1 00:00:07,424 --> 00:00:10,934 ‏- סדרה מקורית של NETFLIX - 2 00:00:47,714 --> 00:00:50,474 ‏- מבוסס על "פארק היורה" ‏מאת מייקל קרייטון - 3 00:01:03,313 --> 00:01:04,863 ‏הם שניים. 4 00:01:38,389 --> 00:01:39,349 ‏קדימה! 5 00:01:49,526 --> 00:01:50,646 ‏רפלקס. 6 00:02:31,317 --> 00:02:32,987 ‏קנג'י שכח את הכובע שלו. 7 00:02:44,998 --> 00:02:48,998 ‏אה, בחיי. ‏השארתי את כובע הקפטן שלי בלימוזינה. 8 00:02:49,085 --> 00:02:52,585 ‏קנג'י? נראה לי שיש לנו ‏בעיות קצת יותר גדולות. 9 00:02:52,672 --> 00:02:56,762 ‏אני יודע. אנחנו חוזרים אל המזח. 10 00:02:56,843 --> 00:02:59,643 ‏נקווה שהסקורפיוס כבר עזב. 11 00:03:12,567 --> 00:03:14,527 ‏איך זה שיש שניים מהדבר הזה? 12 00:03:15,403 --> 00:03:18,493 ‏אולי מאחר שלדינוזאורים יש DNA של עוד חיות 13 00:03:18,573 --> 00:03:22,493 ‏מובנה בתוך הקוד הגנטי שלהם, כמו צפרדעים, ‏שלחלקן יש רבייה אל־זוויגית… 14 00:03:22,577 --> 00:03:26,537 ‏התכוונתי לזה יותר בתור תלונה רטורית, ‏אבל תודה. 15 00:03:26,623 --> 00:03:29,173 ‏הדבר היחיד שיותר מפחיד מדינוזאור פסיכי אחד 16 00:03:29,250 --> 00:03:32,050 ‏הוא שניים שיוצרים עוד מעצמם מתי שהם רוצים. 17 00:03:32,128 --> 00:03:36,258 ‏אתה צודק. שום דינוזאור, או ילד ‏שמספיק משוגע להישאר על האי הזה, 18 00:03:36,341 --> 00:03:38,931 ‏לא ישרוד, אם הסקורפיוסים ימשיכו להשתכפל. 19 00:03:39,010 --> 00:03:40,430 ‏עלינו לעשות משהו מהר. 20 00:03:40,511 --> 00:03:43,891 ‏לא נראה שהם ממש מסתדרים. ‏אולי הם פשוט יחסלו זה את זה? 21 00:03:43,973 --> 00:03:49,023 ‏אנחנו לא יכולים לבנות על זה. ‏אני הולך לעצור אותם, אחת ולתמיד. 22 00:03:50,688 --> 00:03:54,568 ‏אז איך אנו הולכים לעשות את זה? עם פיצוצים? ‏-לא. 23 00:03:54,651 --> 00:03:58,031 ‏ראשית, עלינו לנטרל אותם איכשהו. ‏לעלף אותם, אולי. 24 00:03:59,405 --> 00:04:02,485 ‏וכדי לעשות זאת, ‏עלינו לחזור למקום שבו הכול החל. 25 00:04:04,035 --> 00:04:07,325 ‏ו…? יש חלק ב' לרעיון הזה? 26 00:04:07,413 --> 00:04:09,543 ‏כמו אולי לפוצץ משהו? 27 00:04:41,197 --> 00:04:43,907 ‏אין סקורפיוס. ‏-עדיין. 28 00:04:44,534 --> 00:04:46,624 ‏אוי, אלוהים! חבר'ה! 29 00:04:48,037 --> 00:04:51,417 ‏מה קרה? תארי את זה במילים. 30 00:04:51,499 --> 00:04:53,879 ‏פשוט בוא לכאן, קנג'י! 31 00:04:56,713 --> 00:04:59,263 ‏אוי, לא. האם דריוס ובן? 32 00:05:01,884 --> 00:05:03,854 ‏הם הצליחו לברוח. תראו! 33 00:05:10,893 --> 00:05:12,313 ‏אתה חושב שהם באים לכאן? 34 00:05:12,395 --> 00:05:15,815 ‏עם המזל שלנו? ‏-נכון. בוא נזוז מהר יותר. 35 00:05:18,651 --> 00:05:20,031 ‏תברח! ‏-אבל לאן? 36 00:05:20,111 --> 00:05:21,241 ‏אני לא יודע! 37 00:05:56,856 --> 00:05:58,896 ‏עוד עקבות, כאן! 38 00:06:07,200 --> 00:06:11,830 ‏משהו גדול עבר כאן. ‏כאילו, הרבה משהויים גדולים. 39 00:06:13,456 --> 00:06:17,166 ‏אז? אנחנו מחפשים אחר בן ודריוס, זוכרת? 40 00:06:17,251 --> 00:06:19,631 ‏אלה פשוט דינוזאורים שעושים מה שהם עושים. 41 00:06:19,712 --> 00:06:24,682 ‏לא. תראו. ‏הם הרסו את העצים שהם אוהבים לאכול. 42 00:06:24,759 --> 00:06:26,719 ‏משהו ממש הפחיד אותם. 43 00:06:28,262 --> 00:06:31,222 ‏אני נשבע, אם זה הסקורפיוס רקס… 44 00:06:43,945 --> 00:06:45,525 ‏סאמי, אל תיגעי… 45 00:06:46,531 --> 00:06:48,621 ‏שלום. אני לא הולכת לפגוע בך. 46 00:06:48,699 --> 00:06:50,539 ‏בסדר, שאף אחד אחר… 47 00:06:54,413 --> 00:06:55,833 ‏היי, מותק. 48 00:06:56,541 --> 00:06:59,881 ‏את כל כך חמודה. ‏-חבר'ה, נכנסים ויוצאים, זוכרים? 49 00:06:59,961 --> 00:07:03,011 ‏היא מחפשת את העדר שלה. ‏-אז מה? 50 00:07:03,089 --> 00:07:05,879 ‏למה שיהיה אכפת לנו מה יקרה לדינוזאורים? 51 00:07:05,967 --> 00:07:10,007 ‏כי… כי החיים, הם ראויים להגנה. 52 00:07:10,096 --> 00:07:12,676 ‏הסקורפיוס מעולם לא נועד להיות בטבע. 53 00:07:12,765 --> 00:07:14,725 ‏וו ידע זאת כשהקפיא אותו. 54 00:07:14,809 --> 00:07:17,899 ‏בסדר, כן, ברור שהסקורפיוס הזה הוא דבר רע, 55 00:07:17,979 --> 00:07:19,729 ‏אבל זו לא האחריות שלנו. 56 00:07:19,814 --> 00:07:22,904 ‏האחראים ליצור הזה ‏היו צריכים לחשוב על ההשלכות 57 00:07:22,984 --> 00:07:25,534 ‏לפני שהם שחברו גנים ‏של חבורת לטאות אקראיות! 58 00:07:25,611 --> 00:07:26,611 ‏אבל אין שום… 59 00:07:26,696 --> 00:07:29,116 ‏אנחנו צריכים להתמקד במציאת דריוס ובן. 60 00:07:29,198 --> 00:07:30,658 ‏נכנסים ויוצאים. 61 00:07:30,741 --> 00:07:34,251 ‏ואז סוף סוף, נימלט מהאי המסויט הזה. 62 00:07:47,508 --> 00:07:48,758 ‏אני לא מאמין שאני… 63 00:08:43,773 --> 00:08:45,403 ‏אני לא מאמינה שעשינו את זה. 64 00:08:53,449 --> 00:08:54,449 ‏מה לעז…? 65 00:08:55,451 --> 00:08:57,081 ‏וואו! כובע הקפטן שלי! 66 00:08:57,161 --> 00:08:59,251 ‏דריוס ובן בטח הביאו אותו לכאן, 67 00:08:59,330 --> 00:09:01,920 ‏מה שאומר שאנו עדיין מתקדמים בכיוון הנכון. 68 00:09:01,999 --> 00:09:03,329 ‏עוד עקבות! 69 00:09:08,005 --> 00:09:10,165 ‏החבר'ה בטח עוקבים אחר הסקורפיוס. 70 00:09:10,258 --> 00:09:13,338 ‏או שהסקורפיוס עוקב אחריהם. 71 00:09:19,976 --> 00:09:23,226 ‏יש לקוות שאנחנו המבקרים היחידים ‏במרכז המבקרים היום. 72 00:09:23,312 --> 00:09:27,022 ‏אל תדאג, קומפים לא יתעסקו איתנו. ‏יש לנו עבר משותף. 73 00:09:27,900 --> 00:09:30,700 ‏התכוונתי לרפטור הכחול ההוא. ‏-אה. 74 00:09:35,157 --> 00:09:35,987 ‏הינה! 75 00:09:38,452 --> 00:09:42,042 ‏בדיוק היכן שהשארנו אותו. ‏-רובה הרדמה. תוכנית טובה. 76 00:09:42,123 --> 00:09:44,003 ‏כן. בוא נקווה שזה יעבוד. ‏-מה… 77 00:09:50,172 --> 00:09:51,802 ‏תודה לאל שמצאנו אתכם! 78 00:09:54,343 --> 00:09:56,643 ‏מה אתם עושים כאן? חשבנו שעזבתם. 79 00:09:56,721 --> 00:09:59,721 ‏מה? לא. מחנה משפחה לכל החיים, לא? 80 00:09:59,807 --> 00:10:01,887 ‏לעולם לא נשאיר מישהו מאחור. 81 00:10:01,976 --> 00:10:04,806 ‏פשוט היינו צריכים להתרחק ‏מהסקורפיוס הטיפש הזה. 82 00:10:04,895 --> 00:10:05,975 ‏הוא היה על המזח. 83 00:10:06,063 --> 00:10:08,323 ‏כן. ראינו אותם מקרוב ובאופן אישי. 84 00:10:08,399 --> 00:10:10,399 ‏רגע. "אותם"? 85 00:10:10,484 --> 00:10:11,994 ‏יש שניים מהם. 86 00:10:12,069 --> 00:10:15,449 ‏מי היה שם שניים על אי אחד? ‏-איך זה בכלל אפשרי? 87 00:10:15,531 --> 00:10:20,451 ‏יש חיות שמתרבות ברבייה אל־זוויגית, ‏ואני חושב… 88 00:10:20,536 --> 00:10:22,246 ‏נכון. זה לא משנה. 89 00:10:22,330 --> 00:10:24,830 ‏מה שכן משנה הוא שאלא אם כן נחסל אותם, 90 00:10:24,915 --> 00:10:27,455 ‏הם הולכים להרוס את הכול ואת כולם. 91 00:10:29,920 --> 00:10:33,380 ‏אני לא רוצה להיות על האי הזה ‏שנייה יותר ממה שאני חייב. 92 00:10:37,303 --> 00:10:40,603 ‏אבל זה כמו שאני תמיד אומר, ‏החיים ראויים להגנה. 93 00:10:41,682 --> 00:10:43,682 ‏לא משנה מה התוכנית שלך, אנחנו בפנים. 94 00:10:45,144 --> 00:10:46,234 ‏בסדר. 95 00:10:47,563 --> 00:10:49,693 ‏בואו נלך למצוא כמה סקורפיוסים. 96 00:11:22,973 --> 00:11:25,063 ‏באמת ששכחתי שאני מחזיק בו. 97 00:11:25,142 --> 00:11:27,602 ‏זה בסדר. תהיה לנו הזדמנות נוספת. 98 00:11:45,621 --> 00:11:46,751 ‏זה השני. 99 00:13:39,568 --> 00:13:41,648 ‏החוצה! ‏-מה עם הסקורפיוס השני? 100 00:13:41,737 --> 00:13:43,067 ‏אני אקח את הסיכון! 101 00:14:08,389 --> 00:14:09,929 ‏שם למעלה! קדימה! 102 00:14:19,108 --> 00:14:20,228 ‏אנחנו לכודים. 103 00:15:43,150 --> 00:15:46,070 ‏אנחנו חייבים ללכת. ‏אם הגג יתמוטט עלינו, אנחנו גמורים. 104 00:15:49,615 --> 00:15:51,075 ‏אבל גם הם יהיו. 105 00:15:55,871 --> 00:15:57,081 ‏עזרו לי! 106 00:16:03,712 --> 00:16:06,172 ‏קדימה! אנו חייבים למוטט את כל המקום הזה! 107 00:16:28,487 --> 00:16:30,027 ‏תברחו, עכשיו! 108 00:17:33,052 --> 00:17:35,802 ‏בוא, אלווה אותך אל הסירה. 109 00:18:26,480 --> 00:18:28,650 ‏ובכן, זהו זה. 110 00:18:29,817 --> 00:18:33,277 ‏אני יודעת שכבר שאלתי אותך את זה ‏איזה מאה פעם בהליכה חזרה, 111 00:18:33,362 --> 00:18:37,872 ‏אבל אתה בטוח שאתה רוצה להישאר מאחור, בן? 112 00:18:37,950 --> 00:18:40,580 ‏כן, בן אדם. אחרי כל מה שבדיוק עברנו, 113 00:18:40,661 --> 00:18:43,621 ‏זה לגמרי מטורף שאתה לא רוצה לעזוב. 114 00:18:43,705 --> 00:18:48,085 ‏טוב, בסדר, אני יודע שזה נראה ככה, ‏אבל הסקורפיוסים כבר אינם. 115 00:18:48,168 --> 00:18:49,548 ‏אני אהיה בסדר. 116 00:18:49,628 --> 00:18:54,088 ‏אתם המשפחה שלי, אבל האי הזה הוא ביתי. 117 00:18:54,174 --> 00:18:55,764 ‏אני יודע לשרוד כאן. 118 00:18:55,843 --> 00:18:58,513 ‏אבל בכל פעם שאני חושבת שאתה כאן לגמרי לבד… 119 00:19:00,389 --> 00:19:03,139 ‏כן, ואני אתגעגע אליך. 120 00:19:03,225 --> 00:19:05,185 ‏כולנו נתגעגע אליך. 121 00:19:12,609 --> 00:19:15,899 ‏סערה נוספת בדרך. ‏מוטב שתפליגו לפני שהיא תגיע לכאן. 122 00:19:19,783 --> 00:19:22,583 ‏קדימה, חבר'ה. בן קיבל החלטה. 123 00:19:22,661 --> 00:19:23,951 ‏אנו חייבים לכבד זאת. 124 00:20:06,788 --> 00:20:09,118 ‏שמור על עצמך, בן! ‏-אנחנו אוהבים אותך! 125 00:20:09,666 --> 00:20:10,706 ‏גם אני אוהב אתכם. 126 00:20:21,595 --> 00:20:25,805 ‏אנחנו באמת עושים את זה? ‏אנחנו באמת משאירים אותו כאן? 127 00:20:45,202 --> 00:20:46,292 ‏קדימה. 128 00:20:51,833 --> 00:20:53,923 ‏חבר'ה! חכו! 129 00:20:56,421 --> 00:20:57,921 ‏לא! חכו! 130 00:20:58,298 --> 00:21:00,468 ‏קנג'י, עצור את הסירה! 131 00:21:23,699 --> 00:21:27,659 ‏אני מניח שדי הבנתי ‏שמאחר שמצאתי את עצמי על האי, 132 00:21:27,744 --> 00:21:30,294 ‏אני יכול לקחת את האני החדש ‏למקום אחר עכשיו. 133 00:21:34,209 --> 00:21:36,379 ‏אתם לא נראים מופתעים לראות אותי. 134 00:21:37,212 --> 00:21:39,882 ‏ידענו שתשנה את דעתך. ‏-כן, בן אדם. 135 00:21:39,965 --> 00:21:42,965 ‏אם כי, לא חשבתי שבאמת תצלול לים. 136 00:21:43,552 --> 00:21:44,852 ‏אני… 137 00:21:44,928 --> 00:21:49,768 ‏היית צריך להגיע לכך בכוחות עצמך, ‏בלי שמישהו יגיד לך איך להרגיש. 138 00:21:49,850 --> 00:21:51,230 ‏אני יודע. 139 00:21:51,518 --> 00:21:52,848 ‏לקחת את הזמן! 140 00:21:54,479 --> 00:21:58,279 ‏ברצינות? אף אחד לא היה יכול ליידע אותי? 141 00:21:58,358 --> 00:21:59,438 ‏נו, טוב! 142 00:22:01,111 --> 00:22:02,241 ‏בסדר. 143 00:22:03,655 --> 00:22:07,985 ‏בסדר, אחת ולתמיד, ‏בואו נצא מהמקום הארור הזה. 144 00:22:09,202 --> 00:22:13,002 ‏קוסטה ריקה, הינה אנחנו באים! 145 00:22:13,081 --> 00:22:15,251 ‏היי, עם קצת מזל, נהיה שם עד הבוקר. 146 00:22:15,334 --> 00:22:16,344 ‏הו, בחיי. 147 00:22:30,515 --> 00:22:32,595 ‏שימו לב, אתם על הסירה, 148 00:22:32,684 --> 00:22:36,024 ‏חזרו אל המזח וכבו את המנוע מייד. 149 00:22:39,357 --> 00:22:40,727 ‏מי החבר'ה האלה? 150 00:23:10,388 --> 00:23:12,308 ‏תרגום כתוביות: תומר יעקובי