1 00:00:11,200 --> 00:00:12,920 ‫פשע‬ 2 00:00:23,560 --> 00:00:25,960 ‫רומן פרטי‬ 3 00:00:29,360 --> 00:00:31,760 ‫- התיק שלי! השרשרת שלי! שוטר! - עצור!‬ 4 00:00:31,840 --> 00:00:35,840 ‫- התיק שלי! השרשרת שלי! - עצור! אמרתי עצור!‬ 5 00:00:35,920 --> 00:00:37,200 ‫עצור!‬ 6 00:00:43,160 --> 00:00:44,960 ‫אתה עצור. קדימה.‬ 7 00:00:50,000 --> 00:00:53,560 ‫מגיל צעיר, אבא לימד אותי שלהיות שוטר‬ 8 00:00:53,640 --> 00:00:57,920 ‫זה הרבה יותר מלפתור פשעים נתעבים ולהגן על אזרחים.‬ 9 00:00:58,600 --> 00:00:59,720 ‫זאת דרך חיים.‬ 10 00:01:01,040 --> 00:01:03,400 ‫אני עדיין זוכר את הדרך המיומנת‬ 11 00:01:04,080 --> 00:01:06,800 ‫שבה הוא טיפח את התחושה הזו בי ובאחותי מרינה.‬ 12 00:01:08,240 --> 00:01:09,160 ‫בכל לילה,‬ 13 00:01:09,240 --> 00:01:12,800 ‫הוא שיחק איתנו בפענוח תיקים מסתוריים.‬ 14 00:01:13,280 --> 00:01:15,360 ‫תיקים שחשבנו שהם מומצאים,‬ 15 00:01:15,440 --> 00:01:17,720 ‫אבל בסוף גילינו שהם אמיתיים.‬ 16 00:01:19,040 --> 00:01:20,480 ‫זה היה אבא שלי.‬ 17 00:01:20,560 --> 00:01:23,480 ‫לכן היום הוא יום מיוחד, לא רק בשבילי‬ 18 00:01:23,560 --> 00:01:25,360 ‫אלא בשביל כל המשפחה שלי.‬ 19 00:01:25,960 --> 00:01:29,520 ‫הקידום הזה מאפשר לי להמשיך לקיים את כבודה של המשפחה שלי,‬ 20 00:01:29,600 --> 00:01:33,640 ‫כי כפי שכולכם יודעים, אני דור חמישי למשפחת קירוגה‬ 21 00:01:33,720 --> 00:01:35,120 ‫שמשרת במשטרה.‬ 22 00:01:35,400 --> 00:01:37,840 ‫הרשו לי להרים כוסית לכבוד המשפחה שלי.‬ 23 00:01:39,000 --> 00:01:41,360 ‫בלעדיה, לא הייתי כאן היום.‬ 24 00:01:42,160 --> 00:01:45,960 ‫אני רוצה להודות לאימא שלי, אסונסיון,‬ 25 00:01:46,040 --> 00:01:47,560 ‫שתמיד האמינה בי‬ 26 00:01:47,640 --> 00:01:51,000 ‫ודרבנה אותי ללכת בדרכו של אבי.‬ 27 00:01:51,080 --> 00:01:53,120 ‫לאשתי, רוסה,‬ 28 00:01:53,200 --> 00:01:57,520 ‫שנאלצה לסבול את שעות העבודה המוזרות של בעלה, מבלי להתלונן.‬ 29 00:01:58,200 --> 00:02:02,800 ‫ולבסוף, אני רוצה להודות לאחותי, מרינה.‬ 30 00:02:02,880 --> 00:02:04,320 ‫היא...‬ 31 00:02:07,600 --> 00:02:09,040 ‫היא...‬ 32 00:02:09,760 --> 00:02:11,880 ‫טוב, אתם כבר מכירים אותה.‬ 33 00:02:13,920 --> 00:02:15,040 ‫איפה מרינה?‬ 34 00:02:18,720 --> 00:02:20,160 ‫גברת מרינה?‬ 35 00:02:21,040 --> 00:02:22,840 ‫הנאום כבר נגמר?‬ 36 00:02:23,000 --> 00:02:24,960 ‫אירועים חברתיים עושים לי בחילה.‬ 37 00:02:25,080 --> 00:02:27,160 ‫כל כך ראוותני, ורק הגברים מדברים.‬ 38 00:02:27,240 --> 00:02:28,520 ‫שום דבר לא משתנה, הקטור.‬ 39 00:02:29,040 --> 00:02:30,000 ‫איפה הרכב?‬ 40 00:02:30,080 --> 00:02:32,280 ‫אחיך מתמנה לסגן ניצב,‬ 41 00:02:32,360 --> 00:02:33,720 ‫מי עוד אמור לנאום?‬ 42 00:02:33,800 --> 00:02:36,880 ‫אני לא יודעת. אימא שלי, אשתו, שוטרת שעבדה איתו?‬ 43 00:02:37,040 --> 00:02:39,040 ‫אבל אין שוטרות.‬ 44 00:02:39,120 --> 00:02:40,840 ‫זאת הבעיה, הקטור.‬ 45 00:02:40,880 --> 00:02:43,880 ‫- לאן את הולכת? - יש לי פגישה שאני לא יכולה לפספס.‬ 46 00:02:44,400 --> 00:02:47,760 ‫גברתי, אם תלכי, את תסתבכי בצרות.‬ 47 00:02:47,840 --> 00:02:50,560 ‫וגרוע מכך, את תסבכי גם אותי בצרות.‬ 48 00:02:52,960 --> 00:02:57,040 ‫הקטור, אמרתי שאגיע להכרזה והיא נעשתה.‬ 49 00:02:58,520 --> 00:03:00,360 ‫אף אחד לא צריך לדעת שראית אותי.‬ 50 00:03:01,160 --> 00:03:02,000 ‫תודה!‬ 51 00:03:05,120 --> 00:03:06,320 ‫תישאר עם אימא שלי.‬ 52 00:03:13,440 --> 00:03:14,560 ‫אחזור בקרוב!‬ 53 00:03:16,760 --> 00:03:17,640 ‫סליחה!‬ 54 00:03:35,800 --> 00:03:36,720 ‫היי!‬ 55 00:04:35,640 --> 00:04:38,080 ‫בכל פעם שאנחנו נפגשים את יותר אלגנטית.‬ 56 00:04:38,760 --> 00:04:39,680 ‫אתה אוהב את זה?‬ 57 00:04:40,160 --> 00:04:41,040 ‫אני מת על זה.‬ 58 00:04:43,920 --> 00:04:45,520 ‫השגת את כל מה שביקשתי?‬ 59 00:04:45,600 --> 00:04:47,040 ‫- הכול. - הכול?‬ 60 00:04:47,640 --> 00:04:48,560 ‫בבקשה.‬ 61 00:04:48,920 --> 00:04:49,800 ‫בוא נראה.‬ 62 00:04:59,720 --> 00:05:00,920 ‫מה זה היה?‬ 63 00:05:02,600 --> 00:05:04,080 ‫זה לא קשור אלינו.‬ 64 00:05:04,880 --> 00:05:05,720 ‫בואי נזוז.‬ 65 00:05:07,880 --> 00:05:09,080 ‫לא, עדיין היום.‬ 66 00:05:11,640 --> 00:05:14,240 ‫הינה. אני אחזור בשביל זה בקרוב.‬ 67 00:05:14,560 --> 00:05:16,480 ‫במקומך, הייתי מתרחק מצרות.‬ 68 00:05:18,600 --> 00:05:19,640 ‫תודה, טוני.‬ 69 00:05:41,520 --> 00:05:42,520 ‫שלום?‬ 70 00:05:49,000 --> 00:05:50,320 ‫יש שם מישהו?‬ 71 00:06:15,360 --> 00:06:16,240 ‫אוי, אלוהים!‬ 72 00:06:16,600 --> 00:06:18,440 ‫אוי, אלוהים! זה...‬ 73 00:06:18,640 --> 00:06:20,200 ‫תחזיקי מעמד!‬ 74 00:06:34,160 --> 00:06:35,080 ‫לא!‬ 75 00:07:49,600 --> 00:07:50,520 ‫משטרה.‬ 76 00:07:51,000 --> 00:07:53,640 ‫התרחש רצח. בואו הנה מהר!‬ 77 00:07:53,720 --> 00:07:54,680 ‫תירגעי, גברתי.‬ 78 00:07:54,760 --> 00:07:56,760 ‫תגידי לי מי את והיכן את נמצאת.‬ 79 00:07:56,960 --> 00:07:59,640 ‫אני מרינה קירוגה. אני במזח...‬ 80 00:07:59,720 --> 00:08:03,720 ‫כן! זאת את, גברת קירוגה.‬ 81 00:08:03,800 --> 00:08:06,680 ‫זה סוסה. את יותר מקורית מהפעם הקודמת.‬ 82 00:08:06,760 --> 00:08:08,680 ‫קבניאס, גבר תקף אותי הרגע,‬ 83 00:08:08,760 --> 00:08:11,600 ‫ויש אישה מתה על הרצפה. תזמן את כולם.‬ 84 00:08:11,680 --> 00:08:15,040 ‫כמו בפעם שעמדו לחטוף את הבן של שגריר ארצות הברית,‬ 85 00:08:15,120 --> 00:08:17,400 ‫או כשראית זאב בעיר.‬ 86 00:08:17,480 --> 00:08:19,840 ‫קבניאס, אם אבא שלי היה כאן,‬ 87 00:08:19,920 --> 00:08:22,400 ‫הייתי מספרת לו כמה אתה חסר תועלת.‬ 88 00:08:22,480 --> 00:08:24,760 ‫תוכל להגיע לכאן עם יחידת משמר?‬ 89 00:08:24,840 --> 00:08:26,080 ‫משמר החופים.‬ 90 00:08:26,160 --> 00:08:29,520 ‫כמה מלחים מצאו גופה של אישה בסמטה. בואו נזוז.‬ 91 00:08:29,600 --> 00:08:32,400 ‫- פשוט תביא לכאן את האנשים שלך! - קדימה, קבניאס.‬ 92 00:08:32,480 --> 00:08:34,200 ‫- קבניאס? - גברתי, את שם?‬ 93 00:08:34,280 --> 00:08:37,640 ‫ברור שאני פה. חשבת שאקפוץ לתוך המים?‬ 94 00:08:57,160 --> 00:08:59,520 ‫חכה לי כאן. לא אתעכב.‬ 95 00:09:16,760 --> 00:09:17,640 ‫סגן הניצב.‬ 96 00:09:19,720 --> 00:09:20,760 ‫איפה הגופה?‬ 97 00:09:22,240 --> 00:09:23,160 ‫שם למטה.‬ 98 00:09:26,040 --> 00:09:28,160 ‫תכננתי לבוא לאירוע שלך, אבל...‬ 99 00:09:28,240 --> 00:09:30,840 ‫אני יודע שחשבת שדברים יסתדרו אחרת,‬ 100 00:09:31,360 --> 00:09:34,160 ‫אבל אני מקווה שנוכל לעבוד ביחד.‬ 101 00:09:38,440 --> 00:09:39,280 ‫סארקו.‬ 102 00:09:40,280 --> 00:09:42,760 ‫- סגן הניצב. - עדכן אותי במצב.‬ 103 00:09:43,160 --> 00:09:46,760 ‫אישה, בת 35, פצע דקירה.‬ 104 00:09:46,880 --> 00:09:49,720 ‫סיבת מוות אפשרית: פגיעה בעורק הראשי.‬ 105 00:09:50,200 --> 00:09:52,720 ‫- יש עדים? - כן.‬ 106 00:10:08,840 --> 00:10:10,720 ‫למען האל, שימו כפפות.‬ 107 00:10:11,160 --> 00:10:13,520 ‫- מרינה? - ארטורו, סוף סוף.‬ 108 00:10:14,120 --> 00:10:16,280 ‫הם לקחו ראיות בלי כפפות!‬ 109 00:10:16,360 --> 00:10:19,000 ‫ואחד מהם עישן ליד הגופה.‬ 110 00:10:19,080 --> 00:10:21,400 ‫מה מלמדים אותם באקדמיה?‬ 111 00:10:21,480 --> 00:10:24,040 ‫בכנות? רואים שאבא כבר לא כאן.‬ 112 00:10:24,400 --> 00:10:25,720 ‫ערב טוב.‬ 113 00:10:26,520 --> 00:10:28,480 ‫- נוכל לדבר לרגע? - אבל...‬ 114 00:10:28,760 --> 00:10:29,640 ‫בבקשה.‬ 115 00:10:31,400 --> 00:10:32,840 ‫מה את עושה כאן?‬ 116 00:10:32,880 --> 00:10:35,280 ‫חיפשנו אותך שעה לתצלום המשפחתי.‬ 117 00:10:35,360 --> 00:10:36,880 ‫הרגע הייתי עדה לרצח.‬ 118 00:10:37,480 --> 00:10:39,640 ‫אישה מתה בזרועותיי, כמעט נהרגתי,‬ 119 00:10:39,760 --> 00:10:42,240 ‫ואתה דואג לתצלום ההשבעה שלך?‬ 120 00:10:42,320 --> 00:10:44,640 ‫אם לא היית הולכת, היית בסדר.‬ 121 00:10:44,720 --> 00:10:46,000 ‫זה תמיד אותו הדבר.‬ 122 00:10:46,080 --> 00:10:48,440 ‫אתה רוצה את ההודעה שלי או שאני צריכה למצוא שוטר‬ 123 00:10:48,520 --> 00:10:51,440 ‫שאכפת לו מהעדה היחידה שראתה את הפנים של הרוצח?‬ 124 00:10:52,040 --> 00:10:53,600 ‫ראית את הפנים של הרוצח?‬ 125 00:10:53,880 --> 00:10:54,760 ‫כן.‬ 126 00:10:55,480 --> 00:10:57,080 ‫אז את יכולה לתאר אותו.‬ 127 00:10:59,160 --> 00:11:01,240 ‫- הייתי יכולה... - אבל?‬ 128 00:11:01,400 --> 00:11:02,400 ‫היה מאוד חשוך.‬ 129 00:11:02,680 --> 00:11:04,760 ‫- כן. - אבל היו לו עיניים חומות.‬ 130 00:11:05,240 --> 00:11:08,480 ‫מעולה. מאחר שאנחנו בשוודיה ולכולם כאן יש עיניים כחולות...‬ 131 00:11:09,000 --> 00:11:12,080 ‫מתי תבין שאני יכולה לעזור בחקירות?‬ 132 00:11:12,160 --> 00:11:13,280 ‫שוב התחלנו.‬ 133 00:11:14,760 --> 00:11:16,160 ‫- מה זה? - תראה.‬ 134 00:11:16,240 --> 00:11:18,320 ‫השתמשתי בסיכה כדי להגן על עצמי,‬ 135 00:11:18,400 --> 00:11:21,080 ‫ופיסת הבד הזו נתקעה בקצה.‬ 136 00:11:22,360 --> 00:11:24,640 ‫- דקרת אותו בסיכה? - כמובן.‬ 137 00:11:24,720 --> 00:11:26,960 ‫ופיסת הבד הזאת תוביל אותנו אליו.‬ 138 00:11:27,720 --> 00:11:29,480 ‫ובעזרת שערה נתפוס את אל קפונה.‬ 139 00:11:29,560 --> 00:11:31,480 ‫מספיק עם זה, מרינה. שמעת אותי?‬ 140 00:11:31,560 --> 00:11:33,240 ‫סלח לי, סגן הניצב.‬ 141 00:11:34,800 --> 00:11:36,680 ‫- מצאנו משהו. - אני בא.‬ 142 00:11:37,040 --> 00:11:38,760 ‫מרינה, תישארי כאן, בבקשה.‬ 143 00:11:42,120 --> 00:11:43,280 ‫הם הרגע מצאו את זה.‬ 144 00:11:43,520 --> 00:11:45,600 ‫ייתכן שזה קשור לתיק.‬ 145 00:11:45,800 --> 00:11:47,760 ‫- ראית מה יש בפנים? - לא.‬ 146 00:11:50,520 --> 00:11:51,360 ‫תפתח אותו.‬ 147 00:12:07,200 --> 00:12:10,240 ‫מגזינים על מדע וקרימינולוגיה.‬ 148 00:12:16,720 --> 00:12:18,400 ‫אפשר להשיג אותם רק מחוץ לספרד.‬ 149 00:12:18,480 --> 00:12:21,200 ‫סחורה מוברחת. אני אמור לעצור אותך על זה.‬ 150 00:12:21,280 --> 00:12:24,680 ‫- אתה אמור לקרוא אותם. - "ירוק זית, הצבע החדש של הסתיו."‬ 151 00:12:25,200 --> 00:12:28,520 ‫אלגנטיות לא קשורה לאינטליגנציה, הבלש.‬ 152 00:12:28,960 --> 00:12:30,760 ‫- ומי אתה? - מספיק.‬ 153 00:12:30,840 --> 00:12:32,880 ‫תפסיקי לברוח, תפסיקי לחקור‬ 154 00:12:32,960 --> 00:12:35,600 ‫- ותפסיקי לסכן את עצמך. - אני לא ילדה.‬ 155 00:12:35,680 --> 00:12:37,720 ‫לא, גרוע מכך. לילדה אפשר להפליק,‬ 156 00:12:37,800 --> 00:12:40,080 ‫אפשר לרתק אותה כך שלא תצא מהבית.‬ 157 00:12:40,160 --> 00:12:41,720 ‫אתה עומד להפליק לי כאן?‬ 158 00:12:42,080 --> 00:12:43,920 ‫מזל שלבשתי את התחתונים היפים שלי.‬ 159 00:12:44,000 --> 00:12:45,600 ‫- מרינה! - מה?‬ 160 00:12:45,680 --> 00:12:48,760 ‫אני עצורה? כי אם לא, אני לוקחת את המגזינים שלי.‬ 161 00:12:55,440 --> 00:12:58,000 ‫קדימה, רבותיי. סיימנו לבזבז זמן.‬ 162 00:12:58,080 --> 00:13:00,160 ‫כולם לבוא ולסרוק את הזירה. קדימה!‬ 163 00:13:00,360 --> 00:13:03,240 ‫תקשיב, לאישה המתה היה סמל חרות על החזה שלה.‬ 164 00:13:03,320 --> 00:13:06,000 ‫- חותמת של הרוצח. - אנחנו ניידע את המשפחה.‬ 165 00:13:06,080 --> 00:13:08,120 ‫- תן לקבניאס לעשות את זה. - אין בעיה.‬ 166 00:13:08,200 --> 00:13:10,600 ‫גברת מרינה. ברשותך.‬ 167 00:13:15,560 --> 00:13:16,480 ‫בוא ניסע הביתה.‬ 168 00:13:22,800 --> 00:13:25,760 ‫- אמרתי לך שזה לא רעיון טוב. - גם אתה?‬ 169 00:13:25,840 --> 00:13:29,080 ‫אני לא אגיד כלום. נראה מה אימא שלך חושבת.‬ 170 00:13:29,160 --> 00:13:31,320 ‫תן לה לישון, בבקשה.‬ 171 00:13:40,520 --> 00:13:42,840 ‫מרינה, את שם? מרינה איתך?‬ 172 00:13:43,440 --> 00:13:46,320 ‫הקטור, מרינה איתך?‬ 173 00:13:49,200 --> 00:13:50,440 ‫הקטור!‬ 174 00:13:51,480 --> 00:13:53,520 ‫- קראת לי, גברתי? - איפה היא?‬ 175 00:13:53,600 --> 00:13:57,320 ‫אחרי כל מה שעברתי עם האורחים בגללה, כמה מביך!‬ 176 00:13:57,400 --> 00:13:59,880 ‫תגיד לה לרדת למטה ולהראות את עצמה.‬ 177 00:14:00,040 --> 00:14:01,240 ‫העלמה הצעירה...‬ 178 00:14:01,320 --> 00:14:04,040 ‫עלתה לי על כל העצבים.‬ 179 00:14:04,120 --> 00:14:07,760 ‫- אכין לך עוד תה צמחים. - תה לא ירפא את זה.‬ 180 00:14:07,840 --> 00:14:09,160 ‫תגיד לה לרדת.‬ 181 00:14:09,240 --> 00:14:12,320 ‫אם את חושבת שהתחבאתי אז את לא מכירה אותי בכלל, אימא.‬ 182 00:14:12,400 --> 00:14:15,000 ‫אני מכירה אותך, יקירתי. איפה היית, בלבוש כזה?‬ 183 00:14:15,080 --> 00:14:17,720 ‫אני יודעת. ירדת למזח‬ 184 00:14:17,800 --> 00:14:20,040 ‫כדי להשיג את המגזינים ההם.‬ 185 00:14:20,120 --> 00:14:23,800 ‫- ארטורו כבר דיווח? - כן, מפני שדאגתי.‬ 186 00:14:23,960 --> 00:14:25,920 ‫- שלא נדבר על... - ההשפלה הנוראית‬ 187 00:14:26,000 --> 00:14:28,120 ‫כשלא יכולת לצלם את התמונה המשפחתית.‬ 188 00:14:28,800 --> 00:14:31,080 ‫אני לא יודעת מה אני אעשה איתך.‬ 189 00:14:31,480 --> 00:14:33,680 ‫אלך להביא ליקר אניס.‬ 190 00:14:33,760 --> 00:14:34,720 ‫כן.‬ 191 00:14:34,800 --> 00:14:37,480 ‫תודה לאל שאתה מבין אותי, הקטור.‬ 192 00:14:38,680 --> 00:14:39,600 ‫אז?‬ 193 00:14:40,040 --> 00:14:42,600 ‫לא התכוונתי לגנוב את אור הזרקורים.‬ 194 00:14:42,680 --> 00:14:45,680 ‫בבקשה! משקה קטן של אושר.‬ 195 00:14:45,760 --> 00:14:46,760 ‫תודה.‬ 196 00:14:46,840 --> 00:14:50,280 ‫הם לא דיברו על שום דבר אחר בטקס.‬ 197 00:14:51,240 --> 00:14:54,120 ‫וזכרי, מחר רמון דו פורטו מגיע,‬ 198 00:14:54,200 --> 00:14:56,440 ‫ואני לא מתכוונת לחזור על מה שקרה היום.‬ 199 00:14:56,520 --> 00:14:59,920 ‫- נקבל אותו כמו שאלוהים התכוון. - ולמה אלוהים התכוון?‬ 200 00:15:00,000 --> 00:15:04,320 ‫- למקרה שאצטרך גם לפנות אליו. - את חסרת תקנה.‬ 201 00:15:04,400 --> 00:15:06,720 ‫- עוד כוסית? - כן, הפעם בשבילי.‬ 202 00:15:08,240 --> 00:15:09,520 ‫כמה גסת רוח.‬ 203 00:15:09,600 --> 00:15:12,720 ‫גם בבר ההמוני ביותר לא נראה דבר כזה.‬ 204 00:15:13,000 --> 00:15:14,640 ‫תראו מי שמדברת!‬ 205 00:15:14,720 --> 00:15:18,320 ‫אל תגרמי לי לסבול את ההצגה שתעשי כשתהיי שיכורה.‬ 206 00:15:19,520 --> 00:15:20,760 ‫שינה ערבה, אימא.‬ 207 00:15:21,000 --> 00:15:22,240 ‫גם לך, יקירתי.‬ 208 00:15:23,200 --> 00:15:25,720 ‫- תמזוג לי עוד כוסית. כן. - הינה. בבקשה.‬ 209 00:15:27,720 --> 00:15:29,400 ‫קדימה, תמזוג. אל תתבייש.‬ 210 00:15:54,400 --> 00:15:55,560 ‫ברשותך.‬ 211 00:15:57,080 --> 00:15:59,720 ‫זה מאוד מתסכל שידיי כבולות.‬ 212 00:16:01,040 --> 00:16:05,120 ‫זה בטח נורא להירגע באמבטיית בועות סבון.‬ 213 00:16:06,560 --> 00:16:07,680 ‫לא, זה לא זה.‬ 214 00:16:08,240 --> 00:16:10,680 ‫אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליה.‬ 215 00:16:10,760 --> 00:16:12,880 ‫אל תדאגי. היא כבר ישנה.‬ 216 00:16:14,840 --> 00:16:16,560 ‫לא, אני לא מתכוונת לאימא שלי.‬ 217 00:16:16,640 --> 00:16:19,000 ‫אני מתכוונת לאישה שנרצחה במזח.‬ 218 00:16:19,080 --> 00:16:21,760 ‫אם אבא היה שומע את ארטורו, הוא היה מתהפך בקברו.‬ 219 00:16:21,840 --> 00:16:23,960 ‫ברור שאפשר לתפוס את קפונה בעזרת שערה.‬ 220 00:16:24,040 --> 00:16:25,720 ‫המדע עומד לרשותנו.‬ 221 00:16:26,520 --> 00:16:27,760 ‫לפני שש שנים,‬ 222 00:16:27,840 --> 00:16:30,200 ‫פוענחה תעלומת רצח של נערת מקהלה מבוסטון,‬ 223 00:16:30,280 --> 00:16:32,160 ‫בעזרת שערה שנמצאה בזירת הרצח‬ 224 00:16:32,240 --> 00:16:34,200 ‫שהיה לה בדיוק את אותו צבע לשיער...‬ 225 00:16:34,280 --> 00:16:37,920 ‫שהמנקה של המועדון השתמשה בו,‬ 226 00:16:38,000 --> 00:16:40,440 ‫שהתברר שהייתה המאהבת של נערת המקהלה.‬ 227 00:16:40,520 --> 00:16:42,520 ‫אני משעממת אותך? תצטרף למועדון של אחי.‬ 228 00:16:42,680 --> 00:16:45,280 ‫אחיך רק רוצה שתהיי בטוחה,‬ 229 00:16:45,360 --> 00:16:49,560 ‫מאושרת ושתעשי פעילויות רגילות יותר.‬ 230 00:16:49,640 --> 00:16:53,680 ‫וואו. חשבתי שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות רגיל.‬ 231 00:17:00,480 --> 00:17:01,960 ‫מה לגבי אימא שלי?‬ 232 00:17:03,160 --> 00:17:05,040 ‫היא ממשיכה לחפש לי מחזרים.‬ 233 00:17:05,080 --> 00:17:08,640 ‫מי תרצה להתחתן עם רמון דו פורטו? הוא נמוך ויש לו גבה מחוברת.‬ 234 00:17:08,760 --> 00:17:12,720 ‫לא לפני זמן רב, ייחודיות נתפסה בעינייך כמתנה.‬ 235 00:17:12,800 --> 00:17:14,800 ‫אני פשוט לא רוצה להתחתן.‬ 236 00:17:14,880 --> 00:17:16,960 ‫אני רואה לאן זה הולך.‬ 237 00:17:18,320 --> 00:17:21,200 ‫לא נראה לי שזה הזמן לחשוב על זה.‬ 238 00:17:22,000 --> 00:17:24,280 ‫אני לא חושבת שאצליח לישון הלילה.‬ 239 00:17:24,560 --> 00:17:27,080 ‫לכן הבאתי לך שמפניה,‬ 240 00:17:27,160 --> 00:17:30,080 ‫ידעתי שזה יעסיק את מחשבותייך.‬ 241 00:17:30,440 --> 00:17:33,640 ‫אני לא חושבת ששמפניה תספיק לי.‬ 242 00:17:34,320 --> 00:17:35,880 ‫ליקר אניס, אם כך.‬ 243 00:17:36,320 --> 00:17:38,000 ‫לא נשאר לי כלום.‬ 244 00:17:38,160 --> 00:17:41,560 ‫אני חושש שאימא שלך סיימה את המלאי.‬ 245 00:17:41,680 --> 00:17:45,080 ‫יום יבוא והיא תמות מרוב יגון.‬ 246 00:17:45,480 --> 00:17:46,560 ‫או משחמת הכבד.‬ 247 00:17:47,680 --> 00:17:49,200 ‫אל תהיי כל כך קשה איתה.‬ 248 00:17:49,480 --> 00:17:53,880 ‫אני מעריץ את העובדה שהיא ממשיכה לשמש דוגמה ציבורית בעיר הזאת.‬ 249 00:17:53,960 --> 00:17:58,040 ‫רק נשים מעטות מצליחות, לאחר שבעליהן נפטרים.‬ 250 00:18:00,200 --> 00:18:03,080 ‫אם אבי היה כאן, הכול היה שונה.‬ 251 00:18:07,520 --> 00:18:09,560 ‫כולנו מתגעגעים אליו.‬ 252 00:18:12,200 --> 00:18:13,440 ‫שינה ערבה.‬ 253 00:19:35,960 --> 00:19:37,240 ‫מה אתה רואה כאן?‬ 254 00:19:38,440 --> 00:19:40,080 ‫אישה שתלתה את עצמה.‬ 255 00:19:40,320 --> 00:19:41,240 ‫אתה בטוח?‬ 256 00:19:43,560 --> 00:19:47,880 ‫אתם צריכים להסתכל מעבר למה שנראה לעין במבט ראשון.‬ 257 00:19:49,320 --> 00:19:51,160 ‫תתמקדו ב...‬ 258 00:19:51,240 --> 00:19:52,080 ‫הפרטים!‬ 259 00:19:52,400 --> 00:19:53,320 ‫בדיוק.‬ 260 00:19:53,920 --> 00:19:56,800 ‫מה שנמצא ומה שלא נמצא שם.‬ 261 00:19:57,440 --> 00:20:00,440 ‫הפרטים מספרים את הסיפור של הפשע.‬ 262 00:20:03,000 --> 00:20:05,160 ‫אין שרפרף או סולם.‬ 263 00:20:05,240 --> 00:20:09,560 ‫האישה לא יכלה לעשות את זה בעצמה. איך היא יכלה לעלות לשם?‬ 264 00:20:10,240 --> 00:20:11,880 ‫יפה מאוד, מרינה.‬ 265 00:20:50,320 --> 00:20:54,800 ‫זכית בעיטור הגבורה המשטרתי, גברתי הצעירה.‬ 266 00:20:55,200 --> 00:20:59,080 ‫כשתגדלי, תהיי שוטרת מצוינת.‬ 267 00:20:59,480 --> 00:21:01,200 ‫ילדות לא יכולות להיות שוטרות.‬ 268 00:21:02,200 --> 00:21:03,680 ‫אבל יום אחד הן יוכלו.‬ 269 00:21:04,000 --> 00:21:06,080 ‫השינוי יגיע מבפנים.‬ 270 00:21:08,040 --> 00:21:11,440 ‫אל תיתני לאף אחד להגיד לך מה לעשות.‬ 271 00:21:12,080 --> 00:21:16,440 ‫את לא צריכה תג כדי להיות שוטרת מעולה.‬ 272 00:21:16,520 --> 00:21:18,800 ‫- את מבינה? - כן, אני מבינה.‬ 273 00:22:04,160 --> 00:22:06,880 ‫מה את עושה עם האקדח של אביך?‬ 274 00:22:06,960 --> 00:22:08,200 ‫מתאמנת.‬ 275 00:22:08,960 --> 00:22:10,360 ‫מתאמנת למה?‬ 276 00:22:10,880 --> 00:22:12,720 ‫לתפוס את הרוצח.‬ 277 00:22:18,440 --> 00:22:19,560 ‫בוא איתי.‬ 278 00:22:20,320 --> 00:22:21,720 ‫ארוחת הבוקר שלך...‬ 279 00:22:28,520 --> 00:22:31,280 ‫- מתי ניקית את כל זה? - אתמול בלילה.‬ 280 00:22:34,960 --> 00:22:37,000 ‫זה לא מושלם.‬ 281 00:22:37,080 --> 00:22:39,840 ‫- אני אביא מנקה אבק. - לא, הקטור, חכה.‬ 282 00:22:39,920 --> 00:22:41,720 ‫אני לא צריכה שתנקה.‬ 283 00:22:43,160 --> 00:22:45,000 ‫אז בשביל מה את צריכה אותי?‬ 284 00:22:45,640 --> 00:22:47,600 ‫הגיע הזמן שאוכיח‬ 285 00:22:47,680 --> 00:22:50,800 ‫שאני יכולה להיות השוטרת המעולה שאבי לימד אותי להיות.‬ 286 00:22:52,760 --> 00:22:55,200 ‫וואו, לא ציפיתי לתגובה הזאת.‬ 287 00:22:55,840 --> 00:22:57,800 ‫כל העניין הזה מטורף.‬ 288 00:22:58,320 --> 00:23:01,640 ‫את לא יכולה לתפוס רוצח כמו שוטרת,‬ 289 00:23:01,720 --> 00:23:03,560 ‫כי את לא שוטרת.‬ 290 00:23:03,640 --> 00:23:05,800 ‫טוב, אבא שלי לא הסכים.‬ 291 00:23:06,120 --> 00:23:08,680 ‫זאת סיכה, לא עיטור משטרתי.‬ 292 00:23:08,960 --> 00:23:11,240 ‫נו באמת, שנינו יודעים שהבעיה היחידה‬ 293 00:23:11,320 --> 00:23:14,080 ‫שמונעת ממני להצטרף למשטרה היא שאני אישה.‬ 294 00:23:14,160 --> 00:23:16,840 ‫זאת עובדה. אני לא יודע אם זאת בעיה.‬ 295 00:23:16,920 --> 00:23:18,000 ‫תאמין לי שכן.‬ 296 00:23:18,080 --> 00:23:21,240 ‫אני אישה עם אומץ ואינטליגנציה של עשרה גברים.‬ 297 00:23:21,320 --> 00:23:23,840 ‫וצניעות, אל תשכחי צניעות.‬ 298 00:23:23,920 --> 00:23:26,640 ‫זאת גם תכונה חשובה בשוטרת טובה.‬ 299 00:23:27,120 --> 00:23:29,000 ‫ידעתי שאפשר לסמוך עליך.‬ 300 00:23:29,120 --> 00:23:30,320 ‫מה?‬ 301 00:23:30,960 --> 00:23:33,120 ‫אני רוצה להכין שמלה מהבד הזה.‬ 302 00:23:37,440 --> 00:23:38,720 ‫בואי נראה.‬ 303 00:23:40,760 --> 00:23:42,640 ‫זה בד איכותי מאוד.‬ 304 00:23:42,720 --> 00:23:44,680 ‫ג'אקארד בשלושה צבעים.‬ 305 00:23:45,120 --> 00:23:48,200 ‫- זה בד של גברים... - בוא נעזוב את המגדר כרגע.‬ 306 00:23:48,640 --> 00:23:50,960 ‫- איפה אוכל למצוא אותו? - אני לא יודע.‬ 307 00:23:51,040 --> 00:23:54,520 ‫אי אפשר למצוא משהו שעשוי מהבד הזה בכל מקום.‬ 308 00:23:54,880 --> 00:23:58,520 ‫אפשרי להזמין אותו רק מגלריות ריבדאו.‬ 309 00:24:02,000 --> 00:24:05,560 ‫תודה על שיתוף הפעולה. אני אזכיר את זה בדו"ח.‬ 310 00:24:06,080 --> 00:24:07,240 ‫מה אמרת?‬ 311 00:24:20,920 --> 00:24:22,680 ‫כל העניין הזה מטורף.‬ 312 00:24:22,760 --> 00:24:24,800 ‫אמרתי שאתה לא חייב לבוא איתי.‬ 313 00:24:24,880 --> 00:24:26,840 ‫ומה הבעיה עם מה שאני עושה?‬ 314 00:24:26,920 --> 00:24:30,280 ‫- אני עושה קניות. - שנינו יודעים שזה לא נכון.‬ 315 00:24:30,360 --> 00:24:34,120 ‫השתמשת בי. אם הייתי יודע שהדוגמית הזו היא מהרוצח...‬ 316 00:24:34,200 --> 00:24:37,520 ‫הקטור, אם עזרת לאבי בכמה חקירות,‬ 317 00:24:37,600 --> 00:24:40,360 ‫אתה לא אמור להרגיש רע שאתה עוזר לי בזאת.‬ 318 00:24:40,440 --> 00:24:45,160 ‫הייתי עושה סידורים בשביל דון אלפונסו כשהתקשרו הביתה מהמשטרה.‬ 319 00:24:45,240 --> 00:24:47,920 ‫אבל את מנסה להפוך אותי לווטסון?‬ 320 00:24:48,000 --> 00:24:49,400 ‫אתה נראה יותר כמו פוארו.‬ 321 00:24:49,480 --> 00:24:50,880 ‫תראה, הגענו.‬ 322 00:24:56,840 --> 00:24:58,840 ‫גלריות ריבדאו‬ 323 00:24:58,920 --> 00:25:02,120 ‫זה הדגם האחרון שלנו. תרצו למדוד אותו?‬ 324 00:25:05,000 --> 00:25:06,920 ‫- בוקר טוב. - בוקר טוב.‬ 325 00:25:07,040 --> 00:25:10,560 ‫- אני מחפשת מעיל של גברים. - אין בעיה. בשביל אביך?‬ 326 00:25:10,640 --> 00:25:11,720 ‫בשביל בעלי.‬ 327 00:25:12,120 --> 00:25:13,880 ‫משהו מסוים?‬ 328 00:25:13,960 --> 00:25:15,800 ‫סגנון קלאסי? סגנון מגונדר?‬ 329 00:25:15,880 --> 00:25:18,040 ‫אנחנו מחפשים משהו יוצא דופן.‬ 330 00:25:18,120 --> 00:25:19,240 ‫כמונו.‬ 331 00:25:19,600 --> 00:25:22,320 ‫- מאריג טוויד, אולי? - לא, חס וחלילה, לא טוויד.‬ 332 00:25:22,400 --> 00:25:25,000 ‫מה היה השם של הבד שאהבנו כל כך?‬ 333 00:25:25,080 --> 00:25:29,400 ‫אני לא יודע. את יודעת שלא אכפת לי מאופנה מטופשת.‬ 334 00:25:29,480 --> 00:25:32,000 ‫- כדאי שנלך. - לא. בשום אופן.‬ 335 00:25:32,080 --> 00:25:34,920 ‫אנחנו לא הולכים עד שאני קונה לך את המעיל.‬ 336 00:25:35,760 --> 00:25:38,200 ‫לפעמים רגל שמאל שלי נרדמת.‬ 337 00:25:38,280 --> 00:25:39,880 ‫אם תוכלו לתת לי רמז...‬ 338 00:25:40,320 --> 00:25:41,560 ‫זה...‬ 339 00:25:42,320 --> 00:25:44,520 ‫ג'... ג'אק...‬ 340 00:25:45,480 --> 00:25:48,120 ‫- משהו עם שלושה צבעים. - ג'אקארד בשלושה צבעים?‬ 341 00:25:48,200 --> 00:25:50,360 ‫- זהו זה. - חכו כאן לרגע.‬ 342 00:25:50,440 --> 00:25:51,320 ‫תודה.‬ 343 00:25:54,000 --> 00:25:56,320 ‫- זה מטורף. - תפסיק להתלונן.‬ 344 00:25:56,400 --> 00:25:57,760 ‫אמרתי לך לא לבוא.‬ 345 00:26:00,480 --> 00:26:01,400 ‫תסלחו לי.‬ 346 00:26:02,120 --> 00:26:03,240 ‫כמה נפלא!‬ 347 00:26:03,320 --> 00:26:04,400 ‫תודה רבה לך.‬ 348 00:26:04,480 --> 00:26:06,960 ‫תמדוד אותו, יקירי. הוא ייראה מעולה עליך.‬ 349 00:26:07,040 --> 00:26:09,960 ‫- אם יורשה לי... - כן, תודה.‬ 350 00:26:12,320 --> 00:26:14,000 ‫הוא נראה מדהים.‬ 351 00:26:14,760 --> 00:26:18,240 ‫אין הרבה לקוחות שיוכלו לממן משהו כזה, נכון?‬ 352 00:26:18,320 --> 00:26:19,960 ‫זה פריט יקר, כן,‬ 353 00:26:20,040 --> 00:26:22,600 ‫אבל הוא אחת ההצלחות של העונה.‬ 354 00:26:22,680 --> 00:26:23,560 ‫באמת?‬ 355 00:26:23,640 --> 00:26:26,400 ‫כן, אני לא זוכרת כמה כבר מכרנו.‬ 356 00:26:26,480 --> 00:26:27,440 ‫מה את אומרת.‬ 357 00:26:28,840 --> 00:26:30,520 ‫נו? תיקחו אותו?‬ 358 00:26:31,480 --> 00:26:35,040 ‫- לא, אלוהים אדירים. תוריד אותו. - הוא לא רע בעיניי.‬ 359 00:26:35,120 --> 00:26:38,520 ‫אבל אנחנו מחפשים משהו ייחודי יותר,‬ 360 00:26:38,600 --> 00:26:42,200 ‫שנוכל להזדהות איתו.‬ 361 00:26:42,680 --> 00:26:47,040 ‫את צודקת. אני לא יכול להזדהות עם זה.‬ 362 00:26:48,240 --> 00:26:49,720 ‫תודה!‬ 363 00:26:54,600 --> 00:26:57,640 ‫לעזאזל. לא התקדמנו הרבה.‬ 364 00:26:58,080 --> 00:27:00,200 ‫- גברתי... - אני יודעת, אל תגיד לי שוב.‬ 365 00:27:00,280 --> 00:27:02,040 ‫אסור לי לחקור.‬ 366 00:27:02,120 --> 00:27:05,840 ‫אבל אני יודעת שהייתי קרובה. אילו רק היה חוט נוסף שיכולתי למשוך בו.‬ 367 00:27:11,800 --> 00:27:14,600 ‫אתה ראית או שמעת משהו בזירת הפשע, נכון?‬ 368 00:27:14,680 --> 00:27:15,520 ‫אני?‬ 369 00:27:16,440 --> 00:27:18,640 ‫אתה תמיד אומר שאף אחד לא שם לב למשרת.‬ 370 00:27:18,720 --> 00:27:20,720 ‫אני בטוחה שאדם ששם לב לפרטים כמוך,‬ 371 00:27:20,800 --> 00:27:23,520 ‫ראה או שמע משהו.‬ 372 00:27:23,600 --> 00:27:26,520 ‫לא שמעתי שום דבר מעניין, אני מבטיח לך.‬ 373 00:27:26,880 --> 00:27:28,960 ‫- מה עשית הרגע? - למה את מתכוונת?‬ 374 00:27:29,040 --> 00:27:30,520 ‫הקטור, גדלתי איתך.‬ 375 00:27:30,600 --> 00:27:33,160 ‫אתה מכיר אותי טוב מכולם, אבל גם אני מכירה אותך.‬ 376 00:27:33,240 --> 00:27:36,200 ‫נגעת באוזן שלך וזה אומר שאתה משקר.‬ 377 00:27:36,280 --> 00:27:37,760 ‫אני אף פעם לא משקר.‬ 378 00:27:38,280 --> 00:27:40,800 ‫- ידעתי! - מה את עושה?‬ 379 00:27:41,400 --> 00:27:44,480 ‫בבקשה, הקטור, אתה חייב לספר לי. תספר לי, בבקשה.‬ 380 00:27:44,560 --> 00:27:46,600 ‫- מה ראית? - בסדר.‬ 381 00:27:49,320 --> 00:27:52,160 ‫שמעתי שוטר אחד מציין שלקורבן‬ 382 00:27:52,240 --> 00:27:55,520 ‫היה סמל שצויר על הגוף.‬ 383 00:27:55,600 --> 00:27:58,040 ‫- סמל? - משהו סביב החזה,‬ 384 00:27:58,120 --> 00:28:00,480 ‫כמו חתימה של הרוצח.‬ 385 00:28:01,880 --> 00:28:03,680 ‫למה לא סיפרת לי את זה קודם?‬ 386 00:28:04,200 --> 00:28:05,880 ‫תסתובב, אנחנו חייבים לחקור.‬ 387 00:28:05,960 --> 00:28:07,240 ‫- מה? - תסתובב!‬ 388 00:28:11,520 --> 00:28:15,200 ‫הדרך היחידה להמשיך לחקור את הסמל היא להיכנס לשם.‬ 389 00:28:15,280 --> 00:28:17,920 ‫למה שלא תשאלי ישירות את דון ריקרדו?‬ 390 00:28:18,000 --> 00:28:20,880 ‫אתה חושב שהפתולוג ימסור לי את המידע הזה,‬ 391 00:28:20,960 --> 00:28:22,720 ‫אפילו אם היה קרוב לאבי?‬ 392 00:28:22,800 --> 00:28:25,880 ‫לא, אתה תצטרך להתגנב פנימה. אתה תפנה לי את הדרך.‬ 393 00:28:26,080 --> 00:28:27,640 ‫חדר מתים‬ 394 00:28:27,720 --> 00:28:29,880 ‫אני רק רוצה לדעת אם הסמל קיים.‬ 395 00:28:30,160 --> 00:28:31,720 ‫אף אחד לא יאמין לזה.‬ 396 00:28:31,800 --> 00:28:35,400 ‫אם תמצאי שם את הסמל, את פשוט תחפשי עוד אחד,‬ 397 00:28:35,480 --> 00:28:39,640 ‫ומהסמל ההוא לאחר, וזה פשוט ימשיך ככה.‬ 398 00:28:39,920 --> 00:28:44,240 ‫- אני הולך. - אני מבטיחה שנחזור הביתה אחרי זה.‬ 399 00:28:45,400 --> 00:28:46,640 ‫עוד מוות?‬ 400 00:28:46,720 --> 00:28:47,880 ‫כן, הנה המידע.‬ 401 00:28:47,960 --> 00:28:49,040 ‫את מבטיחה?‬ 402 00:28:49,360 --> 00:28:51,360 ‫מה? קדימה, הקטור.‬ 403 00:28:51,440 --> 00:28:52,920 ‫קדימה. לך.‬ 404 00:28:54,880 --> 00:28:56,000 ‫בוא נראה...‬ 405 00:28:57,440 --> 00:29:00,440 ‫טוב, השם נכון. התאריך גם כן...‬ 406 00:29:00,520 --> 00:29:03,400 ‫- אחר צהריים טובים. - היי, לאן אתה הולך?‬ 407 00:29:05,480 --> 00:29:09,480 ‫מצטער. כדי להגיש תלונה,‬ 408 00:29:09,560 --> 00:29:10,680 ‫זאת הכניסה?‬ 409 00:29:11,320 --> 00:29:13,680 ‫- טוב, אם אתה מת, אז כן. - מה?‬ 410 00:29:14,360 --> 00:29:16,160 ‫זאת הכניסה לחדר המתים.‬ 411 00:29:16,240 --> 00:29:18,720 ‫הכניסה לתחנה נמצאת מקדימה.‬ 412 00:29:18,800 --> 00:29:21,280 ‫הם פשוט גנבו ממני הכול.‬ 413 00:29:21,880 --> 00:29:23,920 ‫מה אני יכול לעשות? לתת לך גופה?‬ 414 00:29:24,000 --> 00:29:25,880 ‫- נו כבר, לך. - לא... אם...‬ 415 00:29:25,960 --> 00:29:28,680 ‫- סליחה. - אמרתי לך. לך לתחנת המשטרה.‬ 416 00:29:32,160 --> 00:29:33,320 ‫אחר צהריים טובים.‬ 417 00:29:36,480 --> 00:29:38,160 ‫זה בכיוון השני, אדוני!‬ 418 00:29:47,800 --> 00:29:50,560 ‫נתמקד בביסוס הסיבה...‬ 419 00:29:50,640 --> 00:29:53,720 ‫שם זה טוב, תודה. זה מיועד לאחסון בקירור.‬ 420 00:29:53,800 --> 00:29:56,600 ‫נתמקד בכרונולוגיה, בתהליך הריקבון...‬ 421 00:31:39,800 --> 00:31:40,720 ‫מרינה?‬ 422 00:31:43,680 --> 00:31:47,320 ‫- גברתי, אני רק ממלא פקודות... - אין לך זכות לעצור אותי.‬ 423 00:31:47,400 --> 00:31:49,120 ‫אבדתי כשחיפשתי את אחי.‬ 424 00:31:49,200 --> 00:31:51,200 ‫מוראיס, לחדר החקירות.‬ 425 00:31:52,280 --> 00:31:53,680 ‫בדיוק מי שחיפשתי.‬ 426 00:31:53,760 --> 00:31:56,000 ‫כן. כן, לא...‬ 427 00:31:56,080 --> 00:31:57,920 ‫כן, אני מסתכל על הדו"ח.‬ 428 00:32:04,000 --> 00:32:06,040 ‫אל תטרחי, גברת קירוגה.‬ 429 00:32:06,120 --> 00:32:08,400 ‫למה שראית שם אין קשר לתיק.‬ 430 00:32:09,040 --> 00:32:12,400 ‫אני לא צריכה להסביר לך מה אני עושה בזמני החופשי.‬ 431 00:32:12,480 --> 00:32:14,600 ‫אם היית עושה פיקניק עם חברים,‬ 432 00:32:14,680 --> 00:32:16,480 ‫לא היה לי אכפת בכלל.‬ 433 00:32:16,560 --> 00:32:18,080 ‫אבל התגנבת לחדר המתים,‬ 434 00:32:18,160 --> 00:32:20,920 ‫היכן שנמצאת הקורבן של התיק שאנחנו חוקרים.‬ 435 00:32:21,000 --> 00:32:23,360 ‫- ולכן... - קורבן? או קורבנות?‬ 436 00:32:23,440 --> 00:32:25,240 ‫כי אני חושבת ששכחת...‬ 437 00:32:25,320 --> 00:32:28,520 ‫שכחת לספר לציבור שזה לא הפשע היחיד.‬ 438 00:32:30,160 --> 00:32:33,000 ‫- אני לא יודע על מה את מדברת. - אני מקווה שאתה כן.‬ 439 00:32:33,080 --> 00:32:35,800 ‫או שתוכיח לי שוב שתחנת המשטרה הזאת,‬ 440 00:32:35,880 --> 00:32:38,280 ‫מאז שאבי עזב, לא עומדת בציפיות.‬ 441 00:32:39,120 --> 00:32:40,560 ‫כמה זמן אתה כאן?‬ 442 00:32:42,640 --> 00:32:44,880 ‫את עדיין לא יודעת מי אני, נכון?‬ 443 00:32:44,960 --> 00:32:46,880 ‫אני פבלו סארקו, ה...‬ 444 00:32:46,960 --> 00:32:50,040 ‫התלמיד הטוב ביותר מהכיתה האחרונה של אבי.‬ 445 00:32:51,240 --> 00:32:54,360 ‫טוב, אני לא יודע אם הטוב ביותר, אבל...‬ 446 00:32:55,240 --> 00:32:57,360 ‫אבל כן, אבא שלך היה המנטור שלי.‬ 447 00:32:58,840 --> 00:33:00,640 ‫גם הוא העריך אותך מאוד.‬ 448 00:33:01,400 --> 00:33:03,120 ‫למען האיש הדגול שחיבר בינינו,‬ 449 00:33:03,200 --> 00:33:05,000 ‫לא אמורה להיות לך בעיה להודות‬ 450 00:33:05,080 --> 00:33:07,480 ‫שהאיש במזח הוא לא סתם רוצח,‬ 451 00:33:07,560 --> 00:33:11,000 ‫אלא רוצח סדרתי שמסמן קורבנות בסמל "פלר דה ליס".‬ 452 00:33:11,080 --> 00:33:14,280 ‫אני יכול לנעול אותך בתא על מה שעשית הרגע.‬ 453 00:33:14,360 --> 00:33:17,560 ‫ואני יכולה לספר לתקשורת, וכל העיר תתנפל עליך.‬ 454 00:33:17,640 --> 00:33:19,920 ‫רוצח סדרתי מסתובב חופשי!‬ 455 00:33:23,240 --> 00:33:24,920 ‫מה את רוצה?‬ 456 00:33:26,120 --> 00:33:27,400 ‫היי.‬ 457 00:33:28,840 --> 00:33:31,160 ‫קודם כול, קרא לי בשמי הפרטי.‬ 458 00:33:31,240 --> 00:33:34,120 ‫אני מעדיף שלא, גברת קירוגה.‬ 459 00:33:34,200 --> 00:33:37,120 ‫נאמר לי שכדאי לשמור איתך על ריחוק.‬ 460 00:33:37,200 --> 00:33:38,680 ‫אבל אתה מיוחד.‬ 461 00:33:39,080 --> 00:33:40,560 ‫בשביל אבי, אני מתכוונת.‬ 462 00:33:41,280 --> 00:33:44,760 ‫ואם היית מיוחד בשביל אבי, אתה מיוחד בשבילי.‬ 463 00:33:46,240 --> 00:33:47,080 ‫פבלו...‬ 464 00:33:47,400 --> 00:33:49,280 ‫אני יכולה לעזור לך בתיק!‬ 465 00:33:50,920 --> 00:33:51,840 ‫לא.‬ 466 00:33:52,440 --> 00:33:54,720 ‫לא. אני בתחנה הזאת רק עשרה חודשים,‬ 467 00:33:54,800 --> 00:33:56,520 ‫לא אסכן את עצמי בשבילך.‬ 468 00:33:56,600 --> 00:33:59,520 ‫- נשים צריכות לדעת על הסכנה הזאת. - אל תגזימי.‬ 469 00:33:59,600 --> 00:34:03,040 ‫- הוא תוקף רק פרוצות. - סליחה? הן לא נשים?‬ 470 00:34:11,200 --> 00:34:13,720 ‫אני צריכה לראות את הדוחות מהרציחות האחרות.‬ 471 00:34:14,760 --> 00:34:17,440 ‫- את מבקשת ממני לעשות דבר מטורף. - כן.‬ 472 00:34:17,760 --> 00:34:19,800 ‫כמו הרעיון שנשים יתמנו לשוטרות.‬ 473 00:34:19,880 --> 00:34:21,360 ‫ועדיין, אבי האמין בזה.‬ 474 00:34:23,520 --> 00:34:27,440 ‫פבלו, גם אני הייתי תלמידה מחוננת.‬ 475 00:34:28,280 --> 00:34:29,840 ‫אבל בבית.‬ 476 00:34:30,400 --> 00:34:33,640 ‫תעזור לי להצליח. כאילו הוא עדיין כאן.‬ 477 00:34:39,960 --> 00:34:40,960 ‫אישה נרצחה‬ 478 00:34:41,040 --> 00:34:45,080 ‫אני עדיין לא מאמין שנתנו לך לצלם את כל הראיות האלה.‬ 479 00:34:46,360 --> 00:34:49,800 ‫מסתבר שפבלו הזה הוא בחור הגיוני יותר מכפי שהוא נראה.‬ 480 00:34:49,880 --> 00:34:54,000 ‫חשבתי שלסחיטה היה קשר כלשהו לכניעה שלו.‬ 481 00:34:54,120 --> 00:34:55,560 ‫השארת שם אבק.‬ 482 00:34:57,320 --> 00:34:58,440 ‫הינה.‬ 483 00:35:00,640 --> 00:35:04,200 ‫שלוש רציחות בשלושה מקומות ותאריכים שונים,‬ 484 00:35:04,320 --> 00:35:06,320 ‫בלי קשר נראה לעין ביניהן.‬ 485 00:35:06,400 --> 00:35:08,520 ‫הגרונות של כולן שוספו בסכין‬ 486 00:35:08,600 --> 00:35:11,600 ‫ואותו הסמל חרוט על החזה שלהן, "פלר דה ליס".‬ 487 00:35:12,160 --> 00:35:15,560 ‫ה"פלר דה ליס" הוא הסמל של פרח השושן,‬ 488 00:35:15,640 --> 00:35:18,840 ‫המייצג טוהר בגוף וברוח.‬ 489 00:35:18,920 --> 00:35:22,120 ‫אולי הרוצח התכוון לטהר אותן בעזרתו.‬ 490 00:35:23,200 --> 00:35:28,160 ‫הראשונה שנמצאה היא חוליה נדונגו, בת 25, ממוצא אפריקני.‬ 491 00:35:28,280 --> 00:35:31,640 ‫השנייה היא מנולי, שם משפחה לא ידוע. לא רשומה במפקד האוכלוסין.‬ 492 00:35:31,760 --> 00:35:34,800 ‫והשלישית היא הבחורה המסכנה שמצאתי במזח.‬ 493 00:35:36,040 --> 00:35:39,280 ‫כרמן אויואה, בת 27 מגליסיה.‬ 494 00:35:39,360 --> 00:35:41,440 ‫זו תעלומה בלי פתרון.‬ 495 00:35:41,920 --> 00:35:45,040 ‫ואני חשבתי שאתה לא מתעניין בתיק.‬ 496 00:35:45,920 --> 00:35:47,400 ‫כוחו של הרגל.‬ 497 00:35:47,600 --> 00:35:50,440 ‫הקשבתי לאביך כל כך הרבה פעמים.‬ 498 00:35:53,760 --> 00:35:55,640 ‫תוכל לעזור לי במשהו?‬ 499 00:35:56,360 --> 00:35:57,560 ‫לא נראה לי.‬ 500 00:35:59,400 --> 00:36:01,920 ‫מה את רוצה לעשות בגרוטאה הזו?‬ 501 00:36:02,000 --> 00:36:06,320 ‫רמון! בדיוק תהיתי מתי תגיע.‬ 502 00:36:06,400 --> 00:36:08,680 ‫אחר צהריים טובים, גברת אסונסיון, הבאתי לך...‬ 503 00:36:08,800 --> 00:36:10,120 ‫המחזר!‬ 504 00:36:10,160 --> 00:36:12,480 ‫תודה. מרינה!‬ 505 00:36:12,600 --> 00:36:15,440 ‫- הקטור! מרינה איתך? - זהירות, זה עדין.‬ 506 00:36:15,520 --> 00:36:17,640 ‫תפגוש אותי בעוד 20 דקות מחוץ לבית.‬ 507 00:36:17,760 --> 00:36:20,680 ‫הבטחת לי שרק אעמיס את זה לרכב.‬ 508 00:36:20,800 --> 00:36:23,680 ‫אבל דברים נהיו מורכבים יותר. תודה, הקטור.‬ 509 00:36:36,440 --> 00:36:39,520 ‫- תרצה משקה עד שהיא תגיע? - לא, תודה.‬ 510 00:36:39,600 --> 00:36:42,200 ‫האמת היא שאני לא מסתדר עם אלכוהול.‬ 511 00:36:42,360 --> 00:36:45,000 ‫- אני מעדיף מים. - באמת?‬ 512 00:36:45,120 --> 00:36:47,600 ‫- לא צפיתי את זה. - ככה אני.‬ 513 00:36:47,640 --> 00:36:50,640 ‫- אם כך, כוס מים עם קרח. - כן, בבקשה.‬ 514 00:36:50,680 --> 00:36:53,640 ‫- תוריד את המעיל שלך, יקירי. - כן, המעיל שלי.‬ 515 00:37:09,400 --> 00:37:10,480 ‫סליחה!‬ 516 00:37:18,640 --> 00:37:20,920 ‫את חייבת לי בענק.‬ 517 00:37:21,000 --> 00:37:23,080 ‫הקטור, תודה.‬ 518 00:37:23,160 --> 00:37:28,320 ‫ותדעי שאימא שלך אמרה לי לסרוק את כל העיר עד שאמצא אותך.‬ 519 00:37:28,640 --> 00:37:31,200 ‫אימא שלי ממש אוהבת את רמון הזה.‬ 520 00:37:31,640 --> 00:37:33,400 ‫מה חשבת עליו?‬ 521 00:37:33,920 --> 00:37:35,800 ‫הוא נמוך, לא?‬ 522 00:37:37,080 --> 00:37:38,520 ‫קדימה, בוא ניסע.‬ 523 00:37:42,120 --> 00:37:44,960 ‫- אני לא מבין מה אנחנו עושים כאן. - חוקרים.‬ 524 00:37:45,040 --> 00:37:48,520 ‫במקום הזה חוליה נרצחה. היא האישה הראשונה שנרצחה.‬ 525 00:37:48,600 --> 00:37:50,960 ‫בוא נראה, שים את זה כאן. בזהירות.‬ 526 00:37:51,440 --> 00:37:52,480 ‫כאן.‬ 527 00:37:52,560 --> 00:37:54,000 ‫הרבה מחקרים קרימינולוגיים‬ 528 00:37:54,120 --> 00:37:56,680 ‫מדגישים את החשיבות של הרצח הראשון.‬ 529 00:37:56,800 --> 00:37:59,040 ‫הרוצח עדיין לא ליטש את הטכניקה שלו,‬ 530 00:37:59,120 --> 00:38:01,640 ‫ויש סבירות גדולה יותר שיעשה טעות.‬ 531 00:38:01,760 --> 00:38:06,080 ‫אני מבין את זה, אבל עברו שבועות מאז המוות שלה,‬ 532 00:38:06,160 --> 00:38:08,320 ‫ולא ייתכן שנשאר כאן זכר לראיות.‬ 533 00:38:08,840 --> 00:38:10,840 ‫שמעת על קרינת אינפרה אדום?‬ 534 00:38:10,920 --> 00:38:14,040 ‫קרינה? כמו של פצצה גרעינית?‬ 535 00:38:14,520 --> 00:38:17,360 ‫לא, כמו זו של נורה רגילה.‬ 536 00:38:17,440 --> 00:38:19,160 ‫תדליק את הגנרטור.‬ 537 00:38:20,280 --> 00:38:23,000 ‫אם תשים זכוכית בצבע מיוחד‬ 538 00:38:23,080 --> 00:38:25,920 ‫שחוסם כל אור מלבד אולטרה סגול,‬ 539 00:38:26,000 --> 00:38:29,840 ‫נוזלים מסוימים, כמו דם, או טביעות אצבעות, יגיבו לאור.‬ 540 00:38:30,880 --> 00:38:34,640 ‫ואומרים שהמגזינים שלך חסרי תועלת.‬ 541 00:38:42,520 --> 00:38:43,640 ‫תראה.‬ 542 00:38:44,600 --> 00:38:46,160 ‫עקבות של דם.‬ 543 00:38:46,640 --> 00:38:48,880 ‫הוא בטח תקף אותה לראשונה שם.‬ 544 00:38:50,560 --> 00:38:53,080 ‫הצילו!‬ 545 00:39:06,160 --> 00:39:08,160 ‫הבחורה רצה לכיוון הזה.‬ 546 00:39:08,280 --> 00:39:11,680 ‫הרוצח בטח חתך אותה מהצד הזה.‬ 547 00:39:12,280 --> 00:39:13,520 ‫תראה את זה.‬ 548 00:39:13,920 --> 00:39:16,000 ‫היא איבדה כאן הרבה דם.‬ 549 00:39:16,080 --> 00:39:18,080 ‫היא בטח נפלה לכיוון הזה.‬ 550 00:39:19,000 --> 00:39:22,680 ‫הוא בטח תפס אותה והם נאבקו.‬ 551 00:39:30,360 --> 00:39:32,960 ‫הרוצח היה חייב להגיע לכאן כדי לחסל אותה‬ 552 00:39:33,040 --> 00:39:35,120 ‫ולחרות את ה"פלר דה ליס".‬ 553 00:39:35,680 --> 00:39:37,760 ‫הוא בטח קפץ מכאן.‬ 554 00:39:38,640 --> 00:39:40,080 ‫בוא נראה.‬ 555 00:39:42,480 --> 00:39:43,360 ‫הינה זה.‬ 556 00:39:44,400 --> 00:39:47,480 ‫הקטור, פתח את המזוודה ותוציא את הפינצטה.‬ 557 00:39:49,560 --> 00:39:51,440 ‫ותביא את הפודרייה.‬ 558 00:39:54,600 --> 00:39:55,640 ‫תודה.‬ 559 00:39:58,480 --> 00:40:00,800 ‫זה נראה כמו שריון של חרק.‬ 560 00:40:02,680 --> 00:40:05,840 ‫דבר שחמק לגמרי מעיני המשטרה‬ 561 00:40:05,920 --> 00:40:08,640 ‫ואנחנו גילינו אותו הרגע.‬ 562 00:40:12,880 --> 00:40:14,120 ‫מה קרה?‬ 563 00:40:15,480 --> 00:40:17,960 ‫אני חייב להודות שרק אדם אחד‬ 564 00:40:18,040 --> 00:40:21,080 ‫הרשים אותי בעבר במסקנות שלו‬ 565 00:40:21,160 --> 00:40:25,080 ‫כפי שאת הצלחת הרגע, והאדם הזה היה אביך.‬ 566 00:40:28,400 --> 00:40:29,880 ‫מה זה היה?‬ 567 00:40:30,160 --> 00:40:31,760 ‫קדימה, הקטור, בוא נלך.‬ 568 00:40:39,760 --> 00:40:41,000 ‫לאן אתם נוסעים?‬ 569 00:40:42,560 --> 00:40:44,560 ‫יצאת מדעתך, גברת קירוגה?‬ 570 00:40:44,640 --> 00:40:46,640 ‫יצאת מזה בזול. ריגלת אחרינו?‬ 571 00:40:46,680 --> 00:40:49,320 ‫חקרתי. אני שוטר, זוכרת?‬ 572 00:40:49,400 --> 00:40:52,120 ‫- חקרת במכונית שלי? - אל תדברי שטויות,‬ 573 00:40:52,160 --> 00:40:55,080 ‫אני יודע שמצאת משהו שתכננת לקחת איתך.‬ 574 00:40:55,160 --> 00:40:56,680 ‫חשבתי שאמרת שלא ריגלת אחרינו.‬ 575 00:40:58,120 --> 00:40:59,760 ‫גברת קירוגה, תשתפי פעולה.‬ 576 00:40:59,840 --> 00:41:02,680 ‫את יודעת מה אומרים, "טובים השניים מן האחד".‬ 577 00:41:02,800 --> 00:41:06,160 ‫הבעיה היא שאיתך, הבלש, אנחנו נהיה שלושה.‬ 578 00:41:07,840 --> 00:41:09,320 ‫טוב, כמה חבל,‬ 579 00:41:09,400 --> 00:41:11,320 ‫כי בתחנה יש לנו מיקרוסקופ‬ 580 00:41:11,400 --> 00:41:13,880 ‫שיכול להגדיל דגימות פי 50 מהגודל שלהן,‬ 581 00:41:13,960 --> 00:41:16,760 ‫ומה שזה לא יהיה שלקחת,‬ 582 00:41:17,120 --> 00:41:19,440 ‫נראה מאוד קטן.‬ 583 00:41:20,480 --> 00:41:22,200 ‫- אתה... - תפסיקי, לא.‬ 584 00:41:22,320 --> 00:41:24,880 ‫יהיה יותר אלגנטי אם לא תסיימי את המשפט.‬ 585 00:41:24,960 --> 00:41:27,080 ‫שניסע מכאן, בבקשה?‬ 586 00:41:30,160 --> 00:41:31,640 ‫תודה רבה לך.‬ 587 00:41:34,080 --> 00:41:35,320 ‫בזהירות.‬ 588 00:41:36,040 --> 00:41:38,160 ‫אתה לוחץ חזק מדי, אתה תמחץ את זה.‬ 589 00:41:38,280 --> 00:41:40,440 ‫גברת קירוגה, אם הייתי רוצה שינזפו בי,‬ 590 00:41:40,520 --> 00:41:41,960 ‫הייתי נשאר בבית.‬ 591 00:41:42,040 --> 00:41:43,840 ‫לאשתך יש מזג חם?‬ 592 00:41:44,200 --> 00:41:45,480 ‫לאימא שלי.‬ 593 00:41:46,840 --> 00:41:48,760 ‫טוב, עכשיו יש לנו משהו במשותף.‬ 594 00:41:48,840 --> 00:41:50,080 ‫תראי מה זה.‬ 595 00:41:52,080 --> 00:41:54,000 ‫- תיתני לי? - סליחה.‬ 596 00:41:54,080 --> 00:41:55,520 ‫תודה.‬ 597 00:41:58,440 --> 00:42:00,440 ‫טוב, זה סוג של מרבה רגליים.‬ 598 00:42:01,200 --> 00:42:04,680 ‫כלאחר יד, לא נראה לי חריג למצוא דבר כזה בסמטה מלוכלכת.‬ 599 00:42:05,280 --> 00:42:07,960 ‫מה שחשוב זה אם הוא היה אצל הרוצח,‬ 600 00:42:08,040 --> 00:42:10,160 ‫והושאר על הקיר. תן לי לראות.‬ 601 00:42:22,520 --> 00:42:25,040 ‫- מה את עושה? - מסירה זיהומים.‬ 602 00:42:30,040 --> 00:42:31,440 ‫בזהירות... אבל...‬ 603 00:42:40,000 --> 00:42:42,080 ‫אתה צודק, זה רק חרק.‬ 604 00:42:42,160 --> 00:42:45,120 ‫- לא. מה זה? מה ראית? - שום דבר.‬ 605 00:42:45,480 --> 00:42:48,440 ‫נראה לי ששיחקנו בבלשים די והותר היום.‬ 606 00:42:48,520 --> 00:42:51,120 ‫- נכון? - כן, גם אני חושב.‬ 607 00:42:51,160 --> 00:42:54,640 ‫גברת קירוגה, אם מצאת משהו, את מחויבת לספר לי.‬ 608 00:42:54,760 --> 00:42:56,840 ‫מנוחה נעימה, הבלש.‬ 609 00:42:57,040 --> 00:42:58,920 ‫אני שמחה שאתה בעיר.‬ 610 00:42:59,000 --> 00:43:00,080 ‫קדימה, הקטור.‬ 611 00:43:02,200 --> 00:43:03,320 ‫כנימת קוכיניאל!‬ 612 00:43:03,400 --> 00:43:06,320 ‫מה? טוב, לדעתי הוא גבר צעיר ומושך מאוד.‬ 613 00:43:06,400 --> 00:43:08,880 ‫מה? לא, התכוונתי לחרק.‬ 614 00:43:08,960 --> 00:43:11,120 ‫זאת כנימת קוכיניאל. אדומה, ליתר דיוק.‬ 615 00:43:11,160 --> 00:43:13,040 ‫- איך את יודעת? - תראה.‬ 616 00:43:14,200 --> 00:43:17,080 ‫זה הכתם מזה שנגעתי בחרק.‬ 617 00:43:17,160 --> 00:43:21,320 ‫למעיל האהוב עליי יש צבע זהה. אני יודעת איפה נמצא את הרוצח.‬ 618 00:43:21,400 --> 00:43:24,000 ‫אז תספרי למשטרה וזהו זה.‬ 619 00:43:25,080 --> 00:43:26,000 ‫לא.‬ 620 00:43:32,800 --> 00:43:34,320 ‫עצור, הקטור, עצור.‬ 621 00:43:35,760 --> 00:43:37,160 ‫זה שם.‬ 622 00:43:38,640 --> 00:43:40,520 ‫- את בטוחה? - כן.‬ 623 00:43:40,600 --> 00:43:44,000 ‫זה המפעל היחיד בעיר שצובע בדים בקוכיניאל.‬ 624 00:43:44,080 --> 00:43:48,360 ‫אני לא יודע למה, חשבתי שהוא יהיה מואר ובוהק.‬ 625 00:43:49,160 --> 00:43:52,720 ‫בחייך, לא ייתכן שאיש גדול כמוך יפחד מזה.‬ 626 00:44:07,120 --> 00:44:09,720 ‫מזל שהם לא עובדים בלילות.‬ 627 00:44:12,560 --> 00:44:15,000 ‫מה אם יש מאבטח בסביבה?‬ 628 00:44:15,080 --> 00:44:17,200 ‫נהיה שניים נגד אחד.‬ 629 00:44:29,000 --> 00:44:30,240 ‫מה זה?‬ 630 00:44:32,880 --> 00:44:34,120 ‫תראה.‬ 631 00:44:35,480 --> 00:44:36,880 ‫נפלא.‬ 632 00:44:39,400 --> 00:44:40,560 ‫תתחבא, הקטור!‬ 633 00:44:40,760 --> 00:44:44,760 ‫מה זאת אומרת, להתחבא? אנחנו מסיגים גבול בשטח פרטי.‬ 634 00:44:46,440 --> 00:44:48,960 ‫מה את עושה, גברת?‬ 635 00:44:49,200 --> 00:44:52,160 ‫איך ידעת להגיע חמושה? זה האקדח של אביך.‬ 636 00:45:04,840 --> 00:45:07,520 ‫למען האל, גברתי. בואי נלך.‬ 637 00:45:10,920 --> 00:45:12,600 ‫מה אם זה הרוצח?‬ 638 00:45:27,120 --> 00:45:28,040 ‫אתה בסדר?‬ 639 00:45:32,400 --> 00:45:33,400 ‫עצור!‬ 640 00:46:24,200 --> 00:46:27,600 ‫- גברתי, את בסדר? - כן, אני בסדר גמור.‬ 641 00:46:30,240 --> 00:46:33,680 ‫- איפה למדת לירות ככה? - לירות?‬ 642 00:46:33,840 --> 00:46:38,320 ‫להשחלת חוט במחט בניסיון הראשון נדרשות יכולות מצוינות של קליעה למטרה.‬ 643 00:46:40,240 --> 00:46:41,560 ‫ברשותך.‬ 644 00:46:43,440 --> 00:46:46,160 ‫מחר אגיד לחוספה לתקן את זה.‬ 645 00:46:46,240 --> 00:46:50,800 ‫ואם תיתני לי את העקב השני שלך, אסיר אותו כדי שלא תצלעי.‬ 646 00:46:56,320 --> 00:46:57,880 ‫כמובן, אני יודעת.‬ 647 00:47:00,600 --> 00:47:02,920 ‫מרינה, איפה היית שאת נראית ככה?‬ 648 00:47:03,000 --> 00:47:04,720 ‫- הגברת הצעירה עשתה... - קניות.‬ 649 00:47:04,800 --> 00:47:07,000 ‫- קניות. - רמון דו פורטו, נעים להכיר.‬ 650 00:47:07,080 --> 00:47:08,840 ‫- נעים להכיר. - הבאתי לך...‬ 651 00:47:08,920 --> 00:47:10,680 ‫תודה רבה לך. לילה טוב.‬ 652 00:47:11,560 --> 00:47:12,720 ‫נפלא להכיר אותך.‬ 653 00:47:13,040 --> 00:47:15,280 ‫- משקה? - לא, תודה, הקטור.‬ 654 00:47:40,040 --> 00:47:41,920 ‫"הסקרנות הרגה את החתול."‬ 655 00:47:57,480 --> 00:47:59,560 ‫הפרח משמש כאזהרה לרדת מזה.‬ 656 00:47:59,640 --> 00:48:01,120 ‫בפרקים הבאים...‬ 657 00:48:01,200 --> 00:48:02,200 ‫אין סיכוי.‬ 658 00:48:02,440 --> 00:48:04,920 ‫- יש לך תוכנית? - מתי לא הייתה לי תוכנית?‬ 659 00:48:14,040 --> 00:48:15,920 ‫אעשה זאת.‬ 660 00:48:16,000 --> 00:48:17,400 ‫הביאי אותי בחשבון.‬ 661 00:48:47,120 --> 00:48:49,200 ‫לא לזוז, משטרה!‬ 662 00:48:49,920 --> 00:48:51,040 ‫תבלמי!‬ 663 00:48:53,360 --> 00:48:54,960 ‫יש לי בחילה.‬ 664 00:48:56,400 --> 00:48:59,960 ‫בלשית פרטית‬ 665 00:49:01,680 --> 00:49:06,280 ‫בלשית פרטית פרק 1: פלר דה ליס‬ 666 00:51:10,160 --> 00:51:12,160 ‫תרגום כתוביות: לני כהן‬ 667 00:51:12,240 --> 00:51:14,240 ‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬