1
00:00:23,720 --> 00:00:25,920
‫בלשית פרטית‬

2
00:00:26,000 --> 00:00:29,120
‫סגן הניצב, שאלה אחת, בבקשה!‬

3
00:00:30,240 --> 00:00:33,480
‫אנחנו מבטיחים לכם שהתחלנו במבצע חסר תקדים,‬

4
00:00:33,560 --> 00:00:35,600
‫אבל אתם חייבים לתת לנו זמן לעבוד.‬

5
00:00:35,680 --> 00:00:38,240
‫סודיות היא עניין הכרחי כרגע.‬

6
00:00:38,320 --> 00:00:40,720
‫בבקשה תנו אמון בעבודה המשטרתית.‬

7
00:00:40,760 --> 00:00:42,520
‫האם זה הוגן לבקש אמון‬

8
00:00:42,600 --> 00:00:45,680
‫אחרי שהסתרתם מאיתנו במשך שבועות
שרוצח סדרתי מסתובב חופשי?‬

9
00:00:45,760 --> 00:00:49,040
‫אלו היו שבועות חיוניים
על מנת שהמשטרה תעשה את עבודתה‬

10
00:00:49,120 --> 00:00:50,960
‫ותאתר את הרוצח, גברת מונטרו.‬

11
00:00:51,040 --> 00:00:54,440
‫יתרון שאיבדנו הודות לך, אנאיס.‬

12
00:00:54,520 --> 00:00:55,760
‫סגן הניצב, בבקשה!‬

13
00:01:04,680 --> 00:01:06,840
‫"המשטרה כשלה בתפיסת הרוצח."‬

14
00:01:07,280 --> 00:01:09,240
‫זה הפך לבלגן רציני.‬

15
00:01:09,280 --> 00:01:11,720
‫במילים אחרות, אנחנו עשינו בלגן רציני.‬

16
00:01:11,800 --> 00:01:13,880
‫על מה שניכם מתלחששים?‬

17
00:01:14,440 --> 00:01:15,760
‫מה אמרת, אימא?‬

18
00:01:15,840 --> 00:01:17,800
‫- תסתיר את זה.
- אבל...‬

19
00:01:19,000 --> 00:01:20,200
‫שהיא לא תראה את זה.‬

20
00:01:20,280 --> 00:01:23,520
‫אמרתי שהדירה הזאת לא רעה בשביל דירת משטרה.‬

21
00:01:23,600 --> 00:01:25,200
‫במשך 40 שנות הקריירה שלו,‬

22
00:01:25,280 --> 00:01:29,440
‫אביך מעולם לא חש צורך להרחיק אותנו מהעיר.‬

23
00:01:29,520 --> 00:01:30,760
‫אפילו לא ליום אחד.‬

24
00:01:30,840 --> 00:01:32,200
‫- הקטור!
- גברתי.‬

25
00:01:32,280 --> 00:01:34,240
‫אני לא יכולה לחיות בתנאים האלה.‬

26
00:01:34,320 --> 00:01:36,360
‫אני לא מוצאת את החפצים החיוניים שלי.‬

27
00:01:36,440 --> 00:01:37,680
‫איפה הבגדים שלי?‬

28
00:01:38,240 --> 00:01:41,280
‫והתשבצים שלי? אני צריכה משקה, הקטור.‬

29
00:01:41,360 --> 00:01:45,360
‫אל תדאגי, גברתי. צוות הניקיון תכף מגיע.‬

30
00:01:45,440 --> 00:01:47,800
‫ובנוגע למשקה שלך,‬

31
00:01:47,880 --> 00:01:53,480
‫תוכלי ליהנות מכוסית
של ליקר הדובדבנים של דוניה כרמיניה.‬

32
00:01:55,320 --> 00:01:58,760
‫תמזוג בנדיבות.
עובר עליי יום קשה במיוחד היום.‬

33
00:01:58,840 --> 00:02:00,320
‫תמלא אותה.‬

34
00:02:00,400 --> 00:02:01,560
‫זה טעים.‬

35
00:02:02,640 --> 00:02:04,480
‫להשאיר לך ארוחת בוקר?‬

36
00:02:04,560 --> 00:02:07,800
‫בלי ארוחת בוקר,
עובר עליי יום קשה במיוחד היום. אחר כך.‬

37
00:02:08,480 --> 00:02:09,840
‫- ברשותך.
- תודה.‬

38
00:02:14,240 --> 00:02:16,680
‫חצי משוטרי התחנה עדיין בחוץ?‬

39
00:02:16,760 --> 00:02:19,160
‫אם אחי היה משקיע בקנדידו חצי מהמאמץ‬

40
00:02:19,280 --> 00:02:22,440
‫שהוא משקיע בהשגחה עליי,
הוא כבר היה מוצא אותו.‬

41
00:02:22,560 --> 00:02:23,400
‫מה זה?‬

42
00:02:24,160 --> 00:02:28,160
‫אבל לפעמים לא צריך לעזוב את הבית
כדי להמשיך להתקדם.‬

43
00:02:31,160 --> 00:02:32,760
‫- זה אצלך?
- כן.‬

44
00:02:33,720 --> 00:02:34,880
‫השארתי את זה כאן.‬

45
00:02:35,760 --> 00:02:37,160
‫- נפלא.
- תראי.‬

46
00:02:38,040 --> 00:02:38,960
‫ניסית את זה?‬

47
00:02:39,040 --> 00:02:43,720
‫אם את לא מחשיבה את העובדה
שזה שרף לי את האוזניים, זה עובד מעולה.‬

48
00:02:43,800 --> 00:02:47,640
‫אפשר לשמוע את התדר של המשטרה
כאילו אנחנו שם.‬

49
00:02:49,120 --> 00:02:51,560
‫- מה גילית?
- זה מטורף.‬

50
00:02:51,640 --> 00:02:55,240
‫עכשיו מסתבר שכל העיר חלפה על פניו ברחוב.‬

51
00:02:55,320 --> 00:02:59,720
‫"הוא השכן שלי.
הוא בעל הבית שלי. הוא הבוס שלי."‬

52
00:02:59,800 --> 00:03:02,440
‫מישהו אפילו נשבע שזאת חמותו.‬

53
00:03:03,280 --> 00:03:05,680
‫- זאת היא?
- החמות?‬

54
00:03:05,760 --> 00:03:08,000
‫מה? לא. הרמז המרכזי. תראה.‬

55
00:03:08,080 --> 00:03:09,880
‫"הקונסיירז'ית של פנסיון‬

56
00:03:09,960 --> 00:03:11,960
‫"ראתה אותו באזור לפני שבועיים.‬

57
00:03:12,040 --> 00:03:13,440
‫"הידיים שלו נצצו."‬

58
00:03:13,520 --> 00:03:15,800
‫תראה.‬

59
00:03:17,240 --> 00:03:18,080
‫רואה?‬

60
00:03:18,800 --> 00:03:22,200
‫אני מקרצפת את זה כבר כמה ימים
וזה לא יורד לגמרי.‬

61
00:03:22,280 --> 00:03:25,120
‫אני מפסיקה, מסתכלת במראה
וכשאני חושבת שזה נעלם...‬

62
00:03:25,200 --> 00:03:26,120
‫הבזק קטן.‬

63
00:03:26,200 --> 00:03:27,960
‫ואז עוד אחד ועוד אחד.‬

64
00:03:28,480 --> 00:03:30,920
‫הרוצח עבד במתפרה של התיאטרון,‬

65
00:03:31,000 --> 00:03:32,000
‫אז הוא תפר...‬

66
00:03:32,080 --> 00:03:33,600
‫את תלבושות נערות המקהלה.‬

67
00:03:33,680 --> 00:03:36,120
‫כמו זו שלבשתי כשחיפשתי אותך.‬

68
00:03:37,040 --> 00:03:38,040
‫בבקשה.‬

69
00:03:38,120 --> 00:03:41,200
‫בוא נראה... מעבר ויריינה 23.‬

70
00:03:42,280 --> 00:03:46,080
‫אבל את לא יכולה לצאת מפה עכשיו.
עוקבים אחרייך.‬

71
00:03:47,080 --> 00:03:49,000
‫נכון. נחטפתי!‬

72
00:03:49,080 --> 00:03:50,440
‫- זה...
- גברתי!‬

73
00:03:50,520 --> 00:03:52,720
‫אסור לנו לאבד קור רוח.‬

74
00:03:52,800 --> 00:03:54,560
‫זה לא יועיל במאומה.‬

75
00:03:57,160 --> 00:03:58,480
‫אני יכול ללכת.‬

76
00:04:00,040 --> 00:04:03,320
‫מה? איך אתה יכול לצאת ואני לא?‬

77
00:04:03,400 --> 00:04:07,120
‫מי את חושבת שיוצא בכל בוקר
לעשות קניות במכולת?‬

78
00:04:07,680 --> 00:04:09,360
‫אף אחד לא מבחין במשרת.‬

79
00:04:09,440 --> 00:04:14,040
‫אם אצא עם עגלת הקניות,
אף אחד לא יחשוד בכלום.‬

80
00:04:14,920 --> 00:04:18,240
‫אני לא יודעת, הקטור. מה אם תיפצע שוב?‬

81
00:04:18,320 --> 00:04:19,960
‫לא אוכל לתת לך ללכת לבד.‬

82
00:04:20,440 --> 00:04:21,360
‫תן לי לנסות.‬

83
00:04:22,360 --> 00:04:23,720
‫איפה התג של אבא?‬

84
00:04:24,240 --> 00:04:27,600
‫אני רוצה שני רכבים ליד הדלת,
24 שעות ביממה. תשגיחו...‬

85
00:04:27,680 --> 00:04:29,200
‫קדימה, תן לי סיגריה.‬

86
00:04:29,240 --> 00:04:30,800
‫- אל תהיה שנורר.
- קדימה.‬

87
00:04:30,880 --> 00:04:33,720
‫זאת האחרונה שאני נותן לך. אתה תמיד מבקש.‬

88
00:04:38,360 --> 00:04:42,000
‫גברתי, מכל הדברים המטורפים שעשית,‬

89
00:04:42,080 --> 00:04:43,680
‫זה המטורף ביותר.‬

90
00:04:44,360 --> 00:04:46,040
‫אתה בטוח שהוא יחזיק מעמד?‬

91
00:04:47,040 --> 00:04:50,520
‫ברור. יש בסדין 400 חוטים למ"ר!‬

92
00:04:50,600 --> 00:04:54,200
‫אבל הסדין הוא לא מה שמדאיג אותי, גברתי,‬

93
00:04:54,240 --> 00:04:55,440
‫אלא הראש שלך.‬

94
00:04:55,520 --> 00:04:57,240
‫תחזיק חזק.‬

95
00:04:57,360 --> 00:05:02,040
‫אני איתמך על ידי הצינור הזה.
זה רק ביטוח חיים.‬

96
00:05:02,760 --> 00:05:03,880
‫אלוהים.‬

97
00:05:05,360 --> 00:05:07,040
‫הכול יהיה בסדר.‬

98
00:05:11,040 --> 00:05:13,360
‫הכול יהיה בסדר.‬

99
00:05:14,440 --> 00:05:15,520
‫לא!‬

100
00:05:38,520 --> 00:05:39,480
‫הקטור.‬

101
00:05:46,720 --> 00:05:47,560
‫בוקר טוב.‬

102
00:05:49,080 --> 00:05:50,000
‫מרינה?‬

103
00:05:52,080 --> 00:05:54,640
‫הקטור הוגו, שוטר.‬

104
00:05:57,200 --> 00:05:59,960
‫הקטור הוגו, שוטר.‬

105
00:06:01,640 --> 00:06:04,080
‫הקטור הוגו, שוטר.‬

106
00:06:04,600 --> 00:06:07,960
‫באתי לשאול אותך על קנדידו אקספוסיטו.‬

107
00:06:08,520 --> 00:06:11,640
‫תודה לאל שאתה כאן, אדוני השוטר.
לא ישנתי דקה‬

108
00:06:11,720 --> 00:06:14,000
‫מאז שראיתי את התמונה שלו בעיתון.‬

109
00:06:14,080 --> 00:06:17,600
‫היו לו פנים משונות, מהסוג שלא שוכחים.‬

110
00:06:17,680 --> 00:06:19,680
‫ומאחר שדיברתי איתו זמן מה...‬

111
00:06:19,760 --> 00:06:20,880
‫דיברת איתו?‬

112
00:06:20,960 --> 00:06:22,320
‫קצת, כן.‬

113
00:06:23,560 --> 00:06:26,480
‫עם קוצר הראייה שאלוהים נתן לי,‬

114
00:06:26,560 --> 00:06:29,000
‫אני נוטה להיות חשדנית, אתה יודע?‬

115
00:06:29,080 --> 00:06:32,240
‫העובדה היא שהוא היה שם, בפינה ההיא,‬

116
00:06:32,320 --> 00:06:36,120
‫נוקשה כמו מקל והתבונן בפתח הדלת שלי.‬

117
00:06:37,440 --> 00:06:43,040
‫הוא עמד שם שעה, שעתיים, חמש שעות לפחות.‬

118
00:06:43,120 --> 00:06:44,680
‫אמרתי לעצמי,‬

119
00:06:44,760 --> 00:06:47,000
‫"צ'וסה, זה לא תקין".‬

120
00:06:47,640 --> 00:06:49,120
‫כי זה לא היה תקין.‬

121
00:06:49,960 --> 00:06:54,000
‫וכמובן, הייתי צריכה לראות אותו כמו שצריך
כדי להיות בטוחה.‬

122
00:06:54,080 --> 00:06:58,160
‫אז התחלתי לטאטא,‬

123
00:06:59,680 --> 00:07:03,080
‫התקרבתי לאט לאט,‬

124
00:07:03,720 --> 00:07:04,960
‫ולפתע,‬

125
00:07:05,040 --> 00:07:07,800
‫הוא נגע לי בכתף והתחיל לתחקר אותי.‬

126
00:07:07,880 --> 00:07:11,720
‫ואז ראיתי את הידיים שלו,
שהיו עליהן נקודות נוצצות.‬

127
00:07:12,480 --> 00:07:13,320
‫ואז כלום.‬

128
00:07:13,400 --> 00:07:15,240
‫הוא שאל אותי על הבחורה ב-3-איי.‬

129
00:07:15,320 --> 00:07:18,320
‫ומי הבחורה ב-3-איי?‬

130
00:07:19,200 --> 00:07:22,400
‫אמיליה אחת, היא הגיעה לפני חודש.‬

131
00:07:22,480 --> 00:07:23,920
‫וכשחושבים על זה,‬

132
00:07:24,000 --> 00:07:26,400
‫היא הייתה אמורה לשלם שכר דירה לפני יומיים.‬

133
00:07:26,480 --> 00:07:30,520
‫אם אתה שוטר סמוי, כדאי שאסגור פה.‬

134
00:07:34,240 --> 00:07:36,720
‫בוא נראה למה היא לא שילמה לי.‬

135
00:07:42,880 --> 00:07:46,120
‫היי, אני אקבל על זה פרס כספי, נכון?‬

136
00:07:46,200 --> 00:07:47,680
‫כי אני אומרת לך,‬

137
00:07:47,760 --> 00:07:50,080
‫לא משלמים לי מספיק עבור הטרחה שלי.‬

138
00:07:52,360 --> 00:07:54,280
‫כדאי שנתקשר למשטרה.‬

139
00:07:54,360 --> 00:07:56,040
‫אבל אתה המשטרה, לא?‬

140
00:07:56,120 --> 00:07:59,240
‫כלומר, יותר משטרה. הרבה יותר.‬

141
00:08:05,400 --> 00:08:06,400
‫שלום?‬

142
00:08:09,360 --> 00:08:10,800
‫אוי, לא.‬

143
00:08:15,280 --> 00:08:18,440
‫- זה בטח שום דבר.
- כן, בטוח.‬

144
00:08:18,520 --> 00:08:21,120
‫- קדימה, בואי נזוז. קדימה.
- בטוח.‬

145
00:08:32,280 --> 00:08:33,520
‫תסלחי לי.‬

146
00:08:35,720 --> 00:08:38,000
‫הם השאירו את הרדיו דולק.‬

147
00:08:52,640 --> 00:08:55,480
‫- כן?
- מצאנו אותה.‬

148
00:08:55,520 --> 00:08:57,360
‫אבל היא מתה.‬

149
00:08:57,440 --> 00:09:00,400
‫- אני בדרך.
- לא, אין סיכוי.‬

150
00:09:00,480 --> 00:09:03,960
‫אני כבר כאן, את שוב תסכני את המשימה.‬

151
00:09:04,040 --> 00:09:06,080
‫בדקת לה דופק? כדי לאמת?‬

152
00:09:06,160 --> 00:09:09,640
‫אני לא חושב שזה הכרחי.
הצבע שלה בין אפור לשחור.‬

153
00:09:09,720 --> 00:09:11,960
‫זה לא נראה כמו צבע כל כך בריא.‬

154
00:09:12,080 --> 00:09:14,360
‫למה פתאום אישה מבוגרת?‬

155
00:09:15,040 --> 00:09:18,040
‫ה"פלר דה ליס" מסומן על החזה שלה?‬

156
00:09:18,120 --> 00:09:20,640
‫קשה לראות עם הבגדים עליה.‬

157
00:09:21,600 --> 00:09:22,440
‫תפשיט אותה.‬

158
00:09:22,960 --> 00:09:25,520
‫אלוהים אדירים, זאת אישה זקנה ומסכנה.‬

159
00:09:26,240 --> 00:09:30,280
‫הקטור, אנחנו צריכים לדעת
אם המוות שלה קשור לקורבנות האחרים.‬

160
00:09:30,760 --> 00:09:32,240
‫צ'וסה, צ'וסה.‬

161
00:09:32,320 --> 00:09:35,040
‫- לבריאות!
- זה השם של הקונסיירז'ית.‬

162
00:09:35,120 --> 00:09:37,080
‫- מה?
- צ'וסה, זאת הפתולוגית.‬

163
00:09:37,160 --> 00:09:40,640
‫אנחנו צריכים שתהיי המקשרת בינינו‬

164
00:09:40,720 --> 00:09:43,360
‫בזמן שאני בודק את הגופה.‬

165
00:09:44,120 --> 00:09:47,000
‫צ'וסה מלפיקה לשירותך.‬

166
00:09:47,080 --> 00:09:48,000
‫אני מקשיבה.‬

167
00:09:48,080 --> 00:09:51,720
‫כאן פסטורה לונה,
מדענית זיהוי פלילי מטעם המשטרה.‬

168
00:09:52,640 --> 00:09:53,960
‫האם השוטר נמצא ליד הגופה?‬

169
00:09:54,840 --> 00:09:56,400
‫כן, גברתי. הוא שם.‬

170
00:09:56,480 --> 00:10:00,520
‫- הוא יכול להתחיל בהורדת הבגדים.
- תתחיל בהורדת הבגדים.‬

171
00:10:05,600 --> 00:10:06,640
‫עלה בידינו פרח.‬

172
00:10:06,760 --> 00:10:09,000
‫- מה?
- חזרי על מה שאני אומר.‬

173
00:10:09,080 --> 00:10:10,520
‫עלה בידינו פרח.‬

174
00:10:11,480 --> 00:10:12,880
‫עלה בידינו פרח.‬

175
00:10:15,520 --> 00:10:18,320
‫תגידי לו לחפש את החפצים האישיים שלה.‬

176
00:10:18,400 --> 00:10:22,120
‫שיחפש בארונות, במגירות,
כל דבר שיכול להיות שלה.‬

177
00:10:22,200 --> 00:10:27,760
‫תבדוק בכיסים אם יש לה סיכות,
חרוזים, כל דבר.‬

178
00:10:29,880 --> 00:10:32,160
‫יש לה רק טבעת נישואין,‬

179
00:10:32,760 --> 00:10:33,880
‫- אבל היא תקועה.
- מה?‬

180
00:10:40,880 --> 00:10:41,760
‫הקטור?‬

181
00:10:45,880 --> 00:10:47,720
‫את הטלפון, בבקשה.‬

182
00:10:49,000 --> 00:10:50,040
‫גברתי,‬

183
00:10:50,120 --> 00:10:54,600
‫יש גלויה המיועדת לקורבן עם כתובת חדשה.‬

184
00:10:55,280 --> 00:10:58,880
‫נראה לי, גברתי, שהגיע הזמן להתקשר למשטרה.‬

185
00:11:00,000 --> 00:11:02,320
‫לא, לא למשטרה.‬

186
00:11:02,800 --> 00:11:04,080
‫לשוטר.‬

187
00:11:05,680 --> 00:11:08,440
‫הגופה נשמרה די טוב בקור,‬

188
00:11:08,520 --> 00:11:11,920
‫אבל הייתי אומר שהאישה הזו
נרצחה לפני שבועיים לפחות.‬

189
00:11:12,440 --> 00:11:16,280
‫כדי להיות בטוחים, נחכה לתוצאות הנתיחה.‬

190
00:11:16,360 --> 00:11:17,840
‫בסדר, מצוין.‬

191
00:11:18,760 --> 00:11:21,640
‫- תודה רבה לך, מר ריקרדו.
- בוא נזוז.‬

192
00:11:23,960 --> 00:11:28,360
‫- את חייבת להמשיך להסתתר שם, בבקשה!
- אני צריכה לראות את הסמל שעל החזה שלה.‬

193
00:11:28,440 --> 00:11:30,760
‫אהיה בצרות צרורות אם יראו אותי עוזר לך!‬

194
00:11:30,840 --> 00:11:32,560
‫- תסתתרי!
- הבלש סארקו?‬

195
00:11:33,800 --> 00:11:34,640
‫אדוני.‬

196
00:11:35,320 --> 00:11:38,960
‫סארקו, אני חייב לברך אותך מעומק ליבי.‬

197
00:11:40,480 --> 00:11:42,440
‫- אתה בסדר?
- כן.‬

198
00:11:42,520 --> 00:11:46,440
‫חשבתי שאתה עדיין כועס עליי
בגלל היום ההוא, ו...‬

199
00:11:46,520 --> 00:11:47,840
‫- בגלל אחותי?
- כן.‬

200
00:11:47,920 --> 00:11:49,960
‫אף מילה לא תוכל לתאר את אחותי.‬

201
00:11:50,040 --> 00:11:52,120
‫נשים מסבכות את חיינו.‬

202
00:11:53,360 --> 00:11:56,440
‫אבל הודות לך, יש לנו רמז חדש בנוגע לרוצח.‬

203
00:11:56,520 --> 00:11:57,360
‫בכל מקרה...‬

204
00:11:57,440 --> 00:11:59,360
‫ספר לי,
איך מצאת את הרמז המרכזי‬

205
00:11:59,440 --> 00:12:01,520
‫מבין כל השיחות שקיבלנו?‬

206
00:12:01,600 --> 00:12:03,840
‫היה לי מזל, אני מניח.‬

207
00:12:03,920 --> 00:12:07,240
‫אל תצטנע.
אני אוהב להקיף את עצמי בטובים ביותר.‬

208
00:12:08,040 --> 00:12:11,720
‫- מה זה היה?
- השיחה התקבלה ב-11:00...‬

209
00:12:11,800 --> 00:12:13,720
‫פלר דה ליס‬

210
00:12:24,240 --> 00:12:27,600
‫לרגע חשבתי שאצטרך לבוא לעזור לך, הבלש.‬

211
00:12:27,680 --> 00:12:28,600
‫איחרת.‬

212
00:12:29,600 --> 00:12:32,840
‫- אתה צריך אש?
- לא, אני רק...‬

213
00:12:36,720 --> 00:12:37,800
‫תשאיר אותה אצלך.‬

214
00:12:40,880 --> 00:12:43,560
‫- תודה לך.
- טוב, אני חייבת לך.‬

215
00:12:44,400 --> 00:12:47,320
‫לא הייתי צריכה
להשאיר אותך אזוק בתחנת המשטרה.‬

216
00:12:47,400 --> 00:12:50,280
‫וואו, לא צפיתי את זה.‬

217
00:12:50,360 --> 00:12:51,560
‫זאת התנצלות?‬

218
00:12:55,160 --> 00:12:58,120
‫ביקשתי ממך לבוא
משום שאני רוצה שנעבוד ביחד.‬

219
00:12:58,640 --> 00:13:00,880
‫לא. מה? לא.‬

220
00:13:01,000 --> 00:13:03,240
‫- את לא יכולה לעבוד...
- אני יכולה.‬

221
00:13:03,800 --> 00:13:06,760
‫ואני לא מתכוונת לעצור
עד שהעלוב הזה ייכנס לכלא.‬

222
00:13:07,840 --> 00:13:12,280
‫חוץ מזה, כמו שכבר ראית,
אני לא צריכה אותך בכלל.‬

223
00:13:13,200 --> 00:13:17,120
‫אם את לא צריכה אותי,
למה את רוצה שנעבוד ביחד?‬

224
00:13:17,200 --> 00:13:18,440
‫באופן חד פעמי.‬

225
00:13:19,360 --> 00:13:20,360
‫כן.‬

226
00:13:21,200 --> 00:13:23,920
‫- יש לך תוכנית?
- מתי אין לי?‬

227
00:13:25,680 --> 00:13:27,960
‫אני צריכה שתתצפת על בית המסתור.‬

228
00:13:29,120 --> 00:13:31,480
‫לא, כבר לקחתי סיכון כשהוצאתי אותך משם,‬

229
00:13:31,560 --> 00:13:33,560
‫- וזה לא יעבוד בכל פעם.
- פבלו!‬

230
00:13:34,040 --> 00:13:35,960
‫אתה תציל חיים של חפים מפשע.‬

231
00:13:41,920 --> 00:13:43,080
‫איך נעשה את זה?‬

232
00:13:44,080 --> 00:13:45,000
‫סגרנו?‬

233
00:13:47,400 --> 00:13:48,320
‫בסדר.‬

234
00:13:48,400 --> 00:13:50,560
‫- מרינה, ארוחת ערב!
- אני באה!‬

235
00:13:52,160 --> 00:13:55,400
‫- מתי ניפגש שוב?
- אתה מציע לי לצאת?‬

236
00:13:58,240 --> 00:14:03,000
‫- מחר ב-9:00 בדלת הכניסה.
- את חייבת לומר לי מה את מתכננת.‬

237
00:14:03,080 --> 00:14:04,320
‫לילה טוב.‬

238
00:14:04,920 --> 00:14:06,000
‫לילה טוב.‬

239
00:14:14,000 --> 00:14:17,080
‫תושיבי אותם, לורדיטס, אני תכף אשוב.‬

240
00:14:24,520 --> 00:14:25,440
‫רעיון מעולה.‬

241
00:14:26,360 --> 00:14:28,680
‫לוותר על ארוחת הערב ולדלג ישר לקינוח.‬

242
00:14:30,480 --> 00:14:31,440
‫אפשר?‬

243
00:14:36,680 --> 00:14:38,600
‫גם לי משעמם בארוחה הזאת.‬

244
00:14:43,960 --> 00:14:45,720
‫אתה לא מתכוון לומר משהו?‬

245
00:14:45,800 --> 00:14:49,680
‫ארטורו, אני זו שאמורה לכעוס עליך.‬

246
00:14:50,320 --> 00:14:52,880
‫השארת אותי לבד עם אימא במשך 24 שעות.‬

247
00:14:53,440 --> 00:14:55,880
‫אפילו אבא היה אומר את זה. אתה זוכר?‬

248
00:14:55,960 --> 00:14:57,160
‫"להיות כלוא עם אימא,‬

249
00:14:57,240 --> 00:15:00,080
‫- "זה העונש הכי גרוע."
- "זה העונש הכי גרוע."‬

250
00:15:00,840 --> 00:15:03,400
‫זוכר כמה כעסת כשהיינו ילדים‬

251
00:15:03,480 --> 00:15:06,960
‫- וצבעתי את הפנים של הבובות שלך?
- כי אלה היו פרטי אספנות.‬

252
00:15:07,880 --> 00:15:10,840
‫איזה ילד אוסף בובות במקום לשחק בהן?‬

253
00:15:10,920 --> 00:15:11,760
‫אני.‬

254
00:15:16,200 --> 00:15:18,600
‫מרינה, מה הציפיות שלך מהחיים?‬

255
00:15:20,120 --> 00:15:22,240
‫אני שואל אותך בכנות.‬

256
00:15:24,040 --> 00:15:27,160
‫כי אני לא יודע איך להתנהג
בצורה שתגרום לך לכבד אותי.‬

257
00:15:27,840 --> 00:15:30,760
‫יש לך משפחה נפלאה, חיים מלאים במתנות,‬

258
00:15:31,800 --> 00:15:33,800
‫גברים עשירים מתדפקים על דלתך.‬

259
00:15:34,640 --> 00:15:36,840
‫אפילו רוסה הייתה שמחה שתהיו חברות.‬

260
00:15:38,200 --> 00:15:41,280
‫את לא רואה כמה את מקשה על כולנו?‬

261
00:15:45,080 --> 00:15:46,800
‫אני מקשה על כולכם?‬

262
00:15:49,760 --> 00:15:50,600
‫ארטורו,‬

263
00:15:51,760 --> 00:15:54,680
‫קושי זה כשאת צריכה לוותר
על כל החלומות שלך.‬

264
00:15:57,280 --> 00:16:00,040
‫לקבל את זה שלעולם לא תהיי
השוטרת שתמיד חלמת להיות,‬

265
00:16:01,200 --> 00:16:05,000
‫שאת צריכה להתחתן כדי שלא יגידו שאת מוזרה,‬

266
00:16:05,840 --> 00:16:09,760
‫שאת צריכה לחיות בצורה מסוימת
רק משום שאת אישה.‬

267
00:16:12,880 --> 00:16:14,920
‫אין לי שום ציפיות מהחיים.‬

268
00:16:15,880 --> 00:16:17,840
‫אני רק רוצה להיות מי שאני.‬

269
00:16:19,880 --> 00:16:22,080
‫לדעתי, אם היית עוצר לחשוב לרגע אחד,‬

270
00:16:22,800 --> 00:16:25,600
‫היית מבין מי לא הוגן כלפי מי.‬

271
00:16:37,960 --> 00:16:39,800
‫אני לא מתכוונת לאכול, אני לא רעבה.‬

272
00:17:31,040 --> 00:17:32,320
‫אלוהים...‬

273
00:17:34,000 --> 00:17:35,200
‫רבותיי!‬

274
00:17:35,280 --> 00:17:36,680
‫לא ציפינו לך.‬

275
00:17:36,760 --> 00:17:38,320
‫אני תופס פיקוד על המעקב.‬

276
00:17:38,400 --> 00:17:41,960
‫גברת אסונסיון חזרה הביתה
לקחת את החפצים שלה ורמירס ליווה אותה.‬

277
00:17:42,040 --> 00:17:44,240
‫בדיוק. הם הרגע הלכו, אדוני.‬

278
00:17:44,320 --> 00:17:47,280
‫מעולה. אני אשאר לתצפת. אתם תלכו לסייר.‬

279
00:17:47,880 --> 00:17:50,720
‫רבותיי! תאספו את חפציכם, בבקשה. קדימה!‬

280
00:17:51,960 --> 00:17:54,480
‫האישה התלוננה על המהומות שיצרנו.‬

281
00:17:54,560 --> 00:17:56,080
‫שזה לא יקרה שוב.‬

282
00:17:56,200 --> 00:17:57,560
‫יש לה מזג חם.‬

283
00:17:57,640 --> 00:17:59,520
‫כן, זה בטח תורשתי במשפחה.‬

284
00:17:59,560 --> 00:18:02,200
‫תביאו סופגניות מבית הקפה כדי שתתעוררו.‬

285
00:18:02,280 --> 00:18:03,560
‫- תודה.
- תודה.‬

286
00:18:05,400 --> 00:18:08,040
‫- חנית רחוק?
- מה? לאן אנחנו נוסעים?‬

287
00:18:08,080 --> 00:18:11,040
‫- חשבתי שהם לעולם לא ילכו.
- זה לא מה שסיכמנו.‬

288
00:18:11,080 --> 00:18:13,560
‫עם גברת מרינה, שום דבר לא צפוי.‬

289
00:18:14,080 --> 00:18:16,160
‫- גם הוא בא?
- לא אמרתי לך?‬

290
00:18:16,240 --> 00:18:17,400
‫אנחנו צוות.‬

291
00:18:17,480 --> 00:18:21,520
‫- זה מה שמגיע לי כי בטחתי בך, גברתי.
- חזרנו להיות רשמיים, הבלש?‬

292
00:18:22,520 --> 00:18:23,640
‫סלח לי.‬

293
00:18:23,720 --> 00:18:24,960
‫קדימה, נזוז.‬

294
00:18:25,040 --> 00:18:28,880
‫- מה עם האישה מהפנסיון?
- קוראים לה אמיליה בוסאס.‬

295
00:18:28,960 --> 00:18:33,520
‫היא הייתה אלמנתו בת ה-65 של ארנאו בריו,
סמל שנהרג בשנת 1934.‬

296
00:18:33,560 --> 00:18:37,680
‫- אין קשר לשאר הקורבנות.
- ואין הוכחות לכך שהייתה פרוצה.‬

297
00:18:37,760 --> 00:18:39,440
‫היא התגוררה בפנסיון במשך חודש.‬

298
00:18:39,520 --> 00:18:42,480
‫הקונסיירז'ית אמרה שרק קנדידו ביקר אותה.‬

299
00:18:42,560 --> 00:18:45,160
‫- הפתולוג גילה משהו?
- הגרון שלה שוסף.‬

300
00:18:45,240 --> 00:18:47,320
‫אבל הפרח נחרט לאחר המוות.‬

301
00:18:47,440 --> 00:18:51,080
‫על הגוף שלה
יש יותר סימני אלימות מבשאר המקרים.‬

302
00:18:51,200 --> 00:18:54,200
‫אז הוא איבד שליטה. ייתכן שיש קשר אישי.‬

303
00:18:54,280 --> 00:18:56,960
‫או שהיא נאבקה יותר מהאחרות.‬

304
00:18:57,480 --> 00:18:58,720
‫מרתק.‬

305
00:18:58,800 --> 00:19:01,800
‫כן. מרתק, כן.‬

306
00:19:02,920 --> 00:19:04,320
‫אני מדברת על התיק.‬

307
00:19:06,760 --> 00:19:09,960
‫כן, התיק, כמובן.
תוכלי לומר לי לאן אנחנו נוסעים?‬

308
00:19:10,040 --> 00:19:14,800
‫לגלות איפה אמיליה התגוררה
לפני שעברה לפנסיון ההוא.‬

309
00:19:15,640 --> 00:19:18,320
‫גונבים ראיות מזירת הפשע?‬

310
00:19:18,440 --> 00:19:19,320
‫פבלו, בבקשה.‬

311
00:19:19,400 --> 00:19:21,080
‫הקטור, ספר לו מה קרה.‬

312
00:19:21,160 --> 00:19:23,680
‫אפשר לומר שהראיות הגיעו אליי.‬

313
00:19:33,200 --> 00:19:34,440
‫אין אף אחד בבית.‬

314
00:19:35,640 --> 00:19:38,560
‫אל תתחיל
עם "אנחנו צריכים צו כדי לחפש בבית"‬

315
00:19:38,640 --> 00:19:40,480
‫או "אני מסכן את עבודתי"...‬

316
00:19:44,760 --> 00:19:47,480
‫מי אמר שאני לא יכול פשוט לפרוץ פנימה?‬

317
00:19:47,560 --> 00:19:51,280
‫גברתי, את השפעה רעה, ללא ספק.‬

318
00:19:56,040 --> 00:19:57,480
‫איזה בית.‬

319
00:19:58,160 --> 00:20:01,480
‫איך ייתכן שגרה כאן אלמנה של איש צבא זוטר?‬

320
00:20:07,080 --> 00:20:09,960
‫מדוע שתעברי לגור בפנסיון
כשיש לך המקום הזה?‬

321
00:20:10,040 --> 00:20:12,480
‫מאותה הסיבה שאנחנו גרים בדירת מסתור.‬

322
00:20:13,320 --> 00:20:15,440
‫כדי להגן על עצמנו מפני הרוצח.‬

323
00:20:17,880 --> 00:20:19,320
‫אל תיראה כל כך מופתע.‬

324
00:20:19,400 --> 00:20:21,560
‫הקטור עובד אצלנו כבר שנים,‬

325
00:20:21,680 --> 00:20:24,560
‫יש לו יותר ניסיון משטרתי משנינו.‬

326
00:20:46,520 --> 00:20:47,400
‫שלום?‬

327
00:20:50,200 --> 00:20:51,320
‫מישהו בבית?‬

328
00:20:54,040 --> 00:20:55,080
‫שלום?‬

329
00:20:56,000 --> 00:20:58,200
‫אני חושבת שאחרי שפרצנו את הדלת,‬

330
00:20:58,280 --> 00:21:00,560
‫אם מישהו היה כאן, כבר היינו...‬

331
00:21:14,400 --> 00:21:17,880
‫גברתי, הריח הזה זהה לריח שהיה בפנסיון.‬

332
00:21:32,280 --> 00:21:33,480
‫משטרה, לא לזוז!‬

333
00:21:42,400 --> 00:21:44,320
‫חשבתי שאצטרך לתפוס אותך.‬

334
00:21:45,720 --> 00:21:48,000
‫האוכל הזה בטח נמצא כאן כבר שבועות.‬

335
00:21:48,960 --> 00:21:51,040
‫בואו נחפש בשאר הבית.‬

336
00:22:02,720 --> 00:22:05,800
‫- מצאת משהו מעניין, הקטור?
- לחות.‬

337
00:22:05,880 --> 00:22:08,760
‫- את מריחה אותה, גברתי?
- אנחנו ליד הים.‬

338
00:22:08,840 --> 00:22:10,160
‫זה ריח רגיל, נכון?‬

339
00:22:11,080 --> 00:22:16,080
‫לאורך השנים, התמודדתי לא פעם עם לחות,‬

340
00:22:16,560 --> 00:22:20,200
‫וגם כשהים בקרבת מקום, הריח הזה לא רגיל.‬

341
00:22:44,200 --> 00:22:45,840
‫אני חושב שלא נתקדם עוד.‬

342
00:22:45,920 --> 00:22:47,400
‫זה מנעול צירופים,‬

343
00:22:47,480 --> 00:22:50,160
‫יחידת החבלנים תצטרך לפוצץ את הדלת.‬

344
00:22:50,240 --> 00:22:51,600
‫תן לי לנסות משהו.‬

345
00:22:53,920 --> 00:22:55,040
‫תודה.‬

346
00:22:58,680 --> 00:22:59,880
‫אני תכף חוזרת.‬

347
00:23:16,320 --> 00:23:17,440
‫תודה.‬

348
00:23:17,520 --> 00:23:19,360
‫סטטוסקופ.‬

349
00:23:20,160 --> 00:23:21,040
‫תחזיק אותו.‬

350
00:23:21,120 --> 00:23:23,840
‫- את יודעת איך לפתוח כספות?
- אתה לא?‬

351
00:23:25,360 --> 00:23:27,840
‫אני לא מאמינה שאבא לא לימד אותך את זה.‬

352
00:23:27,920 --> 00:23:29,560
‫9.3 שניות.‬

353
00:23:29,640 --> 00:23:32,440
‫התוצאה הכי טובה באקדמיה
בשמונה השנים האחרונות.‬

354
00:23:33,240 --> 00:23:35,280
‫9.1 שניות.‬

355
00:23:35,360 --> 00:23:38,320
‫יש לך מזל שלא מקבלים נשים לאקדמיה.‬

356
00:23:54,760 --> 00:23:58,520
‫כמו שאימא שלך הייתה אומרת,
"ישוע, מריה ויוסף".‬

357
00:23:58,600 --> 00:24:01,520
‫יש לי תחושה שמישהו אחר נהנה כאן.‬

358
00:24:04,080 --> 00:24:06,080
‫מה היא ארגנה במקום הזה?‬

359
00:24:06,160 --> 00:24:08,280
‫אני באמת צריכה להסביר לך?‬

360
00:24:08,360 --> 00:24:11,280
‫זה נראה כמו דירת "מובלה".‬

361
00:24:12,480 --> 00:24:15,960
‫הרבה אלמנות של חיילים עם פנסיה קטנה,‬

362
00:24:16,040 --> 00:24:20,880
‫- מארגנות לעצמן אחת כזו לאחר מות הבעל.
- מזל שאני בת למשפחה של שוטרים.‬

363
00:24:20,960 --> 00:24:22,920
‫קשה לי לדמיין את אימך עושה את זה.‬

364
00:24:23,000 --> 00:24:26,120
‫לאמיליה בוסאס לא היה עסק שרשום על שמה.‬

365
00:24:26,600 --> 00:24:28,920
‫חוץ מזה, דירות "מובלה"
הן הרבה יותר צנועות מזה.‬

366
00:24:29,480 --> 00:24:31,600
‫אני בספק שזה עסק חוקי.‬

367
00:24:33,240 --> 00:24:35,480
‫הלקוחות היו בטח אנשים חשובים,‬

368
00:24:35,560 --> 00:24:37,440
‫אם הם הסתתרו מאחורי דלת ממוגנת.‬

369
00:24:37,520 --> 00:24:38,720
‫אין ספק, כן.‬

370
00:24:39,240 --> 00:24:42,840
‫אולי הנשים שנרצחו עבדו כאן אצל אמיליה.‬

371
00:24:43,760 --> 00:24:46,120
‫אבל איך זה יעזור לנו למצוא את הרוצח?‬

372
00:24:50,520 --> 00:24:51,600
‫רגע אחד.‬

373
00:24:52,560 --> 00:24:53,880
‫לכאן, בואו הנה.‬

374
00:24:58,120 --> 00:24:59,480
‫שמתם לב לציור?‬

375
00:25:01,600 --> 00:25:02,840
‫אתם מזהים אותה?‬

376
00:25:03,640 --> 00:25:05,880
‫זאת חוליה, הבחורה הראשונה שנרצחה.‬

377
00:25:06,720 --> 00:25:07,720
‫בראבו, הקטור.‬

378
00:25:08,280 --> 00:25:11,800
‫משרת טוב אף פעם לא פוסח על פרטים.‬

379
00:25:11,880 --> 00:25:14,360
‫וזאת מנולי, עוד אחת מהקורבנות.‬

380
00:25:15,280 --> 00:25:17,800
‫ומיהן שתי הנשים הללו?‬

381
00:25:18,360 --> 00:25:20,840
‫אני לא יודעת, אבל אני בטוחה שהן בסכנה.‬

382
00:25:20,920 --> 00:25:22,280
‫אני מכיר את הבחורה הזו.‬

383
00:25:22,840 --> 00:25:26,480
‫כן, קוראים לה אנחלה,
אבל היא קוראת לעצמה "הוולקנית".‬

384
00:25:26,560 --> 00:25:29,520
‫היא אחת הנשים הפופולריות ביותר
ברובע הנשים.‬

385
00:25:29,600 --> 00:25:32,400
‫- "רובע הנשים"?
- אל תגיד לי שאתה...‬

386
00:25:32,480 --> 00:25:36,000
‫לא. תסלחו לי.
אני מכיר אותה, אבל לא בצורה הזאת.‬

387
00:25:36,080 --> 00:25:39,440
‫אני מזהה את הקעקוע שלה.
עצרתי אותה יותר מפעם אחת.‬

388
00:25:39,520 --> 00:25:41,840
‫חייבים למצוא אותה לפני שיעשה זאת הרוצח.‬

389
00:25:41,920 --> 00:25:45,240
‫- כן, בואו נזוז.
- רגע, פבלו.‬

390
00:25:45,880 --> 00:25:49,840
‫אתה לא יכול לבוא. האישה הזאת מכירה אותך.
עצרת אותה כמה פעמים.‬

391
00:25:49,920 --> 00:25:51,520
‫אסור לנו למשוך תשומת לב.‬

392
00:25:53,120 --> 00:25:53,960
‫בסדר.‬

393
00:25:54,960 --> 00:25:57,040
‫- אבל תצטרכו לקחת נשק.
- אבל...‬

394
00:25:57,120 --> 00:25:59,800
‫זו שכונה מסוכנת. אחכה במכונית.‬

395
00:25:59,880 --> 00:26:01,680
‫אתה בהחלט יודע איך להקסים בחורה.‬

396
00:26:01,760 --> 00:26:03,280
‫גברתי, תנמיכי אותו!‬

397
00:26:04,240 --> 00:26:05,440
‫הכול תחת שליטה.‬

398
00:26:11,800 --> 00:26:12,880
‫בוא, הקטור.‬

399
00:26:27,080 --> 00:26:28,800
‫לאן אנחנו הולכים?‬

400
00:26:28,880 --> 00:26:30,920
‫לבקר מישהו שיכול לעזור לנו.‬

401
00:26:47,280 --> 00:26:48,600
‫גברת כרמוצ'ה.‬

402
00:26:50,400 --> 00:26:52,680
‫מרינה, מזמן לא התראינו.‬

403
00:26:52,760 --> 00:26:54,680
‫- מה שלומך?
- טוב.‬

404
00:26:54,760 --> 00:26:57,000
‫- את נראית מעולה.
- אני מחזיקה מעמד.‬

405
00:26:57,840 --> 00:27:01,320
‫טוני! טוני, בוא החוצה, מרינה כאן!‬

406
00:27:06,480 --> 00:27:09,960
‫- מי האדון?
- חבר שעובד בעסקי הייבוא.‬

407
00:27:10,040 --> 00:27:12,560
‫- חבר?
- אין לך חברים, הקטור?‬

408
00:27:12,640 --> 00:27:14,360
‫לא כמו אלו שיש לך.‬

409
00:27:14,440 --> 00:27:15,360
‫היי, מרינה.‬

410
00:27:16,280 --> 00:27:18,640
‫בפעם האחרונה שראיתי אותך, הדאגת אותי.‬

411
00:27:19,280 --> 00:27:21,040
‫- מה שלומך?
- עסוקה.‬

412
00:27:22,240 --> 00:27:25,200
‫- אז את לא...
- אני מחפשת אישה בשם אנחלה.‬

413
00:27:25,280 --> 00:27:28,680
‫ברונטית, יפהפייה,
ומסתבר שהיא נערת ליווי מצוינת.‬

414
00:27:29,720 --> 00:27:31,000
‫"הוולקנית"?‬

415
00:27:31,080 --> 00:27:32,360
‫היא ולא אחרת.‬

416
00:27:34,840 --> 00:27:37,520
‫מה איתה? היא הסתבכה בצרות?‬

417
00:27:38,280 --> 00:27:41,160
‫היא בסכנה. כמו האישה בנמל.‬

418
00:27:44,520 --> 00:27:46,920
‫אעשה כמה טלפונים. תחכי לי כאן?‬

419
00:27:49,880 --> 00:27:50,760
‫חבר?‬

420
00:28:03,560 --> 00:28:05,080
‫היא שאלה עליכם.‬

421
00:28:07,280 --> 00:28:08,360
‫בסדר.‬

422
00:28:08,440 --> 00:28:11,360
‫אין לי שום ספק שהאדון האתלטי מאוד הזה‬

423
00:28:11,440 --> 00:28:13,400
‫הוא יוצא דופן בתחומו.‬

424
00:28:13,480 --> 00:28:18,960
‫- אבל האם עלינו לסמוך על כל מה שהוא אומר?
- תראה, זה הבית עם שני הפעמונים.‬

425
00:28:19,680 --> 00:28:21,520
‫סמוך עליי, אני בטוחה שזה המקום.‬

426
00:28:23,800 --> 00:28:25,840
‫- תעזבו אותי!
- הקטור!‬

427
00:28:26,320 --> 00:28:27,760
‫תעופו ממני!‬

428
00:28:29,920 --> 00:28:30,920
‫או שמה?‬

429
00:28:37,560 --> 00:28:39,400
‫גברת קירוגה.‬

430
00:28:39,480 --> 00:28:41,600
‫תראו מה מצאנו בתוך התיק שלה.‬

431
00:28:41,680 --> 00:28:45,760
‫וואו. בחורה עשירה שמשחקת בנשק.‬

432
00:28:49,360 --> 00:28:51,400
‫- "הוולקנית"?
- בכבודה ובעצמה.‬

433
00:28:52,000 --> 00:28:54,720
‫זו ששונאת שמחטטים לה בחיים.‬

434
00:28:56,000 --> 00:28:57,800
‫למה אתם מחפשים אותי?‬

435
00:28:57,880 --> 00:29:00,880
‫היינו בבית של אמיליה בוסאס
וראינו את הציור.‬

436
00:29:00,960 --> 00:29:03,560
‫אנחנו יודעים שאת מסתתרת מקנדידו אקספוסיטו.‬

437
00:29:03,640 --> 00:29:04,480
‫אם...‬

438
00:29:05,120 --> 00:29:08,200
‫אם תעזרי לנו, נוכל לעזור לך ולקולגות שלך.‬

439
00:29:08,280 --> 00:29:10,720
‫אני מבטיח לך שהגברת לא משקרת.‬

440
00:29:15,080 --> 00:29:16,200
‫תשחררו אותם.‬

441
00:29:21,120 --> 00:29:23,120
‫- מה את צריכה לדעת?
- הכול.‬

442
00:29:23,200 --> 00:29:25,080
‫הכול על הבנות,‬

443
00:29:25,160 --> 00:29:27,600
‫על הרוצח, ועל דירת ה"מובלה" שעבדת בה.‬

444
00:29:30,000 --> 00:29:31,880
‫- "בית המים".
- מה?‬

445
00:29:31,960 --> 00:29:34,520
‫זה השם של דירת ה"מובלה" של גברת אמיליה.‬

446
00:29:34,600 --> 00:29:35,840
‫"בית המים".‬

447
00:29:37,800 --> 00:29:41,840
‫והיא לא הייתה כמו כל הדירות האחרות.
רק הטובות ביותר עבדו שם.‬

448
00:29:41,920 --> 00:29:44,120
‫ארגנו שם מסיבות יוצאות דופן.‬

449
00:29:45,240 --> 00:29:49,000
‫אילו ידעתם מי הלקוחות שלנו,
השערות שלכם היו סומרות.‬

450
00:29:49,080 --> 00:29:51,080
‫זה בדיוק מה שאני צריכה לדעת.‬

451
00:29:51,160 --> 00:29:53,840
‫אני בטוחה שראית או שמעת
משהו שלא היית אמורה‬

452
00:29:53,920 --> 00:29:55,760
‫ולכן קנדידו רוצה להרוג אותך.‬

453
00:29:55,840 --> 00:29:58,280
‫תקשיבי, את בסכנה.‬

454
00:29:58,360 --> 00:30:00,920
‫האיש הזה הרג את החברות שלך,
את חייבת להסתתר!‬

455
00:30:01,040 --> 00:30:02,880
‫הם בעקבותייך! תיזהרי!‬

456
00:30:06,000 --> 00:30:07,000
‫זהירות!‬

457
00:30:32,200 --> 00:30:33,480
‫קדימה! מהר!‬

458
00:30:34,240 --> 00:30:35,400
‫עצור!‬

459
00:30:35,480 --> 00:30:37,400
‫- אני אטפל בזה.
- עצור!‬

460
00:30:40,320 --> 00:30:41,200
‫עצור!‬

461
00:31:10,520 --> 00:31:11,720
‫פבלו!‬

462
00:31:12,360 --> 00:31:13,640
‫פבלו!‬

463
00:31:16,760 --> 00:31:18,000
‫פבלו!‬

464
00:31:18,080 --> 00:31:19,800
‫- פבלו, אתה בסדר?
- כן.‬

465
00:31:25,760 --> 00:31:27,120
‫הוא נוסע לנמל.‬

466
00:31:27,720 --> 00:31:29,200
‫בואו נזוז! קדימה!‬

467
00:31:38,000 --> 00:31:40,160
‫זה חם. הוא בטח לא התרחק.‬

468
00:31:40,240 --> 00:31:44,160
‫- זה הזמן לקרוא לתגבורת.
- סוף סוף קצת שיקול דעת. תודה.‬

469
00:31:44,240 --> 00:31:46,560
‫- לא, אין לנו זמן.
- שם!‬

470
00:31:48,000 --> 00:31:49,840
‫מה לגבי התגבורת?‬

471
00:31:55,320 --> 00:31:57,880
‫- חייבים להתפצל.
- מה?‬

472
00:31:57,960 --> 00:32:00,320
‫אם לא נשגיח על כל היציאות,
הוא עלול להימלט.‬

473
00:32:00,400 --> 00:32:02,840
‫צריך להגן על עצמנו, לא על היציאות.‬

474
00:32:02,920 --> 00:32:05,040
‫זה נשמע רעיון טוב יותר.‬

475
00:32:05,120 --> 00:32:06,560
‫קדימה. בכיוון הזה.‬

476
00:32:06,640 --> 00:32:08,080
‫בכיוון הזה.‬

477
00:32:25,400 --> 00:32:26,520
‫עצור!‬

478
00:33:15,280 --> 00:33:16,120
‫עצור!‬

479
00:34:21,480 --> 00:34:22,440
‫מרינה!‬

480
00:34:23,000 --> 00:34:25,120
‫אני בסדר.‬

481
00:35:29,960 --> 00:35:32,160
‫מרינה!‬

482
00:36:31,000 --> 00:36:33,400
‫את בסדר? מרינה.‬

483
00:36:34,840 --> 00:36:36,760
‫את בסדר?‬

484
00:37:03,400 --> 00:37:04,200
‫אתה בסדר?‬

485
00:37:27,920 --> 00:37:29,480
‫הצילו!‬

486
00:37:40,120 --> 00:37:44,760
‫בלשית פרטית
פרק 3: הבית הכחול‬

487
00:39:48,640 --> 00:39:50,640
‫תרגום כתוביות: לני כהן ‬

488
00:39:50,760 --> 00:39:52,760
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬