1
00:00:08,510 --> 00:00:11,889
‫אתה כבר הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה,‬

2
00:00:11,972 --> 00:00:16,310
‫ואני זוכר שהנשיא קנדי
נאלץ להמשיך ימים שלמים ללא שינה‬

3
00:00:16,393 --> 00:00:18,228
‫בזמן משבר הטילים בקובה.‬

4
00:00:18,312 --> 00:00:22,691
‫האם יש ספק שתהיה מסוגל לתפקד בנסיבות כאלה?‬

5
00:00:22,775 --> 00:00:26,236
‫בכלל לא. גיל לא יהיה עניין מרכזי
בקמפיין הזה.‬

6
00:00:26,320 --> 00:00:29,698
‫אני לא מתכוון לנצל למטרות פוליטיות‬

7
00:00:29,782 --> 00:00:32,576
‫את הנעורים וחוסר הניסיון של היריבה שלי.‬

8
00:00:35,078 --> 00:00:40,793
‫ארין טיינג, ציטטו אותך אומרת
שאימא שלך ומיסי זקוקות לך בבית.‬

9
00:00:40,876 --> 00:00:43,754
‫סליחה שאני מתקן אותך,
אבל זה לא מה שמיסי אמרה.‬

10
00:00:43,837 --> 00:00:46,381
‫נכון. מיסי אמרה, ואני מצטט,‬

11
00:00:46,465 --> 00:00:48,550
‫"לא ביקשתי שתהיי קדושה מעונה."‬

12
00:00:48,634 --> 00:00:51,887
‫זה לא הוגן. אחרי שאבא מת,
לא היה אף אחד אחר.‬

13
00:00:51,970 --> 00:00:54,431
‫אימא שלי לא עמדה אפילו בהוצאות.‬

14
00:00:54,515 --> 00:00:56,350
‫אז אימא שלך הושיבה אותך ואמרה,‬

15
00:00:56,433 --> 00:00:58,811
‫"ארין, אני צריכה אותך שתטפלי בנו לנצח"?‬

16
00:00:59,645 --> 00:01:02,439
‫- לא היה אף אחד אחר.
- ועכשיו את מתה.‬

17
00:01:02,523 --> 00:01:05,275
‫- מה? אני עומדת כאן.
- את מתה, ארין.‬

18
00:01:05,359 --> 00:01:09,279
‫עמדת מנגד בזמן שזה קרה,
בדיוק כמו שעשית בכל מקרה אחר בחייך.‬

19
00:01:09,363 --> 00:01:11,448
‫- בעוד שהיו זקוקים לך.
- לא.‬

20
00:01:12,032 --> 00:01:13,784
‫לא היה שום דבר שיכולתי לעשות.‬

21
00:01:13,867 --> 00:01:16,870
‫היי, ארין! תתעוררי.‬

22
00:01:17,287 --> 00:01:18,789
‫הגענו.‬

23
00:01:18,872 --> 00:01:22,709
‫תתעוררי. בואי כבר.‬

24
00:01:35,013 --> 00:01:36,807
‫זה צריך להיות כאן איפשהו.‬

25
00:01:36,890 --> 00:01:39,101
‫- אין כאן כלום.
- יש כאן הרבה.‬

26
00:01:39,184 --> 00:01:41,144
‫זו חצר המשאיות של המפעל,‬

27
00:01:41,228 --> 00:01:43,897
‫אני מניחה שבני משפחת ברנדמן
לא הגיעו לפה הרבה.‬

28
00:01:43,981 --> 00:01:46,984
‫מאק, כל זה סגור,
בדיוק כמו שזה היה בשנת 2019.‬

29
00:01:47,067 --> 00:01:49,278
‫אז מה או מי עדיין בסביבה?‬

30
00:01:50,571 --> 00:01:52,114
‫מה זה, לעזאזל?‬

31
00:02:02,541 --> 00:02:06,003
‫- זה המקום.
- את בטוחה?‬

32
00:02:19,600 --> 00:02:22,102
‫מה קורה? את בטח טיף הקטנה.‬

33
00:02:22,185 --> 00:02:23,353
‫רק טיף.‬

34
00:02:23,437 --> 00:02:25,731
‫- אתה טוני הגדול?
- בטח.‬

35
00:02:26,690 --> 00:02:27,816
‫תחליקי לי את היד שלך.‬

36
00:02:28,775 --> 00:02:30,444
‫מה תעשה איתן?‬

37
00:02:33,071 --> 00:02:35,532
‫המוזיקה והאורות היו מטורפים.‬

38
00:02:35,616 --> 00:02:37,117
‫אוי, אלוהים!‬

39
00:02:38,243 --> 00:02:40,913
‫תלכו עד סוף המסדרון ותפנו שמאלה.‬

40
00:02:59,681 --> 00:03:01,266
‫מה לעזאזל?‬

41
00:03:03,143 --> 00:03:06,647
‫מחלקות העיתונים‬

42
00:03:11,902 --> 00:03:17,032
‫בסדר. חכו כאן. אני הולכת לבמה למצוא אותי.‬

43
00:03:26,583 --> 00:03:28,418
‫האף שלך.‬

44
00:03:30,128 --> 00:03:32,214
‫היי, רדי ממני, פסיכית!‬

45
00:03:35,258 --> 00:03:36,551
‫אנחנו בסדר.‬

46
00:04:15,841 --> 00:04:18,719
‫- אין נייר טואלט.
- בסדר, זה מגעיל.‬

47
00:04:23,223 --> 00:04:24,975
‫סליחה.‬

48
00:04:26,768 --> 00:04:30,063
‫- גם אין מים.
- האנשים האלה חיות.‬

49
00:04:32,149 --> 00:04:36,361
‫קיי-ג'יי המזדיינת. יש לה מזל שהתאפקתי.‬

50
00:04:36,445 --> 00:04:39,031
‫הייתי מנגבת את הרצפה עם התחת שלה.‬

51
00:04:39,114 --> 00:04:40,490
‫מה הבעיה שלה?‬

52
00:04:40,574 --> 00:04:43,160
‫רגע אחד היא שועטת פנימה ומצילה אותי,‬

53
00:04:43,243 --> 00:04:45,662
‫ורגע לאחר מכן היא חובטת לי בפנים.‬

54
00:04:45,746 --> 00:04:47,372
‫הבחורה הזאת משוגעת.‬

55
00:04:47,456 --> 00:04:51,293
‫היי, תקשיבי לי.
את מתמודדת עם כל זה כמו אלופה.‬

56
00:04:51,918 --> 00:04:53,587
‫- מאק...
- לא, אני רצינית.‬

57
00:04:53,670 --> 00:04:55,797
‫רוקי בלבואה צריכה לקחת את עצמה בידיים‬

58
00:04:55,881 --> 00:04:57,716
‫ולבלוע את הרוק כמו כולנו.‬

59
00:04:57,799 --> 00:04:59,009
‫יש לנו מספיק בעיות‬

60
00:04:59,092 --> 00:05:02,137
‫גם בלי שהיא תאבד שליטה
בכל פעם שהיא מרגישה לא בנוח.‬

61
00:05:02,220 --> 00:05:04,556
‫- מאק?
- אל תתחילי גם את עכשיו.‬

62
00:05:04,639 --> 00:05:06,266
‫את מוכנה להסתכל למטה?‬

63
00:05:06,349 --> 00:05:07,601
‫לא. לא.‬

64
00:05:14,775 --> 00:05:17,235
‫כן, כן.‬

65
00:05:17,319 --> 00:05:18,737
‫את נראית נהדר.‬

66
00:05:18,820 --> 00:05:20,322
‫אז מן הסתם רצינו להיזהר‬

67
00:05:20,405 --> 00:05:23,658
‫שלא למשוך את המשמר הישן
לגרסאות העתידיות שלנו שוב.‬

68
00:05:23,742 --> 00:05:26,745
‫- אנחנו עדיין רוצות להיות זהירות...
- היי. זה בסדר.‬

69
00:05:26,828 --> 00:05:29,831
‫אמרת שהם לא הבינו שאתן יותר משתיים‬

70
00:05:29,915 --> 00:05:33,001
‫וזה מספר הגופות שהם מצאו,‬

71
00:05:33,085 --> 00:05:35,754
‫אז הם נסעו ולא קלטו שאתן כאן.‬

72
00:05:35,837 --> 00:05:38,673
‫כן. כן, אני מניחה.‬

73
00:05:38,757 --> 00:05:43,053
‫אז לא הגיוני שהם כבר לא רודפים אחריכן?‬

74
00:05:43,553 --> 00:05:44,554
‫כן.‬

75
00:05:45,972 --> 00:05:47,099
‫אני מניחה.‬

76
00:05:56,274 --> 00:06:00,487
‫את מתמודדת עם כל זה ממש טוב.
אני חייבת להודות שזה קצת...‬

77
00:06:00,570 --> 00:06:02,280
‫באמת? אני מניחה.‬

78
00:06:03,156 --> 00:06:06,368
‫תיאוריות עכשוויות
על הגאומטריה הקוונטית של זמן החלל‬

79
00:06:06,451 --> 00:06:09,663
‫מצביעות על קיום חורי תולעת
שניתן לחצות באופן אקראי במרחב הזמן,‬

80
00:06:09,746 --> 00:06:13,834
‫אז הגיוני שנסעת דרך חור תולעת
כדי להגיע לכאן.‬

81
00:06:22,843 --> 00:06:24,761
‫מוזר כל כך.‬

82
00:06:27,514 --> 00:06:30,684
‫היי, עברת הרבה.‬

83
00:06:30,767 --> 00:06:34,646
‫את נראית מותשת. את רוצה לישון אצלי?‬

84
00:06:34,729 --> 00:06:39,401
‫כן. אבל אני צריכה למצוא
את הבנות האחרות שבאתי איתן.‬

85
00:06:40,235 --> 00:06:42,195
‫יש נוסעות בזמן נוספות?‬

86
00:06:48,577 --> 00:06:49,995
‫הינה היא!‬

87
00:06:50,078 --> 00:06:52,998
‫- היית הורסת עם האורות האלה, טיף.
- אין כמוך, טיף.‬

88
00:06:53,081 --> 00:06:54,166
‫נתראה, טיף.‬

89
00:06:54,249 --> 00:06:58,378
‫באמת קשה להאמין שבאמת גדלת להיות כזו.‬

90
00:07:01,715 --> 00:07:03,049
‫כן.‬

91
00:07:03,133 --> 00:07:08,263
‫כלומר, היא נראית די מוזרה, אה?‬

92
00:07:09,389 --> 00:07:13,476
‫לא. כלומר, את מסמר הערב.‬

93
00:07:13,560 --> 00:07:16,563
‫את העתידית נראית ממש מגניבה.‬

94
00:07:17,564 --> 00:07:20,275
‫התינוקות המסכנות הנוסעות בזמן שלי.‬

95
00:07:20,984 --> 00:07:24,362
‫בואו הנה.‬

96
00:07:24,446 --> 00:07:25,906
‫כולכן, קדימה.‬

97
00:07:25,989 --> 00:07:26,990
‫קדימה.‬

98
00:07:29,034 --> 00:07:30,160
‫גם את.‬

99
00:07:42,047 --> 00:07:44,049
‫בואו נכניס אתכן למיטה.‬

100
00:08:09,115 --> 00:08:11,952
‫עבודה יפה. בדיוק כמו שאימא עושה את זה.‬

101
00:08:13,411 --> 00:08:16,248
‫כן. אבל אנחנו עושות את זה טוב יותר.‬

102
00:08:27,259 --> 00:08:28,385
‫מוצא חן בעינייך?‬

103
00:08:31,471 --> 00:08:33,431
‫זה... מגניב.‬

104
00:08:34,432 --> 00:08:36,184
‫לא מה שציפית?‬

105
00:08:36,935 --> 00:08:40,188
‫פשוט לא ברור לי
למה אנחנו עדיין בסטוני סטרים.‬

106
00:08:40,272 --> 00:08:42,983
‫כן. אני מבינה מאיפה זה בא.‬

107
00:08:43,066 --> 00:08:46,111
‫אבל הרבה השתנה כאן מאז מה שאת זוכרת.‬

108
00:08:46,194 --> 00:08:48,196
‫הרבה. עוד תראי.‬

109
00:08:49,322 --> 00:08:50,448
‫אני בטוחה.‬

110
00:08:53,118 --> 00:08:57,455
‫רגע, זה... היינו התלמידה המצטיינת?‬

111
00:08:57,539 --> 00:09:00,000
‫- את באמת מופתעת?
- לא ממש.‬

112
00:09:02,460 --> 00:09:05,922
‫מחר. כבר מאוחר. את זקוקה למנוחת היופי שלך.‬

113
00:09:17,100 --> 00:09:18,643
‫- סליחה.
- זה בסדר.‬

114
00:09:18,727 --> 00:09:19,978
‫אהיה על הפוטון.‬

115
00:09:22,439 --> 00:09:24,649
‫את בטוחה? אוכל להזיז אותן.‬

116
00:09:24,733 --> 00:09:26,818
‫מבטיחה. חלומות מתוקים.‬

117
00:09:36,661 --> 00:09:38,663
‫היי, קיי-ג'יי?‬

118
00:09:40,915 --> 00:09:42,625
‫לדעתך נוכל לסמוך עליה?‬

119
00:09:45,628 --> 00:09:47,380
‫את מתכוונת אם נוכל לסמוך עלייך?‬

120
00:09:49,174 --> 00:09:50,425
‫תשכחי מזה.‬

121
00:09:50,508 --> 00:09:51,676
‫נשכח.‬

122
00:11:09,504 --> 00:11:10,505
‫את רעבה?‬

123
00:11:11,923 --> 00:11:13,174
‫אני גוועת ברעב.‬

124
00:11:15,927 --> 00:11:17,178
‫היי, איפה קיי-ג'יי?‬

125
00:11:17,262 --> 00:11:19,097
‫היא אמרה שהיא צריכה קצת אוויר.‬

126
00:11:19,180 --> 00:11:21,057
‫אני הלכתי לשוק.‬

127
00:11:21,891 --> 00:11:26,438
‫נזכרתי שאנחנו אוהבות פופ-טארטס אוכמניות‬

128
00:11:26,563 --> 00:11:28,481
‫ללא ציפוי.‬

129
00:11:29,399 --> 00:11:32,152
‫ופצפוצי אורז...‬

130
00:11:32,235 --> 00:11:33,361
‫אין כמוך.‬

131
00:11:35,405 --> 00:11:38,241
‫חשבתי אתמול בלילה,‬

132
00:11:38,324 --> 00:11:40,618
‫יש לי תיאוריה שעשויה להסביר‬

133
00:11:40,702 --> 00:11:43,997
‫איך נסעת בזמן
ולמה אני לא זוכרת שום דבר מזה,‬

134
00:11:44,080 --> 00:11:46,458
‫ואיך נוכל להחזיר אותך.‬

135
00:11:46,541 --> 00:11:48,460
‫- יש לך תיאוריה?
- כן.‬

136
00:11:48,543 --> 00:11:50,462
‫- נדמה לי שעליתי על זה.
- עלית על זה?‬

137
00:11:50,545 --> 00:11:54,174
‫ואת יודעת את כל זה
כי את מין תקליטנית הרקדות?‬

138
00:11:54,257 --> 00:11:58,595
‫לא, העליתי את ההשערה הזאת
כי למדנו באם-איי-טי.‬

139
00:11:58,678 --> 00:12:00,847
‫חוץ מזה, אני מעצבת תאורה.‬

140
00:12:00,930 --> 00:12:04,392
‫המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס?‬

141
00:12:05,518 --> 00:12:06,561
‫שיחקת אותה.‬

142
00:12:08,480 --> 00:12:09,647
‫ראיתן את קיי-ג'יי?‬

143
00:12:10,398 --> 00:12:13,568
‫- היא יצאה לסיבוב.
- היא אמרה שהיא צריכה לנקות את הראש.‬

144
00:12:13,651 --> 00:12:17,780
‫נתתי לה בגדים נקיים וקצת מזומן
למקרה שתרצה לקנות דונאטס.‬

145
00:12:17,864 --> 00:12:20,366
‫אני לא יודעת אם היא צריכה להיות בחוץ לבד.‬

146
00:12:20,450 --> 00:12:22,118
‫מה אם המשמר הישן יחזרו?‬

147
00:12:22,202 --> 00:12:25,788
‫תירגעי, זה בסדר. נכון?‬

148
00:12:25,872 --> 00:12:29,417
‫לגמרי. כולכן נסעתן בזמן,
אני בטוחה שהיא יכולה להתמודד‬

149
00:12:29,501 --> 00:12:31,628
‫עם לשבת על ספסל כמה דקות.‬

150
00:12:31,711 --> 00:12:34,756
‫טוב. אולי היא תתאפס על עצמה.‬

151
00:12:52,398 --> 00:12:55,527
‫מרתון סרטים
של סטנלי קובריק‬

152
00:13:17,090 --> 00:13:18,216
‫אפשר לעזור לך?‬

153
00:13:18,967 --> 00:13:21,427
‫כן. אני רוצה לראות את הקובריק.‬

154
00:13:21,511 --> 00:13:24,847
‫בסדר. התחלנו להקרין את "2001"
לפני 20 דקות בערך.‬

155
00:13:24,931 --> 00:13:27,725
‫בסדר. תודה. סליחה.‬

156
00:13:27,809 --> 00:13:29,686
‫פספסת רק את הקופים.‬

157
00:13:29,811 --> 00:13:32,605
‫אני עדיין יכול למכור לך כרטיס
אם את רוצה לראות אותו.‬

158
00:13:32,689 --> 00:13:34,524
‫בסדר, בטח.‬

159
00:13:41,781 --> 00:13:43,199
‫הן באמת מסתדרות.‬

160
00:13:43,783 --> 00:13:46,077
‫טיף תמיד הייתה מאוהבת בעצמה.‬

161
00:13:48,121 --> 00:13:50,748
‫הן רק נפגשו. תני לזה זמן.‬

162
00:14:57,607 --> 00:15:01,361
‫עברתי על התיעוד של לארי ונראה שהוא תיעד‬

163
00:15:01,444 --> 00:15:03,946
‫כל מופע מקומי של חורי תולעת שנפתחו,‬

164
00:15:04,030 --> 00:15:06,741
‫שאני מניחה שהשתמשתם בהם לנסוע בזמן.‬

165
00:15:06,824 --> 00:15:09,077
‫אז גילית מתי יהיה המופע הבא?‬

166
00:15:09,160 --> 00:15:10,745
‫כי לגרסה הצעירה שלך אין מושג.‬

167
00:15:10,828 --> 00:15:14,332
‫חסרות לי רק כמה נתונים חשובים
כדי לפענח תאריך ומיקום.‬

168
00:15:14,415 --> 00:15:16,959
‫כן, הגיוני שלארי ידפוק אותנו שוב.‬

169
00:15:19,003 --> 00:15:20,463
‫לא.‬

170
00:15:20,546 --> 00:15:23,466
‫רגע, זהו זה.
לארי יכול להגיד לנו מה אנחנו מפספסות.‬

171
00:15:24,050 --> 00:15:27,595
‫- הוא מת.
- לא, הוא לא. לא כרגע.‬

172
00:15:27,679 --> 00:15:30,348
‫אנחנו באמת מדברות על זה עכשיו?‬

173
00:15:30,431 --> 00:15:33,518
‫- אנחנו צריכות לגשת לחווה המטופשת שלו.
- רעיון גרוע.‬

174
00:15:33,601 --> 00:15:36,771
‫אין מצב, ארין לא צריכה
לראות אותו שוב לעולם.‬

175
00:15:36,854 --> 00:15:41,109
‫ואת לא צריכה להיות להוטה כל כך לראות אותו
אחרי שהוא גרם לך להיראות אידיוטית.‬

176
00:15:41,192 --> 00:15:43,277
‫תחזרי בך, כי אני לא אידיוטית.‬

177
00:15:43,361 --> 00:15:44,696
‫בסדר, כולן להירגע.‬

178
00:15:44,779 --> 00:15:47,490
‫הרעיון שלי הכי טוב,
ואתן יודעות שאני צודקת.‬

179
00:15:47,573 --> 00:15:50,368
‫ב-1999,
לארי הוא כנראה הדרך היחידה לפענח‬

180
00:15:50,451 --> 00:15:52,203
‫איפה הקיפול הבא יתרחש.‬

181
00:15:52,286 --> 00:15:54,789
‫ואלא אם יש לכן רעיון טוב יותר
איך לחזור הביתה...‬

182
00:15:54,872 --> 00:15:56,833
‫הבחור הזה הוא חתיכת חרא.‬

183
00:15:56,916 --> 00:15:58,626
‫- מה קורה?
- לא אמרתי...‬

184
00:15:58,710 --> 00:16:01,003
‫- מותק.
- אמרת שתיתני לי טרמפ לעבודה.‬

185
00:16:01,087 --> 00:16:03,089
‫כן, משהו צץ.‬

186
00:16:03,965 --> 00:16:05,800
‫אני קצת עסוקה.‬

187
00:16:05,883 --> 00:16:08,010
‫מה? את עושה בייביסיטר?‬

188
00:16:08,094 --> 00:16:11,180
‫חשבתי שאולי תוכל פשוט
לקחת אוטובוס או משהו.‬

189
00:16:12,056 --> 00:16:15,017
‫טוב, סבבה. תודה.‬

190
00:16:15,935 --> 00:16:18,855
‫את בטח עצבנית כי לא באתי לכאן אתמול בלילה.‬

191
00:16:19,981 --> 00:16:23,401
‫אם נדמה לך שהקדשתי מחשבה למקום שבו היית...‬

192
00:16:26,112 --> 00:16:27,113
‫איפה החווה?‬

193
00:16:27,196 --> 00:16:29,532
‫בערך 20 דקות דרך כביש 183.‬

194
00:16:30,158 --> 00:16:31,367
‫בסדר, בואו נלך.‬

195
00:16:32,034 --> 00:16:33,745
‫היי, רגע. איזו חווה?‬

196
00:16:33,870 --> 00:16:36,664
‫צריך לנסוע מוומבלי לכביש המהיר
כדי להגיע לכביש 183.‬

197
00:16:38,249 --> 00:16:40,001
‫מה שאומר שהחנות בדרך.‬

198
00:16:42,795 --> 00:16:43,963
‫מגניב.‬

199
00:16:44,046 --> 00:16:45,590
‫תהיו בסדר כאן?‬

200
00:16:47,592 --> 00:16:49,635
‫מתגובתכן שיערתי שאתן לא רוצות לבוא.‬

201
00:16:49,719 --> 00:16:51,679
‫כן. אני לא רוצה ללכת.‬

202
00:16:51,763 --> 00:16:55,099
‫מעולה. שלט הטלוויזיה נמצא על ארון הסטריאו.‬

203
00:16:55,183 --> 00:16:57,143
‫אל תיגעו בסטריאו או בקונסולת המשחקים.‬

204
00:16:57,226 --> 00:16:59,187
‫האוכל נמצא במקרר. קדימה.‬

205
00:17:06,527 --> 00:17:08,780
‫- את רוצה לשחק במשחקי וידיאו?
- כן.‬

206
00:17:11,115 --> 00:17:12,658
‫הבחור הזה די הסריח.‬

207
00:17:20,875 --> 00:17:22,960
‫אז אתה עובד בחנות תקליטים?‬

208
00:17:23,920 --> 00:17:26,339
‫אני סוחר תקליטי וינטג' יוקרתיים.‬

209
00:17:27,924 --> 00:17:30,468
‫ואאחר בחצי שעה.‬

210
00:17:33,679 --> 00:17:35,973
‫מישהו כועס עליי?‬

211
00:17:36,307 --> 00:17:41,354
‫בחייך, אתה יודע שלא התכוונתי
למה שאמרתי על אתמול בלילה.‬

212
00:17:48,820 --> 00:17:50,822
‫- להתקשר אלייך הערב?
- נראה.‬

213
00:18:01,541 --> 00:18:03,960
‫אתה יודע שאתה לא יכול להמשיך לכעוס עליי.‬

214
00:18:05,503 --> 00:18:07,839
‫איר פאד‬

215
00:18:14,595 --> 00:18:18,099
‫אז למה את מתנהגת ככה לידו?‬

216
00:18:18,891 --> 00:18:20,017
‫איך?‬

217
00:18:21,853 --> 00:18:24,230
‫- מטופשת?
- כן.‬

218
00:18:26,482 --> 00:18:29,777
‫האמת שאני פועלת בחוכמה
כשחושבים על זה.‬

219
00:18:31,571 --> 00:18:34,615
‫הוא היה מעוצבן ואני החלקתי את זה.‬

220
00:18:34,699 --> 00:18:36,367
‫בכך ששינית את מי שאת?‬

221
00:18:37,785 --> 00:18:42,582
‫טוב, עוד תלמדי שזה למעשה חכם‬

222
00:18:42,665 --> 00:18:46,961
‫לפעול לפעמים בדרך מסוימת
כדי לקבל את מה שאת רוצה.‬

223
00:18:47,044 --> 00:18:48,588
‫מה את רוצה ממנו?‬

224
00:18:48,671 --> 00:18:50,840
‫את תביני כשתהיי מבוגרת יותר,‬

225
00:18:50,923 --> 00:18:54,802
‫אבל זה פשוט עדיף
כדי לשמור על הדברים כשורה.‬

226
00:18:54,886 --> 00:18:56,637
‫את יודעת, קלים.‬

227
00:18:56,721 --> 00:19:00,558
‫פחות כאבי ראש בשבילי
אם אני לא צריכה לחשוב עליו כל כך.‬

228
00:19:00,641 --> 00:19:02,602
‫אבל הוא החבר שלך.‬

229
00:19:02,685 --> 00:19:04,937
‫איך זאת בכלל מערכת יחסים אמיתית?‬

230
00:19:07,148 --> 00:19:09,775
‫טוב, היא לא ממש כזו.‬

231
00:19:09,859 --> 00:19:12,028
‫בהחלט לא הייתי אומרת "חבר".‬

232
00:19:12,111 --> 00:19:14,906
‫ראס ואני אנשים שונים לחלוטין.‬

233
00:19:14,989 --> 00:19:18,951
‫דבר ראשון, אין לו מוטיבציה בכלל.
אפס שאפתנות...‬

234
00:19:19,035 --> 00:19:22,163
‫כן, הוא עדיין גר בסטוני סטרים.‬

235
00:19:32,214 --> 00:19:34,717
‫סיגריות הציפורן האלה הן זבל.‬

236
00:20:00,910 --> 00:20:02,286
‫הלו.‬

237
00:20:03,829 --> 00:20:04,872
‫הלו?‬

238
00:20:06,374 --> 00:20:07,500
‫הלו?‬

239
00:20:08,876 --> 00:20:10,544
‫יש שם מישהו?‬

240
00:20:12,421 --> 00:20:13,464
‫הלו?‬

241
00:20:21,389 --> 00:20:22,556
‫אני פשוט...‬

242
00:20:24,684 --> 00:20:26,394
‫רציתי לשמוע את קולה.‬

243
00:20:28,354 --> 00:20:29,438
‫אני מבינה.‬

244
00:20:30,940 --> 00:20:32,817
‫רצית להתקשר לדילן?‬

245
00:20:33,776 --> 00:20:37,780
‫הבית שלך כנראה עדיין קיים.
תוכלי להתקשר גם להורים שלך.‬

246
00:20:38,531 --> 00:20:41,701
‫אם לא אדבר עם אבא שלי לעולם,
זה עדיין יהיה מוקדם מדי.‬

247
00:20:41,784 --> 00:20:44,120
‫ודילן בטח בבית ספר לרפואה.‬

248
00:20:44,829 --> 00:20:47,415
‫אני בספק אם הוא אפילו חזר הביתה לקיץ.‬

249
00:20:49,959 --> 00:20:52,420
‫ומה לגבי את העתידית?‬

250
00:20:53,921 --> 00:20:55,172
‫מה איתה?‬

251
00:20:55,256 --> 00:20:58,676
‫דילן בשנת 2019 בטח אמר לך משהו על עצמך.‬

252
00:21:00,970 --> 00:21:02,430
‫כן.‬

253
00:21:04,348 --> 00:21:05,975
‫פשוט...‬

254
00:21:07,601 --> 00:21:11,272
‫אני גם בבית ספר לרפואה...‬

255
00:21:15,067 --> 00:21:16,360
‫אבל הוא לבעלי חיים.‬

256
00:21:16,444 --> 00:21:17,778
‫בית ספר וטרינרי?‬

257
00:21:17,862 --> 00:21:19,030
‫כן, בדיוק.‬

258
00:21:19,113 --> 00:21:22,158
‫מתברר שאני רוצה לעזור לבעלי חיים או משהו.‬

259
00:21:23,242 --> 00:21:25,494
‫- הוא בפלורידה.
- וואו.‬

260
00:21:27,288 --> 00:21:29,457
‫אז גם את גדלת להיות מגניבה למדי.‬

261
00:21:31,417 --> 00:21:33,044
‫אני ממש שמחה בשמחתך.‬

262
00:21:35,171 --> 00:21:37,757
‫- יש לך מזל.
- לא הייתי אומר שיש לי מזל.‬

263
00:21:43,304 --> 00:21:44,764
‫היי.‬

264
00:21:45,806 --> 00:21:47,266
‫יש לי רעיון מטורף.‬

265
00:21:57,234 --> 00:21:58,611
‫זה קרוב מספיק.‬

266
00:22:04,158 --> 00:22:06,702
‫את חושבת שאולי תראי שם את גרסת ה-1999 שלך?‬

267
00:22:06,786 --> 00:22:08,079
‫אני מקווה שכן.‬

268
00:22:08,329 --> 00:22:11,957
‫מישהו צריך לדאוג
שאימא שלי ומיסי לא יהרגו זו את זו.‬

269
00:22:13,751 --> 00:22:15,836
‫אז איזה מין וטרינרית את נעשית?‬

270
00:22:15,920 --> 00:22:17,379
‫את יודעת איך זה הולך.‬

271
00:22:17,463 --> 00:22:21,175
‫מלמדים אותך איך לטפל
בסוגים שונים של בעלי חיים בהתחלה.‬

272
00:22:23,135 --> 00:22:25,554
‫אבל סוסים הם די המומחיות שלי.‬

273
00:22:26,263 --> 00:22:30,392
‫אני בעיקר הולכת אליהם,
לכל אורווה שהם נמצאים בה.‬

274
00:22:30,518 --> 00:22:33,437
‫אבל יש לי גם מקום משלי
שהם יכולים לבוא אליו‬

275
00:22:33,521 --> 00:22:35,481
‫בזמן שאני מחזירה אותם לקו הבריאות.‬

276
00:22:35,564 --> 00:22:37,942
‫- בפלורידה?
- לא, זה אחרי הלימודים.‬

277
00:22:38,025 --> 00:22:40,611
‫אני מניחה שאחי אוהב לבקר עם הבנות שלו,‬

278
00:22:40,694 --> 00:22:44,740
‫כדי שהן יוכלו לבוא וללטף את הסוסים,
להאכיל אותם בגזר ודברים כאלה.‬

279
00:22:44,990 --> 00:22:47,660
‫- אהיה בחוץ.
- טוב, מייד אצא.‬

280
00:22:50,121 --> 00:22:51,455
‫היא נראית ממש טוב.‬

281
00:22:52,331 --> 00:22:54,875
‫כן. אבל אל תיתני לזה להטעות אותך.‬

282
00:22:54,959 --> 00:22:56,961
‫מיסי לא מבינה אותה בכלל‬

283
00:22:57,044 --> 00:23:00,214
‫והיא עומדת להסתלק ממש בקרוב.‬

284
00:23:00,297 --> 00:23:02,091
‫ואימא עומדת לחלות.‬

285
00:23:04,093 --> 00:23:05,386
‫תודה.‬

286
00:23:08,764 --> 00:23:11,392
‫תודה, טוב לראות אותך. את נראית נהדר.‬

287
00:23:11,517 --> 00:23:17,148
‫אז בואי נפרוס את הדברים לעת עתה,
ואז נראה מה יש לנו.‬

288
00:23:18,149 --> 00:23:19,275
‫מושלם.‬

289
00:23:19,358 --> 00:23:20,901
‫היי, זה קשה, בנאדם.‬

290
00:23:23,571 --> 00:23:27,241
‫ההרגשה היא שכל העולם צריך לעצור
כשאת לא בסביבה.‬

291
00:23:28,450 --> 00:23:30,786
‫אבל הוא פשוט ממשיך להתקדם בלעדייך.‬

292
00:23:32,997 --> 00:23:34,874
‫וזה באמת מבאס.‬

293
00:23:35,624 --> 00:23:39,044
‫- תראי כמה שאת יפה. את נחמדה כל כך.
- תודה.‬

294
00:23:41,922 --> 00:23:46,093
‫קורה הרבה מתחת לפני השטח
שפשוט אי אפשר לראות.‬

295
00:23:46,927 --> 00:23:49,180
‫- את רוצה להסתלק מכאן?
- לא.‬

296
00:23:52,474 --> 00:23:54,143
‫נוכל להישאר עוד קצת.‬

297
00:23:59,023 --> 00:24:01,025
‫- יהיה בסדר.
- כן.‬

298
00:24:36,518 --> 00:24:38,437
‫- שחקי אותה רגוע.
- אני יודעת.‬

299
00:24:42,441 --> 00:24:46,111
‫היי. מה שלומכן באחר הצוהריים הנהדר הזה?‬

300
00:24:49,907 --> 00:24:51,033
‫אפשר לעזור לשתיכן?‬

301
00:24:51,116 --> 00:24:53,160
‫אני לא רוצה לשחק איתך משחקים, לארי.‬

302
00:24:53,244 --> 00:24:55,746
‫- סליחה?
- אנחנו ממחתרת מז"ת.‬

303
00:24:57,539 --> 00:25:01,961
‫כן, אתן כנראה בכתובת הלא נכונה, אז...‬

304
00:25:02,795 --> 00:25:04,838
‫תירגע, אתה יכול לסמוך עלינו.‬

305
00:25:05,756 --> 00:25:08,884
‫אנחנו יודעות על האק ונאלדו
ועל עיוות הזמן כולו.‬

306
00:25:08,968 --> 00:25:13,055
‫למעשה, אני מכירה את המבנה
של כל בניין בחווה הזאת,‬

307
00:25:13,138 --> 00:25:14,223
‫ואני מכירה אותך.‬

308
00:25:14,306 --> 00:25:17,685
‫- היא באה מהעתיד.
- יש מישהו שם?‬

309
00:25:17,768 --> 00:25:21,480
‫רק רגע, סבתא. אני רק לוקח כלים מהאסם.‬

310
00:25:21,563 --> 00:25:23,816
‫- בזהירות.
- תמיד. היי!‬

311
00:25:25,150 --> 00:25:26,735
‫היי! אתן לא יכולות פשוט...‬

312
00:25:28,320 --> 00:25:29,947
‫תתרחקו משם!‬

313
00:25:34,576 --> 00:25:36,537
‫כמובן, זה עדיין לא כאן.‬

314
00:25:37,788 --> 00:25:39,456
‫איך אגיע הביתה עכשיו?‬

315
00:25:39,540 --> 00:25:41,041
‫מה את מחפשת?‬

316
00:25:41,792 --> 00:25:43,460
‫לא תאמין לי בכל מקרה.‬

317
00:25:43,544 --> 00:25:46,630
‫- שתיכן צריכות לספר לי...
- אתה יודע מה זה?‬

318
00:25:48,966 --> 00:25:53,470
‫- יש לי אחד כזה בדיוק.
- תיקון, זה האחד הזה.‬

319
00:26:01,103 --> 00:26:03,814
‫- אתן באמת מהעתיד.
- רק היא.‬

320
00:26:05,441 --> 00:26:06,775
‫אפשר לראות אותו?‬

321
00:26:10,237 --> 00:26:13,032
‫זה כתב היד שלי. יש כל כך הרבה ערכים.‬

322
00:26:13,115 --> 00:26:15,909
‫תראו את זה. אלוהים,
כמה שנים של עבודה יש פה?‬

323
00:26:15,993 --> 00:26:17,328
‫עשרים וקצת.‬

324
00:26:17,411 --> 00:26:21,457
‫וואו. רשומים אצלי כרגע רק שני קיפולים.‬

325
00:26:26,337 --> 00:26:30,841
‫זהו הקיפול כשפגשתי לראשונה
את מתנגדי הזמן התקני.‬

326
00:26:30,924 --> 00:26:33,135
‫הק ונאלדו, את מכירה אותם?‬

327
00:26:34,178 --> 00:26:36,221
‫- כן.
- זה כאן,‬

328
00:26:36,305 --> 00:26:39,224
‫הוא כשהם צירפו אותי למחתרת.‬

329
00:26:39,308 --> 00:26:40,642
‫לחכות לפקודות נוספות.‬

330
00:26:40,726 --> 00:26:44,646
‫- אתה מגויס חדש.
- בערך 18 חודשים, אבל אני מניח...‬

331
00:26:45,606 --> 00:26:47,608
‫וואו, אני מניח שקורה הרבה יותר.‬

332
00:26:47,691 --> 00:26:50,486
‫- ללא שום ספק.
- לארי, אנחנו זקוקות לעזרתך.‬

333
00:26:52,154 --> 00:26:53,864
‫איך אדע שזאת לא איזו תחבולה‬

334
00:26:53,947 --> 00:26:56,200
‫של המשמר הישן בשביל לחשוף אותי?‬

335
00:26:56,283 --> 00:26:58,911
‫- כי לא ירינו בך.
- אתן צריכות את הצופן שלי.‬

336
00:26:58,994 --> 00:27:02,039
‫אתה תיתן לי את הצופן,
כי אתה חייב לי בגדול.‬

337
00:27:02,122 --> 00:27:05,876
‫- למה את מתכוונת?
- אתה בגדת בי ובחברות שלי,‬

338
00:27:05,959 --> 00:27:07,920
‫ארבע נערות בנות 12.‬

339
00:27:08,003 --> 00:27:10,881
‫ואז כשהבטחת לקחת אותנו הביתה,‬

340
00:27:10,964 --> 00:27:13,592
‫השארת אותנו לכודות כאן בשנת 1999,‬

341
00:27:13,675 --> 00:27:15,469
‫ואישה מתה.‬

342
00:27:16,804 --> 00:27:19,723
‫- מישהו מת?
- לא ביקשנו את זה,‬

343
00:27:19,807 --> 00:27:22,851
‫אבל עכשיו אנחנו כאן
בזמן אקראי שהוא לא שלנו,‬

344
00:27:22,935 --> 00:27:27,106
‫ומי יודע אם אי פעם נגיע הביתה, הכול בגללך.‬

345
00:27:27,731 --> 00:27:30,734
‫אז תן לנו את הצופן כי רק לראות אותך שוב,‬

346
00:27:30,818 --> 00:27:33,112
‫שלא לדבר על הצורך לבקש ממך עזרה,‬

347
00:27:33,987 --> 00:27:35,781
‫גורם לי לבחילה.‬

348
00:27:45,999 --> 00:27:47,626
‫בסדר, תשתמשו בנוסחה הזאת‬

349
00:27:47,709 --> 00:27:50,671
‫ותוכלו לפענח את הקואורדינטות.‬

350
00:27:54,007 --> 00:27:56,552
‫לא, אני בחור טוב.‬

351
00:27:56,635 --> 00:28:00,389
‫- המז"ת היו החבר'ה הטובים.
- תראה, אני לא יודעת מי אתה בשנת 2019,‬

352
00:28:00,472 --> 00:28:03,642
‫אבל כרגע אתה נראה... בסדר.‬

353
00:28:03,725 --> 00:28:06,520
‫כן. אני באמת כזה.‬

354
00:28:06,645 --> 00:28:09,982
‫אז יש לך הכוח עכשיו לשנות משהו לטובה.‬

355
00:28:15,863 --> 00:28:16,905
‫תודה.‬

356
00:28:30,002 --> 00:28:31,753
‫אני לא אעשה לך את זה.‬

357
00:28:32,754 --> 00:28:35,466
‫מה שעשיתי, אני לא אפגע באף אחד,‬

358
00:28:35,549 --> 00:28:39,011
‫ואעשה כל מה שצריך
כדי לוודא שזה לעולם לא יקרה.‬

359
00:28:39,094 --> 00:28:40,512
‫אני מקווה שזה נכון.‬

360
00:28:40,596 --> 00:28:43,182
‫לארי, מותק, איפה אתה?‬

361
00:28:44,433 --> 00:28:46,059
‫אני בא, סבתא.‬

362
00:28:46,393 --> 00:28:50,022
‫היי, איך אוכל ליצור קשר
איתכן שוב אם אצטרך?‬

363
00:28:51,315 --> 00:28:52,357
‫לא תוכל.‬

364
00:28:56,403 --> 00:28:59,656
‫אנחנו טיפאני קווילקין.
אנחנו רשומות בספר הטלפונים.‬

365
00:29:24,473 --> 00:29:26,808
‫אני מניחה שיש דברים שלעולם לא משתנים.‬

366
00:29:26,892 --> 00:29:30,687
‫סטוני סטרים עדיין תולה
את אותם הקישוטים המחורבנים.‬

367
00:29:34,816 --> 00:29:36,068
‫את לא מבינה.‬

368
00:29:37,861 --> 00:29:39,279
‫מה יש להבין?‬

369
00:29:40,364 --> 00:29:44,034
‫לדעת, באמת לדעת, מתי את עומדת למות.‬

370
00:29:44,743 --> 00:29:45,869
‫זה דופק אותך.‬

371
00:29:45,994 --> 00:29:48,830
‫את מתחילה לשכוח את זה קצת,‬

372
00:29:48,914 --> 00:29:50,374
‫ואז כשאת נזכרת,‬

373
00:29:51,583 --> 00:29:53,919
‫אני לא יכולה שלא לחשוב...‬

374
00:29:55,712 --> 00:29:56,922
‫מה הטעם?‬

375
00:29:58,507 --> 00:30:00,551
‫לפחות נשארו לך הרבה שנים.‬

376
00:30:00,676 --> 00:30:03,053
‫המצב שלי לא משתפר, מאק.‬

377
00:30:04,346 --> 00:30:06,265
‫ברור שאת לא מבינה.‬

378
00:30:06,348 --> 00:30:09,977
‫כל העתיד המרגש הזה מצפה לך, נכון?‬

379
00:30:10,060 --> 00:30:12,729
‫עם אחיך, ושאת הופכת לווטרינרית,‬

380
00:30:12,813 --> 00:30:14,439
‫רואה את האחייניות שלך גדלות.‬

381
00:30:14,523 --> 00:30:16,817
‫אלוהים! את מוכנה לסתום את הפה?‬

382
00:30:17,734 --> 00:30:21,280
‫מה את רוצה?
את רוצה עתיד עצוב של גיל העמידה?‬

383
00:30:21,363 --> 00:30:23,282
‫נשמע נהדר.‬

384
00:30:23,365 --> 00:30:24,992
‫היי, אני יודעת.‬

385
00:30:25,075 --> 00:30:28,537
‫למה שפשוט לא תיכנסי
לאיזה רובוט גדול מזוין בשנת 2019‬

386
00:30:28,620 --> 00:30:30,330
‫ותפוצצי לעצמך את הצורה?‬

387
00:30:30,706 --> 00:30:34,543
‫- הבעיה נפתרה.
- את כזו אידיוטית מזדיינת.‬

388
00:30:34,626 --> 00:30:36,461
‫מה את אומרת, גאונה.‬

389
00:30:36,545 --> 00:30:38,589
‫את וקיי-ג'יי ראויות זו לזו.‬

390
00:30:38,672 --> 00:30:40,340
‫לכי תזדייני.‬

391
00:30:55,522 --> 00:30:56,857
‫קונה ממתקים.‬

392
00:31:12,581 --> 00:31:13,832
‫שלום.‬

393
00:31:13,915 --> 00:31:17,878
‫היי, מגניב. באת! וואו, היית כאן כל היום?‬

394
00:31:17,961 --> 00:31:21,465
‫- לא, באתי רק לאחרון.
- למה שלא תבואי לשבת איתנו?‬

395
00:31:21,548 --> 00:31:25,469
‫הגעתי לכאן מאוחר
ולא רציתי להטריד אתכן או משהו.‬

396
00:31:25,552 --> 00:31:28,055
‫אוקיי, אז מה חשבת עליו?‬

397
00:31:29,973 --> 00:31:33,977
‫בהתחלה הייתי מבולבלת למדי, אבל אז פשוט...‬

398
00:31:34,061 --> 00:31:36,730
‫- הפסקתי לחשוב על זה הרבה כל כך...
- כן.‬

399
00:31:36,813 --> 00:31:38,440
‫...והקשבתי למוזיקה,‬

400
00:31:38,565 --> 00:31:43,820
‫וצפיתי במה שהיה על המסך וזה היה ממש יפה.‬

401
00:31:43,904 --> 00:31:46,615
‫זה סרט שאי אפשר לנתח מתוך היגיון,‬

402
00:31:46,698 --> 00:31:49,409
‫צריך לתת לחוויה להציף אותך...‬

403
00:31:49,493 --> 00:31:50,827
‫- כן.
- ...את מבינה?‬

404
00:31:52,954 --> 00:31:54,790
‫מתי ידעת?‬

405
00:31:56,458 --> 00:31:57,793
‫ידעתי מה?‬

406
00:32:01,338 --> 00:32:03,757
‫אני לא... רק...‬

407
00:32:06,093 --> 00:32:09,054
‫מתי ידעת‬

408
00:32:10,389 --> 00:32:13,183
‫שאת מישהי שאוהבת...‬

409
00:32:16,186 --> 00:32:17,187
‫סרטים.‬

410
00:32:18,563 --> 00:32:19,981
‫סרטים כמו אלה,‬

411
00:32:22,067 --> 00:32:24,861
‫שאת מישהי שמרגישה ככה בנוגע ל...‬

412
00:32:24,945 --> 00:32:26,113
‫בנוגע לסרטים?‬

413
00:32:31,952 --> 00:32:33,120
‫טוב...‬

414
00:32:38,959 --> 00:32:42,421
‫החדשות הטובות הן שכל אחד נע בקצב שלו,‬

415
00:32:42,504 --> 00:32:45,048
‫וזה יכול להיות מכריע,‬

416
00:32:45,215 --> 00:32:48,552
‫אבל המסע של כל אדם שונה, את מבינה.‬

417
00:32:48,969 --> 00:32:52,347
‫הרבה אנשים לא יבינו בהתחלה,‬

418
00:32:52,931 --> 00:32:57,769
‫אבל את מוצאת סרט שאת באמת מתחברת אליו,‬

419
00:32:58,687 --> 00:33:01,857
‫וההרגשה היא באמת, באמת, באמת, באמת נהדרת.‬

420
00:33:02,941 --> 00:33:04,776
‫פשוט תנסי להקשיב לזה.‬

421
00:33:06,987 --> 00:33:10,490
‫היי, את רוצה לשתות איתנו קפה בהמשך הרחוב?‬

422
00:33:10,574 --> 00:33:14,077
‫קיי-ג'יי ואני ממילא חשבנו
לדלג על "בארי לינדון".‬

423
00:33:14,161 --> 00:33:15,495
‫אני חייבת ללכת.‬

424
00:33:21,710 --> 00:33:24,004
‫- היי.
- היי.‬

425
00:33:29,968 --> 00:33:31,011
‫אני גאה בך.‬

426
00:33:31,344 --> 00:33:34,514
‫הבחור המסכן גם ככה היה כבר על סף דמעות.‬

427
00:33:36,683 --> 00:33:38,769
‫אני גאה בנו.‬

428
00:33:41,104 --> 00:33:45,358
‫תלמידה מצטיינת של הכיתה, בוגרת אם-איי-טי.‬

429
00:33:46,943 --> 00:33:50,739
‫טוב, טכנית לא סיימנו את הלימודים.‬

430
00:33:51,656 --> 00:33:54,951
‫רגע, מה? אני לא מבינה.‬

431
00:33:55,035 --> 00:33:57,704
‫אמרת שלמדת באם-איי-טי. זה מה שאמרת.‬

432
00:33:58,163 --> 00:34:00,332
‫באמת למדנו שם, אנחנו פשוט...‬

433
00:34:02,292 --> 00:34:05,003
‫- עזבנו בשנה השנייה שלנו.
- הפסקנו?‬

434
00:34:06,171 --> 00:34:08,381
‫אוי, אלוהים. הפסקנו.‬

435
00:34:08,465 --> 00:34:11,384
‫אם-איי-טי הוא לא מה שאת חושבת שהוא.‬

436
00:34:12,052 --> 00:34:14,638
‫למקום הזה לא היה שום דבר ללמד אותנו.‬

437
00:34:14,721 --> 00:34:17,265
‫אבל כשהגעתי לשם לראשונה
הרגשתי התרוממות רוח.‬

438
00:34:18,058 --> 00:34:21,311
‫אני זוכרת שסיירתי בקמפוס עם אימא.‬

439
00:34:23,021 --> 00:34:26,608
‫הוא היה עולם ומלואו.
אבל אז המציאות נכנסה לתמונה.‬

440
00:34:26,691 --> 00:34:32,197
‫המראה, ההערות, ובנוסף, זה היה נוקשה כל כך.‬

441
00:34:32,280 --> 00:34:35,200
‫לא הייתה אפשרות לעשות שום דבר מחוץ לקופסה.‬

442
00:34:35,283 --> 00:34:39,704
‫הייתה רק דרך אחת לעשות את זה
ולא יכולתי לסבול את זה יותר.‬

443
00:34:41,248 --> 00:34:45,043
‫זה התאים לסטיב ג'ובס וביל גייטס,
אז למה שזה לא יתאים לי?‬

444
00:34:45,126 --> 00:34:47,504
‫זה מתאים לך?‬

445
00:34:47,587 --> 00:34:49,047
‫ועוד איך.‬

446
00:34:49,130 --> 00:34:53,426
‫ולמען האמת, אני מתחילה להיעלב מזה
שאת מתנהגת כאילו עדיף שלא.‬

447
00:34:53,510 --> 00:34:56,972
‫אני זאת שקובעת,
אני משיגה את הפרויקטים שלי.‬

448
00:34:57,055 --> 00:34:58,306
‫כמו מה?‬

449
00:34:58,390 --> 00:35:01,101
‫כמו הסטארט-אפ החינוכי באינטרנט‬

450
00:35:02,936 --> 00:35:06,523
‫אנחנו הולכות לשבור מחסומים
ולשנות מוחות‬

451
00:35:06,606 --> 00:35:09,025
‫באופן שמעולם לא נעשה בעבר.‬

452
00:35:09,109 --> 00:35:10,861
‫"חינוכי" כמו בית ספר?‬

453
00:35:12,946 --> 00:35:14,447
‫כמו מכון?‬

454
00:35:14,531 --> 00:35:18,785
‫זה הרעיון. זה באחריותנו
לממש את ההצלחה שלנו.‬

455
00:35:19,578 --> 00:35:21,246
‫- נכון?
- כן.‬

456
00:35:21,329 --> 00:35:25,041
‫יש לי סיבה טובה להאמין שנצליח מאוד בזה.‬

457
00:35:25,125 --> 00:35:26,251
‫גם לי.‬

458
00:35:29,754 --> 00:35:30,797
‫היי.‬

459
00:35:31,798 --> 00:35:34,175
‫אני שמחה שחזרת. זה היה סיבוב ארוך.‬

460
00:35:34,259 --> 00:35:35,468
‫את מרגישה טוב יותר?‬

461
00:35:35,552 --> 00:35:36,553
‫בטח.‬

462
00:35:42,809 --> 00:35:45,520
‫אנחנו מתקדמות יפה עם הספר.‬

463
00:35:45,604 --> 00:35:47,898
‫כמעט פענחנו את כל הצופן של לארי,‬

464
00:35:47,981 --> 00:35:50,859
‫כדי שנוכל לאתר את הקיפול
שייקח אותנו לשנת 1988.‬

465
00:35:51,026 --> 00:35:54,696
‫אני לא רוצה שום קשר לשום דבר שקשור ללארי.‬

466
00:36:00,869 --> 00:36:02,412
‫אני יוצאת לעשן.‬

467
00:36:04,331 --> 00:36:07,375
‫היי. שנוררת את הסיגריות שלי?‬

468
00:36:10,587 --> 00:36:13,048
‫- מעולה.
- אני ממש מצטערת שהן ככה.‬

469
00:36:14,007 --> 00:36:15,342
‫ממש כולן.‬

470
00:36:32,984 --> 00:36:34,110
‫אני מצטערת.‬

471
00:36:41,576 --> 00:36:43,870
‫ראיתי את עצמי כשיצאתי.‬

472
00:36:46,081 --> 00:36:47,749
‫אז מה חדש?‬

473
00:36:48,541 --> 00:36:52,212
‫אימא ואבא קנו לך
מכונית עם גג נפתח ליום הולדת 16?‬

474
00:36:55,882 --> 00:36:57,175
‫כן,‬

475
00:36:58,385 --> 00:37:02,347
‫הבית והמכוניות והבגדים‬

476
00:37:03,348 --> 00:37:05,725
‫נראים כולם ממש נחמד מבחוץ,‬

477
00:37:06,768 --> 00:37:10,855
‫אבל לפעמים צריך רק להסתכל עמוק יותר
וזה פשוט...‬

478
00:37:10,939 --> 00:37:13,650
‫הכול פשוט ממש מבלבל.‬

479
00:37:13,733 --> 00:37:16,861
‫אבל אני נראית מאושרת עכשיו.‬

480
00:37:17,696 --> 00:37:20,031
‫- בעתיד.
- זה טוב.‬

481
00:37:21,658 --> 00:37:23,118
‫מאושרת זה טוב.‬

482
00:37:24,244 --> 00:37:25,537
‫כן.‬

483
00:37:26,705 --> 00:37:30,375
‫אבל אני מניחה שאני לא ממש יודעת
הרבה על החיים שלה.‬

484
00:37:31,584 --> 00:37:36,798
‫אבל אני יודעת שהיא בניו יורק,
ושהיא רוצה ליצור סרטים,‬

485
00:37:37,674 --> 00:37:38,883
‫ו...‬

486
00:37:40,510 --> 00:37:41,928
‫אני חושבת ש...‬

487
00:37:45,098 --> 00:37:47,642
‫אולי היא פתרה כמה דברים.‬

488
00:37:50,395 --> 00:37:52,689
‫אני חושבת שאולי...‬

489
00:37:55,859 --> 00:37:58,403
‫אני חושבת שייתכן שהיא...‬

490
00:37:59,237 --> 00:38:00,280
‫או...‬

491
00:38:02,115 --> 00:38:03,324
‫אני מניחה...‬

492
00:38:05,577 --> 00:38:06,911
‫אני אולי...‬

493
00:38:06,995 --> 00:38:08,663
‫את יודעת מה קורה לי?‬

494
00:38:11,207 --> 00:38:12,667
‫אני מתה.‬

495
00:38:15,795 --> 00:38:17,005
‫כן.‬

496
00:38:18,256 --> 00:38:19,632
‫סרטן המוח.‬

497
00:38:21,843 --> 00:38:24,179
‫אגיע עד גיל 16.‬

498
00:38:29,476 --> 00:38:31,644
‫מגניב, הא?‬

499
00:38:31,728 --> 00:38:33,188
‫מתה בתוך ארבע שנים.‬

500
00:38:36,483 --> 00:38:39,110
‫גיליתי בשנת 2019 מדילן.‬

501
00:38:39,819 --> 00:38:44,824
‫הכי קטע שאני חושבת שזה שאני התפגרתי
גרם לו לקחת את עצמו בידיים.‬

502
00:38:47,160 --> 00:38:49,829
‫הוא גדל להיות רופא מדהים,‬

503
00:38:50,997 --> 00:38:52,082
‫איש משפחה.‬

504
00:38:53,541 --> 00:38:56,377
‫אני באדמה, אבל הוא קיבל את הפרס הגדול.‬

505
00:38:59,923 --> 00:39:00,924
‫זה מוזר.‬

506
00:39:01,633 --> 00:39:03,968
‫בכל פעם שדברים נהיים ממש רעים,‬

507
00:39:04,052 --> 00:39:07,097
‫אני תמיד אומרת לעצמי
לסבול בשקט ולהחזיק מעמד,‬

508
00:39:07,806 --> 00:39:10,683
‫כי כל זה ישתנה כשאגדל.‬

509
00:39:11,059 --> 00:39:14,562
‫בשנייה שאהיה בת 18,
אעזוב את הבית המחורבן שלי‬

510
00:39:14,646 --> 00:39:17,482
‫ואתפוס מרחק מסטוני סטרים.‬

511
00:39:17,857 --> 00:39:22,112
‫ופשוט לחשוב על זה יעשה את זה בסדר.‬

512
00:39:25,406 --> 00:39:28,326
‫לא משנה אם הכול חרא עכשיו,‬

513
00:39:28,493 --> 00:39:31,079
‫כי יום אחד יהיה ממש טוב.‬

514
00:39:36,501 --> 00:39:38,503
‫הכול סתם זיבולים.‬

515
00:39:39,754 --> 00:39:41,673
‫כי זה אף פעם לא משתפר.‬

516
00:39:46,803 --> 00:39:48,138
‫זהו זה.‬

517
00:40:13,580 --> 00:40:16,249
‫- אסור לך לספר לאחרות.
- מה? למה?‬

518
00:40:17,375 --> 00:40:19,961
‫מפני...‬

519
00:40:20,044 --> 00:40:22,589
‫שאני לא רוצה‬

520
00:40:22,672 --> 00:40:26,092
‫שהן יביטו בי באופן שאת מסתכלת בי עכשיו.‬

521
00:40:33,308 --> 00:40:37,437
‫זו חוויה של פעם בחיים בשבילי.‬

522
00:40:37,520 --> 00:40:40,523
‫כלומר, פיזיקאים אמרו שמסע בזמן‬

523
00:40:40,607 --> 00:40:43,610
‫תיאורטית בלתי אפשרי,‬

524
00:40:43,693 --> 00:40:48,156
‫כי החוק השני של התרמודינמיקה
אומר שהזמן נע רק קדימה,‬

525
00:40:48,239 --> 00:40:50,158
‫שלא לדבר על הסתעפויות קוונטיות‬

526
00:40:50,241 --> 00:40:53,995
‫שבהם יש לך עקומות דמויות-זמן סגורות
ומה לא,‬

527
00:40:54,078 --> 00:40:59,083
‫אבל עכשיו, את ואני עומדות לגלות‬

528
00:40:59,167 --> 00:41:01,294
‫איך לעשות את זה בפועל.‬

529
00:41:01,377 --> 00:41:06,633
‫זה מטורף לחלוטין ומדהים.‬

530
00:41:06,716 --> 00:41:10,053
‫את קולטת כמה שהגילוי הזה ענקי?‬

531
00:41:10,470 --> 00:41:13,097
‫כן, כלומר, הוא מגניב למדי.‬

532
00:41:13,181 --> 00:41:14,724
‫הוא אדיר.‬

533
00:41:28,321 --> 00:41:31,282
‫אני חושבת שפענחתי את החלק הראשון כאן.‬

534
00:41:32,575 --> 00:41:36,621
‫תראי, חלק מהתווים בצופן שלו
חוזרים שוב ושוב.‬

535
00:41:36,746 --> 00:41:40,458
‫ייתכן שאלו הקואורדינטות
של קו הרוחב וקו האורך של החווה שלו.‬

536
00:41:41,376 --> 00:41:42,919
‫אני חושבת שאת צודקת.‬

537
00:41:44,128 --> 00:41:45,880
‫והינה מחזורי הירח.‬

538
00:41:46,297 --> 00:41:49,133
‫אני חושבת שזה אומר
ששני הערכים האלה חייבים להיות‬

539
00:41:49,217 --> 00:41:51,844
‫החודש והיום של מופע הקיפול.‬

540
00:41:53,596 --> 00:41:57,058
‫מה שאומר שצריך להתמקד
בערכים שנמצאים אחרי ארבעה תווים‬

541
00:41:57,141 --> 00:42:00,395
‫מכיוון שאנחנו יודעות
שהשניים הראשונים הם אחד ותשע.‬

542
00:42:00,478 --> 00:42:03,189
‫- כמו בשנת 1999.
- בינגו.‬

543
00:42:05,441 --> 00:42:07,318
‫בסדר. הנה.‬

544
00:42:08,111 --> 00:42:09,529
‫הקיפול הבא הוא...‬

545
00:42:11,489 --> 00:42:13,157
‫ב-25 ביולי...‬

546
00:42:14,784 --> 00:42:19,163
‫2006.‬

547
00:42:20,164 --> 00:42:22,792
‫זה בעוד שבע שנים.‬

548
00:42:22,875 --> 00:42:24,127
‫שבע שנים?‬

549
00:42:26,838 --> 00:42:28,214
‫בסדר.‬

550
00:42:28,673 --> 00:42:31,217
‫אז כולכן תוכלו להישאר כאן זמן מה.‬

551
00:42:31,301 --> 00:42:32,719
‫- אבל...
- שבע שנים?‬

552
00:42:33,177 --> 00:42:35,555
‫אנחנו לא יכולות להישאר כאן במשך שבע שנים.‬

553
00:42:35,638 --> 00:42:37,473
‫זה בכלל לא מתקבל על הדעת.‬

554
00:42:37,557 --> 00:42:40,601
‫- באופן אידיאלי, לא.
- תעשי את זה שוב.‬

555
00:42:41,311 --> 00:42:44,105
‫תבדקי את זה שוב. את בטוח טועה.‬

556
00:42:52,030 --> 00:42:54,615
‫אני מצטערת, בסדר?‬

557
00:42:54,699 --> 00:42:56,200
‫אבל אני חושבת שאנחנו לא טועות.‬

558
00:42:59,120 --> 00:43:00,413
‫לעזאזל עם זה, בסדר?‬

559
00:43:58,221 --> 00:43:59,472
‫אלוהים!‬

560
00:44:21,119 --> 00:44:23,788
‫"דה קליבלנד פריזרבר"
יום שלישי, אחד בנובמבר 1988‬

561
00:46:13,606 --> 00:46:15,608
‫תרגום כתוביות: עליזה זיו‬

562
00:46:15,691 --> 00:46:17,693
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬