1 00:00:02,545 --> 00:00:04,463 ‫עצור! מה אתה... היי!‬ 2 00:00:10,052 --> 00:00:11,762 ‫בסדר. הדלת פתוחה.‬ 3 00:00:14,473 --> 00:00:17,059 ‫טוב, מי מהאסירים הוא המטרה?‬ 4 00:00:17,059 --> 00:00:20,146 ‫אמרתי לכם. מנהיג כת. יש תשלום גדול אם נבריח אותו מפה.‬ 5 00:00:23,649 --> 00:00:26,277 ‫אתה שם. אתה במקרה חבר כת כלשהי?‬ 6 00:00:27,361 --> 00:00:28,529 ‫תסלחי לי?‬ 7 00:00:29,822 --> 00:00:32,867 ‫שאר התאים ריקים. הוא כנראה המניאק שלנו.‬ 8 00:00:33,993 --> 00:00:37,413 ‫אם אתם מחפשים את המיסטיקן המהמם, פספסתם אותו ביומיים.‬ 9 00:00:38,122 --> 00:00:40,666 ‫נראה שהכליאה לא תרמה לבריאותו.‬ 10 00:00:43,252 --> 00:00:44,545 ‫כן. דוחה.‬ 11 00:00:44,670 --> 00:00:47,840 ‫לעזאזל. אני מניח שאפשר להיפרד לשלום מהפרס.‬ 12 00:00:48,549 --> 00:00:49,800 ‫אולי לא.‬ 13 00:00:49,800 --> 00:00:52,470 ‫נראה שאתה לא שייך למקום כזה.‬ 14 00:00:53,387 --> 00:00:54,388 ‫מוזר.‬ 15 00:00:55,556 --> 00:00:56,599 ‫אתם נראים שייכים.‬ 16 00:00:57,308 --> 00:01:02,021 ‫אנחנו קצת קצרים בכסף, והדיבור שלך נשמע כמו של בעל ממון.‬ 17 00:01:02,021 --> 00:01:04,148 ‫אם נבריח אותך מפה, כמה זה יהיה שווה?‬ 18 00:01:04,899 --> 00:01:06,734 ‫הון תועפות, אעז לומר.‬ 19 00:01:12,281 --> 00:01:14,200 ‫לולא הייתי תפרן כרגע.‬ 20 00:01:17,036 --> 00:01:19,872 ‫פרט שיכולת להסתיר עד שהיית חופשי.‬ 21 00:01:19,872 --> 00:01:21,499 ‫למה לטרוח לשקר?‬ 22 00:01:21,499 --> 00:01:24,335 ‫הייתם מגלים במהרה שאין לי גרוש בכיס.‬ 23 00:01:24,335 --> 00:01:27,338 ‫למעשה, אני בודד לגמרי בעולם.‬ 24 00:01:28,255 --> 00:01:29,715 ‫אולי תצליחו להזדהות.‬ 25 00:01:32,802 --> 00:01:36,931 ‫מתברר שכשמגיעים לתחתית, האמת היא קלף המיקוח היחיד שיש לך.‬ 26 00:01:37,681 --> 00:01:40,810 ‫כשמודים שזקוקים לעזרה, ליבם של אנשים מתרכך.‬ 27 00:01:42,102 --> 00:01:44,480 ‫אתה מחורבן במו"מ, זה ידוע לך, כן?‬ 28 00:01:45,940 --> 00:01:47,358 ‫אבל אתה כן להחריד.‬ 29 00:01:49,860 --> 00:01:52,238 ‫אולי תזדקקו יום אחד לכנות מסוג כזה.‬ 30 00:01:54,198 --> 00:01:55,908 ‫בסדר גמור.‬ 31 00:01:55,908 --> 00:01:57,827 ‫בוא נראה לאן תיקח אותנו האמת.‬ 32 00:02:01,413 --> 00:02:02,957 ‫מה שמך בכלל?‬ 33 00:03:18,949 --> 00:03:22,620 ‫אגדת ווקס מכינה‬ 34 00:03:27,666 --> 00:03:31,295 ‫אובדן אינו זר לתושבי וייטסטון.‬ 35 00:03:32,171 --> 00:03:35,507 ‫היגון נהפך לשכן הכי מוכר שלנו.‬ 36 00:03:35,507 --> 00:03:41,221 ‫ויחד עם זאת, צער הטרגדיה הזאת, איכשהו אכזרי יותר מכל האחרות,‬ 37 00:03:41,221 --> 00:03:43,724 ‫כשאחינו היקר, ידידינו‬ 38 00:03:43,724 --> 00:03:47,519 ‫ובננו האציל נקטף מאיתנו בשנית.‬ 39 00:03:48,312 --> 00:03:53,233 ‫כמו משפחתו, פרסיבל דה רולו היה אדם מסור ביותר‬ 40 00:03:53,233 --> 00:03:56,695 ‫לביתו ונאמן לעמו.‬ 41 00:03:56,695 --> 00:03:58,155 ‫ואף שלא היה דתי,‬ 42 00:03:58,155 --> 00:04:02,868 ‫הוא האמין בווייטסטון בכל נימי נפשו.‬ 43 00:04:02,868 --> 00:04:05,788 ‫ליבו מצא משמעות בתולדותינו,‬ 44 00:04:05,788 --> 00:04:08,916 ‫אבל מחשבתו האירה את עתידנו.‬ 45 00:04:09,792 --> 00:04:13,921 ‫הוא השקיע את השעות והדקות בחייו בפיסול המורשת שלנו‬ 46 00:04:13,921 --> 00:04:16,924 ‫במפסלת הזמן הבלתי מתפשרת.‬ 47 00:04:17,925 --> 00:04:21,011 ‫כשאנחנו כרענו ברך שבורים, פרסי עמד זקוף,‬ 48 00:04:21,011 --> 00:04:24,556 ‫להזכיר לנו שהתקווה היא להבה ששווה לשמר.‬ 49 00:04:24,556 --> 00:04:27,559 ‫ולמרות שהיום אנחנו נפרדים לשלום,‬ 50 00:04:27,559 --> 00:04:31,981 ‫אב השחר ישמור על ניצוץ החיים הנצחי שלו בכולנו.‬ 51 00:04:34,066 --> 00:04:36,402 ‫בשמו אנחנו מתפללים,‬ 52 00:04:36,402 --> 00:04:39,655 ‫האר את האור היכן שהחשכה שוכנת.‬ 53 00:04:40,614 --> 00:04:43,200 ‫האר את האור היכן שהחשכה שוכנת.‬ 54 00:04:44,493 --> 00:04:50,416 ‫האר את האור היכן שהחשכה שוכנת.‬ 55 00:05:20,696 --> 00:05:21,822 ‫מה קרה?‬ 56 00:05:23,323 --> 00:05:24,450 ‫איפה פרסי?‬ 57 00:05:32,332 --> 00:05:35,377 ‫יש סיבה שאני לוחץ עלייך בעניין.‬ 58 00:05:36,336 --> 00:05:37,504 ‫אני מאוהב בך.‬ 59 00:05:46,638 --> 00:05:48,932 ‫- אחותי. - לא יכולתי להגיד את זה.‬ 60 00:05:50,059 --> 00:05:51,393 ‫לא הייתי מספיק חזקה.‬ 61 00:05:53,729 --> 00:05:55,773 ‫את האדם הכי חזק שאני מכיר.‬ 62 00:05:56,940 --> 00:05:59,777 ‫חששתי מהתגובה שלו. מהתגובה שלך.‬ 63 00:06:00,694 --> 00:06:03,238 ‫סגרתי את ליבי כשהייתי צריכה לפתוח אותו.‬ 64 00:06:04,114 --> 00:06:06,033 ‫אלוהים, אני באמת מביאה מזל רע.‬ 65 00:06:06,033 --> 00:06:08,285 ‫למה לך להגיד דבר כזה?‬ 66 00:06:09,369 --> 00:06:11,872 ‫האהבה שלי הורסת כל דבר שהיא נוגעת בו.‬ 67 00:06:12,873 --> 00:06:15,793 ‫המחשבה שיהיו לי שוב רגשות עזים כאלה הבעיתה אותי.‬ 68 00:06:16,585 --> 00:06:19,546 ‫ועכשיו, פרסי לא ידע.‬ 69 00:06:20,297 --> 00:06:22,132 ‫מובן שהוא ידע.‬ 70 00:06:22,132 --> 00:06:24,927 ‫הוא אולי היה מניאק מסויג וממורמר,‬ 71 00:06:25,761 --> 00:06:27,930 ‫אבל פרסי היה חד יותר ממני.‬ 72 00:06:27,930 --> 00:06:30,557 ‫ובכל פעם שהבטת בו, ידעתי.‬ 73 00:06:31,809 --> 00:06:34,186 ‫- ידעת? - רק שוטה יפספס את זה.‬ 74 00:06:34,895 --> 00:06:36,396 ‫והאיש הזה לא היה שוטה.‬ 75 00:06:37,397 --> 00:06:42,069 ‫אף על פי כן, מה שלא נאמר יישאר כך.‬ 76 00:06:43,946 --> 00:06:47,324 ‫איך אחיה עם זה? איך אפשר בכלל?‬ 77 00:06:59,628 --> 00:07:01,421 ‫- היי. - היי.‬ 78 00:07:02,673 --> 00:07:03,799 ‫וקס בסדר?‬ 79 00:07:06,260 --> 00:07:07,594 ‫ואתה?‬ 80 00:07:08,679 --> 00:07:11,807 ‫סליחה שברחתי. מאיתנו.‬ 81 00:07:13,433 --> 00:07:14,434 ‫בוא פנימה.‬ 82 00:07:18,772 --> 00:07:21,942 ‫העתיד הפחיד אותי כל כך הרבה זמן.‬ 83 00:07:21,942 --> 00:07:25,195 ‫אבל זה עתיד שטרם נכתב.‬ 84 00:07:26,613 --> 00:07:29,283 ‫ואני מתחיל לחשוב שהגורל נקבע בידינו.‬ 85 00:07:30,659 --> 00:07:33,287 ‫מותר לפחד.‬ 86 00:07:33,287 --> 00:07:36,248 ‫אבל אנחנו יכולים להתמודד עם הכול, אם אנחנו ביחד.‬ 87 00:07:39,084 --> 00:07:41,753 ‫אני לא רוצה להיות לבד הלילה. ואת?‬ 88 00:07:43,172 --> 00:07:45,424 ‫לא רציתי להיות לבד ברוב הלילות.‬ 89 00:08:02,941 --> 00:08:05,152 ‫זו לא אשמתך, סקנלן.‬ 90 00:08:05,152 --> 00:08:07,821 ‫יכולתי למנוע ממך לעזוב.‬ 91 00:08:07,821 --> 00:08:09,281 ‫למה לא מנעת?‬ 92 00:08:09,281 --> 00:08:12,326 ‫כשכל החלופות גרועות, נשמעים ללב.‬ 93 00:08:12,951 --> 00:08:13,952 ‫כן?‬ 94 00:08:15,871 --> 00:08:17,623 ‫ומה קורה אם גם זה נכשל?‬ 95 00:08:26,131 --> 00:08:29,301 ‫השיר של קיילי‬ 96 00:08:55,035 --> 00:08:56,745 ‫עדיין יש דרך, אתה יודע.‬ 97 00:08:59,206 --> 00:09:00,707 ‫מה לעזאזל את רוצה?‬ 98 00:09:01,500 --> 00:09:02,834 ‫להביע תנחומים.‬ 99 00:09:03,669 --> 00:09:06,755 ‫ולתכנן את המהלך הבא שלנו נגד ת'ורדק.‬ 100 00:09:06,755 --> 00:09:09,132 ‫את חתיכת חוצפנית.‬ 101 00:09:09,132 --> 00:09:11,677 ‫העסקה שלנו מבוטלת, זוכרת?‬ 102 00:09:11,677 --> 00:09:14,805 ‫קומץ מביציו כבר בקע.‬ 103 00:09:14,805 --> 00:09:17,808 ‫עשרות יצטרפו בתוך ימים ספורים.‬ 104 00:09:17,808 --> 00:09:21,395 ‫אלא אם אתה רוצה שטל'דורי תיכחד כמו הידיד שלך,‬ 105 00:09:21,395 --> 00:09:23,855 ‫אני מציעה שנצית אותה מחדש.‬ 106 00:09:23,855 --> 00:09:27,609 ‫אנחנו צריכים זמן. אנחנו מתאבלים. אחותי רק צל של עצמה.‬ 107 00:09:28,485 --> 00:09:31,238 ‫לא תכננתי להעיק עליך בזה,‬ 108 00:09:31,238 --> 00:09:33,448 ‫אבל הגיע הזמן שתדע את האמת‬ 109 00:09:33,448 --> 00:09:37,202 ‫על המשפחה שלך, ועל ת'ורדק.‬ 110 00:09:42,749 --> 00:09:44,668 ‫וקס, אנחנו צריכים לדבר. את...‬ 111 00:09:46,003 --> 00:09:47,462 ‫מה כל זה?‬ 112 00:09:47,462 --> 00:09:49,673 ‫אני לא מועילה לכולכם כרגע.‬ 113 00:09:49,673 --> 00:09:52,592 ‫דעתי מוסחת. אני צריכה לנקות את הראש.‬ 114 00:09:52,592 --> 00:09:55,762 ‫- טרינקט ואני נחנה... - וקס'הליה, אסור לך.‬ 115 00:09:56,680 --> 00:09:58,056 ‫הכאב שאת חווה...‬ 116 00:09:58,056 --> 00:10:00,267 ‫זאת לא הפעם הראשונה שאת ואני חשים בו.‬ 117 00:10:01,310 --> 00:10:03,186 ‫מה? על מה אתה...‬ 118 00:10:04,271 --> 00:10:06,982 ‫מעשיות ההרס שת'ורדק מספר.‬ 119 00:10:06,982 --> 00:10:09,359 ‫מתרברב בערים שהוא שרף.‬ 120 00:10:09,359 --> 00:10:13,071 ‫פורט קאלוון. גרמדאש. ביירודן.‬ 121 00:10:14,990 --> 00:10:19,578 ‫כן, עיר הולדתך, אם זיכרוני אינו מטעני.‬ 122 00:10:21,288 --> 00:10:22,289 ‫אימא.‬ 123 00:10:23,165 --> 00:10:25,709 ‫הגורל שלכם כרוך במלך האפר‬ 124 00:10:25,709 --> 00:10:27,336 ‫מילדותכם.‬ 125 00:10:27,336 --> 00:10:30,130 ‫הגיע הזמן שתפסיקו להתעלם מזה.‬ 126 00:10:30,130 --> 00:10:32,883 ‫ת'ורדק הוא הגורל שלכם.‬ 127 00:10:34,926 --> 00:10:38,680 ‫היגון הזה הקפיא את שנינו במשך שנים.‬ 128 00:10:38,680 --> 00:10:40,307 ‫אולי לאורך כל חיינו.‬ 129 00:10:40,307 --> 00:10:43,560 ‫והאובדן של פרסי אולי יביא לאותה תוצאה,‬ 130 00:10:44,186 --> 00:10:45,479 ‫אם נאפשר לו.‬ 131 00:10:46,271 --> 00:10:47,481 ‫מה אתה אומר?‬ 132 00:10:47,481 --> 00:10:51,360 ‫גוצה, אולי נצליח לנקום את מות שניהם.‬ 133 00:10:55,864 --> 00:10:58,992 ‫תריסר דרקונים צעירים השמידו את וייטסטון.‬ 134 00:10:58,992 --> 00:11:03,246 ‫ולפי ריישן, הקן של ת'ורדק יבקע בקרוב.‬ 135 00:11:03,246 --> 00:11:06,416 ‫- אם זה יקרה... - נידפק בכל חור וחור.‬ 136 00:11:06,416 --> 00:11:08,585 ‫זה יהיה רע, כן.‬ 137 00:11:08,585 --> 00:11:10,962 ‫אף אחד לא בוטח בה פחות ממני,‬ 138 00:11:10,962 --> 00:11:14,758 ‫אבל לא הקשבנו לה בפעם הקודמת, וזה גרם למותו של פרסי.‬ 139 00:11:14,758 --> 00:11:15,759 ‫אבל לכבוש את אימון‬ 140 00:11:15,759 --> 00:11:17,886 ‫מידי הדרקון הכי מסוכן בעולם?‬ 141 00:11:17,886 --> 00:11:19,679 ‫ניסיתם את זה בעבר.‬ 142 00:11:19,679 --> 00:11:23,058 ‫אלא אם יש לכם צבא נסתר כלשהו, במה זה יהיה שונה?‬ 143 00:11:24,851 --> 00:11:27,521 ‫ואילו היה לנו באמת צבא?‬ 144 00:11:27,521 --> 00:11:30,982 ‫אוי ואבוי. גרוג, אמרתי לך לא לאכול מהדבק בסדנה של פרסי.‬ 145 00:11:30,982 --> 00:11:34,820 ‫מה? לא. אני מתכוון שבכל מקום שהיינו בו יצרנו חברויות.‬ 146 00:11:34,820 --> 00:11:37,030 ‫- כן, ואויבים. - נו, כן, בהחלט.‬ 147 00:11:37,030 --> 00:11:38,990 ‫אבל אם ת'ורדק ינצח,‬ 148 00:11:38,990 --> 00:11:42,494 ‫חברים, אויבים... כולם יסבלו.‬ 149 00:11:42,494 --> 00:11:46,706 ‫זה גדול יותר מווייטסטון, ואפילו מטל'דורי.‬ 150 00:11:47,958 --> 00:11:51,837 ‫הוא צודק. אולי אוכל לשכנע את האשארי לעזור.‬ 151 00:11:51,837 --> 00:11:54,214 ‫נוכל לבקש מזהרה ומקאש בווסלהיים.‬ 152 00:11:54,214 --> 00:11:55,882 ‫ומגרון שובר-הארץ.‬ 153 00:11:56,842 --> 00:11:58,468 ‫הוא חיה.‬ 154 00:11:58,468 --> 00:12:00,512 ‫רעיון מעניין, גרוג.‬ 155 00:12:00,512 --> 00:12:03,849 ‫אבל אתה מדבר על קומץ לוחמים פזורים.‬ 156 00:12:03,849 --> 00:12:05,308 ‫ספק אם הוא יספיק.‬ 157 00:12:08,311 --> 00:12:10,480 ‫מה לגבי אלף חיילי סינגורן?‬ 158 00:12:13,733 --> 00:12:15,485 ‫זה בהחלט יעזור.‬ 159 00:12:16,278 --> 00:12:17,737 ‫אז למה אנחנו מחכים?‬ 160 00:12:19,406 --> 00:12:22,742 {\an8}‫פיירה‬ 161 00:12:36,131 --> 00:12:39,176 {\an8}‫וסלהיים‬ 162 00:12:45,932 --> 00:12:49,186 {\an8}‫וייטסטון‬ 163 00:12:54,608 --> 00:12:57,903 {\an8}‫וספר טימברלנד‬ 164 00:13:03,283 --> 00:13:06,161 ‫לעזאזל! למה אני חייב תמיד להיות הפיתיון, זי?‬ 165 00:13:06,828 --> 00:13:10,332 ‫קאש יקירי, זה משום שאתה מושך כל כך.‬ 166 00:13:10,332 --> 00:13:12,250 ‫זה... מדויק לגמרי.‬ 167 00:13:12,250 --> 00:13:14,586 ‫טוב, בואי נגרור אותו בחזרה בשביל הפרס.‬ 168 00:13:14,586 --> 00:13:17,088 ‫וכמה ישלמו לכם תמורתו מ"הגמול"?‬ 169 00:13:17,088 --> 00:13:19,466 ‫מאה זהבים? חמישים?‬ 170 00:13:19,466 --> 00:13:22,052 ‫לא! 25.‬ 171 00:13:22,886 --> 00:13:25,722 ‫ואם תשדרגו למשהו קשקשי יותר?‬ 172 00:13:27,432 --> 00:13:30,685 ‫- אתה מדבר על דרקונים? - לא ולא. לא!‬ 173 00:13:30,685 --> 00:13:33,980 ‫בפעם האחרונה שחברנו אליכם, כמעט נהרגנו.‬ 174 00:13:33,980 --> 00:13:36,942 ‫בחייך, את לא רוצה הזדמנות לכפר?‬ 175 00:13:36,942 --> 00:13:38,985 ‫או לפחות, פרס גדול בהרבה?‬ 176 00:13:39,694 --> 00:13:42,072 ‫בסדר. אנחנו יודעים שאנחנו חייבים לכם,‬ 177 00:13:42,072 --> 00:13:45,408 ‫אבל "על סף מוות" ו"מוות ודאי" הם שונים לגמרי.‬ 178 00:13:45,408 --> 00:13:47,911 ‫סליחה. אני וזי עסקת חבילה.‬ 179 00:13:48,620 --> 00:13:50,872 ‫אם מדברים על זה. איפה אחותך?‬ 180 00:13:52,666 --> 00:13:55,460 {\an8}‫סינגורן‬ 181 00:13:59,256 --> 00:14:03,301 ‫אז עשית את זה. השגת את הקשת של פנת'רס.‬ 182 00:14:03,301 --> 00:14:06,096 ‫אני מניח שבאת לגבות ממני שבחים.‬ 183 00:14:06,096 --> 00:14:08,181 ‫נפלא לראות גם אותך, אבא.‬ 184 00:14:08,181 --> 00:14:11,017 ‫אבל לא, אני לא זקוקה לתמיכה.‬ 185 00:14:11,017 --> 00:14:13,228 ‫אני מבקשת משהו שהרבה יותר קשה לתת.‬ 186 00:14:14,479 --> 00:14:15,689 ‫הצבאות שלנו?‬ 187 00:14:15,689 --> 00:14:20,026 ‫שמעתי שאתם מכנסים כוחות, אבל אני חושש שזה ממש בלתי אפשרי.‬ 188 00:14:20,026 --> 00:14:22,404 ‫מצידי, שת'ורדק יקבל את אימון.‬ 189 00:14:22,404 --> 00:14:25,657 ‫על הכוחות שלנו להישאר פה להגן על סינגורן.‬ 190 00:14:26,283 --> 00:14:28,451 ‫הצבא שלך הוא החלק הקל.‬ 191 00:14:30,996 --> 00:14:32,664 ‫אז מה בקשתך ממני?‬ 192 00:14:33,456 --> 00:14:35,458 ‫אני רוצה שתודה באמת.‬ 193 00:14:35,458 --> 00:14:38,545 ‫הדרקון הרג את אימא. אליינה.‬ 194 00:14:40,088 --> 00:14:42,757 ‫שנים חשבתי שמותה קרה באשמתי.‬ 195 00:14:42,757 --> 00:14:45,719 ‫שאיכשהו, אנחנו היינו הסיבה ששלחת אותה לביירודן,‬ 196 00:14:45,719 --> 00:14:49,389 ‫ושלולא נולדנו, אולי היא עוד הייתה בחיים.‬ 197 00:14:50,599 --> 00:14:53,059 ‫ואתה יודע למה האמנתי בזה?‬ 198 00:14:53,059 --> 00:14:54,686 ‫כי גם אתה האמנת.‬ 199 00:14:55,770 --> 00:14:57,480 ‫האשמת אותנו במותה.‬ 200 00:14:57,480 --> 00:14:59,941 ‫שטויות! מעולם לא אמרתי דבר כזה.‬ 201 00:14:59,941 --> 00:15:02,569 ‫הפנית עורף לילדים שלך!‬ 202 00:15:02,569 --> 00:15:05,363 ‫ברגעי המצוקה שלנו, הפקרת אותנו.‬ 203 00:15:05,363 --> 00:15:09,951 ‫השארת אותנו לדאוג לעצמנו בעולם שמכלה אהבה ותקווה.‬ 204 00:15:09,951 --> 00:15:13,496 ‫העצה היחידה שנתת אי פעם הייתה לגונן על ליבנו.‬ 205 00:15:13,496 --> 00:15:15,915 ‫לא לפתוח את הלב בפני איש.‬ 206 00:15:15,915 --> 00:15:17,542 ‫ועכשיו אני יודעת מדוע.‬ 207 00:15:17,542 --> 00:15:20,837 ‫זה משום שהיית גאה מכדי להודות שאהבת אותה.‬ 208 00:15:21,338 --> 00:15:25,800 ‫המוות שלה פגע בך באותה מידה שהוא פגע בנו. זאת האמת שלך.‬ 209 00:15:28,678 --> 00:15:29,679 ‫זה היה מזמן.‬ 210 00:15:31,473 --> 00:15:33,433 ‫- המשכתי הלאה. - אני לא.‬ 211 00:15:34,517 --> 00:15:36,686 ‫לימדת אותי שהאהבה שלי רעילה.‬ 212 00:15:37,228 --> 00:15:39,147 ‫למדתי את הלקח טוב כל כך‬ 213 00:15:39,147 --> 00:15:42,609 ‫שהדפתי את האדם ההגון היחיד שפתח את ליבו,‬ 214 00:15:42,609 --> 00:15:44,861 ‫עד שהיה מאוחר מדי.‬ 215 00:15:44,861 --> 00:15:48,031 ‫ועכשיו אתן הכול כדי לחבק אותו,‬ 216 00:15:48,031 --> 00:15:50,450 ‫להגיד לו איך אני מרגישה,‬ 217 00:15:50,450 --> 00:15:53,286 ‫לא להיות השוטה הקשוחה שנהייתי בגללך.‬ 218 00:15:55,205 --> 00:15:58,750 ‫אבל לכל אחד כאב משלו. והוא איננו.‬ 219 00:16:00,210 --> 00:16:01,211 ‫וקס'הליה...‬ 220 00:16:03,088 --> 00:16:04,214 ‫אני מצטער.‬ 221 00:16:05,131 --> 00:16:07,801 ‫זה קלף המיקוח היחיד שלי, אבא.‬ 222 00:16:07,801 --> 00:16:08,843 ‫האמת.‬ 223 00:16:10,261 --> 00:16:13,682 ‫אם נותרה בך אהבה כלשהי כלפיי, או כלפי אימא,‬ 224 00:16:14,641 --> 00:16:17,143 ‫אז תצעד לאימון ותוכיח את זה.‬ 225 00:16:19,062 --> 00:16:20,397 ‫ואם לא למעננו,‬ 226 00:16:20,397 --> 00:16:24,025 ‫תחשוב על מי שיאכלס את העולם הזה בהיעדרך...‬ 227 00:16:26,152 --> 00:16:27,654 ‫אם ייוותר משהו.‬ 228 00:16:47,090 --> 00:16:50,969 ‫קאש וזהרה דחו את ההזמנה שלנו. האם זה יספיק?‬ 229 00:16:52,887 --> 00:16:53,763 ‫אני פה.‬ 230 00:16:54,389 --> 00:16:56,891 ‫לא משנה מה יקרה, נתמודד עם זה ביחד.‬ 231 00:16:58,226 --> 00:17:00,186 ‫לא הגורל שלי. לא שלך.‬ 232 00:17:01,354 --> 00:17:02,355 ‫שלנו.‬ 233 00:17:11,030 --> 00:17:12,031 ‫מה את עושה?‬ 234 00:17:13,700 --> 00:17:15,702 ‫לפעמים שירה מרגיעה אותי.‬ 235 00:17:17,579 --> 00:17:18,580 ‫זה "השיר של קיילי".‬ 236 00:17:19,289 --> 00:17:23,001 ‫המילים שלך מקסימות, סקנלן. הראית לה?‬ 237 00:17:23,877 --> 00:17:25,628 ‫לא. ולא אראה.‬ 238 00:17:26,755 --> 00:17:29,090 ‫ניסיתי להיות אבא וחלק מהצוות הזה,‬ 239 00:17:29,090 --> 00:17:31,009 ‫ונכשלתי בשני הדברים.‬ 240 00:17:31,009 --> 00:17:32,761 ‫אולי יש פתרון.‬ 241 00:17:32,761 --> 00:17:33,845 ‫כן, יש.‬ 242 00:17:34,679 --> 00:17:35,930 ‫נגמרו הסחות הדעת.‬ 243 00:17:36,931 --> 00:17:39,809 ‫חבר'ה? אתם צריכים לראות את זה.‬ 244 00:17:54,699 --> 00:17:56,534 ‫פלוגה, עצור!‬ 245 00:17:57,577 --> 00:17:58,620 ‫לכל הרוחות!‬ 246 00:17:59,829 --> 00:18:00,747 ‫היא עשתה זאת!‬ 247 00:18:00,747 --> 00:18:02,707 ‫קדימה צעד!‬ 248 00:18:14,344 --> 00:18:17,597 ‫מי ייתן והוא יכבה את להבות הנקמה והמלחמה.‬ 249 00:18:17,597 --> 00:18:18,723 ‫למשוך לאחור!‬ 250 00:18:19,349 --> 00:18:20,350 ‫שחרר!‬ 251 00:18:22,894 --> 00:18:27,607 ‫בסדר גמור, החיילים שלנו בהיכון. מהי תוכנית המתקפה?‬ 252 00:18:27,607 --> 00:18:29,359 ‫נצא במתקפה דו-ראשית.‬ 253 00:18:29,359 --> 00:18:33,530 ‫צבא סינגורן שלך, הלוחמים של גרון, ביחד עם המשמר החיוור של וייטסטון,‬ 254 00:18:33,530 --> 00:18:37,408 ‫יצעדו מבעד לשערי העיר ויתעמתו עם צאצאיו של ת'ורדק חזיתית.‬ 255 00:18:37,408 --> 00:18:41,454 ‫מאלפי-האש ואשארי האוויר מלפנים, לגונן מפני מתקפת הלהבות.‬ 256 00:18:41,454 --> 00:18:44,624 ‫גם אלורה ואני נתרום את הקסם שלנו למאבק.‬ 257 00:18:44,624 --> 00:18:47,418 ‫ובזמן שהכוחות הקרקעיים יתעמתו עם צאצאיו של ת'ורדק,‬ 258 00:18:47,418 --> 00:18:50,588 ‫ווקס מכינה ישתמשו בהסחת הדעת כדי להגיע למאורתו.‬ 259 00:18:50,588 --> 00:18:52,465 ‫איך תיכנסו פנימה?‬ 260 00:18:52,465 --> 00:18:55,343 ‫סרקתי אותה. נגיע מהאוויר.‬ 261 00:18:55,343 --> 00:18:59,722 ‫זה לא יעבוד. הילדים שלו שומרים עליה כעת.‬ 262 00:19:02,308 --> 00:19:03,393 ‫ומי את בדיוק?‬ 263 00:19:04,143 --> 00:19:06,437 ‫היא... טוב...‬ 264 00:19:06,437 --> 00:19:10,733 ‫מודיעה. שמה לארקין. כלומר, שם הקוד.‬ 265 00:19:11,818 --> 00:19:14,946 ‫יש למאורה של ת'ורדק כניסה אחורית שאינה מוגנת.‬ 266 00:19:14,946 --> 00:19:17,949 ‫מנהרה ליד הצוקים שקטנה מדי לדרקון,‬ 267 00:19:17,949 --> 00:19:20,243 ‫אבל גדולה דיה כדי להיכנס.‬ 268 00:19:20,743 --> 00:19:23,037 ‫ואת מבטיחה לנו שהמנהרה תהיה פתוחה?‬ 269 00:19:23,830 --> 00:19:25,331 ‫אני נותנת את הבטחתי.‬ 270 00:19:26,165 --> 00:19:30,962 ‫אז אנחנו נחסל את הקטנים בזמן שאתם תשתמשו בשרידים שלכם נגד ת'ורדק.‬ 271 00:19:30,962 --> 00:19:34,090 ‫בנוסף למגן, אם אצליח להפעיל אותו.‬ 272 00:19:34,090 --> 00:19:37,427 ‫זו... זו תוכנית איתנה, הליידי וקס'הליה.‬ 273 00:19:37,427 --> 00:19:38,845 ‫אבל האם היא תעבוד?‬ 274 00:19:40,638 --> 00:19:41,723 ‫היא חייבת.‬ 275 00:19:44,350 --> 00:19:45,643 ‫חיל רגלים, להסתדר במבנה!‬ 276 00:19:56,362 --> 00:19:57,864 ‫שיהיה לכם בהצלחה.‬ 277 00:19:57,864 --> 00:20:00,700 ‫זה כבוד שאתם לצידנו.‬ 278 00:20:01,159 --> 00:20:05,580 ‫לורד הסופה לצידכם. זה כל מה שאתם צריכים.‬ 279 00:20:09,083 --> 00:20:10,084 ‫הכול מוכן, גרוג?‬ 280 00:20:13,379 --> 00:20:15,924 ‫וקס, אני מצטער שלא נכחתי שם.‬ 281 00:20:16,674 --> 00:20:17,842 ‫אני יודעת, סקנלן.‬ 282 00:20:18,801 --> 00:20:21,596 ‫אחרי היום, אולי כולנו נוכל לסלוח לעצמנו.‬ 283 00:20:23,181 --> 00:20:24,182 ‫את מוכנה, אחותי?‬ 284 00:20:25,475 --> 00:20:27,477 ‫בשם פרסי. בשם אימא.‬ 285 00:20:31,105 --> 00:20:34,692 ‫בשם אקסנדריה!‬ 286 00:20:50,875 --> 00:20:52,210 ‫שיט. לרדת!‬ 287 00:20:56,047 --> 00:20:57,590 ‫טוב, אין כניסה משם.‬ 288 00:21:12,939 --> 00:21:15,525 ‫עשן בלי אש. איך זה עובד?‬ 289 00:21:15,525 --> 00:21:17,068 ‫ובלי התנגדות.‬ 290 00:21:17,068 --> 00:21:21,072 ‫אפשר היה לחשוב שכבר יבחינו בנו. או לפחות שיבחינו בי.‬ 291 00:21:25,785 --> 00:21:27,829 ‫למזלנו הכניסה של ריישן עוד ישנה.‬ 292 00:21:28,663 --> 00:21:29,706 ‫ואם היא לא שם?‬ 293 00:21:30,498 --> 00:21:33,084 ‫אני רואה אותה. ננחת שם.‬ 294 00:21:36,379 --> 00:21:37,588 ‫יש המון עשן.‬ 295 00:21:37,588 --> 00:21:38,881 ‫לא רואים כלום.‬ 296 00:21:43,177 --> 00:21:44,178 ‫לעצור!‬ 297 00:21:55,023 --> 00:21:56,315 ‫גוזלי דרקון!‬ 298 00:21:56,315 --> 00:21:57,859 ‫מכשפים לחזית!‬ 299 00:22:00,111 --> 00:22:01,112 ‫לתפוס עמדות!‬ 300 00:22:03,364 --> 00:22:04,907 ‫להכין בליסטראות!‬ 301 00:22:12,498 --> 00:22:13,875 ‫למה הם לא תוקפים?‬ 302 00:22:17,128 --> 00:22:18,129 ‫אתם מרגישים את זה?‬ 303 00:22:20,048 --> 00:22:21,174 ‫אוי, לעזאזל.‬ 304 00:22:28,431 --> 00:22:31,517 ‫לא. היא בגדה בנו!‬ 305 00:22:31,517 --> 00:22:32,602 ‫היא אטומה?‬ 306 00:22:35,938 --> 00:22:37,065 ‫הוא עדיין חם.‬ 307 00:22:37,065 --> 00:22:39,692 ‫ת'ורדק כנראה אטם אותה לפני פחות משעה.‬ 308 00:22:39,692 --> 00:22:41,444 ‫גרוג, תצליח להבקיע אותה?‬ 309 00:22:44,572 --> 00:22:45,990 ‫אבל זה לא יהיה שקט.‬ 310 00:22:52,038 --> 00:22:55,041 ‫לעזאזל. אני חזק יותר משחשבתי.‬ 311 00:22:55,041 --> 00:22:57,752 ‫לדעתי זה לא בגללך, בחור מגודל.‬ 312 00:22:57,752 --> 00:23:00,838 ‫לכל הרוחות! אמרתי לכם שאסור לבטוח בה.‬ 313 00:23:01,422 --> 00:23:03,466 ‫רגע. אז זה אומר...‬ 314 00:23:04,383 --> 00:23:05,343 ‫אבא.‬ 315 00:23:21,192 --> 00:23:22,193 ‫הוא יצא ממאורתו?‬ 316 00:23:37,500 --> 00:23:38,751 ‫אוי, אלים!‬ 317 00:23:45,007 --> 00:23:46,008 ‫מה עשיתי?‬ 318 00:23:56,978 --> 00:23:58,437 ‫"המצור על אימון"‬ 319 00:24:30,344 --> 00:24:32,346 ‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬ 320 00:24:32,346 --> 00:24:34,432 {\an8}‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬