1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,756 --> 00:00:09,551
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:32,198 --> 00:00:34,993
‫מה הרעיון של הבופה?‬

5
00:00:35,076 --> 00:00:36,745
‫"טוב, המצב רע.‬

6
00:00:37,370 --> 00:00:38,830
‫איך נוכל לחמיר אותו?"‬

7
00:00:38,913 --> 00:00:40,623
‫- ג'רי סיינפלד‬
‫23 שעות להרוג -‬

8
00:00:40,707 --> 00:00:44,961
‫"למה שלא נכניס אנשים‬
‫שכבר מתקשים בשליטה בגודל המנות…‬

9
00:00:49,090 --> 00:00:52,927
‫לאיזושהי אורגיית מזון מושחתת‬
‫בסגנון קליגולגה‬

10
00:00:53,011 --> 00:00:55,013
‫של צריכה אנושית בלתי מוגבלת?‬

11
00:00:58,433 --> 00:01:01,978
‫הכניסה למקום תהיה‬
‫מגלשת מים עם סירופ שוקולד."‬

12
00:01:05,315 --> 00:01:07,942
‫בופה זה כמו לקחת את הכלב שלך‬
‫לחנות בעלי חיים‬

13
00:01:08,026 --> 00:01:10,236
‫ולתת לו לעשות את הקניות.‬

14
00:01:11,738 --> 00:01:13,698
‫נותנים לו את הארנק במגרש החניה‬

15
00:01:13,782 --> 00:01:20,205
‫ואומרים לו, "למה שלא תיכנס,‬
‫ותקנה את כמות האוכל שמתאימה לך לדעתך?‬

16
00:01:21,831 --> 00:01:24,334
‫תשתמש בשיפוט הכלבי שלך.‬

17
00:01:25,418 --> 00:01:29,547
‫אני אחכה באוטו.‬
‫תשאיר סדק בחלון כדי שאוכל לנשום."‬

18
00:01:30,757 --> 00:01:32,926
‫אנשים לא מתמודדים היטב‬

19
00:01:33,009 --> 00:01:36,304
‫בסביבת אכילה בלתי מפוקחת.‬

20
00:01:38,640 --> 00:01:41,601
‫אף אחד לא ייכנס למסעדה ויגיד למלצר,‬
‫"אני אקח פרפה יוגורט,‬

21
00:01:41,684 --> 00:01:45,105
‫ספייר ריבס, פשטידת בשר,‬
‫רגלי סרטן, ארבע עוגיות וחביתת חלבונים."‬

22
00:01:47,273 --> 00:01:52,487
‫אנשים מרכיבים סעודות אחרונות‬
‫של נידונים למוות על הצלחות האלה.‬

23
00:01:53,822 --> 00:01:59,744
‫זה מודל עבודה מושלם‬
‫של כל הבעיות הנפשיות והקשיים האישיים שלהם.‬

24
00:01:59,828 --> 00:02:01,746
‫הם פשוט מסתובבים, מציגים את זה.‬

25
00:02:01,830 --> 00:02:03,623
‫"עם זה אני מתמודד."‬

26
00:02:05,125 --> 00:02:07,877
‫זה סלט עם כף גלידה מלמעלה.‬

27
00:02:08,753 --> 00:02:12,882
‫"יש לי נושאים לא פתורים‬
‫שאני מנסה לעבוד עליהם כאן בבופה."‬

28
00:02:15,135 --> 00:02:16,344
‫מתחילים לפנות לזרים.‬

29
00:02:16,427 --> 00:02:19,973
‫"סליחה, מאיפה לקחת את זה?‬
‫מה זה? אפילו לא ראיתי את זה. מה זה?‬

30
00:02:20,473 --> 00:02:23,101
‫זה פולקע מקורמל?‬
‫אני חייב לטעום. תביא את שלך.‬

31
00:02:23,184 --> 00:02:25,728
‫אתה יודע איפה הם.‬
‫אתה יכול לקחת עוד. בחייך!"‬

32
00:02:28,523 --> 00:02:31,442
‫- לזלי ג'ונס:‬
‫מכונת זמן -‬

33
00:02:32,402 --> 00:02:35,864
‫תפילות של בני 22 ותפילות של בני 42‬
‫הן שונות לגמרי.‬

34
00:02:36,364 --> 00:02:38,366
‫תפילות של בני 22 הן כאלה:‬

35
00:02:41,035 --> 00:02:41,870
‫"אלוהים…‬

36
00:02:44,122 --> 00:02:47,250
‫בבקשה תעשה שלא אדבק במחלות מין.‬

37
00:02:53,381 --> 00:02:55,049
‫תודה לאל על הסוודר הזה."‬

38
00:03:08,980 --> 00:03:10,899
‫תפילות של בני 42 הן כאלה:‬

39
00:03:12,483 --> 00:03:13,318
‫"אלוהים...‬

40
00:03:14,736 --> 00:03:16,237
‫למה אני כל כך עייפה?‬

41
00:03:20,825 --> 00:03:23,494
‫אני לוקחת את הוויטמינים כמו שאמרת, ישו.‬

42
00:03:31,002 --> 00:03:31,836
‫אלוהים,‬

43
00:03:33,087 --> 00:03:37,091
‫בבקשה אל תיתן לו להידבק במחלות המין שלי.‬

44
00:03:43,223 --> 00:03:47,852
‫ואלוהים, בבקשה תעשה‬
‫שלא אצטרך לחרבן מיד אחרי. זה פשוט…‬

45
00:03:48,353 --> 00:03:50,063
‫זה לא סקסי, אלוהים!"‬

46
00:03:53,483 --> 00:03:55,818
‫- טיילור טומלינסון‬
‫משבר רבע-החיים -‬

47
00:03:56,694 --> 00:03:58,279
‫הייתי בפייסבוק השבוע.‬

48
00:03:58,363 --> 00:04:01,324
‫רק וידאתי שהמשפחה שלי עדיין גזענית. ו…‬

49
00:04:02,951 --> 00:04:05,453
‫זו בדיחה. אני לא צריכה לבדוק. ו…‬

50
00:04:05,536 --> 00:04:07,622
‫- טיילור טומלינסון‬
‫משבר רבע-החיים -‬

51
00:04:09,540 --> 00:04:12,919
‫ראיתי שמישהי שלמדתי איתה בתיכון‬
‫בדיוק חזרה מירח הדבש.‬

52
00:04:13,002 --> 00:04:16,547
‫והיא פרסמה בפוסט‬
‫שהיא מתכוונת לעשות הפסקה מהרשתות החברתיות.‬

53
00:04:16,631 --> 00:04:18,216
‫ראיתם אנשים שעושים את זה?‬

54
00:04:18,299 --> 00:04:20,802
‫כן, אלה הגיבורים של האינטרנט.‬

55
00:04:21,719 --> 00:04:25,390
‫ההכרזה הגדולה שלהם, "הקשיבו, הקשיבו!‬

56
00:04:26,140 --> 00:04:29,852
‫אני יוצאת להפסקה מהרשתות החברתיות.‬

57
00:04:29,936 --> 00:04:31,479
‫#אומץ."‬

58
00:04:31,562 --> 00:04:32,897
‫כאילו, בחייך,‬

59
00:04:33,523 --> 00:04:36,276
‫אף אחד לא רוצה לראות‬
‫תמונה של הכריך שלך ברביעי,‬

60
00:04:36,359 --> 00:04:38,611
‫אף אחד לא יתגעגע לזה בשישי. טוב?‬

61
00:04:38,695 --> 00:04:41,823
‫ולמה לפרסם פוסט‬
‫על הכוונה שלך להפסיק לפרסם פוסטים?‬

62
00:04:41,906 --> 00:04:44,284
‫זה כמו להרים כוסית לכבוד זה‬
‫שתפסיקי לשתות בבקרים.‬

63
00:04:44,367 --> 00:04:46,828
‫זו לא התחלה כל כך טובה, מותק!‬

64
00:04:51,499 --> 00:04:54,460
‫הבחורה הזו עשתה קליפ שלם‬
‫לאינסטגרם, פייסבוק, כולם.‬

65
00:04:54,544 --> 00:04:58,381
‫היא אמרה, "היי, חבר'ה.‬
‫כפי שבוודאי שמעתם, בדיוק התחתנתי,‬

66
00:04:59,465 --> 00:05:03,261
‫ואני מתכוונת לעשות‬
‫הפסקה קטנה מהרשתות החברתיות‬

67
00:05:03,344 --> 00:05:06,472
‫כדי להתמקד בחובותיי החדשים כאשת-איש.‬

68
00:05:10,018 --> 00:05:11,060
‫חובותיי כאשת-איש.‬

69
00:05:11,144 --> 00:05:14,564
‫אני כזה, "את לא יכולה גם למצוץ לבעלך‬
‫וגם לשתף קליפים של חתולים?‬

70
00:05:17,817 --> 00:05:20,153
‫יש לך שתי ידיים. תעשי מולטיטאסקינג.‬

71
00:05:21,321 --> 00:05:22,322
‫תשיגי סינר."‬

72
00:05:25,825 --> 00:05:29,537
‫זה נראה לי מוזר, אז ניגנתי את הקליפ לאחור.‬
‫וכמובן שהיא אומרת:‬

73
00:05:29,620 --> 00:05:31,789
‫"עשיתי טעות איומה. בואו לאסוף אותי.‬

74
00:05:32,749 --> 00:05:36,377
‫הוא כזה משעמם!"‬
‫אנחנו כזה, "כן, אנחנו יודעים. פגשנו אותו."‬

75
00:05:36,836 --> 00:05:41,424
‫הוא מסוג האנשים שרק באמצע הדרך חזרה‬
‫מהלונה פארק שואלים עליו, "שיט, איפה דאג?"‬

76
00:05:42,967 --> 00:05:47,263
‫אוי, חייבים לחזור.‬
‫הארנק שלי בפאוץ' שלו, אז…"‬

77
00:05:48,264 --> 00:05:50,516
‫אל תרחמו על דאג. הוא נוראי.‬

78
00:05:50,600 --> 00:05:54,562
‫בכל פעם שהוא מספר סיפור,‬
‫ילד כלשהו בעולם מאבד בלון.‬

79
00:05:58,983 --> 00:06:01,194
‫- טום סגורה‬
‫לא שחקן צוות -‬

80
00:06:02,362 --> 00:06:05,365
‫פגשתם פעם מישהו שהוא כל כך משעמם,‬

81
00:06:05,448 --> 00:06:08,201
‫שאתם מרגישים ‬
‫כאילו שהוא הרעיל אתכם? כאילו…‬

82
00:06:09,327 --> 00:06:12,497
‫אתם מדברים איתו וחושבים,‬
‫"אני מרגיש שאני גוסס כרגע.‬

83
00:06:13,623 --> 00:06:15,041
‫ואני חושב שזה בגללך."‬

84
00:06:16,250 --> 00:06:19,337
‫לבחור הזה קוראים קרייג. פגשתי אותו…‬

85
00:06:19,921 --> 00:06:23,508
‫דאגתי לזכור את השם.‬
‫חשבתי, "אני אזכור אותך למשך שארית חיי."‬

86
00:06:24,258 --> 00:06:25,385
‫פגשתי אותו בבנק.‬

87
00:06:26,386 --> 00:06:28,346
‫האם הוא פקיד בבנק? לא.‬

88
00:06:28,429 --> 00:06:30,556
‫האם הוא שומר? לא.‬

89
00:06:31,182 --> 00:06:32,058
‫מה התפקיד שלו?‬

90
00:06:32,141 --> 00:06:36,145
‫אני לא יודע. איך שלא קוראים‬
‫לבחור הזה שעומד בלובי…‬

91
00:06:37,355 --> 00:06:40,358
‫של בנקים בימינו.‬
‫אתה נכנס ושואל, "אתה עובד כאן?"‬

92
00:06:40,441 --> 00:06:42,527
‫והוא כזה, "נראה לי." הבחור הזה.‬

93
00:06:43,194 --> 00:06:44,737
‫המקשר של הלובי.‬

94
00:06:46,072 --> 00:06:49,742
‫אז ראיתי אותו. יצרנו קשר עין.‬
‫אני לא יודע איך זה עובד אצלכם.‬

95
00:06:49,826 --> 00:06:52,161
‫מבחינתי, אם יוצרים קשר עין עם מישהו,‬

96
00:06:52,245 --> 00:06:53,996
‫במהלך היום, לא בלילה,‬

97
00:06:54,080 --> 00:06:55,289
‫אבל במהלך היום…‬

98
00:06:57,083 --> 00:07:00,628
‫מתוך הגינות אנושית, אני מכיר בקיומכם.‬
‫אז זה מה שעשיתי.‬

99
00:07:00,711 --> 00:07:03,673
‫יצרנו קשר עין, ואמרתי, "מה המצב?"‬
‫והוא עשה…‬

100
00:07:06,008 --> 00:07:07,927
‫ואמרתי. "אוקיי. אז…"‬

101
00:07:09,554 --> 00:07:12,515
‫ואז ניגשתי לדלתות הבאות כדי להיכנס פנימה.‬

102
00:07:12,598 --> 00:07:16,561
‫וכשעמדתי לפתוח את הדלת, שמעתי:‬
‫"אתה הולך לבנק?"‬

103
00:07:21,566 --> 00:07:23,109
‫שאלתי, "זה עדיין בנק?"‬

104
00:07:23,985 --> 00:07:26,529
‫הוא אמר: "כן.".‬
‫ואני אמרתי: "זה מה שתכננתי."‬

105
00:07:27,238 --> 00:07:28,781
‫והוא אמר: "לך על זה."‬

106
00:07:28,865 --> 00:07:30,032
‫ואני כזה…‬

107
00:07:32,034 --> 00:07:34,078
‫"טוב. תודה."‬

108
00:07:35,580 --> 00:07:39,876
‫ואז אני שוב מושיט את היד, והוא אומר:‬
‫"אני נוסע לווירג'יניה בשבוע הבא."‬

109
00:07:43,546 --> 00:07:44,964
‫"אתה מספר את זה לי?"‬

110
00:07:46,757 --> 00:07:49,677
‫הוא אומר, "שאלת 'מה המצב' כשנכנסת לכאן.‬

111
00:07:50,303 --> 00:07:53,347
‫הייתי צריך לחשוב על זה. זה המצב."‬

112
00:07:53,431 --> 00:07:56,225
‫אמרתי, "זה הדבר הכי מטורף‬
‫ששמעתי ממישהו אי פעם.‬

113
00:07:56,726 --> 00:07:59,854
‫וגם, השאלה הזאת לא עובדת ככה. אבל בסדר."‬

114
00:08:02,940 --> 00:08:04,942
‫ואני שוב מושיט יד, והוא אומר:‬

115
00:08:05,026 --> 00:08:06,986
‫"כן, אחותי גרה שם."‬
‫ואני כזה…‬

116
00:08:10,573 --> 00:08:12,074
‫"כמה זמן היא גרה שם?"‬

117
00:08:13,784 --> 00:08:15,161
‫עכשיו כבר נגררתי פנימה.‬

118
00:08:16,245 --> 00:08:19,290
‫הוא אומר, "15 שנים".‬
‫ואני שואל, "אף פעם לא היית שם?"‬

119
00:08:19,373 --> 00:08:20,625
‫והוא עושה "לא."‬

120
00:08:21,584 --> 00:08:25,796
‫עכשיו אני מתחיל להסתכל עליו בצורה של:‬
‫"אחי, אתה נוהג לעבודה, או ש…‬

121
00:08:25,880 --> 00:08:28,257
‫מישהו מקפיץ אותך?‬
‫אתה מבין אתה כוונה?"‬

122
00:08:32,470 --> 00:08:33,638
‫אני חושב שהוא…‬

123
00:08:37,225 --> 00:08:38,059
‫כן.‬

124
00:08:39,393 --> 00:08:44,398
‫אני חושב שהוא ראה את זה על הפרצוף שלי,‬
‫כי מאמצע שום מקום, הוא אמר: "אני נוהג."‬

125
00:08:44,482 --> 00:08:47,026
‫אמרתי, "אחלה, זה מגניב.‬

126
00:08:47,652 --> 00:08:49,362
‫גם אני נוהג. איזה קטע.‬

127
00:08:50,988 --> 00:08:52,323
‫אני צריך להיכנס."‬

128
00:08:53,241 --> 00:08:56,702
‫הוא אומר, "כן, ניסע לוושינגטון,‬
‫ונלך לראות מונומנטים."‬

129
00:08:56,786 --> 00:09:00,081
‫אני כזה, "הייתי שמח לשמוע עוד,‬
‫אבל אני צריך לעשות הפקדה."‬

130
00:09:00,164 --> 00:09:03,292
‫הוא אומר: "אחכה לך פה כשתצא."‬
‫אני עושה: "חתיכת מניאק."‬

131
00:09:05,461 --> 00:09:06,671
‫שילך להזדיין,‬

132
00:09:07,421 --> 00:09:09,382
‫הוא וכל מי שכמותו.‬

133
00:09:10,758 --> 00:09:16,347
‫אם אתה מעז לספר לאנשים מה מצבך‬
‫כשהם שואלים "מה המצב",‬

134
00:09:16,430 --> 00:09:19,100
‫זה ממש חצוף ואנוכי, בסדר?‬

135
00:09:20,309 --> 00:09:21,269
‫אני רציני.‬

136
00:09:21,352 --> 00:09:26,399
‫יש שתי תשובות מקובלות ל"מה המצב".‬
‫"בסדר" ו"מעולה".‬

137
00:09:26,983 --> 00:09:29,193
‫ואם אתה אומלל, אתה אומר "בסדר".‬

138
00:09:29,277 --> 00:09:33,030
‫לא מפילים על אנשים‬
‫את הבעיות שלכם בעולם האמיתי‬

139
00:09:33,114 --> 00:09:36,033
‫במהלך שיחת נימוסין. כן.‬

140
00:09:39,036 --> 00:09:41,914
‫- ג'ק וייטהול:‬
‫רק בצחוק -‬

141
00:09:42,707 --> 00:09:46,544
‫זה העולם שאנחנו חיים בו.‬
‫צריך לדאוג לרגשות של כולם,‬

142
00:09:46,627 --> 00:09:48,546
‫לסבילות של כולם,‬

143
00:09:49,005 --> 00:09:51,591
‫לאי-הסבילות של כולם,‬

144
00:09:51,674 --> 00:09:56,137
‫לדרישות התזונתיות של כולם.‬

145
00:09:57,555 --> 00:10:02,101
‫אומר לכם איפה זה עבר את הגבול,‬
‫ואני חייב להיות זה שיאמר את זה.‬

146
00:10:02,184 --> 00:10:04,186
‫למען השם…‬

147
00:10:05,938 --> 00:10:10,484
‫יש לנו כבר מספיק סוגי חלב.‬

148
00:10:14,030 --> 00:10:18,451
‫אתם מוכנים להפסיק כבר לחלוב דברים?!‬

149
00:10:23,539 --> 00:10:25,333
‫הלכתי לקנות קפה לא מזמן.‬

150
00:10:25,416 --> 00:10:27,960
‫יש לי טעם מאוד פשוט בקפה.‬

151
00:10:28,044 --> 00:10:30,921
‫זו הייתה אמורה להיות פעולה פשוטה.‬

152
00:10:31,005 --> 00:10:32,632
‫זה לא היה פשוט בכלל.‬

153
00:10:33,174 --> 00:10:37,011
‫נכנסתי לשם ואמרתי:‬
‫ "שלום, אני רוצה קפה עם חלב, בבקשה."‬

154
00:10:37,094 --> 00:10:39,764
‫"טוב, איזה סוג חלב אתה רוצה?‬

155
00:10:39,847 --> 00:10:42,475
‫יש חלב קוקוס, חלב שקדים,‬

156
00:10:42,558 --> 00:10:46,771
‫חלב אגוזי לוז, חלב אגוזי קשיו,‬
‫חלב אגוזי מקדמיה,‬

157
00:10:46,854 --> 00:10:49,315
‫חלב שיבולת שועל, חלב אורז,‬
‫חלב המפ, חלב סויה.‬

158
00:10:49,398 --> 00:10:54,695
‫אפשר לקבל חלב מפולים, קטניות, אגוזים,‬
‫דגנים, שיבולים, פשתן, עלים, זרעים, עצים."‬

159
00:11:01,410 --> 00:11:03,579
‫"אני רוצה אותו מפטמה, בבקשה.‬

160
00:11:05,206 --> 00:11:09,043
‫לא אכפת לי איזה סוג של פטמה.‬
‫אני מעדיף של פרה, אבל אני לא בררן.‬

161
00:11:09,126 --> 00:11:12,046
‫אסתפק בכל פטמה שהיא."‬

162
00:11:12,129 --> 00:11:15,466
‫היא מסתכלת עליי‬
‫כאילו שביקשתי אותו מהפטמה שלה.‬

163
00:11:16,133 --> 00:11:19,220
‫כאילו שאני ההזוי. אני לא ההזוי.‬

164
00:11:19,303 --> 00:11:22,056
‫את זאת שעומדת שם‬
‫בבית קפה עם החברים שלך‬

165
00:11:22,139 --> 00:11:23,849
‫וחולבת אגוזי קשיו מחורבנים.‬

166
00:11:23,933 --> 00:11:25,685
‫אתם ההזויים, לא אני!‬

167
00:11:25,768 --> 00:11:28,062
‫אני לא מטיל ספק לרגע אחד‬

168
00:11:28,145 --> 00:11:32,858
‫שרגישות ללקטוז‬
‫היא מצב חמור ובוער מאוד של האנושות.‬

169
00:11:32,942 --> 00:11:37,029
‫אבל אזכיר לכם שכרגע אין לנו תרופה לסרטן,‬

170
00:11:37,113 --> 00:11:41,826
‫ויש 12 סוגים זמינים של תחליפי חלב בשוק,‬

171
00:11:41,909 --> 00:11:45,996
‫שלדעתי הם 11 יותר ממה שאנחנו צריכים!‬

172
00:11:49,458 --> 00:11:51,711
‫- מישל בוטו‬
‫ברוכים הבאים לבוטופיה -‬

173
00:11:51,794 --> 00:11:55,089
‫כן, מותק. את הטיפוס של מישהו אחר.‬
‫את אפילו לא יודעת.‬

174
00:11:55,172 --> 00:11:59,301
‫אני הבנתי בשלב מאוחר מדי בחיים‬
‫שאני ביונסה שניתנת להשגה‬

175
00:11:59,385 --> 00:12:00,761
‫בעיניי עובדי מדינה.‬

176
00:12:00,845 --> 00:12:03,389
‫- מישל בוטו‬
‫ברוכים הבאים לבוטופיה -‬

177
00:12:12,940 --> 00:12:15,401
‫אלוהים. אתם צוחקים?‬

178
00:12:16,360 --> 00:12:20,990
‫כל עובדי המדינה השחורים‬
‫בשם לורנס, דניס, קרטיס, אוטיס,‬

179
00:12:21,073 --> 00:12:23,534
‫כל מה שנגמר ב"איס", הם מתים עליי!‬

180
00:12:25,786 --> 00:12:29,415
‫אני לא יכולה ללכת לצעדה של יום הווטרנים.‬
‫התחת שלי לא בטוח!‬

181
00:12:31,125 --> 00:12:32,126
‫הוא לא בטוח.‬

182
00:12:32,209 --> 00:12:35,796
‫הם מסתכלים עליי כאילו שהם רוצים‬
‫לקבור את הפוסט טראומה שלהם בין השדיים שלי,‬

183
00:12:35,880 --> 00:12:38,883
‫ואסכים לזה, כי אני פטריוטית, תודה רבה.‬

184
00:12:39,633 --> 00:12:42,344
‫מחשבות ותפילות.‬
‫תודה על שירותך למען המדינה.‬

185
00:12:43,012 --> 00:12:44,138
‫תודה רבה.‬

186
00:12:44,972 --> 00:12:49,852
‫אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני יכולה לגרום‬
‫לעובד מדינה לעבוד בחג. זה כוח, ביץ'.‬

187
00:12:50,853 --> 00:12:51,937
‫מה את עושה?‬

188
00:12:54,690 --> 00:12:58,861
‫אני רק אומרת,‬
‫כדאי לכם ללכת איתי לדואר בדצמבר.‬

189
00:13:02,239 --> 00:13:04,366
‫- ברט קריישר‬
‫היי, ילד גדול -‬

190
00:13:04,450 --> 00:13:09,705
‫אני בבית. הטלפון מצלצל. זו אחות ביה"ס.‬
‫היא אומרת, "איילה במשרד.‬

191
00:13:09,789 --> 00:13:12,166
‫יש הורה בבית?"‬
‫אמרתי, "תסתפקי בי."‬

192
00:13:12,249 --> 00:13:13,959
‫- ברט קריישר‬
‫היי, ילד גדול -‬

193
00:13:14,043 --> 00:13:18,464
‫נותנת את הטלפון לאיילה. מילותיה הראשונות:‬
‫"ניסיתי לעצור את זה, אבא."‬

194
00:13:21,550 --> 00:13:25,304
‫אני אומר, "לעצור את מה?"‬
‫היא אומרת: "קיבלתי מחזור." ואני:‬

195
00:13:25,387 --> 00:13:28,808
‫"טוב, מה את צריכה ממני?‬
‫מכנסיים חדשים? תחתונים? גרביים?‬

196
00:13:28,891 --> 00:13:30,142
‫זה הגיע לך לגרביים?"‬

197
00:13:31,560 --> 00:13:35,189
‫דלי, מגבות, שום?‬
‫צריך להרחיק ממך את הערפדים.‬

198
00:13:36,357 --> 00:13:39,777
‫היא אומרת, "אבא, אני בסדר.‬
‫אמא הכינה לי שקית למקרי חירום."‬

199
00:13:40,778 --> 00:13:42,613
‫אני שואל, "אז למה התקשרת אליי?"‬

200
00:13:43,948 --> 00:13:46,408
‫היא אומרת,‬
‫"אני צריכה שתקנה לי כמה דברים."‬

201
00:13:46,492 --> 00:13:48,536
‫אני כזה, "כמה חמור המחזור הזה?"‬

202
00:13:49,411 --> 00:13:53,290
‫היא אומרת, "לא, אבא.‬
‫אני מארגנת לעצמי מסיבת מחזור בערב."‬

203
00:13:54,750 --> 00:13:58,963
‫ואני כזה, "סליחה, מה אמרת?"‬
‫והיא אומרת: "כל הבנות עושות את זה, אבא.‬

204
00:13:59,046 --> 00:14:02,550
‫אני צריכה שתקפוץ לקנות כמה דברים.‬
‫תקנה עוגת רד ולווט." ואני…‬

205
00:14:11,892 --> 00:14:17,565
‫אני אומר, "חמודה, לא נראה לי שאני יכול‬
‫לאכול עוגת רד ולווט… אם זה מה שזה מסמל."‬

206
00:14:17,690 --> 00:14:20,568
‫היא אומרת,‬
‫"אבא, צריך עוגת רד ולווט למסיבת מחזור,‬

207
00:14:20,651 --> 00:14:23,070
‫כי כותבים עליה את שם המחזור."‬
‫ואני כזה...‬

208
00:14:25,823 --> 00:14:27,449
‫"מי נותנת שם למחזור שלה?"‬

209
00:14:28,284 --> 00:14:31,996
‫היא אומרת, "ג'ורג'י קראה לשלה‬
‫על שם ההיא מהפרסומות של ביטוח "פרוגרסיב".‬

210
00:14:37,042 --> 00:14:40,504
‫היא אומרת, "אבא, אני זקוקה לך.‬
‫יבואו הערב עשרה אנשים."‬

211
00:14:40,588 --> 00:14:45,509
‫אמרתי, "יבואו אלינו עשר בנות?"‬
‫היא אומרת, "לא, שמונה בנות, שני בנים."‬

212
00:14:47,761 --> 00:14:50,514
‫שאלתי, "מי מזמין בנים למסיבת מחזור?"‬

213
00:14:50,598 --> 00:14:56,312
‫ושמעתי את הצחקוק המרושע שלה בטלפון,‬
‫והיא אמרה: "אבא, זה כל הכיף.‬

214
00:14:57,521 --> 00:14:59,565
‫לא מספרים להם למה הם באים."‬

215
00:15:01,525 --> 00:15:03,569
‫עכשיו אני כזה, "זין, אני בפנים."‬

216
00:15:05,029 --> 00:15:08,949
‫מעולם לא נהניתי יותר במסיבה בחיי.‬

217
00:15:09,617 --> 00:15:12,620
‫תכנון, אירוח, והשתתפות במסיבת מחזור.‬

218
00:15:12,703 --> 00:15:15,789
‫לבשתי הכול אדום,‬
‫כאילו שזה ראש השנה הסיני.‬

219
00:15:17,082 --> 00:15:21,045
‫שתיתי פינו נואר.‬
‫הכנתי פסטה עם רוטב מרינרה עם חתיכות.‬

220
00:15:24,006 --> 00:15:27,509
‫וצחקקתי כל הערב עם כל הבנות האלה,‬

221
00:15:27,593 --> 00:15:31,388
‫על שני הבנים האלה, מקס וקרטר, כן?‬
‫הפרצוף שלהם מלא בעוגה אדומה,‬

222
00:15:32,222 --> 00:15:35,351
‫כאילו שזה ירח הדבש שלהם,‬
‫והם כזה, "למי אכפת, אני אוכל את זה."‬

223
00:15:38,145 --> 00:15:39,104
‫במשך כל המסיבה,‬

224
00:15:39,188 --> 00:15:42,858
‫הבנים האלה מסתכלים על העוגה,‬
‫ושואלים, "מי זה ג'ייסון, לעזאזל?"‬

225
00:15:44,109 --> 00:15:45,778
‫הבת שלי, איילה קריישר…‬

226
00:15:46,403 --> 00:15:48,155
‫קראה למחזור שלה "ג'ייסון",‬

227
00:15:48,948 --> 00:15:51,617
‫כי היא קיבלה אותו ביום שישי ה-13.‬

228
00:15:55,245 --> 00:15:56,956
‫- ג'ו קוי‬
‫מרגיש בבית -‬

229
00:15:57,039 --> 00:15:59,625
‫במשך 30 שנה, פעלתי תחת השם "ג'ו קוי".‬

230
00:15:59,708 --> 00:16:01,585
‫ואז, כשהספיישל האחרון יצא…‬

231
00:16:02,252 --> 00:16:05,297
‫הייתי חייב לדבר עם התקשורת,‬
‫וראיינו אותי כל הזמן.‬

232
00:16:05,381 --> 00:16:08,008
‫וכל הכתבים שאלו אותי את אותה השאלה.‬

233
00:16:08,092 --> 00:16:09,802
‫"למה קוראים לך ג'ו קוי?"‬

234
00:16:09,885 --> 00:16:12,054
‫ואני כזה, "אין לי תשובה."‬

235
00:16:15,224 --> 00:16:20,729
‫אמרתי, "זה מה שפיליפינים עושים.‬
‫נותנים לך שם אחד וקוראים לך בשם אחר."‬

236
00:16:23,482 --> 00:16:24,775
‫וזה סיפור אמיתי מאוד,‬

237
00:16:24,858 --> 00:16:28,570
‫כי בדיוק גיליתי את זה, חבר'ה,‬
‫זה קרה לפני ארבעה חודשים בערך.‬

238
00:16:28,654 --> 00:16:29,613
‫נסעתי לווגאס,‬

239
00:16:30,114 --> 00:16:31,991
‫ויצאתי עם דודתי אוולין לאכול.‬

240
00:16:32,074 --> 00:16:34,743
‫והסתכלתי עליה ואמרתי,‬
‫תשמעי, דודה אוולין,‬

241
00:16:34,827 --> 00:16:38,747
‫הרבה כתבים שואלים אותי מאיפה הכינוי שלי,‬

242
00:16:38,831 --> 00:16:40,541
‫ואין לי סיפור.‬

243
00:16:40,624 --> 00:16:42,251
‫את יכולה לספר לי סיפור?‬

244
00:16:42,334 --> 00:16:45,170
‫מאיפה הבאת את הכינוי 'ג'ו קוי'?‬

245
00:16:45,254 --> 00:16:49,633
‫היא ממש מבוגרת. אתם חייבים להבין.‬
‫והיא הסתכלה עליי, ואמרה:‬

246
00:16:51,051 --> 00:16:52,678
‫"אני לא קוראת לך ג'ו קוי."‬

247
00:17:00,352 --> 00:17:02,730
‫ואז אמרתי, "אלוהים, היא זקנה.‬

248
00:17:03,230 --> 00:17:08,193
‫היא מאבדת את זה."‬

249
00:17:08,819 --> 00:17:13,490
‫אז הרגשתי רע. אמרתי לה:‬
‫"דודה, לא, זה אני.‬

250
00:17:14,033 --> 00:17:17,995
‫אני ג'ו קוי.‬

251
00:17:18,078 --> 00:17:22,082
‫אני ג'ו קוי. האחיין האהוב עלייך.‬

252
00:17:22,166 --> 00:17:24,752
‫אני ג'ו קוי."‬

253
00:17:25,794 --> 00:17:30,299
‫ואז היא אמרה,‬
‫"אני יודעת מי אתה. אני לא מטומטמת.‬

254
00:17:32,259 --> 00:17:35,763
‫אני רק אומרת לך‬
‫שאני לא קוראת לך ג'ו קוי."‬

255
00:17:36,847 --> 00:17:40,059
‫שאלתי, "מה זאת אומרת,‬
‫את לא קוראת לי ג'ו קוי?‬

256
00:17:40,142 --> 00:17:42,061
‫את מסתלבטת עליי עכשיו?‬

257
00:17:42,978 --> 00:17:47,274
‫את רצינית? במשך שלושים שנה‬
‫קוראים לי 'ג'ו קוי'. אף פעם לא אמרת משהו."‬

258
00:17:47,357 --> 00:17:49,443
‫היא אמרה, "כן, לא אמרתי שום דבר,‬

259
00:17:49,526 --> 00:17:52,946
‫כי אתה כל הזמן אומר 'ג'ו קוי',‬
‫אז הנחתי לך להמשיך."‬

260
00:17:53,697 --> 00:17:57,076
‫"אז במשך 30 שנה נתת לי להגיד 'ג'ו קוי'‬
‫אבל את לא קוראת לי ככה?‬

261
00:17:57,159 --> 00:18:00,996
‫יכולתי להישבע שבאותו יום כשהייתי בבית,‬
‫אמרת 'ג'ו קוי, תאכל.'‬

262
00:18:01,080 --> 00:18:03,415
‫ואני אמרתי 'ג'ו קוי, זה הכינוי שלי.'‬

263
00:18:03,499 --> 00:18:07,044
‫את רצינית?"‬
‫"כן, אני לא קוראת לך 'ג'ו קוי'."‬

264
00:18:11,131 --> 00:18:12,257
‫אז איך את…‬

265
00:18:13,133 --> 00:18:14,676
‫איך את קוראת לי?‬

266
00:18:15,636 --> 00:18:17,805
‫זה סיפור אמיתי, חבר'ה. מוכנים לזה?‬

267
00:18:17,888 --> 00:18:19,139
‫זה יגרום לכם לבכות.‬

268
00:18:19,681 --> 00:18:22,267
‫אני נשבע שרק עכשיו גיליתי את זה.‬

269
00:18:23,352 --> 00:18:25,187
‫שאלתי, "אז איך את קוראת לי?"‬

270
00:18:25,270 --> 00:18:27,272
‫היא אמרה, "אני קוראת לך 'ג'ו קו'."‬

271
00:18:27,815 --> 00:18:29,566
‫זה הכינוי שלך, 'ג'ו קו'."‬

272
00:18:30,067 --> 00:18:32,986
‫ולכל הצופים בבית שלא יודעים מה זה אומר,‬

273
00:18:33,070 --> 00:18:35,280
‫בטאגאלוג, "קו" פירושו "שלי".‬

274
00:18:35,364 --> 00:18:37,866
‫הכינוי שלי הוא "ג'ו שלי."‬

275
00:18:37,950 --> 00:18:40,410
‫ג'ו קו. נכון שזה חמוד?‬

276
00:18:45,749 --> 00:18:47,209
‫זה כל כך חמוד!‬

277
00:18:48,293 --> 00:18:49,962
‫לא היה לי מושג.‬

278
00:18:50,504 --> 00:18:52,923
‫אמרתי, "זה שם חיבה ממש חמוד."‬

279
00:18:53,006 --> 00:18:55,717
‫היא אמרה, "כן.‬
‫אתה זה שכל הזמן אומר 'ג'ו קוי'".‬

280
00:18:55,801 --> 00:18:57,636
‫אני לא יודעת מי זה, לעזאזל!‬

281
00:18:57,719 --> 00:19:00,430
‫בכל ספיישל של נטפליקס,‬
‫'קבלו את ג'ו קוי.'‬

282
00:19:00,514 --> 00:19:02,808
‫ואני שואלת, מי זה, לעזאזל? זה ג'ו קו!‬

283
00:19:02,891 --> 00:19:04,184
‫זה ג'ו קו!"‬

284
00:19:05,686 --> 00:19:08,313
‫למה היא לא אמרה לי את זה לפני 30 שנה?‬

285
00:19:09,398 --> 00:19:11,900
‫כל המוצרים שלי מאויתים לא נכון.‬

286
00:19:15,112 --> 00:19:17,114
‫- ילדים רעים‬
‫דונל רולינגס -‬

287
00:19:18,949 --> 00:19:20,868
‫כי שחורים לא אוספים חרא.‬

288
00:19:21,535 --> 00:19:24,329
‫אין לכם מושג מתי בפעם האחרונה אספתם חרא.‬

289
00:19:24,830 --> 00:19:27,541
‫שחורים לא אוספים חרא.‬
‫תקוו שירד גשם.‬

290
00:19:27,624 --> 00:19:30,043
‫זו הדרך היחידה שהחרא יתנקה משם.‬

291
00:19:30,127 --> 00:19:33,922
‫אם לא ירד גשם, כל השכונה תהיה מחורבנת.‬

292
00:19:34,006 --> 00:19:37,926
‫לבנים ממש אוהבים לאסוף חרא.‬
‫אתם ממש אוהבים לאסוף חרא.‬

293
00:19:38,010 --> 00:19:40,429
‫לבנים מתים לאסוף חרא.‬

294
00:19:40,512 --> 00:19:43,140
‫הם אפילו קונים שקיות לחרא.‬

295
00:19:43,223 --> 00:19:45,642
‫השקיות הכחולות,‬
‫הם קוראים את האריזה והכול.‬

296
00:19:45,726 --> 00:19:49,354
‫"מתכלה. ידידותי-לסביבה."‬

297
00:19:50,439 --> 00:19:51,565
‫הם כבר מתים ל…‬

298
00:19:51,648 --> 00:19:54,276
‫יש להם פאוץ' קטן בשביל השקיות.‬

299
00:19:54,359 --> 00:19:56,737
‫הם קנו לשקיות החרא תיק מחורבן.‬

300
00:19:57,654 --> 00:19:59,865
‫הם כבר מתים לשלוף שקית.‬

301
00:19:59,948 --> 00:20:03,035
‫בטח יש לך שקיות כחולות בכיסים ברגע זה.‬

302
00:20:03,118 --> 00:20:05,204
‫הם כבר מתים לעשות…‬

303
00:20:08,332 --> 00:20:11,418
‫אתם יודעים כמה זה מלחיץ‬
‫לצאת לטיול עם בעלים לבנים של כלב?‬

304
00:20:11,919 --> 00:20:15,297
‫אי אפשר ליהנות מהטיול, צריך לחרבן מיידית.‬

305
00:20:15,839 --> 00:20:18,842
‫ואין, "שב, ברונו."‬
‫זה "תחרבן, ברונו!"‬

306
00:20:19,968 --> 00:20:22,930
‫אתם יודעים כמה הכלב הזה לחוץ?‬
‫ הוא לא יכול…‬

307
00:20:23,013 --> 00:20:26,141
‫אתם יודעים שהוא אומר,‬
‫"הנה בא המניאק עם האלה…"‬

308
00:20:26,767 --> 00:20:30,312
‫כי ברגע שכלב עושה את התנועה הזו,‬
‫אין דרך חזרה.‬

309
00:20:30,437 --> 00:20:33,106
‫בנאדם לא יכול לחזור מהחרא הזה.‬

310
00:20:33,690 --> 00:20:36,818
‫הולכים מכות עם מישהו,‬
‫אם צריכים לחרבן, זה נגמר. אני אקרע לך…‬

311
00:20:39,154 --> 00:20:40,948
‫ללבנים יש את השקיות הכחולות.‬

312
00:20:45,077 --> 00:20:47,871
‫"יש, ברונו! מעולה!‬

313
00:20:48,789 --> 00:20:50,832
‫יופי של צואה, ברונו!‬

314
00:20:51,750 --> 00:20:52,834
‫כל הכבוד!"‬

315
00:20:56,588 --> 00:20:58,548
‫והם שמים את זה בכיס והולכים.‬

316
00:21:00,259 --> 00:21:03,262
‫שחורים לא אוספים חרא.‬
‫ראיתם פעם אדם שחור מטייל עם הכלב?‬

317
00:21:03,345 --> 00:21:06,723
‫הכלב מתחיל לחרבן, הם מעמידים פנים‬
‫שהם לא מכירים אותו בכלל.‬

318
00:21:07,391 --> 00:21:10,310
‫"אוי , לא, אתה מחרבן? אני עף מפה.‬

319
00:21:11,103 --> 00:21:13,355
‫יעצרו אותנו בגללך, מניאק.‬

320
00:21:13,480 --> 00:21:15,565
‫כדאי שתעשה את הקטע הזה.‬

321
00:21:16,942 --> 00:21:19,736
‫זה ה… כדאי שתזכור את החרא הזה, מניאק."‬

322
00:21:21,989 --> 00:21:24,199
‫זו הדרך היחידה שהחרא הזה יעוף משם.‬

323
00:21:25,409 --> 00:21:27,661
‫- ג'ים ג'פריס‬
‫לא סובל את זה -‬

324
00:21:27,744 --> 00:21:33,875
‫אני לא מבין מה הקטע של נשים עם קרם.‬

325
00:21:33,959 --> 00:21:35,127
‫כן?‬

326
00:21:35,210 --> 00:21:39,464
‫טוב, גרתי עם שש חברות בחיי.‬

327
00:21:40,465 --> 00:21:43,260
‫בחיי, גרתי עם שש נשים,‬

328
00:21:43,343 --> 00:21:45,470
‫וכל השש עזבו אותי.‬

329
00:21:48,056 --> 00:21:51,643
‫ובאיזשהו שלב, אני אאשים את עצמי.‬

330
00:21:53,729 --> 00:21:54,688
‫אבל לא היום.‬

331
00:21:59,109 --> 00:21:59,943
‫עכשיו...‬

332
00:22:02,612 --> 00:22:05,741
‫עכשיו, לכל אישה שגרתי איתה אי פעם‬

333
00:22:05,824 --> 00:22:07,993
‫היה טקס לפני השינה, שבו היא…‬

334
00:22:08,076 --> 00:22:09,828
‫גם לי יש טקס לפני השינה.‬

335
00:22:09,911 --> 00:22:13,457
‫אני הולך לשירותים, משתין,‬
‫מצחצח שיניים, והולך לישון.‬

336
00:22:14,708 --> 00:22:18,128
‫לא מזמן הבנתי שאני יכול‬
‫לעשות את הפעולות האלה בו-זמנית.‬

337
00:22:18,837 --> 00:22:22,382
‫אני משתין, מצחצח שיניים, ויורק, ככה.‬

338
00:22:23,633 --> 00:22:25,135
‫עכשיו, העניין עם נשים הוא‬

339
00:22:25,218 --> 00:22:28,180
‫שכולכן נכנסות לאמבטיה לאיזה 20 דקות,‬

340
00:22:28,847 --> 00:22:30,349
‫ואתן סוגרות את הדלת,‬

341
00:22:31,391 --> 00:22:32,642
‫ואז אתן יוצאות,‬

342
00:22:32,726 --> 00:22:36,313
‫והדבר האחרון שאתן עושות הוא למרוח משהו פה,‬

343
00:22:37,147 --> 00:22:38,815
‫ואז אתן עושות ככה,‬

344
00:22:39,483 --> 00:22:42,611
‫ואז אתן נכנסות למיטה‬
‫ומספרות לי מה עשיתי לא בסדר באותו יום.‬

345
00:22:49,993 --> 00:22:52,746
‫וזו השגרה הלילית שלכן.‬

346
00:22:54,081 --> 00:22:58,752
‫עכשיו, אני לא יודע מה קורה בחדר הזה,‬

347
00:22:59,544 --> 00:23:01,755
‫אבל אני מניח, אני לא יכול להיות בטוח,‬

348
00:23:01,838 --> 00:23:06,968
‫אבל אני מניח שהתמרחתן‬
‫מכף רגל ועד ראש, באיזשהו קרם‬

349
00:23:07,052 --> 00:23:10,347
‫שאתן חושבות שהוא חיוני לקיומכן.‬

350
00:23:11,848 --> 00:23:14,226
‫עכשיו, אני בן 42.‬

351
00:23:16,478 --> 00:23:20,982
‫אני מתאפר בשביל העבודה.‬
‫כשאני מופיע בטלוויזיה מאפרים אותי.‬

352
00:23:21,066 --> 00:23:24,236
‫אני אפילו לא מנגב אותו אף פעם.‬
‫אני רק… נותנים לי מגבון,‬

353
00:23:24,319 --> 00:23:26,071
‫אני אומר, "אה, לא צריך."‬

354
00:23:27,239 --> 00:23:30,242
‫זה נעלם במהלך השבוע,‬
‫ואז שמים את זה שוב, ו…‬

355
00:23:31,118 --> 00:23:33,745
‫חוץ מזה, התמרחתי בקרם הגנה.‬

356
00:23:34,329 --> 00:23:38,708
‫אבל מעולם לא שמתי שום דבר אחר על הפנים,‬
‫שום דבר במהלך חיי.‬

357
00:23:39,251 --> 00:23:41,420
‫ניתן לטעון שאני אלכוהוליסט.‬

358
00:23:43,255 --> 00:23:45,841
‫הייתי פעם מעשן כבד.‬

359
00:23:46,633 --> 00:23:49,010
‫הייתי מכור לקוקאין.‬

360
00:23:55,100 --> 00:23:58,186
‫והעור שלי פאקינג מושלם.‬

361
00:24:05,694 --> 00:24:07,946
‫- ילדים רעים‬
‫ניקי גלייסר -‬

362
00:24:08,363 --> 00:24:10,240
‫אני לא סובלת את זה כשגומרים לי בפה,‬

363
00:24:10,323 --> 00:24:13,452
‫ואז מפסיקים לצפות‬
‫בסטורי שלי באינסטגרם למחרת. ‬

364
00:24:13,535 --> 00:24:15,078
‫למה הפסקת לצפות?‬

365
00:24:15,162 --> 00:24:16,538
‫צפית בזה בעבר.‬

366
00:24:17,914 --> 00:24:18,790
‫מה קרה?‬

367
00:24:20,167 --> 00:24:22,085
‫יש משהו יותר מעורר רחמים‬

368
00:24:22,169 --> 00:24:26,089
‫ביום למחרת, כשאת מנסה‬
‫לחכות להוא שיצפה בסטורי שלך שוב,‬

369
00:24:26,173 --> 00:24:28,383
‫ואת מפרסמת אחד?‬
‫את כותבת, "היי, כולם",‬

370
00:24:28,467 --> 00:24:32,345
‫אבל את באמת חושבת,‬
‫"היי, בחור שאני מחכה שיצפה בזה."‬

371
00:24:32,429 --> 00:24:33,805
‫ואת נוגעת בפה שלך‬

372
00:24:33,889 --> 00:24:36,308
‫כדי להזכיר לו איפה הזין שלו היה‬
‫כמה שעות קודם.‬

373
00:24:36,391 --> 00:24:38,018
‫ואת כזה, "אה, היי".‬

374
00:24:38,643 --> 00:24:40,854
‫ואז את סתם מרפרשת, מחכה לו,‬

375
00:24:40,937 --> 00:24:43,648
‫ואז אבא שלך שולח לך הודעה פרטית,‬
‫"תותחית, ניק."‬

376
00:24:43,732 --> 00:24:45,859
‫ואת כזה, "לא עכשיו, אבא!"‬

377
00:24:46,568 --> 00:24:47,444
‫אלוהים.‬

378
00:24:49,613 --> 00:24:53,950
‫והוא כזה, "מה אכלת לארוחת בוקר?"‬
‫ואני כזה, "אתה באמת רוצה לדעת, אבא?"‬

379
00:24:55,994 --> 00:24:59,873
‫30 מ"ל שפיך וחצי חטיף שוקולד. ‬
‫בסדר? זה בדיוק…‬

380
00:25:02,334 --> 00:25:04,794
‫חטיף שוקולד ושפיך עצבני, אבא.‬

381
00:25:06,838 --> 00:25:09,841
‫באיזה טעם? מיקס אגוזים (גם: ביצים).‬
‫אלא מה, אבא?"‬

382
00:25:10,550 --> 00:25:14,179
‫אני רק…‬
‫אני רק רוצה להיות שרמוטה, באמת.‬

383
00:25:14,262 --> 00:25:17,933
‫אני כזו שרמוטה, אבל אני לא מרגישה בטוחה‬
‫להיות כזו מחוץ למערכת יחסים.‬

384
00:25:18,016 --> 00:25:20,060
‫באמת שלא. ובמשך כמה זמן חשבתי,‬

385
00:25:20,143 --> 00:25:23,647
‫"אולי אם לא אעשה סקס,‬
‫אם לא אכניס אותם לכוס, לא אקשר אליהם.‬

386
00:25:23,730 --> 00:25:25,023
‫אולי רק אמצוץ לגברים.‬

387
00:25:25,106 --> 00:25:28,193
‫אז מצצתי לגברים, וזה גם לא בטוח, בנות.‬

388
00:25:28,276 --> 00:25:31,571
‫יש משהו עם הזין שלהם.‬
‫הוא קרוב יותר ללב שלך או משהו…‬

389
00:25:31,655 --> 00:25:32,864
‫הוא פשוט…‬

390
00:25:34,616 --> 00:25:35,784
‫אני מאבדת את זה.‬

391
00:25:38,161 --> 00:25:42,332
‫לעשות ביד. זו האפשרות היחידה שיש לי‬
‫כדי לגרום למישהו לגמור? לא, תודה.‬

392
00:25:42,415 --> 00:25:45,377
‫אני איומה בעבודות יד.‬
‫אני גרועה בזה ובנגינה בגיטרה.‬

393
00:25:45,460 --> 00:25:48,421
‫אני יודעת את זה על עצמי.‬
‫יש לי חוש קצב גרוע. זה…‬

394
00:25:48,505 --> 00:25:50,840
‫אני ממש רוצה להשתפר בנגינה,‬
‫עשיתי המון שיעורים,‬

395
00:25:50,924 --> 00:25:54,844
‫וכל שיעור גיטרה התנהל‬
‫כמו כל עבודת יד שעשיתי אי פעם. באמת.‬

396
00:25:54,928 --> 00:25:58,765
‫אני בדירת סטודיו של בחור.‬
‫הוא מראה לי סוג פריטה.‬

397
00:25:58,848 --> 00:26:01,685
‫אני מרגישה שאני עושה עבודה טובה,‬
‫ואחרי כמה זמן הוא אומר,‬

398
00:26:01,768 --> 00:26:05,605
‫"בואי נעשה את זה ביחד. אני כזה, "טוב."‬
‫ואנחנו עושים את זה יחד,‬

399
00:26:05,689 --> 00:26:09,067
‫ואני אומרת "אחלה ג'אם." ‬
‫ואז הוא אומר, "אולי תסתכלי עליי?"‬

400
00:26:09,150 --> 00:26:13,780
‫ואני כזה, "אני פורשת. לא אכפת לי.‬
‫אני לא טובה בזה. אחכה לאימא שתאסוף אותי."‬

401
00:26:15,490 --> 00:26:16,908
‫ואז הוא גומר עליי.‬

402
00:26:18,493 --> 00:26:23,039
‫כי ככה הייתי משלמת על שיעורי גיטרה.‬
‫עוד לא היה אז "ביט". אלה היו זמנים אחרים.‬

403
00:26:24,749 --> 00:26:26,376
‫- ג'ורג' לופז‬
‫אותה עבודה בחצי מחיר -‬

404
00:26:26,459 --> 00:26:29,546
‫בקהילת הלטינו,‬
‫אנחנו לא רוצים לחיות לנצח.‬

405
00:26:30,171 --> 00:26:33,883
‫אנחנו לא מנסים לוודא‬
‫שכל מה שאנחנו אוכלים בריא לנו.‬

406
00:26:33,967 --> 00:26:35,302
‫אנחנו יודעים… תשמעו.‬

407
00:26:36,011 --> 00:26:38,805
‫אתם אוכלים במסעדות מקסיקניות,‬
‫אתם כבר יודעים…‬

408
00:26:39,514 --> 00:26:41,850
‫שאנחנו מבשלים עם שומן חזיר.‬
‫תסתכלו עלינו.‬

409
00:26:43,685 --> 00:26:46,688
‫אנחנו דופקים את השמנת היתר.‬
‫עד כיתה ג', אנחנו כבר נפרדים.‬

410
00:26:48,815 --> 00:26:50,900
‫"להתראות, השמנת יתר. עברתי אותך."‬

411
00:26:52,986 --> 00:26:55,447
‫וכל ההיספנים הקטנים שמנים, אתם יודעים.‬

412
00:26:56,239 --> 00:26:59,868
‫אתה מנסה לשפר את הרגשתם.‬
‫אתה אומר, "חמוד, תשמע, היית…‬

413
00:26:59,951 --> 00:27:02,704
‫היית אמור לצאת תאומים.‬
‫בגלל זה אתה…‬

414
00:27:03,830 --> 00:27:06,666
‫אתה לא שומע קול שומר לך שאתה מלא? לא?‬

415
00:27:10,086 --> 00:27:12,964
‫תקשיב, אולי זו אחותך מנסה לומר לך."‬

416
00:27:13,673 --> 00:27:16,301
‫ציצים יותר גדולים‬
‫מכל אחד אחר במשפחה בגיל 11.‬

417
00:27:17,677 --> 00:27:19,346
‫"היי, ציצים, בוא הנה".‬

418
00:27:20,722 --> 00:27:23,642
‫ככה מקבלים כינוי.‬
‫אתה עושה במכנסיים פעם אחת,‬

419
00:27:24,225 --> 00:27:26,269
‫קוראים לך "קקה" למשך שארית חייך.‬

420
00:27:26,978 --> 00:27:29,356
‫אתה יכול להיות אדם מבוגר, "קקה".‬

421
00:27:29,439 --> 00:27:31,650
‫"היי, תנחשו מי התחתן."‬
‫"מי?"‬

422
00:27:32,150 --> 00:27:33,109
‫"קקה."‬
‫"לא נכון!‬

423
00:27:34,736 --> 00:27:36,321
‫קקה מתחתן?"‬

424
00:27:37,280 --> 00:27:39,407
‫"ואישתו בהיריון." ‬
‫"זנזונת!‬

425
00:27:40,075 --> 00:27:42,327
‫יהיו להם קקות קטנות שמתרוצצות בבית."‬

426
00:27:45,830 --> 00:27:50,210
‫"קקה מתחתן, מה? ואו.‬
‫מי היה מאמין על קקה. יפה לו."‬

427
00:27:51,961 --> 00:27:53,254
‫אנחנו לא יודעים.‬

428
00:27:53,338 --> 00:27:56,549
‫ההורים שלנו, לעזאזל.‬
‫גידלו אותנו מביישי הגוף המקוריים.‬

429
00:27:56,633 --> 00:27:58,551
‫לא עניין אותם בן כמה אתה.‬

430
00:27:59,719 --> 00:28:03,056
‫הם היו יוצאים לעבודה,‬
‫"היי, אתם, שני המניאקים השמנים,‬

431
00:28:04,391 --> 00:28:06,267
‫שלא אמצא אתכם על הספה כשאחזור,‬

432
00:28:06,351 --> 00:28:09,437
‫בטטה מס' אחת ובטטה מס' שתיים. שמעתם?"‬

433
00:28:09,521 --> 00:28:13,149
‫היינו עונים "כן."‬
‫"בסדר. תנקו את עצמכם, לעזאזל."‬

434
00:28:15,360 --> 00:28:18,196
‫- סאם ג'יי‬
‫שלוש בלילה -‬

435
00:28:19,239 --> 00:28:21,282
‫האילון מאסק הזה נוסע לחלל לבד.‬

436
00:28:21,366 --> 00:28:24,411
‫מה לעזאזל הגבר הלבן הזה עושה לבד בחלל?‬

437
00:28:24,911 --> 00:28:26,871
‫רק לי זה נשמע חשוד?‬

438
00:28:27,539 --> 00:28:30,709
‫שהמניאק הזה טס לחלל בלי הממשלה, בלי נאס"א?‬

439
00:28:30,792 --> 00:28:33,002
‫אפילו לא ידעתי שאפשר לעשות את זה!‬

440
00:28:33,920 --> 00:28:36,047
‫מבחינתי, הם היו החבר'ה של החלל.‬

441
00:28:36,131 --> 00:28:37,841
‫הם מנהלים את החלל!‬

442
00:28:39,175 --> 00:28:41,594
‫רוצה להתעסק עם החלל,‬
‫תצטרך להתעסק איתם.‬

443
00:28:42,095 --> 00:28:45,974
‫המניאק הזה בנה חללית‬
‫כאילו שזו מכונית קארטינג. נוסעת בימי ג'.‬

444
00:28:46,558 --> 00:28:48,977
‫ביץ', שבת זה יום החלל!‬

445
00:28:49,978 --> 00:28:51,271
‫כולם יודעים את זה!‬

446
00:28:52,439 --> 00:28:55,275
‫אי אפשר לצאת באמצע השבוע‬
‫ולנסוע לחלל המחורבן!‬

447
00:28:55,358 --> 00:28:57,694
‫זה אירוע. זה קורה בשבת.‬
‫הטלוויזיה דולקת. ‬

448
00:28:57,777 --> 00:29:00,321
‫הוא נוסע ברביעי בלילה. מה?‬

449
00:29:01,072 --> 00:29:04,325
‫ועוד מסקרמנטו.‬
‫ביץ', המקום של החלל הוא כף קנוורל.‬

450
00:29:04,409 --> 00:29:05,869
‫משם טסים.‬

451
00:29:08,455 --> 00:29:11,541
‫אין כניסה למאדים מסקרמנטו, לעזאזל.‬

452
00:29:18,715 --> 00:29:20,717
‫וכשנוסעים לחלל, לפחות מספרים לאנשים.‬

453
00:29:20,800 --> 00:29:23,386
‫יש הודעה לציבור.‬
‫אתה בחדשות. אומר, "היי,‬

454
00:29:23,470 --> 00:29:26,097
‫אני עומד להתעסק עם החלל. אל תיבהלו."‬
‫הוא סתם טס.‬

455
00:29:26,181 --> 00:29:31,227
‫חשבנו שאלה חייזרים. אלה חייזרים?‬
‫לא, זה רק אילון עושה "צלחות" בשמים. מה זה?‬

456
00:29:38,610 --> 00:29:40,612
‫השאיפות של גברים לבנים מטורפות.‬

457
00:29:41,821 --> 00:29:45,074
‫רוצים לדעת איפה הגזענות?‬
‫הנה היא, גברים לבנים.‬

458
00:29:45,158 --> 00:29:47,869
‫ברור לי שכולכם עוד מבולבלים. תראו אותו.‬
‫"על מה את מדברת?"‬

459
00:29:48,912 --> 00:29:50,330
‫מבולבל לגמרי.‬

460
00:29:51,748 --> 00:29:53,875
‫הם לא מבינים…‬
‫הם מכירים את היסטוריה.‬

461
00:29:53,958 --> 00:29:57,212
‫אז אתם אומרים,‬
‫"לא תולים אף אחד, אנחנו לא מכים אף אחד.‬

462
00:29:57,295 --> 00:30:00,548
‫אני עובד עם בחור שחור‬
‫ויש לו רכב, אז שוויון.‬

463
00:30:01,633 --> 00:30:05,261
‫תירגעי. תנוחי. הכול הוגן".‬

464
00:30:06,971 --> 00:30:08,139
‫חתיכת פסיכי!‬

465
00:30:10,308 --> 00:30:11,851
‫הכול לא הוגן!‬

466
00:30:11,935 --> 00:30:15,647
‫כי בזמן שאתה ישן,‬
‫אתה חולם שאתה קונה את מאדים, ניגה!‬

467
00:30:20,026 --> 00:30:24,823
‫בחיים לא חשבתי שאוכל לעשות כאלה דברים.‬
‫חשבתי שיהיה לי מלא כסף. יודעים מה חשבתי?‬

468
00:30:24,906 --> 00:30:28,326
‫"אם יהיה לי מלא כסף, אקנה תקרות מזהב‬
‫כמו שהיו למאסטר פי.‬

469
00:30:30,245 --> 00:30:33,039
‫זה מה שאני אעשה כשיהיה לי מלא כסף."‬

470
00:30:33,623 --> 00:30:36,543
‫חלל בעצמי, ביץ'? בחיים לא!‬

471
00:30:37,544 --> 00:30:39,963
‫גם אם הייתי חושבת על זה,‬
‫הייתי מתקשרת לנאס"א.‬

472
00:30:40,046 --> 00:30:42,131
‫"יו, נאסה, זו סאם. אני יכולה לטוס?"‬

473
00:30:43,007 --> 00:30:46,135
‫"העניין הוא שזה יום שלישי,‬
‫שבת זה יום החלל."‬

474
00:30:47,512 --> 00:30:49,597
‫- מארק מרון‬
‫סוף העולם אבל בקטע טוב -‬

475
00:30:50,890 --> 00:30:53,977
‫אי אפשר לדעת מתי מישהו יכניס לך לראש חרא‬

476
00:30:54,060 --> 00:30:57,397
‫שיהרוס לך את החיים,‬
‫או לפחות ישנה אותם לכמה חודשים.‬

477
00:30:57,480 --> 00:30:58,898
‫או סתם יעשה לך צרות.‬

478
00:30:58,982 --> 00:31:01,192
‫וזה יכול להיות סתם באגביות,‬

479
00:31:01,276 --> 00:31:03,236
‫מישהו פשוט מכניס לך חרא לראש,‬

480
00:31:03,319 --> 00:31:04,988
‫ואתה צריך להתמודד עם זה.‬

481
00:31:05,071 --> 00:31:07,073
‫אתה יכול סתם לעסוק בענייניך,‬

482
00:31:07,156 --> 00:31:10,827
‫ומישהו שאתה מכיר או לא מכיר יגיד,‬
‫"אתה לוקח כורכום?"‬

483
00:31:10,910 --> 00:31:11,786
‫"מה?"‬

484
00:31:13,621 --> 00:31:15,748
‫"כורכום, אתה לוקח?"‬
‫"כורכום?"‬

485
00:31:15,832 --> 00:31:18,585
‫"כן, צריך לקחת את החרא הזה."‬
‫"כורכום?" "כן."‬

486
00:31:18,668 --> 00:31:22,672
‫"התבלין?" "כן, אתה צריך לקחת אותו."‬
‫"כורכום, התבלין?"‬

487
00:31:22,755 --> 00:31:24,674
‫"כן, אחי, אתה צריך לקחת את זה."‬

488
00:31:25,633 --> 00:31:29,512
‫"התבלין שקונים פעם אחת‬
‫כדי להכין איזה מתכון הודי…‬

489
00:31:30,638 --> 00:31:32,307
‫ולא משתמשים בו שוב,‬

490
00:31:32,891 --> 00:31:35,602
‫והוא מכתים את כף העץ שלך, הכורכום הזה?"‬

491
00:31:36,436 --> 00:31:38,187
‫"כן, אתה צריך לקחת את זה."‬

492
00:31:38,271 --> 00:31:41,733
‫כשהוא הולך משם, הוא כזה,‬
‫"אה כן, ואם תקנה כורכום,‬

493
00:31:41,816 --> 00:31:44,777
‫תוודא שיש שם פלפל שחור, אחרת זה לא ייספג."‬

494
00:31:44,861 --> 00:31:47,363
‫עכשיו, זה לא גורם לכם לחשוב,‬

495
00:31:47,447 --> 00:31:49,282
‫"זה נשמע לי קצת כמו בולשיט.‬

496
00:31:49,365 --> 00:31:51,826
‫אני עד כדי כך פראייר‬
‫שאתה חושב שאאמין לזה?‬

497
00:31:51,910 --> 00:31:53,286
‫איפה המדע פה?‬

498
00:31:53,369 --> 00:31:55,496
‫זה נשמע כמו כמה שרלטני ויטמינים‬

499
00:31:55,580 --> 00:31:57,874
‫שיושבים על הר של כורכום בסיטונות‬

500
00:31:57,957 --> 00:32:01,628
‫עם כמה קפסולות ריקות,‬
‫ואחד אומר: "לא יודע, אחי.‬

501
00:32:01,711 --> 00:32:04,213
‫לא נראה לי שנצליח למכור את זה ככה.‬

502
00:32:05,006 --> 00:32:06,466
‫זה סתם תבלין.‬

503
00:32:06,966 --> 00:32:09,385
‫נראה לי שצריך להוסיף משהו."‬

504
00:32:09,469 --> 00:32:13,056
‫"כן? מה למשל, בוס?"‬
‫לא יודע למה זה סרט משנות ה-30'.‬

505
00:32:14,223 --> 00:32:18,478
‫"לא יודע, אולי תבלין אחר?"‬
‫"כמו מה? אולי פלפל?"‬

506
00:32:18,978 --> 00:32:20,355
‫"כן, תמשיך לדבר."‬

507
00:32:20,438 --> 00:32:23,024
‫"אולי נגיד שזה גורם לו להיספג?"‬

508
00:32:23,107 --> 00:32:26,945
‫"אלוהים אדירים! זה רעיון של מיליון דולר.‬

509
00:32:27,028 --> 00:32:31,074
‫בוא נמלא את הקפסולות האלה.‬
‫אולי רוגן יקדם אותן בפודקאסט שלו."‬

510
00:32:34,202 --> 00:32:36,913
‫- קווין הארט‬
‫על ה&*ן -‬

511
00:32:36,996 --> 00:32:41,209
‫אני לא חושב שבית הספר הפרטי של הילדים שלי‬
‫מכבד את רמת הפרסום שלי.‬

512
00:32:43,211 --> 00:32:46,923
‫אני לא. ממש לא. אני מתכוון לזה.‬
‫אני נשבע, בלי צחוקים.‬

513
00:32:47,006 --> 00:32:48,174
‫בכל הכנות.‬

514
00:32:48,800 --> 00:32:51,094
‫מדובר במשפחה שלי. אני לא מסתיר כלום.‬

515
00:32:51,177 --> 00:32:54,514
‫הם לא מכבדים את רמת הפרסום שלי.‬

516
00:32:55,515 --> 00:32:56,808
‫אני בחור צנוע מאוד.‬

517
00:32:59,352 --> 00:33:03,064
‫אולי זה לא נראה ככה אחרי המשפט הזה,‬
‫אבל זה נכון. אני מאוד צנוע.‬

518
00:33:03,773 --> 00:33:08,027
‫אין צורך להגיד את מה שמובן.‬
‫אתם יודעים מי אני. ואני יודע שאתם יודעים.‬

519
00:33:08,111 --> 00:33:09,779
‫אל תאלצו אותי לומר מי אני.‬

520
00:33:10,405 --> 00:33:13,324
‫הם שמים אותי במצב שאני צריך לומר מי אני.‬

521
00:33:14,075 --> 00:33:17,495
‫אני מקפיץ את הילדים לביה"ס.‬
‫המורים באים בריצה, מקיפים את הרכב שלי.‬

522
00:33:17,578 --> 00:33:20,206
‫"מר הארט! נשמח לדבר איתך לרגע.‬

523
00:33:20,289 --> 00:33:22,000
‫היריד הגדול מתקרב.‬

524
00:33:22,750 --> 00:33:25,253
‫אנחנו מארגנים יריד בביה"ס פעם בשנה.‬

525
00:33:25,336 --> 00:33:26,462
‫ממש נשמח‬

526
00:33:27,088 --> 00:33:30,341
‫אם תוכל להיות המברך ביריד השנה."‬

527
00:33:40,226 --> 00:33:43,938
‫נתתי לה הרבה זמן כדי שתאמר: "אני צוחקת."‬
‫היא לא אמרה את זה.‬

528
00:33:44,772 --> 00:33:46,774
‫אמרתי, "את צוחקת עליי?"‬

529
00:33:47,275 --> 00:33:50,611
‫"לא, מר הארט. זה היריד הגדול שלנו.‬
‫נשמח אם תהיה המברך.‬

530
00:33:50,695 --> 00:33:54,490
‫אנחנו חושבים שתהיה מברך מדהים ביריד השנה."‬

531
00:33:55,116 --> 00:33:57,785
‫לפני שאמשיך עם הבדיחה,‬
‫אני רוצה שיהיה ברור.‬

532
00:33:57,869 --> 00:34:02,206
‫קודם כול, אין לי שום דבר‬
‫נגד מברכים, טוב?‬

533
00:34:02,290 --> 00:34:04,751
‫אני לא רוצה לספר את הבדיחה ולצאת מהבית,‬

534
00:34:04,834 --> 00:34:07,628
‫ולמצוא קבוצה שלכם עם שלטים‬
‫עם הכיתוב "בטלו את קווין הארט‬

535
00:34:07,712 --> 00:34:09,464
‫כי הוא מזלזל במברכים."‬

536
00:34:09,547 --> 00:34:12,300
‫"בטלו את קווין הארט‬
‫כי הוא מזלזל במברכים."‬

537
00:34:12,383 --> 00:34:14,052
‫מברכים הם אנשים מדהימים.‬

538
00:34:14,761 --> 00:34:17,180
‫התפקיד הזה נחוץ. אני מבין.‬

539
00:34:17,805 --> 00:34:21,059
‫נתקלתי בכמה ברכות מדהימות בזמני.‬

540
00:34:22,226 --> 00:34:24,270
‫הלכתי לוולמארט. קיבלתי ברכה‬

541
00:34:24,353 --> 00:34:25,855
‫ממש נפלאה פעם אחת.‬

542
00:34:25,938 --> 00:34:29,650
‫אני אפילו לא יודע מאיפה הוא הגיע.‬
‫הוא פשוט החליק לשדה הראייה שלי.‬

543
00:34:29,734 --> 00:34:31,444
‫נכנסתי, הוא עשה:‬
‫"ברוך הבא לוולמארט.‬

544
00:34:31,527 --> 00:34:34,113
‫באת לקנות דברים?"‬
‫אמרתי, "מה לעזאזל,‬

545
00:34:34,822 --> 00:34:36,657
‫מאיפה צצת, אחי?"‬

546
00:34:37,992 --> 00:34:40,620
‫הוא אמר, "כדאי לך לקנות דברים, יש הנחות."‬

547
00:34:40,703 --> 00:34:43,289
‫ואז הוא עשה הליכת ירח.‬
‫הוא פשוט הסתלק בהליכת ירח.‬

548
00:34:43,372 --> 00:34:47,335
‫אמרתי, "מה קרה פה, לעזאזל?‬
‫מה קרה פה הרגע?"‬

549
00:34:47,418 --> 00:34:51,714
‫הברכה כל כך היממה אותי,‬
‫שלא רק קניתי דברים,‬

550
00:34:51,798 --> 00:34:55,093
‫גם נשבר לי הצוואר‬
‫מרוב שחיפשתי את הבחור בדרך החוצה.‬

551
00:34:55,927 --> 00:34:58,137
‫רציתי שיראה את הדברים שקניתי. "היי!‬

552
00:34:58,971 --> 00:35:03,017
‫בוא, אחי! היי!‬
‫בוא רגע, אני רוצה להראות לך מה קניתי!"‬

553
00:35:04,519 --> 00:35:06,104
‫הוא בא. פתחתי את השקית. הוא כזה:‬

554
00:35:10,817 --> 00:35:11,651
‫הוא אמר…‬

555
00:35:14,487 --> 00:35:16,155
‫"קנית דברים שווים!"‬

556
00:35:17,448 --> 00:35:21,244
‫הוציא את המרקר, סימן לי את הקבלה‬
‫כדי שאנשים ידעו שלא גנבתי.‬

557
00:35:22,120 --> 00:35:24,038
‫הוא אמר, "תחזור לראות אותי שוב."‬

558
00:35:24,122 --> 00:35:26,541
‫אמרתי, "תהיה פה?"‬
‫הוא אמר, "מי אם לא אני?"‬

559
00:35:26,624 --> 00:35:29,043
‫שוב הסתלק בהליכת ירח.‬
‫אמרתי, "מה לעזאזל.‬

560
00:35:30,253 --> 00:35:33,089
‫זו הייתה אחת הברכות‬
‫הכי טובות שראיתי בחיים, אחי.‬

561
00:35:33,631 --> 00:35:35,508
‫ברור שאחזור ואראה אותך שוב."‬

562
00:35:37,051 --> 00:35:38,427
‫אני לא מלכלך על מברכים.‬

563
00:35:38,511 --> 00:35:41,139
‫אני רק אומר שלא הייתי צריך ללכת בדרך הזו.‬

564
00:35:41,722 --> 00:35:44,517
‫הלכתי מסביב כדי להגיע להצלחה שלי.‬

565
00:35:45,810 --> 00:35:48,563
‫לא באים אליי ומבקשים ממני להיות מברך.‬

566
00:35:49,147 --> 00:35:51,858
‫היה לי סרט שובר קופות באותו זמן.‬

567
00:35:52,525 --> 00:35:54,652
‫שמו פוסטרים שלי על אוטובוסים.‬

568
00:35:56,154 --> 00:35:58,364
‫לא מבקשים ממני להיות מברך.‬

569
00:35:59,407 --> 00:36:04,495
‫יש הורים אחרים לילדים שלומדים שם‬
‫שהם שחקנים לשעבר ואפשר לבקש מהם.‬

570
00:36:05,079 --> 00:36:06,998
‫קרלטון מ"הנסיך המדליק", אלפונסו,‬

571
00:36:07,582 --> 00:36:09,584
‫זה המברך שלכם. הדבר הזה,‬

572
00:36:10,209 --> 00:36:12,670
‫זה מה שאתם רוצים בחזית. זה המברך שלכם.‬

573
00:36:14,005 --> 00:36:16,507
‫הילדים של טרי קרוז לומדים שם,‬
‫זה המברך שלכם.‬

574
00:36:16,591 --> 00:36:21,554
‫מקפיץ את שרירי החזה בכניסה. "היי!‬

575
00:36:22,722 --> 00:36:25,433
‫היי, ברוכים הבאים ליריד.‬
‫מי רוצה כרטיס? היי."‬

576
00:36:26,851 --> 00:36:29,437
‫איזה שילוב. ההורים היו משתגעים. "ואו!‬

577
00:36:30,229 --> 00:36:31,480
‫איזה בית ספר!‬

578
00:36:32,523 --> 00:36:35,067
‫אני רוצה כרטיסים. אני אקנה את כולם!"‬

579
00:36:35,151 --> 00:36:36,694
‫"היי!"‬

580
00:36:37,612 --> 00:36:40,489
‫ההורים יהיו המומים.‬
‫"המברכים האלה מדהימים."‬

581
00:36:42,867 --> 00:36:45,161
‫- מייקל מקינטייר‬
‫פרפורמר -‬

582
00:36:46,454 --> 00:36:49,749
‫ובהתחלה, לכולנו הייתה סיסמה אחת.‬

583
00:36:49,832 --> 00:36:53,711
‫זו הייתה הסיסמה הראשונה שלנו.‬
‫אנחנו זוכרים אותה בנוסטלגיה.‬

584
00:36:53,794 --> 00:36:56,923
‫והיו משתמשים בה לכל דבר,‬
‫בכל פעם שהתחברנו לעסק אחר.‬

585
00:36:57,006 --> 00:37:00,426
‫"אפשר לקבל את הסיסמה שלך?"‬
‫"בהחלט. זו המילה המיוחדת שלי."‬

586
00:37:01,010 --> 00:37:04,013
‫ואז, חברות התחילו להיות חצופות.‬

587
00:37:04,096 --> 00:37:06,682
‫היית מכניס את הסיסמה,‬
‫והם היו כותבות: "חלש".‬

588
00:37:06,766 --> 00:37:10,019
‫"מי אתם שתשפטו את המילה המיוחדת שלי?"‬

589
00:37:12,438 --> 00:37:16,400
‫והם אומרים, "מצטערים, אבל האינטרנט‬
‫נהיה פופולרי. תצטרך לחזק את הסיסמה.‬

590
00:37:16,484 --> 00:37:18,361
‫ועסקים היו מתעקשים,‬

591
00:37:18,444 --> 00:37:21,155
‫"אנחנו חייבים שתכניס אות גדולה.‬

592
00:37:21,239 --> 00:37:24,700
‫מצטערים, לא נקבל יותר סיסמאות‬

593
00:37:24,784 --> 00:37:28,955
‫שלא מכילות לפחות אות גדולה אחת."‬

594
00:37:29,538 --> 00:37:32,833
‫וכולנו שקלנו לרגע את האפשרויות שלנו‬

595
00:37:32,917 --> 00:37:37,964
‫לפני שהחלטנו להפוך‬
‫את האות הראשונה של הסיסמה לאות גדולה.‬

596
00:37:40,299 --> 00:37:42,551
‫ובמשך כמה זמן, זה היה בסדר.‬

597
00:37:42,635 --> 00:37:45,513
‫אבל האינטרנט הפך לפופולרי אפילו יותר.‬

598
00:37:45,596 --> 00:37:49,350
‫ואז עסקים התחילו לומר,‬
‫"לצערנו לא תוכל להצטרף‬

599
00:37:49,433 --> 00:37:55,273
‫אלא אם יש לך לפחות אות אחת גדולה‬
‫ולפחות ספרה אחת!"‬

600
00:37:55,856 --> 00:37:56,857
‫שוב,‬

601
00:37:57,358 --> 00:38:02,154
‫חשיבה של פחות מחצי מיקרו-שנייה,‬

602
00:38:02,238 --> 00:38:04,365
‫ואז החלטנו קולקטיבית‬

603
00:38:04,448 --> 00:38:07,326
‫שנוסיף את הספרה "אחת",‬

604
00:38:07,410 --> 00:38:12,123
‫ושהיא תהיה בסוף הסיסמה שלי,‬
‫שמתחילה עכשיו באות גדולה.‬

605
00:38:13,332 --> 00:38:15,334
‫ובמשך כמה זמן,‬

606
00:38:15,751 --> 00:38:17,295
‫זה היה מקובל.‬

607
00:38:17,878 --> 00:38:24,051
‫עד ששחר חדש, בלתי צפוי ומרגש,‬

608
00:38:24,135 --> 00:38:29,181
‫הפציע. עולם של תווים מיוחדים.‬

609
00:38:29,765 --> 00:38:31,934
‫אפילו לא ידענו מה הם.‬

610
00:38:32,560 --> 00:38:36,397
‫ועסקים היו אומרים,‬
‫"אנחנו צריכים אות ראשית,‬

611
00:38:36,480 --> 00:38:41,527
‫אנחנו צריכים ספרה,‬
‫אבל אנחנו דורשים גם תו מיוחד."‬

612
00:38:41,610 --> 00:38:46,115
‫ולחצנו על הכפתור. "בבקשה, תוכלו להסביר לי‬

613
00:38:46,198 --> 00:38:49,785
‫על התווים המיוחדים האלה‬
‫שעליהם אתם מתעקשים?‬

614
00:38:49,869 --> 00:38:52,038
‫ובחנו אותם בתשומת לב. "הנה הם.‬

615
00:38:52,121 --> 00:38:56,459
‫לא ידעתי שהתווים האלה מיוחדים כל כך."‬

616
00:38:56,959 --> 00:39:03,674
‫עד שכל עינינו נעצרו על סימן הקריאה.‬

617
00:39:06,385 --> 00:39:07,928
‫"אתה בא איתי."‬

618
00:39:08,846 --> 00:39:15,102
‫ואותו שמנו בסוף הסיסמה שלנו‬
‫עם האות הגדולה, ממש אחרי הספרה אחת.‬

619
00:39:16,187 --> 00:39:21,692
‫וברגע זה,‬
‫כל הנוכחים בלונדון פלדיום חושבים,‬

620
00:39:22,234 --> 00:39:23,861
‫"כדאי שאשנה את הסיסמה שלי.‬

621
00:39:23,944 --> 00:39:26,572
‫בטח אעשה את זה מחר. או עכשיו."‬

622
00:39:28,449 --> 00:39:31,118
‫- פורצ'ן פימסטר‬
‫מתוק ומלוח -‬

623
00:39:31,202 --> 00:39:33,871
‫גדלתי בדרום, ושם אהבנו שני דברים:‬

624
00:39:33,954 --> 00:39:36,123
‫את הכנסייה, ואת "צ'יליז".‬

625
00:39:37,541 --> 00:39:41,670
‫כולם בדרום הולכים לכנסייה.‬
‫יש אחת בכל פינה.‬

626
00:39:41,754 --> 00:39:44,882
‫אפילו מנסים לעבוד עלייך עם הכנסיות.‬
‫למשל, כרגע,‬

627
00:39:44,965 --> 00:39:47,051
‫אתם חושבים שאתם באולם תיאטרון.‬

628
00:39:52,431 --> 00:39:56,811
‫אבל הפרס על הליכה לכנסייה‬
‫הוא שאחר כך הולכים ל"צ'יליז".‬

629
00:39:58,187 --> 00:40:02,316
‫ו"צ'יליז", בעיר שבה גדלתי,‬
‫זו המסעדה הכי מפוארת.‬

630
00:40:02,858 --> 00:40:06,654
‫היא הייתה כל כך מפוארת,‬
‫שאני קראתי לה "צ'ילייז".‬

631
00:40:08,781 --> 00:40:13,202
‫עכשיו, אני באה ממשפחה מתודיסטית,‬
‫שזה נחשב לנצרות לייט.‬

632
00:40:13,285 --> 00:40:16,247
‫כן. טיפ טיפה זה מספיק. בופ!‬

633
00:40:16,872 --> 00:40:19,750
‫נגיעה קטנה של ישו, זה כל מה שצריך.‬

634
00:40:21,001 --> 00:40:22,503
‫וכל מה שעניין אותנו היה‬

635
00:40:22,586 --> 00:40:25,339
‫שהכומר יסיים את הדרשה שלו עד הצוהריים‬

636
00:40:25,423 --> 00:40:27,842
‫כדי שנוכל להגיע לצ'יליז לפני הבפטיסטים.‬

637
00:40:28,843 --> 00:40:29,718
‫נכון?‬

638
00:40:32,721 --> 00:40:37,309
‫ב-11:55, אם הכומר עדיין היה ממשיך לקשקש,‬

639
00:40:37,393 --> 00:40:41,355
‫הייתם שומעים את המקהלה‬
‫מתחילה לשיר לאט לאט.‬

640
00:40:41,439 --> 00:40:45,651
‫"צלעות חזיר,‬

641
00:40:46,861 --> 00:40:52,950
‫כמה מתוק הרוטב"‬

642
00:40:53,826 --> 00:40:56,704
‫ואנחנו צועקים: "אדוני הכומר, תתחיל לסיים!"‬

643
00:40:58,706 --> 00:41:01,375
‫- אריק אנדרה‬
‫לגליזציה להכול -‬

644
00:41:01,459 --> 00:41:04,920
‫יש לי חדשות טובות.‬
‫סוף סוף עישנתי וויד עם אימא שלי.‬

645
00:41:06,005 --> 00:41:08,924
‫- אריק אנדרה‬
‫לגליזציה להכול -‬

646
00:41:09,008 --> 00:41:09,925
‫עשיתי את זה.‬

647
00:41:10,009 --> 00:41:13,262
‫זה דרש 36 שנים של שכנוע, אבל עשיתי את זה.‬

648
00:41:13,345 --> 00:41:18,642
‫עכשיו, אל תשכחו‬
‫שאימא שלי היא יהודייה בת 700, כן?‬

649
00:41:18,726 --> 00:41:20,102
‫זה לא היה קל.‬

650
00:41:20,186 --> 00:41:22,813
‫היא באה אליי הביתה, היינו בלוס אנג'לס.‬

651
00:41:22,897 --> 00:41:25,566
‫ואני נוסע עם אימא שלי ואומר,‬
‫"אימא, תעשני איתי גראס."‬

652
00:41:25,649 --> 00:41:27,818
‫והיא אומרת: "לא. זה לא חוקי."‬

653
00:41:27,902 --> 00:41:31,530
‫אני אומר, "לא, זה חוקי עכשיו."‬
‫והיא אומרת, "טוב."‬

654
00:41:31,614 --> 00:41:33,324
‫אני נשבע, זה היה כל כך קל.‬

655
00:41:33,407 --> 00:41:36,202
‫אז הלכנו אליי הביתה,‬
‫ואני מנסה להוריד איתה ראש,‬

656
00:41:36,285 --> 00:41:39,622
‫והיא לא מצליחה לשאוף.‬
‫היא נראית כמו דיזי גילספי. כאילו...‬

657
00:41:42,666 --> 00:41:46,003
‫אז אני מנסה לתת לה קצת עוגיות חשיש,‬
‫ואנחנו מתחילים לשחק שבץ-נא,‬

658
00:41:46,086 --> 00:41:48,130
‫ואז אחרי 20-30 דקות,‬

659
00:41:48,214 --> 00:41:51,050
‫העיניים שלה נהיו אדומות‬
‫והיא הסתכלה עליי ואמרה:‬

660
00:41:51,133 --> 00:41:53,093
‫"הפה שלי יבש.‬

661
00:41:54,637 --> 00:41:56,805
‫זה חלק מהעניין?"‬

662
00:41:58,182 --> 00:42:00,142
‫ואז היא התחרפנה. היא כזה, "תתקרב.‬

663
00:42:00,643 --> 00:42:02,853
‫ביל קוסבי לא עשה את זה.‬

664
00:42:04,021 --> 00:42:05,689
‫אני עשיתי את זה!"‬

665
00:42:06,774 --> 00:42:09,068
‫ולא ראיתי אותה מאז.‬

666
00:42:12,446 --> 00:42:14,782
‫אגב, ביל קוסבי הוא ברמן אורח היום,‬

667
00:42:14,865 --> 00:42:17,993
‫למקרה שיש לכם חשק למשקאות חזקים במיוחד!‬

668
00:42:21,413 --> 00:42:24,333
‫- ילדים רעים‬
‫ג'ים נורטון -‬

669
00:42:24,416 --> 00:42:28,003
‫ראיתי סרט תיעודי מעולה על טד בנדי.‬
‫מישהו ראה אותו?‬

670
00:42:28,087 --> 00:42:32,508
‫זה היה סרט תיעודי בן ארבע שעות,‬
‫של ארבעה חלקים.‬

671
00:42:33,050 --> 00:42:37,221
‫ואמרו שבהתחלה‬
‫הוא רצה להיות עורך דין או פוליטיקאי.‬

672
00:42:37,304 --> 00:42:40,474
‫כששמעתי את זה,‬
‫כל העניין פתאום נהיה לי הגיוני.‬

673
00:42:40,599 --> 00:42:43,018
‫כאילו, "טוב, הוא בחר הדרך המכובדת יותר."‬

674
00:42:45,479 --> 00:42:49,733
‫צפיתי בכשלושים סרטים תיעודיים על טד בנדי,‬
‫ואני חייב לומר את האמת,‬

675
00:42:49,817 --> 00:42:55,030
‫קצת נמאס לי מההערצה שיש לנו‬
‫לרוצחים סדרתיים במדינה.‬

676
00:42:55,114 --> 00:43:00,995
‫ואני אומר "אנחנו", כי גם אני חטאתי בזה.‬
‫אבל ברור שזה יותר מסתם סקרנות ומציצנות.‬

677
00:43:01,078 --> 00:43:04,707
‫זו הערצה. אפשר לראות לפי השפה‬
‫שמשתמשים בה בסרטים התיעודיים.‬

678
00:43:04,790 --> 00:43:07,793
‫לא מדברים על טד בנדי‬
‫כמו שאמורים לדבר עליו.‬

679
00:43:07,876 --> 00:43:09,461
‫אם היו מדברים עליו בכנות,‬

680
00:43:09,545 --> 00:43:12,798
‫כל משפט היה מתחיל ב"ואז, החרא הזה…"‬

681
00:43:16,510 --> 00:43:19,305
‫אבל הם לא עושים את זה.‬
‫הם נותנים את החלק ההכרחי,‬

682
00:43:19,388 --> 00:43:21,348
‫"הוא היה מרושע, הוא היה זדוני."‬

683
00:43:21,432 --> 00:43:24,602
‫אבל אז הם מוצאים‬
‫תכונות כמעט מעוררות הערצה,‬

684
00:43:24,685 --> 00:43:25,894
‫ומתמקדים בהן.‬

685
00:43:25,978 --> 00:43:29,732
‫קודם כל, האינטלקט שלו.‬
‫הם לא יכולים להפסיק לדבר על האינטלקט שלו,‬

686
00:43:29,815 --> 00:43:32,192
‫שהוערך יתר על המידה.‬
‫הוא לא כזה מבריק.‬

687
00:43:32,276 --> 00:43:35,529
‫הם אומרים, "טד בנדי היה כל כך אינטליגנטי.‬

688
00:43:35,613 --> 00:43:39,366
‫הוא נמלט מהכלא פעמיים."‬
‫אתם יודעים איך הוא נמלט בפעם הראשונה?‬

689
00:43:39,450 --> 00:43:42,202
‫החלון היה פתוח, והוא קפץ החוצה.‬

690
00:43:45,331 --> 00:43:48,375
‫ככה חתול או ציפור היו נמלטים מהכלא.‬

691
00:43:50,252 --> 00:43:54,840
‫אתה לא גאון אם אתה בכלא ורואה חלון פתוח,‬
‫ואתה חושב, "זו הדרך לחופש!"‬

692
00:43:57,009 --> 00:44:01,430
‫קראו לו גאון, כי אני חושב‬
‫שהם אוהבים את הרעיון של הגאון המרושע.‬

693
00:44:01,513 --> 00:44:05,601
‫הם אמרו, "טד בנדי היה גאון.‬
‫הוא ייצג את עצמו כעו"ד."‬

694
00:44:06,560 --> 00:44:08,062
‫הוציאו אותו להורג.‬

695
00:44:12,650 --> 00:44:15,402
‫הוא היה גרוע כעו"ד. אתה לא גאון‬

696
00:44:15,486 --> 00:44:18,322
‫אם אתה מקבל את גזר הדין הכי…‬
‫אין יותר גרוע מזה.‬

697
00:44:20,616 --> 00:44:23,535
‫אם הוא היה שוכר אורנגאוטן שייצג אותו,‬

698
00:44:24,411 --> 00:44:28,832
‫והוא היה פשוט מחרבן ביד של עצמו‬
‫ומורח את זה על פרצופי חבר המושבעים,‬

699
00:44:29,792 --> 00:44:33,045
‫זה היה משיג את אותו גזר הדין‬
‫שטד קיבל על המאמצים שלו.‬

700
00:44:37,424 --> 00:44:42,137
‫ואולי כולנו נוכל להסכים על זה,‬
‫תפסיקו להיתפס למראה החיצוני שלו.‬

701
00:44:42,221 --> 00:44:44,014
‫הוא היה בחור בעל מראה ממוצע,‬

702
00:44:44,098 --> 00:44:47,226
‫אבל הם לא מפסיקים לומר‬
‫"אלוהים אדירים, הוא היה מקסים.‬

703
00:44:47,309 --> 00:44:49,937
‫טד בנדי היה נאה כל כך." לא, זה לא נכון.‬

704
00:44:50,020 --> 00:44:52,815
‫הוא היה נאה ביחס לקבוצת האנשים ההיא.‬

705
00:44:55,567 --> 00:44:59,279
‫טוב? בקבוצה של גברים שרצחו ואנסו‬

706
00:44:59,363 --> 00:45:00,823
‫40 נשים או יותר...‬

707
00:45:02,658 --> 00:45:03,951
‫טד הוא ממש מציאה.‬

708
00:45:06,995 --> 00:45:08,997
‫- פליפה אספרזה‬
‫החלטות גרועות -‬

709
00:45:10,874 --> 00:45:15,212
‫אני נשוי. יש לי אישה לבנה ובן לבן,‬
‫בן לבן חורג.‬

710
00:45:15,754 --> 00:45:18,215
‫בלונדיני, עיניים כחולות. ילד קטן ולבן.‬

711
00:45:18,841 --> 00:45:21,093
‫אני מגדל אותו מאז שהוא בן שנתיים.‬

712
00:45:21,176 --> 00:45:23,345
‫אנחנו קוראים לו מיקלו. כן. מיקלו.‬

713
00:45:24,346 --> 00:45:26,682
‫אבל הוא חושב שגם הוא מקסיקני עכשיו!‬

714
00:45:27,433 --> 00:45:29,476
‫הוא בא לאנשים,‬

715
00:45:29,560 --> 00:45:32,396
‫"מה קורה, טיפש?‬
‫אתה מנסה להתעסק עם הגזע שלנו?"‬

716
00:45:35,232 --> 00:45:37,109
‫אני כזה, "היי, תירגע, סקוט.‬

717
00:45:39,069 --> 00:45:41,822
‫זה איגוד הדיור. אל תעשה שטויות."‬

718
00:45:44,283 --> 00:45:46,118
‫ילדים לבנים הם בעניין, אבל.‬

719
00:45:47,035 --> 00:45:50,831
‫כשיש לך ילד לבן בכנופיה שלך,‬
‫הוא בעניין של צרות.‬

720
00:45:51,582 --> 00:45:52,958
‫ילדים לבנים הם משוגעים.‬

721
00:45:53,041 --> 00:45:56,587
‫הם ממציאים פשעים‬
‫שבחיים לא היו עולים בדעתנו.‬

722
00:45:58,088 --> 00:45:59,923
‫פעם אחת, איזה לבנבן בא אליי.‬

723
00:46:00,007 --> 00:46:02,634
‫"מה קורה, אחי?‬
‫רוצה לעשות פלישה לבתים, ביץ'?"‬

724
00:46:03,177 --> 00:46:05,304
‫אני כזה, "פאק. לבית של מי, ראיין?"‬

725
00:46:07,181 --> 00:46:09,099
‫"לבית של אימא שלי.‬

726
00:46:12,144 --> 00:46:15,439
‫הכלבה הזו לא רצתה‬
‫להכין לי כריך אתמול בלילה."‬

727
00:46:16,523 --> 00:46:19,193
‫אתה מתגאה בבן החורג שלך כשהוא עושה דברים,‬

728
00:46:19,276 --> 00:46:21,278
‫למרות שאני לא עוזר לו לעשות כלום.‬

729
00:46:22,154 --> 00:46:25,783
‫אני תמיד שם.‬
‫"כן אתם יודעים, אני האב היחיד שלו."‬

730
00:46:26,575 --> 00:46:30,913
‫אבל אם הבן שלי יהפוך‬
‫לרוצח סדרתי או ליורה בבית ספר,‬

731
00:46:30,996 --> 00:46:34,625
‫אני אגיד,‬
‫"היי, אחי, אתה יודע איך זה אנשים לבנים.‬

732
00:46:37,503 --> 00:46:40,005
‫חששתי לחיי!‬

733
00:46:41,131 --> 00:46:43,425
‫פעם אחת הוא התחפש לרוח רפאים.‬

734
00:46:43,509 --> 00:46:46,887
‫לא ידעתי אם הוא רוח רפאים‬
‫או חבר בקו קלוקס קלאן.‬

735
00:46:49,348 --> 00:46:52,226
‫- האנה גדסבי‬
‫דאגלס -‬

736
00:46:52,309 --> 00:46:55,521
‫יש עוד הרבה יוונים‬
‫שחיים ומשגשגים בעולם היום.‬

737
00:46:55,604 --> 00:46:59,441
‫שלום וברוכים הבאים.‬
‫לא, רק היוונים העתיקים - כולם מתים.‬

738
00:46:59,525 --> 00:47:02,361
‫הם גרו על כביש סואן‬
‫שנבנה על ידי אנשי רומא העתיקה.‬

739
00:47:05,489 --> 00:47:07,741
‫עכשיו, מי יש לנו כאן? זה פיתגורס.‬

740
00:47:07,825 --> 00:47:09,952
‫הוא ממציא שמות לכל המשולשים!‬

741
00:47:11,578 --> 00:47:13,247
‫ממש חמוד. (גם: חד זווית).‬

742
00:47:16,917 --> 00:47:18,293
‫ופה יש לנו את סוקרטס.‬

743
00:47:18,377 --> 00:47:20,504
‫הוא מעד ונפל. סוקרטס קלאסי.‬

744
00:47:20,587 --> 00:47:23,465
‫טוב בחשיבה, חרא בהליכה.‬
‫קום, חבר. ארוגולה!‬

745
00:47:25,467 --> 00:47:26,635
‫עכשיו, מה הנשים עשו‬

746
00:47:26,718 --> 00:47:29,638
‫בזמן שכל הגברים עסקו‬
‫בשיום החשוב של כל הדברים?‬

747
00:47:29,721 --> 00:47:31,014
‫לפי מה שהצלחתי להבין,‬

748
00:47:31,098 --> 00:47:34,768
‫נשים באופן כללי עמדו‬
‫בקבוצות של שלוש, ערומות,‬

749
00:47:34,852 --> 00:47:39,231
‫והמתינו לגברים שיתנו שמות לכל הדברים.‬

750
00:47:39,982 --> 00:47:44,987
‫אפשר לראות את זה קורה פה עם הדמות המרכזית.‬
‫היא אומרת, "מה יש לך ביד, קרן?"‬

751
00:47:51,660 --> 00:47:53,328
‫"סתם כמה קשקושים."‬

752
00:47:56,123 --> 00:47:59,751
‫נשים פשוט החזיקו דברים.‬
‫הן פשוט חיכו, וקיוו שזה לא רעיל.‬

753
00:47:59,835 --> 00:48:02,421
‫המתינו שגברים ימציאו שמות לכל הדברים.‬

754
00:48:02,504 --> 00:48:06,925
‫זה צויר לפני שהמציאו שם למיטה.‬
‫הנשים מנסות נואשות להציע את המיטה,‬

755
00:48:07,009 --> 00:48:09,845
‫פשוט משליכות את המצעים על העצים באקראיות.‬

756
00:48:09,928 --> 00:48:13,307
‫הן אומרות, "לא יודעת. בואו פשוט נבנה מבצר.‬

757
00:48:14,933 --> 00:48:16,894
‫זה יהיה מבצר מפואר."‬

758
00:48:18,395 --> 00:48:20,856
‫"יש! סיימנו לבנות את המבצר!"‬

759
00:48:22,649 --> 00:48:24,985
‫ריקוד בעירום ביער בקבוצות של שלוש‬

760
00:48:25,068 --> 00:48:28,155
‫הוא התחביב מספר אחת של נשים בכל הזמנים.‬

761
00:48:29,156 --> 00:48:32,951
‫ונכון שאנחנו מתות על זה?‬
‫זה לא הדבר הכי בטוח שיש? מתות על זה.‬

762
00:48:33,035 --> 00:48:36,455
‫עכשיו, זה אולי נראה‬
‫כמו השתובבות משוחררת וחסרת דאגות ביער‬

763
00:48:36,538 --> 00:48:38,540
‫ביום חג לאומי, בלי דרמה.‬

764
00:48:39,583 --> 00:48:42,294
‫אבל הרשו לי להסב את תשומת לבכם‬
‫לאחיזה הזו כאן.‬

765
00:48:43,170 --> 00:48:46,089
‫זה הדוק מדי בשביל סתם בילוי תמים.‬

766
00:48:47,007 --> 00:48:48,967
‫זה מצביע על מתח.‬

767
00:48:49,843 --> 00:48:52,387
‫מה קרה? מישהו הזכיר פליאו?‬

768
00:48:52,471 --> 00:48:53,388
‫לא.‬

769
00:48:54,056 --> 00:48:56,058
‫מה קרה? הדמות המרכזית הזאת כאן‬

770
00:48:56,141 --> 00:48:58,310
‫הבינה שפיסת האריג הזו, רצועת הבד,‬

771
00:48:58,393 --> 00:49:00,479
‫המבצר הפוטנציאלי, אם תרצו,‬

772
00:49:01,146 --> 00:49:04,024
‫נכנסה כל כך עמוק אל תוך הישבן שלה…‬

773
00:49:05,943 --> 00:49:10,030
‫כל כך עמוק אל תוך הישבן‬
‫שהיא כיסתה את שני הישבנים.‬

774
00:49:10,864 --> 00:49:13,033
‫והיא נסערת.‬

775
00:49:15,661 --> 00:49:17,412
‫שווה לציין בנקודה זו‬

776
00:49:17,496 --> 00:49:21,667
‫שזו אינה תמונה. זו לא תמונה מקרית…‬

777
00:49:22,417 --> 00:49:26,004
‫שצולמה ברגע מצער ומביך.‬

778
00:49:26,922 --> 00:49:29,591
‫לא. זה ציור.‬

779
00:49:30,676 --> 00:49:32,427
‫דבר שהופך את זה…‬

780
00:49:36,223 --> 00:49:37,933
‫להחלטה!‬

781
00:49:39,935 --> 00:49:43,730
‫זו החלטה שגבר עשה והשקיע בה זמן.‬

782
00:49:47,609 --> 00:49:49,736
‫- פאטון אוסוולט‬
‫אני אוהב הכול -‬

783
00:49:49,820 --> 00:49:51,446
‫אלוהים!‬

784
00:49:53,281 --> 00:49:56,243
‫זה מה שאני עושה עכשיו, אגב.‬
‫יוצא לטיולים רגליים.‬

785
00:49:56,326 --> 00:49:57,911
‫זה הקטע שלי. אני מטייל.‬

786
00:49:57,995 --> 00:50:01,164
‫טיול הוא לא ההתעמלות שלי.‬

787
00:50:01,248 --> 00:50:03,166
‫זו הפעילות שלי.‬

788
00:50:04,668 --> 00:50:06,837
‫כי טיול זה לא התעמלות.‬

789
00:50:06,920 --> 00:50:10,799
‫זה מעבר בין הפעילות הגופנית האמיתית‬
‫שעשית בשנות ה-20 וה-30 לחייך‬

790
00:50:10,882 --> 00:50:13,885
‫לבין ההליכה האיטית בקניונים שתעשה‬

791
00:50:14,678 --> 00:50:16,722
‫בשנות ה-70 וה-80 לחייך,‬

792
00:50:17,264 --> 00:50:19,850
‫כדי שהחליפה שילבישו לך בלוויה תעלה עליך.‬

793
00:50:19,933 --> 00:50:22,644
‫כי אתה לא רוצה שיחתכו לך את הז'קט מאחורה.‬

794
00:50:22,728 --> 00:50:25,897
‫זה מביך. ברצינות. בואו נמות עם קצת כבוד.‬

795
00:50:25,981 --> 00:50:27,357
‫אז מה שאני עושה כל יום,‬

796
00:50:27,941 --> 00:50:31,820
‫אני מחנה את הרכב שלי בתחילת מסלול ההליכה.‬

797
00:50:31,903 --> 00:50:35,574
‫ואז, אני מתרחק מהרכב שלי…‬

798
00:50:36,742 --> 00:50:40,412
‫עד שבסופו של דבר אני מסתובב‬

799
00:50:41,288 --> 00:50:43,874
‫וצועד בחזרה לרכב. וזה…‬

800
00:50:44,499 --> 00:50:46,168
‫זה מה שאני עושה.‬

801
00:50:46,251 --> 00:50:50,714
‫אני שם בחוץ עם כל בני ה-50 האחרים.‬

802
00:50:50,797 --> 00:50:53,008
‫עושים את סיבובי האבדון הקטנים שלנו.‬

803
00:50:58,680 --> 00:51:02,893
‫ואם הייתם טסים במסוק‬
‫בגובה נמוך, אתם יודעים מה הייתם רואים?‬

804
00:51:03,602 --> 00:51:09,649
‫הייתם רואים אנשים בשנות ה-20 לחייהם‬
‫עושים סמים, אוכלים אוכל טעים, עושים סקס.‬

805
00:51:10,901 --> 00:51:14,112
‫אנשים בשנות ה-30, עם עבודות אמיתיות,‬
‫מסובבים את העולם.‬

806
00:51:15,489 --> 00:51:17,157
‫אנשים בשנות ה-40 לחייהם…‬

807
00:51:17,783 --> 00:51:19,868
‫מנסים לזיין את בני ה-20.‬

808
00:51:22,913 --> 00:51:26,458
‫ואז אותנו, הכנועים העדינים בני 50.‬

809
00:51:27,626 --> 00:51:30,962
‫במעגלים הקטנים ונטולי המשמעות שלנו.‬

810
00:51:33,673 --> 00:51:35,300
‫אנחנו עם אוזניות,‬

811
00:51:36,176 --> 00:51:38,053
‫מקשיבים לפודקאסטים…‬

812
00:51:40,055 --> 00:51:44,142
‫שעושים בני 20 שאף אחד לא רוצה לזיין.‬

813
00:51:46,770 --> 00:51:49,481
‫- ויר דאס‬
‫להודו באהבה -‬

814
00:51:50,816 --> 00:51:54,236
‫אם רוצים להבין את המדינה שלנו,‬
‫צריך להבין את האמונות שלנו.‬

815
00:51:54,319 --> 00:51:56,071
‫אתם מסכימים?‬
‫-כן.‬

816
00:51:56,154 --> 00:51:59,282
‫נכון? ומה שחייבים להבין‬
‫הוא שאלה דברים לא נכונים,‬

817
00:51:59,366 --> 00:52:01,118
‫אבל אנחנו ממש מאמינים בהם.‬

818
00:52:02,244 --> 00:52:06,331
‫למשל, כל ההודים‬
‫חייבים לעמוד בהשמעת ההמנון הלאומי.‬

819
00:52:07,541 --> 00:52:08,917
‫אני מאמין בזה.‬

820
00:52:09,000 --> 00:52:10,877
‫אבל טכנית, לא חייבים.‬

821
00:52:11,878 --> 00:52:13,672
‫כנראה שצריך. עניין של ביטחון.‬

822
00:52:15,799 --> 00:52:18,927
‫כי יש אחרים שעושים מולטיטסקינג,‬
‫שרים ומכסחים בו-זמנית.‬

823
00:52:23,014 --> 00:52:25,058
‫אז תעמדו כשמשמיעים את ההמנון.‬

824
00:52:25,142 --> 00:52:27,102
‫הוא די סבבה, ההמנון שלנו.‬

825
00:52:27,185 --> 00:52:29,146
‫יש לו סוף מובחן. הוא לא ארוך מדי.‬

826
00:52:29,229 --> 00:52:31,398
‫יודעים כשהוא נגמר. כולנו עושים…‬

827
00:52:37,445 --> 00:52:39,156
‫אף אחד לא מת. טוב. שבו.‬

828
00:52:41,241 --> 00:52:43,410
‫החבר'ה האלה אף פעם לא יודעים מתי לשבת.‬

829
00:52:43,493 --> 00:52:46,955
‫"מעל ארצם של בני החורין…‬

830
00:52:47,539 --> 00:52:50,584
‫וביתם של ה…‬

831
00:52:51,585 --> 00:52:58,550
‫אמיצים"‬

832
00:53:08,143 --> 00:53:12,189
‫שחקן הפוטבול הזה שכרע ברך לא מחה.‬
‫הוא סתם נח.‬

833
00:53:13,190 --> 00:53:15,192
‫לא חייבים לעמוד בהמנון.‬

834
00:53:15,275 --> 00:53:18,111
‫אתם יודעים איך אני יודע?‬
‫בכריזה אומרים "אנא".‬

835
00:53:21,156 --> 00:53:23,074
‫"אנא עמדו להשמעת ההמנון."‬

836
00:53:23,575 --> 00:53:25,285
‫לפי הכללים הבסיסיים של הודו,‬

837
00:53:25,869 --> 00:53:28,955
‫אם בהודעה אומרים "אנא",‬
‫אנחנו לא עושים את החרא הזה.‬

838
00:53:30,749 --> 00:53:35,170
‫"אנא המתינו להגעת המטוס לשער‬
‫בטרם השימוש בטלפונים הסלולריים."‬

839
00:53:36,421 --> 00:53:37,672
‫לכו תזדיינו!‬

840
00:53:39,341 --> 00:53:43,345
‫אנחנו באוויר, רואים בניין שאנחנו מזהים,‬
‫ומתחילים להתקשר לאנשים. נכון?‬

841
00:53:44,387 --> 00:53:47,641
‫"בבקשה לא להשתין על הקיר."‬
‫בשביל זה יש קירות.‬

842
00:53:48,308 --> 00:53:51,811
‫אמריקאים צריכים להגיד תודה‬
‫שיש להם גבול עם מקסיקו ולא איתנו.‬

843
00:53:54,272 --> 00:53:55,398
‫כי, אתם יודעים...‬

844
00:53:57,734 --> 00:54:01,363
‫אם היינו במקומם, והם היו בונים חומה,‬
‫הייתה להם בעיה שונה מאוד.‬

845
00:54:02,364 --> 00:54:04,199
‫"למה הם כל הזמן משתינים עלינו?"‬

846
00:54:09,996 --> 00:54:12,040
‫אתם מדמיינים את זה עכשיו, נכון?‬

847
00:54:14,459 --> 00:54:16,795
‫- ילדים רעים‬
‫רוברט קלי -‬

848
00:54:16,878 --> 00:54:18,630
‫צעירים אוהבים להתנשק.‬

849
00:54:20,840 --> 00:54:22,759
‫הם מוצצים אחד לשני את הלשון.‬

850
00:54:22,842 --> 00:54:25,553
‫ראיתי זוג צעירים במעלית, מתמזמזים,‬

851
00:54:25,637 --> 00:54:29,474
‫לא היה להם אכפת שאנחנו במעלית.‬
‫מוצצים אחד את השני כמו ליקריץ'.‬

852
00:54:29,557 --> 00:54:32,102
‫ואז הוא דחף לה אצבע לגרון.‬

853
00:54:33,937 --> 00:54:38,191
‫כן? הוא פשוט דחף אותה…‬
‫והיא התחילה למצוץ אותה כאילו שזה פין.‬

854
00:54:38,817 --> 00:54:41,278
‫אם הייתי מנסה לדחוף לאשתי את האצבע לפה,‬

855
00:54:41,361 --> 00:54:44,572
‫היא הייתה עושה, "מה זה היה לעזאזל?‬

856
00:54:45,824 --> 00:54:48,576
‫אתה כועס עליי? מה עשיתי, לעזאזל?‬

857
00:54:51,538 --> 00:54:55,417
‫אם אתה לא רוצה להקשיב לי תגיד לי לשתוק.‬
‫אל תעשה את זה.‬

858
00:54:56,167 --> 00:55:00,005
‫כרגע גירדת את הביצים על הספה‬
‫במשך חצי שעה, בזמן כשצפית במשחק.‬

859
00:55:01,715 --> 00:55:04,426
‫אני מרגישה טעם של פטריות.‬
‫אני שונאת פטריות.‬

860
00:55:05,510 --> 00:55:07,929
‫ביצי-כמהין. עזוב אותי בשקט."‬

861
00:55:11,308 --> 00:55:13,685
‫כן, בסביבות גיל 45 מפסיקים להתנשק.‬

862
00:55:13,768 --> 00:55:15,270
‫ואז מתחילים לעשות…‬

863
00:55:16,313 --> 00:55:17,439
‫"היי. ביי."‬

864
00:55:17,522 --> 00:55:20,608
‫כן. כי יש לו שן רקובה,‬
‫ואין לכם ביטוח שיניים.‬

865
00:55:21,943 --> 00:55:23,987
‫"בוא לא נעשה את זה יותר. מה דעתך?"‬

866
00:55:27,198 --> 00:55:29,701
‫- אורזילה קרלסון‬
‫לוזרית מחוננת -‬

867
00:55:29,784 --> 00:55:34,331
‫יש דברים שאנחנו עושים‬
‫וחושבים שהם עובדים לנו, והם לא.‬

868
00:55:34,831 --> 00:55:35,957
‫כמו כפכפי אצבע.‬

869
00:55:36,958 --> 00:55:38,126
‫ג'נדלס,‬

870
00:55:39,169 --> 00:55:40,462
‫פליפ-פלופס‬

871
00:55:41,629 --> 00:55:44,507
‫פלאקיז. ככה אנחנו קוראים להם בדרום אפריקה.‬

872
00:55:45,425 --> 00:55:48,595
‫אתם יודעים, לעולם לא יהיה לנו שלום עולמי‬

873
00:55:49,220 --> 00:55:51,765
‫אם לא נצליח להסכים על שם לכפכפים האלה.‬

874
00:55:55,268 --> 00:55:59,356
‫העניין עם הכפכפים האלה הוא‬
‫שהם לא מגיעים עם הוראות.‬

875
00:55:59,439 --> 00:56:01,566
‫והעניין הוא שזה ממש נחוץ.‬

876
00:56:02,317 --> 00:56:05,570
‫לי לא היו כפכפי אצבע אף פעם ‬
‫כי גדלתי בחווה בדרום אפריקה‬

877
00:56:05,653 --> 00:56:07,864
‫והיו לנו נחשים ועקרבים ודברים.‬

878
00:56:08,448 --> 00:56:09,908
‫אז אי אפשר ללכת עם זה.‬

879
00:56:09,991 --> 00:56:11,910
‫אז בפעם הראשונה שקניתי זוג כפכפים‬

880
00:56:11,993 --> 00:56:15,747
‫הייתי באמצע שנות ה-30 לחיי,‬
‫לפני 13 שנים בניו-זילנד.‬

881
00:56:15,830 --> 00:56:17,248
‫ואף אחד לא עצר אותי.‬

882
00:56:17,332 --> 00:56:20,627
‫קניתי אותם. אף אחד לא אמר‬
‫בזמן שהתקדמתי לעבר הדלת, "היי…‬

883
00:56:21,920 --> 00:56:24,089
‫השתמשת בהם בעבר?"‬

884
00:56:25,131 --> 00:56:27,592
‫"לא, לא השתמשתי."‬
‫"בואי.‬

885
00:56:28,802 --> 00:56:30,345
‫סתם שתדעי,‬

886
00:56:30,929 --> 00:56:35,266
‫אם נכנסת טיפת לחות בתוך הכפכפים האלה,‬

887
00:56:35,350 --> 00:56:36,309
‫הלך עלייך.‬

888
00:56:39,604 --> 00:56:43,441
‫ואם החלק החיצוני ייגע בטיפת לחות,‬

889
00:56:43,525 --> 00:56:44,442
‫הלך עלייך.‬

890
00:56:46,653 --> 00:56:50,615
‫ושלא תחשבי לרגע שתוכלי לרוץ…‬

891
00:56:52,117 --> 00:56:55,537
‫מהרכב, בזמן סופת רעמים...‬

892
00:56:58,081 --> 00:57:02,252
‫אל הקניון שריצפו עכשיו מחדש.‬

893
00:57:05,046 --> 00:57:07,841
‫כי בין אם את מוכנה לזה פיזית ובין אם לא,‬

894
00:57:07,924 --> 00:57:10,468
‫את תעשי שפגט מלא."‬

895
00:57:12,887 --> 00:57:16,307
‫ואת כזה, "אוקיי. אחלה."‬

896
00:57:16,808 --> 00:57:18,977
‫וכשאת יוצאת משם, יגידו:‬
‫"עוד דבר אחד.‬

897
00:57:19,477 --> 00:57:24,482
‫סתם שתדעי,‬
‫הכפכפים האלה נועדו אך ורק לתנועה קדימה.‬

898
00:57:26,234 --> 00:57:28,403
‫אנחנו קוראים להם 'חד כיווניים'.‬

899
00:57:29,487 --> 00:57:32,991
‫כן. רוצה ללכת הצידה? הלך עלייך.‬

900
00:57:34,742 --> 00:57:38,246
‫רוצה לקחת צעד אחורה?‬
‫דוד שלי ניסה את זה. הוא מת!"‬

901
00:57:40,081 --> 00:57:43,334
‫הכפכפים האלה כל כך מסובכים.‬
‫הם צריכים לבוא עם אזהרה‬

902
00:57:43,418 --> 00:57:46,337
‫ועם מישהו שיחיה איתך‬
‫במשך איזה שבוע אחרי הקנייה.‬

903
00:57:47,839 --> 00:57:50,717
‫וגיליתי שאני רשמית ביחס הגיל-משקל‬

904
00:57:50,800 --> 00:57:52,635
‫שבו אני כבר לא נופלת.‬

905
00:57:54,262 --> 00:57:55,513
‫ספגתי נפילה.‬

906
00:57:58,975 --> 00:58:01,519
‫אתם לא יכולים לדעת מתי זה יקרה לכם.‬

907
00:58:02,228 --> 00:58:05,398
‫לפני חמש שנים, חברים שלי היו שואלים:‬
‫"היית שיכורה?"‬

908
00:58:06,024 --> 00:58:08,443
‫עכשיו אני מקבלת אימוג'ים מודאגים.‬

909
00:58:10,487 --> 00:58:13,490
‫"היי, את בסדר? נראה שספגת נפילה."‬

910
00:58:15,033 --> 00:58:17,869
‫"לא, ביץ',‬
‫שכחתי שאני נועלת את כפכפי המוות שלי."‬

911
00:58:20,330 --> 00:58:22,457
‫- טום פאפא‬
‫הכול בסדר -‬

912
00:58:23,833 --> 00:58:24,834
‫אלה זמנים טובים.‬

913
00:58:25,585 --> 00:58:28,505
‫אנשים מדברים על הזמנים הטובים‬
‫בלי סוף לאחרונה, נכון?‬

914
00:58:28,588 --> 00:58:30,882
‫"אולי פשוט נחזור לימים הטובים של פעם?"‬

915
00:58:30,965 --> 00:58:33,009
‫"הימים הטובים." אתם צוחקים עליי?‬

916
00:58:33,092 --> 00:58:35,178
‫אלה הימים הטובים.‬

917
00:58:35,261 --> 00:58:38,806
‫הימים הטובים?‬
‫אנחנו רק מפענחים איך לעשות דברים היום.‬

918
00:58:38,890 --> 00:58:40,975
‫ועדיין לא פענחנו את זה בכלל.‬

919
00:58:41,059 --> 00:58:44,062
‫אתם רוצים לחזור לימים הטובים?‬
‫לא ידעו לעשות אז כלום.‬

920
00:58:44,145 --> 00:58:47,440
‫כלום! יצא לכם לראות פעם‬
‫את האופניים הראשונות שייצרו?‬

921
00:58:47,941 --> 00:58:49,484
‫אני לא יודע לייצר כלום.‬

922
00:58:50,068 --> 00:58:53,363
‫אבל אני יודע‬
‫שלא לוקחים את הגלגל הכי קטן שאפשר למצוא‬

923
00:58:53,446 --> 00:58:54,948
‫ושמים אותו מאחור…‬

924
00:58:56,616 --> 00:59:00,453
‫ואת הגלגל הכי גדול על פני כדור הארץ,‬
‫ושמים אותו מקדימה.‬

925
00:59:02,956 --> 00:59:04,165
‫אלה אופניים גרועים.‬

926
00:59:08,002 --> 00:59:10,380
‫אפילו אי אפשר לשבת על המושב לבד.‬

927
00:59:10,463 --> 00:59:15,009
‫החברים שלך היו צריכים‬
‫לאחוז בקצוות השפם שלך ולהעיף אותך לשם,‬

928
00:59:15,093 --> 00:59:16,928
‫ולקוות שתנחת על המושב.‬

929
00:59:17,971 --> 00:59:22,058
‫וברגע שהיית מתחיל לדווש, לא יכולת לעצור.‬
‫היית מדווש עד המוות.‬

930
00:59:22,850 --> 00:59:26,145
‫וזה היה בסדר,‬
‫כי תוחלת החיים הימים הטובים?‬

931
00:59:26,229 --> 00:59:27,605
‫28 שנה!‬

932
00:59:30,066 --> 00:59:33,945
‫נו, באמת. זמנים נוראים לחיות בהם.‬
‫בתי חולים היו סיוט.‬

933
00:59:34,028 --> 00:59:35,947
‫הם רק ידעו לנסר לך את הרגל.‬

934
00:59:36,739 --> 00:59:38,032
‫לא משנה מה היה לך.‬

935
00:59:39,242 --> 00:59:42,870
‫שבר בזרוע? שפעת?‬
‫נכנסת בהליכה, יצאת בקפיצה.‬

936
00:59:45,081 --> 00:59:49,669
‫בלי תרופות. בלי אדוויל. אתם מתארים לעצמכם?‬

937
00:59:50,253 --> 00:59:51,796
‫חיים בלי אדוויל.‬

938
00:59:54,382 --> 00:59:57,385
‫יצא לכם פעם לגשת לארון התרופות‬
‫ולגלות שהאדוויל נגמר?‬

939
00:59:59,012 --> 01:00:01,431
‫אני פשוט שוכב על הרצפה ומקווה למות.‬

940
01:00:03,933 --> 01:00:06,894
‫מה תיקחו? את הבנדריל בן ה-12 שזרוק מאחור?‬

941
01:00:09,147 --> 01:00:11,399
‫לא היו להם "טאמס". אין טאמס!‬

942
01:00:11,482 --> 01:00:14,027
‫היית אוכל, מקבל גזים, ומתפוצץ.‬

943
01:00:17,614 --> 01:00:19,324
‫אלה היו הזמנים הטובים.‬

944
01:00:21,242 --> 01:00:24,245
‫תראו את החליפות שלכם.‬
‫תראו את הבדים היפים שאתם לובשים.‬

945
01:00:24,329 --> 01:00:27,248
‫ואני יודע שהיו לכם עוד אפשרויות.‬
‫יש לכם עוד בגדים.‬

946
01:00:27,332 --> 01:00:30,501
‫לא, לא בימים הטובים.‬
‫חליפה אחת מצמר גס.‬

947
01:00:31,544 --> 01:00:34,339
‫נעלי עור קשות שעשויות מכבד חזיר.‬

948
01:00:35,048 --> 01:00:36,799
‫ומכנסיים מבד יוטה.‬

949
01:00:37,300 --> 01:00:39,177
‫תחתונים מבד יוטה.‬

950
01:00:39,886 --> 01:00:44,182
‫ראיתם פעם תמונות בשחור-לבן מאז?‬
‫כולם כועסים, פשוט בוהים במצלמה.‬

951
01:00:46,017 --> 01:00:49,395
‫כאילו, "מה הבעיה של האנשים האלה?‬
‫למה הם היו אומללים?"‬

952
01:00:49,479 --> 01:00:50,897
‫תחתונים מבד יוטה.‬

953
01:00:54,108 --> 01:00:55,026
‫זוועה.‬

954
01:00:58,321 --> 01:00:59,906
‫- בכבוד רב,‬
‫קנאן גיל -‬

955
01:00:59,989 --> 01:01:03,326
‫אני מגיע הביתה, מתחיל לשחק משחקי מחשב.‬
‫GTA 3.‬

956
01:01:04,577 --> 01:01:06,412
‫אה, חובבי GTA.‬

957
01:01:06,496 --> 01:01:08,998
‫לראשונה במשחק מחשב,‬
‫יכולת לעשות מה שבא לך.‬

958
01:01:09,082 --> 01:01:10,583
‫יכולת לעשות הכול.‬

959
01:01:11,084 --> 01:01:13,711
‫לגנוב נשק. לגנוב מכונית.‬

960
01:01:13,795 --> 01:01:17,965
‫לדרוס אנשים. המשטרה באה.‬
‫אפשר להרוג את השוטרים.‬

961
01:01:18,675 --> 01:01:21,511
‫ואז הם שולחים את הצבא,‬
‫ואפשר להרוג גם אותם.‬

962
01:01:22,011 --> 01:01:26,224
‫ואם מתים בטעות, באמצע של כל זה,‬
‫פשוט חוזרים לחיים.‬

963
01:01:26,307 --> 01:01:29,560
‫בבית החולים, אבל בלי נשק.‬
‫תחזור לגנוב נשק.‬

964
01:01:32,647 --> 01:01:34,357
‫אבל זה היה יותר מדי חופש‬

965
01:01:34,857 --> 01:01:36,401
‫למנטאליות שלי באותה תקופה.‬

966
01:01:37,235 --> 01:01:40,488
‫"אפשר לעשות הכול."‬
‫"כן, אבל מה אמורים לעשות?"‬

967
01:01:41,280 --> 01:01:44,409
‫"הכול! תתפרע."‬
‫"כן, אבל מה המטרה?"‬

968
01:01:46,869 --> 01:01:49,497
‫ביררתי, וגיליתי בדיוק מה צריך לעשות.‬

969
01:01:50,164 --> 01:01:52,250
‫עשיתי את כל זה, סיימתי את המשחק.‬

970
01:01:53,042 --> 01:01:55,920
‫בסוף המשחק יש סטטיסטיקות,‬
‫כמה פעמים מתת,‬

971
01:01:56,003 --> 01:01:57,463
‫כמה אנשים הרגת,‬

972
01:01:58,005 --> 01:02:01,342
‫ומשהו מאוד מעניין שנקרא "אחוזי השלמה".‬

973
01:02:01,926 --> 01:02:05,054
‫והיה כתוב שם, "אחוזי השלמה, 12%".‬

974
01:02:08,641 --> 01:02:11,728
‫סיימתי את המשחק. זה 100%.‬

975
01:02:12,353 --> 01:02:14,981
‫היה כתוב, "לא, רק הגעת לסוף.‬

976
01:02:15,690 --> 01:02:19,360
‫אבל עשית רק 12% מהדברים שהיית יכול לעשות."‬

977
01:02:21,028 --> 01:02:23,281
‫פאק!‬

978
01:02:24,615 --> 01:02:26,451
‫מה אם החיים הם כאלה?‬

979
01:02:27,660 --> 01:02:30,329
‫מה אם מתים ומגיעים לחיים שאחרי המוות,‬

980
01:02:30,413 --> 01:02:31,873
‫ונותנים לך תעודה?‬

981
01:02:33,583 --> 01:02:34,709
‫"שלושה אחוזים?"‬

982
01:02:37,378 --> 01:02:39,338
‫"לא עשית אף משימה משנית."‬

983
01:02:40,923 --> 01:02:42,049
‫"כמו מה?"‬

984
01:02:42,842 --> 01:02:45,052
‫"למשל, במסיבה הזאת מישהו נתן לך ג'וינט.‬

985
01:02:45,136 --> 01:02:46,929
‫אמרת 'לא, תודה'. 15%.‬

986
01:02:48,055 --> 01:02:49,140
‫הלכו.‬

987
01:02:52,935 --> 01:02:54,979
‫"אהבת מישהי. רצית לספר לה.‬

988
01:02:55,062 --> 01:02:57,148
‫במקום זה, אמרת, 'ביי!‬

989
01:02:58,900 --> 01:03:00,276
‫זו הייתה התערבות!'"‬

990
01:03:03,446 --> 01:03:04,781
‫זו לא הייתה התערבות.‬

991
01:03:07,617 --> 01:03:10,536
‫- ילדים רעים‬
‫מיס פאט -‬

992
01:03:11,746 --> 01:03:14,665
‫סבא שלי אהב לצפות בהיאבקות.‬

993
01:03:14,749 --> 01:03:18,544
‫היה לו קטע עם מתאבקים שחורים‬
‫שמכסחים מתאבקים לבנים.‬

994
01:03:18,628 --> 01:03:20,880
‫כמו ת'אנדרבולט פטרסון.‬

995
01:03:20,963 --> 01:03:24,550
‫הוא צעק על הטלוויזיה‬
‫כשת'אנדרבולט פטרסון כיסח מישהו לבן.‬

996
01:03:24,634 --> 01:03:26,552
‫"תהרוג את הקרקר!"‬

997
01:03:27,595 --> 01:03:30,348
‫ואני הייתי יושבת לידו, "תהרוג את הקרקר!"‬

998
01:03:30,848 --> 01:03:34,060
‫לא היה לי מושג שאתם, הלבנים,‬
‫אמורים להיות "קרקרים".‬

999
01:03:34,811 --> 01:03:37,980
‫אז כשהתבגרתי,‬
‫רציתי ללכת ולצפות בקרב בעצמי.‬

1000
01:03:38,064 --> 01:03:40,900
‫אז הייתי ברחוב פיצ'טרי במרכז העיר.‬

1001
01:03:43,945 --> 01:03:46,864
‫הלכתי ל… הייתי בדרך לקרב היאבקות,‬

1002
01:03:46,948 --> 01:03:49,784
‫ועצרתי במלון מריוט כדי להתקשר לאחי. אמרתי,‬

1003
01:03:49,867 --> 01:03:52,119
‫"תזדרז כבר. אנחנו נפספס את הקרב."‬

1004
01:03:52,203 --> 01:03:57,667
‫הוא אמר, "אני בדרך." אז ניתקתי את הטלפון,‬
‫וכשהסתכלתי למעלה, ראיתי גבר לבן שבוהה בי.‬

1005
01:03:57,750 --> 01:04:01,420
‫הוא אמר, "היי, מה נשמע?"‬
‫אמרתי, "היי, מה נשמע?"‬

1006
01:04:02,421 --> 01:04:04,632
‫הוא אמר, "רוצה לבוא איתי לחדר?"‬

1007
01:04:04,715 --> 01:04:05,842
‫אמרתי, "טוב."‬

1008
01:04:08,219 --> 01:04:11,055
‫אף פעם לא הייתי במלון "מריוט".‬

1009
01:04:12,765 --> 01:04:14,559
‫במיוחד לא בחדר.‬

1010
01:04:15,810 --> 01:04:19,480
‫הוא פתח את הדלת,‬
‫והדבר הראשון שהבחנתי בו הוא שיש לו מזגן.‬

1011
01:04:19,564 --> 01:04:21,315
‫לא היו לנו מזגנים בבית.‬

1012
01:04:21,399 --> 01:04:24,277
‫היה לנו מאוורר אחד‬
‫שאימא שלי החזיקה מול הכוס,‬

1013
01:04:24,360 --> 01:04:26,779
‫והוא פיזר את הכוס שלה בכל הבית כל היום.‬

1014
01:04:28,281 --> 01:04:31,075
‫כאילו, "שמישהו יגיד לאימא‬
‫שהכוס שלה מסריח היום."‬

1015
01:04:35,037 --> 01:04:37,498
‫הוא הלך למקרר הקטן בחדר.‬

1016
01:04:37,582 --> 01:04:40,585
‫הוא פתח את הדלת, ונתן לי קוקה-קולה אמיתית.‬

1017
01:04:40,668 --> 01:04:43,546
‫עד לאותו רגע,‬
‫בחיים לא שתיתי קוקה קולה אמיתית.‬

1018
01:04:43,629 --> 01:04:46,549
‫קולות, אולי קול-אייד, אבל לא קוקה-קולה.‬

1019
01:04:46,632 --> 01:04:50,261
‫כל כך התרגשתי, שפתחתי את החרא הזה‬
‫ושתיתי הכול בשלוק אחד.‬

1020
01:04:50,761 --> 01:04:52,722
‫הוא לקח אותי למיטה בלי לומר מילה,‬

1021
01:04:52,805 --> 01:04:55,349
‫רק פתח את המכנסיים‬
‫ושלף את הזין הלבן שלו.‬

1022
01:04:55,433 --> 01:04:57,602
‫ואני בחיים לא ראיתי זין לבן לפני כן.‬

1023
01:04:57,685 --> 01:05:00,938
‫וזין לבן נראה לי כמו פולקע לא מבושל.‬

1024
01:05:10,406 --> 01:05:13,409
‫תראו את כל הגברים הלבנים,‬
‫"על מה היא מדברת, לעזאזל?"‬

1025
01:05:16,120 --> 01:05:20,750
‫והוא עטף את היד שלי סביבו,‬
‫וגרם לי לעלות למעלה ולמטה.‬

1026
01:05:20,833 --> 01:05:24,086
‫ואני חושבת לעצמי, "ככה לבנים עושים על האש?‬

1027
01:05:26,005 --> 01:05:29,050
‫כי הפולקע הזה צריך קצת תיבול."‬

1028
01:05:30,551 --> 01:05:34,221
‫כחמש דקות מאוחר יותר, משהו יצא מהפולקע.‬

1029
01:05:34,805 --> 01:05:37,308
‫אז הוא הוציא אותו מהיד שלי וניגב לי אותה,‬

1030
01:05:37,391 --> 01:05:38,768
‫ונתן לי 100 דולר.‬

1031
01:05:38,851 --> 01:05:41,395
‫אני כזה, "אדוני, אתה תהיה כאן גם מחר?"‬

1032
01:05:46,943 --> 01:05:50,029
‫זה היה הרבה מאוד כסף בשביל בת 11.‬

1033
01:05:54,450 --> 01:05:56,285
‫אוי, לכו תזדיינו, אנשים לבנים!‬

1034
01:05:57,745 --> 01:06:01,248
‫זה יותר כסף ממה שהרווחתם אי פעם‬
‫עם דוכני הלימונדה שלכם.‬

1035
01:06:04,919 --> 01:06:09,215
‫בחיים לא הרווחתם סכומים כאלה‬
‫בדוכני הלימונדה המחורבנים שלכם.‬

1036
01:06:10,257 --> 01:06:14,220
‫לכו תזדיינו. הלבן הזה‬
‫יצר עבודות בקהילה השחורה.‬

1037
01:06:16,889 --> 01:06:19,392
‫- רוב שניידר‬
‫אימא אסיאתית, ילדים מקסיקנים -‬

1038
01:06:20,184 --> 01:06:22,645
‫אני אוהב אנשים בשנות ה-20-30 לחייהם.‬
‫הם עוד לא קולטים.‬

1039
01:06:22,728 --> 01:06:25,690
‫אנשים בני 20-30: "בואו נדפוק ת'ראש!‬

1040
01:06:25,773 --> 01:06:28,734
‫רוצים לדפוק את הראש?‬
‫כן! בואו נלך לדפוק את הראש!"‬

1041
01:06:28,818 --> 01:06:31,904
‫לא, אני לא רוצה לדפוק את הראש. לא.‬

1042
01:06:31,988 --> 01:06:33,572
‫לא, זה לא כיף.‬

1043
01:06:33,656 --> 01:06:38,077
‫אני בשנות ה-50 לחיי.‬
‫אני מרגיש טוב רק יומיים בחודש.‬

1044
01:06:39,620 --> 01:06:41,539
‫למה שארצה לדפוק אחד מאלה?‬

1045
01:06:43,165 --> 01:06:45,042
‫אם יתחשק לי להידפק בגילי,‬

1046
01:06:45,126 --> 01:06:46,502
‫אוכל קצת גבינה.‬

1047
01:06:52,341 --> 01:06:54,385
‫איזה גבינה זו הייתה?‬

1048
01:06:55,261 --> 01:06:57,763
‫קממבר עם פתיתי כמהין?‬

1049
01:06:57,847 --> 01:06:59,974
‫טוב, זה היה שווה את זה. אבל לעזאזל.‬

1050
01:07:00,599 --> 01:07:02,018
‫נדפקתי עכשיו.‬

1051
01:07:03,394 --> 01:07:07,606
‫אשתי קנתה לי מנוי לחדר כושר‬
‫לכבוד חג המולד. "תודה, מותק. תודה."‬

1052
01:07:09,316 --> 01:07:13,362
‫אני יודע. הלכתי לשם,‬
‫וראיתי חבר'ה מבוגרים שהתאמנו.‬

1053
01:07:13,446 --> 01:07:15,448
‫והם היו שריריים.‬

1054
01:07:16,198 --> 01:07:18,242
‫אבל זה נראה מוזר, אתם יודעים?‬

1055
01:07:19,577 --> 01:07:20,995
‫אני לא רוצה להיות שרירי.‬

1056
01:07:21,078 --> 01:07:23,622
‫אני פשוט לא רוצה להיראות חרא. ‬

1057
01:07:23,706 --> 01:07:26,751
‫אתם מבינים? זו המטרה.‬
‫תביאו לי את המאמן האישי.‬

1058
01:07:26,834 --> 01:07:29,462
‫המאמן האישי שהוא לא לגמרי חרא.‬

1059
01:07:29,545 --> 01:07:33,007
‫אז אני מסתכל על החבר'ה המבוגרים האלה,‬
‫והם שריריים, כן?‬

1060
01:07:33,090 --> 01:07:35,676
‫אבל זה נראה מוזר. משהו היה לא בסדר.‬

1061
01:07:35,760 --> 01:07:38,220
‫חשבתי, אולי זה… ואז הבנתי.‬

1062
01:07:38,304 --> 01:07:40,639
‫בנאדם זקן לא צריך להיות שרירי.‬

1063
01:07:41,307 --> 01:07:43,809
‫כי העור נמתח יותר מדי.‬

1064
01:07:43,893 --> 01:07:47,813
‫זה כאילו, "תראו כמה שאני שרירי!"‬
‫"כן, אבל אני רואה את הלב שלך.‬

1065
01:07:49,482 --> 01:07:50,649
‫שים חולצה.‬

1066
01:07:51,358 --> 01:07:52,777
‫אתה מגעיל אותי."‬

1067
01:07:55,863 --> 01:07:59,075
‫אבל החלק האהוב עליי בנישואין‬
‫הוא זה שאשתי מחליטה‬

1068
01:07:59,158 --> 01:08:00,743
‫מה אני לא צריך יותר.‬

1069
01:08:00,826 --> 01:08:04,246
‫"זה כבר לא עולה עליך. זה נראה רע.‬
‫אתה לא יכול ללבוש את זה."‬

1070
01:08:04,330 --> 01:08:09,543
‫היא לא מקסיקנית.‬
‫זה פשוט יותר כיף לעשות את הקול הזה.‬

1071
01:08:09,627 --> 01:08:13,923
‫אולי היא מקסיקנית. אני לא בטוח.‬
‫יש לי חשדות. אני לא בטוח ב-100%.‬

1072
01:08:14,006 --> 01:08:17,093
‫"אתה כבר לא לובש את זה. זה לא עולה עליך."‬

1073
01:08:17,176 --> 01:08:20,971
‫אשתי זרקה את כל מכנסי הטרנינג שלי.‬
‫זרקה הכול.‬

1074
01:08:21,055 --> 01:08:24,683
‫שאלתי, "למה זרקת את כולם?"‬
‫"כי מכנסי טרנינג משקרים לך.‬

1075
01:08:25,309 --> 01:08:27,436
‫כולם שקרנים, מכנסי הטרנינג.‬

1076
01:08:27,937 --> 01:08:30,314
‫אתה לא רואה כמה שאתה משמין.‬

1077
01:08:30,397 --> 01:08:34,401
‫אתה לא יודע. עד שיום אחד,‬
‫שני החוטים פשוט נעלמים.‬

1078
01:08:35,903 --> 01:08:37,655
‫ואז אתה שמן.‬

1079
01:08:38,739 --> 01:08:40,783
‫מאוחר מדי. זרקתי אותם."‬

1080
01:08:43,994 --> 01:08:47,581
‫אבל היא צודקת. אני אומר לכם.‬
‫אם אתה גבר בן 50,‬

1081
01:08:47,665 --> 01:08:50,876
‫זה מסוכן ללבוש טרנינג. באמת. זה מסוכן.‬

1082
01:08:50,960 --> 01:08:53,546
‫כי זה יותר מדי קל לשלוף את הזין.‬

1083
01:08:55,673 --> 01:08:59,969
‫מצאתי את עצמי שולף את הזין,‬
‫כשאפילו לא הייתי בחצי הדרך לשירותים.‬

1084
01:09:03,973 --> 01:09:06,433
‫ואז משהו מסיח את דעתי.‬

1085
01:09:14,316 --> 01:09:17,361
‫ואז אני שומע את אשתי צועקת,‬
‫"למה אתה עם הזין בחוץ?‬

1086
01:09:17,444 --> 01:09:19,321
‫אפילו לא הגעת לשירותים!"‬

1087
01:09:19,947 --> 01:09:21,282
‫אמרתי, "היי…‬

1088
01:09:21,824 --> 01:09:24,410
‫אפילו לא הבנתי‬
‫של"אוליב גרדן" יש בר סלטים."‬

1089
01:09:27,163 --> 01:09:28,789
‫- ילדים רעים‬
‫אדריאן אפלוצ'י -‬

1090
01:09:28,873 --> 01:09:30,875
‫לא יודעת, אני לא פמיניסטית מוצלחת.‬

1091
01:09:31,000 --> 01:09:32,960
‫אני עדיין מקשיבה לאר. קלי.‬

1092
01:09:33,002 --> 01:09:35,171
‫- ילדים רעים‬
‫אדריאן אפלוצ'י -‬

1093
01:09:35,254 --> 01:09:38,966
‫די שכחתי כמה המוזיקה הזו הייתה טובה‬
‫עד שהסרט התיעודי ההוא יצא.‬

1094
01:09:41,051 --> 01:09:43,679
‫אנשים מתחרפנים ואומרים,‬
‫"מה נעשה עם המוזיקה שלו?"‬

1095
01:09:43,762 --> 01:09:47,433
‫אני אומרת, "טוב,‬
‫מן הסתם לא אתמוך בשום דבר חדש שהוא מוציא.‬

1096
01:09:48,601 --> 01:09:50,269
‫אלא אם זה מעולה."‬

1097
01:09:53,189 --> 01:09:56,400
‫אבל בכנות, כל המוזיקה הישנה שלו,‬
‫זה לא חל עליה.‬

1098
01:09:59,069 --> 01:10:03,616
‫תראו, אם אתם לא מקשיבים למוזיקה הזו,‬
‫זה כאילו שהוא דפק את הילדות לחינם.‬

1099
01:10:07,745 --> 01:10:09,705
‫היי, חבר'ה, תשמעו, אתם…‬

1100
01:10:12,124 --> 01:10:15,920
‫אולי אתם לא תומכים במלחמה,‬
‫אבל אתם תמיד תומכים בחיילים.‬

1101
01:10:17,796 --> 01:10:19,048
‫בחיי.‬

1102
01:10:21,800 --> 01:10:23,886
‫הבנות האלה שירתו את המדינה.‬

1103
01:10:25,137 --> 01:10:28,098
‫כן, אני חושבת שהן זכאיות‬
‫לזכויות של ותיקי מלחמה.‬

1104
01:10:28,974 --> 01:10:32,770
‫הן צריכות לקבל לימודים בחינם,‬
‫לעלות על המטוס לפני כולם.‬

1105
01:10:34,230 --> 01:10:37,358
‫למה אנחנו נותנים לסבתות שלכם‬
‫לעלות על המטוס ראשונות?‬

1106
01:10:37,441 --> 01:10:39,151
‫הן לא עשו כלום למעננו.‬

1107
01:10:39,652 --> 01:10:42,947
‫הבנות האלה הן הסיבה‬
‫שיש לנו רמיקס ל"איגנישן".‬

1108
01:10:48,160 --> 01:10:51,205
‫אלוהים. אבל צפיתם בסרט התיעודי?‬

1109
01:10:52,081 --> 01:10:55,709
‫לא ברור למה הוא שכב עם הילדות האלה‬
‫ואז השאיר אותן בבית. כאילו,‬

1110
01:10:55,793 --> 01:10:58,212
‫"קלי, לתפוס ולשחרר.‬

1111
01:10:59,880 --> 01:11:03,467
‫אתה לא יכול להחזיק‬
‫קבוצת כדורעף שלמה במרתף."‬

1112
01:11:04,885 --> 01:11:07,263
‫הם אומרים, "אנחנו מאבדים הרבה משחקים.‬

1113
01:11:07,888 --> 01:11:09,682
‫איפה הרכזות?"‬

1114
01:11:10,683 --> 01:11:14,853
‫לא יודעת. לדעתי הוא פשוט שכב עם ילדות‬
‫בגלל שהן באותה רמת קריאה שלו.‬

1115
01:11:19,608 --> 01:11:22,152
‫לא אכפת לי אם תצחקו מזה או לא.‬

1116
01:11:23,737 --> 01:11:25,739
‫התעלמו ממני במשך כל הילדות שלי.‬

1117
01:11:26,282 --> 01:11:29,368
‫כן. אני הייתי מתה להיות בבית של אר. קלי.‬

1118
01:11:31,078 --> 01:11:34,581
‫אלוהים. היו כל כך הרבה בנות לשחק איתן.‬

1119
01:11:36,792 --> 01:11:40,296
‫ואו. איזה משחק תופסת מטורף‬
‫זה היה יכול להיות.‬

1120
01:11:42,840 --> 01:11:46,552
‫אר. קלי זה מישהו שהוציא שיר‬
‫בשם "אני מאמין שאני יכול לעוף".‬

1121
01:11:46,635 --> 01:11:48,637
‫כאילו, אם הוא חשב שהוא יכול לעוף,‬

1122
01:11:48,721 --> 01:11:51,640
‫הוא בהחלט חשב שהוא יוכל‬
‫לזיין ילדות ולהתחמק מעונש.‬

1123
01:11:54,310 --> 01:11:56,770
‫- קני סבסטיאן‬
‫האדם הכי מעניין בחדר -‬

1124
01:11:56,854 --> 01:11:57,980
‫ההרמוניום.‬

1125
01:12:01,317 --> 01:12:02,985
‫הוא פשוט הופיע!‬

1126
01:12:04,028 --> 01:12:07,031
‫ואו. ההרמוניום הוא כלי כל כך מדכא.‬

1127
01:12:08,198 --> 01:12:11,827
‫וגם אי אפשר לשנוא אותו.‬
‫הוא נראה כמו דוד זקן עם אסתמה.‬

1128
01:12:15,748 --> 01:12:19,501
‫גיטרה נראית כמו בן-נוער.‬
‫"כן, בוא נעשה סמים, אחי."‬

1129
01:12:20,169 --> 01:12:22,921
‫ההרמוניום הוא כזה:‬
‫"אם תוכל להקפיץ אותי למקדש…"‬

1130
01:12:29,887 --> 01:12:31,972
‫זו הפעם הראשונה שמישהו התרגש...‬

1131
01:12:32,973 --> 01:12:35,476
‫מכך שמישהו ניגש להרמוניום. זה אף פעם לא…‬

1132
01:12:35,559 --> 01:12:37,728
‫בדרך כלל זה פס-הקול בלוויה.‬

1133
01:12:38,687 --> 01:12:39,897
‫הרמוניום זה מעולה.‬

1134
01:12:39,980 --> 01:12:42,149
‫הוא לא צריך חשמל, אגב.‬

1135
01:12:42,232 --> 01:12:43,734
‫הוא ידידותי לסביבה, אז…‬

1136
01:12:44,401 --> 01:12:48,322
‫הוא גם חסין בפני עוני.‬
‫אי אפשר להתלונן לממשלה.‬

1137
01:12:48,405 --> 01:12:51,658
‫אי אפשר לומר, "אנחנו לא יכולים‬
‫לעסוק באמנות כי אין חשמל."‬

1138
01:12:51,742 --> 01:12:54,286
‫הממשלה אומרת, "הרמוניום".‬

1139
01:12:55,496 --> 01:12:59,249
‫כלים מערביים משתמשים בחשמל.‬
‫גיטרה חשמלית, פסנתר חשמלי.‬

1140
01:12:59,333 --> 01:13:02,461
‫"המורה, אפשר לנגן בגיטרה חשמלית?"‬
‫"לא, אתה תתחשמל."‬

1141
01:13:02,920 --> 01:13:03,879
‫מה?‬

1142
01:13:03,962 --> 01:13:08,592
‫וזה גם מאוד מעניין איך הוא בנוי.‬
‫הוא עשוי מעץ ודיכאון.‬

1143
01:13:10,010 --> 01:13:14,890
‫אז… וזה הכלי היחיד שנשמע כמו המילה "לא".‬

1144
01:13:17,059 --> 01:13:18,977
‫כאילו, זה "לא" בכל סולם.‬

1145
01:13:19,937 --> 01:13:23,148
‫אז הייתי שואל את המורה שלי,‬
‫"אפשר לנגן בגיטרה היום?" היא הייתה עונה…‬

1146
01:13:29,905 --> 01:13:32,116
‫איך יכול לצאת מזה משהו טוב?‬

1147
01:13:33,951 --> 01:13:36,829
‫ולא רק באנגלית. בכל שפה. כאילו…‬

1148
01:13:36,912 --> 01:13:40,874
‫"נאהי…"‬

1149
01:13:40,958 --> 01:13:44,670
‫זה מדהים. אני יכול להתחיל לבכות,‬
‫ולא תבחינו בהבדל.‬

1150
01:13:45,295 --> 01:13:46,797
‫"נאהי…"‬

1151
01:13:50,259 --> 01:13:52,428
‫"איזה אלאפ!"‬
‫"לא, הוא בוכה.‬

1152
01:13:52,970 --> 01:13:54,471
‫הוא בוכה."‬

1153
01:13:56,014 --> 01:13:58,183
‫- מידלדיץ' ושוורץ‬
‫מופעים קומיים מאותלרים לגמרי -‬

1154
01:13:58,267 --> 01:14:00,352
‫האם נאכזב אתכם?‬
‫-מי יודע?‬

1155
01:14:01,270 --> 01:14:04,189
‫אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים מה יקרה.‬

1156
01:14:04,273 --> 01:14:05,649
‫לא. למה, תומאס?‬

1157
01:14:05,732 --> 01:14:07,609
‫כי זו תוכנית מאולתרת לחלוטין.‬

1158
01:14:07,693 --> 01:14:10,028
‫מה זה אומר?‬
‫-שהכול מומצא.‬

1159
01:14:10,112 --> 01:14:14,366
‫מה זאת אומרת "הכל מומצא"?‬
‫-אתה אומר משהו, אני אומר, "כן, ו…"‬

1160
01:14:15,826 --> 01:14:18,704
‫אז אם אומר משהו כמו‬
‫"כדורי הבשר האלה ממש טעימים…"‬

1161
01:14:18,787 --> 01:14:21,623
‫אני אגיד, "כן, והם עשויים מבשר."‬

1162
01:14:23,375 --> 01:14:25,502
‫וזה אימפרוב.‬
‫-זה אימפרוב.‬

1163
01:14:33,010 --> 01:14:35,762
‫בבקשה, אחי. נדפקתי בפעם הקודמת.‬

1164
01:14:36,847 --> 01:14:38,557
‫נכון. באמת נדפקת.‬
‫-כן.‬

1165
01:14:39,349 --> 01:14:41,518
‫אז אתה מכיר את זה.‬
‫אתה יכול לעשות את זה שוב.‬

1166
01:14:42,102 --> 01:14:45,272
‫אני יודע.‬
‫-אתה לא יודע אם הוא יגרום לנו להזדיין.‬

1167
01:14:45,355 --> 01:14:47,524
‫כן, אז תסתובב.‬
‫-לך על זה.‬

1168
01:14:48,775 --> 01:14:50,527
‫אבן נייר ומספריים. נקודה אחת.‬

1169
01:14:50,611 --> 01:14:51,820
‫אחת וזהו?‬
‫-זהו.‬

1170
01:14:51,904 --> 01:14:54,198
‫עושים, "אחת, שתיים, שלוש."‬
‫-טוב.‬

1171
01:14:54,281 --> 01:14:56,200
‫היי, זה מה שאתה מתכנן לעשות?‬
‫-לא.‬

1172
01:14:57,910 --> 01:14:58,827
‫מוכן?‬
‫-טוב.‬

1173
01:14:58,911 --> 01:15:00,913
‫קדימה. נראה לי שאני יודע מה תעשה.‬
‫-טוב.‬

1174
01:15:00,996 --> 01:15:02,456
‫בגלל מה שזרקת.‬

1175
01:15:03,457 --> 01:15:05,250
‫אני כמעט בטוח שאצליח.‬
‫-טוב.‬

1176
01:15:05,834 --> 01:15:08,795
‫אני בטוח ב-100% שאנצח אותך.‬
‫-טוב.‬

1177
01:15:08,879 --> 01:15:10,797
‫בחיים האמיתיים. באמת אנצח אותך.‬

1178
01:15:11,590 --> 01:15:13,175
‫טוב. כן.‬
‫-ברצינות.‬

1179
01:15:13,258 --> 01:15:16,136
‫אני כל כך בטוח.‬
‫-האמת שגם לי נראה שתנצח.‬

1180
01:15:17,763 --> 01:15:20,140
‫כי אני חושב שאני קצת בתוך הראש שלך.‬
‫-כן.‬

1181
01:15:20,224 --> 01:15:23,060
‫טוב, מוכן?‬
‫-זו כנראה הסיבה שאני אדפק.‬

1182
01:15:24,770 --> 01:15:27,105
‫אנחנו חיות. לא אנשים שמזיינים זה את זה.‬

1183
01:15:27,189 --> 01:15:28,482
‫יש הסכמה והכול.‬

1184
01:15:28,565 --> 01:15:31,485
‫כן, אלה שתי איילות שמסכמות‬

1185
01:15:31,568 --> 01:15:32,986
‫מי יזיין את מי‬

1186
01:15:33,070 --> 01:15:35,447
‫באמצעות ניצחון בודד באבן נייר ומספריים.‬

1187
01:15:36,073 --> 01:15:36,990
‫מוכן?‬

1188
01:15:37,491 --> 01:15:39,201
‫טוב.‬
‫-אני יודע שתפסיד.‬

1189
01:15:40,369 --> 01:15:42,079
‫אני באמת יודע.‬
‫-גם אני חושב.‬

1190
01:15:43,580 --> 01:15:45,123
‫ואני לא יודע למה אני מפחד.‬

1191
01:15:45,207 --> 01:15:48,544
‫זה לא משנה.‬
‫-לא. אין לזה שום השלכות.‬

1192
01:15:48,627 --> 01:15:51,213
‫זה יתועד לנצח, אז אם תפסיד, כולם ידעו.‬

1193
01:15:51,296 --> 01:15:54,967
‫כולם ידעו שאני גרוע ב"אבן נייר ומספריים".‬
‫-אתה יכול להחליף תשובה.‬

1194
01:15:55,050 --> 01:15:57,427
‫אם תחליף, אחליף גם.‬
‫תגיד אם אתה מחליף.‬

1195
01:15:58,136 --> 01:16:00,305
‫לא.‬
‫-גם אני לא, חתיכת אידיוט.‬

1196
01:16:02,349 --> 01:16:03,433
‫מוכן?‬
‫-כן.‬

1197
01:16:03,517 --> 01:16:05,644
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

1198
01:16:09,982 --> 01:16:11,149
‫תודה! זו התוכנית שלנו.‬

1199
01:16:12,150 --> 01:16:14,027
‫תודה, ניו-יורק, אין כמוכם.‬

1200
01:16:14,111 --> 01:16:16,071
‫תודה רבה, חברים.‬
‫-תודה רבה.‬

1201
01:16:16,154 --> 01:16:18,115
‫תודה. גרסיאס.‬

1202
01:16:18,198 --> 01:16:23,203
‫הפכתם את הספיישל הזה למשהו מיוחד!‬

1203
01:16:23,287 --> 01:16:25,122
‫אין עליכם. לילה טוב.‬

1204
01:16:25,205 --> 01:16:27,249
‫תודה רבה, גבירותיי ורבותיי!‬

1205
01:16:27,332 --> 01:16:29,126
‫תודה רבה.‬
‫-תודה, כולם.‬

1206
01:16:30,627 --> 01:16:32,462
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬