1 00:00:19,583 --> 00:00:20,875 ‫תדחוף אותי פנימה?‬ 2 00:00:27,333 --> 00:00:29,041 ‫אני רוצה את השרשרת שלי בחזרה.‬ 3 00:00:29,958 --> 00:00:31,541 ‫ואני באתי לתת לך אותה.‬ 4 00:00:32,791 --> 00:00:36,166 ‫תעלי. אקפיץ אותך למחנה שלך.‬ 5 00:00:59,250 --> 00:01:00,291 ‫רויאל.‬ 6 00:01:00,666 --> 00:01:02,375 ‫רויאל, לאן אתה לוקח אותנו?‬ 7 00:01:04,750 --> 00:01:05,833 ‫רויאל!‬ 8 00:01:07,500 --> 00:01:09,041 ‫תן לי לרדת, רויאל.‬ 9 00:01:09,500 --> 00:01:10,750 ‫מה אתה עושה?‬ 10 00:01:12,000 --> 00:01:15,250 ‫רויאל! אני רוצה לרדת. מיד!‬ 11 00:01:18,166 --> 00:01:20,125 ‫עצור! אמרתי לך לעצור!‬ 12 00:01:38,541 --> 00:01:40,458 ‫תחזיר לי את השרשרת שלי.‬ 13 00:01:40,541 --> 00:01:44,250 ‫אני לא יכול. הכנסתי אותה למלחצי-שולחן ומחצתי אותה.‬ 14 00:01:44,625 --> 00:01:47,541 ‫ואת רוצה לדעת מה קרה? כלום.‬ 15 00:01:48,458 --> 00:01:51,666 ‫מה דעתך על זה? האבן שלך היא רק אבן מזוינת.‬ 16 00:01:51,750 --> 00:01:52,875 ‫אני לא מאמינה.‬ 17 00:01:52,958 --> 00:01:56,333 ‫את חושבת שאת מתקרבת למשהו אבל את לא.‬ 18 00:01:56,416 --> 00:02:00,375 ‫באבן הזאת יש מינרל ויש עוד כמוהו בשטח שלך.‬ 19 00:02:01,083 --> 00:02:03,958 ‫אני חושבת שזה והבור מחוברים‬ 20 00:02:04,041 --> 00:02:06,291 ‫ואני חושבת ששניהם קשורים לזמן.‬ 21 00:02:06,375 --> 00:02:08,875 ‫אני חושב שאולי שניהם הם הזמן איכשהו.‬ 22 00:02:08,916 --> 00:02:10,166 ‫שתקי!‬ 23 00:02:10,291 --> 00:02:13,333 ‫הזמן הוא מימד, נכון? כמו אורך, רוחב, גובה.‬ 24 00:02:13,416 --> 00:02:15,750 ‫אנחנו יכולים לראות אותם, לגעת בהם.‬ 25 00:02:15,833 --> 00:02:18,041 ‫- אז למה לא בזמן? - לא אכפת לי.‬ 26 00:02:18,125 --> 00:02:21,416 ‫דברים מדהימים יצאו תמיד מהאדמה, רויאל.‬ 27 00:02:21,500 --> 00:02:24,458 ‫- ואולי זה רק עוד... - לא אכפת לי.‬ 28 00:02:24,541 --> 00:02:28,375 ‫אמרתי לך שאסור למשפחה שלי לדעת על זה. אמרתי לך.‬ 29 00:02:28,458 --> 00:02:31,208 ‫נסעת בזמן! זה מדהים.‬ 30 00:02:31,291 --> 00:02:32,625 ‫למה אתה לא יכול לספר להם?‬ 31 00:02:32,708 --> 00:02:34,500 ‫כי הם לא יבינו!‬ 32 00:02:34,583 --> 00:02:36,250 ‫למה הם לא יבינו?‬ 33 00:02:36,791 --> 00:02:39,000 ‫תתרחקי מהמשפחה שלי‬ 34 00:02:40,166 --> 00:02:41,958 ‫או שאני אהרוג אותך!‬ 35 00:02:43,625 --> 00:02:48,333 ‫אני אעשה דברים מופלאים, דברים מופלאים.‬ 36 00:02:48,416 --> 00:02:49,291 ‫לא!‬ 37 00:02:50,583 --> 00:02:53,041 ‫אני הולכת לעזור לאנשים, רויאל.‬ 38 00:02:54,458 --> 00:02:55,625 ‫רויאל.‬ 39 00:02:57,500 --> 00:02:58,708 ‫רויאל.‬ 40 00:03:00,125 --> 00:03:01,333 ‫רויאל.‬ 41 00:03:04,000 --> 00:03:05,041 ‫רויאל.‬ 42 00:03:06,375 --> 00:03:07,541 ‫רויאל!‬ 43 00:03:11,208 --> 00:03:13,375 ‫אל תשאיר אותי כאן!‬ 44 00:04:05,791 --> 00:04:09,916 ‫המרעה המערבי‬ 45 00:04:13,583 --> 00:04:15,583 ‫היי, קירקלנד. סליחה שאני מפריעה לך.‬ 46 00:04:15,666 --> 00:04:17,958 ‫זה בסדר, ג'וי. מה קורה?‬ 47 00:04:18,000 --> 00:04:20,750 ‫אני מוכנה לבצע מעצר בתיק טילרסון.‬ 48 00:04:20,875 --> 00:04:23,208 ‫באמת? יופי. מי?‬ 49 00:04:23,833 --> 00:04:25,208 ‫פרי ורט אבוט.‬ 50 00:04:25,958 --> 00:04:27,000 ‫אוי...‬ 51 00:04:28,000 --> 00:04:29,833 ‫טרוור נראה לאחרונה ב"פיט בר".‬ 52 00:04:29,958 --> 00:04:32,083 ‫הפתולוג אמר שהוא אכל המבורגר,‬ 53 00:04:32,166 --> 00:04:34,625 ‫וזה מה שאחיו אמרו שהוא הזמין שם.‬ 54 00:04:34,708 --> 00:04:38,500 ‫שוטף כלים יעיד שהוא ראה את פרי אבוט במגרש החניה של הבר‬ 55 00:04:38,583 --> 00:04:41,000 ‫מכסח לטרוור את הצורה בלילה ההוא.‬ 56 00:04:41,083 --> 00:04:43,958 ‫פרי ואחיו רט הסיעו את הגופה‬ 57 00:04:44,333 --> 00:04:47,333 ‫אל קצה השטח שלהם והעלו אותה להר.‬ 58 00:04:47,583 --> 00:04:51,541 ‫האליבי היחיד שלהם הוא זה של זה ושל הוריהם ששיקרו.‬ 59 00:04:52,333 --> 00:04:54,875 ‫מאוחר יותר באותו לילה ירד גשם חזק.‬ 60 00:04:56,000 --> 00:04:58,666 ‫לכן הגופה והזירה היו נקיות כל-כך.‬ 61 00:05:00,750 --> 00:05:04,875 ‫טוב. לא יהיה כיף להעמיד לדין את בני אבוט.‬ 62 00:05:06,125 --> 00:05:09,125 ‫אבל כל הכבוד, ג'וי.‬ 63 00:05:11,208 --> 00:05:14,333 ‫יש דבר אחד שלא לגמרי מסתדר.‬ 64 00:05:14,916 --> 00:05:15,916 ‫מה?‬ 65 00:05:16,000 --> 00:05:20,250 ‫הפתולוג אמר שטרוור היה מת רק שמונה שעות כשאיימי מצאה אותו.‬ 66 00:05:20,333 --> 00:05:24,125 ‫מה שקרה, כידוע לך, ארבעה ימים אחרי הקטטה ב"פיט בר".‬ 67 00:05:25,875 --> 00:05:29,833 ‫אז פרי לא הרג אותו בקטטה במגרש החניה?‬ 68 00:05:30,166 --> 00:05:31,250 ‫הוא הרג אותו.‬ 69 00:05:32,125 --> 00:05:34,708 ‫הפתולוג טועה.‬ 70 00:05:38,750 --> 00:05:40,458 ‫את צוחקת עליי?‬ 71 00:05:40,833 --> 00:05:41,708 ‫לא.‬ 72 00:05:42,708 --> 00:05:46,375 ‫גם לי יש בחירות בקרוב. אני לא יכול לגעת בזה.‬ 73 00:05:52,375 --> 00:05:55,875 ‫ואם היית חכמה גם את לא היית נוגעת בזה.‬ 74 00:05:56,541 --> 00:05:58,125 ‫לילה טוב, ג'וי.‬ 75 00:06:31,833 --> 00:06:33,375 ‫אפשר עוד תמונה בשני צבעים?‬ 76 00:06:56,541 --> 00:06:57,875 ‫בסדר, בואו.‬ 77 00:07:18,541 --> 00:07:20,916 ‫למה סבא ישן על הספה?‬ 78 00:07:23,333 --> 00:07:24,791 ‫אני לא יודע.‬ 79 00:07:26,375 --> 00:07:28,875 ‫הוא בטח לא הצליח להירדם.‬ 80 00:07:32,000 --> 00:07:32,875 ‫מה?‬ 81 00:07:33,458 --> 00:07:36,583 ‫כולם במשפחה הזאת מסתירים דברים זה מזה.‬ 82 00:07:38,000 --> 00:07:39,250 ‫זה...‬ 83 00:07:41,375 --> 00:07:45,791 ‫די קשה להסביר דברים,‬ 84 00:07:46,875 --> 00:07:48,791 ‫או לדבר עליהם.‬ 85 00:07:49,250 --> 00:07:51,625 ‫לפעמים אנחנו מסתירים דברים ממי שאנחנו אוהבים,‬ 86 00:07:51,750 --> 00:07:53,875 ‫כי אנחנו לא רוצים לפגוע בהם.‬ 87 00:07:56,166 --> 00:07:57,791 ‫גם אי ידיעה פוגעת.‬ 88 00:08:14,708 --> 00:08:15,916 ‫טוב.‬ 89 00:08:17,583 --> 00:08:19,000 ‫שניים בבקשה.‬ 90 00:08:25,208 --> 00:08:26,916 ‫- היי, איימי. - היי.‬ 91 00:08:28,458 --> 00:08:29,500 ‫פרי.‬ 92 00:08:30,208 --> 00:08:31,416 ‫היי, ג'וי.‬ 93 00:08:34,500 --> 00:08:35,791 ‫אלוהים הרחום מכולם...‬ 94 00:08:36,291 --> 00:08:42,083 ‫אנו מודים שחטאנו נגדך במחשבה, מילה ומעשה.‬ 95 00:08:42,166 --> 00:08:45,500 ‫לא אהבנו אותך בכל לבנו.‬ 96 00:08:45,583 --> 00:08:48,708 ‫לא אהבנו אחרים כפי שאתה אהבת אותנו.‬ 97 00:08:49,458 --> 00:08:51,125 ‫אנחנו באמת מצטערים.‬ 98 00:08:51,541 --> 00:08:54,791 ‫ברחמיך, סלח על מה שהיינו.‬ 99 00:08:55,291 --> 00:08:57,041 ‫שלום האלוהים יהיה איתכם.‬ 100 00:08:57,291 --> 00:08:58,708 ‫וגם איתך.‬ 101 00:08:58,958 --> 00:09:01,250 ‫תנו לשכנכם סימן לשלום.‬ 102 00:09:02,458 --> 00:09:03,750 ‫שלום עליך.‬ 103 00:09:06,291 --> 00:09:08,458 ‫- שלום עלייך. - גם עלייך.‬ 104 00:09:08,541 --> 00:09:10,791 ‫- שלום עליך. - גם עלייך.‬ 105 00:09:19,000 --> 00:09:21,458 ‫כן. בוקר טוב. תודה.‬ 106 00:09:29,125 --> 00:09:30,416 ‫מצטער שאיחרתי.‬ 107 00:09:32,541 --> 00:09:36,000 ‫בסדר. אז יש לנו כמה אורחים היום.‬ 108 00:09:36,083 --> 00:09:38,000 ‫כולכם מכירים את שריף ג'וי הוק.‬ 109 00:09:38,083 --> 00:09:41,750 ‫רציתי לקבל בברכה אותה ואת משפחתה לכנסייה שלנו.‬ 110 00:09:41,833 --> 00:09:46,208 ‫ג'וי, תקימי את משפחתך ונישא תפילה לכבודכן.‬ 111 00:09:46,958 --> 00:09:48,250 ‫פרנק?‬ 112 00:09:53,875 --> 00:09:58,333 ‫אנו מבקשים את ברכתך, אלי, על שריף ג'וי.‬ 113 00:09:59,166 --> 00:10:03,041 ‫ואנחנו מודים לך על שנות השירות שלה באזור הזה.‬ 114 00:10:03,375 --> 00:10:07,833 ‫ולמרות שכולנו חוטאים, אלי, אנו יודעים שאיש אינו חומק ממנו,‬ 115 00:10:08,458 --> 00:10:12,916 ‫אז אני רוצה לשאת תפילה מיוחדת על שפחתך ג'וי הוק‬ 116 00:10:13,208 --> 00:10:15,333 ‫ועל חברתה מרת'ה.‬ 117 00:10:16,333 --> 00:10:21,666 ‫כיוון שטקס הנישואים הוא איחוד בין גבר לאישה,‬ 118 00:10:21,833 --> 00:10:24,208 ‫אנו נותנים אותן לך ואנו מבקשים‬ 119 00:10:24,375 --> 00:10:29,250 ‫שהיא תבטח בטובו ובצדקתו של האל.‬ 120 00:10:30,000 --> 00:10:32,416 ‫בואו נאכל מסעודת האל.‬ 121 00:10:32,500 --> 00:10:33,833 ‫בבקשה. תישארי.‬ 122 00:10:50,916 --> 00:10:54,166 ‫גופו ודמו של קורבן בנך,‬ 123 00:10:54,250 --> 00:10:55,791 ‫ברך את הלחם והיין האלה.‬ 124 00:10:56,041 --> 00:10:57,625 ‫דם המשיח נשפך למענך.‬ 125 00:11:01,750 --> 00:11:03,333 ‫גופו של המשיח.‬ 126 00:11:06,708 --> 00:11:08,208 ‫גופו של המשיח.‬ 127 00:11:10,875 --> 00:11:12,458 ‫גופו של המשיח.‬ 128 00:11:27,208 --> 00:11:28,208 ‫אני לא מסוגלת.‬ 129 00:13:01,166 --> 00:13:02,708 ‫שלום.‬ 130 00:13:05,291 --> 00:13:07,250 ‫תראה לו.‬ 131 00:13:13,541 --> 00:13:15,666 ‫תראה לו.‬ 132 00:13:54,750 --> 00:13:57,541 ‫מצטער שלא התקשרתי מראש. לא הייתי בטוח שתעני.‬ 133 00:13:58,291 --> 00:14:00,333 ‫עזבת בלי להגיד כלום.‬ 134 00:14:02,083 --> 00:14:05,416 ‫אנחנו יכולים לצאת להליכה אולי?‬ 135 00:14:27,375 --> 00:14:29,083 ‫הם מהחצר שלי?‬ 136 00:14:31,375 --> 00:14:32,916 ‫כן, מצטער.‬ 137 00:14:36,333 --> 00:14:37,291 ‫אלוהים.‬ 138 00:14:37,666 --> 00:14:40,375 ‫תראה, אני אוהבת כל שנייה שאנחנו יחד,‬ 139 00:14:40,500 --> 00:14:46,291 ‫וכשהתעוררתי הבוקר הייתה לי הרגשה פראית, כאילו זהו זה.‬ 140 00:14:46,416 --> 00:14:48,541 ‫זה מי שאני רוצה להיות איתו. אבל...‬ 141 00:14:49,541 --> 00:14:52,291 ‫אבל אני רוצה לחיות את חיי ואני לא רוצה לחיות כאן.‬ 142 00:14:52,375 --> 00:14:54,625 ‫גם אני לא. נוכל לעשות את זה...‬ 143 00:14:54,750 --> 00:14:58,333 ‫אמרת לי בגיל 17 שתעזוב את החווה. לא תעזוב עכשיו.‬ 144 00:14:58,416 --> 00:14:59,708 ‫אוכיח לך את זה.‬ 145 00:14:59,791 --> 00:15:01,958 ‫- מיד אחרי הרודיאו נעזוב. - אלוהים.‬ 146 00:15:02,041 --> 00:15:05,250 ‫לא! כי המשפחה שלך תמשוך אותך חזרה שוב ושוב.‬ 147 00:15:05,333 --> 00:15:07,541 ‫וזה בסדר גמור.‬ 148 00:15:08,458 --> 00:15:11,583 ‫אבל אם זה ככה לא אוכל להיות איתך.‬ 149 00:15:12,666 --> 00:15:14,291 ‫אז תגידי לי מה את צריכה.‬ 150 00:15:14,375 --> 00:15:17,208 ‫- אתה לא שומע את מה שאני אומרת. - מה את אומרת?‬ 151 00:15:20,333 --> 00:15:22,208 ‫אתה מחפה על פרי?‬ 152 00:15:28,625 --> 00:15:30,083 ‫הוא הרג אותו?‬ 153 00:15:36,375 --> 00:15:37,583 ‫לא.‬ 154 00:15:40,041 --> 00:15:44,875 ‫לא, לא היה לו שום קשר לזה. גם לי לא.‬ 155 00:15:50,333 --> 00:15:52,333 ‫אם אתה מתכוון לשקר בעניין הזה,‬ 156 00:15:55,000 --> 00:15:56,833 ‫אז אני לא יודעת מי אתה.‬ 157 00:16:22,291 --> 00:16:24,083 ‫זין! לעזאזל.‬ 158 00:16:30,500 --> 00:16:32,000 ‫היי. שלום. לוק?‬ 159 00:16:32,125 --> 00:16:35,250 ‫כן. אתה על רמקול. אימא שלי איתי.‬ 160 00:16:35,541 --> 00:16:36,958 ‫מה שלום ויין היום?‬ 161 00:16:37,416 --> 00:16:41,958 ‫הוא לא יכול לזוז, לא יכול לדבר ולא יכול לאכול לבד, אז לא טוב.‬ 162 00:16:42,458 --> 00:16:43,875 ‫אני מצטער.‬ 163 00:16:44,708 --> 00:16:47,625 ‫אנחנו מנסים להתכונן לרע ביותר.‬ 164 00:16:47,791 --> 00:16:52,125 ‫הטיוטה האחרונה של הצוואה של ויין מונחת לפניי.‬ 165 00:16:52,208 --> 00:16:53,583 ‫אני מסתכל עליה עכשיו.‬ 166 00:16:53,666 --> 00:16:55,375 ‫טוב. מה כתוב בה?‬ 167 00:16:56,166 --> 00:17:00,166 ‫אם ויין ימות, הוא רוצה שהשטח והאחזקות, הכול,‬ 168 00:17:00,250 --> 00:17:02,208 ‫יעברו לאחיך בילי.‬ 169 00:17:05,000 --> 00:17:07,958 ‫היי. זאת פטרישה.‬ 170 00:17:08,500 --> 00:17:09,916 ‫כן. שלום.‬ 171 00:17:10,000 --> 00:17:11,833 ‫- מזמן לא דיברנו. - כן.‬ 172 00:17:11,916 --> 00:17:14,500 ‫- אלה נסיבות קשות. - כן.‬ 173 00:17:14,583 --> 00:17:17,666 ‫ובכל זאת, זה מפתיע.‬ 174 00:17:18,666 --> 00:17:22,875 ‫אני יודע. הצוואה לא סופית, אבל הרצונות של ויין ברורים.‬ 175 00:17:22,958 --> 00:17:25,375 ‫אנחנו מבינים. נשמח לראות את הטיוטה האחרונה.‬ 176 00:17:25,458 --> 00:17:28,208 ‫אני יודעת שהיא לא מאושרת. תוכל לשלוח לנו העתק?‬ 177 00:17:28,291 --> 00:17:29,500 ‫- כן. - היום.‬ 178 00:17:30,000 --> 00:17:32,416 ‫תודה. היה טוב לדבר איתך שוב.‬ 179 00:17:47,208 --> 00:17:48,708 ‫- זהו זה. - סליחה.‬ 180 00:17:48,958 --> 00:17:50,791 ‫ענייני עבודה. היי, ילדה.‬ 181 00:17:52,333 --> 00:17:54,958 ‫בדקתי את דוח הפתולוג ו...‬ 182 00:17:55,041 --> 00:17:56,791 ‫בואי נלך לארגז החול.‬ 183 00:17:57,333 --> 00:17:58,916 ‫כן. בואי.‬ 184 00:18:00,125 --> 00:18:03,083 ‫אני מצטערת. החקירה הזה מטריפה אותי ואני...‬ 185 00:18:05,291 --> 00:18:08,250 ‫אני קרובה מאוד לפענח את הרצח‬ 186 00:18:08,333 --> 00:18:10,916 ‫והכול מסתדר מלבד הדוח הזה.‬ 187 00:18:11,000 --> 00:18:11,875 ‫תפסיקי.‬ 188 00:18:14,375 --> 00:18:16,541 ‫לא אכפת לי מהחקירה הארורה הזאת.‬ 189 00:18:18,000 --> 00:18:21,166 ‫הרגשתי כמו בובה שם.‬ 190 00:18:21,291 --> 00:18:23,250 ‫נגררנו לתוך זה...‬ 191 00:18:23,333 --> 00:18:25,750 ‫אני צריכה את תמיכתך. הקמפיין הזה. החקירה...‬ 192 00:18:25,833 --> 00:18:30,000 ‫אם ניצחון בקמפיין דורש השפלה של משפחתך,‬ 193 00:18:30,083 --> 00:18:32,500 ‫אני לא רוצה לתמוך בו.‬ 194 00:18:34,625 --> 00:18:35,625 ‫בסדר.‬ 195 00:18:47,083 --> 00:18:49,458 ‫אני אטפל בעורך הדין. זה ייעלם.‬ 196 00:18:49,541 --> 00:18:50,958 ‫בילי לעולם לא ידע.‬ 197 00:18:51,041 --> 00:18:53,250 ‫זה לא סופי. הצוואה לא מחייבת.‬ 198 00:18:53,333 --> 00:18:54,291 ‫אני לא יודע.‬ 199 00:18:54,375 --> 00:18:56,500 ‫מותק, בילי לא כשיר.‬ 200 00:18:58,041 --> 00:18:59,416 ‫- אתה כן. - בסדר.‬ 201 00:19:01,208 --> 00:19:03,208 ‫- אתה כן, אתה כן. - כן, זה נכון.‬ 202 00:19:04,833 --> 00:19:08,125 ‫איעדר לכמה ימים בלבד, עד שנסדר את התשלומים.‬ 203 00:19:09,000 --> 00:19:11,166 ‫- אהיה באספן, לא רחוק. - זה בסדר.‬ 204 00:19:11,250 --> 00:19:13,833 ‫מה? אוי, אל תלכלך אותי.‬ 205 00:19:14,458 --> 00:19:17,375 ‫אם תלכלך אותי אכעס נורא. -לא אלכלך.‬ 206 00:19:17,458 --> 00:19:19,125 ‫בסדר. מספיק.‬ 207 00:19:20,791 --> 00:19:22,708 ‫- אני אוהב אותך. - אתה בן חמש?‬ 208 00:19:23,250 --> 00:19:24,375 ‫שניים.‬ 209 00:19:30,750 --> 00:19:32,000 ‫זה כל כך יפה.‬ 210 00:19:48,750 --> 00:19:50,541 ‫אצוד איל קורא בשביל אבא.‬ 211 00:20:38,000 --> 00:20:40,000 ‫אני רוצה להראות לך משהו.‬ 212 00:20:46,791 --> 00:20:47,875 ‫בסדר.‬ 213 00:21:01,291 --> 00:21:04,541 ‫היה היה פעם, לפני זמן רב,‬ 214 00:21:06,041 --> 00:21:08,250 ‫אסטרולוג צעיר.‬ 215 00:21:09,208 --> 00:21:10,875 ‫הוא היה מתהלך על האדמה,‬ 216 00:21:12,208 --> 00:21:13,791 ‫מביט בשמיים,‬ 217 00:21:14,458 --> 00:21:17,708 ‫מתפעל מתנועת השמיים.‬ 218 00:21:17,791 --> 00:21:22,375 ‫עיניו היו מקובעות תמיד על מה שהיה מעליו,‬ 219 00:21:24,291 --> 00:21:28,541 ‫במידה כזאת שלעתים קרובות‬ 220 00:21:32,666 --> 00:21:35,375 ‫הוא מעד בהליכתו.‬ 221 00:21:38,000 --> 00:21:39,333 ‫יום אחד,‬ 222 00:21:40,583 --> 00:21:45,125 ‫מעד האסטרולוג הנופל‬ 223 00:21:46,083 --> 00:21:49,541 ‫ונפל לתוך באר.‬ 224 00:21:51,000 --> 00:21:54,958 ‫מהר מאוד אימו, שהייתה אישה מבוגרת וחכמה,‬ 225 00:21:55,708 --> 00:21:58,375 ‫מצאה אותו בתחתית הבאר.‬ 226 00:21:59,541 --> 00:22:01,041 ‫והיא אמרה לו,‬ 227 00:22:03,458 --> 00:22:04,666 ‫"נו,‬ 228 00:22:07,375 --> 00:22:10,666 ‫"איך אתה מצפה לדעת מה יש בשמיים‬ 229 00:22:12,333 --> 00:22:18,333 ‫"אם אינך יכול לראות מה נמצא לרגליך?"‬ 230 00:23:08,708 --> 00:23:10,500 ‫לעזאזל!‬ 231 00:23:21,000 --> 00:23:23,250 ‫ראית את סבתא שלך בסביבה?‬ 232 00:23:23,333 --> 00:23:25,000 ‫לא. לא מאז שהיינו בכנסייה.‬ 233 00:23:25,750 --> 00:23:28,000 ‫אולי היא לקחה את הכלבים לנחל.‬ 234 00:23:30,750 --> 00:23:32,000 ‫כנראה.‬ 235 00:23:37,125 --> 00:23:38,541 ‫אתה רוצה כריך?‬ 236 00:23:39,666 --> 00:23:40,958 ‫לא, תודה.‬ 237 00:23:42,125 --> 00:23:44,333 ‫אלך לראות איפה היא.‬ 238 00:23:49,541 --> 00:23:50,833 ‫הגעת.‬ 239 00:23:55,833 --> 00:23:58,958 ‫בסדר.‬ 240 00:24:01,083 --> 00:24:02,375 ‫בסדר.‬ 241 00:24:50,833 --> 00:24:52,000 ‫ססיליה.‬ 242 00:24:54,791 --> 00:24:55,833 ‫כן?‬ 243 00:24:57,708 --> 00:24:58,833 ‫אני יכול להיכנס?‬ 244 00:25:01,708 --> 00:25:02,833 ‫אני רוצה להיות לבד.‬ 245 00:25:08,208 --> 00:25:09,500 ‫מה את עושה?‬ 246 00:25:12,375 --> 00:25:13,333 ‫את בסדר?‬ 247 00:25:23,041 --> 00:25:24,166 ‫היי...‬ 248 00:25:29,750 --> 00:25:32,875 ‫את זוכרת שנסענו לחגיגות היובל?‬ 249 00:25:36,375 --> 00:25:38,375 ‫זה היה לפני פרי, נדמה לי.‬ 250 00:25:38,458 --> 00:25:42,083 ‫מצאתי לנו דרך מיוחדת, כי רצית לנסוע בכבישי נוף.‬ 251 00:25:42,166 --> 00:25:43,708 ‫החזקת את המפה בחיקך.‬ 252 00:25:46,333 --> 00:25:49,000 ‫אמרת כל הזמן שזאת לא הדרך הנכונה.‬ 253 00:25:52,583 --> 00:25:55,875 ‫ואני אמרתי, "אל תדאגי, הכול בסדר".‬ 254 00:26:02,625 --> 00:26:04,375 ‫הלכנו לאיבוד לגמרי.‬ 255 00:26:12,291 --> 00:26:14,250 ‫לא הסכמת לשאול איך לנסוע,‬ 256 00:26:15,750 --> 00:26:20,166 ‫אבל מצאת את הדרך הנכונה, הבאת אותנו לשם‬ 257 00:26:22,875 --> 00:26:25,000 ‫ומעולם לא אמרת מילה על זה.‬ 258 00:26:31,875 --> 00:26:33,916 ‫הייתי אבוד בלעדייך.‬ 259 00:26:37,958 --> 00:26:39,791 ‫זאת האמת לאמיתה.‬ 260 00:26:50,541 --> 00:26:53,958 ‫אני פשוט... אני פשוט באמת צריכה להיות לבד.‬ 261 00:27:02,916 --> 00:27:04,041 ‫בסדר.‬ 262 00:27:32,083 --> 00:27:34,958 ‫צדקת לגבי המרעה המערבי, אבא.‬ 263 00:28:16,583 --> 00:28:19,625 ‫אין לי כסף, אין לי בגדים, אין לי מקום.‬ 264 00:28:19,708 --> 00:28:23,083 ‫זה לא עניינך מה קרה. התפקיד שלך הוא לשלוח כסף.‬ 265 00:28:23,208 --> 00:28:27,000 ‫אין לנו למוטריג'ין במלאי. תסתדרי עם התרופה הגנרית?‬ 266 00:28:27,083 --> 00:28:30,458 ‫בטח, ג'ניפר. מה שמתאים לך, זה רק המוח שלי...‬ 267 00:28:32,666 --> 00:28:33,708 ‫חדר 210.‬ 268 00:28:36,500 --> 00:28:37,583 ‫אני צריכה לדבר איתך.‬ 269 00:28:39,208 --> 00:28:40,750 ‫לא, לא, לא, מיד.‬ 270 00:29:30,250 --> 00:29:32,458 ‫אני לא אומר שזה לא קרה.‬ 271 00:29:32,541 --> 00:29:35,958 ‫אני רק... המשפחה שלנו עברה דברים קשים,‬ 272 00:29:37,000 --> 00:29:38,958 ‫אבא שלי נתון ללחץ רב...‬ 273 00:29:39,041 --> 00:29:40,416 ‫הוא נתון ללחץ?‬ 274 00:29:40,500 --> 00:29:42,666 ‫מי אשם בזה? הוא גרם לצרות.‬ 275 00:29:42,750 --> 00:29:46,291 ‫אני מדברת על רצח, פרי. ניסיון רצח, אתה לא יכול להצדיק את זה.‬ 276 00:29:46,375 --> 00:29:47,625 ‫אני רק מנסה...‬ 277 00:29:47,708 --> 00:29:51,333 ‫אבא שלך התחרפן, פשוט מאוד. היית צריך לראות. עיניו היו פראיות.‬ 278 00:29:51,416 --> 00:29:53,708 ‫אפשר לקבל עוד קפה בבקשה?‬ 279 00:29:55,708 --> 00:29:59,166 ‫לא אהיה מופתעת אם זה מה שקרה לטרוור.‬ 280 00:29:59,250 --> 00:30:01,625 ‫הבחור עשה או אמר משהו שהדליק משהו‬ 281 00:30:01,750 --> 00:30:02,958 ‫ואבא שלך התחרפן.‬ 282 00:30:03,041 --> 00:30:06,250 ‫- האם את רוצה עוד קצת... - כן, כן, כן.‬ 283 00:30:08,291 --> 00:30:09,500 ‫לא. תודה.‬ 284 00:30:13,375 --> 00:30:15,458 ‫אני יודעת שזה בטח קשה לך,‬ 285 00:30:16,166 --> 00:30:17,416 ‫אני מבינה את זה.‬ 286 00:30:18,833 --> 00:30:19,958 ‫אני מבינה אותך.‬ 287 00:30:20,791 --> 00:30:23,250 ‫אנחנו על אותו גל, נכון?‬ 288 00:30:26,375 --> 00:30:27,416 ‫כן.‬ 289 00:30:29,125 --> 00:30:30,125 ‫נכון.‬ 290 00:30:31,416 --> 00:30:33,500 ‫בגלל זה אני מנסה לעזור לך.‬ 291 00:30:34,250 --> 00:30:38,791 ‫יש דברים שקורים שקשורים אליך.‬ 292 00:30:40,041 --> 00:30:42,416 ‫והם קשורים אליי.‬ 293 00:30:42,958 --> 00:30:45,291 ‫והם קשורים לרבקה.‬ 294 00:30:50,750 --> 00:30:54,458 ‫אני יודעת שקשה להשלים עם אפלה כזאת במשפחה שלך,‬ 295 00:30:54,541 --> 00:30:57,208 ‫אבל זה חשוב. חשוב שתשלים עם זה.‬ 296 00:30:59,500 --> 00:31:01,875 ‫כלומר, אם רויאל ינסה לעשות את זה שוב...‬ 297 00:31:02,666 --> 00:31:05,125 ‫אני חסרת אונים. מה אני אמורה לעשות?‬ 298 00:31:05,208 --> 00:31:08,458 ‫- את לא... - אבא שלך נתן לי למות.‬ 299 00:31:08,583 --> 00:31:10,625 ‫זה היה מחריד,‬ 300 00:31:11,291 --> 00:31:12,791 ‫אבל זה היה...‬ 301 00:31:13,666 --> 00:31:15,541 ‫זה היה משחרר.‬ 302 00:31:17,791 --> 00:31:19,333 ‫אתה יודע מה?‬ 303 00:31:20,750 --> 00:31:22,291 ‫הייתה בזה צלילות.‬ 304 00:31:24,375 --> 00:31:26,833 ‫זה מה שזה היה, צלילות.‬ 305 00:31:28,333 --> 00:31:32,333 ‫וזאת, זאת ההתחלה החדשה‬ 306 00:31:33,041 --> 00:31:36,083 ‫והדבר הטוב ביותר לעשות, הדבר הטוב ביותר לעשות,‬ 307 00:31:36,166 --> 00:31:39,166 ‫יהיה ללכת לשריף ולספר לה הכול.‬ 308 00:31:39,250 --> 00:31:40,541 ‫רויאל הרג את טרוור.‬ 309 00:31:40,625 --> 00:31:44,333 ‫ראיתי אותו נפטר מהגופה. ראיתי את זה במו עיניי.‬ 310 00:31:44,625 --> 00:31:47,125 ‫אז או שאתה תעשה את זה או שאני אעשה את זה.‬ 311 00:31:47,208 --> 00:31:48,458 ‫תשתקי.‬ 312 00:31:48,541 --> 00:31:50,083 ‫- נספר הכול. - תשתקי.‬ 313 00:31:50,166 --> 00:31:51,333 ‫תשתקי עכשיו.‬ 314 00:31:51,416 --> 00:31:53,416 ‫נספר הכול לשריף.‬ 315 00:31:55,291 --> 00:31:56,958 ‫אל תערבי בזה את המשטרה.‬ 316 00:31:58,625 --> 00:32:00,375 ‫אני אטפל בזה, בסדר?‬ 317 00:32:03,375 --> 00:32:04,500 ‫בסדר.‬ 318 00:32:05,625 --> 00:32:06,583 ‫בסדר.‬ 319 00:32:12,041 --> 00:32:14,875 ‫ידעתי שיעזור לי לפגוש אותך, פרי.‬ 320 00:32:15,625 --> 00:32:16,500 ‫ידעתי.‬ 321 00:32:18,041 --> 00:32:19,666 ‫זאת התחלה חדשה.‬ 322 00:32:24,208 --> 00:32:26,125 ‫זאת התחלה חדשה.‬ 323 00:33:51,750 --> 00:33:52,833 ‫האם זה מוות?‬ 324 00:34:02,250 --> 00:34:03,333 ‫אז מה?‬ 325 00:34:07,250 --> 00:34:08,916 ‫זה זמן, בילי.‬ 326 00:34:12,000 --> 00:34:13,541 ‫זה כל הזמן.‬ 327 00:34:15,416 --> 00:34:17,875 ‫הוא פשוט יושב שם ומחכה לנו.‬ 328 00:34:20,916 --> 00:34:23,875 ‫יש דפוס חוזר לכל מה שקורה כאן.‬ 329 00:34:24,125 --> 00:34:26,208 ‫הוא נעשה ברור יותר בכל יום.‬ 330 00:34:27,291 --> 00:34:31,166 ‫ולאט אבל בטוח‬ 331 00:34:34,250 --> 00:34:37,500 ‫הדפוס החוזר הזה מזיז את הכול לכיווני.‬ 332 00:35:01,750 --> 00:35:03,875 ‫- תביא כוסות, רט? - כן.‬ 333 00:35:16,791 --> 00:35:17,875 ‫ארוחת הערב מוכנה.‬ 334 00:35:32,916 --> 00:35:33,916 ‫אבינו היקר...‬ 335 00:35:54,083 --> 00:35:55,375 ‫מה, פרי?‬ 336 00:35:58,041 --> 00:35:59,250 ‫הודיתי.‬ 337 00:35:59,666 --> 00:36:02,875 ‫הודית? במה היית צריך להודות?‬ 338 00:36:03,000 --> 00:36:04,458 ‫על מה אתה מדבר?‬ 339 00:36:04,541 --> 00:36:06,583 ‫השארתי מכתב לשריף.‬ 340 00:36:07,125 --> 00:36:09,000 ‫לקחתי עליי את האשמה בכול.‬ 341 00:36:09,500 --> 00:36:11,333 ‫כל השאר פטורים.‬ 342 00:36:14,333 --> 00:36:15,166 ‫היי.‬ 343 00:36:16,833 --> 00:36:19,416 ‫פרי. אחרי כל מה שעשינו כדי להגן עליך.‬ 344 00:36:19,541 --> 00:36:21,333 ‫לקחתי עליי את האשמה כדי להגן עלייך.‬ 345 00:36:21,666 --> 00:36:24,291 ‫כדי להגן על כולם. כולכם בטוחים עכשיו.‬ 346 00:36:24,375 --> 00:36:27,666 ‫אין לדעת מה השוטרים ימצאו עכשיו, כשהם יודעים שמדובר בנו.‬ 347 00:36:27,750 --> 00:36:29,166 ‫על מה אתם מדברים?‬ 348 00:36:29,291 --> 00:36:30,916 ‫- תעלי למעלה. - לכי עכשיו!‬ 349 00:36:31,875 --> 00:36:33,083 ‫לך תזדיין!‬ 350 00:36:33,166 --> 00:36:35,125 ‫- אולי ההורים שלנו מוגנים. - לא.‬ 351 00:36:35,208 --> 00:36:37,958 ‫אבל השריף יודעת שיצאנו מהבר הזה יחד!‬ 352 00:36:38,041 --> 00:36:41,416 ‫אין לך מושג על מה ויתרתי כדי להגן עליך.‬ 353 00:36:41,500 --> 00:36:43,833 ‫- אני מצטער. - אל תגיד לי שאתה מצטער.‬ 354 00:36:43,916 --> 00:36:46,625 ‫לא פלא שרבקה עזבה אותך. חתיכת חרא אנוכי שכמוך.‬ 355 00:36:46,750 --> 00:36:49,708 ‫אתה הסיבה לכך שלאיימי אין אימא!‬ 356 00:36:52,291 --> 00:36:54,500 ‫הוא לא התכוון לזה. אל תכעס בגלל זה!‬ 357 00:36:54,625 --> 00:36:55,875 ‫לא, אבא. לא!‬ 358 00:36:56,000 --> 00:36:57,291 ‫קדימה. תפוס אותו.‬ 359 00:36:57,416 --> 00:36:59,958 ‫- תפוס אותו. - אני לא יכול להמשיך להיאחז בה.‬ 360 00:37:00,166 --> 00:37:02,083 ‫- פרי. - בוא הנה, אתה...‬ 361 00:37:02,250 --> 00:37:03,583 ‫לא!‬ 362 00:37:03,875 --> 00:37:04,916 ‫רויאל!‬ 363 00:37:05,000 --> 00:37:06,541 ‫בוא הנה!‬ 364 00:37:06,625 --> 00:37:07,750 ‫תוריד אותו.‬ 365 00:37:12,458 --> 00:37:13,708 ‫- אתה בסדר? - כן.‬ 366 00:37:13,833 --> 00:37:15,083 ‫אתה בסדר?‬ 367 00:37:17,500 --> 00:37:18,708 ‫לא, פרי.‬ 368 00:37:18,791 --> 00:37:20,375 ‫- קדימה, רט. - תניח את זה.‬ 369 00:37:20,458 --> 00:37:21,708 ‫אתה רוצה את זה?‬ 370 00:37:21,791 --> 00:37:25,333 ‫קח ותתקע את זה! קדימה, בן זונה.‬ 371 00:37:25,416 --> 00:37:27,625 ‫- זה עדיף לנו. - אתה רוצה להרוג אותי?‬ 372 00:37:27,750 --> 00:37:30,250 ‫- פרי. - עשיתי את זה בשביל אבא!‬ 373 00:37:30,375 --> 00:37:31,708 ‫מה?‬ 374 00:37:32,416 --> 00:37:35,333 ‫עשיתי את זה בשביל אבא. אוטום התכוונה לספר לשריף.‬ 375 00:37:35,416 --> 00:37:38,333 ‫- מה אמרת? - אוטום הולכת למשטרה.‬ 376 00:37:38,500 --> 00:37:41,083 ‫- לספר להם מה? - היא הולכת לספר להם‬ 377 00:37:41,166 --> 00:37:45,583 ‫שניסית להרוג אותה ושהיא ראתה אותך עם גופתו של טרוור.‬ 378 00:37:45,666 --> 00:37:48,458 ‫כמה פעמים אמרתי לך להתרחק ממנה?‬ 379 00:37:48,541 --> 00:37:50,125 ‫כמה פעמים אמרתי לך?‬ 380 00:37:57,250 --> 00:37:58,083 ‫הצילו.‬ 381 00:38:03,583 --> 00:38:04,500 ‫איימי.‬ 382 00:40:57,041 --> 00:40:59,041 ‫תרגום כתוביות: רונה ארבל‬ 383 00:40:59,125 --> 00:41:01,125 ‫"בקרת כתוביות שקד הרטמן"‬