1 00:00:06,006 --> 00:00:09,009 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:01:07,317 --> 00:01:09,861 ‫תנשמי.‬ 3 00:01:40,600 --> 00:01:41,434 ‫אימא.‬ 4 00:01:42,727 --> 00:01:43,895 ‫את חייבת לאכול.‬ 5 00:01:43,978 --> 00:01:46,606 ‫לכי לדודה זורה, בסדר? היא תקריא לך סיפור.‬ 6 00:01:46,689 --> 00:01:47,982 ‫לא!‬ 7 00:01:48,066 --> 00:01:50,026 ‫אידליה, בבקשה.‬ ‫-לא…‬ 8 00:01:50,110 --> 00:01:51,111 ‫היי.‬ 9 00:01:52,237 --> 00:01:54,114 ‫תני לי רגע עם אימא, בסדר?‬ 10 00:02:00,787 --> 00:02:01,955 ‫לא עכשיו, זורה.‬ 11 00:02:05,500 --> 00:02:06,376 ‫לא עכשיו.‬ 12 00:02:08,044 --> 00:02:08,878 ‫בסדר.‬ 13 00:02:11,214 --> 00:02:14,634 ‫בסדר, אני אחזור בעוד…‬ 14 00:02:15,176 --> 00:02:16,052 ‫שבוע?‬ 15 00:02:17,679 --> 00:02:18,721 ‫אולי חודש?‬ 16 00:02:20,390 --> 00:02:22,934 ‫אולי כשאידליה תסיים תיכון?‬ 17 00:02:23,017 --> 00:02:25,228 ‫את רצינית כרגע?‬ 18 00:02:27,355 --> 00:02:30,316 ‫הבת שלי איבדה עכשיו את אבא שלה.‬ 19 00:02:31,067 --> 00:02:33,278 ‫בעלך לא מת.‬ 20 00:02:34,112 --> 00:02:38,199 ‫הוא בבית עכשיו, זורה.‬ ‫-נכון, ואני לא איתו עכשיו, נכון?‬ 21 00:02:38,283 --> 00:02:39,159 ‫אני כאן.‬ 22 00:02:39,742 --> 00:02:41,494 ‫מה את רוצה שאני אגיד לך?‬ 23 00:02:43,997 --> 00:02:46,207 ‫אני לא מתאבלת לפי הלו"ז שלך.‬ 24 00:02:48,042 --> 00:02:49,210 ‫את יכולה ללכת.‬ 25 00:03:04,601 --> 00:03:09,189 ‫אין לי שום מושג מה את עוברת.‬ 26 00:03:10,273 --> 00:03:14,068 ‫אבל אני יודעת‬ ‫שלינו הוא לא היחיד שעזב אותנו.‬ 27 00:03:15,153 --> 00:03:18,740 ‫אנחנו צופים בך נעלמת לנגד עינינו.‬ 28 00:03:18,823 --> 00:03:22,202 ‫אימא ומקסין מאבדות בת, אני מאבדת אחות‬ 29 00:03:22,285 --> 00:03:23,661 ‫ואידליה מאבדת אימא.‬ 30 00:03:23,745 --> 00:03:27,916 ‫ואני יודעת שלא הוגן לבקש‬ ‫שתתאפסי על עצמך, אבל הבת שלך זקוקה לך.‬ 31 00:03:32,962 --> 00:03:35,048 ‫האפר, איימי.‬ 32 00:03:35,548 --> 00:03:36,466 ‫אני לא יכולה.‬ 33 00:03:38,301 --> 00:03:39,552 ‫אני לא יכולה, זורה.‬ 34 00:03:39,636 --> 00:03:42,263 ‫הוא לא יכול להישאר‬ ‫בתא המטען שלי עוד שבועיים.‬ 35 00:03:42,347 --> 00:03:44,682 ‫אביא אותו לכאן, ולא תצטרכי לעשות כלום.‬ 36 00:03:44,766 --> 00:03:47,018 ‫אצטרך לקיים את ההבטחה שלי ללינו,‬ 37 00:03:47,101 --> 00:03:49,103 ‫ואני לא יכולה!‬ 38 00:03:49,187 --> 00:03:51,105 ‫אני לא יכולה לצאת מהמיטה.‬ 39 00:03:51,814 --> 00:03:53,191 ‫אני לא יכולה!‬ 40 00:03:53,274 --> 00:03:57,362 ‫אני לא יכולה להחזיר אותו לסיציליה.‬ ‫אני לא יכולה!‬ 41 00:03:57,445 --> 00:04:02,200 ‫אל תבקשי ממני לעשות את זה,‬ ‫כי אני לא יכולה!‬ 42 00:04:03,701 --> 00:04:05,703 ‫אני לא יכולה!‬ 43 00:04:07,121 --> 00:04:09,832 ‫בבקשה, זורה. בבקשה.‬ 44 00:04:11,459 --> 00:04:12,293 ‫בסדר.‬ 45 00:04:16,506 --> 00:04:18,466 ‫אני אשאל אותך שאלה.‬ 46 00:04:20,593 --> 00:04:23,096 ‫ואני לא רוצה שתתעצבני, בסדר?‬ 47 00:04:24,681 --> 00:04:25,515 ‫מה?‬ 48 00:04:26,891 --> 00:04:30,520 ‫בבקשה תגידי לי שהתרחצת מאז טקס האזכרה.‬ 49 00:04:35,066 --> 00:04:36,317 ‫מה?‬ 50 00:04:37,193 --> 00:04:40,530 ‫את חייבת מקלחת.‬ 51 00:04:42,031 --> 00:04:43,700 ‫את אומרת שאני מסריחה?‬ 52 00:04:54,544 --> 00:04:55,670 ‫אני מסריחה.‬ 53 00:04:56,838 --> 00:04:58,172 ‫את מסריחה.‬ 54 00:05:04,846 --> 00:05:09,267 ‫אבל אם את יכולה להריח את הסירחון שלך,‬ 55 00:05:12,478 --> 00:05:14,522 ‫סימן שאת עדיין בחיים.‬ 56 00:05:15,898 --> 00:05:17,191 ‫אני יודעת.‬ 57 00:05:19,027 --> 00:05:20,153 ‫הכול בסדר.‬ 58 00:05:23,448 --> 00:05:25,074 ‫אני אכניס אותו פנימה.‬ 59 00:05:32,290 --> 00:05:33,124 ‫בסדר.‬ 60 00:05:36,044 --> 00:05:36,961 ‫בסדר.‬ 61 00:05:38,713 --> 00:05:39,547 ‫בסדר.‬ 62 00:06:57,125 --> 00:06:58,960 ‫תגיד לי מה לעשות, אהוב שלי.‬ 63 00:07:12,890 --> 00:07:15,768 ‫- סיציליה -‬ 64 00:07:24,110 --> 00:07:25,319 ‫כמעט הגענו.‬ 65 00:07:26,154 --> 00:07:28,698 ‫באבו כל כך ישמח שאת פוגשת את המשפחה שלו.‬ 66 00:08:04,609 --> 00:08:06,694 ‫אידליה, מתוקה שלי.‬ 67 00:08:13,993 --> 00:08:15,203 ‫דודה ביאג'ה!‬ 68 00:08:15,286 --> 00:08:17,914 ‫שלום, אידליה המתוקה שלי.‬ 69 00:08:19,582 --> 00:08:20,416 ‫איפה לינו?‬ 70 00:09:13,886 --> 00:09:15,054 ‫שבי כאן.‬ 71 00:09:15,137 --> 00:09:16,973 ‫לידי, עם הילדה.‬ 72 00:09:35,825 --> 00:09:38,286 ‫אימא, מה קורה?‬ 73 00:09:40,162 --> 00:09:40,997 ‫אני לא יודעת.‬ 74 00:09:53,634 --> 00:09:55,344 ‫ביאג'ה, אידליה עייפה.‬ 75 00:09:55,428 --> 00:09:59,181 ‫אימא שלי הכינה לכן חדר למעלה.‬ 76 00:10:04,770 --> 00:10:06,397 ‫נגור פה עכשיו?‬ 77 00:10:08,065 --> 00:10:09,191 ‫לא, מתוקה.‬ 78 00:10:11,485 --> 00:10:12,361 ‫לא.‬ 79 00:10:13,029 --> 00:10:16,616 ‫נקבור את באבו ונחזור לקליפורניה.‬ 80 00:10:18,409 --> 00:10:19,243 ‫נקבור?‬ 81 00:10:19,785 --> 00:10:21,203 ‫כן, מתוקה.‬ 82 00:10:22,079 --> 00:10:25,124 ‫הבאנו אותו הנה כדי לקבור אותו בבית הקברות.‬ 83 00:10:26,584 --> 00:10:27,543 ‫זוכרת?‬ 84 00:10:27,627 --> 00:10:29,211 ‫נשאיר אותו פה?‬ 85 00:10:30,713 --> 00:10:32,923 ‫אבא שלך ואני דיברנו על זה.‬ 86 00:10:33,883 --> 00:10:35,384 ‫הוא לא אמר לי.‬ 87 00:10:38,054 --> 00:10:38,888 ‫היי.‬ 88 00:10:39,680 --> 00:10:44,810 ‫כולם זוכרים שהוא בעלך,‬ ‫אבל אף אחד לא זוכר שהוא אבא שלי.‬ 89 00:10:53,361 --> 00:10:56,906 ‫הייתי בת עשר כשאבי מת.‬ 90 00:10:57,948 --> 00:11:01,077 ‫הייתי עצובה כי לא יכולתי לראות אותו יותר.‬ 91 00:11:02,161 --> 00:11:06,916 ‫אבל אז למדתי להשתמש בדמיון שלי ובלב שלי.‬ 92 00:11:07,500 --> 00:11:08,668 ‫מתוקה שלי.‬ 93 00:11:08,751 --> 00:11:12,505 ‫ואפילו שאבא שלך איננו, אני רואה אותו.‬ 94 00:11:13,464 --> 00:11:15,174 ‫אני מרגישה אותו. פה.‬ 95 00:11:15,257 --> 00:11:18,594 ‫ואת זוכרת את האוכל הטעים שהוא הכין לך?‬ 96 00:11:19,095 --> 00:11:21,847 ‫נוכל להכין אותו יחד. אני ואת.‬ 97 00:11:21,931 --> 00:11:27,895 ‫וכשתהיי סבתא זקנה כמוני,‬ ‫אפילו זקנה יותר ממני,‬ 98 00:11:28,938 --> 00:11:30,981 ‫תוכלי ללמד את הנכדה שלך.‬ 99 00:11:31,816 --> 00:11:35,194 ‫וכשהיא תהיה במטבח, כמו המטבח הזה,‬ 100 00:11:35,945 --> 00:11:39,824 ‫היא תראה אותך. ואותי. ואפילו את אבא שלך.‬ 101 00:11:47,206 --> 00:11:48,833 ‫זה קשה לה מדי.‬ 102 00:11:49,709 --> 00:11:52,044 ‫סנטינה, הדודנית שלי, תשמור על הילדות.‬ 103 00:12:04,724 --> 00:12:06,100 ‫איפה אידליה?‬ 104 00:12:06,183 --> 00:12:07,935 ‫היא מחכה לכן בפנים.‬ 105 00:13:57,086 --> 00:13:58,921 ‫אפשר לעזור?‬ 106 00:13:59,004 --> 00:14:01,924 ‫לא. אני עובדת לבד במטבח שלי. שבי.‬ 107 00:14:08,097 --> 00:14:08,973 ‫הילדה?‬ 108 00:14:09,807 --> 00:14:10,683 ‫ישנה.‬ 109 00:14:37,293 --> 00:14:39,420 ‫אני מבינה, איימי.‬ 110 00:14:40,296 --> 00:14:41,964 ‫כשג'קומו מת,‬ 111 00:14:43,173 --> 00:14:47,219 ‫הרגשתי לאות, כבדות בעצמותיי.‬ 112 00:14:47,803 --> 00:14:49,388 ‫כמו שאימא שלי הרגישה‬ 113 00:14:50,306 --> 00:14:51,724 ‫כשאבי מת.‬ 114 00:14:52,433 --> 00:14:56,103 ‫אני מכירה את הכאב הזה, כי הרגשתי אותו.‬ 115 00:14:56,186 --> 00:15:00,190 ‫ואני יודעת שאת מרגישה אותו כפליים,‬ ‫כי כואב לך עלייך ועל הבת שלך.‬ 116 00:15:03,235 --> 00:15:04,361 ‫אבל את חייבת לאכול.‬ 117 00:15:14,038 --> 00:15:16,624 ‫תראו מי סוף סוף קמה. היי.‬ 118 00:15:18,292 --> 00:15:20,753 ‫מותר לי לשחק עם הדודניות שלי היום?‬ ‫-כן.‬ 119 00:15:20,836 --> 00:15:23,505 ‫אבל קודם את צריכה להתלבש.‬ 120 00:15:24,506 --> 00:15:27,301 ‫ואני רוצה שתגידי יפה שלום לסבתא שלך.‬ 121 00:15:30,638 --> 00:15:32,097 ‫שבי ותאכלי.‬ 122 00:15:35,476 --> 00:15:40,230 ‫ואני רוצה שתאכלי הכול כדי שתגדלי ותגדלי.‬ 123 00:15:59,124 --> 00:16:02,127 ‫בכפר אמרו שאת לא לובשת שחורים, והם צדקו.‬ 124 00:16:02,211 --> 00:16:03,212 ‫סנטינה!‬ 125 00:16:04,672 --> 00:16:07,007 ‫איך את מדברת? אל תעני לה.‬ 126 00:16:07,091 --> 00:16:11,762 ‫אבל אמרתי‬ ‫שהיא כמובן לבשה שחורים כשלינוצו מת.‬ 127 00:16:12,805 --> 00:16:13,973 ‫זו האמת, נכון?‬ 128 00:16:15,140 --> 00:16:17,142 ‫לפחות ליום אחד, נכון?‬ 129 00:16:22,022 --> 00:16:23,732 ‫מתי אתן חוזרות הביתה?‬ 130 00:16:23,816 --> 00:16:27,027 ‫תישארו ליום אנה הקדושה, נכון?‬ 131 00:16:27,903 --> 00:16:29,238 ‫לא תכננו…‬ 132 00:16:29,321 --> 00:16:34,284 ‫ברור. הילדה שמחה כאן.‬ ‫מזג האוויר טוב, והיא עם המשפחה שלה.‬ 133 00:16:34,827 --> 00:16:39,289 ‫ולינו תמיד אהב את תהלוכת אנה הקדושה.‬ 134 00:16:47,840 --> 00:16:49,049 ‫אני יוצאת לסיבוב.‬ 135 00:16:56,015 --> 00:16:57,808 ‫תמיד אותו דבר איתך.‬ 136 00:16:59,643 --> 00:17:01,228 ‫אני אחזור, בסדר?‬ ‫-בסדר.‬ 137 00:17:05,733 --> 00:17:10,320 ‫זורה, תעני או תחזרי אליי, בבקשה.‬ ‫זה קשה יותר משחשבתי.‬ 138 00:17:14,616 --> 00:17:16,368 ‫- בר סנטרלה -‬ 139 00:17:40,267 --> 00:17:42,519 ‫ערב טוב, חברים.‬ ‫-ערב טוב.‬ 140 00:17:50,736 --> 00:17:52,571 ‫תנחומיי, גברתי.‬ 141 00:17:53,530 --> 00:17:58,786 ‫הרשי לי להציג את עצמי.‬ ‫אני נונציו, ראש עיריית קסטלאונה.‬ 142 00:17:59,995 --> 00:18:01,330 ‫הכרתי את בעלך.‬ 143 00:18:02,664 --> 00:18:05,000 ‫ינוח על משכבו בשלום.‬ 144 00:18:08,879 --> 00:18:09,755 ‫את אמריקנית?‬ 145 00:18:10,714 --> 00:18:12,132 ‫אני לא יודע אם שמעת‬ 146 00:18:12,216 --> 00:18:17,554 ‫שאני מתכנן לבנות‬ ‫מנחת מסוקים ומגרשי טניס בכפר הקטן שלנו.‬ 147 00:18:17,638 --> 00:18:22,101 ‫אנחנו זקוקים פה‬ ‫לחדשנות ולמתקני פנאי, כמו באמריקה.‬ 148 00:18:24,311 --> 00:18:28,107 ‫יש רק 300 תושבים בכפר, לא?‬ ‫-513.‬ 149 00:18:28,190 --> 00:18:31,276 ‫שתי לידות בשנה שעברה. אחת השנה.‬ 150 00:18:31,985 --> 00:18:33,362 ‫ורק 15 מקרי מוות.‬ 151 00:18:36,824 --> 00:18:38,659 ‫שמחתי מאוד להכיר אותך.‬ 152 00:18:46,917 --> 00:18:48,710 ‫מריו! תראה!‬ 153 00:18:54,508 --> 00:18:57,678 ‫היא שחומה, אבל יפה.‬ 154 00:18:59,304 --> 00:19:03,725 ‫היא מבלה בבר רגע אחרי שקברו את בעלה.‬ 155 00:19:04,434 --> 00:19:06,061 ‫פילומנה המסכנה.‬ 156 00:19:07,062 --> 00:19:08,480 ‫ביום ההולדת שלך?‬ 157 00:19:08,564 --> 00:19:09,857 ‫מה התהלוכה הזאת?‬ 158 00:19:10,607 --> 00:19:13,026 ‫נראה לי שזה פסטיבל מקומי או משהו כזה.‬ 159 00:19:14,027 --> 00:19:16,864 ‫כמו פסטיבל נמלי האש‬ ‫שהלכנו אליו עם סבתא אוולין?‬ 160 00:19:17,364 --> 00:19:21,201 ‫אבל עם קדושה ובלי נמלה אדומה ענקית, כנראה.‬ 161 00:19:22,661 --> 00:19:27,708 ‫המחשבה שאהיה פה‬ ‫ביום ההולדת הראשון שלי בלעדיו, זי…‬ 162 00:19:31,420 --> 00:19:36,383 ‫אני לא יודעת אם היא בכלל רוצה שאהיה פה‬ ‫או שהיא רק רוצה את הנכדה שלה.‬ 163 00:19:38,051 --> 00:19:39,136 ‫מה את רוצה?‬ 164 00:19:39,219 --> 00:19:41,138 ‫שלינו יחזור.‬ 165 00:19:41,221 --> 00:19:42,222 ‫נסיגה לדמיון.‬ 166 00:19:42,306 --> 00:19:44,141 ‫בלי מונחי אבל, בבקשה.‬ 167 00:19:48,437 --> 00:19:50,314 ‫אני לא יכולה לאכזב אותה שוב.‬ 168 00:19:50,397 --> 00:19:51,690 ‫את תאכזבי אותה.‬ 169 00:19:51,773 --> 00:19:54,484 ‫את בדרך חדשה לבד, איימי.‬ 170 00:19:56,445 --> 00:19:57,863 ‫יהיו כמה מהמורות בדרך.‬ 171 00:19:58,572 --> 00:20:00,949 ‫כמה נורא יהיה אם תישארי?‬ 172 00:21:23,991 --> 00:21:25,701 ‫איפה היית?‬ ‫-מה?‬ 173 00:21:25,784 --> 00:21:27,202 ‫תיכנסי למקלחת. מהר.‬ 174 00:21:29,121 --> 00:21:32,708 ‫בזמן שאת פה, את צריכה לבקר את האנשים האלה.‬ 175 00:21:32,791 --> 00:21:34,084 ‫אלה השמות,‬ 176 00:21:35,085 --> 00:21:36,378 ‫הבתים,‬ 177 00:21:36,461 --> 00:21:38,672 ‫וסדר הביקורים.‬ 178 00:21:39,214 --> 00:21:43,260 ‫לא, פילומנה, אני לא יכולה לקרוא את זה.‬ 179 00:21:43,343 --> 00:21:44,219 ‫למה לא?‬ 180 00:21:44,303 --> 00:21:46,972 ‫אני לא יכולה. זה בסיציליאנית.‬ 181 00:21:47,055 --> 00:21:48,348 ‫מה כתוב פה?‬ 182 00:21:49,433 --> 00:21:52,728 ‫"פרנקו, ליד המזרקה, עם הדלת האדומה.‬ 183 00:21:52,811 --> 00:21:56,898 ‫טוצ'ו, ליד הבר, עם כל הטנדרים בחזית.‬ 184 00:21:56,982 --> 00:21:59,359 ‫פינה הזקנה, ליד בית הקברות."‬ 185 00:22:00,736 --> 00:22:01,862 ‫והכתובות?‬ 186 00:22:01,945 --> 00:22:04,614 ‫מי צריך כתובות? אמרתי לך איפה הם גרים.‬ 187 00:22:05,198 --> 00:22:06,992 ‫את צריכה ללכת לבקר אותם היום.‬ 188 00:22:14,666 --> 00:22:19,129 ‫ג'קומו אמר לי שהלחם באמריקה נורא ואיום.‬ 189 00:22:20,130 --> 00:22:24,593 ‫ומרוב שיש כל כך הרבה פירות על העצים,‬ ‫הם נושרים ואנשים דורכים עליהם.‬ 190 00:22:24,676 --> 00:22:26,470 ‫תאכלי.‬ ‫-לא, תודה.‬ 191 00:22:30,599 --> 00:22:31,641 ‫מה קרה?‬ 192 00:22:35,145 --> 00:22:37,397 ‫אמרתי לך שאת אוכלת יותר מדי ממתקים.‬ 193 00:22:38,815 --> 00:22:41,151 ‫היא לא מרגישה טוב. בואי אליי.‬ 194 00:22:41,234 --> 00:22:45,405 ‫היא לא נראית לי טוב. לא, כדאי ש…‬ 195 00:22:46,740 --> 00:22:48,909 ‫כדאי שניקח אותה לרופא.‬ 196 00:22:50,035 --> 00:22:51,912 ‫לא, אין צורך.‬ 197 00:22:51,995 --> 00:22:54,915 ‫קדימה, בואי נלך.‬ ‫-סנטינה…‬ 198 00:22:54,998 --> 00:22:56,041 ‫לכו.‬ 199 00:22:57,000 --> 00:23:00,128 ‫הילדה לא מרגישה טוב. אנחנו הולכות לרופא.‬ 200 00:23:00,212 --> 00:23:02,047 ‫לא, היא בסדר.‬ ‫-לא.‬ 201 00:23:02,130 --> 00:23:05,008 ‫באמת שלא צריך, סנטינה.‬ 202 00:23:05,759 --> 00:23:09,888 ‫הרופא הוא האיש הכי עשיר בעיירה,‬ ‫ואף אחד מעולם לא ביקר בבית שלו.‬ 203 00:23:09,971 --> 00:23:11,973 ‫תספרי לנו כל מה שראית.‬ 204 00:23:12,057 --> 00:23:16,937 ‫אני רוצה לוודא שהילדה בסדר. עדיף להיזהר!‬ 205 00:23:17,521 --> 00:23:21,024 ‫שמעתי שיש שם פסנתר יפהפה.‬ 206 00:23:21,108 --> 00:23:24,694 ‫והוא שותה קפה מספל מוזהב.‬ 207 00:23:24,778 --> 00:23:27,322 ‫הרופא יצטרך להזמין אותך פנימה לקפה.‬ 208 00:23:27,406 --> 00:23:30,033 ‫היא אשתו של לינו, והיא אמריקנית.‬ 209 00:23:30,117 --> 00:23:33,662 ‫והוא לא יכול להגיד לך לחכות בחוץ.‬ ‫זו ההזדמנות שלנו.‬ 210 00:23:33,745 --> 00:23:35,372 ‫אז תספרי לנו הכול.‬ 211 00:23:36,081 --> 00:23:37,958 ‫לכי. אני אחכה לך פה.‬ 212 00:23:44,673 --> 00:23:48,677 ‫אני מוכנה להמר על קצבת האלמנות שלי‬ 213 00:23:48,760 --> 00:23:52,431 ‫שהיא והאמריקנית לעולם לא ישלימו.‬ 214 00:23:52,514 --> 00:23:56,393 ‫איזו אימא לא הולכת לחתונה של הבן שלה?‬ 215 00:23:56,476 --> 00:23:59,980 ‫איך אפשר לסלוח על דבר כזה?‬ 216 00:24:12,659 --> 00:24:16,329 ‫אשתי הכינה תה קמומיל לילדה,‬ ‫כדי שתרגיש טוב יותר.‬ 217 00:24:18,206 --> 00:24:20,000 ‫יש לך תמונה של אבא שלי.‬ 218 00:24:21,501 --> 00:24:23,712 ‫כן, זה אבא שלך.‬ 219 00:24:27,466 --> 00:24:29,968 ‫ביקרתי פעם בפירנצה‬ 220 00:24:30,844 --> 00:24:33,555 ‫ואכלתי במסעדה שהוא עבד בה.‬ 221 00:24:33,638 --> 00:24:35,765 ‫מעולם לא ראיתי אותו מאושר כל כך.‬ 222 00:24:37,392 --> 00:24:39,436 ‫וכששמעתי שהוא חולה,‬ 223 00:24:40,145 --> 00:24:41,897 ‫התפללתי למענו לעיתים קרובות.‬ 224 00:24:42,522 --> 00:24:43,648 ‫הוא היה משלנו.‬ 225 00:24:46,610 --> 00:24:48,612 ‫לינו היה אדם מיוחד. הוא היה…‬ 226 00:24:49,654 --> 00:24:50,739 ‫נחמד,‬ 227 00:24:51,656 --> 00:24:52,657 ‫טוב לב…‬ 228 00:25:03,251 --> 00:25:05,295 ‫- ד"ר רונלדו מוסקרלה -‬ 229 00:25:08,256 --> 00:25:09,090 ‫מה קרה?‬ 230 00:25:11,510 --> 00:25:13,637 ‫היא עדיין המומה מהיופי של הבית.‬ 231 00:25:13,720 --> 00:25:17,307 ‫נו, כמה נברשות היו שם? תספרי לנו.‬ 232 00:25:18,183 --> 00:25:20,018 ‫ראיתי רק שלוש.‬ 233 00:25:21,811 --> 00:25:26,066 ‫האמת שראיתי שמונה, וכולן היו מזהב.‬ 234 00:25:28,193 --> 00:25:32,822 ‫אידליה, מתוקה שלי, לא לרכל. בואי.‬ 235 00:25:40,914 --> 00:25:42,249 ‫תמיד אותו דבר איתה.‬ 236 00:25:57,097 --> 00:26:00,517 ‫מה טוב ביין? אף פעם לא שתיתי.‬ 237 00:26:04,187 --> 00:26:05,021 ‫בבקשה.‬ 238 00:26:10,777 --> 00:26:11,611 ‫תשתי.‬ 239 00:26:28,795 --> 00:26:30,380 ‫ככה אף אחד לא יראה.‬ 240 00:27:06,333 --> 00:27:07,709 ‫היית טובה היום.‬ 241 00:27:09,085 --> 00:27:13,340 ‫האישה שחיכתה מחוץ לבית של הרופא עם סנטינה…‬ 242 00:27:13,423 --> 00:27:17,427 ‫איזו מהן?‬ ‫אנה "בהונות עקומות" או פינה הממושקפת?‬ 243 00:27:18,595 --> 00:27:21,723 ‫"בהונות עקומות"? זה מה שאמרת עכשיו?‬ 244 00:27:22,432 --> 00:27:26,853 ‫אנחנו קוראות לה "בהונות עקומות"‬ ‫כי היא תמיד מתלוננת על כפות הרגליים שלה,‬ 245 00:27:26,936 --> 00:27:30,523 ‫אבל היא נועלת נעליים של אישה צעירה.‬ 246 00:27:31,900 --> 00:27:34,903 ‫פעם היא אפילו עשתה פדיקור בפלרמו.‬ 247 00:27:35,403 --> 00:27:38,239 ‫כאילו לק יכול לפתור הכול.‬ 248 00:27:43,662 --> 00:27:44,871 ‫אז…‬ 249 00:27:44,954 --> 00:27:46,498 ‫את מרכלת?‬ 250 00:28:18,780 --> 00:28:19,614 ‫אהובה שלי.‬ 251 00:28:40,760 --> 00:28:42,220 ‫הכנתי לך משהו.‬ 252 00:29:30,101 --> 00:29:31,436 ‫את צריכה להתלבש.‬ 253 00:29:32,645 --> 00:29:35,064 ‫את וביאג'ה הולכות היום לחתום על מסמכים.‬ 254 00:29:35,148 --> 00:29:37,150 ‫קראתי לך כמה פעמים.‬ ‫-מה?‬ 255 00:29:38,026 --> 00:29:40,987 ‫זה קשור לעיזבון.‬ ‫את חייבת לדבר עם הנוטריון.‬ 256 00:29:41,696 --> 00:29:43,698 ‫יש לך פגישה איתו הבוקר.‬ 257 00:29:58,546 --> 00:30:02,425 ‫את צריכה לחתום כאן, כאן וכאן.‬ 258 00:30:07,138 --> 00:30:09,808 ‫גברתי, מתוקף היותך אשתו של הבן הבכור,‬ 259 00:30:09,891 --> 00:30:12,185 ‫את יורשת הכול. את והבת שלך.‬ 260 00:30:17,273 --> 00:30:18,107 ‫לא.‬ 261 00:30:19,275 --> 00:30:20,819 ‫אני לא יכולה לחתום.‬ 262 00:30:29,077 --> 00:30:32,330 ‫למה לכל הרוחות העמדת אותי במצב הזה?‬ 263 00:30:32,872 --> 00:30:36,251 ‫פילומנה, איך לא אמרת לי את זה קודם?‬ 264 00:30:36,334 --> 00:30:38,127 ‫אמרתי לך הבוקר.‬ 265 00:30:38,211 --> 00:30:41,881 ‫לא אמרת שאת נותנת לי‬ ‫את הבית ואת הקרקעות של המשפחה.‬ 266 00:30:45,426 --> 00:30:46,678 ‫אני לא שייכת לכאן.‬ 267 00:30:47,262 --> 00:30:48,972 ‫זה גם בשביל הנכדה שלי.‬ 268 00:30:51,558 --> 00:30:54,394 ‫איימי! נונציו זקוק לעזרתך!‬ 269 00:30:57,188 --> 00:30:59,858 ‫תקשיב, אתה חייב לחתום ולהצהיר שזו אשמתך.‬ 270 00:30:59,941 --> 00:31:01,943 ‫זו אשמתך. תחתום.‬ 271 00:31:06,489 --> 00:31:09,033 ‫ראש העירייה לא מדבר אנגלית.‬ 272 00:31:09,117 --> 00:31:10,577 ‫אתה התנגשת בי, אדוני.‬ 273 00:31:13,162 --> 00:31:16,708 ‫סוף סוף,‬ ‫מישהי שיכולה להסביר לו איך נוהגים פה.‬ 274 00:31:16,791 --> 00:31:19,794 ‫הוא לא הסתכל והתנגש באוטו שלי.‬ 275 00:31:19,878 --> 00:31:20,962 ‫תסבירי לו, בבקשה.‬ 276 00:31:21,045 --> 00:31:22,213 ‫פשוט תחתום.‬ 277 00:31:22,922 --> 00:31:25,008 ‫תן לי לדבר איתו.‬ ‫-בסדר, תדברי.‬ 278 00:31:25,091 --> 00:31:27,218 ‫היי, אני איימי.‬ ‫-היי.‬ 279 00:31:27,302 --> 00:31:31,306 ‫תגידי לו שיזיז את האוטו שלו,‬ ‫אחרת אזעיק משטרה.‬ 280 00:31:31,389 --> 00:31:35,685 ‫אני חייב להגיד‬ ‫שהאי הזה יפהפה, אבל בלתי נסבל.‬ 281 00:31:35,768 --> 00:31:37,353 ‫הוא התנגש באוטו שלי.‬ 282 00:31:37,937 --> 00:31:39,856 ‫הוא ראש העירייה.‬ 283 00:31:40,440 --> 00:31:42,901 ‫אין שום סיכוי שבעולם‬ 284 00:31:42,984 --> 00:31:45,528 ‫שהוא יודה באשמתו מול כל האנשים האלה.‬ 285 00:31:45,612 --> 00:31:49,699 ‫במקומך, הייתי נכנסת לאוטו ועוזבת‬ ‫לפני שהוא יזעיק את השוטרים.‬ 286 00:31:49,782 --> 00:31:51,326 ‫סביר שיש לו דודן במשטרה.‬ 287 00:31:54,537 --> 00:31:56,080 ‫בסדר. ואיך את יודעת את זה?‬ 288 00:31:59,083 --> 00:32:00,043 ‫כדאי שתלך.‬ 289 00:32:04,505 --> 00:32:05,632 ‫תודה רבה.‬ 290 00:32:05,715 --> 00:32:07,425 ‫תמסור ד"ש לקורנוול ממני!‬ 291 00:32:12,764 --> 00:32:13,848 ‫עדשים.‬ 292 00:32:15,266 --> 00:32:17,185 ‫מהאדמה שלי.‬ 293 00:32:17,769 --> 00:32:20,730 ‫לאות תודה על שעזרת לבן שלי, נונציו.‬ 294 00:32:28,988 --> 00:32:29,948 ‫צדקתי, כן או לא?‬ 295 00:32:31,366 --> 00:32:33,576 ‫אני ראש העירייה האהוב שלכם, כן או לא?‬ 296 00:32:37,121 --> 00:32:38,164 ‫אימא!‬ 297 00:32:45,672 --> 00:32:47,006 ‫זה דון מטאו, אימא!‬ 298 00:32:48,591 --> 00:32:49,717 ‫מי נתן לך את זה?‬ 299 00:32:50,551 --> 00:32:54,305 ‫אימא של נונציו. לא יכולתי לסרב.‬ 300 00:32:54,389 --> 00:32:57,100 ‫יופי. אז הגנת על נונציו.‬ 301 00:33:09,529 --> 00:33:16,285 ‫תקשיבי, אני מצטערת על מה שהיה קודם,‬ ‫עורך הדין והקרקעות…‬ 302 00:33:16,369 --> 00:33:19,330 ‫איימי, יש לנו פה פתגם.‬ 303 00:33:19,414 --> 00:33:22,709 ‫"בית עד כלות הצורך וקרקע עד כלות האופק."‬ 304 00:33:23,209 --> 00:33:25,628 ‫אני צריכה לנקות את העדשים האלה.‬ 305 00:33:25,712 --> 00:33:28,506 ‫אפשר לסיים לדבר, בבקשה?‬ 306 00:33:28,589 --> 00:33:31,634 ‫לא אהיה כמו האלמנה "עדשים מלוכלכות".‬ 307 00:33:32,427 --> 00:33:36,431 ‫בעלה איבד שן‬ ‫כי היא לא ניקתה את העדשים כמו שצריך.‬ 308 00:33:37,015 --> 00:33:38,641 ‫אז את לא עונה?‬ 309 00:33:40,226 --> 00:33:41,144 ‫איימי…‬ 310 00:33:42,645 --> 00:33:46,566 ‫זרים באים והולכים,‬ ‫אבל אנחנו נשארים פה, אנחנו מגינים על שלנו.‬ 311 00:33:47,400 --> 00:33:48,609 ‫כמו שעשית היום.‬ 312 00:33:48,693 --> 00:33:50,069 ‫את משלנו.‬ 313 00:33:50,153 --> 00:33:52,572 ‫בין שאת יודעת את זה ובין שלא. ככה זה.‬ 314 00:34:18,431 --> 00:34:21,434 ‫פילומנה הלכה לכנסייה. היא מחכה לך.‬ 315 00:34:21,517 --> 00:34:23,186 ‫אנחנו נשגיח על אידליה.‬ 316 00:34:26,355 --> 00:34:28,316 ‫לכי, היא מחכה.‬ 317 00:34:31,319 --> 00:34:35,323 ‫בשם המדונה הקדושה,‬ ‫קחי את זה כדי לכסות את הכתפיים.‬ 318 00:35:19,992 --> 00:35:23,830 ‫התפללתי אליה כשאת ולינו התחתנתם.‬ 319 00:35:25,164 --> 00:35:27,708 ‫והתפללתי אליה כשהבן שלי גסס.‬ 320 00:35:28,334 --> 00:35:30,253 ‫היום אני מתפללת אליה שוב.‬ 321 00:35:36,634 --> 00:35:38,594 ‫אחרי כל מה שקרה,‬ 322 00:35:39,762 --> 00:35:42,807 ‫אני יודעת שאולי תרצי לעזוב עכשיו‬ 323 00:35:44,142 --> 00:35:45,768 ‫ולא לחזור לעולם.‬ 324 00:35:46,644 --> 00:35:49,063 ‫אבל אני מתפללת ומקווה‬ 325 00:35:50,439 --> 00:35:53,067 ‫שתרצי לבנות משהו איתי עכשיו.‬ 326 00:35:55,570 --> 00:35:56,904 ‫אני רוצה שתחזרי.‬ 327 00:35:59,240 --> 00:36:02,076 ‫ושקסטלאונה תהיה כמו בית בשבילך.‬ 328 00:36:04,162 --> 00:36:04,996 ‫כמובן,‬ 329 00:36:06,122 --> 00:36:07,206 ‫רק אם את רוצה.‬ 330 00:36:11,294 --> 00:36:13,629 ‫פילומנה, אני לא בטוחה ש…‬ 331 00:36:15,506 --> 00:36:17,884 ‫הייתי חייבת להוריד את זה מהלב.‬ 332 00:36:19,093 --> 00:36:19,927 ‫אז…‬ 333 00:36:20,845 --> 00:36:21,762 ‫תחשבי על זה.‬ 334 00:36:54,337 --> 00:37:00,134 ‫זה לא הוגן. הרגליים שלך ארוכות משלי.‬ ‫אני לא רוצה ללכת יותר.‬ 335 00:37:03,221 --> 00:37:06,057 ‫בסדר, תעלי. אני אתן לך טרמפ.‬ 336 00:37:08,434 --> 00:37:09,352 ‫יופי.‬ 337 00:37:14,440 --> 00:37:15,399 ‫הגענו.‬ 338 00:37:18,611 --> 00:37:20,446 ‫תסתכלי. מעבר לעצים האלה…‬ 339 00:37:20,529 --> 00:37:22,531 ‫אפשר לראות את הים התיכון.‬ 340 00:37:23,491 --> 00:37:26,535 ‫זה מקום טוב לבוא אליו כשכואב לך בלב.‬ 341 00:37:26,619 --> 00:37:28,162 ‫לכן הבאתי אותך לכאן.‬ 342 00:37:33,042 --> 00:37:33,876 ‫היי.‬ 343 00:37:35,211 --> 00:37:36,671 ‫גם אני מתגעגעת אליו.‬ 344 00:37:36,754 --> 00:37:38,172 ‫זה כואב, אימא.‬ 345 00:37:42,051 --> 00:37:42,885 ‫אני יודעת.‬ 346 00:37:44,262 --> 00:37:50,142 ‫אהבה גדולה כמו האהבה של באבו אלינו‬ ‫לעולם לא נעלמת.‬ 347 00:37:51,852 --> 00:37:53,312 ‫הוא עדיין איתנו.‬ 348 00:37:53,396 --> 00:37:55,064 ‫איך את יודעת?‬ 349 00:37:55,147 --> 00:37:58,693 ‫טוב, כי אני רואה בך‬ ‫את כל החלקים הטובים שלו.‬ 350 00:38:01,487 --> 00:38:02,947 ‫אוי, אידליה שלי.‬ 351 00:38:05,908 --> 00:38:06,867 ‫אני כאן.‬ 352 00:38:06,951 --> 00:38:08,077 ‫אימא?‬ 353 00:38:10,496 --> 00:38:14,041 ‫אם אני לא נראית כמו באבו,‬ ‫אני עדיין איטלקית?‬ 354 00:38:14,125 --> 00:38:17,920 ‫את בהחלט איטלקית, כי המראה לא חשוב.‬ 355 00:38:18,504 --> 00:38:23,551 ‫מה שחשוב זה משפחה,‬ ‫ומשפחה היא האנשים שאת בוחרת לאהוב.‬ 356 00:38:25,720 --> 00:38:28,597 ‫מה יקרה לי אם תמותי?‬ 357 00:38:35,062 --> 00:38:38,149 ‫כל בני האדם מתים בסופו של דבר.‬ 358 00:38:41,360 --> 00:38:42,236 ‫אפילו אני?‬ 359 00:38:44,905 --> 00:38:45,948 ‫אפילו את.‬ 360 00:38:46,615 --> 00:38:51,370 ‫אבל רק בעוד הרבה מאוד זמן.‬ 361 00:38:53,998 --> 00:38:57,084 ‫ואימא שלך בריאה, ואני חזקה.‬ 362 00:38:59,003 --> 00:39:01,422 ‫סחבתי אותך במורד הגבעה התלולה הזאת, נכון?‬ 363 00:39:03,299 --> 00:39:06,802 ‫אבל גם אם זה ישתנה,‬ ‫יש לך אנשים שאוהבים אותך‬ 364 00:39:06,886 --> 00:39:08,512 ‫ויטפלו בך היטב.‬ 365 00:39:10,723 --> 00:39:11,557 ‫בואי.‬ 366 00:39:20,024 --> 00:39:22,443 ‫שלום. אני אנטוניו.‬ 367 00:39:23,986 --> 00:39:26,238 ‫מצאת את נחלת אורטלנו?‬ 368 00:39:27,406 --> 00:39:30,284 ‫סבא של לינו שתל את העצים האלה.‬ 369 00:39:30,368 --> 00:39:31,327 ‫מה?‬ 370 00:39:31,911 --> 00:39:34,288 ‫כשהיינו ילדים,‬ 371 00:39:34,955 --> 00:39:39,627 ‫לינו חרט את שמו על הבאר ליד עץ האפרסק.‬ 372 00:39:40,211 --> 00:39:42,254 ‫הכרת את אבא שלי?‬ 373 00:39:43,339 --> 00:39:47,051 ‫שיחקנו כדורגל יחד,‬ ‫אפילו כשללינו לא היו נעליים מתאימות.‬ 374 00:39:49,053 --> 00:39:50,638 ‫טונינו!‬ 375 00:39:51,263 --> 00:39:56,018 ‫אבא שלך בטח אמר לך לקרוא לי ככה.‬ ‫כן, אני טונינו.‬ 376 00:40:18,541 --> 00:40:22,294 ‫תזמיני את המשפחה שלך לקסטלאונה בשבוע הבא.‬ 377 00:40:22,378 --> 00:40:24,296 ‫לכבוד יום ההולדת שלך.‬ 378 00:40:24,380 --> 00:40:25,673 ‫לפה?‬ ‫-כן, לפה.‬ 379 00:40:25,756 --> 00:40:30,636 ‫תזמיני אותם לתהלוכה.‬ ‫תגידי להם שהם מוזמנים להתארח אצלי.‬ 380 00:40:45,568 --> 00:40:47,111 ‫מי זאת אנה הקדושה?‬ 381 00:40:49,155 --> 00:40:50,281 ‫האם של מריה.‬ 382 00:40:50,906 --> 00:40:52,575 ‫היא אם כל האימהות.‬ 383 00:40:52,658 --> 00:40:56,954 ‫יום החג שלה יוצא בדיוק ביום ההולדת שלך.‬ 384 00:40:57,037 --> 00:41:00,791 ‫היא הקדושה המגינה של האלמנות והמטיילים.‬ 385 00:41:04,420 --> 00:41:06,297 ‫את לא רצינית.‬ 386 00:41:12,761 --> 00:41:17,683 ‫בדרך כלל לא מגיעים אלינו הרבה אורחים.‬ ‫אני מקווה שיהיה נוח למשפחה שלך פה.‬ 387 00:41:19,435 --> 00:41:22,897 ‫אבא שלי גדל בכפר של 300 איש.‬ 388 00:41:23,397 --> 00:41:29,528 ‫הדמיון בין מזרח טקסס וקסטלאונה‬ ‫גדול משנדמה לך.‬ 389 00:41:34,825 --> 00:41:36,660 ‫- קסטלאונה -‬ 390 00:42:01,227 --> 00:42:03,103 ‫לא נעצו בי ככה מבטים‬ 391 00:42:03,187 --> 00:42:06,357 ‫מאז שעצרתי להשתמש בשירותים‬ ‫בתחנת דלק באלבמה.‬ 392 00:42:14,573 --> 00:42:16,951 ‫ברוכים הבאים לקסטלאונה.‬ 393 00:42:17,535 --> 00:42:20,412 ‫ברוכים הבאים!‬ 394 00:42:23,582 --> 00:42:25,334 ‫תעזרו להם עם המזוודות.‬ 395 00:42:30,089 --> 00:42:31,715 ‫היי!‬ 396 00:42:33,592 --> 00:42:35,594 ‫היי.‬ ‫-היי!‬ 397 00:42:36,178 --> 00:42:37,221 ‫דודה זורה!‬ 398 00:42:46,981 --> 00:42:48,232 ‫עשית את זה, אחותי.‬ 399 00:42:57,199 --> 00:43:01,036 ‫אני רוצה להכין לכם ארוחה‬ 400 00:43:01,120 --> 00:43:04,665 ‫מסורתית ובלתי נשכחת.‬ 401 00:43:05,374 --> 00:43:06,417 ‫תתרגמי.‬ 402 00:43:06,500 --> 00:43:09,712 ‫היא תכין לכם‬ ‫את הארוחה הכי טובה שתאכלו בחיים.‬ 403 00:43:09,795 --> 00:43:13,382 ‫נשמע טוב, כי התינוק יתחיל להתעצבן‬ ‫אם לא אוכל משהו בקרוב.‬ 404 00:43:13,465 --> 00:43:14,300 ‫אני מוכן.‬ 405 00:43:20,556 --> 00:43:22,057 ‫בואי נכין קפונטה.‬ 406 00:43:25,394 --> 00:43:26,854 ‫המתכון של לינו.‬ 407 00:43:42,036 --> 00:43:43,412 ‫קראת לה "אימא".‬ 408 00:43:44,913 --> 00:43:46,582 ‫היא בת מזל. יש לה שלוש אימהות עכשיו.‬ 409 00:43:49,293 --> 00:43:53,422 ‫הן ילמדו אותי להיות האימא הכי טובה בשבילך.‬ 410 00:43:56,467 --> 00:43:57,968 ‫בסדר, איך אפשר לעזור?‬ 411 00:43:58,636 --> 00:44:00,929 ‫אני מבינה בירקות.‬ 412 00:44:01,013 --> 00:44:03,307 ‫הזנים האלה יפהפיים.‬ 413 00:44:03,390 --> 00:44:06,518 ‫ואני אעזור ואנשנש על הדרך.‬ 414 00:44:06,602 --> 00:44:07,770 ‫במה מתחילים?‬ 415 00:44:09,063 --> 00:44:11,357 ‫דבר ראשון, חום.‬ 416 00:44:14,068 --> 00:44:16,320 ‫בצלים הם חריפים, חיוניים,‬ 417 00:44:16,820 --> 00:44:19,948 ‫אבל עליכם להכניע אותם כדי למצוא משהו חדש.‬ 418 00:44:20,574 --> 00:44:21,575 ‫פטרוזיליה.‬ 419 00:44:21,659 --> 00:44:24,787 ‫לגבעולים יש יותר טעם‬ ‫כי הם קרובים יותר לאדמה.‬ 420 00:44:25,746 --> 00:44:28,999 ‫כדי להבין שמן זית סיציליאני,‬ ‫צריך להבין את המקורות שלו.‬ 421 00:44:32,336 --> 00:44:38,050 ‫איזון במטבח נובע מהידיעה‬ ‫מתי צריך לעדן את המרירות עם מעט מתיקות.‬ 422 00:44:50,979 --> 00:44:51,939 ‫ולסיום,‬ 423 00:44:53,190 --> 00:44:54,400 ‫תמיד מוסיפים אהבה.‬ 424 00:45:06,286 --> 00:45:07,413 ‫בסדר.‬ 425 00:45:47,995 --> 00:45:50,622 ‫החלטתי לחתום על המסמכים.‬ 426 00:45:53,041 --> 00:45:54,376 ‫אנחנו רוצות לחזור.‬ 427 00:46:01,258 --> 00:46:03,886 ‫אני צריכה להראות לך משהו בבית.‬ 428 00:46:06,430 --> 00:46:07,264 ‫בסדר.‬ 429 00:46:12,394 --> 00:46:13,729 ‫תפתחי את המגירה.‬ 430 00:46:15,147 --> 00:46:17,941 ‫אלה הבגדים שהכנתי למקרה שאצטרך להתאשפז.‬ 431 00:46:18,025 --> 00:46:22,863 ‫הם מספיקים לשלושה ימים ושלושה לילות,‬ ‫אז ביאג'ה לא תצטרך לעשות כביסה.‬ 432 00:46:24,281 --> 00:46:26,116 ‫תפתחי את המגירה התחתונה.‬ 433 00:46:27,826 --> 00:46:30,120 ‫אלה הבגדים שהכנתי ליום מותי.‬ 434 00:46:30,871 --> 00:46:33,040 ‫למה את מספרת לי את זה?‬ 435 00:46:33,540 --> 00:46:38,212 ‫כדי ששתי הבנות שלי ידעו איפה לחפש.‬ 436 00:46:41,632 --> 00:46:43,175 ‫כשמגיעים לגילי,‬ 437 00:46:45,093 --> 00:46:47,805 ‫מבינים שכולנו רק אורחים לרגע בחיים האלה.‬ 438 00:46:47,888 --> 00:46:50,474 ‫הזקנים שלנו נהגו לומר,‬ 439 00:46:50,557 --> 00:46:53,268 ‫"קסטלאונה היא המקום‬ ‫שבו ישו שכח את החולצה שלו".‬ 440 00:46:53,352 --> 00:46:55,270 ‫היו כאלה שחשבו שזה אומר‬ 441 00:46:56,688 --> 00:46:59,441 ‫שזה מקום ששווה לשכוח.‬ 442 00:47:00,067 --> 00:47:02,402 ‫אתה בא פעם אחת ולא חוזר שוב.‬ 443 00:47:03,153 --> 00:47:07,324 ‫אבל לדעתי זה אומר שיש חשיבות למקום הזה,‬ 444 00:47:08,659 --> 00:47:10,410 ‫כי ישו בחר לבקר בו.‬ 445 00:47:10,953 --> 00:47:12,079 ‫את מבינה?‬ ‫-כן.‬ 446 00:47:17,459 --> 00:47:24,174 ‫כל הזמן הזה חשבתי‬ ‫שאני נשארת רק בשביל אידליה.‬ 447 00:47:25,592 --> 00:47:26,426 ‫ותראי,‬ 448 00:47:28,804 --> 00:47:30,305 ‫מצאתי את זה במקום זאת.‬ 449 00:47:33,600 --> 00:47:36,436 ‫אני בטוחה שזה משמח מאוד את לינו.‬ 450 00:47:40,858 --> 00:47:46,613 ‫לינו היה מתגנב הנה כדי לקרוא‬ ‫בזמן שהוא היה אמור לעבוד.‬ 451 00:47:49,867 --> 00:47:54,663 ‫אם תרצי,‬ ‫זה יוכל להיות הסטודיו שלך כשתבקרי פה.‬ 452 00:47:56,415 --> 00:48:00,043 ‫חדר לדברים שלך, לאומנות שלך.‬ ‫כמו שיש לך בלוס אנג'לס.‬ 453 00:48:02,170 --> 00:48:04,172 ‫אני יודעת שזה חשוב לך.‬ 454 00:48:05,340 --> 00:48:08,844 ‫את יוצרת דברים נהדרים. ראיתי את זה.‬ 455 00:48:13,140 --> 00:48:14,308 ‫כמו הבן שלך.‬ 456 00:48:16,602 --> 00:48:17,436 ‫כן.‬ 457 00:48:19,021 --> 00:48:23,150 ‫הייתם כמו שני מזלגות שאוכלים מאותה צלחת.‬ 458 00:50:08,005 --> 00:50:09,756 ‫- תחי אנה הקדושה -‬ 459 00:51:08,732 --> 00:51:10,609 ‫תודה שהובלת אותי לכאן.‬ 460 00:52:15,298 --> 00:52:16,591 ‫אתה בבית.‬