:23,708 ‫אם תמשיך להסתרק,‬ ‫אתה תתקרח והיא לא תזהה אותך.‬ 60 00:05:25,083 --> 00:05:27,125 ‫זה האוטובוס שלנו. היי!‬ 61 00:05:36,750 --> 00:05:37,708 ‫אתה מתרגש?‬ 62 00:05:37,791 --> 00:05:40,625 ‫כן. אני קצת לחוץ, למען האמת.‬ 63 00:05:41,541 --> 00:05:42,375 ‫בגלל מה?‬ 64 00:05:43,041 --> 00:05:47,083 ‫עבר הרבה זמן.‬ ‫סלים תמיד אמר שהכלא משנה אותך.‬ 65 00:05:47,750 --> 00:05:52,666 ‫איך הוא זה משנה אותך? היא עדיין אמא שלנו.‬ ‫-אני יודע. פשוט, גם אנחנו השתנינו.‬ 66 00:05:53,375 --> 00:05:54,708 ‫היא עדיין אוהבת אותנו.‬ 67 00:05:55,875 --> 00:05:58,875 ‫אתה תהיה צייר, ואספת כסף לצדקה.‬ 68 00:05:59,875 --> 00:06:01,458 ‫אני אהיה עיתונאי.‬ 69 00:06:02,416 --> 00:06:04,958 ‫נקנה את בית החלומות,‬ ‫ונהיה שוב משפחה, זוכר?‬ 70 00:06:10,000 --> 00:06:10,833 ‫מה?‬ 71 00:06:11,500 --> 00:06:12,791 ‫שום דבר, זה רק…‬ 72 00:06:12,875 --> 00:06:15,125 ‫אתה יכול פשוט להשתחרר קצת וליהנות?‬ 73 00:06:16,083 --> 00:06:17,666 ‫כן.‬ 74 00:06:26,291 --> 00:06:27,125 ‫תודה, חבר.‬ 75 00:06:27,208 --> 00:06:28,041 ‫תודה.‬ 76 00:06:32,000 --> 00:06:35,125 ‫זה הבית, לא?‬ ‫-לא, אני חושב שזה הבית שם.‬ 77 00:06:37,166 --> 00:06:39,208 ‫לקטוף אחד מהפרחים האלה?‬ 78 00:06:39,916 --> 00:06:40,750 ‫כן, למה לא?‬ 79 00:06:43,916 --> 00:06:46,000 ‫כן?‬ ‫-היי, אני איליי, זה גאס.‬ 80 00:06:46,083 --> 00:06:48,833 ‫באנו לראות את פרנסס בל.‬ ‫-כן! היא מצפה לכם.‬ 81 00:06:49,875 --> 00:06:52,166 ‫פרחים, מה? ממש מקסים.‬ 82 00:07:02,000 --> 00:07:05,125 ‫טוב, חבר'ה. הדלת הרביעית מימין.‬ 83 00:07:14,666 --> 00:07:15,500 ‫יבוא.‬ 84 00:07:31,958 --> 00:07:32,833 ‫וואו.‬ 85 00:07:32,916 --> 00:07:35,083 ‫כל כך גדלתם.‬ 86 00:07:38,458 --> 00:07:39,333 ‫היי, אמא.‬ 87 00:07:40,541 --> 00:07:41,583 ‫חיבוק קבוצתי?‬ 88 00:07:48,625 --> 00:07:49,833 ‫אמא, התגעגעתי אלייך.‬ 89 00:07:53,458 --> 00:07:54,458 ‫זה היה נורא?‬ 90 00:07:55,750 --> 00:07:58,166 ‫זה כל העניין בכלא.‬ 91 00:07:59,291 --> 00:08:01,166 ‫אבל היו כמה זמנים טובים.‬ 92 00:08:02,000 --> 00:08:03,875 ‫לעשות תעלולים על הסוהרים.‬ 93 00:08:03,958 --> 00:08:06,750 ‫או כשכולנו עשינו סדר‬ ‫בחיים המחורבנים שלנו ביחד.‬ 94 00:08:09,125 --> 00:08:12,125 ‫אבל רוצים לדעת מה היה החלק הכי טוב?‬ 95 00:08:12,208 --> 00:08:13,916 ‫מה היה החלק הכי טוב?‬ 96 00:08:14,708 --> 00:08:19,916 ‫כשהילד המשוגע הזה מדארה פרץ לכלא‬ ‫כדי לבקר את אמא שלו בחג מולד אחד.‬ 97 00:08:21,333 --> 00:08:23,875 ‫הם עדיין מדברים על הילד הזה כל הזמן.‬ 98 00:08:32,041 --> 00:08:33,333 ‫שאלה רצינית, אמא.‬ 99 00:08:35,166 --> 00:08:37,416 ‫לאן תירצי לעבור כשתצאי מכאן?‬ 100 00:08:38,500 --> 00:08:41,791 ‫האמת היא שיש לי רעיון.‬ 101 00:08:43,166 --> 00:08:44,750 ‫יש לנו כמה רעיונות משלנו.‬ 102 00:08:47,208 --> 00:08:49,375 ‫בואו נשמע. אתם קודם.‬ 103 00:08:50,083 --> 00:08:51,250 ‫נניח…‬ 104 00:08:52,041 --> 00:08:53,416 ‫שחסכנו מספיק‬ 105 00:08:54,375 --> 00:08:57,291 ‫כדי לשלם מקדמה על בית בדה גאפ.‬ 106 00:08:57,375 --> 00:08:59,083 ‫- קוטג' ויסטריה‬ ‫בדה גאפ -‬ 107 00:08:59,166 --> 00:09:00,000 ‫דה גאפ?‬ 108 00:09:00,666 --> 00:09:03,291 ‫מאיפה כבר יכולתם להשיג סכום כסף כזה גדול?‬ 109 00:09:04,333 --> 00:09:05,875 ‫נניח שהשגנו.‬ 110 00:09:08,375 --> 00:09:11,041 ‫חצר קדמית גדולה עם עצים,‬ ‫וחצר אחורית גדולה, ו…‬ 111 00:09:11,666 --> 00:09:13,375 ‫תוכלי לשבת בחוץ לשתות קמפרי.‬ 112 00:09:19,375 --> 00:09:21,500 ‫זה ממש מתוק מצידך, איליי, באמת.‬ 113 00:09:22,708 --> 00:09:25,791 ‫קודם כול, אני לא שותה קמפרי יותר,‬ 114 00:09:25,875 --> 00:09:28,291 ‫ושנית, יש לי רעיון טוב יותר,‬ 115 00:09:29,000 --> 00:09:30,208 ‫והכול כבר סוכם.‬ 116 00:09:32,625 --> 00:09:33,458 ‫מה סוכם?‬ 117 00:09:37,083 --> 00:09:39,041 ‫אני עוברת לגור עם טדי קאלאס.‬ 118 00:09:40,541 --> 00:09:42,708 ‫מה? למה?‬ 119 00:09:43,416 --> 00:09:44,250 ‫למה?‬ 120 00:09:46,708 --> 00:09:47,708 ‫אני לא…‬ 121 00:09:49,541 --> 00:09:52,750 ‫אני לא יודעת, אני מניחה שהתאהבתי בו.‬ 122 00:09:53,291 --> 00:09:56,708 ‫את יודעת שהוא הלשין על לייל, נכון?‬ ‫הוא הלשין עליו לאייבן.‬ 123 00:10:02,666 --> 00:10:04,416 ‫דארן דאנג סיפר לך את זה?‬ 124 00:10:04,500 --> 00:10:07,041 ‫כן, האמת שכן.‬ ‫-זה לא מה שקרה.‬ 125 00:10:07,125 --> 00:10:10,208 ‫לטדי לא היה שום קשר לזה, וזו האמת.‬ 126 00:10:15,166 --> 00:10:17,583 ‫טדי היה ממש טוב אליי‬ 127 00:10:17,666 --> 00:10:21,833 ‫כל הזמן שהייתי בכלא.‬ ‫-יודעת מה? זין על טדי וזין על החרא הזה!‬ 128 00:10:25,041 --> 00:10:25,875 ‫פאק.‬ 129 00:10:28,833 --> 00:10:32,583 ‫תמורת 2,000 דולר,‬ ‫איזה פרי משמש לתיאור אסון מוחלט?‬ 130 00:10:32,666 --> 00:10:33,833 ‫צורת אגס.‬ 131 00:10:34,333 --> 00:10:36,625 ‫אגס. התשובה היא אגס.‬ ‫-נכון.‬ 132 00:10:36,708 --> 00:10:39,541 ‫זה היה משחק צמוד.‬ ‫נצא להפסקה קצרה ומיד נשוב.‬ 133 00:10:53,666 --> 00:10:55,666 ‫- זה רעיון גרוע! -‬ 134 00:10:55,750 --> 00:10:58,916 ‫אסור לנו לגעת בכסף. הוא בשביל אמא.‬ ‫-היא לא רוצה אותו.‬ 135 00:10:59,000 --> 00:11:01,000 ‫היא יכולה לקנות מכונית.‬ ‫-לטדי יש מכונית.‬ 136 00:11:01,083 --> 00:11:04,000 ‫על מה תבזבז 50 אלף?‬ ‫-לא יודע. על דברים.‬ 137 00:11:04,791 --> 00:11:08,625 ‫אתה לא חושב שמישהו ישים לב?‬ ‫אני לא מדבר רק על השוטרים.‬ 138 00:11:09,333 --> 00:11:10,958 ‫הכסף הזה הוא צרות.‬ 139 00:11:15,416 --> 00:11:17,875 ‫- מלון אקסצ'יינג' -‬ 140 00:11:36,458 --> 00:11:38,291 ‫אתה הבן של לייל אורליק, נכון?‬ 141 00:11:39,541 --> 00:11:40,875 ‫ויש לך גם הרבה כסף.‬ 142 00:11:43,416 --> 00:11:46,375 ‫אני הבלש טים קוטון. הכיסא הזה תפוס?‬ 143 00:11:47,166 --> 00:11:49,583 ‫כן, האמת שהוא תפוס.‬ ‫-אני לא אשאר הרבה.‬ 144 00:11:49,666 --> 00:11:52,875 ‫רק רציתי לברך אותך.‬ 145 00:11:54,041 --> 00:11:54,875 ‫על מה?‬ 146 00:11:55,625 --> 00:11:57,333 ‫אמא שלך השתחררה מהכלא.‬ 147 00:11:58,000 --> 00:12:02,041 ‫זה תמיד משמח לראות משפחה חוזרת לדרך הישר.‬ 148 00:12:02,541 --> 00:12:04,375 ‫כל עוד הם יכולים להישאר עליה.‬ 149 00:12:05,375 --> 00:12:09,958 ‫זו הסכנה הגדולה, נכון? עם משפחה כמו שלך?‬ 150 00:12:10,041 --> 00:12:14,875 ‫לאחר שהתנסיתם בהנאות החיים בצד האפל…‬ ‫-אתה יודע זאת טוב יותר מכולם.‬ 151 00:12:17,000 --> 00:12:20,666 ‫אני לא בטוח למה אתה מתכוון.‬ ‫-אני מתכוון שאתה חבר של אייבן קרול.‬ 152 00:12:21,375 --> 00:12:24,375 ‫ראיתי אתכם במסיבה של טייטוס ברוז‬ ‫לפני כמה שנים.‬ 153 00:12:25,000 --> 00:12:28,916 ‫אתה בטח יודע בדיוק מה קרה לאבי החורג.‬ ‫-בדיוק על זה אני מדבר.‬ 154 00:12:29,000 --> 00:12:31,166 ‫הכישלון להשתחרר מהעבר.‬ 155 00:12:32,000 --> 00:12:33,750 ‫הפלרטוט עם סכנה אמיתית.‬ 156 00:12:34,750 --> 00:12:36,416 ‫תחושה של פגיעות.‬ 157 00:12:40,291 --> 00:12:42,000 ‫תשכח מכל זה, חבר.‬ 158 00:12:42,583 --> 00:12:44,916 ‫תשכח מזה. אתה תודה לי על זה.‬ 159 00:12:48,750 --> 00:12:50,500 ‫ותשמור מרחק מהבקבוק.‬ 160 00:12:51,833 --> 00:12:54,166 ‫לא הייתי רוצה שיקרה לך משהו בדרך הביתה.‬ 161 00:12:55,208 --> 00:12:57,000 ‫אני בטוח שגם אמא שלך לא תרצה.‬ 162 00:13:00,458 --> 00:13:02,625 ‫אחרי כל מה שהיא עברה.‬ 163 00:13:15,083 --> 00:13:16,125 ‫קדימה, שלס.‬ 164 00:13:17,375 --> 00:13:18,708 ‫הגיע הזמן לפיזיותרפיה.‬ 165 00:13:20,375 --> 00:13:22,083 ‫אחרת איך תחלימי?‬ 166 00:13:22,750 --> 00:13:25,583 ‫זה לא מה שקורה עם ניוון שרירים, אמא.‬ 167 00:13:25,666 --> 00:13:28,750 ‫לעולם אל תאמרי נואש. קדימה, על הרגליים.‬ 168 00:13:28,833 --> 00:13:30,375 ‫אני לא בת שלוש.‬ 169 00:13:32,833 --> 00:13:34,083 ‫מוכנה?‬ ‫-כן.‬ 170 00:13:36,375 --> 00:13:37,208 ‫אוקיי.‬ 171 00:13:42,166 --> 00:13:45,458 ‫גאס אמר שהוא יבוא אחר הצהריים‬ ‫לצפות איתך בקריקט.‬ 172 00:13:45,541 --> 00:13:47,000 ‫יופי פאקינג טופי.‬ 173 00:13:49,291 --> 00:13:52,625 ‫שלי, אני יודעת שזה בכלל לא קל לך,‬ 174 00:13:52,708 --> 00:13:54,083 ‫והמצב נראה די עגום,‬ 175 00:13:54,166 --> 00:13:56,291 ‫אבל אם לא תעשי מאמץ למען עצמך,‬ 176 00:13:56,791 --> 00:13:58,541 ‫אז תעשי את זה בשבילי, טוב?‬ 177 00:14:06,500 --> 00:14:09,625 ‫אל תמנעי ממני את הזכות להיאחז בתקווה.‬ 178 00:14:11,708 --> 00:14:15,333 ‫כי כרגע, זה כל מה שיש לי.‬ 179 00:14:17,875 --> 00:14:20,291 ‫בסדר, אל תיסחפי כל כך, בחיי.‬ 180 00:14:38,250 --> 00:14:42,000 ‫- למשפחת הופמן‬ ‫ממישהו שמאחל לכם רק טוב -‬ 181 00:14:55,958 --> 00:14:59,041 ‫- מיסינג בין‬ ‫בית קפה -‬ 182 00:15:03,000 --> 00:15:06,666 ‫טדי מציע לכולנו בית, איליי.‬ 183 00:15:07,625 --> 00:15:09,250 ‫יש לדעתך אפשרות טובה יותר?‬ 184 00:15:09,833 --> 00:15:11,666 ‫את יכולה לבוא לגור אצל אבא.‬ 185 00:15:13,000 --> 00:15:14,875 ‫אתה יודע שזה בחיים לא יעבוד.‬ 186 00:15:17,250 --> 00:15:18,166 ‫תודה.‬ 187 00:15:23,125 --> 00:15:23,958 ‫רוברט הוא…‬ 188 00:15:25,916 --> 00:15:28,958 ‫לרוברט יש בעיות,‬ ‫אבל ראית אותו כשהוא שיכור כלוט‬ 189 00:15:29,041 --> 00:15:31,875 ‫וזה לא בית שאתה רוצה לגדול בו.‬ 190 00:15:31,958 --> 00:15:33,125 ‫כבר גדלנו בבית הזה.‬ 191 00:15:33,208 --> 00:15:37,916 ‫טדי אהב את לייל,‬ ‫והוא רק רוצה לעזור, איליי.‬ 192 00:15:38,000 --> 00:15:42,500 ‫ואם אתה מחפש עבודה,‬ ‫יש מורה בקורס לפסיכולוגיה שלי‬ 193 00:15:42,583 --> 00:15:46,291 ‫שיש לה אחיין שעובד ככתב מותר בקורייר-מייל.‬ 194 00:15:46,375 --> 00:15:47,416 ‫"כתב זוטר."‬ 195 00:15:48,000 --> 00:15:50,875 ‫נכון. היא אמרה‬ ‫שהם מחפשים לעתים קרובות מתלמדים,‬ 196 00:15:50,958 --> 00:15:52,875 ‫ושאתה צריך לדבר עם העורך הראשי.‬ 197 00:15:52,958 --> 00:15:54,416 ‫כתבתי את שמו.‬ 198 00:15:54,500 --> 00:15:57,458 ‫למה שלא תתקשר אליו?‬ ‫-זה לא כל כך קל, אמא.‬ 199 00:15:57,541 --> 00:16:01,083 ‫אוקיי, אז תלך לשם ותבקש לראות אותו.‬ 200 00:16:01,166 --> 00:16:03,333 ‫אתה רק תצטרך שתי דקות איתו.‬ 201 00:16:03,416 --> 00:16:07,666 ‫אני לא צריך עבודה, זה בסדר.‬ ‫-בחייך. כל אחד צריך עבודה, איליי.‬ 202 00:16:13,083 --> 00:16:14,500 ‫אני צריכה ללכת עכשיו.‬ 203 00:16:14,583 --> 00:16:16,666 ‫את רצינית? הוא כבר כאן?‬ 204 00:16:17,291 --> 00:16:18,208 ‫בבקשה.‬ 205 00:16:19,125 --> 00:16:20,750 ‫נוכל להיות שוב משפחה.‬ 206 00:16:22,166 --> 00:16:24,208 ‫אתה יודע, זה יהיה כל כך נחמד.‬ 207 00:16:32,958 --> 00:16:34,083 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 208 00:16:36,375 --> 00:16:38,875 ‫היי, בחור גדול. מזמן לא התראינו, הא?‬ 209 00:16:39,375 --> 00:16:42,000 ‫כן, נכון.‬ ‫-סיפרתי עכשיו לאיליי על ההצעה שלך.‬ 210 00:16:43,208 --> 00:16:44,708 ‫שהבנים יגורו איתנו.‬ 211 00:16:44,791 --> 00:16:46,375 ‫בטח. כן. למה לא?‬ 212 00:16:46,458 --> 00:16:50,125 ‫נוכל לפנות את החדר הנוסף, כן?‬ ‫להכניס לשם שתי מיטות בשבילכם.‬ 213 00:16:50,208 --> 00:16:55,458 ‫חוץ מזה, כשאני לא אהיה שם,‬ ‫כל הבית יהיה רק בשבילכם ובשביל אמא. הא?‬ 214 00:16:55,541 --> 00:16:57,958 ‫אתם תשגיחו עליה בשבילי, אה?‬ 215 00:17:01,166 --> 00:17:03,875 ‫רק תחשוב על זה. קדימה, בואי נלך.‬ 216 00:17:08,708 --> 00:17:09,666 ‫תחשוב על זה.‬ 217 00:17:24,208 --> 00:17:28,333 ‫אוסטרליה נאבקת על התוצאה כאן,‬ ‫ביום המבחן האחרון הזה.‬ 218 00:17:28,416 --> 00:17:30,916 ‫הנבחרת שואפת לחזור לדומיננטיות שהפגינה‬ 219 00:17:31,000 --> 00:17:33,458 ‫במשחקים המרשימים ששיחקה בימים האחרונים.‬ 220 00:17:48,041 --> 00:17:51,250 ‫תפיסה מצוינת של ריצ'י ריצ'רדסון.‬ 221 00:17:52,208 --> 00:17:54,416 ‫מה מצבנו?‬ ‫-על הפנים.‬ 222 00:17:54,500 --> 00:17:56,375 ‫…מכולם.‬ 223 00:17:56,958 --> 00:17:58,875 ‫וג'ף מארש יודע…‬ 224 00:18:00,666 --> 00:18:01,833 ‫זו הייתה חבטה חזקה.‬ 225 00:18:01,916 --> 00:18:06,541 ‫היי, אמא מוסרת ד"ש.‬ ‫היא רוצה שנבוא לגור אצל טדי לכמה זמן.‬ 226 00:18:07,250 --> 00:18:08,125 ‫פאק!‬ 227 00:18:12,416 --> 00:18:14,041 ‫טדי אוכל שוקי טלה?‬ 228 00:18:15,541 --> 00:18:19,166 ‫על מה לעזאזל אתה מדבר?‬ ‫-משחק יפה. החבר'ה שלנו נלחמים.‬ 229 00:18:21,416 --> 00:18:23,083 ‫זו הייתה זריקה נפלאה.‬ 230 00:18:23,166 --> 00:18:24,875 ‫אז מה עשית היום?‬ 231 00:18:26,000 --> 00:18:27,083 ‫ענייני צדקה.‬ 232 00:18:27,583 --> 00:18:30,916 ‫וזו המסירה האחרונה שלו. הוא סיים את ה…‬ 233 00:18:31,000 --> 00:18:32,208 ‫רוצה ספל תה?‬ 234 00:18:37,041 --> 00:18:38,750 ‫שלום, אבא. איך הספר שלך?‬ 235 00:18:38,833 --> 00:18:40,416 ‫כן, טוב. כן.‬ 236 00:18:42,250 --> 00:18:45,625 ‫רוצה ספל תה?‬ ‫-הייתי שמח לספל תה, איליי, אבל החלב חמוץ.‬ 237 00:18:45,708 --> 00:18:48,875 ‫המזל ביקר היום אצל משפחה מיוחדת מאוד‬ 238 00:18:48,958 --> 00:18:51,041 ‫בפרוורים הדרום-מערביים של בריסביין.‬ 239 00:18:51,583 --> 00:18:52,750 ‫אבל הבירה לא חמוצה.‬ 240 00:18:52,833 --> 00:18:58,000 ‫האם החד-הורית, טסה הופמן,‬ ‫קיוותה לגייס את 70,000 הדולרים הדרושים‬ 241 00:18:58,083 --> 00:19:02,666 ‫כדי להקל על חיי בתה, שלי,‬ ‫שסובלת מניוון שרירים.‬ 242 00:19:02,750 --> 00:19:04,375 ‫בארבע השנים האחרונות,‬ 243 00:19:04,458 --> 00:19:08,000 ‫בית הספר גייס קצת יותר מ-15,000 דולר.‬ 244 00:19:08,083 --> 00:19:10,541 ‫אבל הבוקר, התרחש נס בלתי צפוי.‬ 245 00:19:11,208 --> 00:19:15,166 ‫אני כאן עם טסה ושלי הופמן‬ ‫שיש להן סיפור מדהים לספר.‬ 246 00:19:15,250 --> 00:19:17,166 ‫טסה, איך גילית את הכסף?‬ 247 00:19:17,250 --> 00:19:20,041 ‫הלכתי לדלת להביא את העיתון ו…‬ 248 00:19:21,166 --> 00:19:23,416 ‫ושם היא הייתה, החבילה הזאת.‬ 249 00:19:23,500 --> 00:19:25,833 ‫ולא ידענו מה יש בתוכה.‬ ‫-אתה לא?‬ 250 00:19:26,666 --> 00:19:30,250 ‫חתיכת בן זונה. נתת את הכסף המזדיין שלי?‬ 251 00:19:30,333 --> 00:19:33,416 ‫מה לעזאזל? מה הבעיה שלך, לעזאזל?‬ 252 00:19:34,041 --> 00:19:35,125 ‫לעזאזל, גאס.‬ 253 00:19:37,333 --> 00:19:38,166 ‫פאק!‬ 254 00:19:38,958 --> 00:19:41,375 ‫לך תזדיין! חתיכת…‬ 255 00:19:41,458 --> 00:19:42,333 ‫בנים.‬ 256 00:19:43,916 --> 00:19:45,333 ‫בנים?‬ ‫-חתיכת חרא!‬ 257 00:19:45,416 --> 00:19:46,458 ‫פאק!‬ 258 00:19:46,541 --> 00:19:48,041 ‫וואו! תירגעו.‬ 259 00:19:48,541 --> 00:19:50,416 ‫לכל הרוחות.‬ ‫-תירגעו.‬ 260 00:19:50,500 --> 00:19:51,750 ‫הוא הרס אותנו.‬ 261 00:19:51,833 --> 00:19:54,125 ‫אתה בהחלט הרסת את עור הכבש החדש שלי.‬ 262 00:19:54,208 --> 00:19:56,125 ‫בנים, תיקחו את עצמכם בידיים.‬ 263 00:19:57,083 --> 00:19:58,125 ‫אלוהים.‬ 264 00:19:58,208 --> 00:19:59,875 ‫שלי, תרצי להעביר מסר…‬ 265 00:19:59,958 --> 00:20:02,125 ‫אתה רק היית מכניס אותנו להמון צרות.‬ 266 00:20:03,125 --> 00:20:04,833 ‫לא יכולתי לקחת את הסיכון הזה.‬ 267 00:20:05,583 --> 00:20:08,208 ‫מי שלא תהיה, אני אוהבת אותך.‬ 268 00:20:09,708 --> 00:20:11,625 ‫ובחזרה אליכם לאולפן.‬ 269 00:20:12,416 --> 00:20:16,375 ‫אם הסיפור הזה לא מחמם את ליבכם,‬ ‫אני לא יודעת מה כן.‬ 270 00:20:21,041 --> 00:20:22,875 ‫להתראות.‬ ‫-שלום, קורייר-מייל?‬ 271 00:20:23,791 --> 00:20:25,791 ‫תודה שהתקשרת, אעביר את ההודעה.‬ 272 00:20:28,458 --> 00:20:31,166 ‫באתי לפגוש את בריאן רוברטסון.‬ ‫-הוא מצפה לך?‬ 273 00:20:31,250 --> 00:20:32,291 ‫כתבתי לו.‬ 274 00:20:32,791 --> 00:20:34,333 ‫כן, אבל הוא ענה לך?‬ 275 00:20:34,916 --> 00:20:35,750 ‫לא, הוא לא.‬ 276 00:20:36,500 --> 00:20:38,375 ‫למה אתה רוצה להיפגש איתו?‬ 277 00:20:38,458 --> 00:20:40,375 ‫באתי להגיש מועמדות לתפקיד מתלמד.‬ 278 00:20:40,458 --> 00:20:43,125 ‫סליחה, מותק,‬ ‫ההרשמה נסגרה לפני שלושה חודשים.‬ 279 00:20:43,208 --> 00:20:44,833 ‫תצטרך לחזור בשנה הבאה.‬ 280 00:20:44,916 --> 00:20:46,083 ‫אבל…‬ ‫-מה?‬ 281 00:20:47,250 --> 00:20:49,500 ‫העניין הוא שאני ממש צריך את זה, אז…‬ 282 00:20:51,708 --> 00:20:54,333 ‫אני זוכרת אותך. אתה הילד ההוא עם התחבושת‬ 283 00:20:54,416 --> 00:20:57,125 ‫שניסה למנוע מהבחור ההוא לרוץ לתוך הדלתות.‬ 284 00:20:57,208 --> 00:20:58,125 ‫אז?‬ 285 00:20:58,708 --> 00:21:01,500 ‫תראה, אין סיכוי שאתן לך להיכנס,‬ 286 00:21:02,541 --> 00:21:06,083 ‫אבל אני לא יכולה למנוע ממך‬ ‫להסתובב בחניון בשעה שמונה הערב.‬ 287 00:21:06,166 --> 00:21:07,208 ‫מה קורה בשמונה?‬ 288 00:21:07,958 --> 00:21:11,375 ‫זו בדרך השעה שהבוס מסיים לעבוד,‬ ‫אבל אל תגיד לו שאמרתי לך.‬ 289 00:21:12,166 --> 00:21:15,875 ‫קורייר-מייל.‬ ‫לאיזו מחלקה להעביר אתכם? תודה.‬ 290 00:21:16,791 --> 00:21:19,416 ‫סליחה, רק עוד דבר אחד. איפה הוא חונה?‬ 291 00:21:20,291 --> 00:21:23,166 ‫אתה מגיש מועמדות להיות עיתונאי?‬ ‫-באופן אידיאלי.‬ 292 00:21:23,250 --> 00:21:27,625 ‫תוכל להתחיל בכך שתחקור‬ ‫על איזו חניה מופיע שמו של העורך.‬ 293 00:21:29,000 --> 00:21:31,791 ‫- חניה שמורה לכתב הפוליטי בלבד -‬ 294 00:21:55,666 --> 00:21:56,666 ‫מר רוברטסון?‬ 295 00:21:58,041 --> 00:21:59,625 ‫כן, מה?‬ 296 00:21:59,708 --> 00:22:03,875 ‫אני איליי בל. יש לי כמה שאלות אליך…‬ ‫-תרשה לי לשאול אותך קודם.‬ 297 00:22:03,958 --> 00:22:05,833 ‫איפה השגת את העניבה האיומה הזו?‬ 298 00:22:05,916 --> 00:22:06,750 ‫- מילים -‬ 299 00:22:06,833 --> 00:22:09,833 ‫אבא שלי קנה לי אותה. הוא חשב‬ ‫שהיא תקסום לך בשל אהבתך למילים.‬ 300 00:22:10,791 --> 00:22:12,000 ‫אני מכיר את אבא שלך?‬ 301 00:22:12,583 --> 00:22:13,583 ‫לא נראה לי.‬ 302 00:22:13,666 --> 00:22:18,208 ‫לא, כי ברור שהוא לא מכיר אותי.‬ ‫אני שונא מילים. מילים רודפות אותי בחלומות.‬ 303 00:22:18,708 --> 00:22:22,125 ‫אז אולי אוכל לעזור לך?‬ ‫-במה? ברור שלא בענייני אופנה.‬ 304 00:22:22,208 --> 00:22:24,958 ‫כאחד מהמתלמדים שלך, אולי.‬ ‫-אולי בשנה הבאה.‬ 305 00:22:25,041 --> 00:22:28,000 ‫אתם לא מעסיקים עד נובמבר, אבל…‬ ‫-אבל מה? עכשיו פברואר.‬ 306 00:22:28,083 --> 00:22:31,083 ‫אתה מאחר בשלושה חודשים‬ ‫או מקדים בתשעה חודשים.‬ 307 00:22:31,583 --> 00:22:32,583 ‫יש לך סיפור בשבילך.‬ 308 00:22:36,958 --> 00:22:38,416 ‫בסדר, תן לי אותו במהירות.‬ 309 00:22:38,500 --> 00:22:41,666 ‫אם אתה לא יכול לספר‬ ‫את הסיפור שלך בשלוש מילים, אין לנו כותרת.‬ 310 00:22:41,750 --> 00:22:43,541 ‫"ג'ון לנון נורה."‬ 311 00:22:44,291 --> 00:22:45,875 ‫"עיראק פולשת לאיראן."‬ 312 00:22:45,958 --> 00:22:47,208 ‫"האם האירוניה מתה?"‬ 313 00:22:48,750 --> 00:22:50,250 ‫טוב…‬ ‫-זו אחת.‬ 314 00:22:50,750 --> 00:22:54,291 ‫זה פשוט תלוי באיזו זווית…‬ ‫-מצטער, ילד. תחזור בנובמבר.‬ 315 00:23:19,958 --> 00:23:22,875 ‫הרכבת ברציף מספר אחת היא הרכבת לקאבולצ'ר‬ 316 00:23:22,958 --> 00:23:26,000 ‫שנוסעת ישירות מבוון הילס‬ ‫לאיגל ג'אנקשן, ול…‬ 317 00:23:30,541 --> 00:23:31,458 ‫קייטלין ספייס?‬ 318 00:23:35,250 --> 00:23:36,416 ‫אני איליי בל.‬ 319 00:23:39,583 --> 00:23:42,333 ‫וואו, אני… לא זיהיתי אותך.‬ 320 00:23:46,041 --> 00:23:48,291 ‫נוכל לדבר בפעם אחרת? זאת הרכבת שלי.‬ 321 00:23:51,375 --> 00:23:52,375 ‫הדלתות נסגרות…‬ 322 00:23:52,458 --> 00:23:53,416 ‫כן, גם שלי.‬ 323 00:23:55,041 --> 00:23:57,333 ‫אתה נוסע ברכבת לקאבולצ'ר?‬ ‫-כן, לא רחוק.‬ 324 00:23:58,625 --> 00:24:01,750 ‫אפשר לשבת?‬ ‫-כן, לך על זה.‬ 325 00:24:04,791 --> 00:24:07,041 ‫אז מה עשית במרכז העיר?‬ 326 00:24:07,791 --> 00:24:10,166 ‫נפגשתי עם הבוס שלך בנוגע להתלמדות.‬ 327 00:24:12,250 --> 00:24:14,750 ‫אתה יודע שאתה לא יכול‬ ‫להגיש מועמדות עד נובמבר, נכון?‬ 328 00:24:15,500 --> 00:24:16,333 ‫הוא אמר.‬ 329 00:24:17,375 --> 00:24:20,041 ‫הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה?‬ ‫עם שלוש המילים.‬ 330 00:24:21,166 --> 00:24:22,500 ‫למען האמת, כן.‬ 331 00:24:23,291 --> 00:24:25,583 ‫כן, הוא אוהב לעשות את זה לחדשים.‬ 332 00:24:26,666 --> 00:24:28,625 ‫אני זוכרת שכשהגשתי מועמדות למשרה,‬ 333 00:24:28,708 --> 00:24:32,541 ‫הוא ביקש ממני שלוש מילים‬ ‫שממצות את האופי שלי.‬ 334 00:24:33,791 --> 00:24:34,958 ‫מה אמרת לו?‬ 335 00:24:37,291 --> 00:24:38,500 ‫"ספייס חופרת עמוק."‬ 336 00:24:39,625 --> 00:24:40,500 ‫כי?‬ 337 00:24:43,708 --> 00:24:46,541 ‫כי תמיד הרגשתי‬ ‫שאני צריכה לרדת לשורש הדברים.‬ 338 00:24:49,291 --> 00:24:50,125 ‫למה?‬ 339 00:24:50,708 --> 00:24:51,791 ‫טוב…‬ 340 00:24:53,958 --> 00:24:56,541 ‫אמא שלי מתה כשהייתי בת שמונה,‬ 341 00:24:57,833 --> 00:25:00,958 ‫ואני מניחה שזה משאיר אותך עם הרבה שאלות.‬ 342 00:25:02,666 --> 00:25:05,458 ‫מה קרה? מי היה אחראי?‬ 343 00:25:07,041 --> 00:25:09,625 ‫אם יש אלוהים, למה היא, מבין כל האנשים,‬ 344 00:25:09,708 --> 00:25:13,250 ‫כשיש כל כך הרבה מנוולים מרושעים‬ ‫שמסתובבים חופשי בעולם?‬ 345 00:25:18,125 --> 00:25:19,750 ‫באותה פעם בעיתון,‬ 346 00:25:21,041 --> 00:25:25,041 ‫התכוונת לספר לי על אביך החורג, אבל ברחת.‬ 347 00:25:26,958 --> 00:25:30,666 ‫לאחר מכן, השוטרים כל הזמן אמרו‬ ‫שהכול נמצא עדיין בחקירה.‬ 348 00:25:30,750 --> 00:25:34,416 ‫כתבת על זה פעם. על כך‬ ‫ששוטרים מסוימים מגינים על פושעים מסוימים,‬ 349 00:25:34,500 --> 00:25:39,000 ‫והפושעים האלה מרסנים את סוחרי הסמים‬ ‫בשביל השוטרים. וכולם מתחלקים ברווחים.‬ 350 00:25:42,083 --> 00:25:44,791 ‫מי הפושע שהרג את אביך החורג?‬ 351 00:25:46,166 --> 00:25:49,333 ‫תראי, אמא שלי השתחררה עכשיו מהכלא,‬ 352 00:25:49,416 --> 00:25:52,041 ‫והיא רק רוצה יציבות וביטחון כרגע.‬ 353 00:25:52,125 --> 00:25:54,583 ‫אני ממש לא רוצה להציף את החרא הזה.‬ 354 00:25:55,500 --> 00:25:58,666 ‫לפעמים אני חושבת שזה טוב להציף את החרא.‬ 355 00:26:00,708 --> 00:26:02,041 ‫לא מניסיוני.‬ 356 00:26:03,125 --> 00:26:05,458 ‫לפעמים, עדיף לשכוח מכל זה.‬ 357 00:26:09,083 --> 00:26:11,708 ‫אם את רוצה תשובות, הייתי מדבר עם ביק דאנג.‬ 358 00:26:12,458 --> 00:26:13,750 ‫היא די חולה,‬ 359 00:26:13,833 --> 00:26:17,625 ‫אבל היא בטח יודעת איפה כל הגופות והכול.‬ 360 00:26:20,833 --> 00:26:23,166 ‫אבל אולי עדיף שלא תזכירי את שמי.‬ 361 00:26:24,666 --> 00:26:25,500 ‫אוקיי.‬ 362 00:26:27,000 --> 00:26:29,791 ‫איגל ג'אנקשן. נוסעים לשורנקליף…‬ 363 00:26:29,875 --> 00:26:30,791 ‫זו התחנה שלי.‬ 364 00:26:30,875 --> 00:26:32,541 ‫…אנא החליפו רכבת כאן.‬ 365 00:26:37,458 --> 00:26:40,250 ‫אתה ממש לא גר באזור קאבולצ'ר, נכון?‬ 366 00:26:40,333 --> 00:26:41,208 ‫דארה.‬ 367 00:26:41,875 --> 00:26:44,791 ‫זה בסדר, אני אסע עד לנורת'גייט ואחליף שם.‬ 368 00:26:45,291 --> 00:26:46,125 ‫כן.‬ 369 00:26:48,458 --> 00:26:49,291 ‫תראה.‬ 370 00:26:50,833 --> 00:26:54,458 ‫יש לי עצה אחת בשבילך,‬ ‫אם אתה רוצה לכתוב לעיתון,‬ 371 00:26:54,541 --> 00:26:56,625 ‫פשוט תכתוב לעיתון.‬ 372 00:26:57,291 --> 00:27:01,083 ‫תמצא משהו כל כך מרעיש‬ ‫שהם יהיו משוגעים אם הם לא יפרסמו אותו.‬ 373 00:27:02,375 --> 00:27:04,166 ‫אוקיי. אני אחשוב על זה.‬ 374 00:27:16,083 --> 00:27:19,833 ‫אלכס היקר. אני מקווה‬ ‫שדיון השחרור על תנאי יעבור בהצלחה הפעם.‬ 375 00:27:20,958 --> 00:27:23,541 ‫מתברר שזה לא קל להתחיל קריירה של עיתונאי,‬ 376 00:27:23,625 --> 00:27:25,416 ‫אבל קיבלתי עצה טובה.‬ 377 00:27:26,416 --> 00:27:30,583 ‫בכל אופן,‬ ‫אמא רוצה שנבוא לגור איתה ועם טדי לשבוע.‬ 378 00:27:30,666 --> 00:27:32,625 ‫אבא חושב שעלינו לעשות זאת למענה.‬ 379 00:27:33,166 --> 00:27:35,166 ‫מזמן לא התראינו, גאסי.‬ 380 00:27:35,250 --> 00:27:37,625 ‫היי. מה שלומך, חבר?‬ 381 00:27:37,708 --> 00:27:38,541 ‫איליי.‬ 382 00:27:41,041 --> 00:27:42,666 ‫מה דעתכם? אה?‬ 383 00:27:42,750 --> 00:27:43,958 ‫בואו תיכנסו.‬ 384 00:27:44,041 --> 00:27:46,875 ‫תכניסו את התיקים,‬ ‫ואראה לכם את החצר האחורית.‬ 385 00:27:46,958 --> 00:27:51,125 ‫יש משהו שאני רוצה להראות לכם.‬ ‫אתם תשתגעו על זה. זהירות. אוקיי.‬ 386 00:27:53,458 --> 00:27:54,875 ‫היי, אמא. מה נשמע?‬ 387 00:27:55,916 --> 00:27:56,791 ‫תהיה נחמד.‬ 388 00:27:59,791 --> 00:28:01,208 ‫זה הסלון.‬ 389 00:28:01,708 --> 00:28:03,916 ‫יש הרבה סרטי קונג פו. מה דעתך, גאסי?‬ 390 00:28:04,708 --> 00:28:08,083 ‫חשבנו שזה יכול להיות החדר שלכם, בנים.‬ 391 00:28:09,291 --> 00:28:12,083 ‫יש כאן אור מקסים בבוקר, נכון?‬ ‫-כן.‬ 392 00:28:13,375 --> 00:28:15,208 ‫קדימה. תניחו את התיקים. זה…‬ 393 00:28:16,416 --> 00:28:18,791 ‫ואלה… היו של אמא שלי.‬ 394 00:28:19,875 --> 00:28:23,541 ‫הן בטח שוות המון כסף עכשיו.‬ ‫כן, מיוחדות מאוד.‬ 395 00:28:24,500 --> 00:28:27,583 ‫בסדר, בואו.‬ ‫אני רוצה להראות לכם משהו בחוץ. קדימה.‬ 396 00:28:27,666 --> 00:28:30,666 ‫זאת המקלחת. אתם תצטרכו אותה.‬ 397 00:28:30,750 --> 00:28:33,250 ‫זה המטבח. אנחנו לא נצטרך אותו.‬ 398 00:28:33,333 --> 00:28:34,333 ‫נכון, בחורים?‬ 399 00:28:35,375 --> 00:28:37,708 ‫ואלה התינוקות שלי.‬ 400 00:28:37,791 --> 00:28:41,833 ‫יש לנו כאן את קשת ו… הנה היא, זאת חץ.‬ 401 00:28:41,916 --> 00:28:43,666 ‫הבנתם? היי? כמו…‬ 402 00:28:45,083 --> 00:28:48,750 ‫שלום, מה שלומכם? מה דעתכם?‬ 403 00:28:50,416 --> 00:28:53,833 ‫הנה, אוקיי. בסדר, בואו מסביב.‬ 404 00:28:55,166 --> 00:28:58,875 ‫ומה דעתכם על זה?‬ 405 00:29:03,250 --> 00:29:05,791 ‫זאת קנוורת' קיי-100 קונבנציונלית.‬ 406 00:29:07,458 --> 00:29:08,875 ‫בואו. אפשר לקפוץ פנימה.‬ 407 00:29:09,541 --> 00:29:13,958 ‫גאסי, תלך מסביב. רק תיזהר עם הדלת.‬ ‫לפעמים היא לא נפתחת בקלות, טוב?‬ 408 00:29:17,041 --> 00:29:19,375 ‫מה דעתכם, חבר'ה? אה?‬ 409 00:29:19,458 --> 00:29:23,333 ‫יש לי מיזוג אוויר, מכשיר קשר אזרחי…‬ ‫איליי, קדימה. בוא תעיף…‬ 410 00:29:23,875 --> 00:29:24,708 ‫לא, אני בסדר.‬ 411 00:29:25,958 --> 00:29:28,500 ‫בסדר, איך שאתה רוצה. תראה את זה.‬ 412 00:29:31,916 --> 00:29:33,125 ‫שלום לך, מרלון.‬ 413 00:29:35,208 --> 00:29:36,791 ‫כאן טדי קאלאס. אתה שם?‬ 414 00:29:37,541 --> 00:29:38,583 ‫מישהו? פיץ?‬ 415 00:29:39,958 --> 00:29:41,208 ‫מישהו שומע? היי.‬ 416 00:29:43,708 --> 00:29:46,583 ‫כשאני לא מוצא אף אחד במכשיר הקשר,‬ 417 00:29:46,666 --> 00:29:49,083 ‫אני מדבר עם לייל, לפעמים.‬ 418 00:29:50,416 --> 00:29:52,916 ‫כן. כאילו, בדמיון שלי.‬ 419 00:29:53,708 --> 00:29:54,958 ‫על מה אתה מדבר איתו?‬ 420 00:29:55,791 --> 00:29:59,458 ‫רק על הזמנים שלנו ביחד, אתם יודעים?‬ 421 00:30:00,541 --> 00:30:01,500 ‫כשהיינו ילדים.‬ 422 00:30:06,958 --> 00:30:08,916 ‫הוא החבר הכי טוב שהיה לי בחיים.‬ 423 00:30:16,875 --> 00:30:20,500 ‫גברת דאנג? שמי קייטלין ספייס.‬ 424 00:30:21,583 --> 00:30:24,041 ‫אפשר לשאול אותך כמה שאלות?‬ 425 00:30:27,375 --> 00:30:29,916 ‫הכרת פעם מישהו בשם לייל אורליק?‬ 426 00:30:31,875 --> 00:30:33,125 ‫אני מכירה אותך.‬ 427 00:30:34,833 --> 00:30:37,041 ‫את העיתונאית מהעיתון הזה.‬ 428 00:30:38,791 --> 00:30:41,083 ‫זה מסוכן בשבילי.‬ 429 00:30:42,541 --> 00:30:44,416 ‫מי עוד יודע שאת כאן?‬ 430 00:30:45,833 --> 00:30:47,750 ‫אף אחד.‬ ‫-בולשיט.‬ 431 00:30:49,750 --> 00:30:51,541 ‫כולם מנסים להרוג אותי.‬ 432 00:30:52,083 --> 00:30:52,916 ‫מי?‬ 433 00:30:53,000 --> 00:30:53,958 ‫כולם.‬ 434 00:30:59,666 --> 00:31:01,500 ‫אני בטוחה שזה לא נכון.‬ ‫-נכון!‬ 435 00:31:03,291 --> 00:31:05,833 ‫אני יודעת יותר מדי עכשיו.‬ 436 00:31:06,541 --> 00:31:09,583 ‫טוב, אולי תוכלי לחלוק את זה איתי.‬ 437 00:31:12,375 --> 00:31:14,916 ‫אני יודעת איך עיתונאים עובדים.‬ 438 00:31:15,541 --> 00:31:17,708 ‫משלמים לך על הסיפור‬ 439 00:31:17,791 --> 00:31:21,375 ‫ואיזה טיפש מסכן, הוא סובל מההשלכות.‬ 440 00:31:22,875 --> 00:31:27,041 ‫מה אכפת לך? את גרועה יותר מהסוחר סמים.‬ 441 00:31:28,041 --> 00:31:30,541 ‫תראי, אני רק צריכה לדעת על לייל אורליק.‬ 442 00:31:30,625 --> 00:31:33,166 ‫אתה לא צריכה לדעת כלום.‬ 443 00:31:34,125 --> 00:31:35,291 ‫אני לא מדברת.‬ 444 00:31:40,208 --> 00:31:41,041 ‫אוקיי.‬ 445 00:31:49,541 --> 00:31:50,375 ‫בסדר, טוב…‬ 446 00:31:52,083 --> 00:31:53,500 ‫אם תשני את דעתך.‬ 447 00:32:04,166 --> 00:32:07,833 ‫אם תשמעי ממני, אני בטח כבר אהיה מתה.‬ 448 00:32:25,708 --> 00:32:28,125 ‫- קולנוע רוקסלי -‬ 449 00:32:28,625 --> 00:32:31,666 ‫אז? מה דעתכם על "איש הגשם"?‬ 450 00:32:31,750 --> 00:32:32,833 ‫כן, זה היה טוב.‬ 451 00:32:35,000 --> 00:32:38,458 ‫אחיך מסוגל לעשות דברים כאלה?‬ ‫הדברים הגאוניים הטיפשיים האלה?‬ 452 00:32:38,541 --> 00:32:40,916 ‫כאילו, אם הייתי מראה לו כמה קיסמים,‬ 453 00:32:41,000 --> 00:32:43,750 ‫הוא יוכל להגיד לי בדיוק כמה קיסמים אלה?‬ 454 00:32:43,833 --> 00:32:46,833 ‫הוא לא אוטיסט, טדי. הוא פשוט לא מדבר הרבה.‬ 455 00:32:47,375 --> 00:32:48,875 ‫זה אותו דבר, לא?‬ 456 00:32:48,958 --> 00:32:51,458 ‫הוא קיבל ציונים מעולים,‬ ‫ויכול היה להתקבל לאוניברסיטה.‬ 457 00:32:51,541 --> 00:32:55,750 ‫כן, אבל האנשים שם לא היו רוצים‬ ‫שהוא יגיד משהו מדי פעם?‬ 458 00:32:56,333 --> 00:32:58,208 ‫הוא מדבר לפעמים, נכון?‬ 459 00:32:58,750 --> 00:33:00,291 ‫אז למה הוא לא מדבר איתי?‬ 460 00:33:02,541 --> 00:33:03,541 ‫רגע אחד, גאסי.‬ 461 00:33:04,958 --> 00:33:05,958 ‫תרצה להגיב?‬ 462 00:33:11,041 --> 00:33:13,583 ‫בטח בגלל שהוא חושב שהלשנת על לייל.‬ ‫-איליי!‬ 463 00:33:16,250 --> 00:33:18,750 ‫זה בסדר. אני אפילו לא יודע על מה הוא מדבר.‬ 464 00:33:23,916 --> 00:33:25,333 ‫אז על מה אתה מדבר?‬ 465 00:33:26,541 --> 00:33:29,458 ‫הלשנת על האבא החורג שלנו לאייבן קרול‬ ‫כדי לשכב עם אמא.‬ 466 00:33:29,541 --> 00:33:31,083 ‫איליי, זה מספיק!‬ 467 00:34:23,875 --> 00:34:26,250 ‫באמת לא היית צריך להגיד את זה, איליי.‬ 468 00:34:27,083 --> 00:34:28,583 ‫איך את יודעת שזה לא נכון?‬ 469 00:34:29,791 --> 00:34:31,583 ‫כבר הסברתי לך את זה.‬ 470 00:34:33,791 --> 00:34:35,625 ‫עכשיו תיכנס פנימה ותתנצל.‬ 471 00:34:38,666 --> 00:34:40,125 ‫הוא לא התכוון לשום דבר בזה.‬ 472 00:34:40,208 --> 00:34:43,916 ‫הוא כן! שמעת אותו.‬ ‫אני שמעתי אותו. כולם שמעו אותו.‬ 473 00:34:44,000 --> 00:34:46,333 ‫כל מי שהיה ברחוב שמע אותו.‬ 474 00:34:46,416 --> 00:34:49,208 ‫זה לא הופך אותי למלשן!‬ ‫בחיים לא הלשנתי על לייל.‬ 475 00:34:49,291 --> 00:34:51,291 ‫תסתכלי עליי. בחיים לא הלשנתי על לייל.‬ 476 00:34:51,375 --> 00:34:56,166 ‫הוא ערבב את הסחורה, ומישהו בטח לכלך עליו.‬ 477 00:34:56,250 --> 00:34:59,208 ‫וזהו זה. אבל למה זאת אשמתי?‬ ‫-אני יודעת, אני אסביר…‬ 478 00:34:59,291 --> 00:35:00,833 ‫את יודעת, את תסבירי לו?‬ 479 00:35:00,916 --> 00:35:03,000 ‫אני לא אסכים שיהיו אנשים בבית הזה,‬ 480 00:35:03,083 --> 00:35:07,125 ‫בבית של ההורים שלי, שמאשימים אותי בשקרים.‬ 481 00:35:07,208 --> 00:35:10,500 ‫הלשנתי על החבר הכי טוב שלי?‬ ‫אנחנו לא מסוגלים ליותר מזה?‬ 482 00:35:10,583 --> 00:35:12,916 ‫יש לי תיאוריה מזוינת, יש לי תיאוריה.‬ 483 00:35:13,000 --> 00:35:14,583 ‫סנטה קלאוס עשה את זה.‬ 484 00:35:17,250 --> 00:35:18,458 ‫בוקר טוב, ישנוני.‬ 485 00:35:22,958 --> 00:35:25,083 ‫לאן אתה הולך?‬ ‫-החוצה.‬ 486 00:35:25,625 --> 00:35:28,500 ‫אני אכין שוקי טלה לארוחת ערב.‬ ‫מה שאתה אוהב.‬ 487 00:35:28,583 --> 00:35:30,125 ‫אם תוכל לחזור עד שש.‬ 488 00:35:32,750 --> 00:35:33,708 ‫אם יהיה לך מזל.‬ 489 00:35:42,333 --> 00:35:43,166 ‫בוקר טוב.‬ 490 00:35:54,041 --> 00:35:55,166 ‫אז שנאכל?‬ 491 00:35:56,166 --> 00:35:57,875 ‫רק תנו לו עוד כמה דקות.‬ 492 00:36:28,916 --> 00:36:30,916 ‫יש בירה במקרר אם אתה צמא.‬ 493 00:36:53,375 --> 00:36:55,375 ‫את יודעת מה הבעיה האמיתית שלו?‬ 494 00:36:57,791 --> 00:36:59,041 ‫את פינקת אותו.‬ 495 00:37:02,250 --> 00:37:06,166 ‫עם כל הבולשיט הזה של לא לדבר,‬ ‫הפכת אותו למשוגע כמו האבא הדפוק שלו.‬ 496 00:37:06,250 --> 00:37:07,625 ‫תאכל את ארוחת הערב שלך, טדי.‬ 497 00:37:07,708 --> 00:37:10,125 ‫אם הוא יכול לענות בעצמו,‬ ‫למה הוא לא עונה, פרנקי?‬ 498 00:37:12,208 --> 00:37:15,000 ‫אם אתה יכול לענות בעצמך,‬ ‫למה אתה לא עונה, גאס?‬ 499 00:37:15,083 --> 00:37:18,166 ‫ומי ירצה לגור עם הבחור שניסה להרוג אתכם‬ 500 00:37:18,250 --> 00:37:21,000 ‫בנהיגה לתוך סכר מזוין?‬ 501 00:37:23,708 --> 00:37:24,958 ‫לאבא היה התקף חרדה.‬ 502 00:37:25,041 --> 00:37:28,083 ‫הוא לא ידע מה הוא עושה.‬ ‫-היי, איליי, הוא שקרן מזוין.‬ 503 00:37:28,750 --> 00:37:30,666 ‫ואתה אידיוט שאתה מאמין לו.‬ 504 00:37:30,750 --> 00:37:32,666 ‫טדי, זה מספיק.‬ ‫-בעצם, לא.‬ 505 00:37:32,750 --> 00:37:34,958 ‫אתם יודעים מה? לכו תזדיינו כולכם.‬ 506 00:37:35,041 --> 00:37:39,291 ‫זה היה השולחן של אמא שלי,‬ ‫והיו לה הסטנדרטים שלה.‬ 507 00:37:39,875 --> 00:37:43,708 ‫אז אתם יכולים לעזוב את השולחן שלי,‬ ‫ואתם יכולים לעוף מפה, כולכם.‬ 508 00:37:43,791 --> 00:37:47,208 ‫בנים, קחו את הצלחות שלכם, אנחנו נסיים…‬ ‫-לא!‬ 509 00:37:47,291 --> 00:37:50,666 ‫לא! עזוב את זה.‬ 510 00:37:50,750 --> 00:37:52,875 ‫שלא תעז לגעת בזה. שב.‬ 511 00:37:54,875 --> 00:37:55,875 ‫קשת!‬ 512 00:37:57,000 --> 00:37:58,750 ‫חץ! בואו.‬ 513 00:37:58,833 --> 00:38:00,208 ‫כן, קדימה, בואו.‬ 514 00:38:00,291 --> 00:38:04,125 ‫קדימה. תתחפפו מכאן! תסתלקו מכאן ברגע זה.‬ 515 00:38:04,208 --> 00:38:06,583 ‫רק המשפחה אוכלת ליד השולחן הזה. קדימה.‬ 516 00:38:08,041 --> 00:38:10,708 ‫ילד טוב. היי. תראה את זה.‬ 517 00:38:10,791 --> 00:38:13,625 ‫שוקי טלה טעימים, מה? כן, זהו זה.‬ 518 00:38:13,708 --> 00:38:15,791 ‫כאן למעלה. כן.‬ 519 00:38:15,875 --> 00:38:18,166 ‫זה טוב… קדימה, חץ, תראי את זה.‬ 520 00:38:18,250 --> 00:38:21,708 ‫ילד טוב. כן. תאכלו הכול.‬ ‫-אמא, אנחנו צריכים ללכת.‬ 521 00:38:21,791 --> 00:38:23,833 ‫כלב טוב.‬ 522 00:38:23,916 --> 00:38:24,750 ‫אמא…‬ 523 00:38:24,833 --> 00:38:28,041 ‫טוב שיש מישהו שיודע את מקומו,‬ ‫ושסותם את הפה שלו,‬ 524 00:38:28,125 --> 00:38:30,958 ‫ולא נושך את היד שמאכילה אותו.‬ 525 00:38:31,458 --> 00:38:33,875 ‫זהו זה. קדימה, יש עוד הרבה. תבלעו הכול.‬ 526 00:38:33,958 --> 00:38:35,916 ‫אמא?‬ ‫-טוב מאוד. טעים.‬ 527 00:38:38,208 --> 00:38:39,166 ‫מה לעזא…‬ 528 00:38:39,958 --> 00:38:41,333 ‫מה זה היה לעזאזל?‬ 529 00:38:45,625 --> 00:38:47,083 ‫הן היו של אמא שלי.‬ 530 00:38:53,375 --> 00:38:54,250 ‫פרנקי.‬ 531 00:38:56,208 --> 00:38:57,041 ‫שלא…‬ 532 00:38:57,750 --> 00:38:58,833 ‫שלא תעזי.‬ 533 00:39:00,750 --> 00:39:01,916 ‫לא!‬ ‫-לא!‬ 534 00:39:06,458 --> 00:39:07,291 ‫תפסיק.‬ 535 00:39:10,166 --> 00:39:11,791 ‫תפסו אותם! תחזיקו אותם שם!‬ 536 00:39:15,583 --> 00:39:17,166 ‫כלבה מזדיינת.‬ 537 00:39:24,500 --> 00:39:25,541 ‫פאקינג…‬ 538 00:39:32,583 --> 00:39:33,416 ‫בואי.‬ 539 00:39:41,500 --> 00:39:42,708 ‫טוב, עכשיו את…‬ 540 00:39:44,208 --> 00:39:45,875 ‫בסדר, קדימה.‬ 541 00:39:46,833 --> 00:39:47,666 ‫בואי כבר.‬ 542 00:39:52,291 --> 00:39:53,125 ‫צמאה, הא?‬ 543 00:40:01,250 --> 00:40:02,291 ‫אמא.‬ ‫-אמא!‬ 544 00:40:03,083 --> 00:40:04,000 ‫אמא.‬ 545 00:40:07,875 --> 00:40:11,083 ‫קחו את הדברים שלכם. אנחנו מסתלקים מכאן.‬ 546 00:40:47,333 --> 00:40:48,166 ‫הלו.‬ 547 00:40:48,916 --> 00:40:50,541 ‫אבא, זה אני.‬ 548 00:40:52,708 --> 00:40:53,583 ‫אתה פיכח?‬ 549 00:40:56,333 --> 00:40:58,833 ‫אמא צריכה מקום לגור.‬ ‫אפשר להביא אותה הביתה?‬ 550 00:41:00,083 --> 00:41:03,791 ‫מה לא בסדר עם הבית של פרדי…‬ ‫איך קוראים לו, טדי?‬ 551 00:41:03,875 --> 00:41:06,875 ‫הוא ניסה עכשיו להרוג אותה,‬ ‫ואין לה לאן ללכת.‬ 552 00:41:07,541 --> 00:41:10,458 ‫מה עם בית השיקום שלה?‬ ‫-זאת חבורת נזירות בגמלאות.‬ 553 00:41:10,541 --> 00:41:12,958 ‫הוא ילך לשם ויגרור אותה בחזרה לבית שלו.‬ 554 00:41:13,041 --> 00:41:16,625 ‫כן. טוב, הוא בטח ימצא אותה כאן.‬ 555 00:41:16,708 --> 00:41:19,833 ‫חשבת על זה?‬ ‫-אבל אנחנו נהיה שם ונשמור עליה.‬ 556 00:41:22,375 --> 00:41:23,208 ‫אבא?‬ 557 00:41:24,416 --> 00:41:26,541 ‫כן, יש שם הרבה היסטוריה, חבר.‬ 558 00:41:30,500 --> 00:41:31,333 ‫אבא?‬ 559 00:41:44,083 --> 00:41:45,958 ‫הוא אמר "כן".‬ 560 00:42:15,750 --> 00:42:16,875 ‫שלום.‬ 561 00:42:23,458 --> 00:42:24,541 ‫תודה, רוברט.‬ 562 00:42:25,666 --> 00:42:26,791 ‫כן, בסדר.‬ 563 00:42:27,583 --> 00:42:28,458 ‫בנים.‬ 564 00:42:41,375 --> 00:42:43,125 ‫זה… פשוט…‬ 565 00:42:50,500 --> 00:42:55,666 ‫זה יוכל… להיות החדר שלך אחרי שנסדר כאן.‬ 566 00:42:56,458 --> 00:42:57,916 ‫אני אהיה בסדר על הספה.‬ 567 00:42:58,416 --> 00:43:03,708 ‫טוב, אנחנו נסדר כאן,‬ ‫ואז יהיה לך מקום משלך.‬ 568 00:43:08,625 --> 00:43:09,666 ‫בסדר.‬ 569 00:43:17,291 --> 00:43:18,250 ‫סליחה.‬ ‫-סליחה.‬ 570 00:43:19,416 --> 00:43:21,333 ‫יש לך חתך רציני על השפה.‬ 571 00:43:22,500 --> 00:43:23,458 ‫הוא יחלים.‬ 572 00:43:27,333 --> 00:43:30,000 ‫אני אענה.‬ ‫-לא, אל תענה. אולי זה טדי.‬ 573 00:43:30,500 --> 00:43:31,333 ‫זה בסדר.‬ 574 00:43:32,916 --> 00:43:33,791 ‫הלו?‬ 575 00:43:34,500 --> 00:43:35,500 ‫תן לי את אמא שלך.‬ 576 00:43:36,166 --> 00:43:38,833 ‫מי זה?‬ ‫-אתה מוכן להעביר את הטלפון לאמא שלך?‬ 577 00:43:39,416 --> 00:43:40,291 ‫תן לי.‬ 578 00:43:40,916 --> 00:43:43,541 ‫איזה חלק מזה אתה לא מבין?‬ 579 00:43:43,625 --> 00:43:46,750 ‫אני לא חוזרת.‬ ‫-לא, פרנקי…‬ 580 00:43:47,333 --> 00:43:50,333 ‫אם תתקרב לבית הזה, נרסק לך את הפרצוף.‬ 581 00:43:50,416 --> 00:43:51,500 ‫איליי…‬ ‫-סליחה?‬ 582 00:43:51,583 --> 00:43:54,833 ‫לא ממש הבנתי את זה.‬ ‫מה אתה בדיוק תעשה, איליי?‬ 583 00:43:55,333 --> 00:43:59,125 ‫רק תגיד לו שנתקשר למשטרה.‬ ‫-אמא כבר התלוננה עליך במשטרה.‬ 584 00:43:59,208 --> 00:44:00,500 ‫היא לא.‬ 585 00:44:00,583 --> 00:44:03,458 ‫שמעתי עכשיו את האבא האפס שלך אומר את זה.‬ 586 00:44:03,541 --> 00:44:05,166 ‫היי, אני שומע את זה.‬ 587 00:44:05,250 --> 00:44:07,875 ‫אני שומע הכול, טדי, רק שתדע.‬ 588 00:44:08,458 --> 00:44:10,166 ‫והיא מאשימה אותך בתקיפה.‬ 589 00:44:10,750 --> 00:44:13,708 ‫זה בולשיט, איליי.‬ ‫פשוט תגיד לה שאני בא לקחת אותה.‬ 590 00:44:13,791 --> 00:44:15,083 ‫לך תזדיין, בסדר?‬ 591 00:44:15,666 --> 00:44:18,291 ‫אני מביא את מחבט הבייסבול שלי, איליי.‬ 592 00:44:18,375 --> 00:44:22,000 ‫אז תביא כדורים והכול, טדי,‬ ‫כי יש כאן משפחה שלמה שמחכה לך.‬ 593 00:44:38,625 --> 00:44:42,708 ‫פיץ, מרלון. בייקר-מן. מישהו שומע?‬ 594 00:44:46,166 --> 00:44:47,000 ‫לא.‬ 595 00:44:47,625 --> 00:44:49,458 ‫הנה מחבט. בסדר.‬ 596 00:44:55,000 --> 00:44:56,875 ‫די טוב. מלכודות העכברושים.‬ 597 00:44:56,958 --> 00:44:57,875 ‫לקחתי.‬ 598 00:45:01,083 --> 00:45:04,250 ‫נשפוך שמן על הרצפה או משהו, אני לא יודע.‬ 599 00:45:04,333 --> 00:45:06,541 ‫אני עולה למעלה, טוב?‬ ‫-בסדר, לך על זה.‬ 600 00:45:14,375 --> 00:45:18,291 ‫אז נתחיל בהתנגדות לא אלימה.‬ 601 00:45:18,375 --> 00:45:20,750 ‫אם זה ייכשל, אנחנו מוכנים.‬ 602 00:45:44,833 --> 00:45:45,666 ‫ידית גרזן.‬ 603 00:45:48,791 --> 00:45:49,708 ‫תודה.‬ 604 00:46:14,958 --> 00:46:16,083 ‫מי זה?‬ 605 00:46:30,041 --> 00:46:31,666 ‫פרנקי!‬ 606 00:46:33,541 --> 00:46:36,666 ‫באתי לקחת אותך הביתה!‬ ‫תוציאי את התחת שלך לכאן.‬ 607 00:46:38,666 --> 00:46:43,166 ‫היי! אני לא חוזרת אליך, טדי.‬ ‫הייתה לך הזדמנות, ואנחנו גמרנו עכשיו.‬ 608 00:46:43,250 --> 00:46:46,583 ‫לא, אנחנו נגמור כשאני אומר שגמרנו!‬ 609 00:46:46,666 --> 00:46:47,875 ‫היא אמרה לך ללכת להזדיין!‬ 610 00:46:47,958 --> 00:46:50,958 ‫אז תסתלק מהחצר שלי לפני שאקרא למשטרה,‬ ‫כלב רחוב שכמותך.‬ 611 00:47:06,208 --> 00:47:08,541 ‫אני חושב שהגברת אמרה לך לצאת מהחצר שלה.‬ 612 00:47:12,083 --> 00:47:12,958 ‫לך תזדיין.‬ 613 00:47:17,458 --> 00:47:19,291 ‫מי אתה חושב שאתה, לעזאזל?‬ 614 00:47:19,375 --> 00:47:23,666 ‫אלכס ברמודה, סמל משמעת בכנופיית המורדים.‬ ‫איך אתה מרגיש, חבר? אתה בסדר?‬ 615 00:47:23,750 --> 00:47:27,000 ‫עכשיו תקשיבו,‬ ‫אתם תיקחו את שק החרא העלוב הזה‬ 616 00:47:27,083 --> 00:47:29,333 ‫בחזרה לחור שהוא זחל ממנו.‬ ‫-כן.‬ 617 00:47:29,416 --> 00:47:33,083 ‫וכשהוא יתעורר, אתם תגידו לו שהוא סיים כאן,‬ 618 00:47:33,166 --> 00:47:35,916 ‫ושהוא בחיים לא יחזור לכאן שוב, הבנתם?‬ 619 00:47:36,833 --> 00:47:38,291 ‫כן, אדוני.‬ ‫-בוא נלך.‬ 620 00:47:39,458 --> 00:47:41,750 ‫תתעורר. תפוס את הזרוע שלו. תזדרז.‬ 621 00:47:41,833 --> 00:47:45,416 ‫קדימה, קום. נו כבר. בוא נלך, חבר.‬ ‫בוא נסתלק מכאן.‬ 622 00:47:58,250 --> 00:48:00,666 ‫אתם מבינים, זו הבעיה במדינה הזאת.‬ 623 00:48:01,541 --> 00:48:04,750 ‫הם חושבים שהדרך היחידה לפתור בעיות‬ ‫היא באמצעות אלימות.‬ 624 00:48:04,833 --> 00:48:07,208 ‫אתה בטח איליי.‬ ‫-אתה אלכס ברמודה.‬ 625 00:48:07,291 --> 00:48:08,625 ‫מה שלומך, חבר?‬ 626 00:48:08,708 --> 00:48:10,541 ‫אפשר להציע לך משהו?‬ 627 00:48:11,583 --> 00:48:14,541 ‫אני מוכן להרוג בשביל ספל תה.‬ ‫-אני אלך להרתיח מים.‬ 628 00:48:15,666 --> 00:48:16,500 ‫בוא.‬ 629 00:48:37,000 --> 00:48:37,833 ‫איידה?‬ 630 00:48:40,583 --> 00:48:42,041 ‫נתנו לך חדר נחמד.‬ 631 00:48:45,833 --> 00:48:49,458 ‫אני מניח שהפרחים מטייטוס.‬ ‫-איש מתחשב מאוד.‬ 632 00:48:49,541 --> 00:48:51,958 ‫נכון. הוא אמר להציע לך בחירה.‬ 633 00:48:52,958 --> 00:48:54,875 ‫הכרית או המזרק.‬ 634 00:48:59,791 --> 00:49:01,333 ‫אני אקח את המזרק.‬ 635 00:49:03,000 --> 00:49:04,041 ‫ממש כמו פעם.‬ 636 00:49:04,125 --> 00:49:05,791 ‫זה בכלל לא כמו פעם.‬ 637 00:49:06,500 --> 00:49:07,541 ‫אין עסק.‬ 638 00:49:08,666 --> 00:49:09,666 ‫אין בריאות.‬ 639 00:49:10,833 --> 00:49:11,958 ‫אין בן.‬ 640 00:49:13,291 --> 00:49:15,041 ‫על מה נשאר להילחם?‬ 641 00:49:15,625 --> 00:49:17,583 ‫טייטוס חשב שככה תראי זאת.‬ 642 00:49:28,000 --> 00:49:32,083 ‫אתה יודע, זה מטורף, המחקר שהוא עושה.‬ 643 00:49:33,750 --> 00:49:36,208 ‫אין לי מושג. אנחנו לא מדענים.‬ 644 00:49:36,291 --> 00:49:37,291 ‫גם הוא לא.‬ 645 00:49:48,208 --> 00:49:49,666 ‫אתה יכול ללכת עכשיו.‬ 646 00:49:54,291 --> 00:49:55,458 ‫אני אשאר לרגע.‬ 647 00:49:57,375 --> 00:49:58,541 ‫רק ליתר ביטחון.‬ 648 00:50:03,666 --> 00:50:04,666 ‫זהו זה.‬ 649 00:50:46,000 --> 00:50:49,541 ‫הייתה הודעה במשיבון שלך.‬ ‫"עשיתי סדר, כפי שסיכמנו."‬ 650 00:50:51,458 --> 00:50:52,541 ‫תודה, סופי.‬ 651 00:50:56,666 --> 00:51:00,125 ‫לדבריו, לטובת הדו-קיום הכלכלי שלנו‬ ‫עם צפון מזרח אסיה,‬ 652 00:51:00,208 --> 00:51:03,541 ‫יש לבטל את ההגנה על התעשייה בעשור הבא.‬ 653 00:51:04,041 --> 00:51:07,041 ‫ולידיעה שהגיעה עתה, ביק דאנג,‬ ‫אחת הדמויות הססגוניות של בריסביין,‬ 654 00:51:07,125 --> 00:51:09,625 ‫נמצאה מתה במוסד הסיעודי‬ ‫שהייתה מאושפזת בו בברונסוויק,‬ 655 00:51:09,708 --> 00:51:12,083 ‫ככל הנראה בנסיבות טבעיות.‬ 656 00:51:12,166 --> 00:51:14,833 ‫המשטרה אומרת שאין נסיבות מעוררות חשד.‬ 657 00:51:14,916 --> 00:51:15,916 ‫תתכבד בעוד אחד.‬ 658 00:51:16,000 --> 00:51:17,083 ‫תודה, גברת בל.‬ 659 00:51:20,416 --> 00:51:24,125 ‫- אם אתם או אדם שאתם מכירים‬ ‫חוויתם אלימות מינית וזקוקים לסיוע, -‬ 660 00:51:24,208 --> 00:51:27,250 ‫- בקרו באתר: wannatalkaboutit.com -‬ 661 00:51:32,375 --> 00:51:34,333 ‫- מבוב על הספר מאת טרנט דלטון -‬ 662 00:53:36,375 --> 00:53:39,291 ‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬