1 00:00:08,833 --> 00:00:12,253 ‫סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:01:46,666 --> 00:01:47,496 ‫יאקוב.‬ 3 00:01:48,291 --> 00:01:50,291 ‫עזוב אותי! עזוב.‬ 4 00:01:56,083 --> 00:01:57,133 ‫יאקוב, מספיק.‬ 5 00:02:00,458 --> 00:02:02,208 ‫זה לא מוצא חן בעיניי.‬ 6 00:02:19,500 --> 00:02:20,380 ‫פאלקה!‬ 7 00:02:21,208 --> 00:02:23,748 ‫- תוכן מקורי של NETFLIX -‬ 8 00:03:12,083 --> 00:03:15,583 ‫- פגשי אותי בפארק השעשועים באקן‬ ‫ביום שישי בשעה 14:00 -‬ 9 00:03:58,791 --> 00:03:59,831 ‫הירגעי.‬ 10 00:04:00,416 --> 00:04:02,666 ‫עזוב אותי.‬ ‫-הם יכולים לשמוע אותך.‬ 11 00:04:03,250 --> 00:04:05,420 ‫עזוב.‬ ‫-הירגעי.‬ 12 00:04:06,458 --> 00:04:07,578 ‫סליחה.‬ 13 00:04:08,291 --> 00:04:09,711 ‫מה אתה רוצה?‬ ‫-אני מצטער.‬ 14 00:04:13,666 --> 00:04:17,456 ‫אני מצטער אם הפחדתי אותך.‬ ‫-למה אתה עוקב אחריי?‬ 15 00:04:19,916 --> 00:04:21,326 ‫את לא נראית כמוה.‬ 16 00:04:22,625 --> 00:04:23,575 ‫את באמת אחותה?‬ 17 00:04:24,791 --> 00:04:25,631 ‫מי אתה?‬ 18 00:04:26,250 --> 00:04:28,250 ‫את יכולה לנחש מי אני?‬ 19 00:04:35,708 --> 00:04:37,168 ‫פאלקה?‬ ‫-בדיוק.‬ 20 00:04:40,916 --> 00:04:42,666 ‫הם יכולים לשמוע אותנו.‬ 21 00:04:42,750 --> 00:04:44,630 ‫את חייבת לבוא איתי. בואי.‬ 22 00:04:47,791 --> 00:04:48,961 ‫לא אפגע בך.‬ 23 00:04:51,583 --> 00:04:52,423 ‫בואי.‬ 24 00:04:53,041 --> 00:04:54,081 ‫בואי איתי.‬ 25 00:05:05,000 --> 00:05:06,330 ‫בואי.‬ 26 00:05:06,416 --> 00:05:07,536 ‫מהר.‬ 27 00:05:18,708 --> 00:05:19,538 ‫הנה...‬ 28 00:05:22,916 --> 00:05:25,036 ‫טוב. עלי לכאן. קדימה.‬ 29 00:05:30,250 --> 00:05:33,040 ‫בואי. בואי לכאן.‬ 30 00:05:34,125 --> 00:05:35,825 ‫הם לא יכולים לשמוע אותנו כאן.‬ 31 00:05:36,958 --> 00:05:37,918 ‫כן.‬ 32 00:05:39,375 --> 00:05:40,495 ‫טוב.‬ 33 00:05:40,583 --> 00:05:43,753 ‫הבאת את מכשיר ההקלטה שלך?‬ 34 00:05:43,833 --> 00:05:45,793 ‫תקליטי את זה. את חייבת להקליט.‬ 35 00:05:47,416 --> 00:05:48,706 ‫בסדר. נהדר.‬ 36 00:05:49,250 --> 00:05:50,210 ‫בסדר.‬ 37 00:05:53,166 --> 00:05:54,826 ‫לא היית מוכנה לפני כן. בסדר?‬ 38 00:05:55,791 --> 00:05:58,921 ‫אבל החלקים ברשותך כעת.‬ ‫ואת יכולה להבין את החלקים שלי.‬ 39 00:05:59,000 --> 00:06:00,670 ‫כן? 21!‬ 40 00:06:01,583 --> 00:06:03,293 ‫בסדר. 21.‬ ‫-כן.‬ 41 00:06:03,375 --> 00:06:06,875 ‫העשרים ואחד שנעלמו?‬ ‫-לא. 21 חלקים.‬ 42 00:06:06,958 --> 00:06:10,668 ‫עשרים ואחת, 22, 23. עשרים ואחת...‬ ‫-אני לא מבינה.‬ 43 00:06:10,750 --> 00:06:12,880 ‫על אילו חלקים אתה מדבר?‬ ‫-מספיק. בסדר.‬ 44 00:06:14,166 --> 00:06:17,576 ‫עשרים ושלוש, 22, 21. כן!‬ 45 00:06:17,666 --> 00:06:18,626 ‫עשרים ואחת...‬ 46 00:06:18,708 --> 00:06:20,248 ‫הקשבת לשיר?‬ ‫-כן.‬ 47 00:06:20,333 --> 00:06:21,673 ‫אז את יודעת.‬ 48 00:06:21,750 --> 00:06:24,000 ‫החלק הכי חשוב הוא...‬ ‫-השיר הוא הכי...‬ 49 00:06:24,083 --> 00:06:25,753 ‫לא, לעזאזל. לא השיר.‬ 50 00:06:25,833 --> 00:06:28,083 ‫לא. היי, אל תלכי.‬ 51 00:06:28,166 --> 00:06:30,626 ‫היה לי חשמל במוח. הם אומרים ש...‬ 52 00:06:31,166 --> 00:06:32,246 ‫אוסטרה היא אידה!‬ 53 00:06:46,708 --> 00:06:48,208 ‫ש... שיר.‬ 54 00:06:50,375 --> 00:06:51,625 ‫אידה היא אוסטרה?‬ ‫-כן.‬ 55 00:06:51,708 --> 00:06:53,208 ‫הכול כתוב בספר.‬ 56 00:06:53,833 --> 00:06:54,673 ‫איזה ספר?‬ 57 00:06:54,750 --> 00:06:57,670 ‫הספר של יאקוב.‬ ‫היה כתוב בו על הביצה ועל אוסטרה.‬ 58 00:06:57,750 --> 00:06:58,630 ‫איזה ספר?‬ 59 00:06:59,458 --> 00:07:01,078 ‫תסביר לי את זה יותר טוב.‬ 60 00:07:01,166 --> 00:07:03,246 ‫על איזו ביצה אתה מדבר?‬ ‫-הביצה.‬ 61 00:07:03,333 --> 00:07:05,083 ‫היא שתתה אותה ואז זה קרה.‬ 62 00:07:05,166 --> 00:07:07,036 ‫מה קרה?‬ ‫-מה שהספר אמר.‬ 63 00:07:10,000 --> 00:07:11,210 ‫איפה הספר הזה עכשיו?‬ 64 00:07:11,291 --> 00:07:13,291 ‫הוא נעלם. נעלם.‬ 65 00:07:13,958 --> 00:07:15,378 ‫אבל הכול התגשם.‬ 66 00:07:17,083 --> 00:07:19,923 ‫כי יאקוב נענש.‬ 67 00:07:21,291 --> 00:07:25,751 ‫ואמיליה איבדה משהו, ואני סובל, ואידה...‬ 68 00:07:28,083 --> 00:07:28,923 ‫מה עם אידה?‬ 69 00:07:31,208 --> 00:07:32,078 ‫היא הוקרבה.‬ 70 00:07:36,291 --> 00:07:37,381 ‫מה עשית לה?‬ 71 00:07:37,458 --> 00:07:39,788 ‫אני לא... לא הייתי פוגע בה.‬ 72 00:07:44,041 --> 00:07:45,711 ‫מה קרה בלילה שבו הם נעלמו?‬ 73 00:07:45,791 --> 00:07:47,081 ‫זה לא קרה אז.‬ 74 00:07:47,166 --> 00:07:49,626 ‫זה קרה לפני כן.‬ ‫-לפני כן? על ה...‬ 75 00:07:51,083 --> 00:07:51,963 ‫זה קרה על האי?‬ 76 00:07:52,041 --> 00:07:54,291 ‫כן, בדיוק. עכשיו את מבינה.‬ 77 00:07:54,375 --> 00:07:55,785 ‫מה קרה על האי הזה?‬ 78 00:07:59,625 --> 00:08:00,455 ‫ראיתי...‬ 79 00:08:01,166 --> 00:08:02,126 ‫ראיתי מה שראיתי.‬ 80 00:08:02,875 --> 00:08:05,325 ‫ולא היה שום היגיון במה שראיתי.‬ 81 00:08:53,541 --> 00:08:54,671 ‫תעשה את זה, פאלקה.‬ 82 00:09:24,208 --> 00:09:25,378 ‫אל תפחד.‬ 83 00:10:09,750 --> 00:10:11,080 ‫מה קרה לאידה?‬ 84 00:10:13,000 --> 00:10:15,420 ‫אני לא יודע. תשאלי את אימא של אידה.‬ 85 00:10:17,333 --> 00:10:19,713 ‫אימא של אידה. אימא שלי?‬ ‫-כן, אימא שלך.‬ 86 00:10:19,791 --> 00:10:22,331 ‫למה אימא שלי?‬ ‫-היא ידעה שזה עומד לקרות.‬ 87 00:10:23,166 --> 00:10:25,626 ‫איך היא ידעה את זה?‬ ‫-כי אידה הייתה כלואה.‬ 88 00:10:25,708 --> 00:10:27,998 ‫היא הייתה כלואה ואימא של אידה פחדה.‬ 89 00:10:28,083 --> 00:10:29,003 ‫איך היא ידעה?‬ 90 00:10:29,083 --> 00:10:31,333 ‫אני לא יודע, אבל היא ידעה שאידה תיעלם.‬ 91 00:10:33,500 --> 00:10:34,750 ‫אבל...‬ 92 00:10:36,541 --> 00:10:39,171 ‫אני צודק, אבל החלקים שלי עדיין לא מתחברים.‬ 93 00:10:42,625 --> 00:10:43,915 ‫אני לא יכול להתקדם.‬ 94 00:10:45,000 --> 00:10:47,920 ‫הדרך שלי מסתיימת כאן. אבל את יכולה.‬ 95 00:10:48,458 --> 00:10:49,918 ‫את תגלי את האמת.‬ 96 00:10:50,000 --> 00:10:51,210 ‫ואיפה אמצא אותה?‬ 97 00:10:51,291 --> 00:10:52,381 ‫הנהג.‬ 98 00:10:52,458 --> 00:10:53,958 ‫לנהג יש את החלקים.‬ 99 00:10:54,041 --> 00:10:56,421 ‫אבל הוא בבית החולים. אני לא יכולה, הוא...‬ 100 00:10:56,500 --> 00:11:00,250 ‫בדיוק. הוא קרוב יותר.‬ 101 00:11:00,333 --> 00:11:02,213 ‫הוא לא בריא.‬ ‫-לא, ואת כן?‬ 102 00:11:03,625 --> 00:11:04,665 ‫לכי אליו.‬ 103 00:11:09,875 --> 00:11:10,705 ‫אקווינוקס.‬ 104 00:11:21,083 --> 00:11:22,293 ‫אסטריד.‬ 105 00:11:23,875 --> 00:11:25,745 ‫תקשיבי לשיר, אסטריד.‬ 106 00:11:26,791 --> 00:11:28,171 ‫מההתחלה עד הסוף ולאחור.‬ 107 00:12:42,500 --> 00:12:43,330 ‫טורבן?‬ 108 00:12:45,291 --> 00:12:46,541 ‫טורבן, אתה שומע אותי?‬ 109 00:12:47,708 --> 00:12:48,538 ‫זאת אסטריד.‬ 110 00:12:52,416 --> 00:12:54,326 ‫ניסית להגיד לי משהו בפעם הקודמת.‬ 111 00:12:57,458 --> 00:12:59,378 ‫זה קשור למשאית עם תלמידי התיכון?‬ 112 00:13:00,250 --> 00:13:01,380 ‫טורבן.‬ 113 00:13:08,375 --> 00:13:10,745 ‫אם אתה שומע אותי, תוכל לתת לי סימן?‬ 114 00:13:10,833 --> 00:13:11,963 ‫מה את עושה כאן?‬ 115 00:13:14,291 --> 00:13:16,921 ‫רק רציתי לשאול אותו משהו.‬ 116 00:13:19,416 --> 00:13:20,746 ‫אני רוצה שתלכי.‬ 117 00:13:22,166 --> 00:13:23,286 ‫הוא יתאושש?‬ 118 00:13:24,208 --> 00:13:25,248 ‫את מוכנה ללכת?‬ 119 00:13:29,083 --> 00:13:31,213 ‫טורבן, אם אתה שומע אותי, תן לי סימן.‬ 120 00:13:31,291 --> 00:13:33,711 ‫הוא לא שומע אותך. הוא לא שומע אף אחד.‬ 121 00:13:35,958 --> 00:13:37,208 ‫הוא נמצא במוות מוחי.‬ 122 00:13:41,833 --> 00:13:42,673 ‫זה נגמר.‬ 123 00:13:43,791 --> 00:13:45,381 ‫אין שם יותר חיים.‬ 124 00:13:46,708 --> 00:13:49,578 ‫כן, אבל הוא לא יכול להתעורר?‬ 125 00:13:49,666 --> 00:13:51,326 ‫מחר ננתק אותו.‬ ‫-אל תעשו זאת.‬ 126 00:13:52,000 --> 00:13:54,670 ‫אנחנו יכולים לעשות כרצוננו.‬ ‫ -מה אם הוא...‬ 127 00:13:54,750 --> 00:13:57,670 ‫אני יכולה להיות לבד עם בעלי‬ ‫ברגעיו האחרונים?‬ 128 00:13:57,750 --> 00:13:59,790 ‫כן, אבל מה אם... מה אם הוא יתעורר?‬ 129 00:14:02,416 --> 00:14:03,916 ‫את לא מבינה, נכון?‬ 130 00:14:05,000 --> 00:14:06,210 ‫זה באשמתך.‬ 131 00:14:12,583 --> 00:14:13,673 ‫הוא זז.‬ 132 00:14:14,291 --> 00:14:16,291 ‫הוא הזיז את האצבעות. טורבן? הוא...‬ 133 00:14:16,375 --> 00:14:18,075 ‫את מוכנה להפסיק?‬ 134 00:14:19,708 --> 00:14:20,878 ‫איך את מעזה?‬ 135 00:15:16,375 --> 00:15:17,205 ‫לין?‬ 136 00:15:39,166 --> 00:15:41,166 ‫אסטריד, זאת את?‬ 137 00:15:42,250 --> 00:15:43,130 ‫את ידעת משהו.‬ 138 00:15:44,958 --> 00:15:46,538 ‫ידעת שאידה עומדת להיעלם.‬ 139 00:15:48,916 --> 00:15:50,826 ‫על מה את מדברת?‬ 140 00:15:51,583 --> 00:15:52,833 ‫לא נתת לה לצאת מהבית.‬ 141 00:15:55,625 --> 00:15:57,035 ‫גרמת לה להישאר בחדר שלה.‬ 142 00:16:00,458 --> 00:16:02,038 ‫זה לא נכון, אסטריד.‬ 143 00:16:02,125 --> 00:16:03,495 ‫את טועה.‬ 144 00:16:06,833 --> 00:16:08,833 ‫תמיד רבתן.‬ 145 00:16:11,541 --> 00:16:13,381 ‫לא יותר מאשר...‬ 146 00:16:14,375 --> 00:16:16,995 ‫נערות אחרות והאימהות שלהן.‬ 147 00:16:17,083 --> 00:16:20,133 ‫לא רצית שהיא תיסע במשאית. אני זוכרת את זה.‬ 148 00:16:20,958 --> 00:16:22,208 ‫שטויות.‬ 149 00:16:23,083 --> 00:16:24,133 ‫רק רציתי שהיא...‬ 150 00:16:24,916 --> 00:16:26,496 ‫תשמור על עצמה.‬ 151 00:16:26,583 --> 00:16:29,503 ‫זה לא אומר שהיא לא הייתה יכולה לצאת‬ ‫לטיול הזה.‬ 152 00:16:32,500 --> 00:16:33,710 ‫אבל היית רק ילדה אז,‬ 153 00:16:34,916 --> 00:16:37,206 ‫וכמובן שאת זוכרת דברים בצורה שונה.‬ 154 00:16:41,541 --> 00:16:42,711 ‫רק הגנתי עליה.‬ 155 00:16:43,916 --> 00:16:47,536 ‫כמו שאימהות עושות.‬ 156 00:16:47,625 --> 00:16:49,165 ‫בדיוק כפי שהגנתי עלייך.‬ 157 00:16:49,250 --> 00:16:50,170 ‫אבל...‬ 158 00:16:53,541 --> 00:16:54,751 ‫לא הגנת עליי.‬ 159 00:16:58,875 --> 00:17:00,205 ‫לא היית שם.‬ 160 00:17:00,291 --> 00:17:01,131 ‫לא.‬ 161 00:17:01,208 --> 00:17:02,878 ‫לא. ‬ ‫-אבל זו לא הייתה אשמתי.‬ 162 00:17:04,416 --> 00:17:07,036 ‫אסטריד, אני היחידה שהאמינה לך אז.‬ 163 00:17:07,875 --> 00:17:08,875 ‫אבל זה היה דניס.‬ 164 00:17:09,833 --> 00:17:11,673 ‫דניס היה זה שלקח אותך ממני.‬ 165 00:17:11,750 --> 00:17:12,670 ‫אבל הייתי חולה.‬ 166 00:17:14,791 --> 00:17:17,041 ‫המשכת להגיד שאני יכולה למצוא אותה.‬ 167 00:17:17,125 --> 00:17:18,745 ‫כן.‬ ‫-הייתי בת תשע.‬ 168 00:17:20,208 --> 00:17:21,788 ‫הייתי בת תשע.‬ 169 00:17:28,625 --> 00:17:29,875 ‫הכול חוזר, נכון?‬ 170 00:17:33,500 --> 00:17:34,960 ‫אני רואה את זה על פנייך.‬ 171 00:17:36,416 --> 00:17:38,956 ‫אני מרגישה את זה. את חווה את זה שוב, נכון?‬ 172 00:17:40,208 --> 00:17:43,498 ‫אני לא חולה.‬ ‫-לא, אני יודעת שאת לא.‬ 173 00:17:44,583 --> 00:17:46,083 ‫את לא חולה.‬ 174 00:17:48,125 --> 00:17:49,625 ‫הכול בסדר אצלך.‬ 175 00:18:00,041 --> 00:18:03,961 ‫תמיד היה לך קשר מיוחד עם אידה.‬ 176 00:18:05,375 --> 00:18:06,205 ‫כן.‬ 177 00:18:08,041 --> 00:18:09,171 ‫יש לך יכולת מיוחדת.‬ 178 00:18:11,250 --> 00:18:12,380 ‫תאמיני בה.‬ 179 00:18:14,875 --> 00:18:17,915 ‫הכול בסדר איתך. כן.‬ 180 00:18:44,375 --> 00:18:45,575 ‫אני אפתח את הדלת.‬ 181 00:18:45,666 --> 00:18:46,496 ‫כן.‬ 182 00:19:16,500 --> 00:19:18,170 ‫זה מכאיב לך בעיניים?‬ 183 00:19:20,166 --> 00:19:21,746 ‫יש לך הרבה סיוטים?‬ 184 00:19:31,250 --> 00:19:33,460 ‫יש לך אותם כשאת ערה?‬ 185 00:19:34,208 --> 00:19:35,918 ‫אני תמיד ערה כשהם מגיעים.‬ 186 00:19:36,000 --> 00:19:39,500 ‫הם מעירים אותך, אבל הם קורים רק כשאת ישנה.‬ 187 00:19:39,583 --> 00:19:41,043 ‫לא, אני לא ישנה.‬ 188 00:20:00,250 --> 00:20:03,710 ‫אני בטוחה שזה מרגיש אמיתי.‬ 189 00:20:04,500 --> 00:20:05,920 ‫יש לך כאבי ראש?‬ 190 00:20:06,000 --> 00:20:08,250 ‫לא.‬ ‫-תסתכלי על הבטן שלך.‬ 191 00:20:08,333 --> 00:20:10,503 ‫עד למטה. כן. ותעלי בחזרה.‬ 192 00:20:11,750 --> 00:20:13,080 ‫ככה. הנה.‬ 193 00:20:15,125 --> 00:20:16,745 ‫אני רק רוצה ללכת הביתה.‬ ‫-כן.‬ 194 00:20:17,375 --> 00:20:19,495 ‫ממש לפני שזה קורה...‬ 195 00:20:21,500 --> 00:20:26,250 ‫את שומעת, מריחה או מרגישה משהו?‬ 196 00:20:27,666 --> 00:20:31,286 ‫לא, לא לפני, אבל לפעמים יש ריח במערה.‬ 197 00:20:37,916 --> 00:20:38,916 ‫יופי.‬ 198 00:20:55,375 --> 00:20:56,995 ‫עכשיו תשכבי, בבקשה.‬ 199 00:20:59,500 --> 00:21:01,420 ‫לכי לשכב. בבקשה...‬ 200 00:21:09,125 --> 00:21:11,665 ‫תרגישי צביטה קטנה.‬ 201 00:21:11,750 --> 00:21:13,210 ‫קחי נשימה עמוקה.‬ 202 00:21:28,583 --> 00:21:30,213 ‫אנא כנסו לכאן לרגע...‬ 203 00:21:33,000 --> 00:21:35,500 ‫המסקנה שלי היא שאין שום בעיה.‬ 204 00:21:36,333 --> 00:21:38,213 ‫אמרתי לך.‬ ‫-זה לא יכול להיות.‬ 205 00:21:38,791 --> 00:21:40,881 ‫החדשות הטובות הן שהיא בסדר.‬ 206 00:21:40,958 --> 00:21:42,498 ‫אני יודע שמשהו לא בסדר.‬ 207 00:21:42,583 --> 00:21:44,133 ‫תקשיב לרופאה, דניס.‬ 208 00:21:44,208 --> 00:21:46,208 ‫מבחינה גופנית, אין בעיה.‬ 209 00:21:46,291 --> 00:21:48,131 ‫אין מה לאתר. אין גידולים.‬ 210 00:21:48,208 --> 00:21:51,998 ‫אין אפילפסיה ובדיקות הדם שלה לא מראות‬ ‫משהו יוצא דופן.‬ 211 00:21:52,083 --> 00:21:56,793 ‫"הכול בסדר". אבל ברור שמשהו לא בסדר אצלה.‬ 212 00:21:56,875 --> 00:21:58,915 ‫אני מבינה את המצב שלך.‬ 213 00:21:59,000 --> 00:22:03,460 ‫אני יודעת מה עברת ואני יודעת שזה קשה...‬ 214 00:22:40,208 --> 00:22:41,038 ‫אידה?‬ 215 00:23:30,791 --> 00:23:31,631 ‫עזוב אותי!‬ 216 00:23:31,708 --> 00:23:34,128 ‫אסטריד, תסתכלי עליי.‬ ‫-עזוב אותי.‬ 217 00:23:34,208 --> 00:23:36,878 ‫יקירתי, את שומעת אותי?‬ ‫-עזוב אותי.‬ 218 00:23:36,958 --> 00:23:38,168 ‫ספרי לאימא מה קורה.‬ 219 00:23:38,250 --> 00:23:39,750 ‫עזוב אותי!‬ 220 00:23:50,625 --> 00:23:52,415 ‫אבא, אתה חייב להאמין לי.‬ 221 00:23:52,500 --> 00:23:53,920 ‫אני לא ממציאה את זה.‬ 222 00:23:54,625 --> 00:23:56,325 ‫נאבקתי כדי לברוח.‬ 223 00:23:58,708 --> 00:23:59,578 ‫אני יודע.‬ 224 00:24:01,708 --> 00:24:03,078 ‫פשוט תירגעי עכשיו.‬ 225 00:24:04,083 --> 00:24:05,333 ‫אני כאן איתך.‬ 226 00:24:07,000 --> 00:24:08,380 ‫אבל אתה לא מקשיב לי.‬ 227 00:24:08,458 --> 00:24:10,878 ‫בטח שכן. אני מקשיב לכל מה שאת אומרת.‬ 228 00:24:16,083 --> 00:24:17,543 ‫הוא בא לקחת אותי.‬ 229 00:24:21,041 --> 00:24:22,631 ‫נסי לישון קצת.‬ 230 00:25:19,750 --> 00:25:22,500 ‫לא היית מוכנה לפני כן.‬ ‫אבל החלקים ברשותך כעת,‬ 231 00:25:22,583 --> 00:25:24,383 ‫ואת יכולה להבין את החלקים שלי.‬ 232 00:25:24,458 --> 00:25:28,038 ‫עשרים ואחת.‬ ‫-עשרים ואחת שנעלמו?‬ 233 00:25:28,125 --> 00:25:32,325 ‫לא. 21 חלקים. 21, 22, 23... עשרים ואחת...‬ 234 00:25:32,416 --> 00:25:34,416 ‫אני לא מבינה. אילו חלקים?‬ 235 00:25:34,500 --> 00:25:35,880 ‫מספיק. בסדר.‬ 236 00:25:38,000 --> 00:25:43,330 ‫- 21 ביוני, תלמידים נעלמו -‬ 237 00:25:55,791 --> 00:25:56,631 ‫יום ההיפוך.‬ 238 00:25:59,000 --> 00:26:01,000 ‫- יום היפוך החורף -‬ 239 00:26:04,875 --> 00:26:07,165 ‫- יום היפוך הקיץ -‬ 240 00:26:13,166 --> 00:26:15,166 ‫- 23 בספטמבר -‬ 241 00:26:21,500 --> 00:26:24,830 ‫- יום ההולדת שלי -‬ 242 00:26:32,416 --> 00:26:34,126 ‫- 22 בדצמבר יום היפוך החורף -‬ 243 00:26:34,208 --> 00:26:37,078 ‫- המקרה הטרגי של 21 הבוגרים -‬ 244 00:30:29,583 --> 00:30:30,963 ‫מההתחלה עד הסוף ולאחור.‬ 245 00:30:33,791 --> 00:30:37,331 ‫"אוסטרה"‬ 246 00:30:44,916 --> 00:30:46,916 ‫אסטריד, את הבאה בתור.‬ 247 00:30:56,041 --> 00:30:56,881 ‫לא.‬ 248 00:31:04,791 --> 00:31:06,501 ‫אסטריד, את הבאה בתור.‬ 249 00:31:14,583 --> 00:31:15,673 ‫מה קורה פה?‬ 250 00:31:16,416 --> 00:31:18,206 ‫אבא, הכול מתחבר.‬ 251 00:31:18,291 --> 00:31:19,881 ‫אני חלק מזה.‬ 252 00:31:20,458 --> 00:31:22,958 ‫מה קורה?‬ ‫-אני חלק מזה.‬ 253 00:31:23,541 --> 00:31:24,421 ‫תראה.‬ 254 00:31:25,041 --> 00:31:27,631 ‫יאקוב, אמיליה ופאלקה היו כולם על האי‬ 255 00:31:27,708 --> 00:31:30,328 ‫עם אידה באקווינוקס.‬ 256 00:31:30,416 --> 00:31:31,376 ‫אידה נעלמה.‬ 257 00:31:31,458 --> 00:31:36,958 ‫היא היחידה שנעלמה‬ ‫כי היא זו שנבחרה, היא ה"אוסטרה".‬ 258 00:31:37,750 --> 00:31:39,380 ‫היא הייתה האלה של האי הזה.‬ 259 00:31:39,458 --> 00:31:41,668 ‫ואני לא יודעת בדיוק מה קרה,‬ 260 00:31:41,750 --> 00:31:43,750 ‫אבל לתאריכים האלה יש משמעות.‬ 261 00:31:44,416 --> 00:31:47,666 ‫פאלקה כל הזמן מדבר על ה-21,‬ 262 00:31:48,333 --> 00:31:50,833 ‫ה-22 וה-23. הוא ממשיך להגיד את זה.‬ 263 00:31:50,916 --> 00:31:52,456 ‫הקלטתי אותו.‬ 264 00:31:53,083 --> 00:31:55,213 ‫יאקוב מת ב -22 בדצמבר.‬ 265 00:31:55,291 --> 00:31:58,711 ‫ב-21 במרץ הם היו על האי במהלך האקווינוקס.‬ 266 00:31:58,791 --> 00:32:00,961 ‫ב-21 ביוני כולם נעלמו.‬ 267 00:32:01,958 --> 00:32:03,208 ‫זה אומר ש...‬ 268 00:32:04,125 --> 00:32:07,035 ‫יום היפוך החורף הוא ב-22‬ 269 00:32:07,125 --> 00:32:10,915 ‫אקווינוקס האביב הוא ב23‬ ‫ויום היפוך הקיץ הוא ב-21,‬ 270 00:32:11,000 --> 00:32:13,040 ‫אז מה חסר?‬ 271 00:32:14,250 --> 00:32:15,630 ‫אקווינוקס הסתיו.‬ 272 00:32:15,708 --> 00:32:17,498 ‫הוא ב-23 בספטמבר.‬ 273 00:32:17,583 --> 00:32:19,463 ‫יום ההולדת שלי.‬ 274 00:32:19,541 --> 00:32:21,711 ‫גם אני מעורבת בזה, אבא.‬ 275 00:32:22,333 --> 00:32:24,213 ‫אתה לא רואה?‬ ‫-יקירתי.‬ 276 00:32:25,291 --> 00:32:26,631 ‫אתה לא רואה את זה.‬ 277 00:32:27,833 --> 00:32:29,833 ‫מה אם מעולם לא הייתי חולה?‬ 278 00:32:32,291 --> 00:32:34,251 ‫אני צריכה שתאזין לזה, אבא.‬ 279 00:32:35,125 --> 00:32:37,285 ‫אני ממש צריכה שתאזין לזה.‬ 280 00:32:37,375 --> 00:32:39,165 ‫חשוב שתקשיב לי.‬ 281 00:32:39,250 --> 00:32:42,040 ‫לא. תסתכל עליי.‬ 282 00:32:42,708 --> 00:32:44,498 ‫אני צריכה שתיקח את זה ברצינות.‬ 283 00:32:44,583 --> 00:32:47,173 ‫אני עושה זאת.‬ ‫-אני מבקשת שתיקח אותי ברצינות.‬ 284 00:32:47,250 --> 00:32:49,830 ‫אני לוקח אותך ברצינות.‬ ‫-בסדר. תאזין.‬ 285 00:32:49,916 --> 00:32:51,416 ‫אני אאזין. אני אאזין לזה.‬ 286 00:32:51,500 --> 00:32:53,130 ‫תאזין לזה.‬ ‫-כן.‬ 287 00:32:54,000 --> 00:32:56,170 ‫בסדר. חכה קצת. תקשיב.‬ 288 00:32:59,083 --> 00:33:00,003 ‫תקשיב.‬ ‫-כן.‬ 289 00:33:00,916 --> 00:33:01,746 ‫רגע.‬ 290 00:33:03,250 --> 00:33:04,170 ‫תקשיב.‬ ‫-כן.‬ 291 00:33:07,708 --> 00:33:09,578 ‫חכה רגע.‬ 292 00:33:10,541 --> 00:33:11,671 ‫זה היה בדיוק שם.‬ 293 00:33:13,125 --> 00:33:15,915 ‫תקשיב. הוא אומר, "אסטריד, את הבאה בתור".‬ 294 00:33:16,875 --> 00:33:17,875 ‫הוא אמר לי את זה.‬ 295 00:33:18,666 --> 00:33:19,706 ‫זה לא ייתכן.‬ 296 00:33:19,791 --> 00:33:21,831 ‫אסטריד.‬ ‫-אתה לא מקשיב לי.‬ 297 00:33:21,916 --> 00:33:22,746 ‫אתה לא מקשיב.‬ 298 00:33:24,125 --> 00:33:26,665 ‫לא. את תקשיבי לי.‬ ‫-הוא היה שם! זה לא...‬ 299 00:33:26,750 --> 00:33:28,380 ‫תקשיבי לי עכשיו. בואי.‬ 300 00:33:28,458 --> 00:33:30,748 ‫זה היה הגיוני. זה היה הגיוני לפני דקה.‬ 301 00:33:30,833 --> 00:33:32,463 ‫תניחי את זה.‬ ‫-זה היה הגיוני.‬ 302 00:33:32,541 --> 00:33:34,711 ‫תניחי את זה.‬ ‫-זה היה הגיוני ממש הרגע.‬ 303 00:33:34,791 --> 00:33:36,711 ‫תניחי את מכשיר ההקלטה. הנה.‬ 304 00:33:36,791 --> 00:33:39,171 ‫הירגעי. שבי לידי.‬ 305 00:33:39,250 --> 00:33:40,330 ‫בואי.‬ 306 00:33:40,875 --> 00:33:42,455 ‫בואי נשב כאן יחד.‬ 307 00:33:42,541 --> 00:33:45,331 ‫הירגעי, יקירתי. תנשמי.‬ 308 00:33:45,416 --> 00:33:48,376 ‫את צריכה להפסיק להאשים את עצמך.‬ 309 00:33:48,916 --> 00:33:51,666 ‫בסדר? לא עשית שום דבר רע.‬ ‫לא יכולת לעשות דבר.‬ 310 00:33:51,750 --> 00:33:53,130 ‫לא יכולת להציל את אידה.‬ 311 00:33:53,208 --> 00:33:54,668 ‫לא יכולת לעשות דבר.‬ 312 00:33:54,750 --> 00:33:55,960 ‫זו לא אשמתך.‬ 313 00:33:56,041 --> 00:33:59,631 ‫וכל ענייני האוסטרה הזאת הם רק אגדה, מתוקה.‬ 314 00:33:59,708 --> 00:34:01,208 ‫זו רק אגדה, בסדר?‬ 315 00:34:01,291 --> 00:34:02,461 ‫לא יכולת לעשות דבר.‬ 316 00:34:02,541 --> 00:34:04,921 ‫את לא האשמה בזה. הירגעי.‬ 317 00:34:05,000 --> 00:34:07,000 ‫אבל זה היה ממש שם.‬ ‫-תנשמי.‬ 318 00:34:14,833 --> 00:34:19,043 ‫קיבלנו תוצאות טובות בסדנה שעשינו כאן...‬ 319 00:34:23,000 --> 00:34:24,830 ‫אולי נוכל ללכת לראות את החדר.‬ 320 00:34:26,666 --> 00:34:27,876 ‫בואי, מתוקה.‬ 321 00:34:27,958 --> 00:34:30,748 ‫אבא, אני לא רוצה להיות כאן.‬ ‫-קחי את הדברים שלך.‬ 322 00:34:39,250 --> 00:34:40,130 ‫בואי, מתוקה.‬ 323 00:34:42,291 --> 00:34:43,541 ‫זה החדר שלך.‬ 324 00:34:44,166 --> 00:34:46,076 ‫תרגישי בבית, בסדר?‬ 325 00:34:47,208 --> 00:34:48,788 ‫נסי להתמקם.‬ 326 00:34:49,416 --> 00:34:50,416 ‫בואי נעיף מבט.‬ 327 00:34:53,291 --> 00:34:58,711 ‫- ברוכה הבאה אסטריד -‬ 328 00:35:05,250 --> 00:35:06,710 ‫למה אני צריכה לגור כאן?‬ 329 00:35:07,375 --> 00:35:08,205 ‫את לא גרה פה.‬ 330 00:35:08,291 --> 00:35:10,671 ‫את רק נשארת כאן עד שתחלימי, בסדר?‬ 331 00:35:13,583 --> 00:35:15,213 ‫איך אחלים?‬ 332 00:35:18,250 --> 00:35:19,080 ‫תראי,‬ 333 00:35:19,958 --> 00:35:22,418 ‫בהתחלה, יתנו לך תרופות.‬ 334 00:35:22,500 --> 00:35:24,750 ‫כדי לגרום לסיוטים להיפסק.‬ 335 00:35:25,625 --> 00:35:26,625 ‫בסדר? זה דבר טוב.‬ 336 00:35:29,666 --> 00:35:32,326 ‫אז לא יהיו לי יותר סיוטים‬ ‫אם אקח את התרופות?‬ 337 00:35:32,416 --> 00:35:33,536 ‫בדיוק.‬ 338 00:35:33,625 --> 00:35:34,705 ‫אז הכול יהיה בסדר.‬ 339 00:35:37,958 --> 00:35:40,128 ‫אבל איך אידה תחזור?‬ 340 00:35:48,041 --> 00:35:50,081 ‫נטפל בזה מאוחר יותר.‬ 341 00:35:51,416 --> 00:35:52,246 ‫בסדר?‬ 342 00:35:53,041 --> 00:35:54,001 ‫הכול יהיה בסדר.‬ 343 00:35:57,875 --> 00:35:59,535 ‫אופס, מה קרה למיקלה?‬ 344 00:36:03,000 --> 00:36:03,830 ‫הפלתי אותה.‬ 345 00:36:12,500 --> 00:36:13,330 ‫היי.‬ 346 00:36:14,125 --> 00:36:16,125 ‫מה קרה? קרה משהו?‬ 347 00:36:17,750 --> 00:36:19,000 ‫כן.‬ 348 00:36:19,083 --> 00:36:20,173 ‫אני בדרך הביתה.‬ 349 00:36:22,000 --> 00:36:22,880 ‫בסדר.‬ 350 00:36:24,708 --> 00:36:25,538 ‫אני מצטערת.‬ 351 00:36:26,708 --> 00:36:28,998 ‫אל תתנצלי. בואי הביתה.‬ 352 00:36:30,125 --> 00:36:31,575 ‫ממש התגעגענו אלייך.‬ 353 00:36:54,708 --> 00:36:55,538 ‫אסטריד מדברת.‬ 354 00:36:56,208 --> 00:36:58,288 ‫זה מתיאס, אחיו של יאקוב.‬ 355 00:37:00,541 --> 00:37:01,381 ‫היי.‬ 356 00:37:02,166 --> 00:37:03,536 ‫זה עשוי להישמע מוזר.‬ 357 00:37:04,375 --> 00:37:05,915 ‫קיבלתי מכתב בשבילך.‬ 358 00:37:07,666 --> 00:37:08,666 ‫בשבילי?‬ 359 00:37:08,750 --> 00:37:11,710 ‫כן, את יכולה לאסוף אותו מהחנות.‬ ‫בואי מתי שתרצי.‬ 360 00:37:13,541 --> 00:37:16,461 ‫אני חוששת שלא אוכל.‬ ‫אני בדרכי חזרה לבורנהולם.‬ 361 00:37:17,250 --> 00:37:19,250 ‫טוב, אבל זה מיאקוב.‬ 362 00:37:20,708 --> 00:37:21,578 ‫מיאקוב?‬ 363 00:37:22,291 --> 00:37:24,291 ‫כן, כתוב שזה מרומניה.‬ 364 00:37:25,000 --> 00:37:26,580 ‫מקום שנקרא מרקש.‬ 365 00:37:28,333 --> 00:37:30,503 ‫סליחה, נוכל לעצור בדרך?‬ 366 00:37:33,375 --> 00:37:34,415 ‫בבקשה.‬ 367 00:37:34,500 --> 00:37:35,330 ‫תודה.‬ 368 00:37:36,041 --> 00:37:37,461 ‫- עבור אינגריד אגרסקוב -‬ 369 00:37:38,500 --> 00:37:40,170 ‫האם יאקוב מת ברומניה?‬ 370 00:37:40,250 --> 00:37:41,130 ‫כן.‬ 371 00:37:42,541 --> 00:37:44,001 ‫אז ידעת איפה הוא.‬ 372 00:37:44,708 --> 00:37:45,668 ‫למה שיקרת?‬ 373 00:37:47,625 --> 00:37:50,495 ‫חששתי שאת רוצה לעורר את העבר‬ 374 00:37:50,583 --> 00:37:53,883 ‫ולגרור שוב את יאקוב לתוך הבלגן הזה.‬ 375 00:37:56,458 --> 00:37:59,828 ‫יאקוב הגיע לפני כמה חודשים‬ ‫כדי ללוות קצת כסף.‬ 376 00:38:01,875 --> 00:38:05,535 ‫אבל הוא נראה שונה, רגוע יותר.‬ 377 00:38:06,583 --> 00:38:08,633 ‫כאילו שהוא מצא שלוות נפש.‬ 378 00:38:11,375 --> 00:38:12,745 ‫אני לא חושב שהוא התאבד.‬ 379 00:38:15,708 --> 00:38:16,828 ‫אתה חושב שהוא נרצח?‬ 380 00:38:19,583 --> 00:38:21,383 ‫התאבדות פשוט לא הגיונית.‬ 381 00:38:22,291 --> 00:38:25,501 ‫לא ראיתי אותו מאושר כל כך‬ ‫מזה זמן רב. למה לנסוע עד מרקש‬ 382 00:38:25,583 --> 00:38:27,463 ‫כדי להתאבד?‬ ‫-מה הוא עשה שם?‬ 383 00:38:27,541 --> 00:38:28,961 ‫איזה מין מקום זה?‬ 384 00:38:30,000 --> 00:38:34,500 ‫אני לא יודע. הוא רק אמר שהוא סוף סוף מצא‬ ‫את מה שהוא חיפש כל כך הרבה זמן.‬ 385 00:38:47,291 --> 00:38:52,041 ‫"אוסטרה זורמת בדם כמו מים הזורמים בנהר."‬ 386 00:38:54,708 --> 00:38:56,128 ‫זה אומר לך משהו?‬ 387 00:38:56,208 --> 00:38:57,078 ‫לא.‬ 388 00:38:57,625 --> 00:38:59,285 ‫זה נתלש מספר.‬ 389 00:39:03,000 --> 00:39:04,380 ‫את מבטיחה לעדכן אותי?‬ 390 00:39:05,625 --> 00:39:11,375 ‫- יאקוב סקיפר, מרקש, רומניה -‬ 391 00:39:45,583 --> 00:39:48,423 ‫היי, הגעתם לאסטריד.‬ ‫אני לא יכולה לענות כרגע.‬ 392 00:39:48,500 --> 00:39:51,080 ‫השאירו הודעה ואחזור אליכם. ביי.‬ 393 00:39:52,000 --> 00:39:53,460 ‫מה קרה? איפה את?‬ 394 00:39:55,625 --> 00:39:56,665 ‫תתקשרי אליי, טוב?‬ 395 00:40:27,000 --> 00:40:29,750 ‫עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות.‬ ‫החלקים שלי אצלה.‬ 396 00:40:35,583 --> 00:40:37,583 ‫תכבו את השיר המחורבן הזה. שתוק!‬ 397 00:40:44,458 --> 00:40:45,578 ‫האם תוכלי לסלוח לי?‬ 398 00:40:47,625 --> 00:40:48,875 ‫אני מסדר את העניינים.‬ 399 00:40:50,541 --> 00:40:51,961 ‫אני רק מסדר את העניינים.‬ 400 00:40:52,833 --> 00:40:56,793 ‫הכול במקום. יש מקום לכל דבר.‬ 401 00:40:57,958 --> 00:40:58,918 ‫ושם...‬ 402 00:41:24,500 --> 00:41:26,460 ‫הכול במקום. יש מקום לכל דבר.‬ 403 00:42:25,583 --> 00:42:28,293 ‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬