1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:16,505 --> 00:00:18,880
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

4
00:00:58,421 --> 00:00:59,921
‫- עזיז אנסרי: תמונת מצב -‬

5
00:01:00,130 --> 00:01:03,963
‫עזיז אנסרי!‬

6
00:01:33,921 --> 00:01:36,630
‫תודה. תודה רבה לכם!‬

7
00:01:37,463 --> 00:01:38,921
‫תודה. תודה רבה.‬

8
00:01:41,213 --> 00:01:43,213
‫תודה רבה לכם.‬

9
00:01:43,713 --> 00:01:45,505
‫שבו בבקשה.‬

10
00:01:46,171 --> 00:01:47,171
‫תודה רבה לכם.‬

11
00:01:47,296 --> 00:01:49,255
‫וואו. איזו קבלת פנים חמה.‬

12
00:01:50,171 --> 00:01:51,463
‫וואו.‬

13
00:01:52,338 --> 00:01:54,505
‫דרך אגב, הבחור הזה בא איתי.‬

14
00:01:54,630 --> 00:01:56,005
‫הוא מורשה להיות פה.‬

15
00:01:56,088 --> 00:01:59,046
‫הוא לא איזה מסתנן נועז‬

16
00:01:59,130 --> 00:02:00,796
‫שממש לא שם זין.‬

17
00:02:02,046 --> 00:02:04,963
‫"אמרת בלי טלפונים אבל מה עם מצלמה אמיתית?"‬

18
00:02:09,671 --> 00:02:11,338
‫כן, ההופעות האלה מצולמות‬

19
00:02:11,421 --> 00:02:15,630
‫אז אתם יודעים, ייתכן שיראו אתכם‬
‫כשזה יהיה ב... איפה שלא אעלה את זה.‬

20
00:02:16,005 --> 00:02:17,713
‫תגידו, "איזה קטע, הייתי שם!"‬

21
00:02:18,963 --> 00:02:20,421
‫אנחנו מצלמים כמה הופעות‬

22
00:02:20,505 --> 00:02:23,380
‫אז אם תהיו קהל מחורבן, לא נשתמש באף קטע.‬

23
00:02:26,630 --> 00:02:29,505
‫אני נרגש להיות פה.‬
‫הייתי בנסיעות למשך כמה זמן.‬

24
00:02:29,838 --> 00:02:33,630
‫חזרתי לניו יורק, הבית שלי, לפני כמה ימים,‬

25
00:02:33,796 --> 00:02:35,005
‫וכן...‬

26
00:02:37,796 --> 00:02:41,421
‫אני... הסתובבתי לי לפני כמה ימים‬

27
00:02:41,505 --> 00:02:45,463
‫ובחור אחד ניגש אליי ברחוב ואמר לי‬

28
00:02:45,880 --> 00:02:49,796
‫"בנאדם, חולה על התוכנית שלך ב-Netflix!"‬
‫אז אמרתי לו, "תודה רבה לך."‬

29
00:02:49,880 --> 00:02:53,380
‫והוא אמר, "ממש אהבתי את הפרק‬
‫על 'סופרים' (מותג אופנת רחוב)".‬

30
00:02:53,463 --> 00:02:54,671
‫אמרתי לו, "מה?‬

31
00:02:55,421 --> 00:02:57,380
‫לא עשיתי שום תוכנית על 'סופרים'."‬

32
00:02:57,838 --> 00:03:01,380
‫מהר מאוד קלטתי שהוא דיבר על חסן מינאז'.‬

33
00:03:02,171 --> 00:03:03,380
‫מ'חוק הפטריוט'.‬

34
00:03:04,130 --> 00:03:05,421
‫תוכנית אחרת.‬

35
00:03:05,588 --> 00:03:06,921
‫בחור אחר.‬

36
00:03:08,546 --> 00:03:10,588
‫הוא הרגיש איום ונורא, כן?‬

37
00:03:10,755 --> 00:03:13,630
‫הוא מיד הבין שעשה טעות וניסה לצאת מזה.‬

38
00:03:13,713 --> 00:03:17,130
‫הוא אמר, "לא-לא, עזיז, נכון?"‬
‫אז אמרתי, "כן, זה אני."‬

39
00:03:17,213 --> 00:03:19,421
‫מ'מומחה לכלום!'‬
‫-כן, זה אני.‬

40
00:03:19,505 --> 00:03:21,630
‫מ'מחלקת גנים ונוף'.‬
‫-כן, כן, זה אני.‬

41
00:03:21,796 --> 00:03:23,921
‫"תצ'פר את עצמך"?‬
‫-כן, כן, זה אני.‬

42
00:03:24,213 --> 00:03:27,380
‫"וכל הקטע של ההטרדה המינית בשנה שעברה?"‬

43
00:03:27,463 --> 00:03:29,838
‫"לא, לא-לא!‬

44
00:03:32,171 --> 00:03:33,463
‫זה היה חסן."‬

45
00:03:40,796 --> 00:03:43,880
‫אתם יודעים, לא אמרתי הרבה על כל העניין,‬

46
00:03:44,755 --> 00:03:47,005
‫אבל דיברתי על זה במסע ההופעות הזה‬

47
00:03:47,630 --> 00:03:50,005
‫כי אתם כאן, וזה מאוד חשוב לי.‬

48
00:03:50,088 --> 00:03:54,088
‫ואני בטוח שחלקכם סקרנים לדעת‬
‫איך אני מרגיש לגבי כל המצב.‬

49
00:03:54,630 --> 00:03:57,421
‫וזה קצת בעייתי בשבילי לענות על זה‬

50
00:03:57,588 --> 00:04:01,421
‫כי הרגשתי כל כך הרבה דברים‬
‫במהלך השנה האחרונה, כך ש...‬

51
00:04:02,338 --> 00:04:04,005
‫היו ימים שהרגשתי פחד.‬

52
00:04:04,588 --> 00:04:06,380
‫היו ימים שהרגשתי מושפל.‬

53
00:04:07,088 --> 00:04:08,921
‫היו ימים שהרגשתי נבוך.‬

54
00:04:09,588 --> 00:04:10,671
‫ובסופו של דבר‬

55
00:04:11,421 --> 00:04:14,880
‫פשוט הרגשתי נורא‬
‫שהאישה ההיא הרגישה ככה.‬

56
00:04:14,963 --> 00:04:18,921
‫וכעבור שנה, אני פשוט מקווה‬
‫שזה היה צעד קדימה.‬

57
00:04:19,838 --> 00:04:22,921
‫זה קידם עבורי דברים‬
‫וגרם לי לחשוב על הרבה דברים.‬

58
00:04:23,005 --> 00:04:24,796
‫אני מקווה שהפכתי אדם טוב יותר.‬

59
00:04:24,963 --> 00:04:27,463
‫אני תמיד חושב על שיחה עם אחד מחבריי‬

60
00:04:27,546 --> 00:04:29,130
‫שבה הוא אמר, "אתה יודע מה?‬

61
00:04:29,213 --> 00:04:33,755
‫כל העסק הזה גרם לי לחשוב‬
‫על כל דייט שאי פעם היה לי."‬

62
00:04:34,421 --> 00:04:36,796
‫וחשבתי, "וואו, זה די מדהים.‬

63
00:04:36,880 --> 00:04:40,713
‫זה גרם לא רק לי, אלא גם לאחרים‬
‫להיות יותר מתחשבים‬

64
00:04:41,213 --> 00:04:42,463
‫וזה דבר טוב."‬

65
00:04:42,713 --> 00:04:44,588
‫זה מה שאני מרגיש לגבי זה.‬

66
00:04:45,005 --> 00:04:46,421
‫ואני יודע...‬

67
00:04:47,046 --> 00:04:49,921
‫שזאת לא הדרך הכי מצחיקה‬
‫לפתוח בה ערב סטנד-אפ.‬

68
00:04:50,838 --> 00:04:54,838
‫אבל חשוב לי שתדעו מה אני מרגיש‬
‫לגבי כל העניין הזה‬

69
00:04:54,921 --> 00:04:57,630
‫לפני שאנחנו חולקים את הערב הזה יחד.‬

70
00:05:08,838 --> 00:05:10,838
‫טוב, זה היה עמוק.‬

71
00:05:12,088 --> 00:05:13,921
‫אז על מה עוד נדבר?‬

72
00:05:15,713 --> 00:05:16,796
‫אמריקה?‬

73
00:05:18,005 --> 00:05:19,963
‫כולם מאוד מודאגים עכשיו.‬

74
00:05:20,630 --> 00:05:22,088
‫הרבה אנשים מבואסים.‬

75
00:05:22,505 --> 00:05:25,921
‫אנשים אומרים, "אלוהים, פתאום הכול מחורבן."‬

76
00:05:27,296 --> 00:05:28,380
‫אני לא מודאג.‬

77
00:05:28,796 --> 00:05:32,546
‫אתם יודעים למה?‬
‫כי זאת אמריקה, כן?‬

78
00:05:33,213 --> 00:05:37,046
‫זה לא שפתאום הכול מחורבן.‬
‫תמיד היה מחורבן.‬

79
00:05:37,130 --> 00:05:39,421
‫חרא תמיד היה פה.‬

80
00:05:39,838 --> 00:05:41,546
‫יש חרא בכל מקום.‬

81
00:05:41,671 --> 00:05:45,546
‫כל דור של אמריקאים אכל את החרא שלו.‬

82
00:05:45,630 --> 00:05:49,380
‫הם שרדו וגם אנחנו נשרוד.‬

83
00:05:49,463 --> 00:05:53,421
‫וכמה מאותם דורות אכלו חרא‬
‫יותר מסריח משלנו, נכון?‬

84
00:05:53,630 --> 00:05:55,380
‫קטעים כמו השפל הגדול,‬

85
00:05:55,630 --> 00:05:57,713
‫מלחמת וייטנאם, גיוס חובה...‬

86
00:05:58,130 --> 00:06:00,213
‫תארו לעצמכם שהיה לנו גיוס חובה...‬

87
00:06:01,380 --> 00:06:02,796
‫עם האנשים של היום.‬

88
00:06:04,546 --> 00:06:06,921
‫אנ'לא יכול ללכת למלחמה.‬
‫בדיוק הקמתי חברה.‬

89
00:06:07,005 --> 00:06:11,296
‫אנחנו מייצרים נעליים ידידותיות לסביבה‬
‫מאגוזי קשיו. קוראים להן 'כפקשיו'.‬

90
00:06:14,880 --> 00:06:17,921
‫לפני כמה דורות היו נותנים‬
‫לבחור הזה רובה ואומרים לו‬

91
00:06:18,005 --> 00:06:19,880
‫"לך תירה באסייתים!"‬

92
00:06:20,255 --> 00:06:24,463
‫עכשיו בעבודה הוא אומר, "ואלרי, למרק‬
‫הוייטנאמי לא קוראים 'פו' אלה 'פה'."‬

93
00:06:24,838 --> 00:06:25,880
‫סבא שלו...‬

94
00:06:31,338 --> 00:06:34,338
‫אבל אני מבטיח לכם שיהיה בסדר,‬

95
00:06:34,838 --> 00:06:36,588
‫כי למרות איך שהדברים נראים,‬

96
00:06:36,963 --> 00:06:41,130
‫עדיין יש לנו יכולת להאזין כדי להבין.‬

97
00:06:41,755 --> 00:06:43,338
‫אתן לכם דוגמה, טוב?‬

98
00:06:43,671 --> 00:06:46,963
‫קראתי סיפור על נערה‬
‫שהלכה לנשף הפרום בתיכון.‬

99
00:06:47,046 --> 00:06:49,296
‫נערה לבנה. היא לבשה בגד אסייתי.‬

100
00:06:49,671 --> 00:06:52,588
‫והיה נער אסייתי בבית הספר והוא נפגע.‬

101
00:06:52,921 --> 00:06:54,713
‫והוא עשה משהו ממש מגניב.‬

102
00:06:54,796 --> 00:06:57,588
‫הוא אשכרה ניגש אליה והם ניהלו שיחה.‬

103
00:06:57,755 --> 00:07:00,671
‫הוא הסביר לה מה מטריד אותו בניכוס תרבותי.‬

104
00:07:00,880 --> 00:07:04,671
‫היא הבטיחה לו שהיא באה ממקום‬
‫של כבוד והערכה.‬

105
00:07:04,921 --> 00:07:07,630
‫וכל אחד מהם למד את נקודת המבט של השני.‬

106
00:07:07,713 --> 00:07:10,421
‫וזה היה ממש...‬
‫צוחק אתכם. זה לא באמת קרה.‬

107
00:07:11,796 --> 00:07:13,880
‫למה שזה יקרה?‬

108
00:07:14,338 --> 00:07:17,005
‫לא, הוא רק פרסם בטוויטר‬
‫את התמונות שלה וכתב‬

109
00:07:17,088 --> 00:07:19,421
‫"אל תלבשי את התרבות שלי לפרום המחורבן!"‬

110
00:07:20,421 --> 00:07:23,005
‫וזה הופיע בחדשות בכל העולם!‬

111
00:07:23,171 --> 00:07:25,630
‫והיו על זה כתבות, תגובות וציוצים.‬

112
00:07:25,713 --> 00:07:27,255
‫וקראתי את כולם.‬

113
00:07:28,213 --> 00:07:30,796
‫מה שאני הכי אוהב‬
‫כשאני עובר על השרשורים האלה‬

114
00:07:30,880 --> 00:07:34,338
‫זה שרואים אנשים מתווכחים‬
‫ומנסים 'לפקוח את עיניו' של השני.‬

115
00:07:34,421 --> 00:07:36,505
‫יודעים למה אני מתכוון?‬
‫אחד מהם יגיד‬

116
00:07:36,588 --> 00:07:39,088
‫"אני לא מאמין שהיא גנבה ככה מתרבות סין."‬

117
00:07:39,171 --> 00:07:41,921
‫אחר יגיד, "למען האמת,‬
‫הסינים גנבו זאת ממלזיה."‬

118
00:07:42,005 --> 00:07:43,588
‫ואני אמרתי, "איזה קטע!‬

119
00:07:44,213 --> 00:07:46,088
‫זה עתה פקחו את עיניך!‬

120
00:07:46,505 --> 00:07:48,171
‫חשבת שהן כבר היו פקוחות,‬

121
00:07:48,255 --> 00:07:50,796
‫שלבחור השני אין בכלל מצח,‬

122
00:07:50,880 --> 00:07:53,046
‫גלגלי העיניים שלו לא מפסיקים...‬

123
00:07:53,963 --> 00:07:56,880
‫כדי שיוכל לראות את כל עוולות העולם."‬

124
00:07:58,963 --> 00:08:01,296
‫מה אני אגיד לך, ראיתי את התמונות.‬

125
00:08:01,380 --> 00:08:04,338
‫לא נראה לי שלבחורה הייתה כוונה רעה.‬

126
00:08:04,421 --> 00:08:08,546
‫זה לא שהיא צייצה, "היי, חבר'ה,‬
‫תראו את השמלה המלוכסנת שלי!"‬

127
00:08:09,255 --> 00:08:10,671
‫זה היה יכול להיות מכוער.‬

128
00:08:11,130 --> 00:08:12,671
‫אני לא יודע את כל העובדות.‬

129
00:08:12,755 --> 00:08:14,546
‫האם היא יצאה מהלימוזינה כמו...‬

130
00:08:16,380 --> 00:08:18,296
‫"קוניצ'יווה, בני-זונות!‬

131
00:08:19,130 --> 00:08:20,755
‫איפה פה הפרום?"‬

132
00:08:20,838 --> 00:08:23,046
‫טוב, זה בעייתי.‬

133
00:08:25,296 --> 00:08:28,005
‫בימינו, גם אם לפעמים הקטע הוא גזעני‬

134
00:08:28,088 --> 00:08:30,671
‫אני אומר, "אפשר לדבר על משהו אחר?‬

135
00:08:31,088 --> 00:08:33,963
‫לא נראה לי שנפתור את זה בארוחה הזאת.‬

136
00:08:34,088 --> 00:08:40,880
‫לא נראה לי שזה הצוות‬
‫שיפתור את המקרה."‬

137
00:08:41,838 --> 00:08:45,713
‫תגידו מה שתגידו על גזענים,‬
‫אבל בדרך כלל הם מאוד תמציתיים. ‬

138
00:08:47,005 --> 00:08:50,921
‫לבנים יפי-נפש לעומת זאת פשוט מתישים.‬

139
00:08:52,171 --> 00:08:55,588
‫"מה הנתונים הסטטיסטיים?‬
‫איפה קראת את המאמר?"‬

140
00:08:55,671 --> 00:08:57,380
‫בלה, בלה, בלה...‬

141
00:08:58,088 --> 00:09:00,755
‫"עזיז, ראית את הפרק של הסימפסונים?‬

142
00:09:00,838 --> 00:09:04,213
‫יש שם איזה הודי אחד,‬
‫דאבה-דאבו-דיבי...‬

143
00:09:04,630 --> 00:09:07,296
‫מאמר דעה, דע-דע-דע,‬
‫קראתי מאמר דעה‬

144
00:09:07,421 --> 00:09:09,880
‫ועכשיו אני אספר לך על מה קראתי.‬

145
00:09:10,171 --> 00:09:12,463
‫להלן עיקרי הדברים בנושא‬

146
00:09:12,546 --> 00:09:14,921
‫באדו, באדו, באדו..."‬

147
00:09:15,088 --> 00:09:17,838
‫אולי תקראי לי אפו וגמרנו?‬

148
00:09:21,046 --> 00:09:23,088
‫כן!‬

149
00:09:23,963 --> 00:09:24,963
‫אני מודע לזה.‬

150
00:09:28,838 --> 00:09:31,463
‫אני מודע לזה, קנדיס.‬
‫ראיתי את זה לפני 30 שנה.‬

151
00:09:31,588 --> 00:09:34,296
‫יש שם בחור לבן שמחקה הודי.‬

152
00:09:34,380 --> 00:09:35,755
‫אני מעריך את התמיכה‬

153
00:09:36,046 --> 00:09:39,838
‫אבל דברים לא הופכים לפתע לגזעניים‬
‫רק כי לבנים סוף-סוף קלטו את זה.‬

154
00:09:49,088 --> 00:09:51,588
‫אל תטעו בי. גם אני לא אוהב מעריצי סימפסון.‬

155
00:09:51,671 --> 00:09:56,588
‫הם אומרים, "למה איש לא אמר כלום לפני 30‬
‫שנה? זכינו בפרסים ואף אחד לא אמר כלום."‬

156
00:09:56,963 --> 00:10:00,630
‫כי הודים יכלו להתחיל להגיד משהו‬
‫רק לפני ארבע שנים בערך, טוב?‬

157
00:10:00,796 --> 00:10:02,755
‫הרמנו ראש לאט בתרבות המקומית.‬

158
00:10:03,380 --> 00:10:07,171
‫אתם מי ההודי הראשון שראיתי ב-MTV?‬

159
00:10:07,963 --> 00:10:08,838
‫אני!‬

160
00:10:10,755 --> 00:10:12,213
‫לקח לכם דקה.‬

161
00:10:15,255 --> 00:10:18,880
‫טוב, למען האמת, זה היה הבסיסט‬
‫של 'נו דאוט', אבל, אתם יודעים...‬

162
00:10:19,713 --> 00:10:22,005
‫הוא היה ברקע וניגן בס!‬

163
00:10:22,421 --> 00:10:24,921
‫לא הייתה לו במה לדבר על דברים כאלה!‬

164
00:10:26,171 --> 00:10:28,796
‫חוץ מזה, כולנו יודעים‬
‫מה הדינמיקה בלהקה הזאת.‬

165
00:10:30,505 --> 00:10:34,046
‫"גוון, יש כמה סוגיות‬
‫בקהילה ההודו-אמריקאית ו..."‬

166
00:10:34,130 --> 00:10:35,130
‫- "אל תדבר!"  -‬

167
00:10:35,213 --> 00:10:36,171
‫אופס, סליחה.‬

168
00:10:41,921 --> 00:10:43,130
‫תקופה מעניינת‬

169
00:10:43,213 --> 00:10:44,588
‫לאנשים לבנים.‬

170
00:10:45,338 --> 00:10:46,588
‫צפיתי בכם.‬

171
00:10:47,088 --> 00:10:48,213
‫ראיתי מה קורה.‬

172
00:10:48,630 --> 00:10:51,380
‫אתם נורא משתדלים להיות נחמדים למיעוטים...‬

173
00:10:52,255 --> 00:10:53,880
‫באופן שמעולם לא ראיתי קודם.‬

174
00:10:53,963 --> 00:10:56,171
‫מקדישים לזה זמן. מקדישים לזה מאמץ.‬

175
00:10:56,255 --> 00:10:59,963
‫עושים מעשה. הולכים לראות את 'עשיר בהפתעה'.‬

176
00:11:01,171 --> 00:11:03,421
‫אנשים לבנים באו בהמוניהם. מגניב ביותר.‬

177
00:11:03,505 --> 00:11:07,380
‫מישהו מהלבנים כאן ראה את 'עשיר בהפתעה'?‬
‫להרים יד, כולם. כן?‬

178
00:11:07,755 --> 00:11:08,588
‫כן.‬

179
00:11:08,880 --> 00:11:10,671
‫אתה בשורה הראשונה. ראית את זה?‬

180
00:11:10,755 --> 00:11:15,338
‫כן? הוא קיבל 97% באתר 'רוטן טומייטוס',‬
‫לדעתך הגיע לו 97%?‬

181
00:11:16,755 --> 00:11:19,338
‫אולי קצת פחות? כמה היית נותן לו?‬

182
00:11:19,713 --> 00:11:20,921
‫שמונים וחמש.‬

183
00:11:21,046 --> 00:11:22,796
‫שמונים וחמש? וואו!‬

184
00:11:24,463 --> 00:11:26,463
‫שנים עשר אחוז פחות.‬

185
00:11:27,630 --> 00:11:29,588
‫היה משהו ספציפי שלא אהבת בו‬

186
00:11:29,671 --> 00:11:32,130
‫שגרם לך להוריד לו 12 נקודות, בנאדם?‬

187
00:11:35,880 --> 00:11:38,088
‫אתה נלחץ עכשיו?‬

188
00:11:39,588 --> 00:11:42,630
‫אני סתם מסתלבט עליך.‬
‫לא משנה מה אתה חושב על הסרט.‬

189
00:11:42,713 --> 00:11:44,838
‫פשוט כיף לי לגרום ללבנים להרגיש רע.‬

190
00:11:44,921 --> 00:11:45,755
‫וגם...‬

191
00:11:49,796 --> 00:11:52,130
‫זה כל כך מקסים. תראו לאן הגענו‬

192
00:11:53,213 --> 00:11:55,046
‫תוך שני דורות בלבד, נכון?‬

193
00:11:55,130 --> 00:11:57,671
‫סבתא שלכם בכלל לא קוראת לסרט‬
‫'עשיר בהפתעה'.‬

194
00:11:57,755 --> 00:12:00,421
‫היא קוראת לו 'הסרט שיש בו‬
‫יותר מדי אסייתים.'‬

195
00:12:01,713 --> 00:12:05,296
‫ועכשיו אתה יושב פה ואומר,‬
‫'85? אופס, אני חוזר בי. 97.‬

196
00:12:05,380 --> 00:12:07,671
‫מה אני צריך להגיד כדי לא להסתבך?'‬

197
00:12:09,880 --> 00:12:13,296
‫זה בא ממקום טוב,‬
‫אבל יש אנשים שמתנהגים מוזר, בנאדם.‬

198
00:12:14,130 --> 00:12:17,255
‫שאלתי אישה אחת, "ראית את 'עשיר בהפתעה'?"‬

199
00:12:17,338 --> 00:12:19,171
‫ענתה לי, "כן!". שאלתי, "אהבת?"‬

200
00:12:19,255 --> 00:12:21,296
‫ואז אמרה, "בעצם לא ראיתי, סליחה!"‬

201
00:12:21,380 --> 00:12:23,963
‫חשבתי, "בשביל מה את משקרת?‬

202
00:12:24,046 --> 00:12:26,713
‫נראה לך שהייתי נותן לך עוגיות?"‬

203
00:12:27,546 --> 00:12:30,588
‫אבל זה הקטע המועדף עליי:‬
‫פעם שאלתי מישהו‬

204
00:12:30,671 --> 00:12:34,421
‫"אהבת את 'עשיר בהפתעה'?"‬
‫והוא ענה, "יודע מה, עזיז? למען האמת,‬

205
00:12:34,505 --> 00:12:36,880
‫בפעם הראשונה שראיתי אותו לא ממש נהניתי.‬

206
00:12:36,963 --> 00:12:40,005
‫אבל אז צפיתי בו שוב עם‬
‫אחת מידידותיי האסייתיות‬

207
00:12:40,796 --> 00:12:42,546
‫וראיתי מה זה עושה לה‬

208
00:12:42,630 --> 00:12:47,088
‫לראות ייצוג שלה על המסך,‬
‫וזה גרם לי ממש לאהוב את הסרט."‬

209
00:12:47,880 --> 00:12:50,546
‫אמרתי לו, "זה לא אומר שאתה אוהב את הסרט,‬

210
00:12:50,630 --> 00:12:53,588
‫זה סתם דבר מוזר, מתנשא ומחורבן להגיד."‬

211
00:12:55,130 --> 00:12:58,588
‫תארו לכם שהייתי רואה‬
‫את 'פול בלארט: שומר קניון'‬

212
00:13:01,088 --> 00:13:06,088
‫והייתי אומר, "לא ממש אהבתי, אבל אז ראיתי‬
‫אותו שוב עם אחד מחבריי הלבנים והשמנמנים...‬

213
00:13:07,588 --> 00:13:09,255
‫וזה שינה לי את הפרספקטיבה."‬

214
00:13:13,963 --> 00:13:16,338
‫אבל כשמגיע קרדיט, אני נותן קרדיט.‬

215
00:13:16,421 --> 00:13:17,755
‫אני בסביבה כבר 36 שנה‬

216
00:13:17,838 --> 00:13:20,921
‫ומעולם לא ראיתי לבנים מנסים‬
‫כך להיות נחמדים למיעוטים.‬

217
00:13:21,005 --> 00:13:23,171
‫אני יודע שיש אנשים שלא מנסים בכלל,‬

218
00:13:23,255 --> 00:13:26,421
‫ושיש כאלה שפועלים באלימות לכיוון השני‬

219
00:13:27,505 --> 00:13:31,588
‫אבל באופן כללי, הייתי אומר שהאנשים הלבנים‬
‫במהדורה הנוכחית הכי משתדלים.‬

220
00:13:32,005 --> 00:13:35,296
‫אני חושב שזה אחלה ואני מעריך את זה.‬

221
00:13:39,505 --> 00:13:42,255
‫אבל... לפעמים מתעורר בי חשד.‬

222
00:13:42,338 --> 00:13:44,296
‫מיעוטים, יודעים על מה אני מדבר?‬

223
00:13:44,380 --> 00:13:46,630
‫זה לא נראה לכם משונה לפעמים?‬

224
00:13:47,171 --> 00:13:49,255
‫לא נראה לכם מוזר?‬

225
00:13:49,421 --> 00:13:51,546
‫כאילו אנשים משחקים איזה משחק‬

226
00:13:51,630 --> 00:13:54,630
‫שבו הם מקבלים נקודות על מעשים טובים?‬

227
00:13:54,713 --> 00:13:57,671
‫האם משחקים פה באיזו גרסה‬
‫סודית מתקדמת של קנדי קראש‬

228
00:13:57,755 --> 00:13:58,838
‫שלא שמענו עליה?‬

229
00:13:59,713 --> 00:14:02,588
‫אתם לא מדמיינים כמה לבנים‬
‫מתגודדים בסתר ואומרים,‬

230
00:14:02,671 --> 00:14:06,088
‫"בואו נשפר את הדירוג שלנו.‬
‫מה עשיתם היום למען שוויון?‬

231
00:14:06,171 --> 00:14:08,380
‫הבה נשמע.‬
‫בריאן, ספר לנו על היום שלך."‬

232
00:14:08,463 --> 00:14:13,838
‫"אמרתי לאחד מחבריי האפרו-אמריקאים שלדעתי,‬
‫'הפנתר השחור' היה צריך לזכות באוסקר.‬

233
00:14:18,421 --> 00:14:20,421
‫אחר כך צייצתי לבקש תמיכה‬

234
00:14:20,505 --> 00:14:23,338
‫בסרט הדוקומנטרי‬
‫שיצרה במאית לסבית.‬

235
00:14:25,296 --> 00:14:28,255
‫אחר כך פרסמתי באינסטגרם‬
‫שאני אוהב את קולין קאפרניק.‬

236
00:14:29,880 --> 00:14:32,463
‫אחר כך עברתי למדרכה ממול‬
‫כשראיתי בחור שחור.‬

237
00:14:34,255 --> 00:14:38,796
‫שיט! אני צריך עוד נקודות. מה לעשות?‬

238
00:14:39,796 --> 00:14:43,630
‫כתבתי פוסט ארוך באינסטגרם‬
‫וקראתי לעצמי לבן פריבילגי‬

239
00:14:43,713 --> 00:14:45,421
‫בגלל משהו שעשיתי ב-2015."‬

240
00:14:45,838 --> 00:14:47,963
‫דינג, דינג, דינג!‬

241
00:14:48,546 --> 00:14:50,505
‫"ספרו לו במה הוא זכה, חברים!"‬

242
00:14:50,588 --> 00:14:56,546
‫"בריאן זכה בטונות של לייקים באינסטגרם‬
‫מלבנים אחרים שמשחקים באותו משחק!"‬

243
00:15:01,671 --> 00:15:05,421
‫תראו, אני יודע שיש פה אנשים שאומרים,‬
‫"בחייך, עזיז, מה הקטע?‬

244
00:15:05,755 --> 00:15:08,005
‫אני לבן ואני לא עושה את החרא הזה, טוב?‬

245
00:15:08,130 --> 00:15:11,296
‫אני כאן, צופה בך.‬
‫תומך במיעוטים בתחום האמנות!"‬

246
00:15:19,338 --> 00:15:21,546
‫זאת תקופה מוזרה לעבוד בה על בדיחות.‬

247
00:15:22,130 --> 00:15:24,546
‫צריך להיות מאוד זהירים במה שאומרים, נכון?‬

248
00:15:24,630 --> 00:15:29,963
‫ראיתי אנשים בעבודות רגילות שהסתבכו בצרות‬
‫בימים אלה. לאחרונה ראיתי אנשים שהסתבכו‬

249
00:15:30,046 --> 00:15:32,338
‫מפני שאמרו "כיליי" (נשמע כמו כושי).‬

250
00:15:32,421 --> 00:15:36,171
‫תרגיעו, אין לזה שום קשר לגזענות.‬
‫זה בסך הכול אומר "קמצן".‬

251
00:15:36,255 --> 00:15:38,921
‫תבדקו במילון, זאת מילה תמימה לחלוטין.‬

252
00:15:39,005 --> 00:15:40,671
‫ואנשים מסתבכים בגללה.‬

253
00:15:40,755 --> 00:15:41,880
‫וזה קטע מטורף.‬

254
00:15:43,255 --> 00:15:46,671
‫מצד שני הם יכלו פשוט להגיד "קמצן", לא?‬

255
00:15:47,880 --> 00:15:50,380
‫לא יודע למה היו צריכים‬
‫להסתכן בגלל דבר כזה.‬

256
00:15:52,171 --> 00:15:54,505
‫"אני יודע איך זה נשמע.‬

257
00:15:55,255 --> 00:15:58,046
‫אבל אני רוצה להשתמש במילים מפוצצות!‬

258
00:15:58,130 --> 00:16:00,046
‫מה זאת אומרת כרטיס רגיל?‬

259
00:16:00,130 --> 00:16:02,963
‫בוא נקנה כרטיס פאסט-פאס. אל תהיה כיליי!"‬

260
00:16:04,963 --> 00:16:09,630
‫אחד מאלה שהסתבכו,‬
‫הוא סנטור מאוהיו, כן?‬

261
00:16:09,713 --> 00:16:10,963
‫שמו שרוד בראון.‬

262
00:16:11,130 --> 00:16:13,255
‫הם קיימו פגישה על הוצאות צבאיות.‬

263
00:16:13,338 --> 00:16:17,255
‫הוא הולך לבית המחוקקים ואומר,‬
‫"כשמדובר בהוצאות על נשק ומלחמות,‬

264
00:16:17,338 --> 00:16:18,880
‫כולכם מבזבזים ביד רחבה,‬

265
00:16:18,963 --> 00:16:22,380
‫אך כשמדובר במשוחררי צבא השבים הביתה‬
‫אתם מתנהגים כמו כיליי."‬

266
00:16:22,463 --> 00:16:23,838
‫הם אמרו, "מה אמרת?"‬

267
00:16:24,671 --> 00:16:27,088
‫"אמרתי שאתם מתחילים להתנהג כמו כיליי."‬

268
00:16:27,171 --> 00:16:29,796
‫"רק את המילה האחרונה, שרוד?"‬
‫"אמרתי 'כיליי'."‬

269
00:16:29,880 --> 00:16:31,505
‫"תעיפו אותו מכאן!"‬

270
00:16:31,963 --> 00:16:33,546
‫הוא הסתבך בצרות.‬

271
00:16:33,630 --> 00:16:35,963
‫אחר כך הם בדקו במילון‬

272
00:16:36,046 --> 00:16:37,130
‫והוא יצא בסדר.‬

273
00:16:39,130 --> 00:16:42,088
‫אבל כשקראתי את הכתבה לראשונה,‬
‫הייתי מבולבל‬

274
00:16:42,171 --> 00:16:44,713
‫כי קראתי את שמו, שרוד בראון,‬

275
00:16:44,796 --> 00:16:48,421
‫ואמרתי לעצמי "נראה לי ששרוד בראון‬
‫אמור להרגיש פה בבית, נכון?‬

276
00:16:49,588 --> 00:16:52,130
‫מה אני מפספס פה, שרוד בראון?‬

277
00:16:52,213 --> 00:16:53,796
‫האם חסרות לי עובדות?‬

278
00:16:54,463 --> 00:16:56,838
‫אה, הוא לבן? אז תעיפו אותו!" לא.‬

279
00:16:57,713 --> 00:17:00,630
‫זאת מילה תמימה לחלוטין. הכול בסדר איתה.‬

280
00:17:00,880 --> 00:17:03,088
‫אז, בחור לבן בשורה הראשונה, אם תרצה,‬

281
00:17:03,171 --> 00:17:06,796
‫להשתמש בה מדי פעם,‬
‫לך על זה. הכול בסדר איתה.‬

282
00:17:06,880 --> 00:17:09,421
‫בדיוק הסברתי שהכול בסדר עם המילה, נכון?‬

283
00:17:09,713 --> 00:17:13,296
‫נכון? קלטת. אז למה לא תצעק אותה למיקרופון‬

284
00:17:13,380 --> 00:17:16,671
‫עכשיו, בסדר? קדימה, בוא נלך על זה.‬
‫קדימה, נו.‬

285
00:17:17,213 --> 00:17:21,255
‫קדימה. הוא התכוון לעשות את זה!‬
‫אתם מאמינים? בחייך, אדוני!‬

286
00:17:21,338 --> 00:17:22,546
‫לא יפה.‬

287
00:17:23,213 --> 00:17:24,838
‫זה היה מבחן ונכשלת בו!‬

288
00:17:25,338 --> 00:17:27,546
‫אי אפשר לפזר אותה ככה סתם בלי מחשבה.‬

289
00:17:28,130 --> 00:17:30,255
‫אולי אם זה ממש משתלב בטבעיות בחייכם‬

290
00:17:30,338 --> 00:17:31,796
‫אז אפשר להשחיל אותה.‬

291
00:17:31,880 --> 00:17:34,046
‫אני לא יודע באיזה מקרה, אולי...‬

292
00:17:34,921 --> 00:17:38,171
‫אולי אם יוצאים לארוחת ערב‬
‫עם הבוס האפרו-אמריקאי, כן?‬

293
00:17:38,255 --> 00:17:41,213
‫הוא לוקח את החשבון, אתם מסתכלים על הטיפ,‬

294
00:17:41,296 --> 00:17:45,421
‫ואומרים, "אדוני, זה נראה לי התנהלות‬
‫של כיליי." זה נראה לי סביר.‬

295
00:17:48,421 --> 00:17:51,380
‫צריך להיזהר במה שאומרים.‬

296
00:17:52,505 --> 00:17:54,463
‫וגם לגבי מה שאמרתם פעם, כן?‬

297
00:17:55,713 --> 00:17:57,880
‫כי יחפרו לכם גם בציוצים הישנים.‬

298
00:17:58,171 --> 00:18:00,171
‫ימצאו סרטונים ישנים.‬

299
00:18:00,255 --> 00:18:02,380
‫אבל אתם יודעים מה מוזר בכל העסק?‬

300
00:18:02,463 --> 00:18:06,421
‫יצא לכם לצפות בתוכניות מיינסטרים פופולריות‬

301
00:18:06,505 --> 00:18:07,921
‫שנעשו ממש לא מזמן?‬

302
00:18:08,546 --> 00:18:10,546
‫יש שם כל מיני דברים, חבר'ה.‬

303
00:18:10,921 --> 00:18:12,588
‫צפיתי ב'האנגאובר' לא מזמן.‬

304
00:18:12,671 --> 00:18:15,421
‫אחד הסרטים הכי טובים שנעשו, נכון?‬
‫ולא כזה ישן.‬

305
00:18:15,505 --> 00:18:17,838
‫יש סצנה בסרט שבה בראדלי קופר צועק‬

306
00:18:17,921 --> 00:18:20,005
‫"ד"ר אגזוזן, בבקשה!"‬

307
00:18:20,130 --> 00:18:21,505
‫זה בסרט!‬

308
00:18:22,338 --> 00:18:25,338
‫כתבתם מכתב נזעם על כך? אני לא.‬

309
00:18:26,880 --> 00:18:30,171
‫ולא סתם בסרט, זה בקדימון!‬

310
00:18:30,838 --> 00:18:32,463
‫יודעים למה זה היה בקדימון?‬

311
00:18:32,546 --> 00:18:34,005
‫כי הם עשו הקרנת ניסיון‬

312
00:18:34,088 --> 00:18:37,046
‫ובכל פעם שבראדלי קופר צעק,‬
‫"ד"ר אגזוזן, בבקשה,"‬

313
00:18:37,130 --> 00:18:41,588
‫כולם אמרו, "הסרט הזה שולט!‬
‫ חולים על המילה הזאת!"‬

314
00:18:44,463 --> 00:18:47,005
‫אם תצפו בדברים לא כל-כך ישנים‬

315
00:18:47,296 --> 00:18:49,880
‫בעיניים של 2019 והכול ייראה לכם מוזר.‬

316
00:18:50,046 --> 00:18:52,463
‫למשל, צפיתי בשידור חוזר של 'המשרד'.‬

317
00:18:52,630 --> 00:18:53,880
‫מה הסיפור הכי גדול?‬

318
00:18:53,963 --> 00:18:56,130
‫"ג'ים ופאם, אני מקווה שהם יהיו יחד!"‬

319
00:18:56,213 --> 00:18:58,630
‫אבל אם תסתכלו על זה עכשיו, "לא יודע...‬

320
00:18:58,755 --> 00:19:01,463
‫הבחורה מאורסת והוא מפלרטט‬
‫ איתה כבר ארבע עונות.‬

321
00:19:01,546 --> 00:19:03,796
‫אני לא בטוח שזה בסדר במקום עבודה."‬

322
00:19:04,421 --> 00:19:06,546
‫לו היו עושים את 'המשרד' היום,‬

323
00:19:06,630 --> 00:19:09,963
‫זה היה מסתיים בכך שפאם‬
‫הייתה זוכה במשפט על הטרדה מינית.‬

324
00:19:11,338 --> 00:19:14,963
‫ובסיום הסדרה הייתם מגלים‬
‫שזה כל הקטע של התיעוד,‬

325
00:19:15,046 --> 00:19:17,421
‫הם חיפשו ראיות נגד ג'ים!‬

326
00:19:23,088 --> 00:19:26,963
‫צפיתי אפילו בתוכנית שלי.‬
‫שידור חוזר של 'מחלקת גנים ונוף'.‬

327
00:19:27,046 --> 00:19:28,713
‫מת על הסדרה ועל כל הצוות.‬

328
00:19:29,005 --> 00:19:32,546
‫אבל צפיתי בשידור חוזר של כמה עונות‬
‫ואמרתי לעצמי, "לא יודע..."‬

329
00:19:32,838 --> 00:19:34,838
‫הייתה עונה שלמה בסדרה‬

330
00:19:34,921 --> 00:19:38,380
‫שבה הדמות שלי, טום, נותן מתנה‬
‫לדמות של ראשידה ג'ונס,‬

331
00:19:38,463 --> 00:19:40,546
‫נכון? אני נותן לה דובי צעצוע.‬

332
00:19:40,755 --> 00:19:43,880
‫אבל בדובי יש מצלמת מעקב.‬

333
00:19:45,713 --> 00:19:50,130
‫נראה לי שלו הייתי מקבל את התסריט היום‬
‫הייתי אומר, "אני לא עושה את זה, חבר'ה.‬

334
00:19:50,921 --> 00:19:53,296
‫אני די בטוח שטום היה הולך לכלא על זה."‬

335
00:19:54,088 --> 00:19:55,171
‫אבל באותם ימים,‬

336
00:19:55,255 --> 00:19:57,588
‫"הבנתי, עכשיו אני יכול להציץ לבית שלה."‬

337
00:20:02,338 --> 00:20:04,505
‫אבל זה מעניין מאוד. מה זה אומר?‬

338
00:20:04,588 --> 00:20:07,921
‫האם זה אומר שאני ויוצרי הסדרה‬
‫אנשים רעים? לא.‬

339
00:20:08,255 --> 00:20:09,671
‫ההקשר התרבותי היה שונה.‬

340
00:20:09,755 --> 00:20:12,546
‫אי אפשר לשפוט הכול לפי הסטנדרטים של 2019.‬

341
00:20:12,630 --> 00:20:15,255
‫כמובן, יש דברים שאפשר, אבל לא הכול.‬

342
00:20:15,671 --> 00:20:19,421
‫כן? אני מניח שמה שאני אומר הוא,‬
‫"תראו, כולנו חארות, בסדר?‬

343
00:20:20,421 --> 00:20:21,796
‫אנחנו עוורים לדברים‬

344
00:20:21,880 --> 00:20:24,005
‫ואז פוקחים עיניים ולאט-לאט משתפרים.‬

345
00:20:24,088 --> 00:20:25,171
‫כולנו במסע.‬

346
00:20:25,255 --> 00:20:26,421
‫לו הייתם אומרים‬

347
00:20:26,505 --> 00:20:30,380
‫"אני לא חרא, אני מודע לכל קבוצות השוליים."‬
‫אתם סופר חרא, סבבה?‬

348
00:20:31,255 --> 00:20:32,546
‫כי אתם שחצנים.‬

349
00:20:33,421 --> 00:20:34,880
‫קצת ענווה לא תזיק לכם.‬

350
00:20:38,921 --> 00:20:41,088
‫אתם לא קולטים שבעוד 50 שנה‬

351
00:20:41,171 --> 00:20:44,213
‫כולנו נסתכל אחורה ונרגיש כמו אידיוטים?‬

352
00:20:44,671 --> 00:20:46,046
‫אבל נכון שזה החלום‬

353
00:20:46,171 --> 00:20:47,046
‫במובן מסוים?‬

354
00:20:47,171 --> 00:20:50,796
‫שבעוד 50 שנה נביט אחורה‬
‫ולא נוכל להצדיק את עצמנו בעיני נכדינו.‬

355
00:20:50,880 --> 00:20:54,421
‫נשב שם ונגיד, "כן, אין לי מושג מה הלך שם.‬

356
00:20:55,421 --> 00:20:58,880
‫היו הומלסים בכל פינה ואף אחד לא שם עליהם.‬

357
00:20:59,630 --> 00:21:01,963
‫היינו פשוט נמנעים מקשר עין, עוקפים אותם‬

358
00:21:02,046 --> 00:21:04,630
‫ומקווים שהם לא מאלה שירדפו אחרינו.‬

359
00:21:04,713 --> 00:21:07,505
‫מדי פעם הם היו מושיטים ספל‬
‫אז היינו פותחים ארנק‬

360
00:21:07,588 --> 00:21:09,546
‫ואומרים 'סליחה, יש לנו רק שטרות',‬

361
00:21:09,630 --> 00:21:12,963
‫ואז עולים על אחד הקורקינטים‬
‫המוזרים האלה ומתחפפים משם!"‬

362
00:21:14,421 --> 00:21:16,046
‫מוזר היה בשנת 2019.‬

363
00:21:16,713 --> 00:21:18,671
‫היינו זורקים את כל השחורים לכלא.‬

364
00:21:18,755 --> 00:21:20,463
‫כל השחורים היו בכלא‬

365
00:21:20,546 --> 00:21:24,463
‫אולי חוץ מדרייק, לוואר ברטון‬
‫והילד הקטן מ'דברים מוזרים'.‬

366
00:21:25,546 --> 00:21:29,755
‫חוץ מהם, כל השחורים היו נזרקים לכלא‬
‫על שטויות כמו עישון גראס.‬

367
00:21:29,838 --> 00:21:32,963
‫ואז הפכנו את הגראס לחוקי‬
‫ופשוט השארנו אותם שם.‬

368
00:21:33,088 --> 00:21:36,338
‫לא יודע, נראה לי שהיינו יכולים‬
‫לעשות כמה טלפונים.‬

369
00:21:42,880 --> 00:21:45,838
‫הקשר תרבותי, אכן, משנה דברים.‬

370
00:21:46,463 --> 00:21:48,088
‫תראו את כל הקטע עם אר. קלי.‬

371
00:21:48,421 --> 00:21:50,796
‫כל המידע היה גלוי גם בעבר, נכון?‬

372
00:21:50,880 --> 00:21:52,963
‫היה את הקטע עם עאליה, היו הקלטות,‬

373
00:21:53,046 --> 00:21:55,796
‫וכולם פשוט העלימו עין, נכון?‬

374
00:21:55,963 --> 00:21:58,671
‫אבל עכשיו, האווירה התרבותית‬
‫הגיעה לנקודת שבירה.‬

375
00:21:58,963 --> 00:22:02,380
‫עכשיו כשיש על זה סדרה דוקומנטרית‬
‫שאפשר לראות שש שעות בבינג'‬

376
00:22:02,463 --> 00:22:05,630
‫אנחנו אומרים, "היי, נכון שהיה אז מידע גלוי‬

377
00:22:05,713 --> 00:22:06,880
‫מרוח על 20 עמודים‬

378
00:22:06,963 --> 00:22:10,546
‫אבל עכשיו זה ארוז באריזת בידור. לא עוד!"‬

379
00:22:12,713 --> 00:22:13,713
‫צפיתי בזה.‬

380
00:22:14,880 --> 00:22:15,796
‫חזק מאוד.‬

381
00:22:16,755 --> 00:22:21,630
‫רק מתוך סקרנות, חבר'ה,‬
‫תמחאו כף אם גמרתם עם אר. קלי.‬

382
00:22:23,755 --> 00:22:26,796
‫וואו, הרבה אנשים.‬

383
00:22:28,338 --> 00:22:30,380
‫כן, כלומר, זה היה קטע משכנע מאוד.‬

384
00:22:30,463 --> 00:22:32,463
‫הרבה אנשים מצהירים הצהרות עכשיו.‬

385
00:22:32,546 --> 00:22:34,088
‫אנשים שעבדו איתו.‬

386
00:22:34,171 --> 00:22:37,088
‫אנשים כמו ליידי גאגא, צ'אנס דה ראפר.‬

387
00:22:38,088 --> 00:22:40,296
‫אתם יודעים ממי לא שמעתי הצהרה?‬

388
00:22:40,630 --> 00:22:43,296
‫מהטיפוס הזה פה למטה.‬
‫לא שמעתי ממך כלום, אדוני!‬

389
00:22:43,796 --> 00:22:45,630
‫אדוני, איך קוראים לך?‬
‫-דן.‬

390
00:22:45,713 --> 00:22:47,713
‫דן, מה שם המשפחה שלך?‬
‫-גרינבלאט.‬

391
00:22:47,838 --> 00:22:49,046
‫דן גרינבלאט.‬

392
00:22:49,130 --> 00:22:51,671
‫לא ראיתי כלום מדן גרינבלאט.‬

393
00:22:51,755 --> 00:22:52,838
‫אבל למה שאראה, דן?‬

394
00:22:52,921 --> 00:22:56,005
‫אין שום תיעוד על התמיכה שלך‬
‫באר. קלי, נכון?‬

395
00:22:56,546 --> 00:22:58,213
‫יש לך מזל מהבחינה הזו.‬

396
00:22:59,046 --> 00:23:00,671
‫יכול היה להיות מביך, נכון?‬

397
00:23:00,755 --> 00:23:02,671
‫מה אם היית רואה את התיעוד הזה,‬

398
00:23:02,755 --> 00:23:04,671
‫והיית אומר, "אוי, הקלטת נחשפה".‬

399
00:23:04,755 --> 00:23:07,505
‫בנקודה זו, היית צריך לקלוט שמשהו לא בסדר.‬

400
00:23:07,755 --> 00:23:09,130
‫אבל לאנשים לא היה אכפת.‬

401
00:23:09,463 --> 00:23:12,921
‫קבלו תיעוד של דן גרינבלאט שבוע בלבד‬
‫לאחר שהקלטת פורסמה.‬

402
00:23:13,005 --> 00:23:16,296
‫"זה רמיקס של איגנישן‬
‫ישר מהתנוריישן (שיר של אר. קלי)‬

403
00:23:16,380 --> 00:23:17,505
‫זה מתגלגל... "‬

404
00:23:17,588 --> 00:23:20,005
‫קבלו תיעוד של דן שבועיים בלבד לאחר מכן‬

405
00:23:20,171 --> 00:23:21,171
‫נוסע לעבודה.‬

406
00:23:21,255 --> 00:23:25,380
‫"אני על קוק ורום, אז מה אם אני מסטול..."‬
‫(עוד שיר שלו)‬

407
00:23:26,713 --> 00:23:30,921
‫למזלך הקטעים האלה לא אצלם, דן.‬
‫עוד היית צריך להתייחס לשירים האלה.‬

408
00:23:32,421 --> 00:23:36,546
‫האם זה היה כל כך נורא?‬
‫ואם היו להם הקלטות שלך מלפני 18 שנה?‬

409
00:23:36,630 --> 00:23:40,755
‫למשל, כשדיברת על זה‬
‫שהלכת להופעה של אר. קלי.‬

410
00:23:40,921 --> 00:23:44,838
‫מדבר על זה שהיה נורא כיף ושטותניקי.‬
‫האם זה היה כל כך נורא?‬

411
00:23:44,963 --> 00:23:46,630
‫אתה יודע על מי יש להם תיעוד?‬

412
00:23:46,713 --> 00:23:48,255
‫עליי!‬

413
00:23:49,213 --> 00:23:53,005
‫כן! זה בסוף הסרט של הסטנד-אפ הראשון שלי‬
‫וזה באשמתי.‬

414
00:23:54,005 --> 00:23:56,505
‫היה לי קטע שלם בסוף הסטנד-אפ הראשון שלי,‬

415
00:23:56,588 --> 00:23:59,880
‫אני פולט, "הלכתי להופעה של אר. קלי.‬
‫היה מטורף!"‬

416
00:24:00,671 --> 00:24:03,213
‫אני כבר לא עושה שטויות כאלה, אבל זה שם.‬

417
00:24:03,463 --> 00:24:06,255
‫ואני מסתכל על ההקלטה הזאת ומת מפחד!‬

418
00:24:06,671 --> 00:24:09,546
‫אני חושב, "כדאי מאוד‬
‫שלא ימצאו את הסרטונים האלה.‬

419
00:24:10,046 --> 00:24:12,213
‫הייתה לי שנה בעייתית גם ככה."‬

420
00:24:21,505 --> 00:24:26,963
‫כי הקשבתי לזה לפני כמה ימים,‬
‫והזמן לא עשה לזה חסד.‬

421
00:24:29,088 --> 00:24:33,880
‫כל המילים שבחרתי היו‬
‫המילים הכי גרועות שיכולתי לומר.‬

422
00:24:33,963 --> 00:24:37,546
‫ואני מדמיין את ונדי ויליאמס‬
‫או כל אחד שהולך למועדונים האלה‬

423
00:24:37,630 --> 00:24:42,296
‫כשאני על הבמה ואומר,‬
‫"תשמעו, המוזיקאי האהוב עליי הוא אר. קלי!"‬

424
00:24:42,630 --> 00:24:47,046
‫"המוזיקאי האהוב עליו שהוא אי פעם פגש‬
‫הוא אר. קלי!‬

425
00:24:47,546 --> 00:24:48,880
‫וזה לא נגמר בזה.‬

426
00:24:48,963 --> 00:24:53,463
‫בואו נראה את סרטון הופעת הסטנד-אפ השנייה‬
‫של עזיז, שבאה רק שנתיים מאוחר יותר."‬

427
00:24:53,546 --> 00:24:56,130
‫"תשמעו, בהופעה הקודמת שלי‬
‫דיברתי על אר. קלי.‬

428
00:24:56,213 --> 00:25:01,838
‫והבנתי שאני לא צריך לעשות את זה הפעם אבל‬
‫זו בעיה, כי הוא ממשיך לעשות דברים מדהימים!‬

429
00:25:02,088 --> 00:25:03,880
‫דברים מדהימים!‬

430
00:25:04,046 --> 00:25:05,796
‫דברים מדהימים!‬

431
00:25:05,921 --> 00:25:07,671
‫דברים מדהימים!‬

432
00:25:07,796 --> 00:25:10,880
‫דברים מדהימ..."‬

433
00:25:17,588 --> 00:25:19,838
‫הקטע המוזר הוא שצפיתי בתוכנית ההיא‬

434
00:25:19,921 --> 00:25:22,713
‫והיו בה הרבה בדיחות ששכחתי מהן.‬

435
00:25:22,796 --> 00:25:24,296
‫זאת הקלטה בת 10 שנים, כן?‬

436
00:25:24,380 --> 00:25:27,005
‫יש שם קטעים שאני‬
‫לא בטוח שהייתי אומר היום.‬

437
00:25:27,088 --> 00:25:30,921
‫הרגשתי רע. ואז אמרתי לעצמי, "עזוב."‬
‫ככה זה אמור להיות. נכון?‬

438
00:25:31,046 --> 00:25:35,421
‫אם אתה אותו אדם שהיית לפני עשר שנים,‬
‫אתה דפוק! אתה אמור להשתנות.‬

439
00:25:36,171 --> 00:25:38,755
‫אבל יש שם בדיחות שלא הייתי אומר היום.‬

440
00:25:38,838 --> 00:25:42,130
‫למשל, היה לי קטע ישן שדיברתי בו‬
‫על בן-דוד שלי, האריס,‬

441
00:25:42,213 --> 00:25:44,213
‫ו... תודה רבה, מה שתגידו.‬

442
00:25:44,338 --> 00:25:45,213
‫ואני...‬

443
00:25:46,338 --> 00:25:50,296
‫הייתה לי בדיחה שבה דיברתי‬
‫על איך הוא צופה בתוכניות טלוויזיה מוזרות‬

444
00:25:50,380 --> 00:25:51,630
‫ועל זה שהוא שמנמן.‬

445
00:25:51,713 --> 00:25:55,838
‫באחת מהן אמרתי, "יודעים מה?‬
‫אין הרבה ילדים הודים שמנמנים! תופעה נדירה.‬

446
00:25:55,921 --> 00:25:59,796
‫כמו לראות כוכב נופל.‬
‫רק שזה שמן, חום ועל הקרקע.‬

447
00:26:00,171 --> 00:26:01,296
‫זה בסדר, מה שתגידו,‬

448
00:26:01,380 --> 00:26:03,921
‫אבל לו חשבתי על הבדיחה‬
‫הזאת היום, הייתי אומר‬

449
00:26:04,005 --> 00:26:08,171
‫"אין שום סיבה לצחוק על הבן-דוד השמן‬
‫שלי לעיני כל העולם.‬

450
00:26:09,338 --> 00:26:11,213
‫אולי אניח את זה בצד."‬

451
00:26:12,380 --> 00:26:13,880
‫אבל אז הייתי בן 25.‬

452
00:26:13,963 --> 00:26:16,546
‫"אני צריך למלא את השעה הזאת, למי אכפת!"‬

453
00:26:17,213 --> 00:26:19,546
‫פשוט זרקתי את האריס הקטן מתחת לאוטובוס.‬

454
00:26:20,838 --> 00:26:23,838
‫טוב, הוא קצת שמן אז טכנית‬
‫הייתי צריך לדחוס אותו, כן?‬

455
00:26:27,421 --> 00:26:28,546
‫הוא בסדר.‬

456
00:26:29,296 --> 00:26:31,713
‫קיבלו אותו להתמחות בגלל הקטע הזה.‬

457
00:26:32,755 --> 00:26:35,380
‫כן! אנשים אמרו "מה? אתה האריס ההוא?"‬

458
00:26:37,630 --> 00:26:38,880
‫הוא כבר לא שמנמן.‬

459
00:26:38,963 --> 00:26:41,380
‫הוא בריון. הולך לחדר כושר על הזמן.‬

460
00:26:42,005 --> 00:26:44,005
‫בטח כי שרטתי אותו לכל החיים.‬

461
00:26:44,505 --> 00:26:47,671
‫"אני לא כוכב נופל!"‬

462
00:26:52,255 --> 00:26:55,421
‫צפיתי בסרט הדוקומנטרי על מייקל ג'קסון.‬

463
00:26:56,338 --> 00:26:58,213
‫לא יודע אם יצא לכם לראות אותו‬

464
00:26:58,296 --> 00:27:00,463
‫אבל בואו נגיד שראיתם‬

465
00:27:00,546 --> 00:27:03,421
‫ואתם משוכנעים כפי שאתם‬
‫משוכנעים לגבי אר. קלי.‬

466
00:27:03,505 --> 00:27:05,796
‫תמחאו כף אם גמרתם עם מייקל ג'קסון.‬

467
00:27:09,963 --> 00:27:13,380
‫מה קרה לכל מוחאי הכף של אר. קלי?‬

468
00:27:13,755 --> 00:27:16,130
‫הפעם הרבה פחות אנשים.‬

469
00:27:16,505 --> 00:27:21,005
‫כולכם קולקטיבית אומרים, "לא  יודע מה לומר,‬
‫עזיז, המוזיקה טובה יותר, מצטער...‬

470
00:27:22,046 --> 00:27:25,880
‫אני מוכן לחטוף בשביל קלי, אבל מייקל‬
‫הוא גשר שאני לא מוכן לחצות.‬

471
00:27:26,213 --> 00:27:28,546
‫אני מתחתן בחודש הבא, בוא נהיה רציניים!"‬

472
00:27:30,296 --> 00:27:31,921
‫דן, אף מילה?‬

473
00:27:33,255 --> 00:27:36,463
‫דן אומר, "שמעתי שהיו בסך הכול שני ילדים. ‬
‫מה אכפת לי.‬

474
00:27:36,755 --> 00:27:39,588
‫מצטער, עזיז, אני הולך הביתה,‬
‫מאזין ל'מותחן',‬

475
00:27:39,671 --> 00:27:42,421
‫צופה ב'משפחת קוסבי'‬
‫והולך לישון. תתמודד!"‬

476
00:27:45,838 --> 00:27:47,171
‫בסדר. אבל דן...‬

477
00:27:47,255 --> 00:27:50,088
‫נגיד שיוצא סרט דוקומנטרי אחר,‬
‫הרבה יותר חמור.‬

478
00:27:50,171 --> 00:27:51,630
‫אומרים שמדובר בו על‬

479
00:27:52,046 --> 00:27:54,546
‫אלף ילדים. במקרה כזה גמרת עם מייקל ג'קסון?‬

480
00:27:55,671 --> 00:27:57,338
‫כן. רואים?‬

481
00:27:57,671 --> 00:28:00,296
‫דן הוא איש עקרונות, הבנתם?‬

482
00:28:01,463 --> 00:28:07,213
‫הוא אומר, "ניחא שני ילדים, אבל צריך למתוח‬
‫קו איפה שהוא ודן מותח קו באלף ילדים!"‬

483
00:28:11,505 --> 00:28:14,296
‫נכון שזה מוזר שאנחנו צופים בזה כבידור?‬

484
00:28:14,671 --> 00:28:17,130
‫נכון? זה לא קצת מוזר? החברים שלכם אומרים,‬

485
00:28:17,213 --> 00:28:19,213
‫"אחי, ראית את התוכנית הזאת‬

486
00:28:19,296 --> 00:28:23,546
‫שבה שני בחורים מתארים בפרוטרוט‬
‫איך התעללו בהם במשך ארבע שעות?"‬

487
00:28:24,630 --> 00:28:25,505
‫"לא."‬

488
00:28:26,796 --> 00:28:28,588
‫"אתה חייב לראות את זה!"‬

489
00:28:32,838 --> 00:28:34,630
‫אין לי מושג מה השתבש שם‬

490
00:28:34,713 --> 00:28:39,005
‫אבל אני חייב לומר שאכן נראה‬
‫שקרה שם משהו מוזר‬

491
00:28:39,088 --> 00:28:40,755
‫ושמייקל היה אדם חולה.‬

492
00:28:40,838 --> 00:28:44,130
‫וחבל שהאנשים שבקרבתו‬
‫לא עשו יותר כדי לעזור לו.‬

493
00:28:44,755 --> 00:28:45,588
‫אתם יודעים?‬

494
00:28:46,046 --> 00:28:48,796
‫הוא נהג לקחת את הילדים למסע הופעות.‬

495
00:28:49,088 --> 00:28:52,963
‫הייתי במסע הופעות. אני יודע איך זה.‬
‫יש הרבה אנשים בסביבה.‬

496
00:28:53,046 --> 00:28:55,296
‫יש לי אמרגן הופעות, יש לי בדרני חימום,‬

497
00:28:55,380 --> 00:28:56,505
‫יש את צוות המקום.‬

498
00:28:56,671 --> 00:28:59,880
‫אני חושב שלו הייתי מופיע‬
‫ביום שישי והייתי אומר‬

499
00:28:59,963 --> 00:29:02,546
‫"חבר'ה, זה ג'סטין‬
‫והוא יהיה איתי כל השבוע."‬

500
00:29:17,046 --> 00:29:18,963
‫"עזיז, ג'סטין בן שש."‬

501
00:29:20,213 --> 00:29:21,463
‫"אבל הוא חבר שלי."‬

502
00:29:26,046 --> 00:29:28,171
‫"אולי כדאי שיהיו לך חברים בגילך."‬

503
00:29:28,546 --> 00:29:31,171
‫"אבל שתו לי את הילדות, אני פיטר פן."‬

504
00:29:33,005 --> 00:29:35,755
‫"לא, יש מצב שאתה פדופיל. בוא ג'סטין.‬

505
00:29:35,838 --> 00:29:37,380
‫בוא נחזיר אותך להורים שלך.‬

506
00:29:37,546 --> 00:29:39,963
‫ונדבר עם אימא שלך על סדרי העדיפויות שלה."‬

507
00:29:47,630 --> 00:29:48,755
‫עמוד רגע.‬

508
00:29:50,755 --> 00:29:52,171
‫אני לא מכיר את הילד הזה.‬

509
00:29:57,255 --> 00:29:58,963
‫יכולת לשחק את ג'סטין.‬

510
00:30:00,713 --> 00:30:03,213
‫זה החבר שלי, ג'סטין. הוא יהיה איתי...‬

511
00:30:11,088 --> 00:30:14,046
‫מה פתאום אתה יושב‬
‫בשורה הראשונה בהופעה הזאת?‬

512
00:30:24,421 --> 00:30:26,213
‫מה היה לנו כאן, אבא ושני בנים?‬

513
00:30:26,505 --> 00:30:28,630
‫מה אני אגיד לכם...‬

514
00:30:31,338 --> 00:30:34,505
‫אם זה ייכנס לתוכנית, אימא לא תהיה מרוצה.‬

515
00:30:35,588 --> 00:30:37,171
‫יפה מאוד, אבא'לה!‬

516
00:30:43,130 --> 00:30:44,130
‫איך קוראים לך?‬

517
00:30:44,338 --> 00:30:45,171
‫אני טיילר.‬

518
00:30:45,255 --> 00:30:47,630
‫טיילר. ולילד השני?‬
‫-דילן.‬

519
00:30:47,713 --> 00:30:50,921
‫דילן. טיילר ודילן. יפה.‬
‫בן כמה אתה, דילן?‬

520
00:30:51,296 --> 00:30:52,130
‫עשר.‬
‫-עשר?‬

521
00:30:52,213 --> 00:30:53,213
‫שיט!‬

522
00:30:54,671 --> 00:30:56,463
‫ליהוק מושלם!‬

523
00:31:00,880 --> 00:31:01,796
‫אלוהים.‬

524
00:31:03,588 --> 00:31:04,838
‫מה שמך, אבא'לה?‬

525
00:31:05,505 --> 00:31:06,796
‫בן.‬
‫-בן, טוב.‬

526
00:31:08,713 --> 00:31:11,213
‫החלטה מוזרה להביא לפה את הילדים.‬

527
00:31:17,671 --> 00:31:20,171
‫הקטע הבעייתי השני לגבי מייקל הוא...‬

528
00:31:20,255 --> 00:31:24,088
‫שאני לא יודע מה לחשוב, כי יש לי אינטרנט‬

529
00:31:24,505 --> 00:31:28,296
‫והאינטרנט יכול לאשר כל דבר‬
‫שרוצים להאמין בו, נכון?‬

530
00:31:28,921 --> 00:31:33,171
‫אני יכול להקליד "מייקל ג'קסון אשם".‬

531
00:31:33,421 --> 00:31:34,630
‫ואקבל, "מה?‬

532
00:31:35,713 --> 00:31:39,005
‫מייקל הוא מפלצת.‬
‫אני לא מאמין שהוא עשה את זה".‬

533
00:31:39,588 --> 00:31:43,463
‫מצד שני, אוכל להיכנס ליוטיוב‬
‫ולהקליד "מייקל ג'קסון חף מפשע"‬

534
00:31:43,546 --> 00:31:44,671
‫ואקבל, "מה?‬

535
00:31:45,338 --> 00:31:47,005
‫הילדים האלה סדרו אותו!"‬

536
00:31:48,796 --> 00:31:50,296
‫אני לא יודע למה להאמין,‬

537
00:31:50,380 --> 00:31:53,505
‫כי סרטון ביוטיוב יכול לשכנע אתכם בכל דבר!‬

538
00:31:54,046 --> 00:31:56,505
‫צפיתי פעם בסרטון ביוטיוב ואמרתי "וואו,‬

539
00:31:56,588 --> 00:31:58,421
‫האם אני אילומינטי?‬

540
00:31:58,505 --> 00:32:03,046
‫כאילו, אספו פה כמה ראיות משכנעות."‬

541
00:32:03,546 --> 00:32:07,213
‫צפיתי בסרטון הזה ואמרתי,‬
‫"עזיז אנסרי: אילומינטי.‬

542
00:32:07,296 --> 00:32:12,130
‫תראו את השם שלו. איך הוא מאיית אותו?‬
‫שני ז'. מה יש מעליהן? משולשים.‬

543
00:32:12,213 --> 00:32:15,713
‫מה עוד יש בשם שלו? ע' אחת.‬

544
00:32:15,796 --> 00:32:17,671
‫ע-ז-י-ז  א-נ-ס-ר-י.‬

545
00:32:17,755 --> 00:32:19,505
‫ע' ושני משולשים.‬

546
00:32:19,588 --> 00:32:21,630
‫מה יש לו בראש? שתי עיניים.‬

547
00:32:21,713 --> 00:32:24,671
‫עזיז אנסרי: אילומינטי."‬

548
00:32:35,463 --> 00:32:39,963
‫אם מייקל באמת עשה את זה,‬
‫הוא גרם לנו בעיה תרבותית מוזרה.‬

549
00:32:40,338 --> 00:32:44,213
‫כי הרי מוזיקה חודרת לקרביים‬
‫והופכת להיות חלק מהחיים שלנו.‬

550
00:32:44,296 --> 00:32:47,130
‫תארו לכם שהזיכרון המוזיקלי הראשון שלי‬

551
00:32:47,463 --> 00:32:51,296
‫הוא כשהייתי לא הרבה יותר צעיר מטיילר.‬

552
00:32:51,463 --> 00:32:52,505
‫ואני זוכר...‬

553
00:32:53,463 --> 00:32:58,255
‫שהקשבתי לקלטת 'מותחן' של מייקל ג'קסון.‬

554
00:32:58,338 --> 00:33:01,255
‫זה הזיכרון המוזיקלי הראשון שלי.‬
‫מה שלך, טיילר?‬

555
00:33:01,338 --> 00:33:04,796
‫מה השיר הראשון שאתה זוכר‬
‫ששמת והקשבת לו. אתה זוכר?‬

556
00:33:04,880 --> 00:33:07,130
‫סביר להניח ש'מותחן'.‬
‫-'מותחן'?‬

557
00:33:08,130 --> 00:33:09,046
‫איזה שיר ממנו?‬

558
00:33:10,046 --> 00:33:10,921
‫מה זאת אומרת?‬

559
00:33:11,005 --> 00:33:13,880
‫איזה שיר מהאלבום?‬
‫אה, השיר 'מותחן', הבנתי.‬

560
00:33:14,505 --> 00:33:17,088
‫איך מוחקים דבר כזה מהחיים, טיילר?‬

561
00:33:24,296 --> 00:33:26,088
‫זה הופך לדפוס.‬

562
00:33:27,755 --> 00:33:30,380
‫יודעים מה הייתה עלולה להיות‬
‫הבעיה הכי מטורפת?‬

563
00:33:30,463 --> 00:33:32,213
‫תארו לכם שבשנת 1999‬

564
00:33:32,880 --> 00:33:34,588
‫אוסמה בן-לאדן היה מוציא‬

565
00:33:35,255 --> 00:33:36,796
‫אלבום ג'ז מדהים.‬

566
00:33:40,046 --> 00:33:42,171
‫אנשים היו אומרים, "זה קטע מכונן.‬

567
00:33:42,255 --> 00:33:44,755
‫זה מיילס קולטריין בן-לאדן", כן?‬

568
00:33:45,755 --> 00:33:48,838
‫ואז היה מגיע היום שבו תצפו בחדשות‬
‫והקריין יגיד‬

569
00:33:48,921 --> 00:33:50,880
‫"כנראה מתכנן המתקפות היה...‬

570
00:33:51,088 --> 00:33:53,213
‫אגדת הג'ז, אוסמה בן-לאדן?‬

571
00:33:54,421 --> 00:33:57,213
‫נגן הסקסופון? בטוח שזה אותו אחד?‬

572
00:33:57,796 --> 00:33:59,963
‫אלוהים, אנחנו בהלם מוחלט פה באולפן.‬

573
00:34:00,046 --> 00:34:02,838
‫נמצא איתנו בטלפון הדובר‬
‫של חברת התקליטים שלו,‬

574
00:34:02,921 --> 00:34:05,171
‫כאן דארן מתקליטי בופ-בופיטי-בופ-בופ.‬

575
00:34:05,255 --> 00:34:06,963
‫דארן, מה דעתך על כל זה?"‬

576
00:34:07,671 --> 00:34:10,296
‫"אני בהלם מוחלט. פשוט לא מאמין.‬

577
00:34:10,421 --> 00:34:13,796
‫הייתי איתו לפני כשבועיים, ‬
‫הוא היה כזה בחור נחמד."‬

578
00:34:13,880 --> 00:34:15,338
‫"באמת? בחור נחמד?"‬

579
00:34:15,630 --> 00:34:18,588
‫"טוב, כלומר, אתה יודע, ‬
‫הוא עזר לי לעבור דירה.‬

580
00:34:19,921 --> 00:34:22,005
‫תמיד היה אוסף אותי משדה התעופה.‬

581
00:34:22,838 --> 00:34:25,380
‫שיט. בטח הייתי צריך לדווח ל-FBI על זה.‬

582
00:34:28,046 --> 00:34:29,630
‫אבל אני פשוט לא מאמין."‬

583
00:34:30,921 --> 00:34:32,671
‫"ומה לגבי המוזיקה, דארן?"‬

584
00:34:34,338 --> 00:34:35,755
‫"טוב, אתה יודע, בדיוק...‬

585
00:34:36,671 --> 00:34:39,796
‫הקלטנו אלבום לחג המולד עם מייקל בובלה ו...‬

586
00:34:40,546 --> 00:34:41,713
‫עליי לומר בכנות,‬

587
00:34:42,255 --> 00:34:43,255
‫שהאלבום הורס.‬

588
00:34:45,213 --> 00:34:46,046
‫אבל...‬

589
00:34:47,046 --> 00:34:49,255
‫מין הסתם ניאלץ להוריד אותו מהמדפים."‬

590
00:34:49,630 --> 00:34:51,755
‫"מין הסתם ניאלץ להוריד אותו מהמדפים.‬

591
00:34:52,171 --> 00:34:54,963
‫אני מניח שזו שאלה שמטרידה‬
‫רבים מחובבי הג'ז היום:‬

592
00:34:55,046 --> 00:34:57,796
‫האם עדיין נוכל ליהנות מהמוזיקה הזאת?‬

593
00:34:58,796 --> 00:35:00,963
‫נראה מה חושבים הצופים.‬
‫ניגש לטלפונים.‬

594
00:35:01,046 --> 00:35:06,088
‫איתנו על הקו מאזין מברוקלין, ניו יורק.‬
‫זה דן גרינבלאט. מה דעתך, דן?"‬

595
00:35:07,505 --> 00:35:09,796
‫"נו, זה לא שמדובר באלף בניינים."‬

596
00:35:18,838 --> 00:35:21,421
‫אני לא יודע מה יקרה למייקל, אבל...‬

597
00:35:22,046 --> 00:35:24,505
‫אני חושב שלאר. קלי יש בעיה קטנה.‬

598
00:35:25,671 --> 00:35:27,046
‫כנראה יאשימו אותו.‬

599
00:35:27,130 --> 00:35:30,963
‫כל החברות נטשו אותו, RCA, סוני, כל אלה.‬

600
00:35:31,046 --> 00:35:34,463
‫אתם יודעים, בימינו יש תאגידי ענק‬

601
00:35:34,546 --> 00:35:37,546
‫ומספיק שעובד אחד עושה משהו‬
‫וכל החברה תחת אש, נכון?‬

602
00:35:37,630 --> 00:35:40,005
‫זה כמו הקטע עם 'פיצה-האט', נכון?‬

603
00:35:40,088 --> 00:35:42,046
‫מישהו מזמין פיצה פפרוני.‬

604
00:35:42,130 --> 00:35:43,171
‫הוא מקבל את הפיצה‬

605
00:35:43,255 --> 00:35:46,130
‫והפפרוני מסודרים כמו צלב קרס.‬

606
00:35:46,713 --> 00:35:50,005
‫אבל כמה אנשים ברשת אומרים‬
‫שזה לא נראה כמו צלב קרס.‬

607
00:35:50,088 --> 00:35:52,338
‫הם אומרים שזה נראה כמו פיצה רגילה.‬

608
00:35:52,421 --> 00:35:54,088
‫אז הכוחות באינטרנט מפולגים.‬

609
00:35:54,213 --> 00:35:56,963
‫אני ראיתי את זה.‬
‫בעיניי זה נראה כמו פיצה רגילה.‬

610
00:35:57,046 --> 00:36:01,963
‫לא יודע. מה דעתכם? מחאו כף‬
‫אם לדעתכם זה נראה כמו צלב קרס.‬

611
00:36:04,005 --> 00:36:07,755
‫טוב. זוג אחד מאחור.‬
‫מחאו כף אם לדעתכם זה נראה כמו פיצה רגילה.‬

612
00:36:09,421 --> 00:36:12,380
‫כן. אז אתה, אדוני, שיושב פה.‬

613
00:36:13,546 --> 00:36:15,546
‫אתה חושב שזה נראה כמו פיצה רגילה?‬

614
00:36:16,171 --> 00:36:19,755
‫כן? ולדעתך הבחור שיקר כדי לקבל תשומת לב‬

615
00:36:19,838 --> 00:36:21,088
‫או משהו כזה? כן?‬

616
00:36:21,380 --> 00:36:22,921
‫אתה זוכר איפה ראית את זה?‬

617
00:36:23,005 --> 00:36:25,630
‫כי זה פורסם בניו יורק טיימס‬
‫ובוושינגטון פוסט,‬

618
00:36:25,713 --> 00:36:28,463
‫אבל הוושינגטון פוסט לכאורה בטעות פרסם‬

619
00:36:28,546 --> 00:36:31,380
‫תמונה ערוכה דיגיטלית,‬
‫אתה זוכר איפה ראית את זה?‬

620
00:36:31,796 --> 00:36:34,046
‫בוושינגטון פוסט.‬
‫-ראית בוושינגטון פוסט?‬

621
00:36:34,130 --> 00:36:36,838
‫טוב. אז מה שמעניין זה‬

622
00:36:38,171 --> 00:36:40,005
‫שסתם המצאתי את זה, זה לא קרה.‬

623
00:36:45,796 --> 00:36:50,088
‫אני לא מנסה להביך אותך, אחי,‬
‫אבל אתה וכל השאר שמחאו כף קודם‬

624
00:36:50,171 --> 00:36:51,838
‫אתם הבעיה המחורבנת, כן?‬

625
00:36:51,921 --> 00:36:54,380
‫מה אתם עושים?‬

626
00:36:55,255 --> 00:36:57,088
‫לאן הגענו?‬

627
00:36:59,380 --> 00:37:01,463
‫אתם חושבים שהדעות שלכם כל כך חשובות‬

628
00:37:01,546 --> 00:37:04,921
‫שאתם חייבים לעורר שיחה‬
‫על דברים שבכלל לא קיימים?‬

629
00:37:06,213 --> 00:37:09,546
‫כלומר, אני חוזר על זה כל ערב,‬
‫וכל ערב אנשים מוחאים כף.‬

630
00:37:09,630 --> 00:37:11,130
‫תחילה הקבוצה הראשונה,‬

631
00:37:11,213 --> 00:37:13,213
‫"כן, זה צלב קרס. צורה למדינה שלנו.‬

632
00:37:13,296 --> 00:37:16,088
‫טראמפ בטח שם את הפפרוני בעצמו!"‬

633
00:37:16,630 --> 00:37:21,671
‫ואז האחרים מוחאים כף, "אין מצב. במדינה יש‬
‫רגישות לכך. די למשטרת התקינות הפוליטית!"‬

634
00:37:21,921 --> 00:37:25,880
‫מה שהאנשים האלה לא מבינים‬
‫שאף על פי שהם מאמינים בדברים אחרים לגמרי‬

635
00:37:25,963 --> 00:37:27,671
‫הם בעצם דומים מאוד.‬

636
00:37:28,213 --> 00:37:32,338
‫כי לא באמת אכפת להם‬
‫ללמוד, לגלות ולדון בדברים,‬

637
00:37:32,671 --> 00:37:35,963
‫הם רק רוצים לפמפם‬
‫את התגובות המתוכנתות שלהם.‬

638
00:37:36,046 --> 00:37:38,296
‫הם יודעים מראש מה הם חושבים על כל דבר.‬

639
00:37:38,380 --> 00:37:40,713
‫וכל השאר, כל אלה שלא מחאו כף‬

640
00:37:41,171 --> 00:37:42,380
‫לא תצאו מזה נקיים.‬

641
00:37:43,755 --> 00:37:45,088
‫ראיתי את הפרצוף שלכם.‬

642
00:37:45,421 --> 00:37:48,546
‫איש מכם לא ישב ואמר,‬
‫"אוי, מסכן, מקווה שזה לא קרה."‬

643
00:37:48,630 --> 00:37:50,463
‫לא. כולכם ישבתם שם‬

644
00:37:50,880 --> 00:37:53,130
‫ואותה מחשבה רצה לכם בראש.‬

645
00:37:54,421 --> 00:37:56,380
‫"איך החמצתי את הקטע של פיצה האט?‬

646
00:37:57,005 --> 00:37:58,588
‫ראית את זה?‬

647
00:37:58,671 --> 00:38:02,088
‫אני צופה המון בחדשות.‬
‫אני צופה ב-CNN כל היום, לעזאזל!‬

648
00:38:02,213 --> 00:38:03,838
‫ובטלפון בשאר הזמן,‬

649
00:38:03,921 --> 00:38:06,630
‫הדברים שלי סגורים‬
‫בפאוץ' המטופש הזה למשך שעה‬

650
00:38:06,713 --> 00:38:08,046
‫וכבר אני לא בעניינים!"‬

651
00:38:15,046 --> 00:38:17,963
‫דרך אגב, הייתם אמורים להיות‬
‫קצת סקפטיים לגבי זה‬

652
00:38:18,046 --> 00:38:21,380
‫כי אתם יודעים, לו זה קרה,‬
‫זה לא היה קורה בפיצה האט‬

653
00:38:21,463 --> 00:38:23,296
‫אלא בפאפה ג'ונס.‬

654
00:38:31,713 --> 00:38:32,546
‫מגניב.‬

655
00:38:33,380 --> 00:38:35,296
‫גברת אחת צעקה עכשיו "מצחיק!"‬

656
00:38:37,338 --> 00:38:39,338
‫לא הכרחי, אבל תודה.‬

657
00:38:42,505 --> 00:38:45,838
‫בגלל זה הופעות חיות הן כל כך מגניבות.‬

658
00:38:45,921 --> 00:38:47,671
‫אין לדעת מה יקרה, נכון?‬

659
00:38:47,755 --> 00:38:53,046
‫"מצחיק!" בחיים זה לא קרה לי‬
‫ב-18 השנים שאני עושה קומדיה.‬

660
00:39:02,838 --> 00:39:05,005
‫בואו נדבר קצת על אלצהיימר.‬

661
00:39:07,421 --> 00:39:09,463
‫לסבתא שלי יש אלצהיימר.‬

662
00:39:09,880 --> 00:39:12,546
‫ראיתי אותה בהודו בחופשת חג המולד.‬

663
00:39:12,713 --> 00:39:14,046
‫ואתם יודעים,‬

664
00:39:14,130 --> 00:39:16,421
‫לא יודע אם יש בחייכם אנשים עם אלצהיימר‬

665
00:39:16,505 --> 00:39:18,296
‫אבל זאת מחלה עצובה מאוד.‬

666
00:39:18,588 --> 00:39:21,130
‫יש לה מטפלת עכשיו. קוראים לה פאטימה.‬

667
00:39:21,505 --> 00:39:25,130
‫פאטימה הסבירה לי איך מתנהגים עם אנשים‬
‫שחולים באלצהיימר,‬

668
00:39:25,296 --> 00:39:28,838
‫כי אתם יודעים, יש להם כל מיני טיקים‬
‫ועניינים שיש לקחת בחשבון.‬

669
00:39:28,921 --> 00:39:30,421
‫אחד הדברים שסבתא שלי עושה‬

670
00:39:30,505 --> 00:39:32,671
‫זה לשאול את אותה שאלה שוב ושוב.‬

671
00:39:32,880 --> 00:39:34,880
‫שואלת שאלה אחת ואז חוזרת עליה,‬

672
00:39:34,963 --> 00:39:37,130
‫"האם עאישה שם מכינה סמוסה?"‬

673
00:39:38,046 --> 00:39:40,213
‫ופאטימה עונה לה, "כן, היא שם!"‬

674
00:39:40,921 --> 00:39:43,713
‫זה נראה לי מוזר כי עאישה היא אחותה‬

675
00:39:44,171 --> 00:39:45,171
‫שכבר הלכה לעולמה.‬

676
00:39:46,005 --> 00:39:48,588
‫אין מצב שהיא במטבח מכינה סמוסה.‬

677
00:39:50,630 --> 00:39:53,921
‫אז שאלתי את פאטימה,‬
‫"למה את אומרת את זה? למה את משקרת?"‬

678
00:39:54,005 --> 00:39:57,796
‫והיא ענתה, "לפעמים קל יותר ככה."‬

679
00:39:59,005 --> 00:40:01,630
‫אז אמרתי לה, "אבל זה קצת מרושע."‬

680
00:40:03,005 --> 00:40:05,755
‫אבל הייתי שם עם חברה שלי, שהיא לבנה.‬

681
00:40:06,255 --> 00:40:07,421
‫ומדי פעם‬

682
00:40:07,796 --> 00:40:09,796
‫היינו יושבים וסבתא שלי הייתה שואלת‬

683
00:40:09,880 --> 00:40:11,338
‫"מי האישה הלבנה הזאת?"‬

684
00:40:13,588 --> 00:40:15,588
‫והייתי עונה, "זאת חברה שלי, סבתא."‬

685
00:40:15,713 --> 00:40:17,005
‫"כלומר, זאת אשתך?"‬

686
00:40:17,088 --> 00:40:20,588
‫לא. אנחנו רק יוצאים.‬
‫אוהבים מאוד זה את זה, אולי נתחתן בעתיד,‬

687
00:40:20,671 --> 00:40:24,255
‫אבל היא מאוד יקרה לי ורציתי שתכירי אותה."‬
‫"הבנתי." בלה, בלה.‬

688
00:40:24,338 --> 00:40:25,671
‫"מי האישה הלבנה הזאת?"‬

689
00:40:26,296 --> 00:40:27,588
‫"זאת חברה שלי, סבתא."‬

690
00:40:27,671 --> 00:40:28,671
‫"היא אשתך?"‬

691
00:40:28,755 --> 00:40:32,171
‫"לא, אנחנו חברים, אולי נתחתן.‬
‫אוהבים זה את זה. היא יקרה לי.‬

692
00:40:32,255 --> 00:40:33,796
‫רציתי שתכירי אותה. "טוב...‬

693
00:40:33,880 --> 00:40:35,130
‫מי האישה הלבנה הזאת?"‬

694
00:40:36,213 --> 00:40:37,796
‫"הבריטים חזרו, סבתא.‬

695
00:40:43,796 --> 00:40:46,671
‫אנחנו צריכים לראות את המסמכים שלך."‬

696
00:40:53,546 --> 00:40:59,213
‫הכי עצוב היה כשסבתא בשלב מסוים‬
‫חזרה וביקשה ממני להישאר אתה עוד קצת.‬

697
00:40:59,296 --> 00:41:01,505
‫היא אמרה, "למה שלא תישאר כמה לילות,‬

698
00:41:01,588 --> 00:41:02,963
‫ותבלה קצת עם סבתא שלך."‬

699
00:41:03,046 --> 00:41:06,921
‫אמרתי לה, "אני לא יכול, סבתא.‬
‫אני צריך לשוב ולהתכונן למסע הופעות."‬

700
00:41:07,005 --> 00:41:08,088
‫והיא, "אה, בסדר...‬

701
00:41:08,171 --> 00:41:10,130
‫היי, למה שלא תישאר כאן כמה ימים,‬

702
00:41:10,213 --> 00:41:11,588
‫ותבלה קצת עם סבתא שלך?"‬

703
00:41:11,671 --> 00:41:15,005
‫אמרתי, "לא יכול, סבתא.‬
‫חייב לחזור להתכונן למסע הופעות."‬

704
00:41:15,088 --> 00:41:16,088
‫"אה, בסדר."‬

705
00:41:16,171 --> 00:41:18,713
‫היא המשיכה לבקש‬
‫ואני המשכתי לענות אותו דבר.‬

706
00:41:19,046 --> 00:41:21,296
‫זה הרג אותי כי...‬

707
00:41:22,213 --> 00:41:23,421
‫ידעתי שזה לא נכון.‬

708
00:41:24,921 --> 00:41:27,880
‫כלומר, הייתה לי טיסה למחרת,‬

709
00:41:27,963 --> 00:41:31,046
‫אבל יכולתי לסדר כך שאשאר קצת יותר.‬

710
00:41:31,755 --> 00:41:33,796
‫אבל אני לא אדם עד כדי כך טוב.‬

711
00:41:35,088 --> 00:41:38,338
‫אני טוב לאחר צהריים אחד‬
‫ולא טוב לשני לילות.‬

712
00:41:40,505 --> 00:41:43,963
‫היא ביקשה ממני שוב והתכוונתי‬
‫שוב לחזור על הקטע שלי‬

713
00:41:44,046 --> 00:41:46,963
‫ואז פאטימה טפחה לי על הכתף ואמרה,‬

714
00:41:47,546 --> 00:41:49,130
‫"פשוט תגיד לה שתישאר."‬

715
00:41:53,255 --> 00:41:54,671
‫ואמרתי, "תשמעי...‬

716
00:41:55,671 --> 00:41:57,088
‫אני נכד רע, אבל...‬

717
00:41:57,755 --> 00:42:01,463
‫את שדה מרושעת,‬
‫ אני לא מוכן לעשות את זה! זה רוע לב!"‬

718
00:42:01,546 --> 00:42:03,213
‫"כן סבתא, אישאר פה כל השבוע!‬

719
00:42:03,296 --> 00:42:06,630
‫ותנחשי מי עוד תגיע?‬
‫ עאישה, והיא תביא סמוסה!"‬

720
00:42:12,630 --> 00:42:14,421
‫אבל קשה לראות את סבתא ככה‬

721
00:42:14,505 --> 00:42:17,630
‫כי אני זוכר אותה כשהייתה צעירה יותר.‬

722
00:42:18,255 --> 00:42:20,796
‫וזה מפחיד כשמגיעים לגיל שלי.‬

723
00:42:20,880 --> 00:42:21,880
‫אני בן 36 עכשיו,‬

724
00:42:21,963 --> 00:42:25,296
‫ראיתי אנשים מזדקנים.‬
‫ראיתי מה זיקנה יכולה לעולל לאנשים.‬

725
00:42:25,588 --> 00:42:27,630
‫כשאתה צעיר יותר ופוגש אנשים זקנים,‬

726
00:42:27,713 --> 00:42:30,713
‫פוגשים אותם כשהם כבר‬
‫בשלב ההתדרדרות, נכון?‬

727
00:42:31,046 --> 00:42:33,380
‫אם אי פעם פגשתם את סבתא-רבתא שלכם,‬

728
00:42:33,463 --> 00:42:35,296
‫בפעם הראשונה שפגשתם אותה היא...‬

729
00:42:36,046 --> 00:42:37,921
‫אמרתם, ‬
‫"היי, סבתא-רבתא קארו!"‬

730
00:42:39,880 --> 00:42:42,380
‫לא היכרתם אותה כשדילגה על חבל או משהו כזה,‬

731
00:42:42,463 --> 00:42:46,046
‫אלא רק כמישהי שדומה‬
‫לדמות הנבל ממלחמת הכוכבים.‬

732
00:42:49,255 --> 00:42:51,588
‫הפעם אתם רואים את השינוי מתרחש.‬

733
00:42:52,296 --> 00:42:53,296
‫זה מאוד מפחיד.‬

734
00:42:54,130 --> 00:42:57,421
‫כי אתם קולטים שזה יגיע לכולנו, נכון?‬

735
00:42:58,171 --> 00:42:59,338
‫זה יגיע גם אלינו.‬

736
00:43:00,255 --> 00:43:01,796
‫זה יגיע אל ההורים שלנו.‬

737
00:43:02,796 --> 00:43:04,505
‫בנקודה זו אני מתחיל לפחד, כן?‬

738
00:43:05,171 --> 00:43:07,130
‫מתחילים לחשוב על ההורים.‬

739
00:43:07,630 --> 00:43:08,796
‫יש לי הרבה מזל,‬

740
00:43:09,130 --> 00:43:12,796
‫שני הוריי עדיין בחיים ומצבם טוב,‬
‫הראש עוד עובד כמו שצריך.‬

741
00:43:14,005 --> 00:43:16,380
‫ואני לגמרי מתייחס לזה כמובן מאליו.‬

742
00:43:17,546 --> 00:43:20,171
‫אני לא מתקשר אליהם מספיק.‬
‫לא רואה אותם מספיק.‬

743
00:43:21,463 --> 00:43:22,713
‫אתם רואים אותם מספיק?‬

744
00:43:23,421 --> 00:43:26,880
‫באיזו תדירות אתם רואים אותם?‬
‫פעמיים-שלוש בשנה?‬

745
00:43:27,796 --> 00:43:29,005
‫כמה כבר נשאר להם?‬

746
00:43:29,963 --> 00:43:30,796
‫אולי 20 שנה?‬

747
00:43:31,963 --> 00:43:32,838
‫זה אומר...‬

748
00:43:33,463 --> 00:43:35,838
‫שתפגשו אותם עוד 60 פעמים.‬

749
00:43:37,046 --> 00:43:38,046
‫זה הכול.‬

750
00:43:38,630 --> 00:43:40,213
‫עוד 60 פעמים.‬

751
00:43:41,296 --> 00:43:42,796
‫עוד 60 פגישות.‬

752
00:43:44,838 --> 00:43:46,380
‫אתם מנצלים אותן היטב?‬

753
00:43:47,338 --> 00:43:49,421
‫האם אתם מייצרים זיכרונות נעימים?‬

754
00:43:51,130 --> 00:43:54,546
‫אתם יודעים מה? עצמו כולכם עיניים לרגע.‬

755
00:43:59,130 --> 00:44:01,213
‫נו, אחי. תעצום. רק לך מחכים.‬

756
00:44:03,838 --> 00:44:07,088
‫תחשבו על סוף השבוע האחרון‬
‫שראיתם את ההורים שלכם, טוב?‬

757
00:44:08,880 --> 00:44:10,546
‫תחשבו על כל מה שעשיתם.‬

758
00:44:13,588 --> 00:44:15,546
‫תתעמקו בזיכרון הכי יקר.‬

759
00:44:17,796 --> 00:44:20,505
‫וכשתגיעו לאותו זיכרון, הרימו יד.‬

760
00:44:25,130 --> 00:44:27,005
‫עד כה ספרתי חמש ידיים.‬

761
00:44:28,088 --> 00:44:31,671
‫אתם יודעים למה? כי לכולנו‬
‫היה אותו סוף שבוע מחורבן, כן?‬

762
00:44:32,088 --> 00:44:34,755
‫אני יודע מה עשיתם, כי עשיתי אותו דבר.‬

763
00:44:35,005 --> 00:44:38,963
‫הגעתם מאוחר ביום שישי ואמרתם,‬
‫"טוב, אני פורק את החפצים והולך לישון."‬

764
00:44:39,046 --> 00:44:41,796
‫"טוב, נתראה בבוקר." יום אחד עבר.‬

765
00:44:44,130 --> 00:44:48,588
‫אחר כך, אתם מתעוררים מוקדם למחרת,‬
‫ נגיד ב... 11:30.‬

766
00:44:49,713 --> 00:44:52,921
‫נכנסים למטבח, מכינים קפה.‬
‫"היי, קניתם מכונת קפה חדשה."‬

767
00:44:53,005 --> 00:44:54,421
‫"כן, אנחנו אוהבים אותה."‬

768
00:44:55,463 --> 00:44:57,171
‫ניהלנו שיחה.‬

769
00:45:00,296 --> 00:45:02,588
‫בשאר היום כולם עסוקים בטלפון ובמחשב‬

770
00:45:02,671 --> 00:45:04,546
‫משתדלים להימנע מקשר עין‬

771
00:45:04,630 --> 00:45:06,255
‫או מכל סוג של שיחה מעמיקה.‬

772
00:45:06,505 --> 00:45:09,171
‫בשלב מסוים, אתם מרגישים אשמה קולקטיבית.‬

773
00:45:09,255 --> 00:45:11,505
‫כל המשפחה מתכנסת בסלון.‬

774
00:45:12,088 --> 00:45:13,880
‫איש לא יודע מה להגיד, לעזאזל.‬

775
00:45:15,130 --> 00:45:16,963
‫ואז בשלב מסוים, מסיבה כלשהי,‬

776
00:45:17,046 --> 00:45:20,255
‫אתם וכל משפחתכם צופים יחד בסרט 'ספיד'.‬

777
00:45:22,671 --> 00:45:24,171
‫ואז מגיעה שעת ארוחת הערב.‬

778
00:45:24,463 --> 00:45:28,463
‫אחד ההורים שלכם אומר, "היי, בואו נלך‬
‫לאיזו מסעדה שבא לכם. תבחרו אתם."‬

779
00:45:28,546 --> 00:45:31,380
‫ואתם: "אנחנו לא גרים‬
‫בעיר הדפוקה הזו. תבחרו אתם!"‬

780
00:45:31,755 --> 00:45:33,796
‫הם: "בואו נלך למסעדה שאנחנו אוהבים‬

781
00:45:33,880 --> 00:45:36,171
‫ולא יודעים שזאת בעצם רשת!"‬

782
00:45:36,671 --> 00:45:39,796
‫אתם הולכים, מזמינים‬
‫פלפל חלפיניו ממולא ובצל מטוגן.‬

783
00:45:39,880 --> 00:45:43,588
‫אתם גומרים מהצלחת. חוזרים הביתה‬
‫ומחרבנים כמו שלא חרבנתם חודשים.‬

784
00:45:44,546 --> 00:45:46,921
‫מתעוררים למחרת בבוקר, אורזים את המזוודה,‬

785
00:45:47,505 --> 00:45:49,713
‫מגלגלים אותה החוצה.‬
‫בדיוק כשאתם הולכים‬

786
00:45:50,338 --> 00:45:52,921
‫אחד ההורים שלכם סוף-סוף מסתכל לכם בעיניים.‬

787
00:45:53,546 --> 00:45:54,546
‫הם אומרים,‬

788
00:45:55,338 --> 00:45:56,921
‫"החיים שלך בסדר?"‬

789
00:45:58,755 --> 00:45:59,880
‫והם אף פעם לא בסדר.‬

790
00:46:01,380 --> 00:46:03,005
‫אבל אתם רק פולטים. "כן!"‬

791
00:46:04,421 --> 00:46:06,171
‫כי אנחנו פשוט לא מסוגלים‬

792
00:46:07,213 --> 00:46:08,796
‫לנהל שיחה אמיתית‬

793
00:46:09,255 --> 00:46:13,005
‫עם האנשים האלה שאנחנו מכירים כל חיינו.‬

794
00:46:13,838 --> 00:46:15,588
‫נעשה את כל הריטואל הזה‬

795
00:46:16,338 --> 00:46:17,671
‫עוד 59 פעמים...‬

796
00:46:23,046 --> 00:46:24,213
‫ואז הם מתים.‬

797
00:46:29,963 --> 00:46:32,088
‫מה אם הייתי מסיים את ההופעה ברגע זה?‬

798
00:46:36,921 --> 00:46:40,046
‫דרך אגב, טיילר המסכן.‬
‫שום דבר מזה לא רלוונטי לך, ילד.‬

799
00:46:41,713 --> 00:46:44,630
‫הוא יושב שם וחושב,‬
‫"אבא שלי הולך למות עוד 20 שנה!"‬

800
00:46:48,630 --> 00:46:50,963
‫הכול טוב, חמוד. אתה עם אבא שלך עכשיו.‬

801
00:46:51,046 --> 00:46:52,046
‫הכול בסדר.‬

802
00:46:52,505 --> 00:46:54,505
‫הוא יחזור הביתה ויחבק את אימא שלו,‬

803
00:46:54,588 --> 00:46:57,046
‫"אימא, הוא אמר שתמותי עוד 20 שנה!"‬

804
00:47:01,630 --> 00:47:04,588
‫אני לא אומר את הדברים האלה כדי להעציב, כן?‬

805
00:47:04,671 --> 00:47:06,963
‫אני אומר את זה בתקווה לעודד אותנו‬

806
00:47:07,046 --> 00:47:09,630
‫לשוחח עם האנשים האלה, להכיר אותם, כן?‬

807
00:47:10,005 --> 00:47:13,255
‫כדי שכשהם ימותו,‬
‫נוכל לספר את הסיפור שלהם, כן?‬

808
00:47:13,338 --> 00:47:14,713
‫אנחנו הביוגרפים שלהם.‬

809
00:47:14,838 --> 00:47:18,588
‫ואני בטוח שהם הרבה יותר מעניינים‬
‫ממה שאנחנו חושבים.‬

810
00:47:18,713 --> 00:47:22,963
‫לכן, בפעם הבאה שנקפוץ לבקר‬
‫אני מאתגר את כולנו לשבת ולדבר איתם.‬

811
00:47:23,046 --> 00:47:26,255
‫שבו עם אימא ותגידו, "את יודעת מה?‬
‫נשים בצד את הטלפונים.‬

812
00:47:26,338 --> 00:47:30,838
‫אני רוצה לדבר איתך וללמוד על החיים שלך.‬
‫ספרי לי את הסיפור שלך." זה ירגש אותה.‬

813
00:47:30,921 --> 00:47:33,963
‫תסתכלו לה בעיניים‬
‫ותשאלו אותה שאלות, ולכו עד הסוף.‬

814
00:47:34,546 --> 00:47:35,880
‫נגיד, "אז אימא...‬

815
00:47:37,796 --> 00:47:39,296
‫הזדיינת פעם עם גבר שחור?"‬

816
00:47:44,630 --> 00:47:46,796
‫"למה שתשאל אותי שאלה כזאת?"‬

817
00:47:48,630 --> 00:47:51,880
‫"אני בסך הכול מנסה ללמוד‬
‫על החיים שלך, סתם רוצה לדעת."‬

818
00:47:51,963 --> 00:47:54,421
‫"זאת נראית לי נקודת פתיחה מוזרה!"‬

819
00:47:54,713 --> 00:47:56,505
‫"לא יודע, אני מנסה."‬

820
00:48:00,171 --> 00:48:02,963
‫"טוב, זה היה בשנת 98'‬
‫והשיקגו בולס היו בשיאם..."‬

821
00:48:10,546 --> 00:48:13,088
‫טיילר, אתה יכול לעשות‬
‫את הקטע הזה, אם בא לך.‬

822
00:48:20,255 --> 00:48:22,088
‫טיילר, תבטיח לי שתעשה את זה.‬

823
00:48:22,838 --> 00:48:23,880
‫תעשה את זה?‬

824
00:48:24,005 --> 00:48:26,421
‫תעשה את זה?‬

825
00:48:26,921 --> 00:48:27,921
‫כן!‬

826
00:48:37,963 --> 00:48:40,005
‫אני במערכת יחסים עכשיו.‬

827
00:48:40,380 --> 00:48:42,463
‫כן, עם אישה מדהימה.‬

828
00:48:43,171 --> 00:48:44,588
‫אנחנו זוג מעורב.‬

829
00:48:44,671 --> 00:48:49,505
‫לרוב האנשים זה לא אכפת.‬
‫אבל בעיני אחרים זה לא מוצא חן!‬

830
00:48:49,880 --> 00:48:52,380
‫אנחנו נתקלים בזה בשתי חזיתות, כן?‬

831
00:48:52,463 --> 00:48:55,546
‫אחת, משפטים מהדור הישן,‬

832
00:48:55,630 --> 00:48:57,046
‫כמו, "אתם לא מתאימים!"‬

833
00:48:58,546 --> 00:49:02,171
‫אבל גם שומעים משפטים מהדור החדש,‬
‫כמו, "עזיז, אתה בעסקי הבידור,‬

834
00:49:02,255 --> 00:49:05,380
‫אינך אמור לצאת עם בחורה‬
‫לא מהעדה שלך, בטח לא עם לבנה‬

835
00:49:05,463 --> 00:49:09,296
‫כי זה יעורר רעיונות על הערצת היופי הלבן!"‬

836
00:49:09,463 --> 00:49:12,338
‫שזה כמו להגיד "אתם לא מתאימים"‬
‫במילים יפות.‬

837
00:49:13,963 --> 00:49:17,171
‫תראה, בנאדם, אני מבין.‬
‫קלטתי את הקטע, בסדר?‬

838
00:49:17,255 --> 00:49:20,380
‫אבל יצאתי עם הודיות,‬
‫יצאתי עם נשים מעדות שונות.‬

839
00:49:20,463 --> 00:49:22,713
‫אבל עם האישה הזאת יש לי קשר עמוק.‬

840
00:49:22,796 --> 00:49:24,088
‫זה דבר שקשה למצוא.‬

841
00:49:24,296 --> 00:49:26,838
‫באמת סליחה שגוון העור שלנו שונה.‬

842
00:49:27,046 --> 00:49:28,380
‫אבל גם די נמאס לי‬

843
00:49:28,463 --> 00:49:31,338
‫מאנשים שאומרים לי עם מי אני אמור לצאת.‬

844
00:49:31,421 --> 00:49:34,838
‫זה קרה לי כל החיים, אתם יודעים?‬
‫אפילו כשהייתי ילד קטן.‬

845
00:49:34,921 --> 00:49:38,171
‫אני זוכר שכשהייתי בכיתה א'‬
‫כל הילדים היו לבנים,‬

846
00:49:38,255 --> 00:49:40,380
‫חוץ ממני ומעוד ילדה אסייתית.‬

847
00:49:40,463 --> 00:49:42,588
‫ואפילו אז אנשים היו אומרים לי‬

848
00:49:43,255 --> 00:49:45,463
‫"נו, עזיז!‬

849
00:49:46,088 --> 00:49:49,338
‫מה קורה איתך ועם כריסטין לי, חמוד?‬

850
00:49:49,421 --> 00:49:52,213
‫ראיתי את שניכם, מה מתרחש שם?‬

851
00:49:52,296 --> 00:49:56,421
‫בחייך, ילד. אתה נראה מוזר.‬
‫היא נראית מוזר...‬

852
00:49:57,796 --> 00:49:59,130
‫לך על זה!"‬

853
00:50:00,630 --> 00:50:02,838
‫וכעבור 20 שנים מוזרות‬
‫אני בעסקי הבידור‬

854
00:50:02,921 --> 00:50:05,421
‫והכול אותו דבר:‬
‫"נו, עזיז,‬

855
00:50:05,546 --> 00:50:07,505
‫אתה קומיקאי הודי,‬

856
00:50:08,380 --> 00:50:11,963
‫ומינדי קלינג היא קומיקאית הודית,‬
‫מה הקטע?"‬

857
00:50:18,838 --> 00:50:21,588
‫אתם יודעים, החברה שלי היא דנית.‬

858
00:50:21,880 --> 00:50:25,505
‫היא אפילו לא מבינה חלק מהגזענות‬
‫שאיתה אנחנו נאלצים להתמודד.‬

859
00:50:25,713 --> 00:50:29,088
‫כי הרי אין להם‬
‫אותו סוג של גזענות בדנמרק,‬

860
00:50:29,171 --> 00:50:30,463
‫כי זה שונה תרבותית.‬

861
00:50:30,546 --> 00:50:32,796
‫כי פשוט אין שם גזעים אחרים.‬

862
00:50:33,838 --> 00:50:35,171
‫רק דנים.‬

863
00:50:35,255 --> 00:50:38,213
‫הדבר הכי קרוב לבני מיעוטים שם‬
‫זה לחם שיפון חום.‬

864
00:50:39,338 --> 00:50:42,171
‫אז לפעמים אני צריך‬
‫להסביר לה כל מיני דברים.‬

865
00:50:42,671 --> 00:50:44,796
‫אני עומד לחקות אותה כביכול בקטע הבא‬

866
00:50:44,880 --> 00:50:46,296
‫אבל זה לא הקול שלה, כן?‬

867
00:50:46,380 --> 00:50:47,713
‫המבטא שלה קצת בעייתי‬

868
00:50:47,796 --> 00:50:49,963
‫כי היא חיה בכמה מקומות בעולם אז‬

869
00:50:50,046 --> 00:50:52,380
‫אני רק אומר כי אני לא רוצה לחקות אותה‬

870
00:50:52,463 --> 00:50:56,713
‫ושאנשים יגידו, "עזיז יוצא עם מישהי שנשמעת‬
‫כמו מרי פופינס מזורגגת."‬

871
00:50:57,588 --> 00:50:59,505
‫בכל אופן, היא באה יום אחד ואמרה,‬

872
00:50:59,921 --> 00:51:02,505
‫"מותק, עשיתי מעשה קצת שובב.‬

873
00:51:02,671 --> 00:51:04,963
‫נכנסתי לכמה פורומים באינטרנט‬

874
00:51:05,046 --> 00:51:08,005
‫וראיתי שאנשים פרסמו תמונות פפרצי שלנו.‬

875
00:51:08,088 --> 00:51:12,505
‫אבל אני לא מבינה למה אנשים חושבים‬
‫שקוראים לי בקי?"‬

876
00:51:15,838 --> 00:51:20,046
‫אז הייתי צריך להסביר לה,‬
‫"אף אחד לא חושב שקוראים לך בקי.‬

877
00:51:20,130 --> 00:51:22,796
‫זה סתם ז'רגון אינטרנטי‬
‫שצוחק על בחורות לבנות.‬

878
00:51:23,005 --> 00:51:25,921
‫כמו בשיר של ביונסה,‬
‫'לך תקרא לבקי עם השיער היפה'."‬

879
00:51:26,213 --> 00:51:29,088
‫"אה, אז זה כמו גידוף?‬

880
00:51:29,713 --> 00:51:32,546
‫לא כל כך נורא בעצם,‬
‫סתם קראו לי בשם אחר."‬

881
00:51:32,796 --> 00:51:35,421
‫ואז פתחה את המטרייה שלה‬
‫והמריאה לשמיים.‬

882
00:51:39,255 --> 00:51:40,171
‫פעם אחת,‬

883
00:51:40,713 --> 00:51:42,796
‫הסתובבנו לנו בניו יורק, כן?‬

884
00:51:43,046 --> 00:51:45,296
‫החזקנו ידיים והתעסקנו בעניינינו.‬

885
00:51:45,380 --> 00:51:47,380
‫טיפוס אחד מצביע עלינו ופולט,‬

886
00:51:47,463 --> 00:51:50,130
‫"את בטח מקבלת הרבה נסיעות חינם‬
‫במונית איתו!"‬

887
00:51:51,171 --> 00:51:53,421
‫לפני שהספקתי לומר מילה, חברה שלי אמרה,‬

888
00:51:53,505 --> 00:51:57,713
‫"סליחה, אדוני. אני משלמת על עצמי במוניות,‬
‫תודה רבה באמת!"‬

889
00:51:59,255 --> 00:52:03,088
‫ואז התחילה ללכת בסנטר מורם‬
‫כאילו היא השולטת באינטראקציה.‬

890
00:52:06,213 --> 00:52:09,546
‫ו... לא הספקתי אפילו להתעצבן על הבחור‬

891
00:52:09,630 --> 00:52:11,588
‫כי הייתי כל כך נבוך.‬

892
00:52:13,046 --> 00:52:15,546
‫בסופו של דבר אמרתי, "למה אמרת את זה?"‬

893
00:52:16,171 --> 00:52:18,505
‫והיא אמרה, "האדון הזה ללא ספק רמז‬

894
00:52:18,588 --> 00:52:22,380
‫שאני יוצאת איתך כי יש לך כסף‬
‫ואני סוג של גולד-דיגרית."‬

895
00:52:28,880 --> 00:52:30,755
‫"זה מה שנראה לך שקרה עכשיו?‬

896
00:52:31,755 --> 00:52:32,713
‫אז זהו, שלא.‬

897
00:52:33,421 --> 00:52:36,505
‫הוא צוחק עליי כי אני הודי.‬
‫הוא אומר שאני נהג מונית."‬

898
00:52:37,296 --> 00:52:40,088
‫"אבל אתה לא נהג מונית, אהה!"‬

899
00:52:41,838 --> 00:52:43,255
‫"לא, הוא יודע את זה.‬

900
00:52:44,838 --> 00:52:46,130
‫הוא רק אומר‬

901
00:52:46,921 --> 00:52:49,463
‫שפעמים רבות כשנכנסים למונית‬
‫הנהג הוא הודי.‬

902
00:52:49,546 --> 00:52:52,046
‫זה סטראוטיפ. הרבה הודים עובדים בזה."‬

903
00:52:52,421 --> 00:52:54,338
‫"אבל יש גם הרבה רופאים הודים,‬

904
00:52:54,421 --> 00:52:57,546
‫הוא יכול היה לומר 'בטח את מקבלת‬
‫בדיקות בחינם בזכותו'."‬

905
00:53:02,546 --> 00:53:06,213
‫"טכנית זה נכון, אבל למה שיגיד דבר כזה?‬

906
00:53:06,296 --> 00:53:09,255
‫זאת לא הכוונה שלו, נכון?‬

907
00:53:09,338 --> 00:53:11,171
‫הוא מנסה להשפיל, כן?‬

908
00:53:11,255 --> 00:53:14,546
‫הוא לא מנסה לצחוק עליי‬
‫על שאני רופא בפוטנציה.‬

909
00:53:16,880 --> 00:53:20,796
‫הוא רק אומר שבדרך כלל כשנכנסים למונית,‬
‫הנהג הוא שחום והודי, כן?"‬

910
00:53:20,880 --> 00:53:22,296
‫"צריך לשלוח לו מזכר,‬

911
00:53:22,380 --> 00:53:24,796
‫כי זה שמישהו שחום,‬
‫לא אומר שהוא הודי,‬

912
00:53:24,880 --> 00:53:27,296
‫הוא יכול להיות מפקיסטן, בנגלדש‬
‫והרבה..."‬

913
00:53:27,380 --> 00:53:28,713
‫"הוא יודע את זה!‬

914
00:53:30,380 --> 00:53:32,713
‫לעזאזל, בקי, ככה זה גזענות."‬

915
00:53:38,796 --> 00:53:42,880
‫כאמצעי למניעת היריון,‬
‫חברה שלי משתמשת בהתקן תוך רחמי.‬

916
00:53:44,421 --> 00:53:46,213
‫יש לזה מעריצים בבית!‬

917
00:53:47,546 --> 00:53:49,963
‫"איזה קטע, גם לי יש אחד במנוש!"‬

918
00:53:53,921 --> 00:53:56,421
‫יש שם שניים שיושבים די קרוב זה לזה.‬

919
00:53:56,505 --> 00:53:57,796
‫בלגן.‬

920
00:54:00,421 --> 00:54:02,796
‫אתם יודעים, לחברה יש אחד‬

921
00:54:02,880 --> 00:54:05,838
‫והיא הופתעה לגלות שלנשים רבות בארה"ב אין.‬

922
00:54:05,921 --> 00:54:08,130
‫הם מאוד פופולריים באירופה וכאן פחות.‬

923
00:54:08,213 --> 00:54:09,838
‫פה הן יותר בקטע של גלולות.‬

924
00:54:09,921 --> 00:54:14,421
‫וכשחושבים על זה אני מבין את התהיות שלה‬
‫כי גלולות הן באמת מוצר מטורף, נכון?‬

925
00:54:14,713 --> 00:54:17,421
‫בגלולות, את והחבר שלך, ליסה ודייוויד,‬

926
00:54:17,546 --> 00:54:19,005
‫הולכים לרופא ואומרים,‬

927
00:54:19,088 --> 00:54:23,130
‫"כן, אנחנו לא רוצים להיכנס להיריון‬
‫אבל לא רוצים להשתמש בקונדום,‬

928
00:54:23,213 --> 00:54:24,755
‫יש מה לעשות?"‬

929
00:54:25,046 --> 00:54:27,546
‫הרופא אומר, "כן. יש לי פתרון מושלם.‬

930
00:54:28,255 --> 00:54:30,255
‫ליסה, אני ארשום לך את הגלולה הזאת.‬

931
00:54:31,171 --> 00:54:33,588
‫הגלולה הזאת תדפוק אותך לגמרי.‬

932
00:54:34,380 --> 00:54:37,171
‫היא תחדיר לך מלא הורמונים לגוף,‬
‫תרגישי מוזר,‬

933
00:54:37,255 --> 00:54:41,588
‫אבל יש ליטול את הגלולה מדי יום‬
‫באותה השעה, בסדר? כל יום באותה השעה.‬

934
00:54:41,671 --> 00:54:45,005
‫לא לשכוח. אם תשכחי ולו אחת,‬
‫תיכנסי להיריון בו ביום, בסדר?‬

935
00:54:45,088 --> 00:54:47,296
‫כל יום באותה השעה.‬

936
00:54:47,963 --> 00:54:49,630
‫אל תפשלי, ליסה!‬

937
00:54:50,713 --> 00:54:52,921
‫טוב, דייוויד, זה מה שאתה תצטרך לעשות.‬

938
00:54:53,171 --> 00:54:56,588
‫כלום. קלטתי אותך, אחי, לך על זה.‬
‫תכניס אותו. תעשה חיים.‬

939
00:54:57,380 --> 00:55:00,046
‫לא מבין בשביל מה בכלל באת לפגישה.‬
‫אתה חמוד."‬

940
00:55:02,255 --> 00:55:04,880
‫עכשיו, איך עובד התקן תוך רחמי?‬

941
00:55:06,005 --> 00:55:08,463
‫ככה עובד התקן תוך רחמי:‬

942
00:55:08,546 --> 00:55:11,796
‫הרופא מחדיר עמוק מאוד התקן קטן מנחושת‬

943
00:55:11,880 --> 00:55:13,213
‫בתהליך מאוד מכאיב.‬

944
00:55:13,296 --> 00:55:14,880
‫יש לזה חוטים בחוץ‬

945
00:55:14,963 --> 00:55:17,921
‫כדי שהרופא יוכל להוציא אותו‬
‫אם מחליטים שרוצים להרות‬

946
00:55:18,005 --> 00:55:20,755
‫או אחרי כשבע שנים, ‬
‫כי אז צריך להחליף אותו.‬

947
00:55:20,838 --> 00:55:25,213
‫פעם אחת עשיתי את שלי ופגעתי בחוט‬

948
00:55:25,713 --> 00:55:26,713
‫עם אבר המין שלי.‬

949
00:55:27,630 --> 00:55:30,838
‫ו... זה ממש כאב.‬

950
00:55:31,588 --> 00:55:32,671
‫מה אני אגיד לכם...‬

951
00:55:33,255 --> 00:55:36,546
‫קשה לחזור לשם באותה רמת התלהבות‬

952
00:55:38,005 --> 00:55:39,588
‫אחרי מתקפה כזאת.‬

953
00:55:40,588 --> 00:55:43,005
‫אני מנסה לחשוב למה להשוות את זה.‬
‫זה כמו...‬

954
00:55:43,088 --> 00:55:45,130
‫נגיד שאתם אוכלים שקית צ'יפס, כן?‬

955
00:55:45,213 --> 00:55:48,088
‫ו... הכול בסדר, כן, אתם אוכלים צ'יפס‬

956
00:55:49,588 --> 00:55:52,171
‫ואז פעם אחת אתם שולחים יד לצ'יפס ו...‬

957
00:55:52,463 --> 00:55:54,088
‫משהו נושך לכם את הזין, כן?‬

958
00:55:55,296 --> 00:55:58,171
‫בפעם הבאה שתשלחו יד לצ'יפס, כבר לא תעשו...‬

959
00:55:59,546 --> 00:56:02,046
‫תגידו, "רגע, לא להזיז את השקית.‬

960
00:56:02,130 --> 00:56:04,130
‫אני נכנס. לא להזיז את השקית."‬

961
00:56:04,546 --> 00:56:05,380
‫זה שונה.‬

962
00:56:08,255 --> 00:56:10,880
‫אז בסופו של דבר זה הופך לבעיה, נכון?‬

963
00:56:11,255 --> 00:56:13,421
‫וחברה שלי אמרה, "חייבים לעשות משהו.‬

964
00:56:13,505 --> 00:56:16,296
‫זה לא מוצא חן בעיניי. ‬
‫אולי כדאי שאחזור לגלולה."‬

965
00:56:16,380 --> 00:56:18,130
‫"היי, מה שתרצי בסדר מבחינתי.‬

966
00:56:18,213 --> 00:56:20,463
‫זה לא מקומי להחליט, את יודעת?"‬

967
00:56:20,546 --> 00:56:23,046
‫היא אומרת, "נכון,‬
‫אבל אני לא אוהבת גלולות."‬

968
00:56:23,130 --> 00:56:26,505
‫אני שואל, "למה לא?"‬
‫היא עונה, "אתה יודע, נעשים עצבניים,‬

969
00:56:26,588 --> 00:56:28,213
‫עם מצבי רוח, זועפים.‬

970
00:56:29,213 --> 00:56:30,588
‫אבל אני מניחה שאפשר."‬

971
00:56:32,463 --> 00:56:33,588
‫ואני אומר, "מה?‬

972
00:56:35,630 --> 00:56:37,588
‫אלה שתי האפשרויות?‬

973
00:56:40,130 --> 00:56:42,213
‫או שאסתכן במכה בזין,‬

974
00:56:43,255 --> 00:56:47,463
‫או שתוותרי ותהפכי לבנאדם מחורבן?‬

975
00:56:48,630 --> 00:56:50,338
‫בטח יש עוד שיטה."‬

976
00:56:51,546 --> 00:56:52,421
‫ואז כמובן,‬

977
00:56:53,463 --> 00:56:58,130
‫היא הולכת לרופא ומגלה שיש התקן חדש לגבר‬

978
00:56:59,213 --> 00:57:01,880
‫ועכשיו יש בתוכי אחד כזה וכולנו סבבה.‬

979
00:57:03,088 --> 00:57:06,213
‫כן. אז איך זה עובד...‬

980
00:57:06,296 --> 00:57:07,880
‫אין דבר זה התקן גברי!‬

981
00:57:08,630 --> 00:57:10,338
‫תראו איך אנשים התלהבו!‬

982
00:57:10,630 --> 00:57:12,505
‫הגברת בשורה הראשונה שלפה טלפון,‬

983
00:57:12,588 --> 00:57:14,880
‫"אני רוצה לקבוע תור לחבר שלי.‬

984
00:57:15,838 --> 00:57:17,755
‫באיזו שעה אתם פותחים? בשמונה?‬

985
00:57:17,838 --> 00:57:19,380
‫כן, הוא יהיה שם בשבע ורבע.‬

986
00:57:20,671 --> 00:57:22,588
‫בואו נכניס לו שניים כאלה‬

987
00:57:22,671 --> 00:57:26,255
‫למקרה שאחד מהם נשבר‬
‫ובבקשה, תכניסו אותם כמו שצריך‬

988
00:57:26,338 --> 00:57:28,296
‫אני לא רוצה שזה יצבוט לי את הכוס.‬

989
00:57:28,921 --> 00:57:31,713
‫איך קוראים לו? דן גרינבלאט. בדיוק."‬

990
00:57:40,130 --> 00:57:42,630
‫דן, אני שמח שיצאת מהבית הערב.‬

991
00:57:44,630 --> 00:57:46,463
‫אני שמח שכולכם יצאתם מהבית.‬

992
00:57:47,296 --> 00:57:48,380
‫ו... כן.‬

993
00:57:54,838 --> 00:57:55,838
‫אני מתכוון לזה.‬

994
00:57:56,463 --> 00:57:58,713
‫ברצינות, אני אסיר תודה לכם שבאתם.‬

995
00:57:58,796 --> 00:58:01,671
‫כי... הופעתי הרבה במהלך הקריירה שלי.‬

996
00:58:01,755 --> 00:58:03,755
‫ובסוף ההופעות אני תמיד אומר,‬

997
00:58:03,838 --> 00:58:05,588
‫"לילה טוב. תודה רבה לכם!"‬

998
00:58:06,255 --> 00:58:07,380
‫אבל האמת היא‬

999
00:58:08,171 --> 00:58:09,713
‫שמעולם לא התכוונתי לזה.‬

1000
00:58:11,296 --> 00:58:15,421
‫הייתי אומר את זה כי זה מה שאומרים‬
‫בסוף הופעה, כן?‬

1001
00:58:15,838 --> 00:58:18,588
‫כלומר, בטח שהייתי אסיר תודה. אני לא שמוק.‬

1002
00:58:18,671 --> 00:58:21,130
‫אבל לא אסיר תודה מספיק.‬

1003
00:58:22,005 --> 00:58:25,588
‫לא באמת חשבתי מה זה אומר‬
‫שכולכם הגעתם,‬

1004
00:58:25,671 --> 00:58:29,046
‫אבל עכשיו, כשאני מסתכל עליכם,‬
‫אני רואה את זה אחרת.‬

1005
00:58:29,713 --> 00:58:32,630
‫אני חושב על מה זה אומר שכולכם‬

1006
00:58:33,171 --> 00:58:34,380
‫נסעתם עד הנה‬

1007
00:58:34,796 --> 00:58:35,963
‫וחיכיתם בתור.‬

1008
00:58:36,588 --> 00:58:38,046
‫ועשיתם את כל זה‬

1009
00:58:38,380 --> 00:58:43,338
‫רק כדי לשמוע אותי מדבר לתוך מיקרופון כשעה.‬

1010
00:58:44,630 --> 00:58:46,380
‫וזה כל כך משמעותי בשבילי‬

1011
00:58:47,296 --> 00:58:50,005
‫כי ראיתי את העולם‬

1012
00:58:51,630 --> 00:58:53,671
‫שבו אני לא זוכה לעשות את זה שוב.‬

1013
00:58:58,338 --> 00:59:00,796
‫כמעט הרגשתי שאני הולך למות.‬

1014
00:59:03,046 --> 00:59:05,588
‫ובמובן מסוים, באמת מתי.‬

1015
00:59:07,921 --> 00:59:11,880
‫עזיז הישן שאמר, "תצ'פר את עצמך,‬
‫מה כבר יכול לקרות", הוא מת.‬

1016
00:59:14,546 --> 00:59:15,546
‫אבל אני שמח,‬

1017
00:59:17,421 --> 00:59:20,713
‫כי הבחור ההוא תמיד הסתכל קדימה‬

1018
00:59:21,755 --> 00:59:22,880
‫אל הדבר הבא.‬

1019
00:59:23,671 --> 00:59:27,005
‫"האם אתחיל סיור הופעות נוסף?‬
‫האם אתחיל עונה חדשה לסדרה?"‬

1020
00:59:28,588 --> 00:59:30,255
‫אני כבר לא חושב ככה.‬

1021
00:59:33,088 --> 00:59:34,171
‫כי הבנתי‬

1022
00:59:36,713 --> 00:59:37,671
‫שהכול זמני.‬

1023
00:59:39,130 --> 00:59:40,130
‫כל הדברים האלה‬

1024
00:59:41,963 --> 00:59:45,463
‫יכולים להיעלם כמו כלום...‬

1025
00:59:47,921 --> 00:59:49,255
‫וכל מה שבאמת יש לנו...‬

1026
00:59:50,796 --> 00:59:52,005
‫זה הרגע הנוכחי‬

1027
00:59:53,338 --> 00:59:54,713
‫והאנשים שאיתנו.‬

1028
00:59:55,880 --> 00:59:58,921
‫דיברתי על סבתא שלי קודם.‬
‫זה היה עצוב,‬

1029
00:59:59,630 --> 01:00:02,671
‫אבל מה שלא סיפרתי לכם זה‬
‫שבמשך כל הזמן שהייתי איתה,‬

1030
01:00:02,755 --> 01:00:06,755
‫היא חייכה, היא צחקה, היא הייתה שם איתי.‬

1031
01:00:07,088 --> 01:00:12,005
‫היא הייתה נוכחת כמו‬
‫אף אדם אחר שהייתי לידו לאחרונה.‬

1032
01:00:12,838 --> 01:00:14,463
‫השתדלתי לקחת את זה איתי.‬

1033
01:00:15,588 --> 01:00:16,963
‫ולסבתוש, סבתא שלי,‬

1034
01:00:17,921 --> 01:00:19,921
‫אין לה הרבה ברירות בקטע הזה.‬

1035
01:00:21,088 --> 01:00:21,921
‫אבל לי יש.‬

1036
01:00:22,463 --> 01:00:24,463
‫וכך אני בוחר לחיות.‬

1037
01:00:25,171 --> 01:00:27,796
‫לחיות את הרגע, עם האנשים שאיתי.‬

1038
01:00:28,671 --> 01:00:31,296
‫והרגע הזה הוא הרגע שלנו, נכון?‬

1039
01:00:32,505 --> 01:00:35,421
‫שלי, שלכם, של דן...‬

1040
01:00:37,838 --> 01:00:40,213
‫של האישה ההיא שצעקה "מצחיק!"‬

1041
01:00:44,005 --> 01:00:45,921
‫של טיילור הצעיר שנשרט לכל החיים.‬

1042
01:00:49,380 --> 01:00:50,588
‫של כולנו.‬

1043
01:00:51,046 --> 01:00:53,713
‫זה הרגע שלנו. אז אתם יודעים מה?‬

1044
01:00:54,796 --> 01:00:57,963
‫למה לא פשוט נספוג אותו רק לרגע.‬

1045
01:01:06,338 --> 01:01:09,005
‫ובנימה זו, אגיד לכם לילה טוב‬

1046
01:01:09,588 --> 01:01:11,005
‫ותודה רבה-רבה.‬

1047
01:01:20,046 --> 01:01:20,963
‫תודה.‬

1048
01:01:28,921 --> 01:01:30,463
‫תודה רבה, ברוקלין.‬

1049
01:01:30,755 --> 01:01:32,546
‫מקווה לראות אתכם שוב מתי שהוא.‬

1050
01:05:02,505 --> 01:05:04,505
‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬