1 00:00:06,049 --> 00:00:09,052 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:01:07,360 --> 00:01:09,904 ‫תנשמי.‬ 3 00:01:40,643 --> 00:01:41,477 ‫אימא.‬ 4 00:01:42,770 --> 00:01:43,938 ‫את חייבת לאכול.‬ 5 00:01:44,021 --> 00:01:46,649 ‫לכי לדודה זורה, בסדר? היא תקריא לך סיפור.‬ 6 00:01:46,732 --> 00:01:48,025 ‫לא!‬ 7 00:01:48,109 --> 00:01:50,069 ‫אידליה, בבקשה.‬ ‫-לא…‬ 8 00:01:50,153 --> 00:01:51,154 ‫היי.‬ 9 00:01:52,280 --> 00:01:54,157 ‫תני לי רגע עם אימא, בסדר?‬ 10 00:02:00,830 --> 00:02:01,998 ‫לא עכשיו, זורה.‬ 11 00:02:05,543 --> 00:02:06,419 ‫לא עכשיו.‬ 12 00:02:08,087 --> 00:02:08,921 ‫בסדר.‬ 13 00:02:11,257 --> 00:02:14,677 ‫בסדר, אני אחזור בעוד…‬ 14 00:02:15,219 --> 00:02:16,095 ‫שבוע?‬ 15 00:02:17,722 --> 00:02:18,764 ‫אולי חודש?‬ 16 00:02:20,433 --> 00:02:22,977 ‫אולי כשאידליה תסיים תיכון?‬ 17 00:02:23,060 --> 00:02:25,271 ‫את רצינית כרגע?‬ 18 00:02:27,398 --> 00:02:30,359 ‫הבת שלי איבדה עכשיו את אבא שלה.‬ 19 00:02:31,110 --> 00:02:33,321 ‫בעלך לא מת.‬ 20 00:02:34,155 --> 00:02:38,242 ‫הוא בבית עכשיו, זורה.‬ ‫-נכון, ואני לא איתו עכשיו, נכון?‬ 21 00:02:38,326 --> 00:02:39,202 ‫אני כאן.‬ 22 00:02:39,785 --> 00:02:41,537 ‫מה את רוצה שאני אגיד לך?‬ 23 00:02:44,040 --> 00:02:46,250 ‫אני לא מתאבלת לפי הלו"ז שלך.‬ 24 00:02:48,085 --> 00:02:49,253 ‫את יכולה ללכת.‬ 25 00:03:04,644 --> 00:03:09,232 ‫אין לי שום מושג מה את עוברת.‬ 26 00:03:10,316 --> 00:03:14,111 ‫אבל אני יודעת‬ ‫שלינו הוא לא היחיד שעזב אותנו.‬ 27 00:03:15,196 --> 00:03:18,783 ‫אנחנו צופים בך נעלמת לנגד עינינו.‬ 28 00:03:18,866 --> 00:03:22,245 ‫אימא ומקסין מאבדות בת, אני מאבדת אחות‬ 29 00:03:22,328 --> 00:03:23,704 ‫ואידליה מאבדת אימא.‬ 30 00:03:23,788 --> 00:03:27,959 ‫ואני יודעת שלא הוגן לבקש‬ ‫שתתאפסי על עצמך, אבל הבת שלך זקוקה לך.‬ 31 00:03:33,005 --> 00:03:35,091 ‫האפר, איימי.‬ 32 00:03:35,591 --> 00:03:36,509 ‫אני לא יכולה.‬ 33 00:03:38,344 --> 00:03:39,595 ‫אני לא יכולה, זורה.‬ 34 00:03:39,679 --> 00:03:42,306 ‫הוא לא יכול להישאר‬ ‫בתא המטען שלי עוד שבועיים.‬ 35 00:03:42,390 --> 00:03:44,725 ‫אביא אותו לכאן, ולא תצטרכי לעשות כלום.‬ 36 00:03:44,809 --> 00:03:47,061 ‫אצטרך לקיים את ההבטחה שלי ללינו,‬ 37 00:03:47,144 --> 00:03:49,146 ‫ואני לא יכולה!‬ 38 00:03:49,230 --> 00:03:51,148 ‫אני לא יכולה לצאת מהמיטה.‬ 39 00:03:51,857 --> 00:03:53,234 ‫אני לא יכולה!‬ 40 00:03:53,317 --> 00:03:57,405 ‫אני לא יכולה להחזיר אותו לסיציליה.‬ ‫אני לא יכולה!‬ 41 00:03:57,488 --> 00:04:02,243 ‫אל תבקשי ממני לעשות את זה,‬ ‫כי אני לא יכולה!‬ 42 00:04:03,744 --> 00:04:05,746 ‫אני לא יכולה!‬ 43 00:04:07,164 --> 00:04:09,875 ‫בבקשה, זורה. בבקשה.‬ 44 00:04:11,502 --> 00:04:12,336 ‫בסדר.‬ 45 00:04:16,549 --> 00:04:18,509 ‫אני אשאל אותך שאלה.‬ 46 00:04:20,636 --> 00:04:23,139 ‫ואני לא רוצה שתתעצבני, בסדר?‬ 47 00:04:24,724 --> 00:04:25,558 ‫מה?‬ 48 00:04:26,934 --> 00:04:30,563 ‫בבקשה תגידי לי שהתרחצת מאז טקס האזכרה.‬ 49 00:04:35,109 --> 00:04:36,360 ‫מה?‬ 50 00:04:37,236 --> 00:04:40,573 ‫את חייבת מקלחת.‬ 51 00:04:42,074 --> 00:04:43,743 ‫את אומרת שאני מסריחה?‬ 52 00:04:54,587 --> 00:04:55,713 ‫אני מסריחה.‬ 53 00:04:56,881 --> 00:04:58,215 ‫את מסריחה.‬ 54 00:05:04,889 --> 00:05:09,310 ‫אבל אם את יכולה להריח את הסירחון שלך,‬ 55 00:05:12,521 --> 00:05:14,565 ‫סימן שאת עדיין בחיים.‬ 56 00:05:15,941 --> 00:05:17,234 ‫אני יודעת.‬ 57 00:05:19,070 --> 00:05:20,196 ‫הכול בסדר.‬ 58 00:05:23,491 --> 00:05:25,117 ‫אני אכניס אותו פנימה.‬ 59 00:05:32,333 --> 00:05:33,167 ‫בסדר.‬ 60 00:05:36,087 --> 00:05:37,004 ‫בסדר.‬ 61 00:05:38,756 --> 00:05:39,590 ‫בסדר.‬ 62 00:06:57,168 --> 00:06:59,003 ‫תגיד לי מה לעשות, אהוב שלי.‬ 63 00:07:12,933 --> 00:07:15,811 ‫- סיציליה -‬ 64 00:07:24,153 --> 00:07:25,362 ‫כמעט הגענו.‬ 65 00:07:26,197 --> 00:07:28,741 ‫באבו כל כך ישמח שאת פוגשת את המשפחה שלו.‬ 66 00:08:04,652 --> 00:08:06,737 ‫אידליה, מתוקה שלי.‬ 67 00:08:14,036 --> 00:08:15,246 ‫דודה ביאג'ה!‬ 68 00:08:15,329 --> 00:08:17,957 ‫שלום, אידליה המתוקה שלי.‬ 69 00:08:19,625 --> 00:08:20,459 ‫איפה לינו?‬ 70 00:09:13,929 --> 00:09:15,097 ‫שבי כאן.‬ 71 00:09:15,180 --> 00:09:17,016 ‫לידי, עם הילדה.‬ 72 00:09:35,868 --> 00:09:38,329 ‫אימא, מה קורה?‬ 73 00:09:40,205 --> 00:09:41,040 ‫אני לא יודעת.‬ 74 00:09:53,677 --> 00:09:55,387 ‫ביאג'ה, אידליה עייפה.‬ 75 00:09:55,471 --> 00:09:59,224 ‫אימא שלי הכינה לכן חדר למעלה.‬ 76 00:10:04,813 --> 00:10:06,440 ‫נגור פה עכשיו?‬ 77 00:10:08,108 --> 00:10:09,234 ‫לא, מתוקה.‬ 78 00:10:11,528 --> 00:10:12,404 ‫לא.‬ 79 00:10:13,072 --> 00:10:16,659 ‫נקבור את באבו ונחזור לקליפורניה.‬ 80 00:10:18,452 --> 00:10:19,286 ‫נקבור?‬ 81 00:10:19,828 --> 00:10:21,246 ‫כן, מתוקה.‬ 82 00:10:22,122 --> 00:10:25,167 ‫הבאנו אותו הנה כדי לקבור אותו בבית הקברות.‬ 83 00:10:26,627 --> 00:10:27,586 ‫זוכרת?‬ 84 00:10:27,670 --> 00:10:29,254 ‫נשאיר אותו פה?‬ 85 00:10:30,756 --> 00:10:32,966 ‫אבא שלך ואני דיברנו על זה.‬ 86 00:10:33,926 --> 00:10:35,427 ‫הוא לא אמר לי.‬ 87 00:10:38,097 --> 00:10:38,931 ‫היי.‬ 88 00:10:39,723 --> 00:10:44,853 ‫כולם זוכרים שהוא בעלך,‬ ‫אבל אף אחד לא זוכר שהוא אבא שלי.‬ 89 00:10:53,404 --> 00:10:56,949 ‫הייתי בת עשר כשאבי מת.‬ 90 00:10:57,991 --> 00:11:01,120 ‫הייתי עצובה כי לא יכולתי לראות אותו יותר.‬ 91 00:11:02,204 --> 00:11:06,959 ‫אבל אז למדתי להשתמש בדמיון שלי ובלב שלי.‬ 92 00:11:07,543 --> 00:11:08,711 ‫מתוקה שלי.‬ 93 00:11:08,794 --> 00:11:12,548 ‫ואפילו שאבא שלך איננו, אני רואה אותו.‬ 94 00:11:13,507 --> 00:11:15,217 ‫אני מרגישה אותו. פה.‬ 95 00:11:15,300 --> 00:11:18,637 ‫ואת זוכרת את האוכל הטעים שהוא הכין לך?‬ 96 00:11:19,138 --> 00:11:21,890 ‫נוכל להכין אותו יחד. אני ואת.‬ 97 00:11:21,974 --> 00:11:27,938 ‫וכשתהיי סבתא זקנה כמוני,‬ ‫אפילו זקנה יותר ממני,‬ 98 00:11:28,981 --> 00:11:31,024 ‫תוכלי ללמד את הנכדה שלך.‬ 99 00:11:31,859 --> 00:11:35,237 ‫וכשהיא תהיה במטבח, כמו המטבח הזה,‬ 100 00:11:35,988 --> 00:11:39,867 ‫היא תראה אותך. ואותי. ואפילו את אבא שלך.‬ 101 00:11:47,249 --> 00:11:48,876 ‫זה קשה לה מדי.‬ 102 00:11:49,752 --> 00:11:52,087 ‫סנטינה, הדודנית שלי, תשמור על הילדות.‬ 103 00:12:04,767 --> 00:12:06,143 ‫איפה אידליה?‬ 104 00:12:06,226 --> 00:12:07,978 ‫היא מחכה לכן בפנים.‬ 105 00:13:57,129 --> 00:13:58,964 ‫אפשר לעזור?‬ 106 00:13:59,047 --> 00:14:01,967 ‫לא. אני עובדת לבד במטבח שלי. שבי.‬ 107 00:14:08,140 --> 00:14:09,016 ‫הילדה?‬ 108 00:14:09,850 --> 00:14:10,726 ‫ישנה.‬ 109 00:14:37,336 --> 00:14:39,463 ‫אני מבינה, איימי.‬ 110 00:14:40,339 --> 00:14:42,007 ‫כשג'קומו מת,‬ 111 00:14:43,216 --> 00:14:47,262 ‫הרגשתי לאות, כבדות בעצמותיי.‬ 112 00:14:47,846 --> 00:14:49,431 ‫כמו שאימא שלי הרגישה‬ 113 00:14:50,349 --> 00:14:51,767 ‫כשאבי מת.‬ 114 00:14:52,476 --> 00:14:56,146 ‫אני מכירה את הכאב הזה, כי הרגשתי אותו.‬ 115 00:14:56,229 --> 00:15:00,233 ‫ואני יודעת שאת מרגישה אותו כפליים,‬ ‫כי כואב לך עלייך ועל הבת שלך.‬ 116 00:15:03,278 --> 00:15:04,404 ‫אבל את חייבת לאכול.‬ 117 00:15:14,081 --> 00:15:16,667 ‫תראו מי סוף סוף קמה. היי.‬ 118 00:15:18,335 --> 00:15:20,796 ‫מותר לי לשחק עם הדודניות שלי היום?‬ ‫-כן.‬ 119 00:15:20,879 --> 00:15:23,548 ‫אבל קודם את צריכה להתלבש.‬ 120 00:15:24,549 --> 00:15:27,344 ‫ואני רוצה שתגידי יפה שלום לסבתא שלך.‬ 121 00:15:30,681 --> 00:15:32,140 ‫שבי ותאכלי.‬ 122 00:15:35,519 --> 00:15:40,273 ‫ואני רוצה שתאכלי הכול כדי שתגדלי ותגדלי.‬ 123 00:15:59,167 --> 00:16:02,170 ‫בכפר אמרו שאת לא לובשת שחורים, והם צדקו.‬ 124 00:16:02,254 --> 00:16:03,255 ‫סנטינה!‬ 125 00:16:04,715 --> 00:16:07,050 ‫איך את מדברת? אל תעני לה.‬ 126 00:16:07,134 --> 00:16:11,805 ‫אבל אמרתי‬ ‫שהיא כמובן לבשה שחורים כשלינוצו מת.‬ 127 00:16:12,848 --> 00:16:14,016 ‫זו האמת, נכון?‬ 128 00:16:15,183 --> 00:16:17,185 ‫לפחות ליום אחד, נכון?‬ 129 00:16:22,065 --> 00:16:23,775 ‫מתי אתן חוזרות הביתה?‬ 130 00:16:23,859 --> 00:16:27,070 ‫תישארו ליום אנה הקדושה, נכון?‬ 131 00:16:27,946 --> 00:16:29,281 ‫לא תכננו…‬ 132 00:16:29,364 --> 00:16:34,327 ‫ברור. הילדה שמחה כאן.‬ ‫מזג האוויר טוב, והיא עם המשפחה שלה.‬ 133 00:16:34,870 --> 00:16:39,332 ‫ולינו תמיד אהב את תהלוכת אנה הקדושה.‬ 134 00:16:47,883 --> 00:16:49,092 ‫אני יוצאת לסיבוב.‬ 135 00:16:56,058 --> 00:16:57,851 ‫תמיד אותו דבר איתך.‬ 136 00:16:59,686 --> 00:17:01,271 ‫אני אחזור, בסדר?‬ ‫-בסדר.‬ 137 00:17:05,776 --> 00:17:10,363 ‫זורה, תעני או תחזרי אליי, בבקשה.‬ ‫זה קשה יותר משחשבתי.‬ 138 00:17:14,659 --> 00:17:16,411 ‫- בר סנטרלה -‬ 139 00:17:40,310 --> 00:17:42,562 ‫ערב טוב, חברים.‬ ‫-ערב טוב.‬ 140 00:17:50,779 --> 00:17:52,614 ‫תנחומיי, גברתי.‬ 141 00:17:53,573 --> 00:17:58,829 ‫הרשי לי להציג את עצמי.‬ ‫אני נונציו, ראש עיריית קסטלאונה.‬ 142 00:18:00,038 --> 00:18:01,373 ‫הכרתי את בעלך.‬ 143 00:18:02,707 --> 00:18:05,043 ‫ינוח על משכבו בשלום.‬ 144 00:18:08,922 --> 00:18:09,798 ‫את אמריקנית?‬ 145 00:18:10,757 --> 00:18:12,175 ‫אני לא יודע אם שמעת‬ 146 00:18:12,259 --> 00:18:17,597 ‫שאני מתכנן לבנות‬ ‫מנחת מסוקים ומגרשי טניס בכפר הקטן שלנו.‬ 147 00:18:17,681 --> 00:18:22,144 ‫אנחנו זקוקים פה‬ ‫לחדשנות ולמתקני פנאי, כמו באמריקה.‬ 148 00:18:24,354 --> 00:18:28,150 ‫יש רק 300 תושבים בכפר, לא?‬ ‫-513.‬ 149 00:18:28,233 --> 00:18:31,319 ‫שתי לידות בשנה שעברה. אחת השנה.‬ 150 00:18:32,028 --> 00:18:33,405 ‫ורק 15 מקרי מוות.‬ 151 00:18:36,867 --> 00:18:38,702 ‫שמחתי מאוד להכיר אותך.‬ 152 00:18:46,960 --> 00:18:48,753 ‫מריו! תראה!‬ 153 00:18:54,551 --> 00:18:57,721 ‫היא שחומה, אבל יפה.‬ 154 00:18:59,347 --> 00:19:03,768 ‫היא מבלה בבר רגע אחרי שקברו את בעלה.‬ 155 00:19:04,477 --> 00:19:06,104 ‫פילומנה המסכנה.‬ 156 00:19:07,105 --> 00:19:08,523 ‫ביום ההולדת שלך?‬ 157 00:19:08,607 --> 00:19:09,900 ‫מה התהלוכה הזאת?‬ 158 00:19:10,650 --> 00:19:13,069 ‫נראה לי שזה פסטיבל מקומי או משהו כזה.‬ 159 00:19:14,070 --> 00:19:16,907 ‫כמו פסטיבל נמלי האש‬ ‫שהלכנו אליו עם סבתא אוולין?‬ 160 00:19:17,407 --> 00:19:21,244 ‫אבל עם קדושה ובלי נמלה אדומה ענקית, כנראה.‬ 161 00:19:22,704 --> 00:19:27,751 ‫המחשבה שאהיה פה‬ ‫ביום ההולדת הראשון שלי בלעדיו, זי…‬ 162 00:19:31,463 --> 00:19:36,426 ‫אני לא יודעת אם היא בכלל רוצה שאהיה פה‬ ‫או שהיא רק רוצה את הנכדה שלה.‬ 163 00:19:38,094 --> 00:19:39,179 ‫מה את רוצה?‬ 164 00:19:39,262 --> 00:19:41,181 ‫שלינו יחזור.‬ 165 00:19:41,264 --> 00:19:42,265 ‫נסיגה לדמיון.‬ 166 00:19:42,349 --> 00:19:44,184 ‫בלי מונחי אבל, בבקשה.‬ 167 00:19:48,480 --> 00:19:50,357 ‫אני לא יכולה לאכזב אותה שוב.‬ 168 00:19:50,440 --> 00:19:51,733 ‫את תאכזבי אותה.‬ 169 00:19:51,816 --> 00:19:54,527 ‫את בדרך חדשה לבד, איימי.‬ 170 00:19:56,488 --> 00:19:57,906 ‫יהיו כמה מהמורות בדרך.‬ 171 00:19:58,615 --> 00:20:00,992 ‫כמה נורא יהיה אם תישארי?‬ 172 00:21:24,034 --> 00:21:25,744 ‫איפה היית?‬ ‫-מה?‬ 173 00:21:25,827 --> 00:21:27,245 ‫תיכנסי למקלחת. מהר.‬ 174 00:21:29,164 --> 00:21:32,751 ‫בזמן שאת פה, את צריכה לבקר את האנשים האלה.‬ 175 00:21:32,834 --> 00:21:34,127 ‫אלה השמות,‬ 176 00:21:35,128 --> 00:21:36,421 ‫הבתים,‬ 177 00:21:36,504 --> 00:21:38,715 ‫וסדר הביקורים.‬ 178 00:21:39,257 --> 00:21:43,303 ‫לא, פילומנה, אני לא יכולה לקרוא את זה.‬ 179 00:21:43,386 --> 00:21:44,262 ‫למה לא?‬ 180 00:21:44,346 --> 00:21:47,015 ‫אני לא יכולה. זה בסיציליאנית.‬ 181 00:21:47,098 --> 00:21:48,391 ‫מה כתוב פה?‬ 182 00:21:49,476 --> 00:21:52,771 ‫"פרנקו, ליד המזרקה, עם הדלת האדומה.‬ 183 00:21:52,854 --> 00:21:56,941 ‫טוצ'ו, ליד הבר, עם כל הטנדרים בחזית.‬ 184 00:21:57,025 --> 00:21:59,402 ‫פינה הזקנה, ליד בית הקברות."‬ 185 00:22:00,779 --> 00:22:01,905 ‫והכתובות?‬ 186 00:22:01,988 --> 00:22:04,657 ‫מי צריך כתובות? אמרתי לך איפה הם גרים.‬ 187 00:22:05,241 --> 00:22:07,035 ‫את צריכה ללכת לבקר אותם היום.‬ 188 00:22:14,709 --> 00:22:19,172 ‫ג'קומו אמר לי שהלחם באמריקה נורא ואיום.‬ 189 00:22:20,173 --> 00:22:24,636 ‫ומרוב שיש כל כך הרבה פירות על העצים,‬ ‫הם נושרים ואנשים דורכים עליהם.‬ 190 00:22:24,719 --> 00:22:26,513 ‫תאכלי.‬ ‫-לא, תודה.‬ 191 00:22:30,642 --> 00:22:31,684 ‫מה קרה?‬ 192 00:22:35,188 --> 00:22:37,440 ‫אמרתי לך שאת אוכלת יותר מדי ממתקים.‬ 193 00:22:38,858 --> 00:22:41,194 ‫היא לא מרגישה טוב. בואי אליי.‬ 194 00:22:41,277 --> 00:22:45,448 ‫היא לא נראית לי טוב. לא, כדאי ש…‬ 195 00:22:46,783 --> 00:22:48,952 ‫כדאי שניקח אותה לרופא.‬ 196 00:22:50,078 --> 00:22:51,955 ‫לא, אין צורך.‬ 197 00:22:52,038 --> 00:22:54,958 ‫קדימה, בואי נלך.‬ ‫-סנטינה…‬ 198 00:22:55,041 --> 00:22:56,084 ‫לכו.‬ 199 00:22:57,043 --> 00:23:00,171 ‫הילדה לא מרגישה טוב. אנחנו הולכות לרופא.‬ 200 00:23:00,255 --> 00:23:02,090 ‫לא, היא בסדר.‬ ‫-לא.‬ 201 00:23:02,173 --> 00:23:05,051 ‫באמת שלא צריך, סנטינה.‬ 202 00:23:05,802 --> 00:23:09,931 ‫הרופא הוא האיש הכי עשיר בעיירה,‬ ‫ואף אחד מעולם לא ביקר בבית שלו.‬ 203 00:23:10,014 --> 00:23:12,016 ‫תספרי לנו כל מה שראית.‬ 204 00:23:12,100 --> 00:23:16,980 ‫אני רוצה לוודא שהילדה בסדר. עדיף להיזהר!‬ 205 00:23:17,564 --> 00:23:21,067 ‫שמעתי שיש שם פסנתר יפהפה.‬ 206 00:23:21,151 --> 00:23:24,737 ‫והוא שותה קפה מספל מוזהב.‬ 207 00:23:24,821 --> 00:23:27,365 ‫הרופא יצטרך להזמין אותך פנימה לקפה.‬ 208 00:23:27,449 --> 00:23:30,076 ‫היא אשתו של לינו, והיא אמריקנית.‬ 209 00:23:30,160 --> 00:23:33,705 ‫והוא לא יכול להגיד לך לחכות בחוץ.‬ ‫זו ההזדמנות שלנו.‬ 210 00:23:33,788 --> 00:23:35,415 ‫אז תספרי לנו הכול.‬ 211 00:23:36,124 --> 00:23:38,001 ‫לכי. אני אחכה לך פה.‬ 212 00:23:44,716 --> 00:23:48,720 ‫אני מוכנה להמר על קצבת האלמנות שלי‬ 213 00:23:48,803 --> 00:23:52,474 ‫שהיא והאמריקנית לעולם לא ישלימו.‬ 214 00:23:52,557 --> 00:23:56,436 ‫איזו אימא לא הולכת לחתונה של הבן שלה?‬ 215 00:23:56,519 --> 00:24:00,023 ‫איך אפשר לסלוח על דבר כזה?‬ 216 00:24:12,702 --> 00:24:16,372 ‫אשתי הכינה תה קמומיל לילדה,‬ ‫כדי שתרגיש טוב יותר.‬ 217 00:24:18,249 --> 00:24:20,043 ‫יש לך תמונה של אבא שלי.‬ 218 00:24:21,544 --> 00:24:23,755 ‫כן, זה אבא שלך.‬ 219 00:24:27,509 --> 00:24:30,011 ‫ביקרתי פעם בפירנצה‬ 220 00:24:30,887 --> 00:24:33,598 ‫ואכלתי במסעדה שהוא עבד בה.‬ 221 00:24:33,681 --> 00:24:35,808 ‫מעולם לא ראיתי אותו מאושר כל כך.‬ 222 00:24:37,435 --> 00:24:39,479 ‫וכששמעתי שהוא חולה,‬ 223 00:24:40,188 --> 00:24:41,940 ‫התפללתי למענו לעיתים קרובות.‬ 224 00:24:42,565 --> 00:24:43,691 ‫הוא היה משלנו.‬ 225 00:24:46,653 --> 00:24:48,655 ‫לינו היה אדם מיוחד. הוא היה…‬ 226 00:24:49,697 --> 00:24:50,782 ‫נחמד,‬ 227 00:24:51,699 --> 00:24:52,700 ‫טוב לב…‬ 228 00:25:03,294 --> 00:25:05,338 ‫- ד"ר רונלדו מוסקרלה -‬ 229 00:25:08,299 --> 00:25:09,133 ‫מה קרה?‬ 230 00:25:11,553 --> 00:25:13,680 ‫היא עדיין המומה מהיופי של הבית.‬ 231 00:25:13,763 --> 00:25:17,350 ‫נו, כמה נברשות היו שם? תספרי לנו.‬ 232 00:25:18,226 --> 00:25:20,061 ‫ראיתי רק שלוש.‬ 233 00:25:21,854 --> 00:25:26,109 ‫האמת שראיתי שמונה, וכולן היו מזהב.‬ 234 00:25:28,236 --> 00:25:32,865 ‫אידליה, מתוקה שלי, לא לרכל. בואי.‬ 235 00:25:40,957 --> 00:25:42,292 ‫תמיד אותו דבר איתה.‬ 236 00:25:57,140 --> 00:26:00,560 ‫מה טוב ביין? אף פעם לא שתיתי.‬ 237 00:26:04,230 --> 00:26:05,064 ‫בבקשה.‬ 238 00:26:10,820 --> 00:26:11,654 ‫תשתי.‬ 239 00:26:28,838 --> 00:26:30,423 ‫ככה אף אחד לא יראה.‬ 240 00:27:06,376 --> 00:27:07,752 ‫היית טובה היום.‬ 241 00:27:09,128 --> 00:27:13,383 ‫האישה שחיכתה מחוץ לבית של הרופא עם סנטינה…‬ 242 00:27:13,466 --> 00:27:17,470 ‫איזו מהן?‬ ‫אנה "בהונות עקומות" או פינה הממושקפת?‬ 243 00:27:18,638 --> 00:27:21,766 ‫"בהונות עקומות"? זה מה שאמרת עכשיו?‬ 244 00:27:22,475 --> 00:27:26,896 ‫אנחנו קוראות לה "בהונות עקומות"‬ ‫כי היא תמיד מתלוננת על כפות הרגליים שלה,‬ 245 00:27:26,979 --> 00:27:30,566 ‫אבל היא נועלת נעליים של אישה צעירה.‬ 246 00:27:31,943 --> 00:27:34,946 ‫פעם היא אפילו עשתה פדיקור בפלרמו.‬ 247 00:27:35,446 --> 00:27:38,282 ‫כאילו לק יכול לפתור הכול.‬ 248 00:27:43,705 --> 00:27:44,914 ‫אז…‬ 249 00:27:44,997 --> 00:27:46,541 ‫את מרכלת?‬ 250 00:28:18,823 --> 00:28:19,657 ‫אהובה שלי.‬ 251 00:28:40,803 --> 00:28:42,263 ‫הכנתי לך משהו.‬ 252 00:29:30,144 --> 00:29:31,479 ‫את צריכה להתלבש.‬ 253 00:29:32,688 --> 00:29:35,107 ‫את וביאג'ה הולכות היום לחתום על מסמכים.‬ 254 00:29:35,191 --> 00:29:37,193 ‫קראתי לך כמה פעמים.‬ ‫-מה?‬ 255 00:29:38,069 --> 00:29:41,030 ‫זה קשור לעיזבון.‬ ‫את חייבת לדבר עם הנוטריון.‬ 256 00:29:41,739 --> 00:29:43,741 ‫יש לך פגישה איתו הבוקר.‬ 257 00:29:58,589 --> 00:30:02,468 ‫את צריכה לחתום כאן, כאן וכאן.‬ 258 00:30:07,181 --> 00:30:09,851 ‫גברתי, מתוקף היותך אשתו של הבן הבכור,‬ 259 00:30:09,934 --> 00:30:12,228 ‫את יורשת הכול. את והבת שלך.‬ 260 00:30:17,316 --> 00:30:18,150 ‫לא.‬ 261 00:30:19,318 --> 00:30:20,862 ‫אני לא יכולה לחתום.‬ 262 00:30:29,120 --> 00:30:32,373 ‫למה לכל הרוחות העמדת אותי במצב הזה?‬ 263 00:30:32,915 --> 00:30:36,294 ‫פילומנה, איך לא אמרת לי את זה קודם?‬ 264 00:30:36,377 --> 00:30:38,170 ‫אמרתי לך הבוקר.‬ 265 00:30:38,254 --> 00:30:41,924 ‫לא אמרת שאת נותנת לי‬ ‫את הבית ואת הקרקעות של המשפחה.‬ 266 00:30:45,469 --> 00:30:46,721 ‫אני לא שייכת לכאן.‬ 267 00:30:47,305 --> 00:30:49,015 ‫זה גם בשביל הנכדה שלי.‬ 268 00:30:51,601 --> 00:30:54,437 ‫איימי! נונציו זקוק לעזרתך!‬ 269 00:30:57,231 --> 00:30:59,901 ‫תקשיב, אתה חייב לחתום ולהצהיר שזו אשמתך.‬ 270 00:30:59,984 --> 00:31:01,986 ‫זו אשמתך. תחתום.‬ 271 00:31:06,532 --> 00:31:09,076 ‫ראש העירייה לא מדבר אנגלית.‬ 272 00:31:09,160 --> 00:31:10,620 ‫אתה התנגשת בי, אדוני.‬ 273 00:31:13,205 --> 00:31:16,751 ‫סוף סוף,‬ ‫מישהי שיכולה להסביר לו איך נוהגים פה.‬ 274 00:31:16,834 --> 00:31:19,837 ‫הוא לא הסתכל והתנגש באוטו שלי.‬ 275 00:31:19,921 --> 00:31:21,005 ‫תסבירי לו, בבקשה.‬ 276 00:31:21,088 --> 00:31:22,256 ‫פשוט תחתום.‬ 277 00:31:22,965 --> 00:31:25,051 ‫תן לי לדבר איתו.‬ ‫-בסדר, תדברי.‬ 278 00:31:25,134 --> 00:31:27,261 ‫היי, אני איימי.‬ ‫-היי.‬ 279 00:31:27,345 --> 00:31:31,349 ‫תגידי לו שיזיז את האוטו שלו,‬ ‫אחרת אזעיק משטרה.‬ 280 00:31:31,432 --> 00:31:35,728 ‫אני חייב להגיד‬ ‫שהאי הזה יפהפה, אבל בלתי נסבל.‬ 281 00:31:35,811 --> 00:31:37,396 ‫הוא התנגש באוטו שלי.‬ 282 00:31:37,980 --> 00:31:39,899 ‫הוא ראש העירייה.‬ 283 00:31:40,483 --> 00:31:42,944 ‫אין שום סיכוי שבעולם‬ 284 00:31:43,027 --> 00:31:45,571 ‫שהוא יודה באשמתו מול כל האנשים האלה.‬ 285 00:31:45,655 --> 00:31:49,742 ‫במקומך, הייתי נכנסת לאוטו ועוזבת‬ ‫לפני שהוא יזעיק את השוטרים.‬ 286 00:31:49,825 --> 00:31:51,369 ‫סביר שיש לו דודן במשטרה.‬ 287 00:31:54,580 --> 00:31:56,123 ‫בסדר. ואיך את יודעת את זה?‬ 288 00:31:59,126 --> 00:32:00,086 ‫כדאי שתלך.‬ 289 00:32:04,548 --> 00:32:05,675 ‫תודה רבה.‬ 290 00:32:05,758 --> 00:32:07,468 ‫תמסור ד"ש לקורנוול ממני!‬ 291 00:32:12,807 --> 00:32:13,891 ‫עדשים.‬ 292 00:32:15,309 --> 00:32:17,228 ‫מהאדמה שלי.‬ 293 00:32:17,812 --> 00:32:20,773 ‫לאות תודה על שעזרת לבן שלי, נונציו.‬ 294 00:32:29,031 --> 00:32:29,991 ‫צדקתי, כן או לא?‬ 295 00:32:31,409 --> 00:32:33,619 ‫אני ראש העירייה האהוב שלכם, כן או לא?‬ 296 00:32:37,164 --> 00:32:38,207 ‫אימא!‬ 297 00:32:45,715 --> 00:32:47,049 ‫זה דון מטאו, אימא!‬ 298 00:32:48,634 --> 00:32:49,760 ‫מי נתן לך את זה?‬ 299 00:32:50,594 --> 00:32:54,348 ‫אימא של נונציו. לא יכולתי לסרב.‬ 300 00:32:54,432 --> 00:32:57,143 ‫יופי. אז הגנת על נונציו.‬ 301 00:33:09,572 --> 00:33:16,328 ‫תקשיבי, אני מצטערת על מה שהיה קודם,‬ ‫עורך הדין והקרקעות…‬ 302 00:33:16,412 --> 00:33:19,373 ‫איימי, יש לנו פה פתגם.‬ 303 00:33:19,457 --> 00:33:22,752 ‫"בית עד כלות הצורך וקרקע עד כלות האופק."‬ 304 00:33:23,252 --> 00:33:25,671 ‫אני צריכה לנקות את העדשים האלה.‬ 305 00:33:25,755 --> 00:33:28,549 ‫אפשר לסיים לדבר, בבקשה?‬ 306 00:33:28,632 --> 00:33:31,677 ‫לא אהיה כמו האלמנה "עדשים מלוכלכות".‬ 307 00:33:32,470 --> 00:33:36,474 ‫בעלה איבד שן‬ ‫כי היא לא ניקתה את העדשים כמו שצריך.‬ 308 00:33:37,058 --> 00:33:38,684 ‫אז את לא עונה?‬ 309 00:33:40,269 --> 00:33:41,187 ‫איימי…‬ 310 00:33:42,688 --> 00:33:46,609 ‫זרים באים והולכים,‬ ‫אבל אנחנו נשארים פה, אנחנו מגינים על שלנו.‬ 311 00:33:47,443 --> 00:33:48,652 ‫כמו שעשית היום.‬ 312 00:33:48,736 --> 00:33:50,112 ‫את משלנו.‬ 313 00:33:50,196 --> 00:33:52,615 ‫בין שאת יודעת את זה ובין שלא. ככה זה.‬ 314 00:34:18,474 --> 00:34:21,477 ‫פילומנה הלכה לכנסייה. היא מחכה לך.‬ 315 00:34:21,560 --> 00:34:23,229 ‫אנחנו נשגיח על אידליה.‬ 316 00:34:26,398 --> 00:34:28,359 ‫לכי, היא מחכה.‬ 317 00:34:31,362 --> 00:34:35,366 ‫בשם המדונה הקדושה,‬ ‫קחי את זה כדי לכסות את הכתפיים.‬ 318 00:35:20,035 --> 00:35:23,873 ‫התפללתי אליה כשאת ולינו התחתנתם.‬ 319 00:35:25,207 --> 00:35:27,751 ‫והתפללתי אליה כשהבן שלי גסס.‬ 320 00:35:28,377 --> 00:35:30,296 ‫היום אני מתפללת אליה שוב.‬ 321 00:35:36,677 --> 00:35:38,637 ‫אחרי כל מה שקרה,‬ 322 00:35:39,805 --> 00:35:42,850 ‫אני יודעת שאולי תרצי לעזוב עכשיו‬ 323 00:35:44,185 --> 00:35:45,811 ‫ולא לחזור לעולם.‬ 324 00:35:46,687 --> 00:35:49,106 ‫אבל אני מתפללת ומקווה‬ 325 00:35:50,482 --> 00:35:53,110 ‫שתרצי לבנות משהו איתי עכשיו.‬ 326 00:35:55,613 --> 00:35:56,947 ‫אני רוצה שתחזרי.‬ 327 00:35:59,283 --> 00:36:02,119 ‫ושקסטלאונה תהיה כמו בית בשבילך.‬ 328 00:36:04,205 --> 00:36:05,039 ‫כמובן,‬ 329 00:36:06,165 --> 00:36:07,249 ‫רק אם את רוצה.‬ 330 00:36:11,337 --> 00:36:13,672 ‫פילומנה, אני לא בטוחה ש…‬ 331 00:36:15,549 --> 00:36:17,927 ‫הייתי חייבת להוריד את זה מהלב.‬ 332 00:36:19,136 --> 00:36:19,970 ‫אז…‬ 333 00:36:20,888 --> 00:36:21,805 ‫תחשבי על זה.‬ 334 00:36:54,380 --> 00:37:00,177 ‫זה לא הוגן. הרגליים שלך ארוכות משלי.‬ ‫אני לא רוצה ללכת יותר.‬ 335 00:37:03,264 --> 00:37:06,100 ‫בסדר, תעלי. אני אתן לך טרמפ.‬ 336 00:37:08,477 --> 00:37:09,395 ‫יופי.‬ 337 00:37:14,483 --> 00:37:15,442 ‫הגענו.‬ 338 00:37:18,654 --> 00:37:20,489 ‫תסתכלי. מעבר לעצים האלה…‬ 339 00:37:20,572 --> 00:37:22,574 ‫אפשר לראות את הים התיכון.‬ 340 00:37:23,534 --> 00:37:26,578 ‫זה מקום טוב לבוא אליו כשכואב לך בלב.‬ 341 00:37:26,662 --> 00:37:28,205 ‫לכן הבאתי אותך לכאן.‬ 342 00:37:33,085 --> 00:37:33,919 ‫היי.‬ 343 00:37:35,254 --> 00:37:36,714 ‫גם אני מתגעגעת אליו.‬ 344 00:37:36,797 --> 00:37:38,215 ‫זה כואב, אימא.‬ 345 00:37:42,094 --> 00:37:42,928 ‫אני יודעת.‬ 346 00:37:44,305 --> 00:37:50,185 ‫אהבה גדולה כמו האהבה של באבו אלינו‬ ‫לעולם לא נעלמת.‬ 347 00:37:51,895 --> 00:37:53,355 ‫הוא עדיין איתנו.‬ 348 00:37:53,439 --> 00:37:55,107 ‫איך את יודעת?‬ 349 00:37:55,190 --> 00:37:58,736 ‫טוב, כי אני רואה בך‬ ‫את כל החלקים הטובים שלו.‬ 350 00:38:01,530 --> 00:38:02,990 ‫אוי, אידליה שלי.‬ 351 00:38:05,951 --> 00:38:06,910 ‫אני כאן.‬ 352 00:38:06,994 --> 00:38:08,120 ‫אימא?‬ 353 00:38:10,539 --> 00:38:14,084 ‫אם אני לא נראית כמו באבו,‬ ‫אני עדיין איטלקית?‬ 354 00:38:14,168 --> 00:38:17,963 ‫את בהחלט איטלקית, כי המראה לא חשוב.‬ 355 00:38:18,547 --> 00:38:23,594 ‫מה שחשוב זה משפחה,‬ ‫ומשפחה היא האנשים שאת בוחרת לאהוב.‬ 356 00:38:25,763 --> 00:38:28,640 ‫מה יקרה לי אם תמותי?‬ 357 00:38:35,105 --> 00:38:38,192 ‫כל בני האדם מתים בסופו של דבר.‬ 358 00:38:41,403 --> 00:38:42,279 ‫אפילו אני?‬ 359 00:38:44,948 --> 00:38:45,991 ‫אפילו את.‬ 360 00:38:46,658 --> 00:38:51,413 ‫אבל רק בעוד הרבה מאוד זמן.‬ 361 00:38:54,041 --> 00:38:57,127 ‫ואימא שלך בריאה, ואני חזקה.‬ 362 00:38:59,046 --> 00:39:01,465 ‫סחבתי אותך במורד הגבעה התלולה הזאת, נכון?‬ 363 00:39:03,342 --> 00:39:06,845 ‫אבל גם אם זה ישתנה,‬ ‫יש לך אנשים שאוהבים אותך‬ 364 00:39:06,929 --> 00:39:08,555 ‫ויטפלו בך היטב.‬ 365 00:39:10,766 --> 00:39:11,600 ‫בואי.‬ 366 00:39:20,067 --> 00:39:22,486 ‫שלום. אני אנטוניו.‬ 367 00:39:24,029 --> 00:39:26,281 ‫מצאת את נחלת אורטלנו?‬ 368 00:39:27,449 --> 00:39:30,327 ‫סבא של לינו שתל את העצים האלה.‬ 369 00:39:30,411 --> 00:39:31,370 ‫מה?‬ 370 00:39:31,954 --> 00:39:34,331 ‫כשהיינו ילדים,‬ 371 00:39:34,998 --> 00:39:39,670 ‫לינו חרט את שמו על הבאר ליד עץ האפרסק.‬ 372 00:39:40,254 --> 00:39:42,297 ‫הכרת את אבא שלי?‬ 373 00:39:43,382 --> 00:39:47,094 ‫שיחקנו כדורגל יחד,‬ ‫אפילו כשללינו לא היו נעליים מתאימות.‬ 374 00:39:49,096 --> 00:39:50,681 ‫טונינו!‬ 375 00:39:51,306 --> 00:39:56,061 ‫אבא שלך בטח אמר לך לקרוא לי ככה.‬ ‫כן, אני טונינו.‬ 376 00:40:18,584 --> 00:40:22,337 ‫תזמיני את המשפחה שלך לקסטלאונה בשבוע הבא.‬ 377 00:40:22,421 --> 00:40:24,339 ‫לכבוד יום ההולדת שלך.‬ 378 00:40:24,423 --> 00:40:25,716 ‫לפה?‬ ‫-כן, לפה.‬ 379 00:40:25,799 --> 00:40:30,679 ‫תזמיני אותם לתהלוכה.‬ ‫תגידי להם שהם מוזמנים להתארח אצלי.‬ 380 00:40:45,611 --> 00:40:47,154 ‫מי זאת אנה הקדושה?‬ 381 00:40:49,198 --> 00:40:50,324 ‫האם של מריה.‬ 382 00:40:50,949 --> 00:40:52,618 ‫היא אם כל האימהות.‬ 383 00:40:52,701 --> 00:40:56,997 ‫יום החג שלה יוצא בדיוק ביום ההולדת שלך.‬ 384 00:40:57,080 --> 00:41:00,834 ‫היא הקדושה המגינה של האלמנות והמטיילים.‬ 385 00:41:04,463 --> 00:41:06,340 ‫את לא רצינית.‬ 386 00:41:12,804 --> 00:41:17,726 ‫בדרך כלל לא מגיעים אלינו הרבה אורחים.‬ ‫אני מקווה שיהיה נוח למשפחה שלך פה.‬ 387 00:41:19,478 --> 00:41:22,940 ‫אבא שלי גדל בכפר של 300 איש.‬ 388 00:41:23,440 --> 00:41:29,571 ‫הדמיון בין מזרח טקסס וקסטלאונה‬ ‫גדול משנדמה לך.‬ 389 00:41:34,868 --> 00:41:36,703 ‫- קסטלאונה -‬ 390 00:42:01,270 --> 00:42:03,146 ‫לא נעצו בי ככה מבטים‬ 391 00:42:03,230 --> 00:42:06,400 ‫מאז שעצרתי להשתמש בשירותים‬ ‫בתחנת דלק באלבמה.‬ 392 00:42:14,616 --> 00:42:16,994 ‫ברוכים הבאים לקסטלאונה.‬ 393 00:42:17,578 --> 00:42:20,455 ‫ברוכים הבאים!‬ 394 00:42:23,625 --> 00:42:25,377 ‫תעזרו להם עם המזוודות.‬ 395 00:42:30,132 --> 00:42:31,758 ‫היי!‬ 396 00:42:33,635 --> 00:42:35,637 ‫היי.‬ ‫-היי!‬ 397 00:42:36,221 --> 00:42:37,264 ‫דודה זורה!‬ 398 00:42:47,024 --> 00:42:48,275 ‫עשית את זה, אחותי.‬ 399 00:42:57,242 --> 00:43:01,079 ‫אני רוצה להכין לכם ארוחה‬ 400 00:43:01,163 --> 00:43:04,708 ‫מסורתית ובלתי נשכחת.‬ 401 00:43:05,417 --> 00:43:06,460 ‫תתרגמי.‬ 402 00:43:06,543 --> 00:43:09,755 ‫היא תכין לכם‬ ‫את הארוחה הכי טובה שתאכלו בחיים.‬ 403 00:43:09,838 --> 00:43:13,425 ‫נשמע טוב, כי התינוק יתחיל להתעצבן‬ ‫אם לא אוכל משהו בקרוב.‬ 404 00:43:13,508 --> 00:43:14,343 ‫אני מוכן.‬ 405 00:43:20,599 --> 00:43:22,100 ‫בואי נכין קפונטה.‬ 406 00:43:25,437 --> 00:43:26,897 ‫המתכון של לינו.‬ 407 00:43:42,079 --> 00:43:43,455 ‫קראת לה "אימא".‬ 408 00:43:44,956 --> 00:43:46,625 ‫היא בת מזל. יש לה שלוש אימהות עכשיו.‬ 409 00:43:49,336 --> 00:43:53,465 ‫הן ילמדו אותי להיות האימא הכי טובה בשבילך.‬ 410 00:43:56,510 --> 00:43:58,011 ‫בסדר, איך אפשר לעזור?‬ 411 00:43:58,679 --> 00:44:00,972 ‫אני מבינה בירקות.‬ 412 00:44:01,056 --> 00:44:03,350 ‫הזנים האלה יפהפיים.‬ 413 00:44:03,433 --> 00:44:06,561 ‫ואני אעזור ואנשנש על הדרך.‬ 414 00:44:06,645 --> 00:44:07,813 ‫במה מתחילים?‬ 415 00:44:09,106 --> 00:44:11,400 ‫דבר ראשון, חום.‬ 416 00:44:14,111 --> 00:44:16,363 ‫בצלים הם חריפים, חיוניים,‬ 417 00:44:16,863 --> 00:44:19,991 ‫אבל עליכם להכניע אותם כדי למצוא משהו חדש.‬ 418 00:44:20,617 --> 00:44:21,618 ‫פטרוזיליה.‬ 419 00:44:21,702 --> 00:44:24,830 ‫לגבעולים יש יותר טעם‬ ‫כי הם קרובים יותר לאדמה.‬ 420 00:44:25,789 --> 00:44:29,042 ‫כדי להבין שמן זית סיציליאני,‬ ‫צריך להבין את המקורות שלו.‬ 421 00:44:32,379 --> 00:44:38,093 ‫איזון במטבח נובע מהידיעה‬ ‫מתי צריך לעדן את המרירות עם מעט מתיקות.‬ 422 00:44:51,022 --> 00:44:51,982 ‫ולסיום,‬ 423 00:44:53,233 --> 00:44:54,443 ‫תמיד מוסיפים אהבה.‬ 424 00:45:06,329 --> 00:45:07,456 ‫בסדר.‬ 425 00:45:48,038 --> 00:45:50,665 ‫החלטתי לחתום על המסמכים.‬ 426 00:45:53,084 --> 00:45:54,419 ‫אנחנו רוצות לחזור.‬ 427 00:46:01,301 --> 00:46:03,929 ‫אני צריכה להראות לך משהו בבית.‬ 428 00:46:06,473 --> 00:46:07,307 ‫בסדר.‬ 429 00:46:12,437 --> 00:46:13,772 ‫תפתחי את המגירה.‬ 430 00:46:15,190 --> 00:46:17,984 ‫אלה הבגדים שהכנתי למקרה שאצטרך להתאשפז.‬ 431 00:46:18,068 --> 00:46:22,906 ‫הם מספיקים לשלושה ימים ושלושה לילות,‬ ‫אז ביאג'ה לא תצטרך לעשות כביסה.‬ 432 00:46:24,324 --> 00:46:26,159 ‫תפתחי את המגירה התחתונה.‬ 433 00:46:27,869 --> 00:46:30,163 ‫אלה הבגדים שהכנתי ליום מותי.‬ 434 00:46:30,914 --> 00:46:33,083 ‫למה את מספרת לי את זה?‬ 435 00:46:33,583 --> 00:46:38,255 ‫כדי ששתי הבנות שלי ידעו איפה לחפש.‬ 436 00:46:41,675 --> 00:46:43,218 ‫כשמגיעים לגילי,‬ 437 00:46:45,136 --> 00:46:47,848 ‫מבינים שכולנו רק אורחים לרגע בחיים האלה.‬ 438 00:46:47,931 --> 00:46:50,517 ‫הזקנים שלנו נהגו לומר,‬ 439 00:46:50,600 --> 00:46:53,311 ‫"קסטלאונה היא המקום‬ ‫שבו ישו שכח את החולצה שלו".‬ 440 00:46:53,395 --> 00:46:55,313 ‫היו כאלה שחשבו שזה אומר‬ 441 00:46:56,731 --> 00:46:59,484 ‫שזה מקום ששווה לשכוח.‬ 442 00:47:00,110 --> 00:47:02,445 ‫אתה בא פעם אחת ולא חוזר שוב.‬ 443 00:47:03,196 --> 00:47:07,367 ‫אבל לדעתי זה אומר שיש חשיבות למקום הזה,‬ 444 00:47:08,702 --> 00:47:10,453 ‫כי ישו בחר לבקר בו.‬ 445 00:47:10,996 --> 00:47:12,122 ‫את מבינה?‬ ‫-כן.‬ 446 00:47:17,502 --> 00:47:24,217 ‫כל הזמן הזה חשבתי‬ ‫שאני נשארת רק בשביל אידליה.‬ 447 00:47:25,635 --> 00:47:26,469 ‫ותראי,‬ 448 00:47:28,847 --> 00:47:30,348 ‫מצאתי את זה במקום זאת.‬ 449 00:47:33,643 --> 00:47:36,479 ‫אני בטוחה שזה משמח מאוד את לינו.‬ 450 00:47:40,901 --> 00:47:46,656 ‫לינו היה מתגנב הנה כדי לקרוא‬ ‫בזמן שהוא היה אמור לעבוד.‬ 451 00:47:49,910 --> 00:47:54,706 ‫אם תרצי,‬ ‫זה יוכל להיות הסטודיו שלך כשתבקרי פה.‬ 452 00:47:56,458 --> 00:48:00,086 ‫חדר לדברים שלך, לאומנות שלך.‬ ‫כמו שיש לך בלוס אנג'לס.‬ 453 00:48:02,213 --> 00:48:04,215 ‫אני יודעת שזה חשוב לך.‬ 454 00:48:05,383 --> 00:48:08,887 ‫את יוצרת דברים נהדרים. ראיתי את זה.‬ 455 00:48:13,183 --> 00:48:14,351 ‫כמו הבן שלך.‬ 456 00:48:16,645 --> 00:48:17,479 ‫כן.‬ 457 00:48:19,064 --> 00:48:23,193 ‫הייתם כמו שני מזלגות שאוכלים מאותה צלחת.‬ 458 00:50:08,048 --> 00:50:09,799 ‫- תחי אנה הקדושה -‬ 459 00:51:08,775 --> 00:51:10,652 ‫תודה שהובלת אותי לכאן.‬ 460 00:52:15,341 --> 00:52:16,634 ‫אתה בבית.‬