1 00:00:09,500 --> 00:00:11,625 ‫- משפחת החיידקים -‬ 2 00:00:12,750 --> 00:00:16,208 ‫טוני, זה ואפל של יום רביעי,‬ ‫המנה האהובה עליך.‬ 3 00:00:16,750 --> 00:00:19,541 ‫אני לא רעב.‬ ‫-מותק, למה אתה עצוב?‬ 4 00:00:19,625 --> 00:00:22,791 ‫אני לא יודע, דינה.‬ ‫אני חושב שאיבדתי את המוג'ו שלי.‬ 5 00:00:22,875 --> 00:00:25,083 ‫לא הדבקתי אף יצור בצינון כבר שבועות.‬ 6 00:00:25,166 --> 00:00:27,916 ‫היי, לכולנו יש תקופות שפל.‬ 7 00:00:28,000 --> 00:00:31,541 ‫אבל תזכור כמה משמח אותך‬ ‫להדביק יצורים במחלה.‬ 8 00:00:31,625 --> 00:00:34,458 ‫מה שבטוח, זה מעמיד את הזין החיידקי שלך.‬ 9 00:00:34,541 --> 00:00:36,875 ‫דינה! הילדים ישמעו.‬ 10 00:00:36,958 --> 00:00:39,250 ‫מצדי הם יכולים גם להסתכל.‬ 11 00:00:39,333 --> 00:00:41,583 ‫אבא!‬ ‫-מדברים על החמורים.‬ 12 00:00:41,666 --> 00:00:42,583 ‫תראה מה ציירנו.‬ 13 00:00:42,666 --> 00:00:44,375 ‫יש לו חום ושלשול.‬ 14 00:00:44,458 --> 00:00:47,041 ‫זה בזכותך.‬ ‫-צא לעבודה.‬ 15 00:00:47,125 --> 00:00:52,375 ‫היי, אם בגללך הם יהיו ממש חולים,‬ ‫ממתינה לך פרוסה גדולה ורטובה של עוגת דינה.‬ 16 00:00:53,000 --> 00:00:55,208 ‫אני אוהב את העוגה של אשתי לפני ארוחת הערב.‬ 17 00:00:55,291 --> 00:00:58,208 ‫לא הוגן! אנחנו רוצים עוגה של אימא.‬ ‫-כן.‬ 18 00:00:59,166 --> 00:01:01,791 ‫כשתהיו גדולים. טוב, ביי לכולם.‬ ‫-ביי, אבא.‬ 19 00:01:02,875 --> 00:01:07,291 ‫"עורכי הדין שלי יהיו בקשר."‬ 20 00:01:07,375 --> 00:01:09,500 ‫"בברכה, פסיק,‬ 21 00:01:09,583 --> 00:01:13,125 ‫"הבן שלכם, פסיק, ג'ו פרנקלין."‬ 22 00:01:13,208 --> 00:01:14,208 ‫הנה זה בא.‬ 23 00:01:14,291 --> 00:01:17,666 ‫מחזיק אצבעות שהוא ייגע בפניו ממש בקרוב.‬ 24 00:01:18,166 --> 00:01:19,500 ‫יופי, הוא מגעיל.‬ 25 00:01:19,583 --> 00:01:21,416 ‫יופי טופי, אני באף!‬ 26 00:01:22,416 --> 00:01:25,458 ‫לבריאות.‬ ‫-אוף, אני מצטנן?‬ 27 00:01:25,541 --> 00:01:27,791 ‫נראה שכן. היי, אני טוני.‬ 28 00:01:28,416 --> 00:01:29,708 ‫היי. אני ג'ו.‬ 29 00:01:30,958 --> 00:01:34,125 ‫ללכת הביתה? אני לא רוצה להפיץ את הצינון.‬ 30 00:01:34,208 --> 00:01:35,458 ‫כן, רעיון טוב.‬ 31 00:01:35,541 --> 00:01:39,666 ‫אבל אולי תשתה כוס תה קודם?‬ 32 00:01:39,750 --> 00:01:44,125 ‫כן, אני מניח שזה בסדר,‬ ‫כל עוד לא אתמזמז עם אף אחד.‬ 33 00:01:44,208 --> 00:01:46,583 ‫הנה ג'ו עם הקפה של הבוקר.‬ 34 00:01:46,666 --> 00:01:49,583 ‫בוא, מותק. איפה הנשיקה לארוחת הבוקר?‬ 35 00:01:50,166 --> 00:01:52,541 ‫היי, ידידי. אין נשיקה לארוחת הבוקר היום.‬ 36 00:01:52,625 --> 00:01:55,083 ‫נראה לי שאני קצת חולה.‬ 37 00:01:55,166 --> 00:01:58,458 ‫אני לא מודאג מהחרא הזה, חבר.‬ ‫אני אף פעם לא חולה, בסדר?‬ 38 00:01:58,541 --> 00:02:00,458 ‫קדימה, תן נשיקה צרפתית. נראה אותך.‬ 39 00:02:00,541 --> 00:02:02,416 ‫אין מצב שהוא ינשק אותו, נכון?‬ 40 00:02:02,500 --> 00:02:05,166 ‫בסדר.‬ ‫-אלוהים, הוא עושה את זה!‬ 41 00:02:06,416 --> 00:02:07,416 ‫עוד לשון, ג'ו.‬ 42 00:02:08,458 --> 00:02:09,333 ‫זה כואב!‬ 43 00:02:09,833 --> 00:02:11,083 ‫בכל פעם!‬ 44 00:02:11,666 --> 00:02:14,500 ‫דינה, אני עושה את זה! אני משתכפל!‬ 45 00:02:14,583 --> 00:02:16,875 ‫מי זאת דינה?‬ ‫-היא אשתנו ואתה אוהב אותה.‬ 46 00:02:16,958 --> 00:02:18,958 ‫שיהיה בהצלחה שם בחוץ.‬ ‫-גם לך.‬ 47 00:02:20,041 --> 00:02:22,375 ‫רואה? אמרתי לך. אני עמיד ל…‬ 48 00:02:23,708 --> 00:02:26,166 ‫אלוהים, אני חולה. אתעטש על הדונאטס.‬ 49 00:02:26,250 --> 00:02:28,250 ‫לא! תתעטש בכל מקום אחר.‬ 50 00:02:28,333 --> 00:02:30,166 ‫אני לא שולט במיקום.‬ 51 00:02:30,250 --> 00:02:32,333 ‫לא, גיל.‬ ‫-זה רפלקס. זה כבר קורה.‬ 52 00:02:32,416 --> 00:02:33,833 ‫לא… די, מה?‬ 53 00:02:34,833 --> 00:02:36,416 ‫אנחנו צינון משרדי!‬ 54 00:02:36,500 --> 00:02:38,500 ‫כולנו נזיין את אשתנו הלילה.‬ 55 00:02:40,583 --> 00:02:42,875 ‫- משאבי אנוש -‬ 56 00:03:14,791 --> 00:03:16,583 ‫אם אתה חולה, לך הביתה.‬ 57 00:03:16,666 --> 00:03:18,333 ‫אל תהיה גיבור.‬ ‫-אלוהים.‬ 58 00:03:20,000 --> 00:03:21,291 ‫הפגזה!‬ 59 00:03:24,583 --> 00:03:27,291 ‫אוי, שיט. אני מצטננת?‬ 60 00:03:27,375 --> 00:03:29,625 ‫יש לי איכסי-פיכסי בגרון.‬ 61 00:03:30,375 --> 00:03:31,875 ‫קוני, את נשמעת חולה.‬ 62 00:03:31,958 --> 00:03:34,333 ‫בואי לדירה שלי ואטפל בך.‬ 63 00:03:34,416 --> 00:03:37,625 ‫אין צורך, אני אהיה בסדר.‬ ‫-נו, קדימה.‬ 64 00:03:37,708 --> 00:03:39,541 ‫אכין לך מרק בייצעלך.‬ 65 00:03:39,625 --> 00:03:42,041 ‫באמת? מתוצרת בית? במו אשכיך?‬ 66 00:03:42,125 --> 00:03:44,250 ‫רק הטוב ביותר לתינוקת שלי.‬ 67 00:03:44,333 --> 00:03:45,916 ‫אני לא התינוקת שלך.‬ 68 00:03:46,000 --> 00:03:50,541 ‫אבל כואב לי במוח והמפרקים שלי הורגים אותי.‬ 69 00:03:50,625 --> 00:03:53,458 ‫קח אותי הביתה ותפנק אותי.‬ ‫-יש!‬ 70 00:03:54,041 --> 00:03:57,750 ‫הנה, תתכרבלי לך במיטונת הקטנטונת של מורי.‬ 71 00:03:57,833 --> 00:03:59,708 ‫היא באמת נעימה וחמימה.‬ 72 00:03:59,791 --> 00:04:03,750 ‫כן, נכון, כי עשיתי פיפי במיטה בשבילך.‬ 73 00:04:03,833 --> 00:04:06,583 ‫תקשיבי לשיעול הזה. נכנסתי ממש עמוק, מה?‬ 74 00:04:06,666 --> 00:04:09,166 ‫בא לך על פרישה ותקיעה?‬ 75 00:04:09,708 --> 00:04:12,750 ‫אני קצת מגעילה בשביל סקס כרגע, מורי.‬ 76 00:04:13,666 --> 00:04:15,875 ‫לא, טפשונת. פרישה…‬ 77 00:04:16,833 --> 00:04:18,250 ‫ותקיעה.‬ 78 00:04:18,791 --> 00:04:19,875 ‫תוקע…‬ 79 00:04:19,958 --> 00:04:23,583 ‫אוי, שיט. אני מכורבלת כמו חרק בשטיח.‬ 80 00:04:23,666 --> 00:04:26,166 ‫עכשיו אעשה לך נעים בגב.‬ 81 00:04:26,250 --> 00:04:28,666 ‫זה בסדר, אני לא אוהבת שטורחים סביבי.‬ 82 00:04:30,291 --> 00:04:32,083 ‫אלוהים.‬ ‫-את אוהבת את זה, נכון?‬ 83 00:04:32,166 --> 00:04:34,583 ‫כן. אני צריכה אותך, מורי.‬ 84 00:04:34,666 --> 00:04:36,416 ‫את צריכה אותי?‬ 85 00:04:36,500 --> 00:04:40,500 ‫כן. אני צריכה שתטפל בקוני התינוקת.‬ 86 00:04:41,291 --> 00:04:44,083 ‫את כל כך חלשה וחסרת אונים.‬ 87 00:04:44,833 --> 00:04:47,166 ‫עוד נעים בגב, בבקשה.‬ 88 00:04:47,250 --> 00:04:49,583 ‫שיט. אני מקווה שלא תחלימי לעולם.‬ 89 00:04:49,666 --> 00:04:50,500 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 90 00:04:50,583 --> 00:04:52,750 ‫אמרתי, "תנוחי קצת, מתוקה."‬ 91 00:04:53,458 --> 00:04:58,041 ‫אכין את המרק. אם תצטרכי אותי,‬ ‫אני כורע מעל לסיר על הכיריים.‬ 92 00:04:59,541 --> 00:05:00,375 ‫עוד קצת מזה.‬ 93 00:05:01,166 --> 00:05:02,000 ‫זה יפיל אותה.‬ 94 00:05:02,083 --> 00:05:03,125 ‫- נשקי את הזין -‬ 95 00:05:03,208 --> 00:05:05,041 ‫מסריח כאן, מורי.‬ 96 00:05:05,125 --> 00:05:06,791 ‫קוני! למה קמת?‬ 97 00:05:06,875 --> 00:05:08,791 ‫אני מרגישה קצת יותר טוב.‬ ‫-לא!‬ 98 00:05:08,875 --> 00:05:10,125 ‫מה?‬ ‫-כלומר…‬ 99 00:05:10,208 --> 00:05:11,833 ‫לא, בבקשה, תאכלי מרק.‬ 100 00:05:11,916 --> 00:05:14,333 ‫השקעתי בו ממעמקי אשכיי.‬ 101 00:05:14,416 --> 00:05:16,416 ‫תודה, אבל אני לא רעבה.‬ 102 00:05:16,500 --> 00:05:19,000 ‫נו, תטעמי קצת בשביל אבא'לה.‬ 103 00:05:19,083 --> 00:05:21,000 ‫אני בסדר כרגע. תודה, מותק.‬ 104 00:05:21,083 --> 00:05:23,625 ‫תפתחי כבר את הפה המחורבן שלך.‬ 105 00:05:23,708 --> 00:05:25,208 ‫מה?‬ ‫-התכוונתי לומר…‬ 106 00:05:26,166 --> 00:05:29,291 ‫קוני, אני יודע שאת מפלצת חזקה ועצמאית.‬ 107 00:05:29,375 --> 00:05:30,208 ‫נכון.‬ 108 00:05:30,291 --> 00:05:34,041 ‫אבל מגיע לך שיטפלו בך מדי פעם.‬ 109 00:05:34,125 --> 00:05:36,375 ‫וזה חשוב מאוד בשבילי, מורי,‬ 110 00:05:36,458 --> 00:05:39,166 ‫שתירגעי ותאכלי קצת מרק.‬ 111 00:05:39,791 --> 00:05:42,041 ‫אתה צודק. אני מצטערת.‬ 112 00:05:42,583 --> 00:05:46,125 ‫אקח שלוק אחד.‬ ‫-כן, בדיוק ככה.‬ 113 00:05:47,625 --> 00:05:49,333 ‫היי, זה באמת טעים…‬ 114 00:05:52,083 --> 00:05:55,375 ‫מה לעזאזל?‬ ‫-תתעוררי, גברתי הישנונית.‬ 115 00:05:55,458 --> 00:05:57,375 ‫מורי, מה לעזאזל עשית?‬ 116 00:05:57,458 --> 00:06:00,583 ‫עשיתי לך סופר-פרישה-ותקיעה,‬ 117 00:06:00,666 --> 00:06:02,708 ‫בדיוק כמו שאת אוהבת.‬ 118 00:06:02,791 --> 00:06:04,458 ‫התקיעה הזאת הדוקה מדי.‬ 119 00:06:04,541 --> 00:06:05,750 ‫ואל תיבהלי,‬ 120 00:06:05,833 --> 00:06:09,291 ‫אבל הוא גם הלביש אותך‬ ‫כמו ילדה בתחרות יופי.‬ 121 00:06:10,208 --> 00:06:13,208 ‫אני נראית כמו דלתה בורק‬ ‫מ"דיזיינינג וומאן".‬ 122 00:06:13,291 --> 00:06:15,666 ‫כן, קישטתי אותך ממש יפה. לא אהבת?‬ 123 00:06:16,250 --> 00:06:18,416 ‫זה מטריד.‬ ‫-תעזור לי, חיידק קטן.‬ 124 00:06:20,166 --> 00:06:22,583 ‫אוכל לעזור לשנינו. עיטוש גדול.‬ 125 00:06:23,625 --> 00:06:25,458 ‫מה? איך זה יעשה…‬ 126 00:06:26,541 --> 00:06:28,500 ‫טוני, אתה גאון.‬ 127 00:06:28,583 --> 00:06:31,208 ‫אוי לא, מורי. משהו לא בסדר?‬ 128 00:06:31,291 --> 00:06:33,875 ‫רק טיפת נזלת, זה לא רציני.‬ 129 00:06:33,958 --> 00:06:36,041 ‫לא, אתה מצטנן.‬ 130 00:06:36,125 --> 00:06:39,333 ‫אתה צריך לתת לי לטפל בך.‬ 131 00:06:39,416 --> 00:06:42,583 ‫תשחרר את התקיעה ותיכנס למיטה איתי.‬ 132 00:06:42,666 --> 00:06:47,000 ‫כן, לא. את צריכה תקיעה,‬ ‫כדי שתוכלי לנוח במקום שלך.‬ 133 00:06:47,083 --> 00:06:50,250 ‫אבל תורך להיות תינוק, תינוקי.‬ 134 00:06:50,333 --> 00:06:52,125 ‫אוי, פאק.‬ 135 00:06:52,208 --> 00:06:53,541 ‫טוב, כן. מה שבא לך.‬ 136 00:06:54,125 --> 00:06:56,625 ‫תנשקי אותי, ילדתי, לפני שאחלה.‬ 137 00:06:56,708 --> 00:07:00,000 ‫כן, בטח. מה שתגיד, דניאל "דייב" לואיס.‬ 138 00:07:02,458 --> 00:07:03,291 ‫מה?‬ 139 00:07:04,875 --> 00:07:06,833 ‫אני בסופר-תקיעה עכשיו.‬ 140 00:07:06,916 --> 00:07:10,291 ‫קוני, אני מוכן למרק המורעל שלי.‬ 141 00:07:10,375 --> 00:07:12,958 ‫זין על זה. אתה דפוק במוח, מורי.‬ 142 00:07:13,041 --> 00:07:15,000 ‫ואתה גרוע באיפור.‬ 143 00:07:15,083 --> 00:07:18,208 ‫תבקשי סליחה. השקעתי ארבע שעות בפרצוף שלך.‬ 144 00:07:18,291 --> 00:07:20,416 ‫הייתי מעולפת במשך ארבע שעות?‬ 145 00:07:20,500 --> 00:07:23,291 ‫לא, הרבה יותר. לרגע חשבתי שלא תתעוררי.‬ 146 00:07:23,375 --> 00:07:25,458 ‫חתיכת פסיכי משוגע.‬ 147 00:07:25,541 --> 00:07:30,750 ‫קוני, חכי. הייתי חייב להרעיל אותך,‬ ‫כדי שתצטרכי אותי.‬ 148 00:07:30,833 --> 00:07:32,500 ‫טוב, כנראה שנשארנו לבד.‬ 149 00:07:32,583 --> 00:07:35,875 ‫כן, תעשה אותי מהמם ויפיוף.‬ 150 00:07:37,625 --> 00:07:40,666 ‫את חולה, פטרה? אם את חולה, לכי הביתה.‬ 151 00:07:40,750 --> 00:07:42,833 ‫תירגעי, זו סתם אלרגיה.‬ 152 00:07:42,916 --> 00:07:46,000 ‫אני לא סתם אלרגיה. זה פוגעני, גברתי.‬ 153 00:07:46,083 --> 00:07:47,166 ‫מה שלא תהיה,‬ 154 00:07:47,250 --> 00:07:50,250 ‫אני אחסל לך את התחת,‬ ‫גם אם זה הדבר האחרון שאעשה.‬ 155 00:07:50,333 --> 00:07:52,666 ‫- אבקת ג'ינסנג עוצמתית -‬ 156 00:07:54,750 --> 00:07:56,125 ‫אוי, לא!‬ 157 00:07:56,208 --> 00:07:58,541 ‫לא ג'ינסנג וגם ויטמין סי.‬ 158 00:07:58,625 --> 00:08:00,541 ‫זה השילוב הסודי.‬ 159 00:08:00,625 --> 00:08:03,500 ‫נכון, בן זונה. אני כבר מרגישה טוב יותר.‬ 160 00:08:03,583 --> 00:08:04,958 ‫רק חלשים חולים.‬ 161 00:08:05,041 --> 00:08:07,875 ‫מכחישת מחלות‬ ‫מסתובבת בכל מקום ונוגעת בדברים?‬ 162 00:08:08,708 --> 00:08:11,041 ‫היום הזה רק הולך ומשתפר.‬ 163 00:08:11,125 --> 00:08:13,166 ‫- חרדה היא בחירה -‬ 164 00:08:17,750 --> 00:08:18,750 ‫מה קורה, קיטי?‬ 165 00:08:36,125 --> 00:08:39,458 ‫יש כאן חרא שלא כדאי לך להיתקל בו.‬ 166 00:08:39,958 --> 00:08:43,166 ‫אלוהים! תודה על האזהרה.‬ 167 00:08:44,541 --> 00:08:46,291 ‫פטרה, את לא נראית טוב.‬ 168 00:08:46,375 --> 00:08:49,833 ‫תתרחקי ממני, ילדה.‬ ‫אני עסוקה מכדי להיות חולה.‬ 169 00:08:49,916 --> 00:08:51,750 ‫לכי תזדייני, תקווה. את לא…‬ 170 00:08:53,625 --> 00:08:54,916 ‫את לא עושה כלום.‬ 171 00:08:55,708 --> 00:08:57,250 ‫השפל שלי נגמר, מותק!‬ 172 00:08:57,750 --> 00:09:00,250 ‫אני כבר מרגיש את טעם העוגה של אשתי.‬ 173 00:09:01,208 --> 00:09:02,458 ‫היי, ואן.‬ 174 00:09:02,541 --> 00:09:06,416 ‫אני רק רוצה לומר לך ללכת להזדיין,‬ ‫כי בגללך פוטרתי מהצוות של שרה.‬ 175 00:09:07,000 --> 00:09:09,791 ‫וכשאני צועקת עלייך אני רואה שאת ממש חולה,‬ 176 00:09:09,875 --> 00:09:11,291 ‫אבל אני אמשיך,‬ 177 00:09:11,375 --> 00:09:16,500 ‫כי בחרתי בטון הזה עוד לפני שבאתי.‬ ‫-אמי, אני מרגישה חרא. אני הולכת הביתה.‬ 178 00:09:16,583 --> 00:09:18,250 ‫אבל אני דואגת לשרה.‬ 179 00:09:18,333 --> 00:09:22,916 ‫בלעדיי היא תחסום את כולם,‬ ‫כמו שאת חוסמת את כולם.‬ 180 00:09:23,000 --> 00:09:26,125 ‫אני חוסמת אותך עכשיו, כי את מעצבנת.‬ 181 00:09:26,208 --> 00:09:29,208 ‫מה יש לך? למה את כזאת?‬ 182 00:09:30,291 --> 00:09:34,458 ‫איך עשית אותו כזה מרובע?‬ ‫הוא כאילו הכי מטרה לחיים.‬ 183 00:09:34,541 --> 00:09:38,291 ‫ואן היא כלבה מזדיינת ואני ממש כועסת. שלום.‬ 184 00:09:38,875 --> 00:09:41,000 ‫את רוצה לשנוא אותה?‬ ‫-כן.‬ 185 00:09:41,083 --> 00:09:43,833 ‫ילדה, הגעת למקום הנכון. דברי.‬ 186 00:09:43,916 --> 00:09:46,083 ‫קודם כל, בגללה פיטרו אותי.‬ ‫-כלבה חסרת תקנה.‬ 187 00:09:46,166 --> 00:09:47,000 ‫נכון?‬ ‫-שונאת אותה.‬ 188 00:09:47,083 --> 00:09:51,041 ‫ניסיתי לדבר איתה והיא רעה אליי בלי סיבה.‬ 189 00:09:51,125 --> 00:09:54,291 ‫היא חושבת שהיא מגניבה.‬ ‫-מגניבה? שמה ואן.‬ 190 00:09:54,375 --> 00:09:56,333 ‫כלבה, האפשרות השנייה היא מסחרית?‬ 191 00:09:56,416 --> 00:09:59,041 ‫היא גוררת אותי במשך שבועות,‬ 192 00:09:59,125 --> 00:10:02,750 ‫ואפילו לא מרפרפת על הווגינה שלי.‬ ‫-אבוי.‬ 193 00:10:02,833 --> 00:10:05,833 ‫כמו כן, להיות בליינית אלכוהוליסטית,‬ 194 00:10:05,916 --> 00:10:08,375 ‫זו לא אישיות. אני בטוח יודעת.‬ 195 00:10:08,458 --> 00:10:10,333 ‫רואים עליה שהיא שותה.‬ 196 00:10:10,416 --> 00:10:13,916 ‫הכלבה מקומטת לגמרי,‬ ‫הפרצוף שלה נראה כמו מדרכה בפרוורים.‬ 197 00:10:14,000 --> 00:10:16,333 ‫כמו כן, מישהו חייב להגיד את זה…‬ 198 00:10:16,416 --> 00:10:18,916 ‫תגררי את התחת שלה‬ ‫למקום שממנו היא באה, אמי.‬ 199 00:10:19,000 --> 00:10:21,458 ‫המצח שלה? גדול מדי.‬ 200 00:10:22,916 --> 00:10:24,333 ‫זין עליה!‬ 201 00:10:25,125 --> 00:10:26,625 ‫ממש כיף לשנוא.‬ 202 00:10:26,708 --> 00:10:28,458 ‫אני יודעת. תסתכלי סביבך.‬ 203 00:10:28,541 --> 00:10:29,875 ‫אנחנו משגשגים.‬ 204 00:10:29,958 --> 00:10:32,333 ‫רגע, אף אחד מכם לא חולה.‬ 205 00:10:32,416 --> 00:10:34,500 ‫כן, אף אחד מאיתנו לא חולה.‬ 206 00:10:34,583 --> 00:10:38,041 ‫איך זה בכלל אפשרי? למעלה כולם חולים.‬ 207 00:10:38,125 --> 00:10:38,958 ‫- מתת מדיזנטריה -‬ 208 00:10:39,041 --> 00:10:39,875 ‫אוי, שיט.‬ 209 00:10:40,916 --> 00:10:43,625 ‫אנתוני, יש לנו עוד חולה.‬ 210 00:10:46,500 --> 00:10:49,500 ‫אלוהים, לא. בבקשה!‬ 211 00:10:49,583 --> 00:10:50,625 ‫מה הוא עושה?‬ 212 00:10:50,708 --> 00:10:53,833 ‫ילדה, זה רק אנתוני פיניאטה.‬ ‫הוא המפוצץ של המשרד.‬ 213 00:10:53,916 --> 00:10:56,083 ‫מפוצץ? מה זה אומר?‬ 214 00:10:56,166 --> 00:10:59,791 ‫למה הוא מוחץ אותו כל כך חזק?‬ ‫העיניים שלו בולטות החוצה.‬ 215 00:10:59,875 --> 00:11:01,333 ‫כדאי לך לסגור את הפה.‬ 216 00:11:04,958 --> 00:11:08,375 ‫ניסיתי להגיד לך.‬ ‫-רושל, מה לכל הרוחות?‬ 217 00:11:08,458 --> 00:11:10,250 ‫תהית למה אף אחד לא חולה.‬ 218 00:11:10,333 --> 00:11:14,791 ‫אנתוני פיניאטה מפוצץ את כל מי שנדבק.‬ ‫עוצרים את ההתפשטות, מותק. עוצרים אותה.‬ 219 00:11:14,875 --> 00:11:18,791 ‫אלוהים. אפשר להצטנן מחתיכות מוח בפה?‬ 220 00:11:20,166 --> 00:11:22,875 ‫כנראה שאפשר לקבל אותי ממוח.‬ ‫-אוי, שיט.‬ 221 00:11:24,375 --> 00:11:25,750 ‫אמי, רוצי!‬ 222 00:11:30,333 --> 00:11:33,958 ‫לא! אמי!‬ 223 00:11:38,666 --> 00:11:42,166 ‫לא, אנתוני פיניאטה, בבקשה.‬ ‫אני לא רוצה להתפוצץ, בבקשה!‬ 224 00:11:45,625 --> 00:11:47,250 ‫מה קורה כשזה קורה?‬ 225 00:11:53,083 --> 00:11:53,958 ‫אלוהים אדירים.‬ 226 00:11:58,500 --> 00:12:02,083 ‫ואו. אנתוני פיניאטה, אתה מסור לעבודה.‬ 227 00:12:05,125 --> 00:12:06,666 ‫אלוהים אדירים.‬ 228 00:12:06,750 --> 00:12:10,791 ‫כל ביקור שלי במחלקת השנאה‬ ‫נגמר כשאני מכוסה בקרביים.‬ 229 00:12:10,875 --> 00:12:13,083 ‫תקע לי נודלס, איש ספגטי!‬ 230 00:12:14,375 --> 00:12:16,875 ‫נפלא!‬ ‫-שיט. מצטערת, מונה.‬ 231 00:12:18,875 --> 00:12:19,750 ‫בול בפישפיש!‬ 232 00:12:19,833 --> 00:12:21,875 ‫תכף יוצא הרוטב!‬ 233 00:12:21,958 --> 00:12:25,583 ‫כן, אבא פסטה. אימא רעבה.‬ 234 00:12:27,500 --> 00:12:28,666 ‫קאצ'ו אה פפה!‬ 235 00:12:34,458 --> 00:12:35,708 ‫שיט. אני חולה?‬ 236 00:12:35,791 --> 00:12:37,541 ‫נראה שכן.‬ ‫-אוי, זה רע.‬ 237 00:12:37,625 --> 00:12:39,625 ‫מונה, אם את חולה, לכי הביתה.‬ 238 00:12:39,708 --> 00:12:42,250 ‫אל תהיי טיפשה, גרייס. אני נימפומנית.‬ 239 00:12:42,333 --> 00:12:46,083 ‫אם אצא מכאן, אזדיין עם 20 יצורים‬ ‫והם יחלו עד שאגיע הביתה.‬ 240 00:12:46,166 --> 00:12:48,291 ‫אנחנו צריכות את הקופסה.‬ 241 00:12:48,375 --> 00:12:51,541 ‫באמת? הקופסה המזוינת?‬ ‫-מהי הקופסה?‬ 242 00:12:51,625 --> 00:12:54,208 ‫אולי פשוט תשלטי בעצמך, מונה.‬ 243 00:12:54,708 --> 00:12:57,708 ‫לכי תזדייני. תזדרזי, אני כמעט חרמנית שוב.‬ 244 00:12:57,791 --> 00:12:59,916 ‫לא, ברצינות, חבר'ה, מהי הקופסה?‬ 245 00:13:01,375 --> 00:13:03,833 ‫גרייס, אני חייב להודות שאני קצת פוחד.‬ 246 00:13:03,916 --> 00:13:07,041 ‫ברור. היית משוגע אם לא היית פוחד.‬ ‫-סליחה, מה?‬ 247 00:13:07,125 --> 00:13:11,000 ‫כשהיא עוברת יותר מ-15 או 20 דקות בלי סקס,‬ 248 00:13:11,083 --> 00:13:12,625 ‫היא נהיית אינטנסיבית.‬ 249 00:13:12,708 --> 00:13:15,500 ‫מה זאת אומרת, אינטנסיבית?‬ ‫-הנה אקדח הרדמה.‬ 250 00:13:15,583 --> 00:13:18,541 ‫אם לא תוכל לפגוע בה, תירה בעצמך.‬ 251 00:13:19,583 --> 00:13:20,625 ‫אתה מסוגל.‬ 252 00:13:21,333 --> 00:13:22,708 ‫שלום, חוזה.‬ 253 00:13:22,791 --> 00:13:23,625 ‫שלום, מונה.‬ 254 00:13:25,166 --> 00:13:28,125 ‫אני אמור לבקש שתשימי ידיים מאחורי הראש,‬ 255 00:13:28,208 --> 00:13:29,875 ‫כשאני מכניס את האוכל שלך.‬ 256 00:13:29,958 --> 00:13:32,000 ‫לא יודע. בבקשה, תעשי את זה.‬ ‫-כמובן, יקירי.‬ 257 00:13:35,666 --> 00:13:37,250 ‫תוציא אותי מכאן, חוזה.‬ 258 00:13:37,333 --> 00:13:38,250 ‫אני אדאג שזה…‬ 259 00:13:39,375 --> 00:13:40,875 ‫ישתלם לך.‬ 260 00:13:40,958 --> 00:13:44,708 ‫עם כל הכבוד, לא, תודה.‬ ‫-בסדר, אז…‬ 261 00:13:45,208 --> 00:13:47,500 ‫תוציא אותי או שאהרוג אותך!‬ 262 00:13:47,583 --> 00:13:50,875 ‫לא. עליי להשגיח עלייך‬ ‫עד שהצינון שלך יחלוף.‬ 263 00:13:50,958 --> 00:13:52,416 ‫זה התפקיד שלי.‬ 264 00:13:52,500 --> 00:13:55,791 ‫זין על זה.‬ ‫שמישהו יוציא אותי מכאן, בבקשה!‬ 265 00:13:58,041 --> 00:14:01,166 ‫אני מקווה שאתה מרוצה, חוזה.‬ ‫-לא, אני לא מרוצה בכלל.‬ 266 00:14:01,750 --> 00:14:02,833 ‫מה זה?‬ 267 00:14:02,916 --> 00:14:05,125 ‫למה אתה מסדר את הדילדואים שלך ככה?‬ 268 00:14:05,958 --> 00:14:07,541 ‫זה שחמט.‬ ‫-תלמד אותי.‬ 269 00:14:07,625 --> 00:14:10,375 ‫לא תאהבי את זה. אין החלפת נוזלים.‬ 270 00:14:10,458 --> 00:14:12,791 ‫בבקשה, חוזה. יש בזה דילדואים, למען השם.‬ 271 00:14:12,875 --> 00:14:15,750 ‫אני צריכה הסחת דעת מהסקס שאני לא עושה.‬ 272 00:14:15,833 --> 00:14:18,458 ‫אני לא יודע.‬ ‫-אתנהג יפה, אני מבטיחה.‬ 273 00:14:18,958 --> 00:14:19,916 ‫טוב, בסדר.‬ 274 00:14:20,500 --> 00:14:21,458 ‫אלמד אותך.‬ 275 00:14:22,208 --> 00:14:24,125 ‫טוב, אנחנו מתחילים מיד. זה רץ,‬ 276 00:14:24,208 --> 00:14:26,458 ‫אנו מזיזים אותו רק באלכסון.‬ 277 00:14:26,541 --> 00:14:29,833 ‫נראה שזה גם עולה ויורד. עולה ויורד.‬ 278 00:14:31,125 --> 00:14:32,333 ‫יודעת מה? תשכחי מזה.‬ 279 00:14:32,416 --> 00:14:34,208 ‫תשכחי מזה.‬ ‫-לא, אני מצטערת.‬ 280 00:14:34,291 --> 00:14:35,416 ‫בבקשה, תלמד אותי.‬ 281 00:14:37,375 --> 00:14:38,791 ‫טוב. בואי נמשיך.‬ 282 00:14:38,875 --> 00:14:40,916 ‫בשחמט לא מתכננים את המהלך הבא.‬ 283 00:14:41,541 --> 00:14:44,666 ‫מתכננים את ששת המהלכים הבאים.‬ 284 00:14:45,208 --> 00:14:47,125 ‫זה נקרא חייל וזה צריח.‬ 285 00:14:57,083 --> 00:14:59,666 ‫כל הכבוד, מונה.‬ ‫-זה ממש זיון לשכל!‬ 286 00:15:05,041 --> 00:15:06,041 ‫- מועדון הזרגים -‬ 287 00:15:06,541 --> 00:15:07,500 ‫- שחמט -‬ 288 00:15:09,833 --> 00:15:11,791 ‫תראי את זה. שח-מט.‬ 289 00:15:11,875 --> 00:15:13,583 ‫הו, כן.‬ 290 00:15:17,375 --> 00:15:18,416 ‫ואו, מונה.‬ 291 00:15:18,916 --> 00:15:21,458 ‫לא משכת אותי דרך החור וזיינת אותי למוות.‬ 292 00:15:21,541 --> 00:15:23,416 ‫לא עשיתי את זה. כנראה ש…‬ 293 00:15:23,916 --> 00:15:27,041 ‫אני רק רוצה לשחק בשחמט איתך.‬ 294 00:15:27,125 --> 00:15:28,750 ‫אם תמשיכי ככה, את…‬ 295 00:15:29,250 --> 00:15:32,666 ‫את, יקירתי, תוכלי להיות אחת הגדולות מכולן.‬ 296 00:15:32,750 --> 00:15:35,875 ‫בלי סקס במוח, אני חושבת בבהירות.‬ 297 00:15:36,375 --> 00:15:38,916 ‫אני רואה את הלוח בכל ממד.‬ 298 00:15:39,416 --> 00:15:41,583 ‫הו, חוזה, זה…‬ 299 00:15:42,083 --> 00:15:43,041 ‫נשגב.‬ 300 00:15:45,208 --> 00:15:46,833 ‫ובכן… לילה טוב, מונה.‬ 301 00:15:46,916 --> 00:15:48,375 ‫לילה טוב, חוזה.‬ 302 00:15:48,458 --> 00:15:50,458 ‫טוב, זה מאוד מרגש.‬ 303 00:15:53,875 --> 00:15:54,916 ‫שלום, יקירי.‬ 304 00:15:55,500 --> 00:15:57,791 ‫אני רואה שאת כבר לא חולה.‬ 305 00:15:57,875 --> 00:16:00,416 ‫לא, חוזה. מסתבר שלא.‬ 306 00:16:00,500 --> 00:16:03,916 ‫אבל תמשיכי לשחק שחמט, נכון? יש לך כישרון.‬ 307 00:16:04,000 --> 00:16:06,541 ‫אם תעשי סקס זה לא אומר‬ ‫שלא תשחקי שחמט.‬ 308 00:16:07,041 --> 00:16:09,541 ‫נכון?‬ ‫-זה בדיוק מה שזה אומר.‬ 309 00:16:10,125 --> 00:16:11,041 ‫טיפש שכמוך.‬ 310 00:16:19,708 --> 00:16:21,333 ‫הו, מה שיכול היה להיות…‬ 311 00:16:28,541 --> 00:16:29,583 ‫פגישה מיידית?‬ 312 00:16:30,583 --> 00:16:33,791 ‫שיט. אני מרגישה שהריאות שלי‬ ‫מלאות בנזלת שעירה.‬ 313 00:16:33,875 --> 00:16:35,541 ‫אבל לא תפסיקי לעבוד, נכון?‬ 314 00:16:35,625 --> 00:16:39,083 ‫מה? ברור שלא. ימי מחלה הם לילדי גן.‬ 315 00:16:39,958 --> 00:16:41,250 ‫טוב. קדימה, פטרה.‬ 316 00:16:43,583 --> 00:16:46,000 ‫טוב, היא באה… אקשן!‬ 317 00:16:46,083 --> 00:16:50,833 ‫ואו, איזו עבודה יש לנו.‬ ‫-עבודה היא מה שאנחנו עושים כרגע.‬ 318 00:16:50,916 --> 00:16:54,291 ‫יש כאן משהו מוזר.‬ ‫-"אנרגיה לחמש שעות"!‬ 319 00:16:54,375 --> 00:16:55,666 ‫קוקאין ג'וניור.‬ 320 00:16:59,916 --> 00:17:01,958 ‫רגע, לא! זו מלכודת!‬ 321 00:17:02,041 --> 00:17:03,416 ‫בני זונות!‬ 322 00:17:03,500 --> 00:17:05,291 ‫תכרסמי את הרגל ותיחלצי.‬ 323 00:17:06,041 --> 00:17:08,583 ‫תירגעי, ילדה. לא הייתה לנו ברירה.‬ 324 00:17:08,666 --> 00:17:10,666 ‫את מדביקה את כל המשרד.‬ 325 00:17:10,750 --> 00:17:12,708 ‫וולטר, כשאסיים איתך,‬ 326 00:17:12,791 --> 00:17:16,250 ‫תתחנן בפניי שאתן לך להתאבד.‬ 327 00:17:16,833 --> 00:17:19,833 ‫זו הייתה הסלמה מיותרת, פטרה.‬ 328 00:17:20,708 --> 00:17:21,708 ‫- התקבלה חבילה! -‬ 329 00:17:21,791 --> 00:17:27,250 ‫"מדפסת התוויות בראת'ר PTH107B נמסרה!"‬ 330 00:17:27,333 --> 00:17:28,375 ‫אלוהים!‬ 331 00:17:28,458 --> 00:17:31,541 ‫חוויה יוקרתית של הפקת תוויות‬ ‫יושבת על מפתן דלתי.‬ 332 00:17:32,041 --> 00:17:33,333 ‫והקדימה ביום.‬ 333 00:17:33,416 --> 00:17:36,125 ‫הייתי נותן הכול כדי להיות בבית עכשיו,‬ 334 00:17:36,208 --> 00:17:38,250 ‫לסמן את חפציי.‬ 335 00:17:38,333 --> 00:17:40,375 ‫לארגן, לחלק לקטגוריות.‬ 336 00:17:40,458 --> 00:17:42,833 ‫אני אזיין אותך ביום שלישי, גרייס.‬ 337 00:17:42,916 --> 00:17:44,333 ‫את מודעת לכללים.‬ 338 00:17:44,416 --> 00:17:46,708 ‫כל מי שחולה חייב ללכת הביתה.‬ 339 00:17:47,625 --> 00:17:50,541 ‫כל מי שחולה חייב ללכת הביתה.‬ 340 00:17:50,625 --> 00:17:54,375 ‫ובכן, אני באמת קצת קודח מרוב ציפייה.‬ 341 00:17:56,916 --> 00:18:00,708 ‫אבוי. נראה שנדבקתי במה שכולם חטפו.‬ 342 00:18:00,791 --> 00:18:02,000 ‫אתה יוצא, פיט?‬ 343 00:18:02,750 --> 00:18:04,500 ‫כן, אני חולה מאוד.‬ 344 00:18:05,166 --> 00:18:08,416 ‫אחרת הייתי נשאר כאן,‬ ‫כי שעות העבודה הן לעבודה.‬ 345 00:18:08,500 --> 00:18:09,541 ‫בהחלט.‬ 346 00:18:09,625 --> 00:18:12,916 ‫ובכן, תודיע לי אם תצטרך שותף לכרבולים.‬ 347 00:18:13,458 --> 00:18:16,166 ‫בסדר.‬ ‫-אני חופשיה! זין על גרייס לנצח!‬ 348 00:18:16,916 --> 00:18:18,333 ‫לעזאזל איתך! תעזבי אותי!‬ 349 00:18:19,958 --> 00:18:22,541 ‫אוי ואבוי. בדיוק בפה.‬ 350 00:18:27,666 --> 00:18:30,041 ‫שלום, מהממת.‬ 351 00:18:30,125 --> 00:18:34,000 ‫אני לא אמור להיות כאן עכשיו,‬ ‫אבל פיתית אותי, נכון?‬ 352 00:18:34,500 --> 00:18:37,458 ‫אני אפתח אותך לאט וטוב.‬ 353 00:18:38,875 --> 00:18:40,625 ‫האריזה שלך ממש צרה.‬ 354 00:18:41,208 --> 00:18:43,416 ‫את אפילו יותר יפה מאשר בתמונה.‬ 355 00:18:43,958 --> 00:18:48,750 ‫אני מקווה שהספקת לנוח בכניסה לביתי,‬ ‫כי אני אעביד אותך קשה.‬ 356 00:18:51,166 --> 00:18:52,208 ‫- מלח, שום -‬ 357 00:18:53,375 --> 00:18:54,625 ‫אני יודע מה אתה רוצה.‬ 358 00:18:56,291 --> 00:18:57,541 ‫גם אתה רוצה אחת?‬ 359 00:18:57,625 --> 00:18:59,916 ‫- בלנדר -‬ 360 00:19:01,083 --> 00:19:02,541 ‫מקרר.‬ 361 00:19:02,625 --> 00:19:03,500 ‫קמח.‬ 362 00:19:05,208 --> 00:19:07,000 ‫- מנורה -‬ 363 00:19:07,583 --> 00:19:08,416 ‫מנורה.‬ 364 00:19:09,750 --> 00:19:10,625 ‫- מבריזן שובב -‬ 365 00:19:10,708 --> 00:19:12,541 ‫פטמה אחת. פטמה שתיים.‬ 366 00:19:15,708 --> 00:19:16,666 ‫לא!‬ 367 00:19:16,750 --> 00:19:18,583 ‫חייב להיות עוד סרט! חייב להיות!‬ 368 00:19:19,500 --> 00:19:22,708 ‫למה לא הזמנת גלילים נוספים, בן זונה?‬ 369 00:19:29,833 --> 00:19:32,416 ‫- מחסן ציוד -‬ 370 00:19:33,000 --> 00:19:38,875 ‫מצאתי! "אופיס מקס" סגור עכשיו,‬ ‫אבל לא אתן למתוקה שלי לרעוב.‬ 371 00:19:39,666 --> 00:19:42,208 ‫ובכן, עכשיו ראיתי הכול.‬ 372 00:19:42,916 --> 00:19:44,708 ‫לא, זה לא מה שזה נראה.‬ 373 00:19:44,791 --> 00:19:46,375 ‫באמת, פיט? באמת?‬ 374 00:19:46,875 --> 00:19:49,541 ‫כי נראה ששיקרת לגבי המחלה שלך,‬ 375 00:19:49,625 --> 00:19:51,750 ‫וכעת אתה גונב ציוד משרדי.‬ 376 00:19:52,458 --> 00:19:54,500 ‫אתה צודק. אני מרגיש מגעיל.‬ 377 00:19:54,583 --> 00:19:58,000 ‫בצדק. אתה מתחלה וגנב.‬ 378 00:19:58,750 --> 00:20:01,875 ‫אני סלע רע ומגיע לי לחלות באמת.‬ 379 00:20:02,666 --> 00:20:05,041 ‫תעביר לי את החיידקים שלך, ליונל.‬ ‫-באמת?‬ 380 00:20:05,125 --> 00:20:07,291 ‫טוב, הנה זה בא.‬ 381 00:20:07,375 --> 00:20:10,208 ‫אלוהים ישמור!‬ ‫התכוונתי שתיתן לי את הספל שלך.‬ 382 00:20:10,291 --> 00:20:11,916 ‫רק חשבתי ש…‬ 383 00:20:12,000 --> 00:20:14,416 ‫ביקשת ממני חיידקים, חשבתי שאתה מפלרטט.‬ 384 00:20:14,500 --> 00:20:16,625 ‫בהחלט לא.‬ 385 00:20:16,708 --> 00:20:18,125 ‫הטרדת אותי במקום העבודה.‬ 386 00:20:18,791 --> 00:20:20,708 ‫בבקשה אל תגלה.‬ ‫-תן לי את זה.‬ 387 00:20:21,375 --> 00:20:25,375 ‫זה מדהים. אנשים מבקשים לקבל אותי עכשיו.‬ 388 00:20:26,583 --> 00:20:30,500 ‫מה שלומך, ואן? כי עובר עליי אחלה של יום.‬ 389 00:20:31,208 --> 00:20:34,125 ‫אני מרגישה חרא.‬ ‫-בגלל מה שאמי אמרה לך?‬ 390 00:20:34,208 --> 00:20:37,541 ‫מה? לא. אפילו לא שמעתי מה אמי אמרה לי.‬ 391 00:20:37,625 --> 00:20:40,208 ‫היא אמרה שאת מלכת החסימות של אנשים.‬ ‫זה נכון?‬ 392 00:20:40,708 --> 00:20:42,166 ‫תניח לי.‬ 393 00:20:42,250 --> 00:20:43,291 ‫היי, ואן.‬ 394 00:20:43,958 --> 00:20:46,083 ‫מה לעזאזל?‬ ‫-מי זה?‬ 395 00:20:46,166 --> 00:20:49,791 ‫אני אחד הלקוחות הראשונים שלה.‬ ‫בטח היה לך אכפת ממני, נכון?‬ 396 00:20:50,375 --> 00:20:53,583 ‫את תקועה לבדך עם השדים שלך?‬ ‫זה החלק האהוב עליי במחלה.‬ 397 00:20:53,666 --> 00:20:55,500 ‫שניכם יכולים ללכת להזדיין.‬ 398 00:20:56,666 --> 00:20:57,833 ‫היי, ואן.‬ ‫-ישו!‬ 399 00:20:57,916 --> 00:21:02,041 ‫אלוהים, כל כך נהנינו ביחד,‬ ‫עד שהתעוורתי ומתתי משתיית אלכוהול מקולקל.‬ 400 00:21:02,125 --> 00:21:03,250 ‫למה אתם כאן?‬ 401 00:21:03,333 --> 00:21:06,208 ‫חשבתי שאכפת לך ממני.‬ ‫גם ממני לא היה לך אכפת?‬ 402 00:21:06,291 --> 00:21:09,750 ‫לא, את רק לקוחה. היו לי מיליון לקוחות.‬ 403 00:21:09,833 --> 00:21:11,708 ‫אני הייתי רק לקוחה בשבילך?‬ 404 00:21:11,791 --> 00:21:14,708 ‫חשבתי שהיה בינינו משהו מיוחד.‬ ‫-די.‬ 405 00:21:14,791 --> 00:21:17,250 ‫די כבר.‬ ‫-את יודעת שרוחות עוברות דרך חומות, נכון?‬ 406 00:21:17,333 --> 00:21:18,875 ‫למה לא אכפת לך ממני?‬ 407 00:21:18,958 --> 00:21:21,916 ‫למה לא אכפת לך ממני?‬ ‫-למה לא אכפת לך מאיתנו?‬ 408 00:21:22,000 --> 00:21:24,333 ‫כמובן שאכפת לי מכם, וחבל שכך!‬ 409 00:21:24,416 --> 00:21:25,541 ‫למה?‬ ‫-למה?‬ 410 00:21:25,625 --> 00:21:27,000 ‫למה?‬ ‫-מה עשינו?‬ 411 00:21:27,083 --> 00:21:29,916 ‫כולכם מתתם, בסדר? מתתם.‬ 412 00:21:30,000 --> 00:21:31,791 ‫ואני לא רוצה לחשוב על זה. אתם…‬ 413 00:21:32,291 --> 00:21:33,500 ‫אתם כמו דגי זהב.‬ 414 00:21:33,583 --> 00:21:35,791 ‫אתם כאן ולמחרת הולכים, רק…‬ 415 00:21:35,875 --> 00:21:37,875 ‫נשטפים באסלה. זה נוראי.‬ 416 00:21:37,958 --> 00:21:39,250 ‫זה לא נוראי.‬ 417 00:21:39,333 --> 00:21:42,416 ‫חיי בני האנוש קצרצרים ולכן הם יפים.‬ 418 00:21:42,500 --> 00:21:44,541 ‫לא יודעת, בנאדם. מתתי צעירה.‬ 419 00:21:44,625 --> 00:21:46,166 ‫העניין הוא, ואן,‬ 420 00:21:46,250 --> 00:21:48,833 ‫את לא צריכה להרגיש רע בגלל דג הזהב.‬ 421 00:21:48,916 --> 00:21:51,166 ‫אנחנו בסדר.‬ ‫-שוב, אני די כועסת.‬ 422 00:21:51,250 --> 00:21:54,250 ‫אבל זו לא אשמתך, ואן.‬ ‫את לא צריכה להיות עצובה.‬ 423 00:21:54,333 --> 00:21:56,750 ‫אני לא עצובה. אני כועסת.‬ 424 00:21:56,833 --> 00:21:59,166 ‫נאלצתי לאבד כל אחד ואחד מכם.‬ 425 00:21:59,250 --> 00:22:01,250 ‫אתם הולכים והולכים ו…‬ 426 00:22:02,041 --> 00:22:03,666 ‫משאירים אותי מאחור בכל פעם.‬ 427 00:22:03,750 --> 00:22:05,500 ‫אלוהים, ואן.‬ 428 00:22:06,375 --> 00:22:08,250 ‫את נאלצת לחיות לנצח,‬ 429 00:22:08,333 --> 00:22:09,916 ‫ולראות את כולנו מתים.‬ 430 00:22:10,000 --> 00:22:12,375 ‫זה מבאס.‬ ‫-אנו צריכים חיבוק קבוצתי.‬ 431 00:22:12,458 --> 00:22:15,375 ‫לא! לא. אני לא אוהבת חיבוקים.‬ ‫-קדימה.‬ 432 00:22:15,458 --> 00:22:17,375 ‫סליחה, אני אמור להשתתף בחיבוק?‬ 433 00:22:17,458 --> 00:22:19,333 ‫תעזבו אותי, כולכם.‬ 434 00:22:19,416 --> 00:22:22,041 ‫פשוט אצטרף, אחרת זה יהיה מוזר.‬ 435 00:22:22,125 --> 00:22:23,208 ‫לא! תפסיקו!‬ 436 00:22:23,958 --> 00:22:26,291 ‫אני צריכה מרחב!‬ 437 00:22:28,833 --> 00:22:32,541 ‫ואו, אמי צודקת. את באמת חוסמת את כולם.‬ 438 00:22:32,625 --> 00:22:34,708 ‫אלוהים, סירבת לחיבוק אפילו בחלום.‬ 439 00:22:34,791 --> 00:22:37,375 ‫בבקשה, טוני. תניח לי.‬ 440 00:22:38,083 --> 00:22:39,291 ‫בסדר. מצטער.‬ 441 00:22:42,041 --> 00:22:44,375 ‫אני שונאת להיות בבית!‬ 442 00:22:44,875 --> 00:22:46,375 ‫אני מתגעגעת למחשב שלי.‬ 443 00:22:46,458 --> 00:22:49,375 ‫זין על גרייס.‬ ‫אסור לה להגיד לך מה לעשות.‬ 444 00:22:49,458 --> 00:22:52,333 ‫אם בא לך ללכת למשרד, תלכי למשרד. בסדר?‬ 445 00:22:53,375 --> 00:22:55,708 ‫מה לעזאזל קורה כאן?‬ 446 00:22:55,791 --> 00:22:58,916 ‫עכשיו רק 22:45. איזו חבורת עצלנים.‬ 447 00:22:59,000 --> 00:23:01,041 ‫לגמרי. בואי נלקק את הטלפונים שלהם.‬ 448 00:23:01,125 --> 00:23:02,541 ‫מה זה שם, לעזאזל?‬ 449 00:23:04,000 --> 00:23:06,708 ‫זו את. גם את משתגעת בבית?‬ 450 00:23:06,791 --> 00:23:09,416 ‫ממש לא. הלוואי שהייתי ביום חופש.‬ 451 00:23:09,500 --> 00:23:11,541 ‫אבל יש בלגן שלם בכדור הארץ.‬ 452 00:23:11,625 --> 00:23:12,916 ‫כלומר, המלחמות,‬ 453 00:23:13,000 --> 00:23:15,583 ‫והעלייה המפחידה של הפופוליזם הסמכותני?‬ 454 00:23:15,666 --> 00:23:18,916 ‫הם גם הורסים את הכוכב.‬ ‫-הם גמורים.‬ 455 00:23:19,000 --> 00:23:21,916 ‫ובכן, תפקידי לגרום להם לחשוב שהם לא.‬ 456 00:23:22,500 --> 00:23:23,458 ‫זאת עבודה קשה.‬ 457 00:23:24,500 --> 00:23:25,458 ‫נכון מאוד.‬ 458 00:23:25,958 --> 00:23:29,500 ‫את יודעת, תקווה, כואב לי לומר את זה,‬ ‫כאילו ברצינות, אבל…‬ 459 00:23:30,250 --> 00:23:32,458 ‫אולי את עובדת קשה מכפי שחשבתי.‬ 460 00:23:32,541 --> 00:23:35,166 ‫פטרה, ילדה, את מתרככת לי.‬ 461 00:23:36,250 --> 00:23:37,708 ‫לא. זה הצינון מדבר.‬ 462 00:23:38,625 --> 00:23:40,500 ‫ואו. איזה יום נהדר.‬ 463 00:23:40,583 --> 00:23:43,708 ‫צברתי הישגים, מצאתי חברים‬ ‫וקידמתי כמה עלילות.‬ 464 00:23:44,625 --> 00:23:45,750 ‫וכעת לארוחת הערב.‬ 465 00:23:48,250 --> 00:23:50,708 ‫לעזאזל. היישר על המקלדת.‬ 466 00:23:50,791 --> 00:23:51,791 ‫- משפחת החיידקים -‬ 467 00:23:53,333 --> 00:23:54,666 ‫אבא בבית!‬ 468 00:23:54,750 --> 00:23:56,958 ‫הנה הוא. איך היה היום שלך, מותק?‬ 469 00:23:57,041 --> 00:23:59,291 ‫למען האמת, נהדר. צדקת.‬ 470 00:23:59,375 --> 00:24:02,708 ‫הדבקתי המון יצורים במחלה‬ ‫וגם לימדתי אותם כמה דברים.‬ 471 00:24:02,791 --> 00:24:06,375 ‫רואה? זה טוני שלי. אני כל כך גאה בך.‬ 472 00:24:06,458 --> 00:24:08,375 ‫ארוחת הערב כמעט מוכנה, דרך אגב.‬ 473 00:24:08,458 --> 00:24:11,375 ‫ועוגת דינה התחממה במשך כל אחר הצהריים.‬ 474 00:24:11,458 --> 00:24:13,875 ‫חשבתי על זה במשך כל היום.‬ 475 00:24:14,583 --> 00:24:17,125 ‫יש לנו מזל גדול, מה?‬ ‫-ועוד איך.‬ 476 00:24:17,208 --> 00:24:19,666 ‫דינה, אלך להתארגן ואז…‬ 477 00:24:20,166 --> 00:24:22,083 ‫שארית חיינו.‬ 478 00:24:33,208 --> 00:24:34,041 ‫לא.‬ 479 00:24:34,708 --> 00:24:36,750 ‫לא!‬ 480 00:24:37,708 --> 00:24:39,041 ‫- חומר חיטוי -‬ 481 00:24:41,000 --> 00:24:43,458 ‫אני אוהבת אותך.‬ 482 00:24:46,458 --> 00:24:48,041 ‫לא!‬ 483 00:24:48,125 --> 00:24:52,375 ‫לך תזדיין, טוני. אני מקווה שהרגתי‬ ‫את כל המשפחה המזוינת שלך.‬ 484 00:25:43,625 --> 00:25:45,541 ‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬