1
00:00:15,418 --> 00:00:18,084
‫- דמדומי האלים -‬

2
00:00:18,751 --> 00:00:21,959
‫- היה היה פעם... -‬

3
00:00:21,959 --> 00:00:25,001
‫אספר לכם עכשיו על מיתוסים.‬

4
00:00:25,001 --> 00:00:26,251
‫ועל בני אדם.‬

5
00:00:27,626 --> 00:00:28,959
‫ועל זיכרון.‬

6
00:00:30,084 --> 00:00:32,959
‫מעשיות שמספרים בחושך.‬

7
00:01:08,876 --> 00:01:11,001
‫הוא משבח אותך, "הבוכייה".‬

8
00:01:11,001 --> 00:01:14,084
‫הוא אומר שנלחמת יפה במקדש של הוניר,‬

9
00:01:15,251 --> 00:01:18,209
‫אבל יהיה טוב יותר להילחם לצדך.‬

10
00:01:36,959 --> 00:01:39,501
‫את חושבת שנראה את האורות המרקדים?‬

11
00:01:39,501 --> 00:01:40,668
‫את תראי.‬

12
00:01:40,668 --> 00:01:44,084
‫ואם תאכלי את זה, תראי הרבה יותר.‬

13
00:01:56,001 --> 00:01:57,918
‫לאט לאט.‬
‫-אין צורך.‬

14
00:01:57,918 --> 00:02:00,376
‫כגמדים, גדלנו על אלו.‬

15
00:02:00,376 --> 00:02:02,626
‫יש כאן מישהו שיספר לנו סיפור?‬

16
00:02:02,626 --> 00:02:04,168
‫דבר, מספר סיפורים.‬

17
00:02:04,168 --> 00:02:05,293
‫מי ידבר?‬

18
00:02:06,293 --> 00:02:08,918
‫סיפור לפני קרב מביא מזל טוב.‬

19
00:02:09,543 --> 00:02:13,043
‫הבה נספר סיפורים רבים בתורות.‬

20
00:02:14,043 --> 00:02:18,209
‫אספר לכם עכשיו על פניה ומניה.‬

21
00:02:19,376 --> 00:02:22,043
‫אחיות שנמכרו למלך ים.‬

22
00:02:22,876 --> 00:02:26,334
‫הן הועלו בשלשלאות לספינת המלך,‬

23
00:02:26,334 --> 00:02:29,751
‫ונכבלו לאבן רחיים מכושפת.‬

24
00:02:31,543 --> 00:02:36,209
‫ציוו עליהן לטחון מלח ולא להפסיק לרגע.‬

25
00:02:38,251 --> 00:02:40,709
‫אז הן עשו מה שבני תמותה עושים.‬

26
00:02:40,709 --> 00:02:44,293
‫בצערן, הן שרו שירים‬

27
00:02:44,793 --> 00:02:46,626
‫וסיפרו סיפורים.‬

28
00:02:48,043 --> 00:02:51,793
‫הן שרו על ההרים, על המולדת שלהן.‬

29
00:02:51,793 --> 00:02:54,834
‫הן היו ענקיות מלידה.‬

30
00:02:56,793 --> 00:03:00,626
‫המלך אגר את המלח לתקופות של רעב,‬

31
00:03:01,626 --> 00:03:03,834
‫ודרש אפילו יותר.‬

32
00:03:04,668 --> 00:03:06,459
‫המלח לא היה מיועד לאכילה,‬

33
00:03:07,168 --> 00:03:09,293
‫אלא כדי להמליח את האדמה,‬

34
00:03:09,793 --> 00:03:12,709
‫ולהרוס את הממלכות של אויביו.‬

35
00:03:13,209 --> 00:03:15,959
‫הנשים המשיכו בעבודתן המייגעת,‬

36
00:03:15,959 --> 00:03:19,543
‫והים שצף וקצף.‬

37
00:03:19,543 --> 00:03:22,918
‫ספינת המשוטים נסדקה בכוח הזרמים,‬

38
00:03:22,918 --> 00:03:25,418
‫אבל האחיות המשיכו לטחון.‬

39
00:03:26,626 --> 00:03:29,584
‫הגלגל שלהן ערבל את הגלים,‬

40
00:03:30,084 --> 00:03:31,709
‫והמלך המשעבד...‬

41
00:03:33,959 --> 00:03:34,959
‫טבע.‬

42
00:03:37,043 --> 00:03:39,709
‫הספינה שקעה.‬

43
00:03:40,334 --> 00:03:42,626
‫והנשים שרו.‬

44
00:03:43,209 --> 00:03:46,209
‫כי הן יצאו לחופשי סוף סוף.‬

45
00:03:46,918 --> 00:03:52,043
‫מספרים שהאבן הגדולה עדיין טוחנת,‬

46
00:03:52,584 --> 00:03:56,293
‫ומשום כך יש מלח בים.‬

47
00:04:01,293 --> 00:04:02,168
‫ואו.‬

48
00:04:03,584 --> 00:04:06,418
‫אבא שלי נהג לספר לי הסיפור הזה לפני השינה.‬

49
00:04:07,126 --> 00:04:09,209
‫מי עוד מכיר סיפורי ענקים?‬

50
00:04:09,209 --> 00:04:10,126
‫אני מכירה.‬

51
00:04:11,376 --> 00:04:14,959
‫אספר לכם עכשיו על החומה של אודין!‬

52
00:04:14,959 --> 00:04:17,501
‫החומה שננפץ מחר!‬

53
00:04:17,501 --> 00:04:21,334
‫כי מה שהענקים בנו, הענקים יכולים לשבור!‬

54
00:04:21,834 --> 00:04:23,709
‫זה היה לפני זמן רב,‬

55
00:04:23,709 --> 00:04:28,876
‫אחרי שהמבצר הראשון של אודין‬
‫נפל לידי הוואניר הזהובים.‬

56
00:04:31,418 --> 00:04:33,543
‫האסיר היו זקוקים לחומה חדשה.‬

57
00:04:36,209 --> 00:04:38,459
‫בנאי הגיע לאלים.‬

58
00:04:39,001 --> 00:04:43,459
‫הוא יקים עבורם חומה‬
‫שאיש לא יוכל לשבור או לטפס עליה.‬

59
00:04:44,209 --> 00:04:45,709
‫הם ביקשו שינקוב מחיר.‬

60
00:04:46,251 --> 00:04:52,126
‫התשובה הייתה השמש, הירח,‬
‫וידה של פרייה לאישה.‬

61
00:04:52,918 --> 00:04:55,043
‫לוקי נכנס לתמונה.‬

62
00:04:55,543 --> 00:04:58,918
‫הוא תיווך עסקה, והעסקה הייתה כזאת:‬

63
00:04:59,418 --> 00:05:01,626
‫אם תשלים את בניית החומה ללא סיוע‬

64
00:05:01,626 --> 00:05:04,209
‫ובשליש מהזמן שנקבע,‬

65
00:05:04,209 --> 00:05:06,418
‫השמש, הירח‬

66
00:05:07,126 --> 00:05:10,293
‫ופרייה יינתנו לך.‬

67
00:05:11,001 --> 00:05:14,918
‫במשך כל החורף, הבנאי העביר חתיכות של הר.‬

68
00:05:15,709 --> 00:05:19,376
‫רק הסוס שלו, סוואדילפרי, הורשה לעזור לו.‬

69
00:05:21,334 --> 00:05:23,251
‫אבל לאימתם של האסיר,‬

70
00:05:23,251 --> 00:05:24,668
‫הוא התקדם במהירות.‬

71
00:05:25,876 --> 00:05:28,209
‫פרייה זעמה.‬

72
00:05:28,209 --> 00:05:32,084
‫היא לא תסכים שיסחרו בה כפילגש. לא שוב.‬

73
00:05:32,584 --> 00:05:35,126
‫אבל בלדר סיפר לה על החשד שלו.‬

74
00:05:35,126 --> 00:05:38,293
‫אולי האיש היה יותר משנדמה.‬

75
00:05:39,543 --> 00:05:43,168
‫אולי הוא ענק.‬

76
00:05:45,543 --> 00:05:47,959
‫לוקי נכנס לתמונה.‬

77
00:05:47,959 --> 00:05:50,376
‫הוא הציע לרמות.‬

78
00:05:50,959 --> 00:05:54,834
‫וכך יאה, הסכימו האלים,‬
‫כי הוא זה שסגר את העסקה.‬

79
00:05:55,584 --> 00:05:59,293
‫ואם הם יאבדו את השמש, את הירח ואת פרייה,‬

80
00:05:59,793 --> 00:06:02,751
‫הם יערפו את ראשו של לוקי.‬

81
00:06:03,251 --> 00:06:05,709
‫לוקי נכנס לתמונה,‬

82
00:06:05,709 --> 00:06:09,834
‫והופיע בפני סוואדילפרי כסוסה יפהפייה.‬

83
00:06:10,334 --> 00:06:15,209
‫הסוס הריח את הייחום שלה וכך,‬

84
00:06:15,876 --> 00:06:17,876
‫לוקי נכנס.‬

85
00:06:21,876 --> 00:06:23,043
‫הענק...‬

86
00:06:23,543 --> 00:06:27,251
‫כי הבנאי היה אכן ענק,‬

87
00:06:27,251 --> 00:06:29,584
‫לא יכול היה לסיים בלי הסוס שלו.‬

88
00:06:31,043 --> 00:06:32,751
‫האסיר צחקו.‬

89
00:06:32,751 --> 00:06:35,418
‫הם שמחו לקבל את החומה בחינם.‬

90
00:06:35,918 --> 00:06:38,126
‫וכשהענק מחה על הבגידה,‬

91
00:06:38,959 --> 00:06:40,876
‫פטיש רוצץ את ראשו,‬

92
00:06:41,459 --> 00:06:43,668
‫כמו את ראשי כל כך הרבה ענקים לפניו.‬

93
00:06:45,126 --> 00:06:47,126
‫לוקי נכנס‬

94
00:06:47,626 --> 00:06:52,709
‫חודשים לאחר מכן‬
‫ולצדו סייח צעיר ומוזר שהוא הוליד.‬

95
00:06:52,709 --> 00:06:55,209
‫הוא נתן את הסוס במתנה לאודין.‬

96
00:06:55,209 --> 00:06:57,168
‫והאלים גילו‬

97
00:06:57,168 --> 00:07:02,001
‫שלוקי מוכן לדפוק אפילו את עצמו‬

98
00:07:02,501 --> 00:07:04,793
‫אם זה משרת אותו.‬

99
00:07:10,334 --> 00:07:13,501
‫אז לאגיל שלנו יש פטרון קדוש!‬

100
00:07:14,168 --> 00:07:19,251
‫אגיל, כשאתה מתעלס, אתה הסוס או הסוסה?‬

101
00:07:19,251 --> 00:07:21,668
‫את רוצה לדעת אם אני אוהב שדופקים אותי?‬

102
00:07:22,168 --> 00:07:24,168
‫רוצה לדעת איך ההרגשה?‬

103
00:07:24,168 --> 00:07:26,168
‫אספר לך איך.‬

104
00:07:27,959 --> 00:07:31,251
‫אספר לכם עכשיו על אגיל והדו-קרב שלו.‬

105
00:07:32,751 --> 00:07:34,334
‫תגליפים למכירה!‬

106
00:07:34,334 --> 00:07:36,751
‫פסלוני אלים לסגידה! כלי שחמט!‬

107
00:07:36,751 --> 00:07:39,043
‫קמעות למזל ולאהבה!‬

108
00:07:39,043 --> 00:07:41,043
‫לכל אחד מהם יש סיפור!‬

109
00:08:09,126 --> 00:08:10,168
‫הצילו! בבקשה!‬

110
00:08:10,751 --> 00:08:11,918
‫שמישהו יעזור!‬

111
00:08:12,626 --> 00:08:14,959
‫תפסיקו! אני מתחנן! תפסיקו בבקשה!‬

112
00:08:28,626 --> 00:08:30,418
‫זה בסדר, הם הלכו.‬

113
00:08:31,001 --> 00:08:33,043
‫שמי אודריך. אוד.‬

114
00:08:41,334 --> 00:08:42,501
‫זהו ספל ריפוי.‬

115
00:08:42,501 --> 00:08:44,251
‫הרונים יעזרו לך.‬

116
00:08:44,251 --> 00:08:46,084
‫זה מה שסבא שלי נהג לומר.‬

117
00:08:46,084 --> 00:08:47,501
‫הוא מת בשנה שעברה.‬

118
00:08:48,001 --> 00:08:48,834
‫הם מכושפים?‬

119
00:08:48,834 --> 00:08:52,126
‫סבא שלי אמר שהעץ הכי טוב לכשפים‬
‫מגיע מעצי סחף.‬

120
00:08:52,126 --> 00:08:55,126
‫אם שתי חתיכות נסחפו לחוף ביחד, זה אות.‬

121
00:08:55,126 --> 00:08:58,459
‫כי בראשית, הגבר והאישה נוצרו מעץ סחף.‬

122
00:09:00,959 --> 00:09:02,543
‫זה רק סיפור.‬

123
00:09:05,959 --> 00:09:07,209
‫היינו חברים.‬

124
00:09:08,334 --> 00:09:10,959
‫ואז, כמה שבועות לאחר מכן,‬

125
00:09:12,334 --> 00:09:13,334
‫היינו יותר מזה.‬

126
00:09:22,626 --> 00:09:25,043
‫אחיו של אוד האשים אותי.‬

127
00:09:26,084 --> 00:09:29,001
‫הוא טען שפיתיתי את אוד.‬

128
00:09:29,001 --> 00:09:33,168
‫נציגי החוק אמרו שמותר לאדם‬
‫לדפוק אחר תוך כדי כיבוש,‬

129
00:09:33,168 --> 00:09:34,918
‫אבל לא מאהבה.‬

130
00:09:35,751 --> 00:09:38,459
‫ומי שנלקח ראוי רק ללעג.‬

131
00:09:39,251 --> 00:09:41,126
‫הם כינו אותי "ארגי".‬

132
00:09:41,626 --> 00:09:43,126
‫לא גברי.‬

133
00:09:44,876 --> 00:09:45,918
‫האיש הזה משקר,‬

134
00:09:45,918 --> 00:09:47,751
‫ואני קורא לו שקרן!‬

135
00:09:47,751 --> 00:09:51,751
‫אוכיח את טענתי בחרב‬
‫ואחתוך את השקרים מגרונו!‬

136
00:09:55,543 --> 00:09:58,501
‫הוחלט על דו קרב "הולמגנג".‬

137
00:09:59,293 --> 00:10:03,376
‫אי סמוך היה מיועד לתחרויות מהסוג הזה.‬

138
00:10:03,376 --> 00:10:05,626
‫אבי הכריז שיעמוד לצדי.‬

139
00:10:06,376 --> 00:10:07,501
‫הוא היה גאה.‬

140
00:10:10,876 --> 00:10:12,376
‫תראה לו מאיזה חומר קורצת.‬

141
00:10:12,959 --> 00:10:14,376
‫זה הדבר המכובד לעשות.‬

142
00:10:14,876 --> 00:10:15,876
‫קדימה.‬

143
00:10:36,501 --> 00:10:38,334
‫קדימה! קום!‬

144
00:10:39,626 --> 00:10:40,918
‫הוא מוכן להילחם!‬

145
00:10:46,293 --> 00:10:47,668
‫תעניש אותו!‬

146
00:10:48,376 --> 00:10:49,459
‫תחסל אותו!‬

147
00:10:59,626 --> 00:11:01,209
‫כן!‬
‫-ראיתם את זה?‬

148
00:11:12,459 --> 00:11:14,751
‫הסכין שלי הייתה מדויקת.‬

149
00:11:14,751 --> 00:11:16,043
‫כמו תמיד.‬

150
00:11:17,043 --> 00:11:20,876
‫וכך הוכחתי את טוהר המידות שלי.‬

151
00:11:22,043 --> 00:11:24,084
‫אני מצטערת, ידידי.‬

152
00:11:39,418 --> 00:11:40,876
‫הגיע הזמן.‬

153
00:11:41,543 --> 00:11:43,501
‫הגיעה העת.‬

154
00:11:44,168 --> 00:11:45,459
‫אתה בטוח?‬

155
00:11:45,959 --> 00:11:49,709
‫בקרוב תפרוץ אלימות.‬

156
00:11:49,709 --> 00:11:51,959
‫תזדקקי לכוח.‬

157
00:11:51,959 --> 00:11:54,459
‫אני יכול לתת לך.‬
‫-אז תן.‬

158
00:11:55,043 --> 00:11:57,418
‫תן לי את הסיפור שאתה מסתיר.‬

159
00:12:00,251 --> 00:12:01,376
‫הקור.‬

160
00:12:01,376 --> 00:12:06,459
‫האוויר היה קר, והילד היה קר, ודמו היה קר.‬

161
00:12:07,043 --> 00:12:09,459
‫אולפר הציל את הילד,‬

162
00:12:09,459 --> 00:12:11,084
‫הציל אותו מזאב.‬

163
00:12:11,084 --> 00:12:13,501
‫עורו של הזאב היה בידי אולפר,‬

164
00:12:13,501 --> 00:12:15,584
‫והוא נתן אותו לילד.‬

165
00:12:15,584 --> 00:12:21,834
‫אולפר הדליק אש בשביל הילד,‬
‫גרם לילד להביט ולחייך,‬

166
00:12:22,584 --> 00:12:26,834
‫אבל הקור הגיע בכל זאת, והאש הייתה קרה,‬

167
00:12:26,834 --> 00:12:29,959
‫וקר, ולאולפר היה קר!‬

168
00:12:30,751 --> 00:12:34,334
‫אבל דמו של הילד היה חם.‬

169
00:12:34,959 --> 00:12:37,584
‫ודמו היה באש,‬

170
00:12:37,584 --> 00:12:39,376
‫והדם העלה עשן זהוב.‬

171
00:12:39,376 --> 00:12:40,709
‫אולפר אכל,‬

172
00:12:40,709 --> 00:12:45,043
‫ועור הזאב חזור שוב לכתפיו של אולפר.‬

173
00:12:45,043 --> 00:12:48,668
‫לאולפר היה חם, והבשר היה חם.‬

174
00:12:48,668 --> 00:12:52,668
‫היה חם בפה של אולפר ובקיבתו,‬

175
00:12:52,668 --> 00:12:55,626
‫והחום היה זהוב,‬

176
00:12:55,626 --> 00:12:57,418
‫וזה היה זהב,‬

177
00:12:57,418 --> 00:12:59,918
‫וזה היה זהב.‬

178
00:13:01,793 --> 00:13:04,126
‫אבל הזהב היה דם,‬

179
00:13:04,876 --> 00:13:07,334
‫והזהב היה מוות,‬

180
00:13:07,959 --> 00:13:11,126
‫ועור הזאב אכל את אולפר.‬

181
00:13:11,668 --> 00:13:15,209
‫אולפר אכל את הילד!‬

182
00:13:15,209 --> 00:13:19,334
‫אולפר היה זאב!‬

183
00:13:28,668 --> 00:13:29,709
‫אגיל.‬

184
00:13:34,001 --> 00:13:35,293
‫אני חי...‬

185
00:13:36,043 --> 00:13:37,668
‫חיים רעים.‬

186
00:13:38,626 --> 00:13:40,418
‫אני רוצה למות טוב יותר.‬

187
00:13:40,418 --> 00:13:42,126
‫תהיה לך הזדמנות כזאת.‬

188
00:13:46,168 --> 00:13:47,459
‫זה יותר מדי!‬

189
00:13:48,459 --> 00:13:49,459
‫הרבור!‬

190
00:13:56,209 --> 00:13:57,293
‫הרבור.‬

191
00:13:57,293 --> 00:13:58,834
‫את בטוחה.‬

192
00:13:58,834 --> 00:14:00,084
‫זה בסדר.‬

193
00:14:00,584 --> 00:14:04,376
‫יש שם... כל כך הרבה.‬

194
00:14:04,959 --> 00:14:07,709
‫איך זה שאתה כל כך... רגוע?‬

195
00:14:09,001 --> 00:14:11,584
‫כי הגמדים מכירים את הפטריות.‬

196
00:14:12,209 --> 00:14:13,418
‫על מה את מסתכלת?‬

197
00:14:42,584 --> 00:14:43,626
‫אני חייב לרוץ.‬

198
00:14:55,834 --> 00:14:57,043
‫ומה לגבייך?‬

199
00:14:57,876 --> 00:14:58,959
‫תספרי סיפור?‬

200
00:14:58,959 --> 00:15:00,501
‫אין לי סיפורים.‬

201
00:15:01,001 --> 00:15:04,001
‫עברתי 20 חורפים. ראיתי מפלצות.‬

202
00:15:04,626 --> 00:15:06,459
‫ראיתי מקרוב אלים, אבל...‬

203
00:15:07,001 --> 00:15:08,293
‫בסיפורים,‬

204
00:15:08,959 --> 00:15:10,459
‫אני אף פעם לא העניין.‬

205
00:15:10,459 --> 00:15:12,251
‫אני רוצה לשמוע אחד משלכם.‬

206
00:15:12,251 --> 00:15:18,084
‫כזה שיסביר לי למה אני מוצאת את עצמי‬
‫בחברת טיפשים ארורים ורודפי-הל.‬

207
00:15:18,959 --> 00:15:21,501
‫בסדר. אז תקבלי סיפור.‬

208
00:15:22,084 --> 00:15:25,668
‫אספר לך עכשיו על ילדה‬
‫שרגליה לא הגיעו לרצפה.‬

209
00:15:29,876 --> 00:15:31,876
‫הילדה הייתה ענקית למחצה,‬

210
00:15:31,876 --> 00:15:33,626
‫מצד אביה.‬

211
00:15:34,793 --> 00:15:38,043
‫והיא הייתה בתו של אביה בכל מובן כמעט,‬

212
00:15:38,793 --> 00:15:41,001
‫למעט פרט חשוב אחד.‬

213
00:15:41,626 --> 00:15:44,209
‫היא הייתה קטנה ביחס לענקים.‬

214
00:15:44,209 --> 00:15:45,293
‫זהו זה.‬

215
00:15:46,293 --> 00:15:48,584
‫צמה ראויה לבת יוטון.‬

216
00:15:50,084 --> 00:15:54,751
‫כשהיא ישבה על כיסאות המשפחה,‬
‫רגליה לא נגעו ברצפה.‬

217
00:15:55,418 --> 00:15:58,501
‫רגליה לא נגעו ברצפה בשעת הסעודה.‬

218
00:16:00,251 --> 00:16:03,209
‫הן לא נגעו ברצפה כשהיא ישבה על מיטתה.‬

219
00:16:15,626 --> 00:16:18,501
‫הן גם לא הגיעו ברצפה במחראה.‬

220
00:16:23,626 --> 00:16:25,084
‫כשהיא התבגרה,‬

221
00:16:25,084 --> 00:16:28,168
‫האחים שלה גברו עליה בקלות בשתייה,‬

222
00:16:29,834 --> 00:16:32,043
‫כי היא בקושי הגיעה לשולחן.‬

223
00:16:33,168 --> 00:16:35,834
‫וכך, אחרי שנים רבות,‬

224
00:16:36,959 --> 00:16:38,334
‫היא פנתה לאביה...‬

225
00:16:40,709 --> 00:16:42,334
‫וביקשה שירשה לה לעזוב.‬

226
00:16:45,168 --> 00:16:47,501
‫היא ביקשה לראות את בית אמה.‬

227
00:16:49,084 --> 00:16:53,251
‫היא אהבה את ארצה ואת משפחתה,‬
‫ואת האחים המטופשים שלה...‬

228
00:16:55,376 --> 00:16:57,001
‫אבל היא הייתה שונה.‬

229
00:17:01,751 --> 00:17:03,251
‫היא הרגישה בודדה.‬

230
00:17:31,084 --> 00:17:31,918
‫מכאן.‬

231
00:17:36,876 --> 00:17:37,959
‫מה קרה?‬

232
00:17:37,959 --> 00:17:39,918
‫אנחנו במלחמה.‬

233
00:17:39,918 --> 00:17:42,251
‫אימא שלי באה מהכפר הזה.‬

234
00:17:43,459 --> 00:17:45,168
‫אז את בת שבט הוולסונג.‬

235
00:17:46,084 --> 00:17:47,668
‫וכך הנערה יצאה לקרב.‬

236
00:18:49,209 --> 00:18:51,043
‫נראה שאני חייב לך את חיי.‬

237
00:18:57,501 --> 00:18:58,668
‫המשקה מספיק.‬

238
00:19:00,001 --> 00:19:02,584
‫הצמה והקעקועים שלך...‬

239
00:19:03,918 --> 00:19:06,459
‫את באה ממקום אחר, אישה.‬

240
00:19:07,626 --> 00:19:08,459
‫מאיפה?‬

241
00:19:09,334 --> 00:19:12,709
‫אני באה ממקום‬
‫שהכיסאות בו גבוהים כמו סוסים.‬

242
00:19:13,293 --> 00:19:15,251
‫מקום שאי אפשר לתאר את גודלו.‬

243
00:19:15,751 --> 00:19:16,876
‫גדול מדי בשבילי.‬

244
00:19:19,793 --> 00:19:21,793
‫אני לא מבין מה זה אומר.‬

245
00:19:25,501 --> 00:19:28,293
‫אני לא רוצה להיות חייב לאישה זרה.‬

246
00:19:29,751 --> 00:19:31,459
‫מה נסיך יכול לתת לך?‬

247
00:19:36,626 --> 00:19:37,959
‫הנערה נשארה.‬

248
00:19:38,459 --> 00:19:40,459
‫היא השתתפה בקרבות רבים.‬

249
00:19:41,918 --> 00:19:43,584
‫והשנים חלפו.‬

250
00:19:51,918 --> 00:19:53,209
‫ליף, חשבתי ש...‬

251
00:19:55,584 --> 00:19:56,584
‫מה זה?‬

252
00:19:56,584 --> 00:19:58,751
‫הכנתי משהו בשבילך.‬

253
00:20:08,668 --> 00:20:10,126
‫בנית לי כיסא.‬

254
00:20:10,126 --> 00:20:12,168
‫לא, אני...‬

255
00:20:12,709 --> 00:20:14,334
‫בניתי לך כס מלכות.‬

256
00:20:16,959 --> 00:20:21,584
‫אני מקווה לפחות שתרצי בכך.‬
‫לא רציתי להניח מראש, אבל...‬

257
00:20:28,876 --> 00:20:29,709
‫הינשאי לי.‬

258
00:20:34,668 --> 00:20:35,584
‫מעניין.‬

259
00:20:37,209 --> 00:20:39,334
‫אני אשב ואחשוב על זה.‬

260
00:20:45,459 --> 00:20:49,126
‫ברגע שכפות רגליה נגעו בקרקע, היא ידעה‬

261
00:20:50,001 --> 00:20:51,251
‫שהיא בבית.‬

262
00:21:06,501 --> 00:21:08,168
‫אגיל, אני...‬
‫-עצרי.‬

263
00:21:09,959 --> 00:21:12,001
‫מאז שהחזרת לי את היד שלי,‬

264
00:21:12,543 --> 00:21:15,084
‫נהפכתי לאגיל "יד אחת" אחרי הכול.‬

265
00:21:16,168 --> 00:21:17,001
‫זה?‬

266
00:21:17,751 --> 00:21:19,584
‫זה כבר לא שלי.‬

267
00:21:20,334 --> 00:21:22,126
‫יש לה ריח של הקסם שלך,‬

268
00:21:22,626 --> 00:21:24,709
‫וכשאני נוגע איתה בפניי,‬

269
00:21:25,793 --> 00:21:29,043
‫את נוגעת בפנים שלי.‬

270
00:21:30,459 --> 00:21:31,626
‫אגיל...‬

271
00:21:33,126 --> 00:21:34,376
‫אני חייבת לספר לך.‬

272
00:21:35,626 --> 00:21:36,668
‫מחר...‬

273
00:21:37,834 --> 00:21:39,334
‫אל תגלי לי את העתיד.‬

274
00:21:41,043 --> 00:21:42,209
‫תגלי לי מה שמך.‬

275
00:21:44,876 --> 00:21:45,876
‫אאולה.‬

276
00:21:48,001 --> 00:21:48,959
‫אאולה.‬

277
00:21:49,584 --> 00:21:51,209
‫לאן תלך היד שלך עכשיו?‬

278
00:22:07,084 --> 00:22:09,293
‫את רוצה סיפור משלך?‬

279
00:22:12,001 --> 00:22:12,834
‫כן.‬

280
00:22:16,459 --> 00:22:17,918
‫אספר לכם עכשיו על ת'ירה,‬

281
00:22:18,834 --> 00:22:20,584
‫עלמת הצומת.‬

282
00:22:21,126 --> 00:22:24,334
‫פראית, מקסימה וצנועה...‬

283
00:22:27,418 --> 00:22:29,043
‫בערב הקרב,‬

284
00:22:29,043 --> 00:22:32,834
‫היא הורידה על ברכיהם את מנהיגי הוולסונג.‬

285
00:23:41,293 --> 00:23:44,459
‫חד הראש הזה, וקשוח.‬

286
00:23:45,459 --> 00:23:48,959
‫ענף מעץ העולם.‬

287
00:23:49,501 --> 00:23:52,251
‫חנית טובה לשיפוד ראשים.‬

288
00:23:53,126 --> 00:23:56,834
‫בני הבכור מאוהב בך.‬

289
00:23:56,834 --> 00:23:58,376
‫"הבוכייה".‬

290
00:23:59,209 --> 00:24:00,376
‫ואני מבין למה.‬

291
00:24:01,043 --> 00:24:02,293
‫מי אתה?‬

292
00:24:02,959 --> 00:24:06,043
‫אני נתתי לאדם את שיכר השירה.‬

293
00:24:08,834 --> 00:24:10,793
‫אני הוא אדון הסיפורים.‬

294
00:24:11,376 --> 00:24:14,918
‫בני הוא אדון הסערות.‬

295
00:24:22,918 --> 00:24:27,709
‫אני לוחם, ונווד, וחכם.‬

296
00:24:31,293 --> 00:24:32,376
‫אודין.‬

297
00:24:32,376 --> 00:24:36,001
‫זכרי מה קרה למניה ולפניה,‬

298
00:24:36,001 --> 00:24:38,584
‫שהטביעו את ספינתן במלח.‬

299
00:24:39,293 --> 00:24:41,126
‫הן הרגו, כן.‬

300
00:24:42,251 --> 00:24:43,209
‫אבל אז...‬

301
00:24:46,043 --> 00:24:47,584
‫הן מתו.‬

302
00:27:15,418 --> 00:27:20,293
‫תרגום כתוביות: דוד סבן‬