1 00:00:10,970 --> 00:00:14,390 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:01:41,769 --> 00:01:44,981 ‫אני דניס. אני ניצולת אלימות במשפחה.‬ 3 00:01:45,064 --> 00:01:46,023 ‫היי, דניס.‬ 4 00:01:46,107 --> 00:01:47,191 ‫היי, דניס.‬ 5 00:01:47,275 --> 00:01:52,363 ‫מישהי רוצה לספר היום משהו‬ ‫לפני שנתחיל בפעילות המיוחדת שלנו?‬ 6 00:01:54,157 --> 00:01:57,451 ‫בסדר. אז אני מעבירה את רשות הדיבור לאלכס.‬ 7 00:01:57,535 --> 00:01:58,953 ‫בואו נקבל את פניה.‬ 8 00:02:01,122 --> 00:02:02,165 ‫תודה, בנות.‬ 9 00:02:02,248 --> 00:02:06,669 ‫אני אלכס, ואני ניצולת אלימות במשפחה.‬ 10 00:02:06,752 --> 00:02:08,920 ‫היי, אלכס.‬ ‫-היי, אלכס.‬ 11 00:02:09,004 --> 00:02:13,009 ‫ביקשתי מדניס להתנדב, ו...‬ 12 00:02:13,593 --> 00:02:16,137 ‫התכוונתי לניקוי אסלות, אבל...‬ 13 00:02:16,220 --> 00:02:18,181 ‫דניס הציעה שאעשה את זה במקום,‬ 14 00:02:18,264 --> 00:02:23,394 ‫ואני אמרתי "לא",‬ ‫והיא אמרה "כן", ועכשיו אנחנו פה.‬ 15 00:02:23,477 --> 00:02:25,688 ‫תראי להם את מחברת הרוצח הסדרתי שלך.‬ 16 00:02:25,771 --> 00:02:28,441 ‫היא אומרת שהכתב שלי נראה‬ ‫כמו של רוצח סדרתי, אז...‬ 17 00:02:28,524 --> 00:02:30,234 ‫לעזאזל, את כתבת את כל זה?‬ 18 00:02:30,318 --> 00:02:34,363 ‫כן. בעצם כתבתי את כל זה‬ ‫מאז שהגעתי לבית מקמולן.‬ 19 00:02:35,698 --> 00:02:39,660 ‫מישהי מכן כותבת בשביל הכיף?‬ 20 00:02:42,413 --> 00:02:44,957 ‫לא צריך להצביע, ברנדי.‬ 21 00:02:45,625 --> 00:02:49,754 ‫היה לי יומן כשהייתי בכיתה ה'.‬ ‫הוא היה ורוד ועם פרווה.‬ 22 00:02:49,837 --> 00:02:52,089 ‫היה עליו מנעול קטן.‬ 23 00:02:52,173 --> 00:02:54,634 ‫כן, גם לי היה יומן כזה.‬ 24 00:02:56,135 --> 00:02:57,762 ‫הנה השאלה הקשה.‬ 25 00:02:57,845 --> 00:03:01,265 ‫למי כתבתן, כשכתבתן?‬ 26 00:03:01,349 --> 00:03:03,893 ‫לאף אחד. רק לעצמי.‬ 27 00:03:03,976 --> 00:03:05,311 ‫כן, גם אני.‬ 28 00:03:06,312 --> 00:03:10,316 ‫אני פונה לכתיבה‬ ‫כדי להיות כנה בנוגע לרגשות שלי.‬ 29 00:03:11,192 --> 00:03:14,904 ‫לפעמים זאת הדרך היחידה שלי‬ ‫לדעת מה אני מרגישה.‬ 30 00:03:14,987 --> 00:03:18,407 ‫כאילו שאני צריכה לכתוב כדי לראות מה אכתוב.‬ 31 00:03:18,491 --> 00:03:20,284 ‫אם זה נשמע לכן הגיוני.‬ 32 00:03:21,118 --> 00:03:21,953 ‫אבל...‬ 33 00:03:22,954 --> 00:03:27,541 ‫אני חושבת שהרבה יותר קל לכתוב את האמת‬ ‫מאשר להגיד אותה בקול רם.‬ 34 00:03:29,377 --> 00:03:31,671 ‫אף אחד לא יכול לקחת מכן את הכתיבה.‬ 35 00:03:32,254 --> 00:03:36,676 ‫אף אחד לא יכול להגיד לכן שאתן טועות,‬ ‫או שהמילים שלכן לא נכונות.‬ 36 00:03:36,759 --> 00:03:38,094 ‫כי הן לא.‬ 37 00:03:38,177 --> 00:03:40,888 ‫אתן צודקות, והמילים שלכן נכונות, לעזאזל.‬ 38 00:03:42,640 --> 00:03:43,975 ‫כי הן שלכן.‬ 39 00:03:45,601 --> 00:03:49,105 ‫בכל אופן, לכולנו יש מחברות ועטים.‬ 40 00:03:49,188 --> 00:03:52,650 ‫אנחנו נקריא את זה בקול רם?‬ 41 00:03:52,733 --> 00:03:56,237 ‫אם את רוצה את יכולה,‬ ‫אבל אם את לא רוצה, את ממש לא חייבת.‬ 42 00:03:57,071 --> 00:03:59,991 ‫טוב. הבאתי כמה הנחיות לכתיבה‬ 43 00:04:00,074 --> 00:04:03,577 ‫שלקחתי מפרופסור אמיתי לכתיבה באינטרנט,‬ 44 00:04:03,661 --> 00:04:06,455 ‫והוא מוסמך ללמד דברים.‬ 45 00:04:06,539 --> 00:04:10,209 ‫טוב. תארי יום בחייך שבו היית מאושרת באמת.‬ 46 00:04:10,293 --> 00:04:13,170 ‫זה יכול להיות יום אמיתי שקרה באמת,‬ 47 00:04:13,254 --> 00:04:16,465 ‫או יום דמיוני שהיית רוצה שיקרה.‬ 48 00:04:19,552 --> 00:04:21,429 ‫אני שמה עשר דקות...‬ 49 00:04:22,596 --> 00:04:23,889 ‫על השעון.‬ 50 00:04:23,973 --> 00:04:27,810 ‫אין לחץ. אנחנו כותבות רק בשביל לכתוב.‬ 51 00:04:33,774 --> 00:04:35,192 ‫היה מעולה!‬ 52 00:04:35,276 --> 00:04:38,279 ‫אני יכולה לשאול משהו? יש לך דקה?‬ ‫-בטח.‬ 53 00:04:38,362 --> 00:04:40,614 ‫אנחנו לא... נדמה לי‬ ‫שאני כבר יודעת את התשובה,‬ 54 00:04:40,698 --> 00:04:43,701 ‫אבל אנחנו לא יכולות לארח במקלט, נכון?‬ 55 00:04:43,784 --> 00:04:46,162 ‫לא, ילדונת, אני מצטערת.‬ 56 00:04:46,245 --> 00:04:49,332 ‫רק הקורבנות והילדים שלהן יכולים‬ ‫להיות במקלט.‬ 57 00:04:49,999 --> 00:04:51,625 ‫תיארתי לעצמי.‬ ‫-למה?‬ 58 00:04:53,919 --> 00:04:56,339 ‫גיליתי שאמא שלי גרה במכונית.‬ 59 00:04:57,006 --> 00:04:58,341 ‫אני מצטערת לשמוע.‬ 60 00:04:58,424 --> 00:04:59,633 ‫תודה.‬ 61 00:04:59,717 --> 00:05:01,344 ‫היא קורבן של אלימות במשפחה?‬ 62 00:05:02,178 --> 00:05:06,974 ‫האלימות במשפחה כרונית אצלה,‬ ‫אבל היא גם בהכחשה מלאה,‬ 63 00:05:07,058 --> 00:05:09,894 ‫והיא הוזה, והיא לא לוקחת תרופות, אז...‬ 64 00:05:10,644 --> 00:05:12,605 ‫היא בת יותר מ-55?‬ 65 00:05:14,023 --> 00:05:17,568 ‫יש תוכנית ששמה "שר" (שיתוף)‬ ‫שמאפשרת לחסרי בית לגור בבתי אבות,‬ 66 00:05:17,651 --> 00:05:19,820 ‫אבל היא צריכה להירשם.‬ 67 00:05:19,904 --> 00:05:20,738 ‫כן...‬ 68 00:05:21,697 --> 00:05:24,825 ‫היא ממש שונאת כל דבר שקשור לממשלה,‬ 69 00:05:24,909 --> 00:05:29,038 ‫והיא ברחה ממחלקה פסיכיאטרית,‬ ‫אז זה לא יסתדר.‬ 70 00:05:29,538 --> 00:05:30,373 ‫תודה.‬ 71 00:05:31,040 --> 00:05:33,334 ‫יש עוד מישהו שיכול לטפל באמא שלך?‬ 72 00:05:34,126 --> 00:05:37,046 ‫לא. אני מטפלת בה מאז שהייתי בת שש.‬ 73 00:05:38,381 --> 00:05:41,342 ‫מה יקרה אם לא תטפלי בה?‬ 74 00:05:50,643 --> 00:05:55,356 ‫אני חושבת שאעשה משהו,‬ ‫לא יודעת, משהו מרהיב כשאכנס.‬ 75 00:06:01,529 --> 00:06:06,742 ‫הם באים בכל הכוח. כן, רעיון טוב. אז...‬ 76 00:06:09,203 --> 00:06:10,621 ‫אוי, לעזאזל.‬ 77 00:06:10,704 --> 00:06:13,332 ‫היי, אמא.‬ ‫-אלכס, היי.‬ 78 00:06:13,415 --> 00:06:18,754 ‫חשבתי שזאת את. נסעתי הביתה מניקיון,‬ ‫וראיתי את המכונית שלך.‬ 79 00:06:18,838 --> 00:06:20,464 ‫קשה לפספס אותה.‬ 80 00:06:20,548 --> 00:06:25,010 ‫מה את עושה פה?‬ ‫-תסתכלי על הוד מלכותה.‬ 81 00:06:25,094 --> 00:06:26,887 ‫האביב הגיע.‬ 82 00:06:26,971 --> 00:06:29,765 ‫השקיעה היום תהיה כמו צמר גפן מתוק,‬ 83 00:06:29,849 --> 00:06:33,352 ‫ואני אצפה בכל רגע מצופה סוכר שלה.‬ 84 00:06:33,435 --> 00:06:36,063 ‫כשבאתי, היה נראה לי שאת מדברת עם הציפורים.‬ 85 00:06:36,147 --> 00:06:37,815 ‫אוי, לא, מותק.‬ 86 00:06:38,440 --> 00:06:43,946 ‫הורדתי אפליקציית הכתבה לטלפון,‬ 87 00:06:44,029 --> 00:06:46,824 ‫כי אני הולכת להרצות לקולקטיב‬ 88 00:06:46,907 --> 00:06:50,786 ‫על התפיסה הנאוליתית של דוברת השמש.‬ 89 00:06:50,870 --> 00:06:54,957 ‫והייתי כותבת אותה, אבל אני לא יכולה.‬ 90 00:06:55,040 --> 00:06:56,876 ‫כי היד המזוינת שלי הורגת אותי.‬ 91 00:06:56,959 --> 00:06:59,211 ‫איפה הגבס שלך, אמא?‬ 92 00:07:00,296 --> 00:07:01,672 ‫לאן הגבס שלך נעלם?‬ 93 00:07:03,507 --> 00:07:06,343 ‫הוא היה יצוק סביב היד שלך. לאן הוא נעלם?‬ 94 00:07:07,928 --> 00:07:11,265 ‫גירד לי נורא, אז ביקשתי ממייקה לנסר אותו.‬ 95 00:07:11,348 --> 00:07:14,351 ‫אני חייבת להודות שזה היה ארוטי באופן מוזר.‬ 96 00:07:14,435 --> 00:07:17,688 ‫את צוחקת עליי, אמא? היית אמורה‬ ‫להיות עם הגבס עוד שישה שבועות.‬ 97 00:07:17,771 --> 00:07:19,732 ‫זה בסדר.‬ ‫-לא, זה לא בסדר.‬ 98 00:07:19,815 --> 00:07:22,735 ‫יש לך גיד קרוע, ועכשיו הוא לא יחלים.‬ 99 00:07:23,569 --> 00:07:27,281 ‫היי, אם את מתכוונת להרוס‬ ‫את הצמר גפן המתוק, את צריכה ללכת.‬ 100 00:07:32,328 --> 00:07:33,162 ‫אני...‬ 101 00:07:34,246 --> 00:07:35,956 ‫אני שמחה שנתקלתי בך.‬ 102 00:07:36,582 --> 00:07:40,586 ‫אני יודעת שאת חיה מצוין בלופט שלך‬ 103 00:07:40,669 --> 00:07:42,713 ‫עם הקולקטיב שלך, אבל...‬ 104 00:07:44,632 --> 00:07:47,384 ‫אמרתי לך שאני עוברת למונטנה.‬ 105 00:07:49,762 --> 00:07:50,971 ‫אולי תבואי איתי?‬ 106 00:07:52,932 --> 00:07:55,184 ‫יש לי דירה בקמפוס.‬ 107 00:07:55,267 --> 00:07:56,977 ‫תוכלי לבלות עם מאדי,‬ 108 00:07:57,061 --> 00:08:01,690 ‫ותוכלי לטייל, ותוכלי לצייר כל היום.‬ 109 00:08:02,441 --> 00:08:04,443 ‫תראי את מאדי מתחילה גן.‬ 110 00:08:07,488 --> 00:08:09,865 ‫אוי, מותק, אני לא כזאת.‬ 111 00:08:11,784 --> 00:08:13,160 ‫למה לא?‬ 112 00:08:13,244 --> 00:08:14,662 ‫כי אני לא משעממת.‬ 113 00:08:17,164 --> 00:08:18,916 ‫החיים שלי גדולים.‬ 114 00:08:18,999 --> 00:08:21,794 ‫אני לא יכולה לדהור מאחורייך,‬ ‫להיות סרח עודף.‬ 115 00:08:21,877 --> 00:08:24,463 ‫לא, אמא, אני באמת רצינית. אני מזמינה אותך.‬ 116 00:08:26,423 --> 00:08:28,467 ‫הדם שלי פה, מותק.‬ 117 00:08:28,551 --> 00:08:31,387 ‫אמא שלי קבורה פה. אמא שלה קבורה פה.‬ 118 00:08:31,470 --> 00:08:33,304 ‫נשות לנגלי נמצאות פה.‬ 119 00:08:35,057 --> 00:08:38,226 ‫אני אשת לנגלי, ואני עוזבת.‬ 120 00:08:38,726 --> 00:08:40,645 ‫אני יודעת, מותק, וזאת את.‬ 121 00:08:41,480 --> 00:08:42,356 ‫אבל...‬ 122 00:08:44,900 --> 00:08:46,110 ‫אני לא יכולה לעזוב.‬ 123 00:08:49,572 --> 00:08:50,406 ‫בסדר.‬ 124 00:08:52,992 --> 00:08:55,411 ‫אז אני צריכה שתלכי לכמה רופאים‬ ‫לפני שאני עוזבת, אמא.‬ 125 00:08:55,494 --> 00:08:58,247 ‫למשל הרופאה של היד.‬ ‫-אני מוותרת.‬ 126 00:08:58,330 --> 00:09:01,166 ‫אני קובעת לך תור למחר אחרי הצהריים, בסדר?‬ 127 00:09:01,250 --> 00:09:04,128 ‫תפגשי אותי שם. תהנהני אם שמעת.‬ 128 00:09:08,632 --> 00:09:11,218 ‫אני לא רוצה לדאוג לך כשלא אהיה פה, אמא.‬ 129 00:09:16,056 --> 00:09:18,809 ‫תראי מה זה! צמר גפן מתוק.‬ 130 00:09:20,853 --> 00:09:24,648 ‫נתחיל פה, ואז נעבור כל מיני הרים.‬ 131 00:09:25,232 --> 00:09:28,527 ‫ניסע לספוקיין. זאת עיר ממש גדולה.‬ 132 00:09:28,611 --> 00:09:31,071 ‫ואז נעבור עוד הרים.‬ 133 00:09:31,739 --> 00:09:33,574 ‫ועוד קצת הרים.‬ 134 00:09:34,325 --> 00:09:36,577 ‫עד למיסולה.‬ 135 00:09:37,828 --> 00:09:39,038 ‫כאן.‬ 136 00:09:39,121 --> 00:09:40,664 ‫מיסולה.‬ 137 00:09:40,748 --> 00:09:41,582 ‫מיסולה.‬ 138 00:09:43,459 --> 00:09:45,711 ‫זה ייקח לנו ככה שעות.‬ 139 00:09:45,794 --> 00:09:51,800 ‫שתיים. שלוש. ארבע. חמש.‬ ‫שש. שבע. שמונה. תשע.‬ 140 00:09:51,884 --> 00:09:52,718 ‫תשע שעות.‬ 141 00:09:53,594 --> 00:09:56,096 ‫ו"שופ".‬ ‫-בדיוק.‬ 142 00:10:17,242 --> 00:10:19,787 ‫- ארבעים וחמישה דולרים -‬ 143 00:10:31,715 --> 00:10:33,425 ‫לא!‬ 144 00:10:59,076 --> 00:11:05,582 ‫שלום, אני רוצה להזמין ספר לימוד‬ ‫לקורס אנגלית 102, יחידה חמש.‬ 145 00:11:08,919 --> 00:11:09,920 ‫בשביל ספרים?‬ 146 00:11:11,338 --> 00:11:13,590 ‫יש לך עותקים משומשים?‬ 147 00:11:16,802 --> 00:11:19,763 ‫יופי. את מוכנה לשים אחד מהם בצד בשבילי?‬ 148 00:11:19,847 --> 00:11:21,515 ‫אני יכולה לבוא ביום שלישי.‬ 149 00:11:24,143 --> 00:11:24,977 ‫תודה.‬ 150 00:11:27,271 --> 00:11:29,064 ‫- שיחה נכנסת‬ ‫טארה -‬ 151 00:11:29,148 --> 00:11:30,732 ‫היי, טארה.‬ ‫-אוי, יופי.‬ 152 00:11:30,816 --> 00:11:33,277 ‫היי. רק עדכון זריז.‬ 153 00:11:33,360 --> 00:11:35,279 ‫חזרתי ממזכירות בית המשפט.‬ 154 00:11:35,988 --> 00:11:36,905 ‫לא, הכול בסדר.‬ 155 00:11:36,989 --> 00:11:39,616 ‫הם התנגדו להודעת המעבר, כמו שכבר ידענו,‬ 156 00:11:39,700 --> 00:11:43,454 ‫אבל הבקשה לדיון החירום‬ ‫במעמד צד אחד בעניין המשמורת‬ 157 00:11:43,537 --> 00:11:46,999 ‫כבר הוגשה, והפצצתי אותו גם‬ ‫עם צו זמני נגד יצירת קשר,‬ 158 00:11:47,082 --> 00:11:49,251 ‫אז זה אמור להעביר מסר.‬ 159 00:11:49,334 --> 00:11:51,420 ‫אז אסור לו ליצור איתי קשר?‬ ‫-נכון.‬ 160 00:11:51,503 --> 00:11:54,423 ‫השריף אמור להגיש לו את צו ההרחקה‬ 161 00:11:54,506 --> 00:11:56,717 ‫ואת הבקשה לדיון עוד הבוקר.‬ 162 00:11:56,800 --> 00:11:57,634 ‫בסדר.‬ 163 00:11:58,469 --> 00:12:01,054 ‫אז מה יקרה עכשיו?‬ ‫-נחכה.‬ 164 00:12:01,138 --> 00:12:04,224 ‫השארתי לעורך הדין של שון הודעה.‬ ‫בקרוב נדע יותר פרטים.‬ 165 00:12:04,433 --> 00:12:06,143 ‫בסדר. תודה רבה.‬ 166 00:12:06,226 --> 00:12:07,603 ‫כן, אין בעיה. ביי.‬ 167 00:12:08,896 --> 00:12:10,856 ‫ברנדי, נדמה לי שעכשיו תורך, נכון?‬ 168 00:12:13,233 --> 00:12:16,612 ‫אני לא יודעת אם זה היום הכי מאושר בחיי,‬ 169 00:12:16,695 --> 00:12:18,655 ‫אבל על זה חשבתי באותו רגע.‬ 170 00:12:18,739 --> 00:12:19,990 ‫מושלם.‬ 171 00:12:21,700 --> 00:12:25,120 ‫"כשהייתי ילדה, נהגתי לצאת‬ ‫לטיולים עם אבא שלי.‬ 172 00:12:25,787 --> 00:12:28,999 ‫יצאנו ביוני, לפני החום הדביק של סוף הקיץ.‬ 173 00:12:30,834 --> 00:12:35,380 ‫נהגתי לקנות ארטיקים של 'משפחת קדמוני'‬ ‫בטעם תפוז בחנות הנוחות.‬ 174 00:12:36,381 --> 00:12:39,510 ‫כאלה שצריך ללחוץ עליהם בכל הכוח.‬ 175 00:12:39,593 --> 00:12:44,014 ‫צעדנו לאורך החוף,‬ ‫והסתכלנו על קבוצת הכוכבים 'בתולה',‬ 176 00:12:44,097 --> 00:12:47,476 ‫כי יש לי יום הולדת ארבעה ימים לפניו.‬ 177 00:12:48,352 --> 00:12:50,687 ‫אבא שלי נהג להצביע לשמיים ולהגיד לי‬ 178 00:12:50,771 --> 00:12:54,274 ‫שהוא הדובה הגדולה ואני הדובה הקטנה.‬ 179 00:12:55,108 --> 00:13:00,489 ‫הפסקנו ללכת לטיולים שלנו כשאבא שלי חלה.‬ 180 00:13:02,533 --> 00:13:04,868 ‫אבל לא מזמן חזרתי לטייל עם הבן שלי.‬ 181 00:13:07,037 --> 00:13:09,456 ‫קניתי לו ארטיק של משפחת קדמוני בטעם תפוז.‬ 182 00:13:12,668 --> 00:13:14,753 ‫עכשיו הרבה יותר קל ללחוץ עליהם.‬ 183 00:13:16,463 --> 00:13:20,509 ‫הסתכלתי על שמי הלילה, והן היו שם...‬ 184 00:13:21,301 --> 00:13:23,637 ‫כאילו שעבר בדיוק אפס זמן.‬ 185 00:13:24,846 --> 00:13:26,473 ‫הדובה הגדולה והדובה הקטנה."‬ 186 00:13:34,064 --> 00:13:34,982 ‫זהו.‬ 187 00:13:40,862 --> 00:13:44,032 ‫אנחנו רוצות, כמובן,‬ ‫שכל מה שאנחנו אומרות יהיה חיובי,‬ 188 00:13:44,116 --> 00:13:48,870 ‫אבל קיוויתי שנוכל להגיד אילו דימויים‬ 189 00:13:48,954 --> 00:13:53,709 ‫מהסיפור של ברנדי יישארו איתנו.‬ 190 00:13:53,792 --> 00:13:55,919 ‫"החום הדביק של סוף הקיץ".‬ 191 00:13:57,546 --> 00:13:59,506 ‫"עכשיו הרבה יותר קל ללחוץ עליהם."‬ 192 00:14:02,384 --> 00:14:04,011 ‫"כאילו שעבר בדיוק אפס זמן".‬ 193 00:14:05,554 --> 00:14:07,222 ‫"הדובה הגדולה והדובה הקטנה".‬ 194 00:14:08,724 --> 00:14:11,018 ‫עוד מישהי רוצה לחלוק?‬ 195 00:14:20,277 --> 00:14:25,574 ‫- מחייג‬ ‫אמא -‬ 196 00:14:26,366 --> 00:14:28,660 ‫נא להשאיר הודעה לאחר הצליל.‬ 197 00:14:33,415 --> 00:14:36,960 ‫- אלכס‬ ‫אני אצל הרופאה. איפה את? -‬ 198 00:14:38,378 --> 00:14:40,839 ‫- אלכס‬ ‫את מאחרת ב-15 דקות! -‬ 199 00:14:42,257 --> 00:14:43,759 ‫- הלו? -‬ 200 00:14:53,602 --> 00:14:54,436 ‫אמא.‬ 201 00:14:54,519 --> 00:14:55,354 ‫אמא!‬ 202 00:14:55,938 --> 00:14:56,980 ‫היי, מותק.‬ 203 00:14:57,064 --> 00:14:59,358 ‫בלי "מותק". קחי את הדברים שלך.‬ ‫אנחנו הולכות לרופאה.‬ 204 00:14:59,441 --> 00:15:01,944 ‫איזו רופאה?‬ ‫-זאת שהברזת עכשיו מהפגישה איתה.‬ 205 00:15:02,027 --> 00:15:04,446 ‫היא יכולה לפגוש אותך בארבע,‬ ‫אבל צריך לצאת עכשיו.‬ 206 00:15:04,529 --> 00:15:06,490 ‫היום יום חמישי. לא אמרתי שאלך לרופאה.‬ 207 00:15:06,573 --> 00:15:09,117 ‫הדוכן שלנו רק בימי שלישי, חמישי ושבת,‬ 208 00:15:09,201 --> 00:15:10,827 ‫ואני לא אנטוש את מייקה.‬ 209 00:15:10,911 --> 00:15:13,914 ‫היי, מותק, תכיר את הבת שלי.‬ ‫-הכרנו לפני כמה ימים.‬ 210 00:15:14,915 --> 00:15:17,084 ‫אמא. אפשר ללכת, בבקשה?‬ 211 00:15:17,709 --> 00:15:20,963 ‫למה את מכוסה בנצנצים? הלכת לאיזו מסיבה?‬ 212 00:15:21,046 --> 00:15:23,465 ‫ניקיתי חדר משחקים.‬ ‫-את יודעת מה זה נצנצים?‬ 213 00:15:23,548 --> 00:15:26,885 ‫הכינים של כיתת האומנות.‬ ‫-הבטחת לי. קדימה, בואי.‬ 214 00:15:26,969 --> 00:15:29,513 ‫את מפזרת אותם בכל מקום.‬ ‫-את מוכנה להתבגר, בבקשה?‬ 215 00:15:29,596 --> 00:15:31,556 ‫אנחנו צריכות ללכת.‬ ‫-את זאת שמלאה בנצנצים.‬ 216 00:15:31,640 --> 00:15:34,142 ‫את תיכנסי למכונית שלי עכשיו,‬ ‫לעזאזל, ואסיע אותך לרופאה.‬ 217 00:15:34,226 --> 00:15:36,603 ‫את לא הבוסית שלי, בסדר?‬ 218 00:15:36,687 --> 00:15:38,188 ‫זאת היד שלי. אם היא תכאב,‬ 219 00:15:38,271 --> 00:15:42,025 ‫אני אקח שמן סיבידי‬ ‫או שאלך לרופאה או שאכרות אותה.‬ 220 00:15:42,109 --> 00:15:44,111 ‫זה שאת ממהרת כי את עוזבת‬ 221 00:15:44,194 --> 00:15:46,780 ‫לא אומר שגם אני ממהרת. אני מרגישה מצוין.‬ 222 00:15:46,863 --> 00:15:49,574 ‫באמת, תדאגי למישהי אחרת. בבקשה.‬ 223 00:15:49,658 --> 00:15:51,410 ‫מותק.‬ ‫-סליחה, מתוק.‬ 224 00:15:51,493 --> 00:15:54,204 ‫אני עובדת. יש לי עבודה, בסדר?‬ 225 00:15:54,871 --> 00:15:55,831 ‫שלום לך.‬ 226 00:15:57,207 --> 00:16:00,085 ‫וואו, איזה חיוך נחמד. תראה איזה חיוך!‬ 227 00:16:00,168 --> 00:16:01,003 ‫- שיחה נכנסת‬ ‫טארה -‬ 228 00:16:01,086 --> 00:16:02,921 ‫טארה?‬ ‫-התוכנית השתנתה.‬ 229 00:16:03,005 --> 00:16:05,549 ‫את חושבת שתוכלי להיפגש איתי‬ ‫ליד המשרד שלי, ברחוב וויטבי?‬ 230 00:16:05,632 --> 00:16:06,883 ‫הכול בסדר?‬ 231 00:16:08,093 --> 00:16:09,720 ‫דיברתי עם עורך הדין של שון.‬ 232 00:16:09,803 --> 00:16:13,140 ‫הם יבקשו לדחות‬ ‫את הבקשה במעמד צד אחד על הסף,‬ 233 00:16:13,223 --> 00:16:15,183 ‫ויטענו שאין ראיות לאלימות.‬ 234 00:16:15,267 --> 00:16:18,437 ‫ושון לא מוכן לשנות את תוכנית ההורות‬ 235 00:16:18,520 --> 00:16:20,856 ‫או לוותר על זכויות המשמורת שלו.‬ 236 00:16:22,899 --> 00:16:24,609 ‫בסדר.‬ 237 00:16:24,693 --> 00:16:25,819 ‫תודה.‬ 238 00:16:25,902 --> 00:16:28,822 ‫סליחה. אז מה זה אומר?‬ 239 00:16:28,905 --> 00:16:31,700 ‫זה אומר שהוא טוען שאת משקרת בנוגע לאלימות.‬ 240 00:16:31,783 --> 00:16:34,745 ‫אז בעוד 14 יום, יהיה שימוע לבירור העילה‬ 241 00:16:34,828 --> 00:16:38,165 ‫כדי לקבוע אם הטענות שלך תקפות,‬ ‫ואת תנאי המשמורת המתאימים.‬ 242 00:16:38,248 --> 00:16:42,002 ‫זה יהיה מה שנקרא "הפסד או ניצחון".‬ 243 00:16:42,753 --> 00:16:45,756 ‫אם תפסידי, לא תוכלי‬ ‫לקחת את מאדי לשום מקום.‬ 244 00:16:48,258 --> 00:16:49,092 ‫אף פעם?‬ 245 00:16:49,176 --> 00:16:51,553 ‫וושינגטון מקשה מאוד‬ ‫על קורבנות אלימות במשפחה.‬ 246 00:16:51,636 --> 00:16:53,346 ‫במיוחד במקרי התעללות רגשית...‬ 247 00:16:53,430 --> 00:16:56,933 ‫כן, אני יודעת. כבר עברתי את זה,‬ ‫והפסדתי כי לא היו לי חבורות.‬ 248 00:16:57,017 --> 00:16:58,602 ‫הפעם לא תפסידי.‬ 249 00:16:58,685 --> 00:17:00,979 ‫יש לנו 14 יום לבסס את הטענות שלנו.‬ 250 00:17:01,063 --> 00:17:03,774 ‫מישהו בטח ראה אותו מתעלל בך רגשית.‬ 251 00:17:03,857 --> 00:17:06,443 ‫אין לי 14 יום. אני אמורה‬ ‫לנסוע למונטנה ביום שני.‬ 252 00:17:06,526 --> 00:17:09,071 ‫מבחינה חוקית, את לא יכולה‬ ‫לעבור לשום מקום עם מאדי.‬ 253 00:17:09,154 --> 00:17:10,530 ‫רק אחרי הדיון.‬ 254 00:17:14,825 --> 00:17:20,332 ‫אני אאבד את הדיור המשפחתי שלי‬ ‫ואת המקום שלי בקולג'. אני...‬ 255 00:17:20,415 --> 00:17:22,583 ‫כן.‬ ‫-עוד אחד.‬ 256 00:17:23,459 --> 00:17:26,045 ‫אני חייבת לעזוב את המקלט בסוף השבוע.‬ 257 00:17:26,129 --> 00:17:29,674 ‫מה את חושבת שאני צריכה לעשות?‬ ‫אין לי תוכנית גיבוי.‬ 258 00:17:29,758 --> 00:17:31,176 ‫אנחנו נילחם.‬ 259 00:17:31,259 --> 00:17:33,887 ‫אני אדאג שתגיעי לסמסטר הסתיו, בוודאות.‬ 260 00:17:33,970 --> 00:17:37,599 ‫לקחתי הלוואת סטודנטים של 9,000 דולר.‬ ‫תשעת אלפים דולר.‬ 261 00:17:37,682 --> 00:17:40,227 ‫לא יודעת אם את מבינה מה זה מבחינתי,‬ ‫אבל אלה החיים שלי.‬ 262 00:17:40,310 --> 00:17:42,813 ‫אני לא עשירה כמוך וכמו רג'ינה.‬ ‫אני לא יכולה פשוט להחזיר.‬ 263 00:17:42,896 --> 00:17:43,939 ‫זה לא הכול.‬ 264 00:17:44,022 --> 00:17:46,608 ‫שון דורש לבקר את מאדי.‬ 265 00:17:48,193 --> 00:17:51,113 ‫לא. יש לנו צו הרחקה, אז לא.‬ 266 00:17:51,196 --> 00:17:53,115 ‫הצו מתייחס רק אלייך, לא אל מאדי.‬ 267 00:17:53,198 --> 00:17:55,826 ‫בית המשפט אישר ביקור של ארבע שעות.‬ 268 00:17:57,577 --> 00:17:58,703 ‫מתי?‬ 269 00:17:58,787 --> 00:17:59,621 ‫מחר.‬ 270 00:18:00,288 --> 00:18:03,333 ‫בית המשפט ימנה צד שלישי כמשגיח ניטרלי,‬ 271 00:18:03,416 --> 00:18:06,002 ‫אלא אם כן יש לך מישהו‬ ‫שיכול לעזור? סבא או סבתא?‬ 272 00:18:06,086 --> 00:18:08,713 ‫לא אעשה את זה. אני לא יכולה‬ ‫לעשות לה את זה. לא אתן לו אותה.‬ 273 00:18:08,797 --> 00:18:11,967 ‫אם לא תצייתי, תפרי את תוכנית ההורות שלכם,‬ 274 00:18:12,050 --> 00:18:16,388 ‫וזה לא ייראה טוב בדיון בעוד 14 ימים.‬ 275 00:18:16,471 --> 00:18:18,765 ‫אלכס, אני מצטערת שזה קורה, אבל...‬ 276 00:18:20,142 --> 00:18:21,226 ‫זה לא נגמר.‬ 277 00:18:21,309 --> 00:18:22,686 ‫זאת רק מהמורה בדרך.‬ 278 00:19:10,108 --> 00:19:11,276 ‫זאת רק אני.‬ 279 00:19:11,359 --> 00:19:14,070 ‫אלכס. לעזאזל. אלוהים אדירים.‬ 280 00:19:16,781 --> 00:19:18,575 ‫הפחדת לי את הצורה.‬ 281 00:19:18,658 --> 00:19:20,285 ‫מה את עושה פה?‬ 282 00:19:21,328 --> 00:19:23,121 ‫אני צריכה עזרה במשהו.‬ 283 00:19:23,205 --> 00:19:24,456 ‫מה את עושה פה?‬ 284 00:19:24,539 --> 00:19:30,128 ‫שתיתי מרגריטה אחת יותר מדי,‬ ‫אז עצרתי בצד כדי...‬ 285 00:19:31,296 --> 00:19:33,215 ‫להתפכח, בדרך הביתה.‬ 286 00:19:34,132 --> 00:19:36,927 ‫אמא.‬ ‫-אני יודעת שזה לא נראה טוב.‬ 287 00:19:37,010 --> 00:19:37,928 ‫פשוט...‬ 288 00:19:39,054 --> 00:19:43,141 ‫לפעמים רועש בקולקטיב, ואני באה הנה...‬ 289 00:19:43,975 --> 00:19:44,893 ‫לנמנם.‬ 290 00:19:46,144 --> 00:19:48,813 ‫אני יודעת שאת ישנה פה,‬ ‫ושאת כל היום לבד בפארק,‬ 291 00:19:48,897 --> 00:19:50,732 ‫ושאין שום קולקטיב.‬ 292 00:19:56,363 --> 00:19:57,364 ‫טוב...‬ 293 00:20:00,283 --> 00:20:03,078 ‫יכול להיות ש"קולקטיב" היא לא המילה הנכונה.‬ 294 00:20:04,871 --> 00:20:10,377 ‫יש פה קבוצה של אנשים ממש נחמדים.‬ 295 00:20:10,460 --> 00:20:11,503 ‫באמת...‬ 296 00:20:12,128 --> 00:20:15,465 ‫יש לנו את משפחת פלורס, שם בוואן.‬ 297 00:20:15,548 --> 00:20:18,009 ‫בילי ואנה. אני מתה עליהם.‬ 298 00:20:18,093 --> 00:20:21,888 ‫אנחנו דואגים אחד לשני, וזה מין...‬ 299 00:20:21,972 --> 00:20:26,393 ‫לא יודעת, קמפינג גדול או קולנוע דרייב-אין.‬ 300 00:20:26,476 --> 00:20:27,978 ‫חסר לנו רק פופקורן.‬ 301 00:20:29,646 --> 00:20:31,314 ‫למה את לא יכולה לדאוג לעצמך?‬ 302 00:20:32,065 --> 00:20:35,402 ‫מה זאת אומרת? יש לי פה צידנית.‬ 303 00:20:35,485 --> 00:20:37,862 ‫יש לי ויטמינים, מותק.‬ 304 00:20:37,946 --> 00:20:40,240 ‫יש לי שמיכה נוחה מאוד וגראס מעולה.‬ 305 00:20:40,323 --> 00:20:42,117 ‫אני בסדר.‬ ‫-את חסרת בית, אמא.‬ 306 00:20:42,200 --> 00:20:43,743 ‫את גרה במכונית שלך.‬ 307 00:20:43,827 --> 00:20:46,079 ‫את מוכנה להפסיק? בבקשה!‬ ‫-לא.‬ 308 00:20:47,247 --> 00:20:48,665 ‫אני מתה על המכונית שלי!‬ 309 00:20:49,499 --> 00:20:51,418 ‫היא כלבת הקובלט שלי.‬ 310 00:20:51,501 --> 00:20:53,503 ‫אנחנו כמו משפחה.‬ ‫-את חסרת בית, אמא.‬ 311 00:20:53,586 --> 00:20:56,631 ‫את חסרת בית, וגרה במכונית.‬ ‫-את מוכנה להפסיק כבר?‬ 312 00:20:56,715 --> 00:20:58,925 ‫אני תחת כיפת השמיים. אני עצמאית.‬ 313 00:21:01,553 --> 00:21:03,722 ‫וזה לא כל הזמן. זאת אומרת...‬ 314 00:21:04,264 --> 00:21:06,308 ‫לפעמים אני ישנה אצל מייקה.‬ 315 00:21:07,684 --> 00:21:09,352 ‫כשאלנה-מיי לא שם.‬ 316 00:21:09,436 --> 00:21:14,024 ‫מי זאת אלנה-מיי, לעזאזל?‬ ‫-אמרתי לך. אשתו.‬ 317 00:21:14,107 --> 00:21:17,193 ‫אלוהים.‬ ‫-הם נפרדו, אבל היא עדיין גרה שם‬ 318 00:21:17,277 --> 00:21:19,863 ‫כי היא אסון מהלך.‬ ‫-לא.‬ 319 00:21:19,946 --> 00:21:21,865 ‫העיקר, מותק...‬ 320 00:21:23,283 --> 00:21:28,413 ‫את יודעת, אני אוהבת להיות צוענייה.‬ ‫אני אוהבת להיות ניידת. בסדר?‬ 321 00:21:28,496 --> 00:21:29,998 ‫את מכירה אותי, אני נחושה.‬ 322 00:21:30,081 --> 00:21:33,877 ‫אני לא יודעת מה לעשות. אין לי כסף למלונית‬ ‫בשבילך, אני לא יכולה להביא אותך למקלט,‬ 323 00:21:33,960 --> 00:21:35,211 ‫אני לא יודעת מה לעשות, אמא.‬ 324 00:21:35,295 --> 00:21:37,881 ‫אני לא הבעיה שלך, אלכסנדרה.‬ 325 00:21:37,964 --> 00:21:40,300 ‫כן, את כן.‬ ‫-לא, אני לא.‬ 326 00:21:40,383 --> 00:21:42,135 ‫אני אמא שלך.‬ ‫-לא, את לא.‬ 327 00:21:42,218 --> 00:21:43,303 ‫כן, אני כן!‬ 328 00:21:44,262 --> 00:21:45,764 ‫אני כן!‬ 329 00:21:45,847 --> 00:21:48,892 ‫אמרת שאת צריכה ממני עזרה.‬ 330 00:21:48,975 --> 00:21:49,809 ‫אני צריכה.‬ 331 00:21:49,893 --> 00:21:51,936 ‫אז איך אפשר לעזור לך, גברתי?‬ 332 00:21:52,562 --> 00:21:54,981 ‫את יכולה להשגיח בפגישה בין שון למאדי מחר?‬ 333 00:21:55,065 --> 00:21:58,193 ‫הוא מקבל ביקור בהוראת בית המשפט,‬ ‫אבל בנוכחות צד שלישי.‬ 334 00:21:58,276 --> 00:21:59,569 ‫את יכולה?‬ 335 00:21:59,652 --> 00:22:01,321 ‫כן, אני יכולה.‬ 336 00:22:02,030 --> 00:22:05,283 ‫מתי להיות שם?‬ ‫-ב-12:30.‬ 337 00:22:05,367 --> 00:22:06,826 ‫אל תדאגי.‬ 338 00:22:07,452 --> 00:22:09,245 ‫אני אטפל בילדה שלך.‬ 339 00:22:13,041 --> 00:22:15,794 ‫ואת הולכת לרופאה.‬ ‫-על גופתי המתה, לעזאזל.‬ 340 00:22:15,877 --> 00:22:17,796 ‫כן, אמא, את הולכת לרופאה. שום דבר לא בסדר.‬ 341 00:22:17,879 --> 00:22:21,257 ‫הכול דפוק עכשיו, ואת צריכה‬ ‫להיות אישה מבוגרת לדקה ארורה.‬ 342 00:22:21,341 --> 00:22:23,718 ‫היד שלך נראית נורא. את הולכת לרופאה!‬ 343 00:22:26,304 --> 00:22:27,931 ‫אני אקבל סוכרייה?‬ 344 00:22:38,399 --> 00:22:39,984 ‫אלוהים אדירים!‬ 345 00:22:41,486 --> 00:22:43,863 ‫מה זה הריח הזה מהמכונית שלך?‬ 346 00:22:43,947 --> 00:22:46,533 ‫יש לה ריח של קקי שרוף.‬ ‫-הלכת לרופאה.‬ 347 00:22:46,616 --> 00:22:49,327 ‫כן, תראי. והאצבע שלי עדיין עובדת.‬ 348 00:22:49,410 --> 00:22:50,495 ‫היי, דלעונת.‬ 349 00:22:50,578 --> 00:22:53,581 ‫את מוכנה לשחק איתי ועם אבא שלך?‬ 350 00:22:54,290 --> 00:22:55,500 ‫יהיה לנו כיף.‬ 351 00:22:55,583 --> 00:22:58,878 ‫ארזתי חטיף ובגדים להחלפה,‬ ‫והיא כבר אכלה צהריים.‬ 352 00:22:58,962 --> 00:23:01,589 ‫קטן עלינו. היי, דלעונת.‬ 353 00:23:04,092 --> 00:23:05,718 ‫אני יודעת.‬ 354 00:23:05,802 --> 00:23:09,347 ‫אני מניח שאני אחכה פה, כי אני חייב.‬ 355 00:23:09,556 --> 00:23:12,142 ‫טוב, מאדי, את תהיי עם אבא רק ארבע שעות.‬ 356 00:23:12,225 --> 00:23:14,227 ‫תודה ששלחת את המשטרה!‬ 357 00:23:14,310 --> 00:23:15,270 ‫קלאסה!‬ 358 00:23:15,854 --> 00:23:16,688 ‫ואז...‬ 359 00:23:17,564 --> 00:23:21,151 ‫נלך ביחד לקנות גלידה. נשמע טוב?‬ 360 00:23:21,234 --> 00:23:23,361 ‫רוצה גלידה? בסדר.‬ 361 00:23:25,572 --> 00:23:26,781 ‫אני אוהבת אותך מאוד.‬ 362 00:23:28,032 --> 00:23:30,535 ‫תודה, אמא.‬ ‫-כן, יהיה לנו כיף.‬ 363 00:23:34,789 --> 00:23:39,252 ‫הנה מאד-דוג שלנו. עוד מעט תראי את אבא.‬ 364 00:23:39,335 --> 00:23:40,170 ‫היי!‬ 365 00:23:40,253 --> 00:23:42,922 ‫שוני, מאד-דוג שלך פה.‬ 366 00:23:44,799 --> 00:23:45,884 ‫היי, שוני.‬ 367 00:23:46,384 --> 00:23:48,595 ‫היא כבדה.‬ ‫-את כבר גדולה.‬ 368 00:23:48,678 --> 00:23:50,180 ‫היא נהייתה ממש גדולה.‬ 369 00:23:51,639 --> 00:23:55,059 ‫התנדנדנו, והיא מגיעה ממש גבוה!‬ 370 00:23:55,143 --> 00:23:56,060 ‫מאד-דוג!‬ 371 00:24:02,066 --> 00:24:03,359 ‫תודה שבאת.‬ 372 00:24:03,985 --> 00:24:04,819 ‫בטח.‬ 373 00:24:06,279 --> 00:24:10,408 ‫דאגתי לך, נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה.‬ 374 00:24:12,160 --> 00:24:13,077 ‫את נראית בסדר.‬ 375 00:24:15,038 --> 00:24:16,247 ‫אני באמת בסדר.‬ 376 00:24:17,248 --> 00:24:20,585 ‫יופי. איפה מאדי?‬ 377 00:24:20,668 --> 00:24:22,795 ‫חשבתי שאולי יצא לי לראות אותה.‬ 378 00:24:24,881 --> 00:24:29,302 ‫היא במקלט לנפגעות אלימות במשפחה‬ ‫שאני גרה בו.‬ 379 00:24:30,511 --> 00:24:32,680 ‫יש פעוטון בשביל הקורבנות, אז...‬ 380 00:24:32,764 --> 00:24:33,973 ‫בסדר.‬ 381 00:24:34,057 --> 00:24:38,061 ‫טוב, כבר... כבר הזמנת משהו?‬ 382 00:24:40,563 --> 00:24:44,567 ‫זאת הפעם השנייה השנה שאני נמצאת‬ ‫במקלט חירום לנשים שעברו התעללות.‬ 383 00:24:48,196 --> 00:24:50,490 ‫זאת הפעם השנייה ששון שלח אותי לשם.‬ 384 00:24:59,332 --> 00:25:01,542 ‫אתה שומע את המילים שיוצאות לי מהפה?‬ 385 00:25:02,168 --> 00:25:03,503 ‫כן, אני שומע.‬ 386 00:25:06,798 --> 00:25:07,632 ‫ו...?‬ 387 00:25:11,010 --> 00:25:13,429 ‫וחבל שלא פנית אליי.‬ 388 00:25:14,347 --> 00:25:17,350 ‫לפני שלקחת את הנכדה שלי למקום כזה.‬ 389 00:25:17,433 --> 00:25:19,227 ‫יש לכן איפה לגור.‬ 390 00:25:21,145 --> 00:25:23,147 ‫את יודעת שהייתי מוכן‬ ‫לעשות הכול כדי לעזור לך.‬ 391 00:25:23,231 --> 00:25:26,234 ‫הייתי נותן לך את החולצה שאני לובש, בסדר?‬ 392 00:25:26,317 --> 00:25:28,027 ‫אבל במקום זה, את מדאיגה אותי.‬ 393 00:25:29,279 --> 00:25:30,655 ‫את מדאיגה את שון.‬ 394 00:25:32,156 --> 00:25:36,160 ‫חיפשתי אתכן בתחנת המעבורת, אלכס.‬ 395 00:25:36,995 --> 00:25:37,829 ‫בסדר.‬ 396 00:25:39,372 --> 00:25:40,873 ‫אולי עכשיו תוכל לעזור לי.‬ 397 00:25:42,083 --> 00:25:44,127 ‫כי אני באמת צריכה את עזרתך, אבא.‬ 398 00:25:45,378 --> 00:25:46,212 ‫בסדר.‬ 399 00:25:48,798 --> 00:25:51,634 ‫ביקשתי לקבל משמורת מלאה על מאדי,‬ 400 00:25:51,718 --> 00:25:53,928 ‫כדי שאוכל לקחת אותה איתי למיסולה.‬ 401 00:25:54,012 --> 00:25:55,972 ‫ושון מתנגד.‬ 402 00:25:56,472 --> 00:25:57,849 ‫כן, אני יודע.‬ 403 00:25:58,808 --> 00:25:59,892 ‫שון סיפר לי.‬ 404 00:26:00,810 --> 00:26:01,644 ‫את יודעת...‬ 405 00:26:02,854 --> 00:26:04,981 ‫שון לא במצב כל כך טוב כרגע.‬ 406 00:26:05,064 --> 00:26:06,858 ‫לא אכפת לי באיזה מצב שון נמצא, אבא.‬ 407 00:26:07,650 --> 00:26:12,113 ‫עורכת הדין שלי רוצה לבסס‬ ‫את הטענה ששון התעלל בי רגשית.‬ 408 00:26:13,865 --> 00:26:18,494 ‫ואני צריכה לספק ראיות,‬ ‫עדויות ראייה של אנשים שראו את זה.‬ 409 00:26:21,372 --> 00:26:22,206 ‫אבא...‬ 410 00:26:24,042 --> 00:26:27,253 ‫אתה מוכן להעיד‬ ‫שראית את שון מתעלל בי רגשית?‬ 411 00:26:28,963 --> 00:26:31,090 ‫מתי הייתי אמור לראות את זה?‬ ‫-בקרוואן.‬ 412 00:26:31,758 --> 00:26:34,594 ‫לא. לא, זה לא מה שראיתי.‬ ‫-ראיתי שראית.‬ 413 00:26:34,677 --> 00:26:37,889 ‫לא, אלכס, זה לא מה שראיתי.‬ ‫-ישבת שם ולא עשית כלום.‬ 414 00:26:37,972 --> 00:26:40,892 ‫אם בכלל ראיתי משהו, זה היה זוג צעיר‬ 415 00:26:40,975 --> 00:26:42,727 ‫שעובר תקופה קשה.‬ 416 00:26:43,895 --> 00:26:46,731 ‫כי שון מתקשה להישאר פיכח כרגע,‬ 417 00:26:46,814 --> 00:26:49,233 ‫ומה שהוא צריך זאת אמפתיה.‬ 418 00:26:50,026 --> 00:26:52,653 ‫את עוזבת אותו בדיוק ברגע הלא נכון.‬ ‫-אני לא יכולה‬ 419 00:26:52,737 --> 00:26:54,614 ‫להיות יותר אחראית על שון, אבא.‬ 420 00:26:56,324 --> 00:26:59,577 ‫אני צריכה לעשות את מה שטוב לי‬ ‫ואת מה שטוב למאדי.‬ 421 00:27:00,661 --> 00:27:01,829 ‫הוא אלכוהוליסט.‬ 422 00:27:02,955 --> 00:27:04,290 ‫בסדר? הוא...‬ 423 00:27:04,791 --> 00:27:08,920 ‫הוא חולה במחלה שהופכת אותו למפלצת.‬ 424 00:27:09,545 --> 00:27:12,090 ‫אבל האלכוהול הוא האויב, לא הוא.‬ 425 00:27:12,173 --> 00:27:14,133 ‫טוב, אז האלכוהול הרביץ לאמא?‬ 426 00:27:19,097 --> 00:27:20,098 ‫בסדר.‬ ‫-אל תלך לי.‬ 427 00:27:20,181 --> 00:27:21,724 ‫אתה צוחק עליי, לעזאזל? לא!‬ 428 00:27:21,808 --> 00:27:25,228 ‫אלכס, מה את רוצה שאגיד?‬ ‫-אני רוצה שתגיד "כן".‬ 429 00:27:25,311 --> 00:27:28,398 ‫אני רוצה שתגיד,‬ ‫"כן, הרבצתי לאמא. אני מצטער."‬ 430 00:27:29,941 --> 00:27:31,359 ‫אני לא זוכר את זה.‬ 431 00:27:35,071 --> 00:27:37,782 ‫לא היית פה בשבילי‬ ‫אפילו פעם אחת בכל החיים שלי.‬ 432 00:27:40,243 --> 00:27:42,203 ‫אני מבקשת ממך שתהיה פה עכשיו.‬ 433 00:27:49,961 --> 00:27:52,755 ‫אני תמיד פה בשבילך. בשבילך ובשביל מאדי.‬ 434 00:27:52,839 --> 00:27:54,465 ‫פשוט...‬ 435 00:27:54,966 --> 00:27:56,259 ‫אז תעשה את זה בשבילי.‬ 436 00:27:57,343 --> 00:27:58,553 ‫תגן עליי.‬ 437 00:28:00,096 --> 00:28:01,514 ‫תעזור לי להגן על מאדי.‬ 438 00:28:05,393 --> 00:28:06,894 ‫תכתוב עדות.‬ 439 00:28:15,194 --> 00:28:16,612 ‫אני לא יכול.‬ 440 00:28:33,337 --> 00:28:35,715 ‫אז כנראה שאין לנו יותר מדי דברים‬ ‫להגיד אחד לשנייה.‬ 441 00:28:39,218 --> 00:28:40,136 ‫את מוכנה...?‬ 442 00:28:47,143 --> 00:28:52,148 ‫"היום הכי מאושר שלי הוא היום‬ ‫שבו הבת שלי נגעה בי בפעם הראשונה.‬ 443 00:28:52,857 --> 00:28:54,984 ‫אני זוכרת אותו כאילו שהוא היה אתמול.‬ 444 00:28:55,651 --> 00:28:57,278 ‫היא היתה בת תשעה שבועות.‬ 445 00:28:57,945 --> 00:28:59,906 ‫היא לא ידעה שאני בגיהינום,‬ 446 00:28:59,989 --> 00:29:02,992 ‫שאבא שלה מטיל עליי אימה יומם ולילה.‬ 447 00:29:04,243 --> 00:29:08,539 ‫מבחינתה, הייתי רק האישה החמימה‬ ‫והנחמדה עם החלב.‬ 448 00:29:09,624 --> 00:29:13,085 ‫אבל באותו בוקר, כשהיא היתה בת תשעה שבועות,‬ 449 00:29:13,586 --> 00:29:17,215 ‫נמנמנו על הרצפה, והתעוררתי‬ 450 00:29:17,298 --> 00:29:19,300 ‫כי מישהו נגע בי.‬ 451 00:29:19,842 --> 00:29:21,010 ‫זאת היתה היא.‬ 452 00:29:22,303 --> 00:29:26,432 ‫יד קטנטנה של תינוקת החזיקה את הזרוע שלי.‬ 453 00:29:26,974 --> 00:29:29,018 ‫היא הסתכלה עליי,‬ 454 00:29:29,769 --> 00:29:33,439 ‫והביעה חיבה בלתי מסוננת כלפיי.‬ 455 00:29:33,981 --> 00:29:36,776 ‫הבעת האמון על פניה...‬ 456 00:29:38,402 --> 00:29:41,989 ‫היא ראתה אותי ואהבה אותי.‬ 457 00:29:44,492 --> 00:29:46,953 ‫זה היה הרגע הכי מאושר בחיי,‬ 458 00:29:47,995 --> 00:29:51,499 ‫שאני יכולתי להיות האישה הזאת עבור מישהו."‬ 459 00:30:10,601 --> 00:30:11,769 ‫תודה, דניס.‬ 460 00:30:13,229 --> 00:30:16,232 ‫אתן רוצות לספר אילו דימויים משכו‬ ‫את תשומת ליבכן?‬ 461 00:30:16,774 --> 00:30:18,150 ‫"חיבה בלתי מסוננת".‬ 462 00:30:18,860 --> 00:30:20,903 ‫"האישה החמימה והנחמדה עם החלב".‬ 463 00:30:23,614 --> 00:30:25,324 ‫"הטיל עליי אימה יומם ולילה".‬ 464 00:30:30,329 --> 00:30:31,831 ‫"ידיים קטנטנות".‬ 465 00:30:35,918 --> 00:30:38,045 ‫עוד מישהי רוצה לחלוק משהו היום?‬ 466 00:30:41,048 --> 00:30:41,883 ‫טרינה.‬ 467 00:30:41,966 --> 00:30:45,011 ‫הסיפור שלי הוא על ערב בנות. זה מוזר?‬ 468 00:30:45,094 --> 00:30:46,345 ‫זה... לא.‬ 469 00:30:47,430 --> 00:30:50,266 ‫לא כתבתי על הילדים שלי כמוכן.‬ 470 00:30:50,349 --> 00:30:53,102 ‫זה היום המאושר שלך.‬ ‫את יכולה לכתוב על מה שאת רוצה.‬ 471 00:30:53,728 --> 00:30:54,562 ‫בסדר.‬ 472 00:30:57,273 --> 00:31:00,651 ‫"ישבתי בבר עם צוות ההריסה הקבוע שלי,‬ 473 00:31:01,944 --> 00:31:04,113 ‫ליב, אמנדה ודווינה.‬ 474 00:31:04,196 --> 00:31:07,450 ‫שתינו הרבה, חגגנו משהו,‬ 475 00:31:07,533 --> 00:31:08,993 ‫אני לא זוכרת מה.‬ 476 00:31:10,244 --> 00:31:14,165 ‫אבל אני מודה שלא כעסתי‬ ‫על איך שנראיתי באותו לילה.‬ 477 00:31:15,041 --> 00:31:19,670 ‫ואז גבר חתיך ביותר התקרב מאחורה. שמו..."‬ 478 00:31:19,754 --> 00:31:21,964 ‫אני ממש מצטערת, אני צריכה לצאת לרגע.‬ 479 00:31:22,048 --> 00:31:23,925 ‫תמשיכי להקריא. תודה רבה.‬ ‫-בסדר.‬ 480 00:31:24,675 --> 00:31:27,178 ‫"שמו היה ניל. הוא היה לבוש יפה..."‬ 481 00:31:27,261 --> 00:31:29,931 ‫הכול בסדר, הכול בסדר.‬ 482 00:31:30,014 --> 00:31:31,974 ‫את בסדר? מה קורה?‬ 483 00:31:32,058 --> 00:31:34,435 ‫היא היתה קצת נסערת, זה הכול.‬ 484 00:31:34,518 --> 00:31:37,772 ‫היתה לה התמוטטות עצבים קטנה, והיא...‬ ‫-את בסדר?‬ 485 00:31:37,855 --> 00:31:39,982 ‫לא הצליחה לחזור לעצמה. נכון, דלעונת?‬ 486 00:31:40,066 --> 00:31:42,318 ‫היא פשוט מאוד רצתה את אמא שלה.‬ 487 00:31:44,278 --> 00:31:48,324 ‫אלכס, שוני הקפיץ אותנו הנה,‬ ‫והוא רוצה לדבר איתך.‬ 488 00:31:53,204 --> 00:31:54,538 ‫אני באמצע שיעור.‬ 489 00:31:54,622 --> 00:31:57,375 ‫מותק, את צריכה ללכת לדבר איתו.‬ 490 00:31:57,458 --> 00:31:59,168 ‫לא הלך כל כך טוב.‬ 491 00:32:04,757 --> 00:32:05,591 ‫מה קרה?‬ 492 00:32:06,968 --> 00:32:10,763 ‫כשאמרתי לה לרדת מהנדנדה,‬ ‫היא חטפה התקף זעם ענק. היא התחילה לצרוח.‬ 493 00:32:12,932 --> 00:32:16,602 ‫היא אף פעם לא רוצה לרדת מהנדנדה, שון.‬ ‫-אני יודע, אבל לא יכולתי להתמודד עם זה.‬ 494 00:32:17,353 --> 00:32:19,981 ‫איבדתי את העשתונות, וצעקתי עליה.‬ 495 00:32:28,990 --> 00:32:30,533 ‫לא שתיתי כבר 24 שעות.‬ 496 00:32:30,616 --> 00:32:33,494 ‫ניסיתי להיות פיכח בשביל מאדי, ו...‬ 497 00:32:38,040 --> 00:32:39,375 ‫אני עצבני.‬ 498 00:32:40,459 --> 00:32:42,128 ‫העור שלי מגרד, לעזאזל.‬ 499 00:32:43,462 --> 00:32:44,630 ‫השמש מכאיבה לי.‬ 500 00:32:45,131 --> 00:32:46,590 ‫אני פשוט על הקצה.‬ 501 00:32:49,760 --> 00:32:53,681 ‫דחפתי את מאדי על הנדנדה,‬ ‫והיא כל הזמן אמרה, "יותר גבוה, אבא."‬ 502 00:32:56,058 --> 00:32:57,268 ‫וזה היה נחמד.‬ 503 00:32:58,811 --> 00:33:00,021 ‫היא צחקקה.‬ 504 00:33:01,939 --> 00:33:04,567 ‫אבל אפילו אז תכננתי את המשקה הבא שלי.‬ 505 00:33:04,650 --> 00:33:08,237 ‫ניסיתי למצוא... הקלה.‬ 506 00:33:08,946 --> 00:33:12,658 ‫ואז היא חטפה את התקף הזעם,‬ ‫וידעתי שאם פולה לא היתה שם,‬ 507 00:33:12,742 --> 00:33:15,244 ‫הייתי מוצא משהו לשתות וגורר את מאדי איתי.‬ 508 00:33:18,956 --> 00:33:20,624 ‫בדיוק כמו האמא המזדיינת שלי.‬ 509 00:33:26,297 --> 00:33:28,132 ‫אני לא רוצה לעשות את זה למאדי.‬ 510 00:33:32,803 --> 00:33:35,014 ‫אני נותן לך משמורת מלאה.‬ 511 00:33:37,266 --> 00:33:39,018 ‫התקשרתי עכשיו לעורך הדין שלי.‬ 512 00:33:46,650 --> 00:33:48,611 ‫סליחה שאני כזה חתיכת חרא.‬ 513 00:33:51,739 --> 00:33:53,532 ‫אתה עושה את הדבר הנכון בשבילה.‬ 514 00:33:56,619 --> 00:34:00,289 ‫את יכולה לבוא לקחת את הדברים שלה‬ ‫מתי שאת רוצה. אני אארוז אותם.‬ 515 00:34:04,085 --> 00:34:05,002 ‫תודה.‬ 516 00:34:18,265 --> 00:34:20,518 ‫אני הוזה בגלל הגמילה, או שאת נוצצת?‬ 517 00:34:24,771 --> 00:34:25,731 ‫אני נוצצת.‬ 518 00:34:42,998 --> 00:34:46,043 ‫- טארה‬ ‫עורך הדין שלו התקשר! תתקשרי אליי! -‬ 519 00:34:46,669 --> 00:34:49,338 ‫- טארה‬ ‫מונטנה! איזה כיף! -‬ 520 00:34:50,005 --> 00:34:52,258 ‫נחמד. תודה שחלקת איתנו.‬ 521 00:34:57,805 --> 00:34:59,348 ‫זה היה כזה אדיר.‬ 522 00:34:59,431 --> 00:35:02,226 ‫"זין על חוק מרפי." אהבתי את המשפט הזה.‬ 523 00:35:03,561 --> 00:35:06,730 ‫"הרבצתי לו כמו מתאגרפת."‬ ‫זה משך את תשומת ליבי.‬ 524 00:35:06,814 --> 00:35:08,399 ‫"מנורת הלילה הסדוקה".‬ 525 00:35:09,400 --> 00:35:11,026 ‫"שחורים, לא כחולים".‬ 526 00:35:11,110 --> 00:35:12,945 ‫אני אהבתי את כל הסיפור.‬ 527 00:35:13,028 --> 00:35:15,447 ‫את כותבת מצוין, אידית.‬ 528 00:35:15,531 --> 00:35:17,074 ‫אסתר.‬ ‫-אוי. כן.‬ 529 00:35:17,158 --> 00:35:19,493 ‫טוב, עכשיו תורי, נכון?‬ 530 00:35:19,577 --> 00:35:21,412 ‫היי, אמא, לא כתבת כלום.‬ 531 00:35:21,495 --> 00:35:22,997 ‫אני יכולה לספר בעל פה.‬ 532 00:35:23,080 --> 00:35:25,749 ‫אני מספרת סיפורים פשוט מצוינת.‬ 533 00:35:25,833 --> 00:35:26,750 ‫אמא.‬ 534 00:35:30,004 --> 00:35:31,672 ‫טוב, בסדר.‬ 535 00:35:33,757 --> 00:35:36,552 ‫את יכולה לחכות לנו בחוץ? כמעט סיימתי.‬ ‫-בסדר.‬ 536 00:35:36,635 --> 00:35:39,180 ‫להתראות, גבירותיי.‬ ‫-ביי.‬ 537 00:35:39,263 --> 00:35:42,224 ‫שלום!‬ ‫-את מוזמנת לחזור מתי שאת רוצה, פולה.‬ 538 00:35:42,308 --> 00:35:43,893 ‫תודה רבה.‬ 539 00:35:46,520 --> 00:35:47,354 ‫כן.‬ 540 00:35:49,523 --> 00:35:50,774 ‫וואו, בנאדם.‬ 541 00:35:51,317 --> 00:35:53,194 ‫לחיי הבריחה מהעיירה.‬ 542 00:35:55,988 --> 00:35:58,115 ‫החבר שלי שוני נראה זוועה.‬ 543 00:36:00,868 --> 00:36:02,912 ‫גם אבא שלך רעד הרבה.‬ 544 00:36:06,874 --> 00:36:09,126 ‫את רוצה לספר לי על היום הכי מאושר שלך?‬ 545 00:36:11,003 --> 00:36:11,837 ‫מה?‬ 546 00:36:12,796 --> 00:36:14,340 ‫מה שעשינו בפגישה הקבוצתית.‬ 547 00:36:14,965 --> 00:36:17,843 ‫את זוכרת יום שבו היית ממש מאושרת?‬ 548 00:36:22,014 --> 00:36:25,809 ‫הבוקר הראשון שלנו באלסקה, בלי מתחרים.‬ 549 00:36:27,269 --> 00:36:29,480 ‫הגענו לאנקורג' באמצע הלילה,‬ 550 00:36:29,563 --> 00:36:33,609 ‫ואת קפאת כי שכחתי את המעיל שלך.‬ 551 00:36:35,152 --> 00:36:37,780 ‫עזבנו את אבא שלך בפאניקה רצינית.‬ 552 00:36:40,783 --> 00:36:44,161 ‫היתה לי בשבילנו בקתה קטנה,‬ ‫ולא היו בה רהיטים.‬ 553 00:36:44,912 --> 00:36:45,955 ‫אז...‬ 554 00:36:47,122 --> 00:36:50,376 ‫פשוט שפכתי את כל הבגדים שלנו מהמזוודה‬ 555 00:36:50,459 --> 00:36:53,420 ‫לאמצע הרצפה, והכנתי לנו מיטה.‬ 556 00:36:54,255 --> 00:36:56,715 ‫וישנו שם, מכורבלות.‬ 557 00:36:59,385 --> 00:37:02,805 ‫למחרת, בזמן שעוד ישנת,‬ 558 00:37:02,888 --> 00:37:04,765 ‫יצאתי בשקט החוצה,‬ 559 00:37:04,848 --> 00:37:07,059 ‫ופשוט קפצתי לתוך השלג.‬ 560 00:37:08,269 --> 00:37:09,436 ‫ושכבתי שם,‬ 561 00:37:10,312 --> 00:37:12,022 ‫ועשיתי מלאך בשלג.‬ 562 00:37:13,274 --> 00:37:16,318 ‫כי לא היה שם אף אחד שיגיד לי שאני משוגעת,‬ 563 00:37:17,403 --> 00:37:19,238 ‫או שיתפוצץ עליי פתאום.‬ 564 00:37:19,989 --> 00:37:21,699 ‫הייתי שם לבד...‬ 565 00:37:23,242 --> 00:37:24,827 ‫עם השמש והשלג.‬ 566 00:37:29,707 --> 00:37:33,043 ‫בכל אופן, תוך פחות משנה חזרנו הנה,‬ 567 00:37:33,127 --> 00:37:35,462 ‫ואני נשארתי בלי גרוש.‬ 568 00:37:35,546 --> 00:37:38,215 ‫כל הנסיעה היתה מטומטמת.‬ 569 00:37:39,216 --> 00:37:40,217 ‫לא נכון.‬ 570 00:37:40,301 --> 00:37:41,593 ‫היא לא היתה מטומטמת.‬ 571 00:37:42,303 --> 00:37:45,055 ‫הצלחת להרחיק אותי מאבא, ולא חזרת אליו.‬ 572 00:38:03,907 --> 00:38:04,783 ‫אז...‬ 573 00:38:09,496 --> 00:38:12,207 ‫אז אני עדיין מוזמנת למונטנה?‬ 574 00:38:13,292 --> 00:38:14,335 ‫את רוצה לבוא?‬ 575 00:38:15,961 --> 00:38:16,837 ‫כן.‬ 576 00:38:19,757 --> 00:38:21,550 ‫ועוד איך. למה לא?‬ 577 00:38:22,176 --> 00:38:26,013 ‫אני יכולה לעבוד בציור ציורי קיר,‬ 578 00:38:26,638 --> 00:38:28,557 ‫ואני אמצא לי גבר מההרים.‬ 579 00:38:30,476 --> 00:38:32,061 ‫חוץ מזה, מאדי צריכה אותי,‬ 580 00:38:32,144 --> 00:38:33,896 ‫את יודעת? היא אומנית כמוני.‬ 581 00:38:33,979 --> 00:38:36,023 ‫את יכולה להיות מוכנה ביום שני?‬ 582 00:38:37,733 --> 00:38:38,984 ‫אני מוכנה.‬ 583 00:38:39,068 --> 00:38:40,569 ‫כבר ארזתי, מותק.‬ 584 00:38:40,652 --> 00:38:43,447 ‫זה מה שנחמד בלגור במכונית, הכול ארוז.‬ 585 00:38:43,530 --> 00:38:45,783 ‫אני לא בטוחה שהיא תגיע למונטנה.‬ 586 00:38:45,866 --> 00:38:48,118 ‫יכול להיות שאצטרך למכור אותה לפירוק...‬ 587 00:38:49,995 --> 00:38:52,373 ‫אבל אני יכולה לתפוס טרמפ איתך, כן?‬ 588 00:38:53,374 --> 00:38:54,291 ‫כן.‬ 589 00:38:54,375 --> 00:38:55,876 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 590 00:38:55,959 --> 00:38:57,544 ‫באמת?‬ ‫-כמובן.‬ 591 00:38:57,628 --> 00:38:59,505 ‫אלוהים אדירים! כן?‬ 592 00:39:00,547 --> 00:39:01,507 ‫מאדי!‬ 593 00:39:01,590 --> 00:39:03,258 ‫מאדי, ילדונת, נחשי מה?‬ 594 00:39:03,342 --> 00:39:05,344 ‫אנחנו נוסעות לטיול!‬ 595 00:39:05,844 --> 00:39:08,263 ‫את רוצה לנסוע לטיול עם סבתא?‬ 596 00:39:08,847 --> 00:39:10,599 ‫אנחנו ניסע לטיול!‬ 597 00:39:10,682 --> 00:39:14,353 ‫אלוהים, אנחנו ניסע לטיול!‬ 598 00:40:25,215 --> 00:40:26,675 ‫זהו?‬ ‫-זהו.‬ 599 00:40:38,937 --> 00:40:41,064 ‫אתה יכול לבקר אותה כמה שתרצה.‬ 600 00:40:43,066 --> 00:40:44,943 ‫כן, אני הולך להתנקות.‬ 601 00:40:48,906 --> 00:40:51,158 ‫ואז אבוא לבקר כל הזמן.‬ 602 00:41:00,709 --> 00:41:02,461 ‫אני ממש אתגעגע אליה.‬ 603 00:41:25,484 --> 00:41:26,693 ‫בהצלחה, אלסקה.‬ 604 00:42:01,270 --> 00:42:04,147 ‫נשמור את השחורים. והשחורים.‬ ‫-כן...‬ 605 00:42:04,231 --> 00:42:06,692 ‫כן, והשחורים נחמדים.‬ 606 00:42:07,359 --> 00:42:08,318 ‫בואי, מאדי.‬ 607 00:42:35,512 --> 00:42:36,346 ‫מפה.‬ 608 00:43:15,969 --> 00:43:17,095 ‫בסדר, מתוקה.‬ 609 00:43:18,972 --> 00:43:20,098 ‫אני כבר חוזרת.‬ 610 00:43:28,982 --> 00:43:31,109 ‫לא ידעתי שאת באה לבקר. תיכנסי.‬ 611 00:43:31,193 --> 00:43:32,944 ‫אני לא יכולה, מאדי במכונית.‬ 612 00:43:34,071 --> 00:43:35,947 ‫רציתי רק להגיד שלום.‬ 613 00:43:36,531 --> 00:43:38,742 ‫והתכוונתי גם לתת לך את זה.‬ 614 00:43:38,825 --> 00:43:43,205 ‫אני לא בטוחה אם גנבתי אותו‬ ‫או מה קרה, אבל הוא היה אצלי, אז...‬ 615 00:43:44,289 --> 00:43:46,958 ‫ראיתי שלבשת אותו. בחג ההודיה, נכון?‬ 616 00:43:47,042 --> 00:43:48,168 ‫אני ממש מצטערת.‬ 617 00:43:48,251 --> 00:43:50,879 ‫לא, אי אפשר להאשים מישהי‬ ‫בזה שהיא לבשה קשמיר.‬ 618 00:43:53,382 --> 00:43:55,801 ‫אז התחנה הבאה היא מונטנה?‬ ‫-אני...‬ 619 00:43:56,843 --> 00:44:00,472 ‫נוסעת לאסוף את אמא שלי מפורט וינסלו,‬ ‫ומשם נעלה על הכביש המהיר.‬ 620 00:44:02,557 --> 00:44:06,019 ‫תודה שהיית חברה כל כך טובה.‬ ‫-גם את.‬ 621 00:44:09,523 --> 00:44:13,235 ‫תשמרי את הסוודר.‬ ‫-לא, לא, יום אחד אני אקנה כזה בעצמי.‬ 622 00:44:13,777 --> 00:44:15,612 ‫הוא עלה 1,400 דולר.‬ 623 00:44:16,655 --> 00:44:17,572 ‫אני אשמור אותו.‬ 624 00:44:59,990 --> 00:45:00,907 ‫אמא?‬ 625 00:45:02,451 --> 00:45:04,035 ‫היי. היי, היי!‬ 626 00:45:07,914 --> 00:45:10,375 ‫אוי, מותק, את בטח מתרגשת מאוד.‬ 627 00:45:11,209 --> 00:45:15,005 ‫אמרת שאת מתכוונת למכור את המכונית לפירוק.‬ ‫-התכוונתי. זאת אומרת...‬ 628 00:45:15,088 --> 00:45:17,257 ‫אני מתכוונת. אבל מותק, מתוקה,‬ 629 00:45:17,340 --> 00:45:21,136 ‫יש לי חדשות פשוט מדהימות.‬ 630 00:45:24,014 --> 00:45:24,973 ‫מה?‬ 631 00:45:25,056 --> 00:45:28,059 ‫מייקה זרק את אלנה-מיי.‬ 632 00:45:28,143 --> 00:45:30,854 ‫הוא זרק את הכלבה הפראית הזאת לרחוב בשבילי.‬ 633 00:45:30,937 --> 00:45:34,274 ‫וישנתי בלילה במיטה שלו, בזרועותיו.‬ 634 00:45:34,357 --> 00:45:37,068 ‫ואני אומרת לך, מותק, יש סקס ויש...‬ 635 00:45:37,152 --> 00:45:39,779 ‫אלוהים, זה היה ברמה אחרת לגמרי.‬ 636 00:45:39,863 --> 00:45:41,448 ‫אפילו יחסית אליי.‬ 637 00:45:43,909 --> 00:45:45,327 ‫את לא באה איתנו?‬ 638 00:45:45,952 --> 00:45:48,705 ‫את יודעת, מתוקה, פשוט לא עכשיו.‬ 639 00:45:48,788 --> 00:45:51,541 ‫אני לא יכולה לעזוב את מייקה עכשיו,‬ 640 00:45:51,625 --> 00:45:54,127 ‫זאת אומרת, מה שקורה בינינו,‬ ‫את יודעת, מותק,‬ 641 00:45:54,211 --> 00:45:56,296 ‫זה פשוט כל כך עוצמתי ו...‬ 642 00:45:57,339 --> 00:45:58,215 ‫זה פשוט...‬ 643 00:46:00,091 --> 00:46:01,760 ‫אני לא יכולה לחכות לך, אמא.‬ 644 00:46:01,843 --> 00:46:04,471 ‫לא, את לא תחכי לי. ברור שלא תחכי לי.‬ 645 00:46:04,554 --> 00:46:05,764 ‫זה הרגע שלך.‬ 646 00:46:05,847 --> 00:46:10,393 ‫תיסעי, מתוקה, ותקשיבי, תני לי את הכתובת,‬ 647 00:46:10,477 --> 00:46:13,104 ‫ואני אבוא ישר אחרייך.‬ 648 00:46:13,188 --> 00:46:15,899 ‫אני פשוט אבוא בעקבותייך, בסדר?‬ 649 00:46:16,316 --> 00:46:19,194 ‫אני לא רוצה להשאיר אותך פה.‬ ‫-אני יודעת.‬ 650 00:46:19,277 --> 00:46:21,154 ‫מוזר איך שדברים מסתדרים, לא?‬ 651 00:46:21,238 --> 00:46:24,241 ‫ברגע שאמרתי למייקה שאני עוזבת,‬ 652 00:46:24,324 --> 00:46:26,576 ‫הוא הבין שיש לו רגשות כלפיי.‬ 653 00:46:26,660 --> 00:46:28,620 ‫מותק, זה היה, "בום!"‬ 654 00:46:28,870 --> 00:46:31,540 ‫והוא סיפר עליי לאלנה-מיי והכול.‬ 655 00:46:33,166 --> 00:46:34,042 ‫רק...‬ 656 00:46:34,876 --> 00:46:36,169 ‫תשמחי בשמחתי.‬ 657 00:46:40,549 --> 00:46:41,716 ‫אני אסע בלעדייך.‬ 658 00:46:41,800 --> 00:46:44,261 ‫כן, את תיסעי. בטח שתיסעי.‬ 659 00:46:46,972 --> 00:46:49,891 ‫מתוקה, זאת ההרפתקה שלך, לא שלי.‬ 660 00:46:54,938 --> 00:46:56,231 ‫את תהיי בסדר?‬ 661 00:46:58,483 --> 00:47:01,194 ‫בואי, את יודעת שאת אוהבת אותי.‬ ‫-אני באמת אוהבת אותך.‬ 662 00:47:01,278 --> 00:47:04,864 ‫בסדר. אני יודעת. תני לי חיבוק טוב.‬ ‫-בסדר.‬ 663 00:47:05,949 --> 00:47:07,367 ‫אלוהים.‬ 664 00:47:07,450 --> 00:47:08,785 ‫אוי, מתוקה.‬ 665 00:47:08,868 --> 00:47:11,162 ‫אני אוהבת אותך, אמא.‬ ‫-אני יודעת, מותק.‬ 666 00:47:40,191 --> 00:47:42,611 ‫- מיסולה‬ ‫911.2 ק"מ -‬ 667 00:48:10,096 --> 00:48:13,141 ‫אתן רוצות לנקוש באצבעות לכבוד כולן?‬ 668 00:48:21,441 --> 00:48:24,319 ‫רציתי רק להודות לכן מאוד‬ ‫שעשיתן את זה איתי.‬ 669 00:48:25,070 --> 00:48:26,279 ‫זה כבוד אמיתי.‬ 670 00:48:27,822 --> 00:48:29,074 ‫תודה.‬ 671 00:48:29,157 --> 00:48:30,659 ‫תודה לך, אלכס.‬ 672 00:48:30,742 --> 00:48:33,453 ‫רגע, לא שמענו על היום הכי מאושר שלך.‬ 673 00:48:39,709 --> 00:48:42,337 ‫"היום הכי מאושר שלי עוד לא קרה.‬ 674 00:48:43,672 --> 00:48:45,340 ‫אבל הוא עומד לקרות.‬ 675 00:48:47,884 --> 00:48:52,180 ‫ביום הזה, אני איכנס למכונית שלי,‬ 676 00:48:52,263 --> 00:48:54,432 ‫שמריחה כמו קופסת טונה ישנה,‬ 677 00:48:55,392 --> 00:48:58,103 ‫שתהיה עמוסה בכל הרכוש שלי‬ 678 00:48:58,186 --> 00:49:00,355 ‫ובבת המדהימה שלי.‬ 679 00:49:01,022 --> 00:49:03,858 ‫ואני הולכת לנסוע מפה כאילו אין מחר.‬ 680 00:49:05,110 --> 00:49:11,074 ‫אני אנהג תשע שעות, 911 קילומטרים,‬ 681 00:49:12,242 --> 00:49:13,868 ‫למיסולה שבמונטנה,‬ 682 00:49:15,245 --> 00:49:18,540 ‫שם, בארבע השנים הבאות,‬ 683 00:49:19,332 --> 00:49:21,084 ‫אני אלמד להיות סופרת.‬ 684 00:49:22,794 --> 00:49:26,548 ‫אני מקווה שיהיו הרבה ימים מאושרים‬ ‫במהלך התקופה הזאת.‬ 685 00:49:28,216 --> 00:49:30,802 ‫ואני יודעת שיהיו כמה ימים קשים.‬ 686 00:49:33,680 --> 00:49:37,976 ‫רוב האנשים היו מהמרים שאם חד הורית‬ ‫לא תצליח לממן לעצמה לימודים בקולג'.‬ 687 00:49:40,228 --> 00:49:43,148 ‫אבל הם לא יודעים מה נדרש כדי להגיע הנה.‬ 688 00:49:43,481 --> 00:49:44,691 ‫- הר סנטינל -‬ 689 00:49:45,400 --> 00:49:48,445 ‫לנקות 338 אסלות...‬ 690 00:49:51,030 --> 00:49:53,783 ‫שבעה סוגים של סיוע ממשלתי...‬ 691 00:49:55,118 --> 00:49:57,078 ‫תשעה מעברי דירה...‬ 692 00:49:59,038 --> 00:50:01,374 ‫לילה אחד על הרצפה של תחנת המעבורת...‬ 693 00:50:02,751 --> 00:50:06,880 ‫וכל השנה השלישית בחייה של הבת שלי.‬ 694 00:50:09,048 --> 00:50:11,968 ‫אבל כשנגיע למיסולה,‬ 695 00:50:12,594 --> 00:50:15,555 ‫אני אקח את מאדי במעלה הר סנטינל,‬ 696 00:50:16,097 --> 00:50:19,559 ‫שמשקיף על העיירה,‬ ‫ואראה לה את הבית החדש שלנו.‬ 697 00:50:23,521 --> 00:50:27,025 ‫סיפרתי לה על האות אם הענקית‬ ‫שניצבת בפסגת ההר.‬ 698 00:50:27,108 --> 00:50:27,942 ‫- אם -‬ 699 00:50:34,032 --> 00:50:37,786 ‫שהשביל שמגיע אליה ארוך ומתפתל מצד לצד.‬ 700 00:50:41,247 --> 00:50:42,957 ‫שההליכה תהיה קשה.‬ 701 00:50:45,084 --> 00:50:46,920 ‫אבל אנחנו נגיע לפסגה.‬ 702 00:50:49,297 --> 00:50:50,632 ‫וכשנגיע,‬ 703 00:50:52,842 --> 00:50:55,970 ‫אני אספר לה שהאם היא קיצור של 'מאדי'.‬ 704 00:50:59,140 --> 00:51:01,810 ‫שכל העולם החדש הזה נועד לה."‬ 705 00:51:33,341 --> 00:51:36,678 ‫- אם את.ה או מישהי.ו שאת.ה מכיר.ה‬ ‫סובל.ת מאלימות במשפחה -‬ 706 00:51:36,761 --> 00:51:40,265 ‫- וזקוק.ה לעזרה, בקר.י בכתובת‬ ‫www.wannatalkaboutit.com/il -‬ 707 00:52:25,810 --> 00:52:28,313 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬