1
00:00:07,625 --> 00:00:10,750
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:38,583 --> 00:00:41,250
‫- דיוויד: שבע שיחות שלא נענו -‬

3
00:00:44,541 --> 00:00:47,166
‫- את בכלל על המטוס הזה? -‬

4
00:00:48,166 --> 00:00:55,166
‫- אני בסדר. סליחה -‬

5
00:01:06,958 --> 00:01:08,166
‫הגענו.‬

6
00:01:08,250 --> 00:01:09,625
‫שם.‬

7
00:01:10,500 --> 00:01:12,541
‫תלכי את שאר הדרך.‬

8
00:01:38,083 --> 00:01:42,875
‫- ברוכים הבאים למרקש -‬

9
00:01:51,916 --> 00:01:53,041
‫אני יכולה לעזור לך?‬

10
00:01:54,125 --> 00:01:57,958
‫כן. סליחה, אני...‬

11
00:01:58,041 --> 00:02:00,833
‫מחפשת את הכתובת הזאת. זה כאן?‬

12
00:02:00,916 --> 00:02:01,916
‫זה נמצא כאן?‬

13
00:02:04,041 --> 00:02:07,041
‫שמי אסטריד ואני מחפשת את...‬

14
00:02:07,666 --> 00:02:08,541
‫אסטריד?‬

15
00:02:12,500 --> 00:02:13,458
‫את לא מזהה אותי?‬

16
00:02:16,333 --> 00:02:17,208
‫אמיליה?‬

17
00:02:22,333 --> 00:02:24,958
‫- תוכן מקורי של NETFLIX -‬

18
00:03:10,625 --> 00:03:15,416
‫הציפור הקטנה תמיד עפה לצידה.‬
‫הן היו החברות הכי טובות.‬

19
00:03:17,041 --> 00:03:19,166
‫אבל בשנה שידועה כ...‬

20
00:03:19,250 --> 00:03:20,541
‫שנת הארנב.‬
‫-כן.‬

21
00:03:21,708 --> 00:03:23,000
‫הכול השתנה.‬

22
00:03:23,625 --> 00:03:27,583
‫כשאלת האביב, אוסטרה, חזרה עם הציפור כרגיל,‬

23
00:03:28,291 --> 00:03:32,250
‫קבוצת ארנבים פגשה אותן באחו.‬

24
00:03:33,625 --> 00:03:38,083
‫ארנב אחד היה גדול וחזק יותר מהאחרים.‬

25
00:03:38,166 --> 00:03:41,083
‫מלך הארנבים.‬
‫-הוא הסתכל על הציפור.‬

26
00:03:41,833 --> 00:03:45,416
‫והתאהב בה בטירוף עד כדי כך שיצא מגדרו.‬

27
00:03:46,541 --> 00:03:49,708
‫אז הוא רקד ורקד כל הלילה.‬

28
00:03:50,750 --> 00:03:54,083
‫בבוקר, כשאוסטרה עמדה ללכת הביתה,‬
‫הציפור לא רצתה ללכת.‬

29
00:03:55,500 --> 00:03:59,250
‫הגיע הזמן.‬
‫-אני בא.‬

30
00:03:59,375 --> 00:04:00,500
‫אני אזדרז.‬

31
00:04:01,583 --> 00:04:07,791
‫הציפור נשארה עם מלך הארנבים.‬
‫אוסטרה הלכה הביתה לבדה והייתה עצובה.‬

32
00:04:08,416 --> 00:04:10,958
‫כשהיא חזרה באביב שלאחר מכן,‬

33
00:04:11,041 --> 00:04:13,166
‫היו הרבה ביצים באחו.‬

34
00:04:14,375 --> 00:04:16,916
‫אחת הביצים בקעה.‬

35
00:04:17,000 --> 00:04:21,375
‫וארנב הפסחא החמוד ביותר קפץ אליה,‬

36
00:04:21,458 --> 00:04:23,375
‫והיא התמלאה באושר.‬

37
00:04:24,750 --> 00:04:29,708
‫מאז אותו יום, ארנב הפסחא הביא ביצי פסחא.‬

38
00:04:35,875 --> 00:04:39,916
‫הלילה עובר מהר, מותק. אחזור בבוקר.‬

39
00:04:40,666 --> 00:04:43,083
‫לילה טוב, יקירתי.‬
‫-לילה טוב.‬

40
00:04:43,750 --> 00:04:44,583
‫אני אחזור.‬

41
00:05:36,375 --> 00:05:39,083
‫כמה פעמים היית כאן?‬
‫-זו הפעם הראשונה שלי.‬

42
00:05:40,375 --> 00:05:41,708
‫את תתרגלי לזה.‬

43
00:05:43,250 --> 00:05:44,500
‫אחזור הביתה בקרוב.‬

44
00:05:45,083 --> 00:05:48,416
‫זה מה שהם אמרו לי.‬
‫זאת הפעם השביעית שלי.‬

45
00:05:52,666 --> 00:05:55,625
‫אבל אני לא אחזור. אני לא חולה.‬

46
00:05:58,625 --> 00:06:00,416
‫אימא שלי אומרת שאני מיוחדת.‬

47
00:06:02,916 --> 00:06:04,583
‫כן, אנחנו משוגעים במיוחד.‬

48
00:06:04,666 --> 00:06:06,708
‫אולי אתה, אבל אני לא.‬

49
00:06:08,166 --> 00:06:09,125
‫אז למה את כאן?‬

50
00:06:15,791 --> 00:06:18,500
‫תוכלי לקחת את התיקים שלה, בבקשה?‬
‫-תודה לך.‬

51
00:06:20,541 --> 00:06:22,208
‫טוב שהגעת עכשיו.‬

52
00:06:23,541 --> 00:06:25,166
‫בדיוק יצאתי מ-60 ימי שתיקה.‬

53
00:06:32,625 --> 00:06:33,625
‫יפה כאן, נכון?‬

54
00:06:36,416 --> 00:06:37,750
‫סיבל, שלום.‬

55
00:06:40,875 --> 00:06:43,125
‫למה הוא קרא לך סיבל?‬

56
00:06:43,208 --> 00:06:44,125
‫כי זה השם שלי.‬

57
00:06:45,500 --> 00:06:46,541
‫מה עם אמיליה?‬

58
00:06:47,416 --> 00:06:49,125
‫שחררתי אותה. היא איננה.‬

59
00:06:51,041 --> 00:06:52,833
‫היא הייתה נשמה מיוסרת.‬

60
00:06:55,583 --> 00:06:57,500
‫אידה הייתה האדם היחיד שהיא אהבה.‬

61
00:06:59,500 --> 00:07:01,000
‫אבל זה לא היה טוב בשבילה.‬

62
00:07:01,958 --> 00:07:04,916
‫אמיליה רצתה את אידה, ורצתה להיות אידה.‬

63
00:07:06,125 --> 00:07:08,666
‫אז כשאידה נעלמה, לא נותר דבר.‬

64
00:07:10,083 --> 00:07:11,958
‫אז עזבתי וקברתי אותה.‬

65
00:07:13,583 --> 00:07:14,708
‫ועכשיו יש את סיבל.‬

66
00:07:16,166 --> 00:07:20,000
‫וסיבל חיה את הרגע, וסיבל קלילה.‬

67
00:07:21,666 --> 00:07:23,583
‫אני מחפשת את המקום שיאקוב מת בו.‬

68
00:07:25,083 --> 00:07:26,250
‫זה קרה כאן?‬

69
00:07:28,500 --> 00:07:29,333
‫כן.‬

70
00:07:32,916 --> 00:07:35,875
‫כמו אמיליה, הוא בחר לסיים את חייו כאן.‬

71
00:07:59,208 --> 00:08:00,125
‫אסטריד, בואי.‬

72
00:08:00,791 --> 00:08:01,625
‫כן.‬

73
00:08:55,708 --> 00:08:56,541
‫היי.‬

74
00:08:57,500 --> 00:08:58,541
‫יאקוב?‬

75
00:09:06,875 --> 00:09:08,291
‫את ילדה כל כך טובה.‬

76
00:09:08,375 --> 00:09:10,333
‫כזאת ילדה של אבא.‬

77
00:09:11,208 --> 00:09:13,791
‫זאת אני? לא, זאת לא אני.‬

78
00:09:15,041 --> 00:09:16,416
‫זו אני אם הייתי גבר.‬

79
00:09:17,166 --> 00:09:19,125
‫היי. למה את יושבת פה?‬

80
00:09:24,500 --> 00:09:27,583
‫יש לנו מקומות קבועים?‬
‫-לא.‬

81
00:09:27,666 --> 00:09:29,416
‫אנחנו בדרך כלל יושבות יחד.‬

82
00:09:30,125 --> 00:09:31,166
‫בוקר טוב.‬

83
00:09:31,250 --> 00:09:32,125
‫שבו.‬

84
00:09:33,083 --> 00:09:35,000
‫אני מקווה שהיה לכם סוף שבוע טוב.‬

85
00:09:35,750 --> 00:09:39,875
‫פתחו את הספרים בעמוד 73. פרק ארבע.‬

86
00:09:41,166 --> 00:09:42,000
‫בואו נתחיל.‬

87
00:09:46,375 --> 00:09:49,958
‫פנתאיזם. מה זה אומר?‬

88
00:09:51,958 --> 00:09:55,666
‫זה ביוונית."פן" פירושו הכול.‬
‫"תאוס" פירושו אלוהים.‬

89
00:09:55,750 --> 00:09:58,791
‫"פנתאיזם". אלוהים הוא הכול.‬
‫הכול הוא אלוהים.‬

90
00:09:58,875 --> 00:10:01,125
‫היקום. הטבע. אני ואתם. ‬

91
00:10:18,500 --> 00:10:19,583
‫היי.‬

92
00:10:25,583 --> 00:10:26,708
‫אנחנו בסדר או ש...?‬

93
00:10:34,333 --> 00:10:35,166
‫אתה כועס עליי?‬

94
00:10:42,583 --> 00:10:43,708
‫אין לך מה להגיד?‬

95
00:10:43,791 --> 00:10:45,916
‫אתה חייב ל....‬
‫-אני לא חייב לעשות כלום.‬

96
00:10:49,916 --> 00:10:50,750
‫אבל...‬

97
00:10:51,583 --> 00:10:52,833
‫אתה היית זה ש...‬
‫-שמה?‬

98
00:10:54,166 --> 00:10:55,416
‫מה בדיוק עשיתי?‬

99
00:10:55,500 --> 00:10:57,000
‫אמרת שזה אתה ואני.‬

100
00:10:57,833 --> 00:10:59,291
‫בוא נסיים את זה, פאלקה.‬

101
00:11:01,250 --> 00:11:02,083
‫כן.‬

102
00:11:26,333 --> 00:11:28,666
‫יאקוב התקשר אליי זמן קצר לפני שהוא מת.‬

103
00:11:30,833 --> 00:11:32,208
‫אני חושבת שזה היה מכאן.‬

104
00:11:33,166 --> 00:11:36,208
‫לא ידעתי שהייתם בקשר.‬
‫-לא היינו.‬

105
00:11:37,083 --> 00:11:39,416
‫הוא היה מאוד מבולבל ו...‬

106
00:11:40,375 --> 00:11:42,083
‫הוא נשמע כאילו הוא יצא מדעתו.‬

107
00:11:43,125 --> 00:11:47,791
‫הוא אמר שהוא ראה משהו‬
‫ממש לפני שאידה נעלמה.‬

108
00:11:47,875 --> 00:11:49,833
‫ומשהו על ספר.‬

109
00:11:51,583 --> 00:11:55,458
‫והוא שלח לי את העמוד הזה,‬
‫שקיבלתי אחרי מותו.‬

110
00:11:56,875 --> 00:11:58,625
‫את יודעת על זה משהו?‬

111
00:11:59,625 --> 00:12:01,208
‫יש לך מושג מאיפה זה?‬

112
00:12:01,833 --> 00:12:02,666
‫לא.‬

113
00:12:07,208 --> 00:12:08,083
‫איך הוא נראה?‬

114
00:12:09,541 --> 00:12:11,541
‫הוא פחד, או...?‬

115
00:12:13,291 --> 00:12:15,708
‫יאקוב מעולם לא ממש התאושש ממה שקרה.‬

116
00:12:18,958 --> 00:12:19,791
‫בואי.‬

117
00:12:26,833 --> 00:12:30,083
‫יאקוב שכנע את עצמו שהוא עומד למות‬
‫בתאריך מסוים.‬

118
00:12:44,541 --> 00:12:47,833
‫הוא מת בתאריך שקעקע על זרועו‬

119
00:12:47,916 --> 00:12:48,875
‫כשהיה בן 18.‬

120
00:12:50,791 --> 00:12:52,000
‫ה-22 בדצמבר.‬

121
00:12:54,041 --> 00:12:55,333
‫היום האפל ביותר בשנה.‬

122
00:13:10,416 --> 00:13:12,083
‫אנחנו מצלצלים בפעמון בשקיעה.‬

123
00:13:14,000 --> 00:13:16,666
‫כאות תודה על האור שהשמש נתנה לנו.‬

124
00:13:22,166 --> 00:13:23,708
‫למה קראת למקום הזה מרקש?‬

125
00:13:26,375 --> 00:13:28,041
‫מרקש היה החלום שלי ושל אידה.‬

126
00:13:30,291 --> 00:13:31,500
‫וכשאידה נעלמה...‬

127
00:13:32,416 --> 00:13:33,333
‫נסעתי לשם לבד.‬

128
00:13:35,208 --> 00:13:37,291
‫אבל מרקש לא הייתה בדיוק מה שדמיינו.‬

129
00:13:39,291 --> 00:13:40,625
‫אז בניתי את זה במקום.‬

130
00:13:43,541 --> 00:13:46,458
‫סיבל, הם מחכים לך.‬

131
00:13:46,541 --> 00:13:48,208
‫זו תפילת הערב שלנו.‬

132
00:13:49,708 --> 00:13:50,833
‫אולי תצטרפי אלינו?‬

133
00:13:54,208 --> 00:13:56,375
‫תבואי כשתהיי מוכנה.‬
‫-תודה.‬

134
00:15:01,250 --> 00:15:03,041
‫אסטריד, זה הזמן לארוחת הערב.‬

135
00:15:03,125 --> 00:15:03,958
‫רק רגע.‬

136
00:15:14,083 --> 00:15:17,083
‫מה שאת עושה זה מסוכן. ראיתי אותך.‬

137
00:15:18,250 --> 00:15:19,458
‫התרופה עוזרת לך.‬

138
00:15:21,583 --> 00:15:23,041
‫את לא רוצה שזה ייעלם?‬

139
00:15:26,541 --> 00:15:30,083
‫אני מחפשת את אחותי. היא לכודה במערה,‬

140
00:15:30,166 --> 00:15:33,208
‫והם אמרו שאם אקח את הגלולה,‬
‫לא אוכל ללכת יותר למערה.‬

141
00:15:34,416 --> 00:15:36,250
‫ואני היחידה שיכולה להשיב אותה.‬

142
00:15:38,166 --> 00:15:40,541
‫אבל זה לא אמיתי. זה מה שהמבוגרים אומרים.‬

143
00:15:43,125 --> 00:15:45,833
‫אתה יכול לראות אותי?‬
‫-כן.‬

144
00:15:45,916 --> 00:15:48,041
‫ואני אמיתית?‬
‫-כן.‬

145
00:15:49,041 --> 00:15:51,541
‫אז איך אתה יודע שהחזיונות שלנו לא אמיתיים?‬

146
00:15:59,583 --> 00:16:01,625
‫אין לי חזיונות. אני שומע קולות.‬

147
00:16:04,000 --> 00:16:05,125
‫מה הם אומרים?‬

148
00:16:05,208 --> 00:16:06,375
‫אני לא מקשיב להם.‬

149
00:16:08,791 --> 00:16:10,708
‫אולי הם רוצים לומר לך משהו.‬

150
00:16:10,791 --> 00:16:13,333
‫כמו המערה שמראה לי את הדרך לאחותי.‬

151
00:16:13,916 --> 00:16:15,541
‫אולי הקולות מנסים לעזור לך.‬

152
00:16:18,333 --> 00:16:19,416
‫סיימת לאכול?‬

153
00:16:20,750 --> 00:16:23,458
‫אז שימי את הצלחת במטבח.‬
‫שעת סיפור מתחילה בקרוב.‬

154
00:16:42,375 --> 00:16:43,541
‫את לא מפחדת?‬

155
00:16:45,000 --> 00:16:45,916
‫כן, מאוד.‬

156
00:16:46,833 --> 00:16:50,166
‫אסטריד? את בסדר?‬
‫-כן.‬

157
00:16:51,708 --> 00:16:52,958
‫בואי. זה מתחיל עכשיו.‬

158
00:16:55,333 --> 00:16:57,333
‫את יכולה פשוט לדפוק על הקיר.‬

159
00:16:57,416 --> 00:16:59,500
‫עשיתי את זה עם הילד שהיה בחדר שלך.‬

160
00:16:59,583 --> 00:17:02,541
‫תדפקי פעמיים כדי לסמן שאת בסדר.‬

161
00:17:10,833 --> 00:17:11,666
‫בבקשה.‬

162
00:17:19,916 --> 00:17:20,750
‫כל הכבוד.‬

163
00:17:27,291 --> 00:17:29,750
‫להשאיר את האור דולק? טוב.‬

164
00:17:29,833 --> 00:17:30,708
‫ליל מנוחה.‬

165
00:18:19,041 --> 00:18:20,250
‫אידה?‬

166
00:19:52,375 --> 00:19:54,250
‫מה את עושה כאן?‬

167
00:19:54,333 --> 00:19:55,541
‫אסור לך להיות כאן.‬

168
00:20:01,708 --> 00:20:04,250
‫סיבל, הסתכלי עליי.‬

169
00:20:09,875 --> 00:20:10,875
‫הירגעי.‬

170
00:20:17,458 --> 00:20:20,250
‫סיבל, הסתכלי עליי.‬

171
00:20:25,166 --> 00:20:26,666
‫הירגעי.‬

172
00:21:47,750 --> 00:21:48,916
‫- אני לא חולה -‬

173
00:21:50,583 --> 00:21:55,041
‫אני לא חולה.‬

174
00:22:21,083 --> 00:22:22,625
‫אף פעם לא תחזרי לבית הספר?‬

175
00:22:24,083 --> 00:22:26,750
‫אסטריד, תניחי לה. צאי החוצה.‬

176
00:22:30,791 --> 00:22:32,791
‫רק תישארי במיטה, מתוקה.‬

177
00:22:33,416 --> 00:22:34,250
‫את צריכה משהו?‬

178
00:22:35,958 --> 00:22:38,750
‫פשוט תניחי לי.‬
‫-בסדר.‬

179
00:22:39,875 --> 00:22:40,750
‫בטח.‬

180
00:22:46,625 --> 00:22:48,791
‫נתת לה להישאר במיטה?‬
‫-היא חולה.‬

181
00:22:48,875 --> 00:22:52,125
‫חלפו שלושה שבועות. לא כדאי שהיא תלך לרופא?‬

182
00:22:52,208 --> 00:22:55,166
‫תפסיק.‬
‫-לא, בסוף היא תיכשל בבחינות שלה.‬

183
00:22:55,250 --> 00:22:57,666
‫ואז היא תיבחן במועד ב'. זה לא כזה נורא.‬

184
00:22:57,750 --> 00:23:00,833
‫אידה? את חייבת לקום עכשיו.‬

185
00:23:01,541 --> 00:23:03,333
‫תניח לה.‬
‫-לא. לא אעשה זאת.‬

186
00:23:04,708 --> 00:23:06,708
‫כולנו עברנו שברון לב,‬

187
00:23:06,791 --> 00:23:09,041
‫אבל להישאר במיטה לא יעזור.‬

188
00:23:09,125 --> 00:23:10,250
‫אתה פשוט לא מבין.‬

189
00:23:34,791 --> 00:23:35,625
‫זה נענע.‬

190
00:23:37,083 --> 00:23:37,916
‫זה יעזור.‬

191
00:23:41,000 --> 00:23:42,458
‫אוי, מתוקה שלי.‬

192
00:23:43,083 --> 00:23:44,375
‫כמה זמן את כבר מקיאה?‬

193
00:23:47,000 --> 00:23:47,833
‫כמה ימים.‬

194
00:23:50,875 --> 00:23:52,083
‫את בהיריון?‬

195
00:24:00,500 --> 00:24:03,041
‫אני לא יודעת מה לעשות.‬
‫-אל תדאגי.‬

196
00:24:04,500 --> 00:24:05,625
‫אני אעזור לך.‬

197
00:24:06,875 --> 00:24:08,500
‫נמצא פתרון.‬

198
00:24:09,541 --> 00:24:13,000
‫התכוונתי לנסוע למרקש.‬
‫-ותעשי זאת. תקשיבי...‬

199
00:24:14,625 --> 00:24:15,875
‫את תעשי זאת.‬

200
00:24:17,125 --> 00:24:20,333
‫אני לא יכולה פשוט להיפטר מזה?‬
‫ -בטח, את יכולה, אבל...‬

201
00:24:21,083 --> 00:24:22,541
‫אני לא חושבת שכדאי לך.‬

202
00:24:23,833 --> 00:24:25,750
‫אני חושבת שתתחרטי על זה.‬

203
00:24:30,416 --> 00:24:33,291
‫פעם קיבלתי את המתנה הגדולה ביותר.‬

204
00:24:34,541 --> 00:24:35,875
‫את יודעת מה היא הייתה?‬

205
00:24:37,958 --> 00:24:38,791
‫את.‬

206
00:24:44,000 --> 00:24:45,291
‫יהיה בסדר.‬

207
00:25:37,000 --> 00:25:39,166
‫אסטריד.‬

208
00:27:22,916 --> 00:27:26,750
‫אני צריך אותו בחזרה. פאלקה, תן לי‬
‫את הגרימוואר עכשיו, אם הוא אצלך.‬

209
00:27:32,500 --> 00:27:33,791
‫אופס!‬

210
00:27:39,166 --> 00:27:41,833
‫הוא נראה שונה, רגוע יותר.‬

211
00:27:43,125 --> 00:27:46,958
‫הוא רק אמר שהוא סוף סוף מצא ‬
‫את מה שהוא חיפש כל כך הרבה זמן.‬

212
00:27:54,916 --> 00:27:59,708
‫- יאקוב סקיפר -‬

213
00:28:14,416 --> 00:28:17,000
‫מה הקטע של הספר הזה? מה כתוב בו?‬

214
00:28:17,916 --> 00:28:20,041
‫אמרת שאת לא מזהה את העמוד.‬

215
00:28:21,166 --> 00:28:22,416
‫מה את לא מספרת לי?‬

216
00:28:24,750 --> 00:28:25,625
‫תעני לי!‬

217
00:28:28,541 --> 00:28:29,375
‫טוב.‬

218
00:28:30,083 --> 00:28:32,333
‫כל מה שנכתב בספר הזה התגשם.‬

219
00:28:33,375 --> 00:28:37,166
‫שום דבר לא מקרי. אפילו לא זה שיאקוב,‬
‫פאלקה ואני נשארנו מאחור.‬

220
00:28:37,250 --> 00:28:38,208
‫אני לא מבינה.‬

221
00:28:38,875 --> 00:28:42,458
‫מה המשמעות של העמוד הזה?‬
‫למה יאקוב שלח לי אותו?‬

222
00:28:42,541 --> 00:28:44,500
‫הוא רצה להזהיר אותך.‬
‫-ממה?‬

223
00:28:44,583 --> 00:28:47,541
‫האקווינוקס הוא מחזורי.‬
‫הוא חוזר על עצמו כל 21 שנה.‬

224
00:28:49,041 --> 00:28:50,666
‫וזה עכשיו. השנה.‬

225
00:28:51,708 --> 00:28:53,208
‫זה יקרה שוב.‬

226
00:28:55,291 --> 00:28:57,250
‫אידה הייתה אוסטרה ונעלמה.‬

227
00:28:58,000 --> 00:29:01,375
‫יאקוב חשב שאת הבאה בתור. אוסטרה זורמת בדם.‬

228
00:29:01,458 --> 00:29:02,500
‫כך כתוב בספר.‬

229
00:29:04,000 --> 00:29:04,958
‫אבל הוא לא ידע.‬

230
00:29:05,041 --> 00:29:08,750
‫הוא לא ידע שאתן לא אחיות.‬
‫-אבל אנחנו אחיות.‬

231
00:29:12,416 --> 00:29:13,375
‫את לא יודעת?‬

232
00:29:14,166 --> 00:29:16,625
‫אלוהים, אני כל כך מצטערת.‬
‫-למה את מתכוונת?‬

233
00:29:18,250 --> 00:29:19,541
‫תשאלי את אימא שלך.‬

234
00:29:21,958 --> 00:29:23,291
‫היא יודעת יותר ממני.‬

235
00:30:11,333 --> 00:30:13,250
‫מה לעזאזל? אידה?‬

236
00:30:14,875 --> 00:30:15,791
‫את בסדר?‬

237
00:30:18,375 --> 00:30:19,291
‫אידה?‬

238
00:30:58,583 --> 00:31:01,625
‫אידה? מה את עושה כאן?‬

239
00:31:06,458 --> 00:31:07,916
‫את גרה בסביבה?‬
‫-לא.‬

240
00:31:12,708 --> 00:31:13,583
‫לאן את הולכת?‬

241
00:31:17,416 --> 00:31:18,250
‫אני רק רוצה...‬

242
00:31:19,708 --> 00:31:20,541
‫להתרחק.‬

243
00:31:27,583 --> 00:31:28,666
‫לפני שתלכי...‬

244
00:31:30,166 --> 00:31:33,666
‫לא היית רוצה להתייבש ולשתות כוס קפה?‬

245
00:31:34,791 --> 00:31:35,916
‫אנחנו גרים ממש שם.‬

246
00:31:38,916 --> 00:31:39,791
‫נוכל לדבר.‬

247
00:31:47,625 --> 00:31:48,458
‫בואי.‬

248
00:32:02,458 --> 00:32:04,375
‫לא ציפיתי לאורחים היום.‬

249
00:32:05,541 --> 00:32:10,291
‫זה של ליזה. היא קוראת דברים מוזרים.‬

250
00:32:13,250 --> 00:32:14,291
‫בבקשה.‬

251
00:32:16,958 --> 00:32:20,375
‫תודה.‬
‫-ממי את רוצה להתרחק?‬

252
00:32:22,458 --> 00:32:23,833
‫אין לי סיבה להישאר.‬

253
00:32:25,083 --> 00:32:29,541
‫תמיד יש סיבה להישאר. משפחה, בית ספר.‬

254
00:32:29,625 --> 00:32:30,458
‫החברים שלך.‬

255
00:32:30,541 --> 00:32:31,458
‫אין לי כאלה.‬

256
00:32:32,291 --> 00:32:35,750
‫טוב. גם אני מרגיש כך לפעמים.‬

257
00:32:40,625 --> 00:32:43,583
‫כל מה שהאמנתי בו התברר כלא נכון.‬

258
00:32:47,166 --> 00:32:49,000
‫אני לא מכירה את עצמי.‬

259
00:32:49,708 --> 00:32:50,958
‫זה לא בהכרח דבר רע.‬

260
00:32:54,916 --> 00:32:55,750
‫זה כן.‬

261
00:32:57,875 --> 00:33:00,916
‫אידה, את לא יכולה להכיר את עצמך‬
‫כשאת בת 18.‬

262
00:33:02,833 --> 00:33:05,166
‫יש אפילו בני 80 שלא מכירים את עצמם.‬

263
00:33:09,916 --> 00:33:12,458
‫אפשר להשתמש בשירותים?‬
‫-בטח, הם בסוף המסדרון.‬

264
00:33:41,541 --> 00:33:42,541
‫סלחי לי.‬

265
00:33:55,500 --> 00:33:57,583
‫- אל: אבא -‬

266
00:33:57,666 --> 00:34:00,458
‫- אידה הייתה אוסטרה -‬

267
00:34:01,458 --> 00:34:04,375
‫כבו את כל המכשירים האלקטרוניים‬
‫בזמן ההמראה.‬

268
00:34:05,916 --> 00:34:11,875
‫- אגיע לקסטרופ בעוד חמש שעות.‬
‫אני צריכה לדבר איתך -‬

269
00:34:30,041 --> 00:34:31,250
‫חשבתי שאני עוזרת לו.‬

270
00:34:33,541 --> 00:34:35,041
‫אמרתי לו שאנחנו לא חולים.‬

271
00:34:36,791 --> 00:34:37,625
‫כן.‬

272
00:34:40,458 --> 00:34:43,583
‫הדבר הקשה במחלה הזו הוא‬
‫שאתה לא חושב שאתה חולה.‬

273
00:34:44,375 --> 00:34:46,041
‫אי אפשר להבחין.‬

274
00:34:48,500 --> 00:34:50,750
‫אני לא חושבת שאני יכולה להציל את אידה.‬

275
00:34:52,458 --> 00:34:53,291
‫לא.‬

276
00:34:55,666 --> 00:34:57,041
‫אף אחד מאיתנו לא יכול.‬

277
00:34:59,125 --> 00:35:00,791
‫היא לא חוזרת, נכון?‬

278
00:35:08,375 --> 00:35:09,416
‫אני לא חושב.‬

279
00:35:33,125 --> 00:35:35,125
‫הכול יהיה בסדר. אני מבטיח.‬

280
00:35:41,000 --> 00:35:44,125
‫ועכשיו הסיוטים יסתיימו, בסדר?‬

281
00:35:47,208 --> 00:35:48,083
‫כל הכבוד.‬

282
00:35:54,500 --> 00:35:56,000
‫אסטריד?‬

283
00:35:57,708 --> 00:35:58,875
‫מה אתה עושה כאן?‬

284
00:36:01,166 --> 00:36:04,000
‫מה? דניס אמר לך שאני כאן?‬

285
00:36:06,625 --> 00:36:07,833
‫מה קורה, אסטריד?‬

286
00:36:10,125 --> 00:36:12,000
‫כל מיני דברים. כן.‬

287
00:36:13,041 --> 00:36:14,333
‫אני צריכה ללכת הביתה.‬

288
00:36:15,041 --> 00:36:16,875
‫אני צריכה ללכת לבקר את אבא שלי.‬

289
00:36:17,375 --> 00:36:18,875
‫אפשר להציע לך טרמפ לפחות?‬

290
00:36:24,375 --> 00:36:25,208
‫בסדר.‬

291
00:36:28,291 --> 00:36:29,166
‫תודה.‬

292
00:36:37,041 --> 00:36:39,208
‫איך מתקדמת תוכנית הרדיו?‬

293
00:36:40,125 --> 00:36:42,166
‫טוב‬
‫-יופי.‬

294
00:36:42,250 --> 00:36:45,791
‫פגשתי את קנוד,‬
‫שאמר שאת כבר לא עובדת בתחנה במשך זמן רב.‬

295
00:36:45,875 --> 00:36:48,250
‫שלא היית שם חודשיים בערך.‬

296
00:36:48,833 --> 00:36:50,833
‫את משקרת לי.‬
‫-לא.‬

297
00:36:50,916 --> 00:36:54,083
‫פשוט לא הייתה לי הזדמנות לספר לך הכול.‬

298
00:36:54,166 --> 00:36:56,083
‫רציתי, אבל כל כך הרבה דברים קרו.‬

299
00:36:57,208 --> 00:37:00,291
‫אבל לא ממש עבדתי על זה לאחרונה.‬

300
00:37:09,375 --> 00:37:10,708
‫למה פנית כאן?‬

301
00:37:13,375 --> 00:37:16,333
‫לאן אנחנו נוסעים? אני לא מבינה.‬

302
00:37:16,416 --> 00:37:17,583
‫אנחנו מודאגים ממך.‬

303
00:37:20,333 --> 00:37:21,333
‫לאן אנחנו נוסעים?‬

304
00:37:21,416 --> 00:37:24,333
‫את זקוקה לעזרה מקצועית. את צריכה עזרה.‬

305
00:37:28,000 --> 00:37:29,291
‫אתה בדיוק כמו האחרים.‬

306
00:37:29,375 --> 00:37:30,750
‫תעצור בצד.‬
‫-אסטריד.‬

307
00:37:30,833 --> 00:37:32,166
‫אני רוצה ש...‬

308
00:37:32,250 --> 00:37:33,541
‫אסטריד!‬
‫-תסתובב.‬

309
00:39:59,041 --> 00:40:01,208
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬