1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:06,833 --> 00:00:11,166 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 3 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 4 00:00:21,708 --> 00:00:25,208 ‫״…ובאצבע שלצד אפי הנחתי,‬ 5 00:00:25,291 --> 00:00:29,125 ‫הנהנתי לעברו ובמעלה הארובה טיפסתי!‬ 6 00:00:29,208 --> 00:00:32,625 ‫למזחלת קפצתי, לצוות שרקתי לטוס למרום,‬ 7 00:00:32,708 --> 00:00:36,458 ‫והתעופפנו כולנו כמו פלומת הסביון.‬ 8 00:00:36,541 --> 00:00:39,791 ‫אך הרמתי קולי וקראתי בטרם נעזוב:‬ 9 00:00:39,875 --> 00:00:41,791 ‫חג מולד שמח לכול…״‬ 10 00:00:41,875 --> 00:00:44,333 ‫ולכול לילה טוב.‬ 11 00:00:44,416 --> 00:00:45,375 ‫יש!‬ ‫-כן!‬ 12 00:00:48,000 --> 00:00:51,791 ‫אוי, תראו מה זה. הגיע הזמן לישון, קטנטנים.‬ 13 00:00:53,125 --> 00:00:55,083 ‫נו, סנטה. עוד סיפור אחד.‬ 14 00:00:55,166 --> 00:00:56,791 ‫אני חושב שלא.‬ 15 00:00:56,875 --> 00:00:58,500 ‫מה יגידו ההורים שלכם?‬ 16 00:00:58,583 --> 00:01:00,083 ‫זה לא יפריע להם.‬ 17 00:01:00,166 --> 00:01:01,916 ‫לא נגלה להם.‬ ‫-בבקשה?‬ 18 00:01:03,291 --> 00:01:07,375 ‫בטח כבר שמעתם את כל סיפורי חג המולד.‬ 19 00:01:08,083 --> 00:01:12,041 ‫אם כי ישנה אגדה אחת שאולי לא שמעתם.‬ 20 00:01:12,125 --> 00:01:14,541 ‫האמת, היא קצת…‬ 21 00:01:15,125 --> 00:01:16,458 ‫מטורפת.‬ 22 00:01:17,000 --> 00:01:20,833 ‫מה, ילדים,‬ ‫אתם רוצים לשמוע סיפור מטורף לחג המולד?‬ 23 00:01:20,916 --> 00:01:22,125 ‫כן!‬ 24 00:01:32,791 --> 00:01:38,291 ‫היה היה פעם גזע של חייזרים‬ ‫שנקראו ״קלפטים״.‬ 25 00:01:38,958 --> 00:01:43,166 ‫לפני זמן רב,‬ ‫הם היו יצורים צבעוניים מכוכב לכת יפהפה,‬ 26 00:01:43,833 --> 00:01:45,416 ‫אבל הם נעשו חמדנים.‬ 27 00:01:46,375 --> 00:01:49,541 ‫הם בזזו את כל שהיה לכוכב הלכת שלהם להציע…‬ 28 00:01:50,750 --> 00:01:53,750 ‫והצבע שלהם דהה ונעלם.‬ 29 00:01:55,875 --> 00:01:57,958 ‫אז הם יצאו אל כוכבים אחרים…‬ 30 00:01:59,500 --> 00:02:02,125 ‫נעו מגלקסיה לגלקסיה,‬ 31 00:02:02,625 --> 00:02:06,083 ‫לוקחים במרמה, גונבים וחוטפים כל מה שאפשר.‬ 32 00:02:14,916 --> 00:02:19,083 ‫הקלפטים המסכנים‬ ‫לא ידעו מה הם טוב לב או שמחה.‬ 33 00:02:19,166 --> 00:02:22,125 ‫כל שהרגישו הייתה תאוות בצע.‬ 34 00:02:24,000 --> 00:02:26,000 ‫אבל ככל שהיה לקלפטים יותר,‬ 35 00:02:26,500 --> 00:02:27,875 ‫כך הם רצו יותר.‬ 36 00:02:29,166 --> 00:02:31,708 ‫הם גנבו אפילו זה מזה!‬ 37 00:02:33,583 --> 00:02:36,125 ‫איקס היה הקלפטי הקטן ביותר,‬ 38 00:02:36,208 --> 00:02:38,875 ‫אבל הוא גם היה הערמומי ביותר.‬ 39 00:02:42,041 --> 00:02:45,250 ‫אבל למרות פיקחותו של איקס,‬ 40 00:02:45,833 --> 00:02:48,208 ‫הוא בכל זאת היה הקטן ביותר.‬ 41 00:03:13,708 --> 00:03:15,833 ‫איקס היה גנב מעולה.‬ 42 00:03:16,791 --> 00:03:18,458 ‫אבל בגלל גודלו,‬ 43 00:03:19,541 --> 00:03:22,166 ‫שאר הקלפטים לא התייחסו אליו ברצינות.‬ 44 00:03:38,625 --> 00:03:42,416 ‫המנהיגה העליונה של הקלפטים‬ ‫הייתה טיפוס נבזי ביותר,‬ 45 00:03:42,500 --> 00:03:45,333 ‫מרושעת, חמדנית ומסוכנת.‬ 46 00:03:46,125 --> 00:03:48,500 ‫קראו לה זי.‬ 47 00:03:50,083 --> 00:03:55,500 ‫זי עמדה לחשוף את תוכניתה השטנית ביותר.‬ 48 00:03:56,333 --> 00:04:02,041 ‫קלפטים, אוצר מופלא נמצא בהישג ידינו.‬ 49 00:04:03,041 --> 00:04:04,666 ‫זהו כדור הארץ.‬ 50 00:04:04,750 --> 00:04:08,541 ‫לא ראינו מעולם‬ ‫כוכב לכת שמלא בכל כך הרבה חפצים.‬ 51 00:04:08,625 --> 00:04:10,666 ‫לבדו, ללא הגנה,‬ 52 00:04:10,750 --> 00:04:13,208 ‫בחלל העצום.‬ 53 00:04:13,291 --> 00:04:15,958 ‫אפשר כמעט לרחם עליו.‬ 54 00:04:16,833 --> 00:04:17,833 ‫כמעט.‬ 55 00:04:17,916 --> 00:04:22,125 ‫אנחנו נבנה את הנשק המושלם: הג׳יירוטרון!‬ 56 00:04:23,875 --> 00:04:26,750 ‫בקוטב הצפוני המגנטי של כוכב הלכת,‬ 57 00:04:26,833 --> 00:04:29,625 ‫הוא ישמיד את כוח הכבידה של הכוכב.‬ 58 00:04:29,708 --> 00:04:33,375 ‫כל החפצים שעל פניו ירחפו החוצה, אל החלל,‬ 59 00:04:33,458 --> 00:04:36,791 ‫שבו אנחנו נמתין כדי לחטוף אותם.‬ 60 00:04:37,375 --> 00:04:40,541 ‫נמלא את היכלי החפצים שלנו בחפצים שלהם,‬ 61 00:04:40,625 --> 00:04:44,333 ‫ואז החפצים שלהם יהיו שלנו!‬ 62 00:04:47,250 --> 00:04:51,125 ‫אחד מכם יגיע לכדור הארץ‬ ‫וירכיב את הג׳יירוטרון.‬ 63 00:04:53,291 --> 00:04:56,291 ‫ואני מזכירה לכם שלא אראה כישלון…‬ 64 00:04:56,791 --> 00:04:58,708 ‫בעין יפה.‬ 65 00:04:59,291 --> 00:05:00,583 ‫יש מתנדבים?‬ 66 00:05:01,625 --> 00:05:04,416 ‫איקס ידע שאם יוכל לגנוב יותר חפצים‬ 67 00:05:04,500 --> 00:05:06,916 ‫מכל קלפטי בהיסטוריה של הקלפטים,‬ 68 00:05:07,000 --> 00:05:10,416 ‫הם יהיו מוכרחים‬ ‫להתייחס אליו ברצינות סוף סוף.‬ 69 00:05:10,500 --> 00:05:11,875 ‫אתה מתנדב?‬ 70 00:05:12,583 --> 00:05:15,833 ‫קיוויתי שהמתנדב יהיה קצת יותר גבוה.‬ 71 00:05:24,458 --> 00:05:27,250 ‫בסדר, קיבלת את התפקיד, קלפטי קטן.‬ 72 00:05:27,875 --> 00:05:29,541 ‫הרשם אותי.‬ 73 00:05:45,000 --> 00:05:48,666 ‫איקס קיבל יחידת ריבוי משימות אוטומטית,‬ 74 00:05:48,750 --> 00:05:49,958 ‫או ירמ״א.‬ 75 00:05:51,708 --> 00:05:56,708 ‫מה שאיקס לא ידע‬ ‫הוא כמה שירמ״א תסייע לו בסופו של דבר.‬ 76 00:06:08,500 --> 00:06:12,708 ‫- הקוטב הצפוני -‬ 77 00:06:14,958 --> 00:06:18,375 ‫מכל המקומות האפשריים‬ ‫לבניית נשק יום הדין שלהם,‬ 78 00:06:18,458 --> 00:06:20,875 ‫הקלפטים בחרו בקוטב הצפוני‬ 79 00:06:22,375 --> 00:06:25,125 ‫ממש בלב עיירת חג המולד.‬ 80 00:06:26,166 --> 00:06:29,375 ‫יומיים בלבד לפני ערב חג המולד!‬ 81 00:06:29,958 --> 00:06:32,833 ‫ומי יהיו קו ההגנה הראשון‬ 82 00:06:32,916 --> 00:06:35,250 ‫מפני הפלישה החייזרית הזו?‬ 83 00:06:35,750 --> 00:06:38,416 ‫כמה אֶלְפים.‬ 84 00:06:52,583 --> 00:06:54,791 ‫אל תזוזי, תני לי לקשור לך את הסרט.‬ 85 00:06:55,375 --> 00:06:56,833 ‫עכשיו תגיד, ״אה״.‬ 86 00:06:56,916 --> 00:06:58,500 ‫אימא, תעזרי לי!‬ 87 00:06:58,583 --> 00:07:00,750 ‫נסי את הסרט האוטומטי של אבא.‬ 88 00:07:01,708 --> 00:07:05,416 ‫כווני אותו אל הגורה ולחצי על הכפתור.‬ ‫הגאדג׳טים שלו מעולים…‬ 89 00:07:06,000 --> 00:07:06,833 ‫בדרך כלל.‬ 90 00:07:13,666 --> 00:07:15,500 ‫יש! את נראית מושלמת.‬ 91 00:07:16,000 --> 00:07:19,583 ‫אימא, אי אפשר למסור אותה.‬ ‫תראי את העיניים האלה.‬ 92 00:07:20,625 --> 00:07:22,583 ‫אבל נתינה היא מהות חג המולד.‬ 93 00:07:22,666 --> 00:07:23,791 ‫אני יודעת.‬ 94 00:07:24,291 --> 00:07:26,500 ‫אבל היא כזו כלבה טובה!‬ 95 00:07:30,000 --> 00:07:35,291 ‫כשמבטו של איקס נח על עיירת חג המולד,‬ ‫הוא לא ראה קסם ופלא.‬ 96 00:07:35,375 --> 00:07:39,041 ‫הוא ראה רק את כל החפצים שהוא יכול לגנוב.‬ 97 00:07:58,000 --> 00:08:00,416 ‫טבעו של הקלפטי הוא לגנוב,‬ 98 00:08:00,500 --> 00:08:03,666 ‫אז עיירת חג המולד הייתה גן עדן עבור איקס.‬ 99 00:08:04,541 --> 00:08:08,833 ‫בזמן שירמ״א הובילה אותו לנקודה המדויקת‬ ‫בה יבנו את הג׳יירוטרון,‬ 100 00:08:08,916 --> 00:08:11,541 ‫לאיקס לא הייתה ברירה אלא לפלח.‬ 101 00:08:28,250 --> 00:08:32,791 ‫איקס לא ידע זאת,‬ ‫אבל הוא הגיע בערב מיוחד מאוד.‬ 102 00:08:33,957 --> 00:08:39,207 ‫בצד השני של העיר,‬ ‫הצגתי את ההמצאה האחרונה שלי.‬ 103 00:08:39,291 --> 00:08:42,041 ‫הגיע הרגע, בחור גדול. שלוש, שתיים…‬ 104 00:08:43,125 --> 00:08:45,541 ‫שלום לכולם!‬ 105 00:08:45,625 --> 00:08:47,166 ‫ותודה שבאתם.‬ 106 00:08:47,250 --> 00:08:51,250 ‫אני יודע שאתם עסוקים מאוד,‬ ‫אבל אתם המשפחה שלי,‬ 107 00:08:51,333 --> 00:08:54,208 ‫ואני צריך להראות לכם משהו מדהים.‬ 108 00:08:55,000 --> 00:08:56,833 ‫כולם אוהבים תינוקות!‬ 109 00:08:57,416 --> 00:08:58,875 ‫הם רכים וחמודים.‬ 110 00:08:58,958 --> 00:09:03,791 ‫אז לא פלא שהעולם מלא בילדים יותר מאי פעם.‬ 111 00:09:03,875 --> 00:09:06,833 ‫חברים, אנחנו זקוקים לשיטה מהירה יותר‬ 112 00:09:06,916 --> 00:09:08,416 ‫למסירת מתנות.‬ 113 00:09:08,958 --> 00:09:11,833 ‫היה לי חזון, חלום!‬ 114 00:09:11,916 --> 00:09:16,541 ‫בעיני רוחי, ראיתי אותנו מוסרים מתנות‬ ‫לכל ילדה וילד בעולם‬ 115 00:09:16,625 --> 00:09:18,375 ‫במהירות האור!‬ 116 00:09:20,625 --> 00:09:23,458 ‫ובעזרת המכונאי הראשי שלנו, אובי,‬ 117 00:09:23,541 --> 00:09:26,500 ‫הפכנו את החלום שלי למציאות!‬ 118 00:09:27,291 --> 00:09:30,958 ‫אֶלְפים, אנשי שלג, אזרחי הקוטב הצפוני,‬ 119 00:09:31,041 --> 00:09:32,916 ‫אני מציג בפניכם:‬ 120 00:09:33,000 --> 00:09:35,000 ‫היא מפוארת, מאובזרת‬ 121 00:09:35,583 --> 00:09:38,708 ‫ולא כפופה לכוח הכבידה - מזחלת סופר סנטה!‬ 122 00:09:39,291 --> 00:09:40,708 ‫המצאתי את השם בעצמי.‬ 123 00:09:42,791 --> 00:09:45,375 ‫אבא שלי בנה את זה!‬ ‫-כן, נכון.‬ 124 00:09:45,958 --> 00:09:47,375 ‫בוז!‬ ‫-בוז!‬ 125 00:09:47,958 --> 00:09:49,875 ‫בסדר, מתחילים.‬ 126 00:10:00,833 --> 00:10:01,666 ‫היי!‬ 127 00:10:02,916 --> 00:10:03,750 ‫זה לא טוב.‬ 128 00:10:06,666 --> 00:10:11,750 ‫יש לי תחושה‬ ‫שזה יהיה חג המולד המוצלח ביותר…‬ 129 00:10:13,416 --> 00:10:15,125 ‫סנטה! זהירות!‬ 130 00:10:17,541 --> 00:10:18,666 ‫לא טוב.‬ 131 00:10:19,750 --> 00:10:20,958 ‫תן לי לסובב את…‬ 132 00:10:22,250 --> 00:10:23,125 ‫זה בסדר.‬ 133 00:10:23,208 --> 00:10:24,833 ‫לא!‬ 134 00:10:31,416 --> 00:10:32,625 ‫סנטה?‬ 135 00:10:34,833 --> 00:10:36,083 ‫סנטה, אתה בסדר?‬ 136 00:10:36,166 --> 00:10:39,875 ‫טוב, זה לא היה חלק מהתוכנית,‬ ‫אבל זה היה כיף!‬ 137 00:10:39,958 --> 00:10:41,541 ‫כולם בסדר?‬ 138 00:10:41,625 --> 00:10:44,625 ‫אני מצטער,‬ ‫מאיץ מהירות האור עדיין לא בדיוק…‬ 139 00:10:44,708 --> 00:10:46,125 ‫אבל מחר ערב חג המולד!‬ 140 00:10:46,208 --> 00:10:49,000 ‫איך נמסור מתנות בלי מזחלת סופר סנטה?‬ 141 00:10:49,500 --> 00:10:51,125 ‫יש המון זמן!‬ 142 00:10:51,625 --> 00:10:56,041 ‫עד מחר בחצות,‬ ‫המזחלת תהיה תקינה באופן מושלם.‬ 143 00:10:57,458 --> 00:10:59,916 ‫אני סומך על אובי לחלוטין.‬ 144 00:11:01,458 --> 00:11:02,291 ‫בסדר.‬ 145 00:11:03,250 --> 00:11:04,083 ‫כן.‬ 146 00:11:07,250 --> 00:11:08,500 ‫אתה בסדר?‬ 147 00:11:08,583 --> 00:11:11,583 ‫כן. פשוט… אני ממש חייב לחזור לעבודה.‬ 148 00:11:11,666 --> 00:11:13,625 ‫רגע, אתה לא חוזר הביתה?‬ 149 00:11:13,708 --> 00:11:15,500 ‫אני לא יכול, אני מצטער.‬ 150 00:11:15,583 --> 00:11:18,916 ‫המזחלת באחריותי,‬ ‫ואני לא יכול לאכזב את סנטה.‬ 151 00:11:19,458 --> 00:11:22,500 ‫אבל אחזור מאוחר יותר‬ ‫להשכיב אותך לישון. מבטיח.‬ 152 00:11:23,000 --> 00:11:25,375 ‫טוב, אני מבינה.‬ 153 00:11:29,208 --> 00:11:31,916 ‫נואל, אני עושה כמיטב יכולתי.‬ 154 00:11:32,416 --> 00:11:33,541 ‫אנחנו יודעות.‬ 155 00:11:34,041 --> 00:11:38,041 ‫אני אפצה אותה.‬ ‫אתן לה את מתנת חג המולד הכי טובה שיש השנה.‬ 156 00:11:38,625 --> 00:11:40,958 ‫אתה המתנה היחידה שהיא רוצה.‬ 157 00:11:41,041 --> 00:11:44,250 ‫תתקן את המזחלת ותחזור הביתה, אלינו.‬ 158 00:12:18,958 --> 00:12:21,250 ‫אימא.‬ ‫-אבא.‬ 159 00:12:42,708 --> 00:12:43,583 ‫אימא.‬ 160 00:12:45,833 --> 00:12:46,875 ‫אימא.‬ 161 00:13:34,083 --> 00:13:36,875 ‫נותר יום אחד בלבד עד חג המולד.‬ 162 00:13:36,958 --> 00:13:39,708 ‫צוות האוויר שלי ואני סגרנו תוכניות אחרונות‬ 163 00:13:39,791 --> 00:13:42,541 ‫למשלוח הראשון שלנו במהירות האור.‬ 164 00:13:45,791 --> 00:13:49,125 ‫אבל לא כולם הרגישו את רוח החג.‬ 165 00:13:50,875 --> 00:13:55,083 ‫ובבית, משפחתו של אובי התגעגעה אליו.‬ 166 00:14:29,833 --> 00:14:33,208 ‫חיסרון אחד של הג׳יירוטרון‬ ‫משמיד כוח הכבידה:‬ 167 00:14:33,291 --> 00:14:35,916 ‫הוא דורש קצת הרכבה.‬ 168 00:15:17,083 --> 00:15:20,125 ‫בכל עת שבה נגמרות לקלפטי כל האפשרויות,‬ 169 00:15:20,208 --> 00:15:23,208 ‫המוצא האחרון שלו הוא להעמיד פני מת.‬ 170 00:15:33,666 --> 00:15:36,875 ‫התפקיד של איקס היה להרכיב את הג׳יירוטרון,‬ 171 00:15:37,375 --> 00:15:39,958 ‫אבל היו לו דברים טובים יותר לעשות.‬ 172 00:15:40,041 --> 00:15:44,583 ‫אז הוא שינה את התכנות של ירמ״א‬ ‫כדי שתעשה את העבודה במקומו.‬ 173 00:15:56,875 --> 00:16:00,000 ‫איקס ידע שהמשימה שלו בראש סדר העדיפויות,‬ 174 00:16:00,083 --> 00:16:03,750 ‫אבל הוא לא הצליח להפסיק לחשוב‬ ‫על עיירת חג המולד.‬ 175 00:16:05,875 --> 00:16:09,916 ‫מעליו היו כל כך הרבה חפצים שממתינים,‬ 176 00:16:10,000 --> 00:16:12,041 ‫שמתחננים שייקחו אותם.‬ 177 00:16:46,500 --> 00:16:48,291 ‫סנטה, אני לא יודע מה הבעיה,‬ 178 00:16:48,375 --> 00:16:50,625 ‫אבל מאיצי מהירות האור עדיין לא פועלים.‬ 179 00:16:50,708 --> 00:16:52,625 ‫החישובים שלי נכונים, אבל…‬ 180 00:16:53,375 --> 00:16:57,208 ‫טוב, אולי הם לא.‬ ‫-אני בטוח שהם מושלמים, אובי.‬ 181 00:16:57,291 --> 00:16:59,750 ‫אם יש מישהו שמסוגל לכך, זה אתה.‬ 182 00:17:00,333 --> 00:17:03,250 ‫עכשיו, אתן לך לחזור לעבודה.‬ ‫-טוב.‬ 183 00:17:03,791 --> 00:17:04,665 ‫תודה, סנטה.‬ 184 00:17:10,458 --> 00:17:11,290 ‫שלום?‬ 185 00:17:12,040 --> 00:17:13,125 ‫יש שם מישהו?‬ 186 00:17:16,665 --> 00:17:17,500 ‫שלום?‬ 187 00:17:23,040 --> 00:17:25,665 ‫אה, זה רק צעצוע. מה אתה, בובה?‬ 188 00:17:27,665 --> 00:17:28,583 ‫אימא.‬ 189 00:17:28,666 --> 00:17:30,166 ‫נחמד.‬ ‫-אבא.‬ 190 00:17:31,541 --> 00:17:34,041 ‫אני מכיר מישהי שתאהב אותך.‬ 191 00:17:40,375 --> 00:17:41,750 ‫הולי? את ערה?‬ 192 00:17:48,250 --> 00:17:49,666 ‫לילה טוב, דובשנית.‬ 193 00:17:50,833 --> 00:17:52,375 ‫אני מצטער שלא הייתי…‬ 194 00:17:54,250 --> 00:17:55,416 ‫אני פשוט מצטער.‬ 195 00:18:01,250 --> 00:18:02,333 ‫חג מולד שמח.‬ 196 00:18:22,375 --> 00:18:23,625 ‫באותו הרגע…‬ 197 00:18:24,250 --> 00:18:27,333 ‫איקס הרגיש משהו שלא הרגיש מעולם.‬ 198 00:18:27,416 --> 00:18:30,125 ‫משהו שאפילו לא ידע לתאר במילים.‬ 199 00:18:30,708 --> 00:18:31,833 ‫אבל אנחנו יודעים.‬ 200 00:18:32,333 --> 00:18:35,708 ‫זו הייתה אהבה, טהורה ומתוקה.‬ 201 00:18:37,125 --> 00:18:40,333 ‫איקס רצה לשכוח מהתחושה המשונה הזו.‬ 202 00:18:40,416 --> 00:18:43,666 ‫אבל לא הייתה לו ברירה, הוא היה לכוד.‬ 203 00:19:05,833 --> 00:19:06,708 ‫מי אתה?‬ 204 00:19:06,791 --> 00:19:09,291 ‫- מאבא -‬ 205 00:19:10,375 --> 00:19:12,625 ‫אבא, זה מושלם!‬ 206 00:19:13,208 --> 00:19:14,666 ‫איך מצאת את זה?‬ 207 00:19:16,250 --> 00:19:17,125 ‫איפה אבא?‬ 208 00:19:18,416 --> 00:19:20,500 ‫בעבודה? זה בסדר.‬ 209 00:19:20,583 --> 00:19:22,875 ‫הוא צריך לתקן את המזחלת, אני יודעת.‬ 210 00:19:22,958 --> 00:19:24,875 ‫ראית מה אבא הביא לי?‬ 211 00:19:24,958 --> 00:19:25,791 ‫לא.‬ 212 00:19:25,875 --> 00:19:26,833 ‫זו בובה!‬ 213 00:19:26,916 --> 00:19:29,458 ‫אני לא בדיוק יודעת איזו בובה זו,‬ 214 00:19:29,541 --> 00:19:31,708 ‫אבל לדעתי יש בה משהו מיוחד.‬ 215 00:19:32,458 --> 00:19:36,375 ‫אין כמו ערב חג המולד בעיירת חג המולד.‬ 216 00:19:38,500 --> 00:19:42,291 ‫אווירת שמחה מתפשטת בכל בית.‬ 217 00:19:44,291 --> 00:19:46,958 ‫הוקרה עמוקה של האהובים עלינו‬ 218 00:19:47,458 --> 00:19:50,666 ‫ושל הזמן היקר שלנו יחד.‬ 219 00:19:51,916 --> 00:19:54,666 ‫הרגשות הללו היו חדשים לאיקס‬ 220 00:19:54,750 --> 00:19:57,500 ‫וגרמו לו לתחושה מוזרה מאוד.‬ 221 00:20:11,583 --> 00:20:13,333 ‫ולאורך היום,‬ 222 00:20:14,375 --> 00:20:18,625 ‫איקס ראה מעשים שגרתיים של טוב לב ונדיבות.‬ 223 00:20:18,708 --> 00:20:21,875 ‫הוא ראה שהאלפים אהבו לשיר שירים,‬ 224 00:20:21,958 --> 00:20:25,166 ‫להעניק מתנות, לחייך ולצחוק.‬ 225 00:20:28,625 --> 00:20:32,291 ‫האלפים האלה היו יצורים משונים ביותר.‬ 226 00:20:33,083 --> 00:20:35,708 ‫היו כל כך הרבה חפצים נפלאים לגנוב!‬ 227 00:20:36,333 --> 00:20:38,333 ‫״הם צריכים לקחת״, הוא חשב.‬ 228 00:20:39,416 --> 00:20:41,791 ‫אבל הם לא גנבו כלום!‬ 229 00:20:45,458 --> 00:20:48,000 ‫איקס לא הצליח להבין את כל זה.‬ 230 00:21:37,166 --> 00:21:38,416 ‫גם אתה עוזב?‬ 231 00:21:40,291 --> 00:21:42,000 ‫אתה לא צריך להעמיד פנים.‬ 232 00:21:42,083 --> 00:21:45,500 ‫ידעתי שאתה יכול ללכת.‬ ‫אתה לא מסתיר את זה טוב.‬ 233 00:21:48,125 --> 00:21:50,916 ‫זה בסדר. אתה יכול לקחת מה שאתה רוצה.‬ 234 00:21:51,500 --> 00:21:52,750 ‫אלה רק חפצים.‬ 235 00:21:53,750 --> 00:21:54,916 ‫למה אתה עוזב?‬ 236 00:21:56,041 --> 00:21:57,875 ‫גם אתה צריך ללכת לעבודה?‬ 237 00:22:02,041 --> 00:22:04,500 ‫זה בסדר. אני מבינה.‬ 238 00:22:05,083 --> 00:22:05,916 ‫חכה פה.‬ 239 00:22:12,208 --> 00:22:13,208 ‫בבקשה.‬ 240 00:22:13,291 --> 00:22:16,666 ‫אף אחד לא אוהב להיות לבד,‬ ‫במיוחד בחג המולד.‬ 241 00:22:30,000 --> 00:22:34,083 ‫איקס הבין סוף סוף כמה נפלא לקבל מתנה.‬ 242 00:22:35,041 --> 00:22:38,041 ‫זה היה הרבה יותר טוב מלגנוב!‬ 243 00:22:38,500 --> 00:22:41,250 ‫כי מתנה היא לא סתם חפץ חסר משמעות.‬ 244 00:22:41,750 --> 00:22:43,750 ‫משמעותה שהוא חשוב למישהו.‬ 245 00:22:46,333 --> 00:22:48,166 ‫מעשה כזה, מתוך אהבה?‬ 246 00:22:48,666 --> 00:22:52,500 ‫ובכן, הוא לא שינה את איקס רק מבפנים.‬ 247 00:22:56,541 --> 00:22:58,541 ‫איקס הרגיש נהדר!‬ 248 00:22:58,625 --> 00:23:02,208 ‫והוא רצה יותר מכול לחלוק את התחושה הזו.‬ 249 00:23:02,708 --> 00:23:07,000 ‫להראות להולי שהיא חשובה לו באותה המידה.‬ 250 00:23:08,916 --> 00:23:13,125 ‫אבל מה איקס יוכל לתת לה שעדיין חסר לה?‬ 251 00:23:20,916 --> 00:23:23,250 ‫בעודם רצים ברחובות עיירת חג המולד,‬ 252 00:23:23,333 --> 00:23:25,125 ‫איקס סיפר להולי הכול:‬ 253 00:23:25,208 --> 00:23:30,166 ‫על הקלפטים, על המנהיגה העליונה זי‬ ‫ועל מה שהוא נשלח לעשות פה.‬ 254 00:23:30,250 --> 00:23:31,166 ‫מה?‬ 255 00:23:32,083 --> 00:23:35,000 ‫אבל הוא אמר לה שהוא לא מתכוון לעשות את זה.‬ 256 00:23:35,083 --> 00:23:39,083 ‫במקום זאת,‬ ‫הוא חשב על תוכנית נפלאה במיוחד בשביל הולי.‬ 257 00:24:11,750 --> 00:24:12,750 ‫איקס, תיזהר!‬ 258 00:24:36,166 --> 00:24:37,125 ‫זהירות.‬ 259 00:24:44,333 --> 00:24:49,250 ‫ירמ״א תוכנתה מחדש בהצלחה,‬ ‫ואיקס היה מוכן להתחיל בתוכנית שלו.‬ 260 00:24:51,416 --> 00:24:53,416 ‫אבא?‬ 261 00:25:07,416 --> 00:25:09,416 ‫אני לא יודעת איפה אבא שלי.‬ 262 00:25:14,708 --> 00:25:18,250 ‫עם המזחלת החדשה,‬ ‫זמן המשלוחים שלנו יופחת ב־90%.‬ 263 00:25:20,208 --> 00:25:22,208 ‫סנטה?‬ ‫-אובי?‬ 264 00:25:22,791 --> 00:25:23,833 ‫הכול בסדר?‬ 265 00:25:24,583 --> 00:25:26,583 ‫טוב, לא בדיוק.‬ 266 00:25:27,208 --> 00:25:28,750 ‫לא הצלחתי לתקן אותה.‬ 267 00:25:28,833 --> 00:25:33,375 ‫ניסיתי הכול, היא פשוט לא פועלת.‬ ‫החישובים שלי כנראה היו שגויים, ו…‬ 268 00:25:33,875 --> 00:25:37,916 ‫אני מצטער. אכזבתי אותך והסתי את חג המולד.‬ 269 00:25:38,000 --> 00:25:41,958 ‫העמסתי עליך עם המון לחץ השנה,‬ ‫נכון, ידידי הוותיק?‬ 270 00:25:42,958 --> 00:25:45,041 ‫כן, ואני מצטער.‬ 271 00:25:45,666 --> 00:25:49,500 ‫אולי נלך לבדוק את המזחלת יחד‬ ‫ונראה מה אפשר לעשות?‬ 272 00:25:49,583 --> 00:25:52,041 ‫מה דעתך?‬ ‫-היי, סנטה?‬ 273 00:25:52,541 --> 00:25:56,541 ‫אם לא נוכל להפעיל את המזחלת,‬ ‫יש לך תוכנית ב׳?‬ 274 00:25:57,833 --> 00:25:58,666 ‫לא.‬ 275 00:25:59,500 --> 00:26:03,041 ‫תיקון מזחלת הסופר סנטה ‬ ‫אולי היה קשה לאובי,‬ 276 00:26:03,125 --> 00:26:07,833 ‫אבל ירמ״א בהחלט היה מתוכנת‬ ‫לתיקון מנועי מהירות האור.‬ 277 00:26:22,333 --> 00:26:23,875 ‫עשית זאת!‬ 278 00:26:25,250 --> 00:26:27,458 ‫אובי, עבדת עליי!‬ 279 00:26:28,708 --> 00:26:30,333 ‫כמה נפלא!‬ 280 00:26:32,416 --> 00:26:34,166 ‫אני… רגע, סנטה.‬ 281 00:26:35,333 --> 00:26:36,208 ‫אבא!‬ 282 00:26:43,791 --> 00:26:47,041 ‫מה קורה פה? איך…?‬ ‫-זה היה איקס! הבובה שנתת לי.‬ 283 00:26:47,125 --> 00:26:48,916 ‫כן.‬ ‫-הוא לא בובה, הוא חייזר.‬ 284 00:26:49,000 --> 00:26:50,083 ‫טוב.‬ ‫-הוא בא לגנוב‬ 285 00:26:50,666 --> 00:26:53,083 ‫אבל נתתי לו גורה והוא החליף צבעים!‬ ‫-כן.‬ 286 00:26:53,166 --> 00:26:55,916 ‫יש לו רובוט שגם הוא עשה דברים רעים.‬ ‫-כן.‬ 287 00:26:56,000 --> 00:26:59,958 ‫אבל איקס שינה את התכנות שלו,‬ ‫באנו לפה והרובוט תיקן את המזחלת!‬ 288 00:27:00,041 --> 00:27:01,416 ‫אני… אבל למה?‬ 289 00:27:01,958 --> 00:27:04,291 ‫כדי שנוכל להיות יחד בחג המולד.‬ 290 00:27:04,791 --> 00:27:06,500 ‫זו המתנה שאיקס נתן לי.‬ 291 00:27:12,583 --> 00:27:13,416 ‫תודה.‬ 292 00:27:14,500 --> 00:27:18,500 ‫איקס היה הקלפטי הראשון בהיסטוריה‬ ‫שנתן מתנה.‬ 293 00:27:19,833 --> 00:27:22,791 ‫והתחושה הייתה טובה אפילו יותר משקיווה.‬ 294 00:27:22,875 --> 00:27:26,541 ‫החייזר הקטן ספג את רוח חג המולד.‬ 295 00:27:28,500 --> 00:27:32,208 ‫מזחלת סופר סנטה המאובזרת‬ ‫הייתה מוכנה לפעולה!‬ 296 00:27:32,291 --> 00:27:34,875 ‫אובי והולי היו ביחד.‬ 297 00:27:36,833 --> 00:27:41,250 ‫סוף טוב ומושלם לאגדת חג המולד שלנו.‬ 298 00:27:41,333 --> 00:27:43,916 ‫- הסוף -‬ 299 00:27:52,250 --> 00:27:55,750 ‫אבל לא אמרתי‬ ‫שלסיפור חג המולד הזה יש סוף טוב.‬ 300 00:27:55,833 --> 00:27:58,083 ‫אמרתי שזה סיפור מטורף!‬ 301 00:27:59,708 --> 00:28:02,250 ‫בטח שכחתם מזי, נכון?‬ 302 00:28:02,333 --> 00:28:04,541 ‫ובכן, היא לא שכחה,‬ 303 00:28:04,625 --> 00:28:07,208 ‫והיא הגיעה כדי לסיים את העבודה.‬ 304 00:28:07,291 --> 00:28:09,416 ‫הפעילו את הג׳יירוטרון!‬ 305 00:28:09,500 --> 00:28:13,708 ‫השמידו את כוח הכבידה של כדור הארץ‬ ‫וקחו הכול!‬ 306 00:28:17,041 --> 00:28:19,000 ‫תקיפה חייזרית! לסגת!‬ 307 00:28:19,083 --> 00:28:20,291 ‫הם רבים מדי…‬ 308 00:28:21,541 --> 00:28:25,958 ‫הגנו על החומה הצפונית עם חטיבת הקרח!‬ ‫תמיכת איילים אווירית מערבה!‬ 309 00:28:27,125 --> 00:28:30,250 ‫הקרב על עיירת חג המולד החל.‬ 310 00:28:56,750 --> 00:28:57,875 ‫כן!‬ 311 00:29:00,250 --> 00:29:03,958 ‫אבא, אימא בכלבייה. חייבים לזוז!‬ ‫-צודקת. תישארי לידי.‬ 312 00:29:04,583 --> 00:29:08,125 ‫איקס ידע‬ ‫שעדיין ניתן להפעיל את הג׳יירוטרון.‬ 313 00:29:09,625 --> 00:29:11,958 ‫אז הוא שלח את ירמ״א לפקח.‬ 314 00:29:18,083 --> 00:29:19,875 ‫קח את המזחלת למקום בטוח!‬ 315 00:29:19,958 --> 00:29:22,458 ‫אף אחד לא יתעסק עם החג שלי!‬ 316 00:30:13,583 --> 00:30:15,666 ‫אוי, לא. זה מסבך את המצב.‬ 317 00:30:20,333 --> 00:30:21,583 ‫בואו נאסוף את כולם.‬ 318 00:30:22,541 --> 00:30:23,541 ‫בוא, קטנצ׳יק.‬ 319 00:30:24,041 --> 00:30:26,000 ‫זהירות. כלבלב מתקרב אליך.‬ 320 00:30:31,875 --> 00:30:33,541 ‫זה די כיף.‬ 321 00:30:33,625 --> 00:30:34,958 ‫כשמתרגלים לזה.‬ 322 00:30:36,166 --> 00:30:38,625 ‫מה קרה?‬ ‫-אנחנו מטפלים בזה, אימא.‬ 323 00:30:46,583 --> 00:30:47,416 ‫כן!‬ 324 00:31:54,375 --> 00:31:58,458 ‫מישהו מוכן לפוצץ את הדבר העלוב הזה‬ ‫ולהוריד אותו מהשמיים?‬ 325 00:32:01,750 --> 00:32:03,041 ‫אוי, לא!‬ 326 00:32:13,333 --> 00:32:14,208 ‫אין בעד מה.‬ 327 00:32:14,291 --> 00:32:15,708 ‫זה התפקיד שלנו.‬ 328 00:32:28,291 --> 00:32:30,375 ‫זה היה אובדן נוראי.‬ 329 00:32:31,083 --> 00:32:32,583 ‫עיירת חג המולד נפלה‬ 330 00:32:33,541 --> 00:32:35,958 ‫והקלפטים ניצחו.‬ 331 00:32:44,375 --> 00:32:45,208 ‫אימא.‬ 332 00:32:50,750 --> 00:32:52,166 ‫איקס!‬ 333 00:32:59,500 --> 00:33:02,333 ‫תתקרב כדי שאוכל לראות אותך.‬ 334 00:33:05,041 --> 00:33:08,708 ‫סטית מהתוכנית שלי.‬ 335 00:33:09,750 --> 00:33:10,791 ‫קלפטים!‬ 336 00:33:11,291 --> 00:33:16,458 ‫הכירו את סגן המנהיגה העליונה החדש שלכם!‬ 337 00:33:17,541 --> 00:33:23,666 ‫איקס הפגין בוגדנות חסרת מצפון,‬ ‫יותר מכפי שהפגנתם כולכם יחד.‬ 338 00:33:24,166 --> 00:33:26,333 ‫הוא הרכיב את הג׳יירוטרון,‬ 339 00:33:26,416 --> 00:33:29,333 ‫זכה באמונם של היצורים המטומטמים האלה‬ 340 00:33:29,416 --> 00:33:33,541 ‫והוביל אותנו‬ ‫היישר אל החפצים הטובים ביותר שראינו!‬ 341 00:33:34,125 --> 00:33:38,833 ‫פעם, מזמן, זה היה מה שאיקס הכי רצה.‬ 342 00:33:42,208 --> 00:33:43,958 ‫אבל כשראה את הולי,‬ 343 00:33:44,041 --> 00:33:46,333 ‫איקס ידע מה עליו לעשות.‬ 344 00:33:51,208 --> 00:33:52,375 ‫מה אתה עושה?‬ 345 00:33:53,208 --> 00:33:54,291 ‫מה ל…?‬ 346 00:34:01,833 --> 00:34:03,541 ‫מה קורה לי?‬ 347 00:34:04,000 --> 00:34:06,666 ‫אני מרגישה כזה… חום.‬ 348 00:34:07,250 --> 00:34:08,541 ‫זה..‬ 349 00:34:09,291 --> 00:34:11,041 ‫זה נפלא!‬ 350 00:34:14,666 --> 00:34:18,291 ‫במשך זמן כה רב הקלפטים היו ריקים מבפנים,‬ 351 00:34:18,791 --> 00:34:21,875 ‫ריקנות ששום גזל לא יכול היה למלא.‬ 352 00:34:21,958 --> 00:34:23,375 ‫חג מולד שמח.‬ 353 00:34:24,416 --> 00:34:26,541 ‫אבל עכשיו, בזכות איקס…‬ 354 00:34:27,541 --> 00:34:30,500 ‫הריקנות הזו התמלאה באהבה‬ 355 00:34:32,125 --> 00:34:35,708 ‫והשתנתה בעזרת רוח חג המולד.‬ 356 00:34:36,458 --> 00:34:39,625 ‫כן, זה היה הרעיון החדש של נתינה‬ 357 00:34:39,708 --> 00:34:41,208 ‫ששינה את הקלפטים.‬ 358 00:34:41,708 --> 00:34:43,166 ‫חג מולד שמח.‬ 359 00:34:47,958 --> 00:34:52,041 ‫הם שבו להיות היצורים הצבעוניים שהיו פעם.‬ 360 00:35:07,541 --> 00:35:08,666 ‫חג המולד הגיע.‬ 361 00:35:10,250 --> 00:35:11,416 ‫השמש עולה.‬ 362 00:35:12,000 --> 00:35:15,333 ‫ילדים יתעוררו‬ ‫ולא ימצאו דבר מתחת לעצים שלהם!‬ 363 00:35:15,833 --> 00:35:18,541 ‫ואין מספיק זמן למסור את המתנות.‬ 364 00:35:24,750 --> 00:35:28,250 ‫כן, איקס הקטן הפתיע את כולם באותו היום.‬ 365 00:35:31,333 --> 00:35:34,000 ‫אולי הוא היה הקלפטי הקטן ביותר,‬ 366 00:35:34,625 --> 00:35:37,500 ‫אך מתברר שהלב שלו היה הרחב ביותר.‬ 367 00:35:47,541 --> 00:35:50,291 ‫וכשעלה השחר בבוקר חג המולד,‬ 368 00:35:50,791 --> 00:35:54,333 ‫העולם לא יכול היה לחזות כמה מיוחד,‬ 369 00:35:54,916 --> 00:35:57,000 ‫כמה יוצא דופן, כמה…‬ 370 00:35:58,666 --> 00:36:00,666 ‫מוזר כמו חייזר הוא יהיה.‬ 371 00:36:06,125 --> 00:36:10,375 ‫הקלפטים עזרו למסור צעצועים בצי של חלליות.‬ 372 00:36:13,375 --> 00:36:15,375 ‫מהר יותר ממהירות האור!‬ 373 00:36:17,250 --> 00:36:19,250 ‫בדיוק כמו בחזון שלי!‬ 374 00:36:24,250 --> 00:36:25,083 ‫בערך.‬ 375 00:36:40,166 --> 00:36:42,583 ‫הכול בזכות ילדה קטנה‬ 376 00:36:43,083 --> 00:36:45,208 ‫וחייזר קטן אף יותר,‬ 377 00:36:46,708 --> 00:36:48,916 ‫והמון אהבה.‬ 378 00:36:51,250 --> 00:36:55,875 ‫וזה סיפורו של חג המולד החייזרי הראשון.‬ 379 00:36:58,500 --> 00:36:59,791 ‫הסוף.‬ 380 00:39:30,208 --> 00:39:33,208 ‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬