1
00:00:17,895 --> 00:00:20,314
‫כן. אלה משקולות לקרסוליים.‬

2
00:00:20,397 --> 00:00:23,650
‫אנשים נהגו לרוץ איתם.
הם מפתחים את שרירי הברכיים.‬

3
00:00:23,734 --> 00:00:26,236
‫- זה נראה כיף.
- אוי, זה כן.‬

4
00:00:26,320 --> 00:00:28,363
‫- זה נראה כיף.
- אוי, זה לא.‬

5
00:00:28,447 --> 00:00:31,700
‫האם אלה "הילדים בהיכל"
המקוריים מתחילת שנות ה-90?‬

6
00:00:31,784 --> 00:00:35,871
‫לא. אלה "הילדים בהיכל" הזועמים
מאמצע שנות ה-90.‬

7
00:00:37,331 --> 00:00:39,249
‫- על מה זה?
- אף אחד לא יודע.‬

8
00:00:39,625 --> 00:00:42,878
‫יש כאלה שאומרים
שהסרט הזה הופיע מתוך תחושת בחילה‬

9
00:00:42,961 --> 00:00:45,339
‫בגלל עסקה אפלה עם השטן.‬

10
00:00:45,714 --> 00:00:48,884
‫אחרים אומרים
שזאת הייתה הלבנת כספי קוקאין.‬

11
00:00:48,967 --> 00:00:52,387
‫בכל מקרה,
הביקורות היו מעורבות בלשון המעטה.‬

12
00:00:52,930 --> 00:00:54,139
‫נשמע טוב. כמה?‬

13
00:00:54,223 --> 00:00:55,891
‫דולר אחד. כסף של כדור הארץ.‬

14
00:00:56,558 --> 00:00:59,436
‫- סליחה, אמרת "כסף של כדור הארץ"?
- כן. אולי.‬

15
00:00:59,937 --> 00:01:01,605
‫התכוונתי לומר הכסף שלכן.‬

16
00:01:05,275 --> 00:01:06,860
‫ניקח "מותק, הילד השתגע 2".‬

17
00:01:06,944 --> 00:01:09,112
‫הילדים בהיכל: ממתק המוח‬

18
00:01:09,196 --> 00:01:11,865
‫לא. בואי ניקח את "ממתק המוח".‬

19
00:01:18,622 --> 00:01:19,915
‫מה קרה עכשיו?‬

20
00:01:19,998 --> 00:01:24,086
‫בעזרת הדולר הזה,
"הילדים בהיכל: ממתק המוח" סגרו את החשבון‬

21
00:01:24,169 --> 00:01:27,005
‫והסירו את הקללה!‬

22
00:01:31,593 --> 00:01:32,427
‫מה?‬

23
00:01:32,511 --> 00:01:34,388
‫אוי, לא!‬

24
00:01:34,930 --> 00:01:37,057
‫הקללה הוסרה?‬

25
00:01:38,392 --> 00:01:40,811
‫היי! בלי הודעות טקסט.‬

26
00:01:43,814 --> 00:01:47,025
‫אז, כולנו מסכימים
ששוויון מגדרי הוא דבר טוב,‬

27
00:01:47,109 --> 00:01:49,987
‫אבל איך אנחנו, הגברים, מרוויחים מזה כסף?‬

28
00:01:52,656 --> 00:01:54,741
‫אתם לא יכולים. זה כל העניין.‬

29
00:01:54,825 --> 00:01:55,784
‫באמת?‬

30
00:01:57,077 --> 00:01:58,829
‫חשבתי שזה היה צוות חשיבה.‬

31
00:01:58,912 --> 00:02:02,708
‫דון. דון, אני חושב
שאתה באמת צריך לראות את זה.‬

32
00:02:05,335 --> 00:02:07,588
‫"ממתק המוח" הרוויחו את כספם בחזרה.‬

33
00:02:11,174 --> 00:02:12,634
‫ידעתי שזה יקרה.‬

34
00:02:12,718 --> 00:02:16,388
‫חשבתי שזה ייקח שבוע, בסוף זה לקח 30 שנה.‬

35
00:02:16,471 --> 00:02:19,266
‫- אתה אף פעם לא טועה, דון.
- ובכן, הזמן גמיש.‬

36
00:02:19,349 --> 00:02:21,184
‫פרנק זאפה לימד אותנו את זה.‬

37
00:02:22,561 --> 00:02:26,481
‫ובכן, גבירותיי,
תודה לכן על כך שפתחתן ב"שיחה".‬

38
00:02:26,565 --> 00:02:30,027
‫כל אחת מכן תקבל
רוריטור או פאוץ' בדרך החוצה.‬

39
00:02:30,110 --> 00:02:31,820
‫הם חזרו, אתן יודעות, אז...‬

40
00:02:31,904 --> 00:02:33,739
‫- בוא איתי, מארב.
- אין בעיה, דון.‬

41
00:02:33,822 --> 00:02:35,449
‫איתי, מארב.‬

42
00:02:35,532 --> 00:02:36,783
‫אין בעיה, דון.‬

43
00:02:50,923 --> 00:02:52,966
‫זה אף פעם לא קל לממן סרט.‬

44
00:02:53,050 --> 00:02:57,471
‫"ממתק המוח" הייתה הפקה משותפת
של הממשלה הקנדית והשטן.‬

45
00:02:57,554 --> 00:02:58,764
‫כל הכבוד, דון.‬

46
00:02:58,847 --> 00:03:01,266
‫הקללה הוסרה, והילדים חזרו.‬

47
00:03:01,350 --> 00:03:03,602
‫מי המממן הפעם, שוב השטן?‬

48
00:03:03,685 --> 00:03:06,021
‫ובכן, בערך. אמזון.‬

49
00:03:06,605 --> 00:03:07,564
‫כן.‬

50
00:03:08,106 --> 00:03:10,359
‫פתחתי קופת שרצים, נכון?‬

51
00:03:10,442 --> 00:03:11,735
‫דון, רק הזמן יגיד.‬

52
00:03:11,818 --> 00:03:14,321
‫לא, אני אומר לך. פתחתי קופת שרצים.‬

53
00:03:14,404 --> 00:03:15,906
‫אני בדיאטה עתירת חלבונים.‬

54
00:03:15,989 --> 00:03:17,699
‫איפה אחראי השרצים שלי?‬

55
00:03:20,369 --> 00:03:21,787
‫מה עם הילדים?‬

56
00:03:21,870 --> 00:03:24,373
‫הסוכן הכי טוב שלנו מטפל בזה עכשיו.‬

57
00:04:06,540 --> 00:04:09,209
‫הילדים בהיכל
תוכנית טלוויזיה - 1995-1989‬

58
00:04:22,723 --> 00:04:24,641
‫- אלוהים!
- אלוהים!‬

59
00:04:30,564 --> 00:04:31,857
‫אוי, הלב שלי.‬

60
00:04:32,274 --> 00:04:33,567
‫מי אתם, אנשים?‬

61
00:04:33,650 --> 00:04:35,027
‫זה אני, מארק.‬

62
00:04:35,861 --> 00:04:37,029
‫סקוט, זה אתה?‬

63
00:04:37,112 --> 00:04:39,364
‫אם אתה שואל, זה לא יכול להיות טוב.‬

64
00:04:39,448 --> 00:04:40,866
‫אני עדיין החתיך של החבורה?‬

65
00:04:41,783 --> 00:04:43,035
‫סוג של.‬

66
00:04:43,118 --> 00:04:46,246
‫ידעתי שהיינו צריכים
לעשות הקפאה קריוגנית לגופות שלנו.‬

67
00:04:46,329 --> 00:04:47,789
‫או לפחות רק לפנים שלנו.‬

68
00:04:47,873 --> 00:04:50,000
‫- או לפחות רק לשיער שלך.
- מה?‬

69
00:04:56,548 --> 00:04:58,050
‫אתם ביקשתם את זה.‬

70
00:05:50,894 --> 00:05:53,563
‫ילדים במסדרון‬

71
00:05:53,647 --> 00:05:55,816
‫שוק הכסף‬

72
00:05:56,650 --> 00:05:59,111
‫תזכרו, להישאר בשכיבה ולספור עד 2,000.‬

73
00:05:59,611 --> 00:06:01,488
‫למעשה, אני מתאמן.‬

74
00:06:01,571 --> 00:06:03,865
‫1,500 יספיק. המהירות שלי די משתפרת.‬

75
00:06:03,949 --> 00:06:04,991
‫- רוץ!
- נכון.‬

76
00:06:09,663 --> 00:06:10,789
‫תגביר את הקצב!‬

77
00:06:21,967 --> 00:06:24,219
‫היי! הם הזעיקו משטרה.‬

78
00:06:24,302 --> 00:06:26,304
‫אין מצב שהם ספרו עד 1,500.‬

79
00:06:31,226 --> 00:06:33,228
‫אתה רוצה שאכנס בהם?‬

80
00:06:33,311 --> 00:06:35,438
‫לא, חכה. יש לי רעיון טוב יותר.‬

81
00:06:36,731 --> 00:06:39,234
‫הם יחפשו שני גברים בבגדים.‬

82
00:06:40,110 --> 00:06:43,238
‫מה שהם לא יחפשו זה שני גברים עירומים.‬

83
00:06:44,656 --> 00:06:45,949
‫מבריק.‬

84
00:06:50,328 --> 00:06:52,372
‫נראה לי שזאת המכונית.‬

85
00:06:52,455 --> 00:06:56,668
‫האם מישהו מהאנשים
תיאר את הפושעים כעירומים?‬

86
00:06:57,294 --> 00:06:59,629
‫שלילי. הם היו בהחלט בלבוש מלא.‬

87
00:06:59,713 --> 00:07:02,257
‫ובכן, האדונים האלה כאן נראים עירומים.‬

88
00:07:02,340 --> 00:07:04,509
‫כן. רק כדי להיות בטוחים, בוא נוודא.‬

89
00:07:05,594 --> 00:07:08,638
‫אתם שם, במכונית,
צאו החוצה עם הידיים על הראש.‬

90
00:07:11,933 --> 00:07:12,934
‫לאט.‬

91
00:07:23,445 --> 00:07:25,989
‫אולי אתה צודק.
אולי אלה הבחורים הלא נכונים.‬

92
00:07:26,072 --> 00:07:28,366
‫ובכן, בוא נוודא עוד יותר.‬

93
00:07:28,450 --> 00:07:30,744
‫רבותיי, אני אצטרך שתסתובבו.‬

94
00:07:38,585 --> 00:07:41,213
‫עכשיו אני צריך שתקפצו קצת למעלה ולמטה.‬

95
00:07:48,970 --> 00:07:51,723
‫כן. הנקניקים והאגוזים שלהם בהחלט מקפצים.‬

96
00:07:51,806 --> 00:07:53,099
‫החבר'ה האלה עירומים.‬

97
00:07:53,183 --> 00:07:54,559
‫הבחורים הלא נכונים.‬

98
00:07:56,978 --> 00:07:58,104
‫רבותיי!‬

99
00:07:59,064 --> 00:08:01,691
‫אני מתנצל. אני מקווה שלא בזבזנו את זמנכם.‬

100
00:08:01,775 --> 00:08:04,945
‫קיבלנו דיווח על שודדים בלבוש מלא
שנכנסו למכונית‬

101
00:08:05,028 --> 00:08:06,738
‫- בדיוק כמו זאת.
- בדיוק.‬

102
00:08:06,821 --> 00:08:09,616
‫אין בעיה, אדוני השוטר.
רק עשיתם את העבודה שלכם.‬

103
00:08:12,244 --> 00:08:15,747
‫- איך איבדנו את הפושעים?
- לא הייתי צריך לעצור אצל הספר.‬

104
00:08:19,918 --> 00:08:22,796
‫"רק עושים את העבודה שלכם".
אתה טיפוס קר רוח.‬

105
00:08:22,879 --> 00:08:24,506
‫היי, תפסיק להתלבש.‬

106
00:08:24,589 --> 00:08:26,007
‫תחשוף את הכיסוי שלנו.‬

107
00:08:27,217 --> 00:08:29,844
‫נצטרך להישאר עירומים. עד שהמצב יירגע.‬

108
00:08:29,928 --> 00:08:31,096
‫כן.‬

109
00:08:31,179 --> 00:08:33,682
‫- אוקיי. בוא נזרוק את הבגדים.
- בסדר.‬

110
00:08:33,765 --> 00:08:36,559
‫כל הניידות,
שימו לב לשתי ערימות חשודות של בגדים‬

111
00:08:36,643 --> 00:08:39,020
‫שאולי היה מעורבים בשוד מזוין.‬

112
00:08:43,024 --> 00:08:45,944
‫- שותף, אתה רואה מה שאני רואה?
- כן.‬

113
00:08:46,027 --> 00:08:47,404
‫תדווח על זה.‬

114
00:08:47,487 --> 00:08:49,322
‫מוקד, כאן ניידת 49.‬

115
00:08:49,406 --> 00:08:53,535
‫קלטנו שתי ערימות של בגדים
שאולי היו בשימוש בשוד הזה.‬

116
00:08:53,618 --> 00:08:55,662
‫אל תעשו שום דבר טיפשי, בני זונות.‬

117
00:08:55,745 --> 00:08:59,874
‫קדימה, כולם להישאר רגועים,
כולנו נזכה לחזור הביתה לנשים שלנו.‬

118
00:08:59,958 --> 00:09:02,335
‫חוץ ממני, כי אשתי עזבה אותי,‬

119
00:09:02,419 --> 00:09:05,088
‫כי מתברר שאני לא נגיש מבחינה רגשית.‬

120
00:09:05,171 --> 00:09:06,381
‫בשבילי, אתה כן.‬

121
00:09:08,508 --> 00:09:10,010
‫אתה בחור טוב.‬

122
00:09:10,093 --> 00:09:12,512
‫- תודה, אדוני השוטר.
- תודה, אדוני השוטר.‬

123
00:09:16,057 --> 00:09:17,017
‫הם נעלמו!‬

124
00:09:17,100 --> 00:09:20,895
‫עבריינים במנוסה.
אני במרדף עם השותף הקטן הטוב ביותר.‬

125
00:09:22,480 --> 00:09:24,024
‫- לניידת!
- השטח פנוי.‬

126
00:09:24,399 --> 00:09:25,650
‫- השטח פנוי!
- לשכב!‬

127
00:09:25,734 --> 00:09:27,235
‫- פנוי!
- לשכב!‬

128
00:09:28,153 --> 00:09:30,363
‫- השטח פנוי!
- השטח פנוי! השטח פנוי!‬

129
00:09:37,704 --> 00:09:39,664
‫איי-טי אנד לאב‬

130
00:09:42,751 --> 00:09:44,169
‫- קאת'י?
- קאתי?‬

131
00:09:44,252 --> 00:09:46,546
‫אלוהים אדירים. זאת את.‬

132
00:09:46,629 --> 00:09:50,091
‫- קאתי. מזמן לא התראינו.
- יותר מדי זמן.‬

133
00:09:50,175 --> 00:09:52,052
‫אלוהים שלי. את נראית כל כך טוב.‬

134
00:09:52,135 --> 00:09:54,179
‫- תודה לך.
- ירדת במשקל.‬

135
00:09:54,262 --> 00:09:57,057
‫- כן.
- ועלית בחזרה בדיוק את אותה כמות.‬

136
00:09:57,140 --> 00:09:58,767
‫תודה ששמת לב.‬

137
00:09:58,850 --> 00:10:00,810
‫אז, מה חדש איתך?‬

138
00:10:00,894 --> 00:10:03,146
‫התחתנתי עם נהג משאית בכביש קרח.‬

139
00:10:03,229 --> 00:10:04,272
‫זה טוב.‬

140
00:10:04,356 --> 00:10:06,149
‫אבל הוא שקע בקרח.‬

141
00:10:06,232 --> 00:10:09,652
‫את יודעת מה אומרים:
"הגברים הכי טובים נשואים או...‬

142
00:10:09,736 --> 00:10:12,197
‫"קפואים בתחתית האגם".‬

143
00:10:14,699 --> 00:10:16,159
‫ובכן...‬

144
00:10:16,242 --> 00:10:17,744
‫חזרה לעבודה!‬

145
00:10:24,084 --> 00:10:25,043
‫בוקר טוב!‬

146
00:10:25,126 --> 00:10:26,878
‫היי, אמברליאו.‬

147
00:10:26,961 --> 00:10:28,213
‫ראיתן את האימייל?‬

148
00:10:28,296 --> 00:10:30,173
‫לא, אמברליאו, לא ראינו.‬

149
00:10:30,256 --> 00:10:32,675
‫- אני פשוט לא מבינה.
- אולי נוכל לעזור.‬

150
00:10:33,843 --> 00:10:38,431
‫שלום, אנחנו ב"איי-טי אנד לאב"
מחבקים את העולם החדש והנועז הזה,‬

151
00:10:38,515 --> 00:10:42,143
‫לכן אנחנו נפטרים מכל מכשירי הפקס.‬

152
00:10:42,727 --> 00:10:43,937
‫מה?‬

153
00:10:44,020 --> 00:10:48,525
‫אני יודע שפרידות עלולות להסעיר חלק מכם,‬

154
00:10:48,608 --> 00:10:50,235
‫לכן אני פשוט,‬

155
00:10:50,652 --> 00:10:53,947
‫אתם יודעים, פשוט אשב כאן ואבהה לזמן מה.‬

156
00:11:02,747 --> 00:11:04,165
‫אני לא מאמינה.‬

157
00:11:04,833 --> 00:11:06,209
‫אין יותר מכשירי פקס.‬

158
00:11:06,292 --> 00:11:07,627
‫מה זה מכשיר פקס?‬

159
00:11:07,710 --> 00:11:11,423
‫ובכן, מכשיר פקס זה בהחלט פלא מודרני.‬

160
00:11:11,506 --> 00:11:15,468
‫תדמייני לעצמך שאת כותבת מכתב לחבר,
מכניסה אותו לחריץ,‬

161
00:11:15,552 --> 00:11:17,762
‫ומעבירה אותו אליו באופן מיידי.‬

162
00:11:18,221 --> 00:11:19,305
‫אז, כמו אימייל?‬

163
00:11:19,389 --> 00:11:21,933
‫- לא, זה שונה לגמרי.
- בכלל לא.‬

164
00:11:22,016 --> 00:11:23,810
‫קאת', למה הם עושים את זה?‬

165
00:11:23,893 --> 00:11:26,312
‫נכון? פקסוס זה חלק גדול כל כך מהחיים.‬

166
00:11:26,396 --> 00:11:27,480
‫אני יודעת.‬

167
00:11:27,564 --> 00:11:30,483
‫את זוכרת כמה בילינו פעם ב"פקס וחבית"?‬

168
00:11:30,567 --> 00:11:32,235
‫אלוהים, כן.‬

169
00:11:33,903 --> 00:11:36,197
‫פקס וחבית‬

170
00:11:37,282 --> 00:11:39,409
‫קאתי, תסתכלי לשמאלך, אבל תהיי רגועה.‬

171
00:11:40,034 --> 00:11:41,119
‫אוי, וואו!‬

172
00:11:41,202 --> 00:11:44,956
‫- אני חושבת שאתן לו את המספר שלי.
- קאת'י, את כזאת מתפרפרת.‬

173
00:11:47,584 --> 00:11:49,627
‫קאת'י 416-555-0199‬

174
00:11:56,134 --> 00:11:59,429
‫לדעתי הוא חושב שזאת תהיה שלישייה.
תשתפי פעולה.‬

175
00:12:02,223 --> 00:12:04,934
‫קאת', אני באמת אתגעגע לפקסוס.‬

176
00:12:05,018 --> 00:12:07,270
‫גם אני, אבל את יודעת מה, קאת'?‬

177
00:12:07,353 --> 00:12:10,064
‫אנחנו זוכות לכתוב את הפקס האחרון.‬

178
00:12:10,899 --> 00:12:13,776
‫- תכתבי את זה.
- אוי, בכתב מחובר.‬

179
00:12:13,860 --> 00:12:16,070
‫"לכל מאן דבעי."‬

180
00:12:16,154 --> 00:12:17,197
‫התחלה נהדרת.‬

181
00:12:17,614 --> 00:12:20,033
‫"זהו הפקס האחרון.‬

182
00:12:20,533 --> 00:12:23,411
‫"רצינו שתדעו כי במשך 30 שנה,‬

183
00:12:23,953 --> 00:12:26,372
‫"ישבנו כאן בחריצות,‬

184
00:12:26,915 --> 00:12:29,125
‫"הפכנו מספרים לחלומות,‬

185
00:12:29,209 --> 00:12:31,753
‫"גיליונות לחזיונות של עתיד טוב יותר,‬

186
00:12:31,836 --> 00:12:34,130
‫"ושליחים אקראיים לגברים".‬

187
00:12:34,214 --> 00:12:37,550
‫אני אוהבת לשכב עם שליחים. כי הם מהירים.‬

188
00:12:37,634 --> 00:12:38,718
‫קאת'י!‬

189
00:12:38,801 --> 00:12:41,221
‫אני ממש נמרצת היום.‬

190
00:12:41,304 --> 00:12:43,765
‫- "רכילות הייתה היין הלבן שלנו".
- כן.‬

191
00:12:43,848 --> 00:12:46,142
‫"ויין לבן היה גם היין הלבן שלנו,‬

192
00:12:47,060 --> 00:12:49,979
‫"אז שהפקס האחרון הזה יעיד...‬

193
00:12:51,898 --> 00:12:53,149
‫"על מי שהיינו.‬

194
00:12:54,317 --> 00:12:56,152
‫"זוג קאת'יות‬

195
00:12:56,236 --> 00:12:57,904
‫"שהפכו את 'איי-טי אנד לאב'‬

196
00:12:58,571 --> 00:13:00,406
‫"למקום עבודה נחמד מאוד".‬

197
00:13:03,952 --> 00:13:06,663
‫אנא, אל תמחאו כפיים.
זה אגרסיבי מבחינה אקוסטית.‬

198
00:13:08,164 --> 00:13:10,875
‫קאת', לא הספקתי לכתוב את כל הדברים הטובים,‬

199
00:13:10,959 --> 00:13:13,169
‫אז פשוט... הכנתי את השרבוט הזה.‬

200
00:13:14,003 --> 00:13:14,921
‫זה יספיק.‬

201
00:13:15,004 --> 00:13:16,506
‫- תודה.
- בואי נשלח את זה.‬

202
00:13:19,759 --> 00:13:21,344
‫לכבוד סופה של תקופה.‬

203
00:13:21,427 --> 00:13:24,013
‫קאת', למה אני מרגישה זה רעיון רע?‬

204
00:13:24,931 --> 00:13:26,182
‫אני לא יודעת.‬

205
00:13:30,603 --> 00:13:31,479
‫ובכן...‬

206
00:13:31,896 --> 00:13:34,941
‫בכדור הארץ נותק מכשיר הפקס האחרון.‬

207
00:13:35,024 --> 00:13:37,652
‫- מה מגן עליהם עכשיו?
- כלום!‬

208
00:13:37,735 --> 00:13:40,029
‫אנחנו חייבים להשמיד את כדור הארץ!‬

209
00:13:40,113 --> 00:13:42,490
‫- זה קול מצחיק.
- עבדתי עליו.‬

210
00:13:42,574 --> 00:13:45,118
‫זה נחמד. להשמיד את כדור הארץ.‬

211
00:13:46,494 --> 00:13:47,579
‫בסדר!‬

212
00:13:47,662 --> 00:13:50,623
‫חימוש, להשמיד את כדור הארץ!‬

213
00:14:00,383 --> 00:14:01,718
‫דונובן, גימלי, מניטובה‬

214
00:14:01,801 --> 00:14:03,970
‫אני לא גר עם אימא שלי, בסדר?‬

215
00:14:04,053 --> 00:14:05,388
‫היא גרה איתי.‬

216
00:14:06,889 --> 00:14:08,766
‫היא מקבלת את החלק התחתון בבית,‬

217
00:14:08,850 --> 00:14:11,853
‫ואני מקבל את עליית הגג המגניבה למעלה.‬

218
00:14:13,229 --> 00:14:15,273
‫- אימא!
- כן?‬

219
00:14:15,356 --> 00:14:17,525
‫קחי אותי לבית מרקחת, בבקשה.‬

220
00:14:17,609 --> 00:14:19,694
‫אני לא הנהגת המזוינת שלך!‬

221
00:14:19,777 --> 00:14:21,321
‫היא צריכה לצאת יותר.‬

222
00:14:21,696 --> 00:14:25,783
‫חברים של "ילדים בהיכל". מספר 511, דונובן.‬

223
00:14:43,092 --> 00:14:45,428
‫- נהנינו מהמנה הראשונה, גברתי?
- כן.‬

224
00:14:45,511 --> 00:14:47,722
‫פילה הקנגורו היה מעולה. כל כך טרי.‬

225
00:14:47,805 --> 00:14:51,184
‫- זה משום שזה מתוצרת מקומית.
- קנגורו מתוצרת מקומי?‬

226
00:14:51,267 --> 00:14:54,354
‫האבטחה בגן החיות של טורונטו
רופפת להפליא.‬

227
00:14:55,146 --> 00:14:58,149
‫- אני מקווה שהשארת קצת מקום לקינוח.
- בהחלט.‬

228
00:14:58,232 --> 00:15:00,485
‫- ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה.
- מצוין.‬

229
00:15:00,568 --> 00:15:04,155
‫פרוסה מפאי האוכמניות הפראי
ששמעתי כל כך הרבה עליו.‬

230
00:15:05,156 --> 00:15:06,074
‫פאי?‬

231
00:15:06,824 --> 00:15:09,160
‫- מצטער, אנחנו לא מגישים פאי.
- אתם כן.‬

232
00:15:09,243 --> 00:15:10,995
‫ראיתי אותו במדיה החברתית.‬

233
00:15:11,079 --> 00:15:13,706
‫ובכן, אני לא יודע מה ראית במדיה החברתית,‬

234
00:15:13,790 --> 00:15:15,792
‫אבל המסעדה הזאת לא מגישה פאי.‬

235
00:15:15,875 --> 00:15:17,835
‫כן, זה היה פאי. פאי קטנטן.‬

236
00:15:20,421 --> 00:15:23,549
‫אני חושב שאת מתכוונת
ל"טארט אוכמניות בר כחולות".‬

237
00:15:23,633 --> 00:15:26,177
‫- בדיוק.
- הבנתי. לא קלטתי את זה‬

238
00:15:26,260 --> 00:15:28,971
‫כי קראת לזה "פאי" כאשר למעשה זה טארט.‬

239
00:15:29,055 --> 00:15:31,391
‫טארט, פאי, פאי, טארט. מה ההבדל?‬

240
00:15:34,602 --> 00:15:35,812
‫מיד, גברתי.‬

241
00:15:38,648 --> 00:15:41,943
‫רורי, חוששני שיש לנו בעיה קטנה.‬

242
00:15:42,026 --> 00:15:44,404
‫טורי, לאט יותר.‬

243
00:15:48,157 --> 00:15:50,576
‫אתה מכיר את טארט אוכמניות הבר הכחולות?‬

244
00:15:51,536 --> 00:15:54,414
‫כמובן. זה הקינוח הייחודי שלי.‬

245
00:15:54,997 --> 00:15:57,166
‫לקוחה שלי קראה לו פאי כרגע.‬

246
00:15:59,877 --> 00:16:02,505
‫- עוד מישהו שמע את זה?
- אני חושב שלא.‬

247
00:16:03,005 --> 00:16:05,508
‫טורי, רורי, מה כל המהומה?‬

248
00:16:06,092 --> 00:16:09,220
‫טורי, תענה. דורי הוא משפחה.‬

249
00:16:10,596 --> 00:16:14,475
‫לקוחה שלי הזמינה כרגע
את טארט אוכמניות הבר הכחולות,‬

250
00:16:14,559 --> 00:16:16,602
‫ואז קראה לו פאי.‬

251
00:16:16,686 --> 00:16:19,397
‫איפה היא חושבת שהיא נמצאת? במזללה מזדיינת?‬

252
00:16:20,440 --> 00:16:24,068
‫דורי, טורי, רורי, האם אתם מדברים על האישה‬

253
00:16:24,152 --> 00:16:26,821
‫שקרה לטארט אוכמניות הבר הכחולות פאי?‬

254
00:16:26,904 --> 00:16:29,949
‫- איך שמעת?
- כל מנקי השולחנות מדברים על זה.‬

255
00:16:30,032 --> 00:16:33,578
‫רמון הוא כל כך נסער
שהוא חושב לחזור לניקרגואה.‬

256
00:16:33,661 --> 00:16:35,246
‫הוא לא מנורת' ביי?‬

257
00:16:35,329 --> 00:16:37,540
‫כן! זה עד כדי כך הסעיר אותו.‬

258
00:16:37,623 --> 00:16:39,751
‫לדעתי אנחנו צריכים לסגור את המקום.‬

259
00:16:39,834 --> 00:16:42,295
‫- כן.
- לא, חייבת להיות אפשרות אחרת.‬

260
00:16:42,378 --> 00:16:43,421
‫ובכן...‬

261
00:16:43,838 --> 00:16:46,883
‫נוכל לסקול אותה בגבינות ארטיזניות.‬

262
00:16:46,966 --> 00:16:48,801
‫זה הצליח בעבר.‬

263
00:16:48,885 --> 00:16:50,178
‫אביא את הגבינות.‬

264
00:16:50,261 --> 00:16:51,387
‫- חכו.
- מה?‬

265
00:16:51,471 --> 00:16:54,098
‫מה אם פשוט אגיש לה את הקינוח,‬

266
00:16:54,182 --> 00:16:56,768
‫ואנסה לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת?‬

267
00:17:05,651 --> 00:17:07,320
‫זה שווה ניסיון.‬

268
00:17:08,196 --> 00:17:10,615
‫- בואו נצלחת את הקינוח הזה.
- כן.‬

269
00:17:50,112 --> 00:17:52,240
‫טארט אוכמניות בר כחולות.‬

270
00:17:52,824 --> 00:17:54,867
‫איזה פאי קטן וחמוד.‬

271
00:17:55,952 --> 00:17:58,287
‫גברתי, זה לא פאי. זה טארט.‬

272
00:17:58,371 --> 00:18:00,498
‫מה שזה לא יהיה, הוא חמוד ביותר,‬

273
00:18:00,581 --> 00:18:02,333
‫ואני אצלם אותו.‬

274
00:18:02,416 --> 00:18:04,627
‫עכשיו אני אפרסם אותו במדיה החברתית,‬

275
00:18:04,710 --> 00:18:08,339
‫וכל החברים שלי יראו איזה פאי טעים אכלתי.‬

276
00:18:08,422 --> 00:18:11,634
‫למה שלא אצלם את שניכם ביחד?‬

277
00:18:11,717 --> 00:18:13,928
‫רעיון נהדר. זה בהחלט ציוץ ראוי.‬

278
00:18:14,011 --> 00:18:16,305
‫כן, אני... כן.‬

279
00:18:18,432 --> 00:18:20,059
‫תגידי, "גבינה קשה".‬

280
00:18:20,142 --> 00:18:22,103
‫גבינה קשה!‬

281
00:18:25,815 --> 00:18:27,817
‫לאן אתה הולך עם הטלפון שלי?‬

282
00:18:32,738 --> 00:18:34,740
‫- נאלצתי לקחת את הטלפון שלה.
- מה?‬

283
00:18:34,824 --> 00:18:37,410
‫היא צילמה תמונה של הטארט, קראה לו פאי,‬

284
00:18:37,493 --> 00:18:40,204
‫ואז היא אמרה שתפרסם אותו במדיה חברתית.‬

285
00:18:40,663 --> 00:18:41,664
‫אוי, לא.‬

286
00:18:41,747 --> 00:18:43,833
‫ניאלץ לשרוף את המקום עד היסוד.‬

287
00:18:43,916 --> 00:18:47,211
‫- שאפנה את הלקוחות?
- אין זמן. פשוט תנעל את הדלתות.‬

288
00:18:47,295 --> 00:18:48,546
‫- אוקיי.
- חכה!‬

289
00:18:49,130 --> 00:18:51,340
‫אין שום סיבה שכולכם תמותו.‬

290
00:18:51,424 --> 00:18:52,425
‫אני חדש כאן.‬

291
00:18:52,508 --> 00:18:54,677
‫תן לי את הטלפון. אני אצית את עצמי.‬

292
00:18:54,760 --> 00:18:58,222
‫לא, אתה התינוק. אתה רק בן 59.‬

293
00:18:59,015 --> 00:19:00,641
‫הוא צודק. אני אעשה את זה.‬

294
00:19:00,725 --> 00:19:02,226
‫הרי זה היה השולחן שלי.‬

295
00:19:03,436 --> 00:19:04,770
‫בסדר.‬

296
00:19:05,396 --> 00:19:06,397
‫חכה.‬

297
00:19:06,939 --> 00:19:08,941
‫אתה מוכן לתת לי לבשל אותך?‬

298
00:19:10,026 --> 00:19:11,903
‫שף, יהיה לי לכבוד.‬

299
00:19:16,574 --> 00:19:17,950
‫אתה גיבור.‬

300
00:19:18,034 --> 00:19:21,787
‫לא. אני רק מלצר עם נטיות גבורה.‬

301
00:19:28,920 --> 00:19:30,755
‫יש לזה ריח נהדר.‬

302
00:19:40,264 --> 00:19:42,475
‫בסדר, גבירותיי!‬

303
00:19:42,558 --> 00:19:45,811
‫תמחאו כפיים ותעשו קצת רעש.‬

304
00:19:47,563 --> 00:19:49,357
‫אתן מוכנות לפגוש את החבר'ה?‬

305
00:19:53,402 --> 00:19:57,114
‫אנחנו מהירים, אנחנו משוחררים
אנחנו מופרעים‬

306
00:19:57,198 --> 00:20:01,160
‫אנחנו צעירים בני 60
ורוקדים על המוט‬

307
00:20:01,535 --> 00:20:03,412
‫בני 60 על המוט‬

308
00:20:03,496 --> 00:20:06,165
‫אלוהים, זה כל כך סקסי.‬

309
00:20:06,248 --> 00:20:07,917
‫וקיימת תחושה אמיתית של סכנה.‬

310
00:20:08,000 --> 00:20:10,252
‫בעיקר עבורם כי הם עלולים להיפגע.‬

311
00:20:12,088 --> 00:20:13,631
‫הנה הוא בא, גבירותיי!‬

312
00:20:13,714 --> 00:20:17,426
‫מחפש אהבה ואת משקפי הקריאה שלו.‬

313
00:20:19,470 --> 00:20:22,640
‫אני עושה את זה מאז שמפעל אושווה נסגר.‬

314
00:20:22,723 --> 00:20:26,018
‫עובדי רכב וחשפנים שייכים לאותו האיגוד,‬

315
00:20:26,102 --> 00:20:28,145
‫אז, שמרתי על התנאים שלי.‬

316
00:20:30,231 --> 00:20:33,401
‫אלוהים, עדיין יש לו טלפון קווי.
זה כל כך לוהט.‬

317
00:20:38,531 --> 00:20:41,826
‫הוא דמות אב ויש לו גוף של אב.‬

318
00:20:42,368 --> 00:20:45,371
‫הכינוי שלי כרקדן היה ג'ק המלטש,‬

319
00:20:45,454 --> 00:20:48,874
‫חשבתי שהוא מבריק,
נראה שאחרים חושבים שהוא היה מפחיד.‬

320
00:20:48,958 --> 00:20:53,129
‫אבל עכשיו הכינוי שלי כרקדן
הוא לורד שפשופטוק.‬

321
00:20:53,546 --> 00:20:57,383
‫מסיבות שמיד נראות לעין.‬

322
00:21:05,516 --> 00:21:07,268
‫העניינים מתחממים בחדר האח"מים.‬

323
00:21:12,064 --> 00:21:14,400
‫- זה בשביל הטלוויזיה.
- אוקיי.‬

324
00:21:14,900 --> 00:21:17,945
‫- זה בשביל הכבלים?
- בוא נגלה.‬

325
00:21:18,029 --> 00:21:20,990
‫- אל תיגעי בשלט.
- מצטערת.‬

326
00:21:26,328 --> 00:21:28,497
‫יש לי דלקת פרקים, אז אשתי משתתפת.‬

327
00:21:32,877 --> 00:21:34,378
‫מתבל את העניינים בנישואים.‬

328
00:21:35,504 --> 00:21:36,589
‫תן לי לעשות את זה.‬

329
00:21:39,091 --> 00:21:40,718
‫- את מכאיבה לי.
- להוריד!‬

330
00:21:44,597 --> 00:21:47,641
‫הבחור הזה ירכב עלייך כמו מכסחת דשא.‬

331
00:21:52,354 --> 00:21:53,564
‫זה יותר דומה לזה.‬

332
00:21:54,398 --> 00:21:57,026
‫בקלות אוכל לקחת כל אחד מהם הביתה איתי.‬

333
00:21:57,109 --> 00:21:58,694
‫זאת פנטזיה בת השגה.‬

334
00:22:02,740 --> 00:22:04,950
‫לפעמים אני מסכים שייקחו אותי הביתה.‬

335
00:22:05,034 --> 00:22:08,496
‫אתם יודעים, אני לא יכול לנהוג בלילה
כי יש לי עיוורון לילה.‬

336
00:22:08,579 --> 00:22:11,415
‫הביצים שלו תלויות נמוך!‬

337
00:22:11,499 --> 00:22:14,210
‫תמחו כפיים לחבר'ה!‬

338
00:22:15,920 --> 00:22:18,631
‫אנחנו לא מרוויחים כמו הבחורים הצעירים.‬

339
00:22:18,714 --> 00:22:20,508
‫בעיקר כסף קטן.‬

340
00:22:21,383 --> 00:22:22,843
‫אבל הוא מצטבר.‬

341
00:22:23,469 --> 00:22:24,345
‫וזה כואב.‬

342
00:22:30,559 --> 00:22:33,646
‫אז, הגענו לדקה ה-97 בפרק של 22 דקות.‬

343
00:22:33,729 --> 00:22:35,231
‫הקצב טוב, מארב.‬

344
00:22:35,314 --> 00:22:38,442
‫מה הרעיון הגדול לדמויות המובילות בעונה זו?‬

345
00:22:38,526 --> 00:22:40,319
‫ובכן, דון...‬

346
00:22:41,904 --> 00:22:42,947
‫הוא אנחנו.‬

347
00:22:44,490 --> 00:22:45,449
‫אני?‬

348
00:22:46,117 --> 00:22:47,451
‫כן, דון, אתה.‬

349
00:22:47,827 --> 00:22:51,038
‫ככל הנראה, תרבות הנוער מבינה מאוד לרוחך.‬

350
00:22:53,249 --> 00:22:55,334
‫ובכן, אז תתרחק, מארב.‬

351
00:23:00,673 --> 00:23:02,633
‫דון, מה אתה עושה?‬

352
00:23:02,716 --> 00:23:04,135
‫אני נותן בראש.‬

353
00:23:32,580 --> 00:23:33,998
‫תסובב אותי, מארב!‬

354
00:23:38,586 --> 00:23:39,837
‫לכיוון השני, מארב.‬

355
00:23:45,509 --> 00:23:47,511
‫- זה מספיק, דון?
- תמשיך.‬

356
00:23:52,725 --> 00:23:54,727
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬