1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,089 --> 00:00:07,924
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:08,008 --> 00:00:09,926
‫- ג׳רי סיינפלד ב… -‬

5
00:00:11,970 --> 00:00:13,972
‫מר סיינפלד, יש לך הופעה הערב, לא?‬

6
00:00:14,639 --> 00:00:15,765
‫זה נכון.‬

7
00:00:16,266 --> 00:00:19,019
‫אומרים לי שיש עומס ואי אפשר לנחות עכשיו.‬

8
00:00:19,561 --> 00:00:21,229
‫מה אתה רוצה שאעשה?‬
‫-אין בעיה.‬

9
00:00:21,646 --> 00:00:23,231
‫תוריד אותי פה איפשהו.‬

10
00:00:58,475 --> 00:00:59,392
‫תודה!‬

11
00:01:00,727 --> 00:01:01,895
‫תודה רבה לכם.‬

12
00:01:02,812 --> 00:01:03,897
‫אלוהים.‬

13
00:01:07,776 --> 00:01:09,027
‫איזה רגע,‬

14
00:01:09,611 --> 00:01:13,198
‫איזו הרגשה, איזה הישג זה…‬

15
00:01:14,115 --> 00:01:15,075
‫בשבילכם.‬

16
00:01:16,493 --> 00:01:18,787
‫מה שעברתם הרגע.‬

17
00:01:19,913 --> 00:01:22,290
‫לצאת, להתמודד עם…‬

18
00:01:22,916 --> 00:01:25,293
‫הקשיים הטבעיים של החיים.‬

19
00:01:26,461 --> 00:01:29,005
‫אנשים קשים. לארגן, לתכנן…‬

20
00:01:29,881 --> 00:01:33,051
‫לעצבן חברים, שרבים מהם יושבים לצדכם כרגע,‬

21
00:01:35,720 --> 00:01:37,263
‫שמשום מה,‬

22
00:01:37,347 --> 00:01:40,225
‫דרשו שיחות מיותרות ומסובכות,‬

23
00:01:40,600 --> 00:01:44,771
‫בשאלה ״מי יהיה שם״,‬
‫״מתי יוצאים״ ו״איך מגיעים לשם״.‬

24
00:01:45,563 --> 00:01:48,066
‫״אולי תאסוף אותי?״‬
‫״אולי אני אאסוף אותך?״‬

25
00:01:48,149 --> 00:01:50,068
‫״זה בדרך.״‬
‫״זה בכיוון ההפוך.״‬

26
00:01:50,151 --> 00:01:52,946
‫״ברכב שלי.״ ״ברכב שלך.״‬
‫״רכב אחד.״ ״שני רכבים.״‬

27
00:01:54,155 --> 00:01:56,449
‫״מתי נאכל? אכלת? לא אכלתי.״‬

28
00:01:57,659 --> 00:01:59,619
‫״רוצה לאכול? אני רעב.״‬
‫״אני שבע.״‬

29
00:01:59,702 --> 00:02:03,039
‫״אכלתי סוכריות כל היום.‬
‫אני צריך משהו מוצק.״‬

30
00:02:03,665 --> 00:02:07,418
‫״מה עם הכרטיסים?‬
‫אצל מי הכרטיסים? הכרטיסים אצלך?״‬

31
00:02:08,253 --> 00:02:11,923
‫כמה פעמים שמעתם את המילה ״כרטיסים״ היום?‬
‫״אל תשכח את הכרטיסים.״‬

32
00:02:12,549 --> 00:02:14,717
‫״הכרטיסים אצלך?״‬
‫״כן, הכרטיסים אצלי.״‬

33
00:02:14,801 --> 00:02:16,052
‫״קנית גם להם כרטיסים?״‬

34
00:02:16,136 --> 00:02:18,680
‫״לא קניתי להם כרטיסים.‬
‫שיקנו בעצמם כרטיסים!״‬

35
00:02:19,264 --> 00:02:22,267
‫״הם עוד לא שילמו לי‬
‫מהפעם שעברה שקניתי להם כרטיסים!״‬

36
00:02:23,351 --> 00:02:26,271
‫למה החברים שלכם כאלה מעצבנים?‬

37
00:02:27,814 --> 00:02:30,692
‫האנשים שבחרתם לחיות איתם.‬

38
00:02:31,151 --> 00:02:32,318
‫אין בזה היגיון.‬

39
00:02:32,402 --> 00:02:34,696
‫הייתם נפטרים מהם תוך שנייה‬

40
00:02:35,321 --> 00:02:37,615
‫אם זה לא היה קוץ עוד יותר גדול בתחת.‬

41
00:02:37,699 --> 00:02:39,033
‫למצוא אנשים חדשים,‬

42
00:02:39,117 --> 00:02:41,870
‫ללמוד על הבעיות המעצבנות שלהם,‬

43
00:02:41,953 --> 00:02:43,705
‫שהם לא עושים שום דבר לגביהן…‬

44
00:02:48,459 --> 00:02:50,420
‫להחליף את השמות והמספרים בטלפון,‬

45
00:02:50,503 --> 00:02:52,088
‫למחוק את אנשי הקשר הישנים…‬

46
00:02:52,172 --> 00:02:54,883
‫״לעזאזל, אמשיך כבר עם האידיוטים האלה.״‬

47
00:02:55,842 --> 00:02:58,178
‫״אלה אותן ארוחות, חגים וסרטים בכל מקרה.‬

48
00:02:58,261 --> 00:03:00,013
‫מה זה משנה עם מי אני?״‬

49
00:03:00,722 --> 00:03:02,557
‫״אני רק רוצה לצאת.״ זאת יציאה.‬

50
00:03:03,099 --> 00:03:05,101
‫אנשים מדברים על לצאת.‬

51
00:03:05,185 --> 00:03:07,896
‫״אולי נצא? בוא נצא.‬
‫אנחנו לא יוצאים אף פעם.״‬

52
00:03:09,564 --> 00:03:10,398
‫טוב…‬

53
00:03:11,316 --> 00:03:12,275
‫זהו זה.‬

54
00:03:21,492 --> 00:03:25,121
‫החלק הטוב בלצאת הוא‬
‫שלא צריך להישאר בחוץ הרבה זמן.‬

55
00:03:25,788 --> 00:03:28,791
‫רק מספיק זמן כדי לקבל‬
‫את ההרגשה הבאה, שכולכם תקבלו,‬

56
00:03:29,250 --> 00:03:31,669
‫וההרגשה הזאת היא ״אני צריך לחזור״.‬

57
00:03:33,421 --> 00:03:35,423
‫אחרי כל העבודה שהשקעתם,‬

58
00:03:35,506 --> 00:03:38,218
‫כדי שהתחת שלכם יישב איפה שהוא יושב כרגע,‬

59
00:03:39,344 --> 00:03:42,180
‫אתם רק באמצע הסיוט בשלב הזה.‬

60
00:03:44,265 --> 00:03:47,018
‫איפה שלא תהיו, בכל מקום,‬
‫בחיים, בשלב מסוים,‬

61
00:03:47,101 --> 00:03:48,811
‫אתם חייבים לעוף משם.‬

62
00:03:50,104 --> 00:03:51,689
‫אתה בעבודה, אתה רוצה הביתה.‬

63
00:03:51,773 --> 00:03:54,651
‫אתה בבית…‬
‫״עבדתי כל השבוע. אני חייב לצאת.״‬

64
00:03:55,026 --> 00:03:57,237
‫אתה יוצא, מאוחר…‬
‫״חייב לחזור.״‬

65
00:03:57,654 --> 00:03:59,864
‫״חייב לקום.״‬
‫״חייב להגיע לנמל התעופה.״‬

66
00:03:59,948 --> 00:04:01,157
‫״מתי עולים למטוס?‬

67
00:04:01,241 --> 00:04:03,451
‫המטוס ממריא.‬
‫״מתי המטוס ינחת?״‬

68
00:04:03,534 --> 00:04:06,037
‫המטוס נוחת.‬
‫״שיפתחו את הדלת, שנוכל לצאת!״‬

69
00:04:06,120 --> 00:04:08,164
‫אף אחד לא רוצה להיות בשום מקום.‬

70
00:04:14,128 --> 00:04:16,506
‫אף אחד לא אוהב שום דבר.‬

71
00:04:18,091 --> 00:04:20,343
‫אנחנו רגזנים. אנחנו עצבניים.‬

72
00:04:20,718 --> 00:04:23,888
‫ואנחנו מתמודדים עם זה‬
‫באמצעות החלפת מיקום תמידית.‬

73
00:04:27,016 --> 00:04:28,142
‫וכך, אנחנו…‬

74
00:04:28,601 --> 00:04:31,479
‫ממציאים דברים כמו זה,‬
‫מה שאנחנו עושים כרגע.‬

75
00:04:31,562 --> 00:04:35,858
‫זה אירוע מיוחד מומצא, מלאכותי ומיותר.‬

76
00:04:38,027 --> 00:04:39,112
‫זה מה שזה.‬

77
00:04:42,365 --> 00:04:46,160
‫שהרבה אנשים עבדו קשה כדי ליצור אותו,‬

78
00:04:46,911 --> 00:04:48,997
‫כדי שאנחנו נוכל להרוג קצת זמן.‬

79
00:04:50,623 --> 00:04:53,793
‫זאת הסיבה שאני כאן. גם לי לא היה מה לעשות.‬

80
00:04:55,420 --> 00:04:57,714
‫אני יכול לספר לכם.‬
‫אתם מכירים אותי. אתם ואני…‬

81
00:04:57,797 --> 00:05:00,091
‫בחייכם. אתם ואני מכירים,‬

82
00:05:00,174 --> 00:05:01,509
‫ברמה מסוימת,‬

83
00:05:01,592 --> 00:05:03,511
‫גם אם אלקטרונית,‬

84
00:05:03,928 --> 00:05:06,389
‫כבר שנים רבות, בשלב זה.‬

85
00:05:06,472 --> 00:05:08,808
‫אנחנו עוברים את החיים יחד. זה יופי של דבר.‬

86
00:05:08,891 --> 00:05:11,978
‫אתם יודעים מה עשיתי,‬
‫מה יצרתי, איך אני חי…‬

87
00:05:12,061 --> 00:05:13,688
‫אתם יודעים בוודאות‬

88
00:05:14,605 --> 00:05:17,317
‫שיכולתי להיות בכל מקום בעולם כרגע!‬

89
00:05:19,110 --> 00:05:21,529
‫תגידו את האמת: אם הייתם במקומי,‬

90
00:05:22,030 --> 00:05:24,949
‫הייתם עומדים פה, ועושים עוד אחד כזה?‬

91
00:05:32,540 --> 00:05:33,541
‫אולי,‬

92
00:05:34,083 --> 00:05:35,209
‫ואולי לא.‬

93
00:05:35,752 --> 00:05:37,795
‫כך או כך, אני נרגש להיות פה.‬

94
00:05:37,879 --> 00:05:38,755
‫טוב לי פה.‬

95
00:05:41,924 --> 00:05:45,094
‫זה אולי המקום האהוב עליי בעולם כולו:‬

96
00:05:45,178 --> 00:05:47,096
‫כאן ועכשיו. אולי.‬

97
00:05:50,350 --> 00:05:51,309
‫אוהבת אותך!‬

98
00:05:51,392 --> 00:05:52,977
‫תודה, מאמי. גם אני אותך.‬

99
00:05:54,687 --> 00:05:57,690
‫זה הסוג המועדף עליי‬
‫של מערכת יחסים אינטימית.‬

100
00:06:00,276 --> 00:06:03,529
‫אני אוהב אותך, את אוהבת אותי,‬
‫ואנחנו לא ניפגש לעולם.‬

101
00:06:10,244 --> 00:06:13,664
‫אלה דברים שאנחנו עושים כדי‬
‫לשכנע את עצמנו שהחיים שלנו לא גרועים.‬

102
00:06:14,082 --> 00:06:16,250
‫גם זה קורה פה. מחר תגידו,‬

103
00:06:16,334 --> 00:06:19,170
‫״החיים שלי לא גרועים. ראיתי קומיקאי‬
‫שהייתה לו סדרה בניינטיז‬

104
00:06:19,253 --> 00:06:21,589
‫באולם ביקון בברודוויי בניו יורק סיטי.״‬

105
00:06:22,256 --> 00:06:24,801
‫למרות שהחיים שלכם בעצם די גרועים.‬

106
00:06:26,135 --> 00:06:28,888
‫ואני יודע את זה,‬
‫כי אני יודע שהחיים של כולם גרועים.‬

107
00:06:28,971 --> 00:06:30,848
‫החיים שלכם גרועים.‬
‫גם החיים שלי גרועים.‬

108
00:06:32,100 --> 00:06:34,644
‫אולי טיפה פחות.‬

109
00:06:37,146 --> 00:06:38,898
‫ועדיין,‬

110
00:06:38,981 --> 00:06:40,691
‫בגריעות הכללית…‬

111
00:06:42,443 --> 00:06:45,113
‫של חיי האדם, החיים של כולם גרועים.‬
‫זה בסדר.‬

112
00:06:45,196 --> 00:06:47,532
‫אל תרגישו רע עם זה שהחיים שלכם גרועים.‬

113
00:06:47,615 --> 00:06:49,367
‫הלקח הכי גדול שאפשר ללמוד בחיים:‬

114
00:06:49,450 --> 00:06:51,661
‫״גרוע״ ו״מעולה״ הם די קרובים.‬

115
00:06:52,662 --> 00:06:54,288
‫הם לא כאלה שונים.‬

116
00:06:55,164 --> 00:06:58,292
‫אנחנו חיים בניו יורק.‬
‫נמאס לי פה לשמוע על מסעדות מעולות.‬

117
00:06:58,709 --> 00:07:01,796
‫״ג׳רי, היינו במסעדה מעולה אתמול.‬

118
00:07:02,296 --> 00:07:03,840
‫ממש מעולה. אתה תאהב אותה.‬

119
00:07:03,923 --> 00:07:07,260
‫הוא יאהב אותה.‬
‫נכון שהוא יאהב אותה? אתה תאהב אותה.״‬

120
00:07:07,677 --> 00:07:09,929
‫״אתה.״‬
‫נכון שחברים מתקילים אתכם?‬

121
00:07:10,221 --> 00:07:11,472
‫״אתה! נכון שהוא?״‬

122
00:07:12,140 --> 00:07:14,350
‫״הוא יאהב את המסעדה הזאת.״‬

123
00:07:14,434 --> 00:07:17,311
‫״אהבת אותה?״‬
‫״אני אישית לא, אבל אתה…״‬

124
00:07:19,605 --> 00:07:21,232
‫אני לא אוהב מסעדות מעולות‬

125
00:07:21,315 --> 00:07:23,443
‫אני לא אוהב שום דבר מעולה.‬
‫אני מחפש ״לא רע״.‬

126
00:07:23,526 --> 00:07:24,735
‫״איך האוכל שם?״‬
‫״לא רע.״‬

127
00:07:24,819 --> 00:07:27,280
‫״נשמע מעולה. בוא נאכל שם ונגמור עם זה.״‬

128
00:07:28,990 --> 00:07:32,952
‫״רוצה לשמוע על המיוחדים שלנו?״‬
‫לא. אם הם כאלה מיוחדים, שיהיו בתפריט.‬

129
00:07:34,245 --> 00:07:37,123
‫אין לי עניין במנות שמנסות להתקבל לקבוצה.‬

130
00:07:38,666 --> 00:07:40,626
‫אני בכלל לא מבין מה אתם אומרים.‬

131
00:07:40,710 --> 00:07:43,212
‫״נצרוב את זה במחבת.‬
‫נקלה את זה בעשבי תיבול.‬

132
00:07:43,296 --> 00:07:47,008
‫נזגג את זה במשהו‬
‫שהוא צמצום של משהו אחר.״‬

133
00:07:48,342 --> 00:07:50,970
‫די לזגג! אנחנו לא עומדים בזיגוג הזה יותר!‬

134
00:07:52,597 --> 00:07:53,931
‫יותר מדי זיגוג!‬

135
00:07:55,308 --> 00:07:58,936
‫אולי, אם לא הייתם מצמצמים את זה כל כך,‬
‫לא הייתם צריכים לזגג את זה!‬

136
00:08:00,438 --> 00:08:02,565
‫לוקח לאוכל שעתיים וחצי להגיע.‬

137
00:08:03,232 --> 00:08:07,862
‫כבר כואב בתחת לקראת הסוף, וזה הרבה‬
‫פחות טעים מצלוחית של ״לאקי צ׳ארמס״ ופפסי.‬

138
00:08:10,323 --> 00:08:11,991
‫החשבון תמיד מגיע בספר הקטן,‬

139
00:08:12,074 --> 00:08:14,160
‫״סיפורו של החשבון״.‬

140
00:08:14,911 --> 00:08:16,204
‫כן, הנה הסיפור:‬

141
00:08:16,287 --> 00:08:18,706
‫״פעם אחת, הזמנת צלעות. הסוף.״‬

142
00:08:20,166 --> 00:08:21,876
‫אחר כך אתה ברחוב, עם חברים.‬

143
00:08:21,959 --> 00:08:24,879
‫״אני לא… זה היה כזה מעולה?‬
‫זה לא היה מעולה.״‬

144
00:08:24,962 --> 00:08:27,340
‫״זה לא היה כזה מעולה. מה חשבת?״‬

145
00:08:27,882 --> 00:08:29,926
‫״היה גרוע, נכון? זאת מסעדה גרועה.״‬

146
00:08:31,093 --> 00:08:33,137
‫הרבה מסעדות מעולות הן פשוט גרועות!‬

147
00:08:33,930 --> 00:08:36,140
‫ואז הולכים למשחק בייסבול ואוכלים נקניקייה.‬

148
00:08:36,849 --> 00:08:38,142
‫הנקניקייה קרה.‬

149
00:08:38,726 --> 00:08:40,102
‫הלחמנייה לא קלויה.‬

150
00:08:40,186 --> 00:08:43,606
‫המוכר הוא עבריין משוחרר בתכנית שיקום.‬

151
00:08:44,857 --> 00:08:47,443
‫אתה אוהב את הנקניקייה בכל פעם.‬

152
00:08:47,527 --> 00:08:49,320
‫האם היא גרועה? כן!‬

153
00:08:49,403 --> 00:08:50,988
‫האם היא מעולה? כן!‬

154
00:08:51,113 --> 00:08:53,115
‫הם קרובים עד כדי כך!‬

155
00:09:01,541 --> 00:09:04,210
‫״גרוע״ ו״מעולה״ הם שני הדירוגים היחידים‬

156
00:09:04,293 --> 00:09:07,004
‫שאנשים נותנים לדברים בימינו.‬

157
00:09:07,088 --> 00:09:09,257
‫״בוא נלך לסרט החדש. שמעתי שהוא מעולה.״‬

158
00:09:09,340 --> 00:09:10,800
‫״באמת? שמעתי שהוא גרוע.״‬

159
00:09:12,134 --> 00:09:14,053
‫״מה גרוע? הוא אמור להיות מעולה.״‬

160
00:09:14,136 --> 00:09:17,473
‫״שמעתי שההתחלה מעולה,‬
‫ואז זה נהיה גרוע.״‬

161
00:09:18,015 --> 00:09:20,977
‫״אה. זה גרוע.״‬
‫״אני יודע, זה היה יכול להיות מעולה.״‬

162
00:09:21,769 --> 00:09:24,063
‫אני אומר ש״גרוע״ ו״מעולה״ זה אותו דבר.‬

163
00:09:24,146 --> 00:09:26,274
‫יש לכם גביע גלידה, אתם הולכים ברחוב,‬

164
00:09:26,357 --> 00:09:28,401
‫הגלידה נופלת מהגביע,‬

165
00:09:28,484 --> 00:09:30,069
‫על המדרכה. זה גרוע.‬

166
00:09:30,152 --> 00:09:31,654
‫מה אתם אומרים? ״מעולה.״‬

167
00:09:42,623 --> 00:09:45,459
‫אוכל זה נושא טוב. בואו נדבר על זה עוד קצת.‬

168
00:09:46,252 --> 00:09:48,170
‫היינו בווגאס לפני כמה חודשים,‬

169
00:09:48,254 --> 00:09:50,881
‫ושם כולם אומרים‬
‫״ג׳רי, אתה חייב ללכת לבופה״.‬

170
00:09:51,048 --> 00:09:52,174
‫יש שם בופה.‬

171
00:09:52,633 --> 00:09:55,344
‫״בחייך, אפשר לאכול מה שרוצים בבופה!״‬

172
00:09:56,846 --> 00:09:59,473
‫מה הרעיון של הבופה?‬

173
00:09:59,682 --> 00:10:01,392
‫״המצב גרוע גם ככה.‬

174
00:10:01,934 --> 00:10:03,561
‫איך אפשר להחמיר אותו?‬

175
00:10:05,229 --> 00:10:06,480
‫למה שלא נכניס אנשים,‬

176
00:10:06,564 --> 00:10:09,275
‫שגם ככה מתקשים עם גודל המנות,‬

177
00:10:13,696 --> 00:10:17,325
‫לתוך מין אורגיית זלילה של קליגולה,‬

178
00:10:17,408 --> 00:10:19,410
‫עם צריכת מזון בלתי מוגבלת?״‬

179
00:10:23,039 --> 00:10:26,542
‫״הכניסה למקום תהיה‬
‫מגלשת מים של סירופ שוקולד.״‬

180
00:10:30,212 --> 00:10:32,673
‫בופה זה כמו לקחת את הכלב לחנות חיות‬

181
00:10:32,757 --> 00:10:34,675
‫ולתת לכלב לעשות קניות.‬

182
00:10:36,385 --> 00:10:38,846
‫לתת לו את הארנק בחניון ולהגיד,‬

183
00:10:38,929 --> 00:10:44,644
‫״למה שלא תיכנס ותקנה‬
‫את כמות האוכל הרצויה לדעתך?״‬

184
00:10:46,437 --> 00:10:48,981
‫״תשתמש בשיקול הדעת הכלבי שלך.״‬

185
00:10:50,316 --> 00:10:51,317
‫״אני אחכה ברכב.‬

186
00:10:51,400 --> 00:10:53,903
‫תפתח את החלון טיפה, שאוכל לנשום.״‬

187
00:10:55,738 --> 00:11:00,868
‫אנשים הם לא במיטבם‬
‫בסביבת אכילה ללא השגחה.‬

188
00:11:03,204 --> 00:11:06,165
‫אף אחד לא נכנס למסעדה ואומר,‬
‫״אני רוצה פרפה יוגורט,‬

189
00:11:06,248 --> 00:11:09,669
‫צלעות, פאי בשר, רגל סרטן,‬
‫ארבע עוגיות, וחביתת חלבונים.״‬

190
00:11:11,921 --> 00:11:15,716
‫אנשים בונים סעודות אחרונות‬
‫של נידונים למוות‬

191
00:11:15,800 --> 00:11:17,051
‫על הצלחות האלה.‬

192
00:11:18,552 --> 00:11:20,429
‫זה כמו דגם פועל‬

193
00:11:20,513 --> 00:11:24,141
‫של כל הבעיות הרגשיות והקשיים האישיים שלהם.‬

194
00:11:24,350 --> 00:11:26,352
‫הם הולכים עם זה ביד…‬

195
00:11:26,435 --> 00:11:28,104
‫״עם זה אני מתמודד.‬

196
00:11:30,022 --> 00:11:32,316
‫זה סלט עם כדור גלידה עליו.‬

197
00:11:33,317 --> 00:11:37,405
‫יש לי בעיות לא פתורות‬
‫שאני מנסה לעבוד עליהן, פה בבופה.״‬

198
00:11:39,615 --> 00:11:40,908
‫מתחילים לגשת לזרים.‬

199
00:11:40,991 --> 00:11:43,786
‫״סליחה, מאיפה זה? מה זה?‬
‫לא ראיתי את זה.‬

200
00:11:43,869 --> 00:11:46,205
‫מה זה? פולקע מקורמל?‬

201
00:11:46,288 --> 00:11:50,418
‫אני חייב לטעום. תן את שלך. אתה יודע‬
‫איפה זה. אתה יכול לקחת עוד. בחייך!״‬

202
00:11:54,630 --> 00:11:55,464
‫בואו…‬

203
00:11:56,215 --> 00:11:57,258
‫אנא.‬

204
00:11:58,175 --> 00:12:00,344
‫תשתדלי להיצמד לקבוצה כמה שיותר.‬

205
00:12:02,012 --> 00:12:03,889
‫נראה פה הרבה מוצגים.‬

206
00:12:03,973 --> 00:12:05,391
‫שאף אחד לא יישאר מאחור.‬

207
00:12:09,228 --> 00:12:10,479
‫כשהייתי קטן,‬

208
00:12:11,355 --> 00:12:13,649
‫הדבר הכי גדול בתחום האוכל שקרה לי,‬

209
00:12:13,733 --> 00:12:15,359
‫כשהמציאו את הפופ־טארט,‬

210
00:12:15,526 --> 00:12:18,195
‫זה פוצץ לי את הראש.‬

211
00:12:20,156 --> 00:12:22,283
‫לא הצלחנו להבין את הפופ־טארט!‬

212
00:12:23,284 --> 00:12:24,660
‫זה היה מתקדם מדי!‬

213
00:12:26,704 --> 00:12:29,373
‫ראינו את זה בסופרמרקט כמו חללית של חוצנים.‬

214
00:12:29,457 --> 00:12:33,043
‫היינו שימפנזות שמשחקות בעפר עם מקלות.‬
‫פשוט…‬

215
00:12:35,463 --> 00:12:37,131
‫נוהמים. מצביעים.‬

216
00:12:37,214 --> 00:12:39,175
‫״יש פופ־טארט.״‬

217
00:12:41,886 --> 00:12:44,680
‫תחשבו מתי יצא הפופ־טארט.‬
‫זה היה בשנות השישים.‬

218
00:12:44,764 --> 00:12:46,390
‫היה לנו טוסט!‬

219
00:12:48,934 --> 00:12:51,729
‫היה לנו מיץ תפוזים שהוקפא עשרות שנים מראש.‬

220
00:12:51,812 --> 00:12:54,273
‫היינו צריכים לדקור אותו בסכין!‬

221
00:12:56,525 --> 00:13:00,529
‫זה היה כמו רצח,‬
‫לנסות לקבל כמה טיפות של נוזל בבוקר.‬

222
00:13:01,739 --> 00:13:05,367
‫היו לנו ״שבבי חיטה״.‬
‫זה היה כמו לנסות לאכול נסורת.‬

223
00:13:07,161 --> 00:13:11,582
‫אחרי ארוחת בוקר, היית צריך יומיים חופשה‬
‫כדי שהפצעים יגלידו, כדי שתוכל לדבר.‬

224
00:13:12,708 --> 00:13:14,919
‫אימא שלי הכינה דייסת חיטה‬
‫בלי להבין את המתכון.‬

225
00:13:15,002 --> 00:13:18,380
‫״אימא, כמות המים במנה הזאת היא קריטית.‬

226
00:13:20,549 --> 00:13:23,093
‫את מכינה את זה סמיך מדי!‬

227
00:13:25,429 --> 00:13:27,973
‫אני לא מצליח אפילו להזיז‬
‫את כפית הילדים שלי בקערה!‬

228
00:13:30,184 --> 00:13:33,771
‫אני בן שבע. אני מרגיש כאילו‬
‫אני חותר בבטן של ספינת עבדים יוונית.״‬

229
00:13:42,029 --> 00:13:43,364
‫זאת הייתה ארוחת הבוקר!‬

230
00:13:44,657 --> 00:13:46,700
‫ובאמצע הרגע האפל והמייאש הזה,‬

231
00:13:47,409 --> 00:13:50,996
‫הפופ־טארט של קלוגס הופיע לפתע,‬
‫מבאטל קריק, מישיגן,‬

232
00:13:51,080 --> 00:13:52,832
‫שם, כידוע לכם, חובבי הדגנים,‬

233
00:13:52,915 --> 00:13:55,000
‫שוכנת ההנהלה הראשית של חברת קלוגס,‬

234
00:13:55,084 --> 00:13:57,253
‫ועיר שתמיד רציתי לבקר בה,‬

235
00:13:58,128 --> 00:14:00,756
‫כי היא נשמעת כמו עמק הסיליקון‬
‫של דגני הבוקר,‬

236
00:14:01,757 --> 00:14:03,676
‫שבה מדעני־על של ארוחות בוקר‬

237
00:14:04,009 --> 00:14:06,929
‫ממציאים מלבנים מסוכרים,‬
‫ממולאים וניתנים לחימום,‬

238
00:14:07,012 --> 00:14:09,223
‫בצורה של הקופסה שבה הם באים,‬

239
00:14:09,849 --> 00:14:12,893
‫ובעלי ערך תזונתי זהה לקופסה שבה הם באים.‬

240
00:14:14,353 --> 00:14:15,604
‫זה היה החלק הקשה.‬

241
00:14:16,146 --> 00:14:19,608
‫לא יודע כמה זמן לקח להם להמציא‬
‫את הפופ־טארט, אבל הם בטח יצאו מהמעבדה‬

242
00:14:19,692 --> 00:14:21,902
‫כמו משה עם לוחות הברית.‬

243
00:14:29,869 --> 00:14:31,412
‫הפופ־טארט הגיע!‬

244
00:14:33,247 --> 00:14:34,748
‫שניים באריזה!‬

245
00:14:37,418 --> 00:14:39,420
‫שני מקומות בטוסטר!‬

246
00:14:41,839 --> 00:14:43,799
‫נראה אתכם מפשלים עם זה!‬

247
00:14:45,843 --> 00:14:48,596
‫למה שניים? אחד לא מספיק,‬
‫ושלושה זה יותר מדי.‬

248
00:14:49,305 --> 00:14:52,808
‫והם לא מאבדים את הטריות לעולם,‬
‫כי הם לא היו טריים מלכתחילה.״‬

249
00:14:59,565 --> 00:15:01,942
‫מה עוד מעצבן בעולם, חוץ מהכול?‬

250
00:15:03,527 --> 00:15:06,989
‫מה לגבי דיקטטורת המכשירים שאתם חיים תחתיה,‬

251
00:15:07,072 --> 00:15:09,408
‫מתים מפחד מהטלפון שלכם?‬

252
00:15:09,491 --> 00:15:11,702
‫״איפה הטלפון? לא מוצא את הטלפון!‬

253
00:15:11,785 --> 00:15:14,538
‫אה, הנה. מצאתי אותו. הוא פה.‬
‫הטלפון שלי פה.‬

254
00:15:14,622 --> 00:15:17,499
‫לא… העברתי אותו מהכיס הזה לכיס הזה.‬

255
00:15:17,917 --> 00:15:19,793
‫לא ידעתי איפה הוא לרגע.‬

256
00:15:19,877 --> 00:15:21,545
‫אני בסדר. זה היה ממש קרוב.״‬

257
00:15:23,297 --> 00:15:27,968
‫אתם כאלה טלפון־מהופנטים כרגע.‬
‫אתם נותנים את הטלפון למישהו,‬

258
00:15:28,052 --> 00:15:30,846
‫כדי להראות לו משהו,‬
‫ואחרי שתי שניות, אתם אומרים,‬

259
00:15:31,055 --> 00:15:33,474
‫״טוב, תחזיר אותו.‬

260
00:15:33,933 --> 00:15:36,310
‫ראית את זה. זהו. תחזיר.‬

261
00:15:36,685 --> 00:15:39,188
‫אני מנותק מהעולם עכשיו!״‬

262
00:15:41,440 --> 00:15:43,025
‫כשהסוללה נחלשת,‬

263
00:15:43,651 --> 00:15:46,737
‫אתם מרגישים כאילו‬
‫אוזלת לכם האנרגיה בכל הגוף, לא?‬

264
00:15:46,946 --> 00:15:51,659
‫אני מרגיש עייף כשאחוזי הסוללה‬
‫יורדים ל־10 או 5. אני לא מסוגל אפילו ללכת.‬

265
00:15:52,868 --> 00:15:55,788
‫״תמשיכו בלעדיי. אני חייב להגיע למטען.״‬

266
00:15:58,707 --> 00:16:02,461
‫נכנסת שיחה.‬
‫״שמע, אני לא יודע כמה זמן נשאר לי פה.‬

267
00:16:03,837 --> 00:16:06,674
‫הלוואי שיכולתי לקחת בחזרה‬
‫חלק מהדברים שאמרתי.‬

268
00:16:08,050 --> 00:16:09,468
‫אם הסוללה תמות לי ברחוב,‬

269
00:16:09,551 --> 00:16:12,554
‫תגיד לכל מי שאני מכיר שאדבר איתם מחר!״‬

270
00:16:22,731 --> 00:16:24,900
‫״אני חייב לשמור על קשר עם אנשים, ג׳רי.‬

271
00:16:24,984 --> 00:16:26,986
‫לכן הטלפון חשוב לי כל כך.‬

272
00:16:27,319 --> 00:16:29,279
‫אנשים הם די חשובים, אתה יודע.״‬

273
00:16:29,822 --> 00:16:31,323
‫באמת? הם לא נראים כאלה חשובים‬

274
00:16:31,407 --> 00:16:33,867
‫כשאתם גוללים ברשימת השמות שלהם באנשי הקשר‬

275
00:16:33,951 --> 00:16:35,536
‫כמו מלך צרפתי הומו.‬

276
00:16:40,499 --> 00:16:42,918
‫״מי מוצא חן בעיניי היום?‬

277
00:16:46,005 --> 00:16:48,841
‫במי אבחר? את מי אמחק?״‬

278
00:16:54,096 --> 00:16:57,016
‫אנחנו לא נפרדים מהטלפון.‬

279
00:16:57,099 --> 00:16:58,976
‫הוא חלק מאיתנו.‬

280
00:16:59,309 --> 00:17:01,603
‫מי אתם, ללא טלפון?‬

281
00:17:01,687 --> 00:17:04,189
‫איזו גישה יש לכם למידע?‬

282
00:17:04,606 --> 00:17:06,108
‫מה שאתם מסוגלים לזכור.‬

283
00:17:08,527 --> 00:17:09,903
‫מה תעשו בלי התמונות שלכם?‬

284
00:17:09,987 --> 00:17:13,365
‫תתאר את מה שראית?‬

285
00:17:15,951 --> 00:17:18,662
‫זה לא מתאים לנו!‬

286
00:17:19,496 --> 00:17:23,000
‫אנחנו לא רוצים לדבר‬
‫עם מי שאין לו טלפון.‬

287
00:17:23,667 --> 00:17:25,127
‫לכן קוראים לו ״אייפון״.‬

288
00:17:25,210 --> 00:17:27,129
‫הוא חצי אני וחצי ״פון״.‬

289
00:17:27,254 --> 00:17:28,881
‫זה אדם שלם.‬

290
00:17:31,300 --> 00:17:33,469
‫אני כבר לא יודע מה הטעם באנשים.‬

291
00:17:33,552 --> 00:17:38,182
‫אני חושב שהסיבה היחידה שאנשים עדיין קיימים‬
‫היא שטלפונים צריכים כיסים לנסוע בהם.‬

292
00:17:39,600 --> 00:17:42,269
‫פעם חשבתי שיש לי אובר בטלפון‬
‫כדי שאוכל לנסוע למקומות.‬

293
00:17:42,352 --> 00:17:44,438
‫אז התחלתי לחשוב שאולי שמו את אובר בטלפון‬

294
00:17:44,521 --> 00:17:45,981
‫כי אז אני לוקח את הטלפון,‬

295
00:17:46,065 --> 00:17:48,317
‫כי הטלפון משתמש בי כדי לנסוע למקומות.‬

296
00:17:49,318 --> 00:17:52,488
‫מי באמת האובר ברשת הזנות הזאת?‬

297
00:17:53,614 --> 00:17:55,699
‫אני הכלבה שסוחב את הטלפון.‬

298
00:17:57,993 --> 00:17:59,119
‫המכוניות הן הזונות,‬

299
00:17:59,203 --> 00:18:01,288
‫שאוספות זרים בכביש כל הלילה,‬

300
00:18:01,830 --> 00:18:04,500
‫והטלפון הוא הסרסור הגדול שמנהל את זה,‬
‫שאומר לנהגים,‬

301
00:18:04,583 --> 00:18:07,086
‫״תאספו את מי שאני אומר לכם.‬
‫אני אטפל בכסף.״‬

302
00:18:13,133 --> 00:18:15,761
‫אנחנו קוראים לזה טלפון‬
‫ולא משתמשים בזה בתור טלפון.‬

303
00:18:15,844 --> 00:18:18,305
‫אף אחד לא מדבר בטלפון.‬

304
00:18:19,515 --> 00:18:21,934
‫ביום שבו נתנו לכם אופציה,‬
‫או לדבר או להקליד,‬

305
00:18:22,017 --> 00:18:24,019
‫הדיבורים מתו באותו יום. נגמר!‬

306
00:18:24,728 --> 00:18:26,939
‫אבד הכלח על הדיבור. הוא התיישן.‬

307
00:18:27,022 --> 00:18:30,359
‫אני מרגיש כמו נפח על הבמה לפעמים,‬
‫אם לומר לכם את האמת.‬

308
00:18:31,443 --> 00:18:34,696
‫אני יכול לסמס לכם את כל זה,‬
‫ונוכל להסתלק מפה כבר עכשיו!‬

309
00:18:39,284 --> 00:18:41,537
‫למה שארצה לקבל מידע מפרצוף‬

310
00:18:41,620 --> 00:18:44,206
‫כשאני יכול לקבל אותו ממסך נקי ויפה?‬

311
00:18:44,540 --> 00:18:46,917
‫עכשיו מרגישים לא בנוח כשפרצוף ניגש…‬

312
00:18:47,000 --> 00:18:49,670
‫״אגיד לך מה אני חושב, מה צריך לעשות…״‬

313
00:18:50,003 --> 00:18:52,965
‫השפתיים שלהם, והשיניים, והחניכיים, ו…‬

314
00:18:53,549 --> 00:18:56,802
‫יש פינה שהם שכחו לגלח,‬
‫פירור לחם, משהו מרוח,‬

315
00:18:56,885 --> 00:18:59,221
‫חתיכה קטנה מארוחת הצהריים‬
‫בין השיניים שלהם…‬

316
00:18:59,304 --> 00:19:01,348
‫״שלח לי מייל ודי, טוב?‬

317
00:19:01,431 --> 00:19:02,808
‫אני לא יכול יותר.‬

318
00:19:04,476 --> 00:19:07,437
‫הפרצוף שלך הוא הבשורות‬
‫הכי גרועות שקיבלתי כל היום.״‬

319
00:19:10,315 --> 00:19:12,943
‫אנחנו רוצים לסמס. תסמס! תסמס ודי!‬

320
00:19:14,361 --> 00:19:16,446
‫אנחנו אוהבים את המילה הזאת. ״לסמס!״‬

321
00:19:16,780 --> 00:19:17,698
‫כיף לומר אותה.‬

322
00:19:18,323 --> 00:19:20,951
‫קצרה, הדוקה, עם ס׳, נשכנית…‬

323
00:19:21,034 --> 00:19:23,328
‫״תסמס את זה! תסמס!״‬

324
00:19:23,704 --> 00:19:25,289
‫״לא… אני לא יודע איפה זה!‬

325
00:19:26,081 --> 00:19:28,709
‫״אל תגיד, תסמס! אל תגיד לי!״‬

326
00:19:31,628 --> 00:19:33,422
‫זוכרים כשרק התחלנו לסמס?‬

327
00:19:34,798 --> 00:19:36,884
‫לא ממש. לא זוכרים את זה.‬

328
00:19:37,467 --> 00:19:38,594
‫גם אני לא.‬

329
00:19:38,677 --> 00:19:40,053
‫אני יודע שיש לנו את זה,‬

330
00:19:40,971 --> 00:19:42,806
‫אני יודע שפעם לא היה לנו את זה…‬

331
00:19:43,599 --> 00:19:46,143
‫אני לא יודע איך קיבלנו את זה. אני לא זוכר…‬

332
00:19:46,935 --> 00:19:49,354
‫אמרו לנו שאנחנו מקבלים את זה?‬

333
00:19:50,105 --> 00:19:52,482
‫הייתה הודעה שאנחנו מקבלים את זה?‬

334
00:19:53,984 --> 00:19:56,695
‫לא הייתה פרסומת. לא זכורה לי פרסומת.‬

335
00:19:57,321 --> 00:20:00,574
‫״רוצים מגע אנושי,‬
‫אבל הזולת הגיע לכם עד לכאן?‬

336
00:20:00,657 --> 00:20:01,783
‫נסו לסמס.‬

337
00:20:03,243 --> 00:20:04,995
‫צריכים להעביר למישהו מידע,‬

338
00:20:05,078 --> 00:20:08,040
‫אבל לא רוצה לשמוע‬
‫את קולו המטופש מגיב?‬

339
00:20:09,625 --> 00:20:11,251
‫אתם צריכים לסמס.״‬

340
00:20:13,128 --> 00:20:14,796
‫זה מגניב. זה מהיר. זה יעיל.‬

341
00:20:15,214 --> 00:20:17,132
‫לא מספיק מהיר לאנשים מסוימים.‬

342
00:20:17,216 --> 00:20:20,594
‫עכשיו, במקום OK,‬
‫הרבה אנשים שולחים לי רק K.‬

343
00:20:20,969 --> 00:20:26,058
‫בלי ה־O. מה? איזה שבריר שנייה חסכת?‬

344
00:20:27,517 --> 00:20:29,770
‫מה, אתה חושב שאתה יעיל? לכמה זה מצטבר?‬

345
00:20:29,853 --> 00:20:31,730
‫שתי דקות פנויות בסוף היום,‬

346
00:20:31,813 --> 00:20:35,484
‫כדי לראות ביוטיוב גולשי סקייטבורד‬
‫דופקים את הביצים על מעקה?‬

347
00:20:38,111 --> 00:20:41,573
‫לא מזמן מישהו שלח לי‬
‫״ת.ר.״ במקום ״תודה רבה״.‬

348
00:20:41,657 --> 00:20:44,243
‫בא לי לדפוק לך את הביצים על מעקה, ״ת.ר.״.‬

349
00:20:44,952 --> 00:20:46,453
‫זאת לא תודה.‬

350
00:20:48,330 --> 00:20:49,915
‫אנחנו כל כך מתים להודעה הבאה,‬

351
00:20:49,998 --> 00:20:52,751
‫שיש את שלוש הנקודות המרחפות,‬
‫שנדע שהיא בדרך.‬

352
00:20:52,834 --> 00:20:55,837
‫״אנחנו מכינים לך משהו טוב.‬
‫חכה שתראה את זה.‬

353
00:20:57,130 --> 00:20:59,967
‫לא תאמין כשתשמע מה יש לו להגיד.‬

354
00:21:01,885 --> 00:21:03,345
‫אי אפשר להראות לך עדיין.‬

355
00:21:03,428 --> 00:21:05,931
‫אנחנו עדיין עובדים על זה, במכונת המסרונים,‬

356
00:21:06,014 --> 00:21:07,683
‫אבל זה יהיה מהמם.‬

357
00:21:07,766 --> 00:21:09,559
‫אפשר לראות את הבוכנות עובדות.״‬

358
00:21:12,604 --> 00:21:16,233
‫לפעמים רואים את הנקודות המרחפות,‬
‫ואז אין הודעה. מה קרה שם?‬

359
00:21:18,986 --> 00:21:20,404
‫אני רוצה לדעת מה זה היה.‬

360
00:21:20,821 --> 00:21:23,031
‫זה כאילו מישהו ניגש ואמר…‬

361
00:21:23,532 --> 00:21:24,408
‫״לא חשוב.״‬

362
00:21:36,420 --> 00:21:38,463
‫הטלפונים כל הזמן נהיים חכמים יותר.‬

363
00:21:39,506 --> 00:21:40,424
‫למה אנחנו לא?‬

364
00:21:42,217 --> 00:21:45,679
‫למה אנשים בתא הקולי‬
‫עדיין אומרים לי לחכות לביפ?‬

365
00:21:46,346 --> 00:21:48,473
‫אנחנו במאה ה־21, לעזאזל.‬

366
00:21:49,224 --> 00:21:51,601
‫נראה לי שכולנו כבר מכירים את הביפ.‬

367
00:21:52,644 --> 00:21:56,898
‫שבט המסאי בערבות אפריקה יודע על הביפ.‬

368
00:21:57,232 --> 00:21:59,359
‫הם לא משאירים הודעה לפני שהם שומעים…‬

369
00:22:03,697 --> 00:22:07,617
‫למה אנשים עדיין אומרים לי‬
‫להשאיר שם ומספר בהודעה הקולית?‬

370
00:22:07,701 --> 00:22:10,120
‫מישהו עוד צריך את ההוראות האלה?‬

371
00:22:10,203 --> 00:22:13,749
‫מישהו מקבל הודעות כמו‬
‫״זאת אישה. שלום״.‬

372
00:22:21,590 --> 00:22:23,884
‫או ״הוא מת. תחזור אליי״.‬
‫״מי זה היה?״‬

373
00:22:29,431 --> 00:22:31,975
‫מה לגבי המצלמה בטלפון?‬

374
00:22:32,059 --> 00:22:34,895
‫אני תמיד תוהה‬
‫אם לפני שממציאים דברים כאלה,‬

375
00:22:34,978 --> 00:22:38,607
‫הם עומדים ואומרים‬
‫״היי, אתה בטוח שזה רעיון טוב?‬

376
00:22:39,274 --> 00:22:40,984
‫זה לא שהתוספת הקטנה הזאת,‬

377
00:22:41,068 --> 00:22:43,195
‫בכוחות עצמה, תוביל לכזאת כמות של תמונות,‬

378
00:22:43,278 --> 00:22:45,405
‫סרטונים, פוסטים, תגובות ותגובות־נגד,‬

379
00:22:45,489 --> 00:22:48,575
‫שכל כוח החיים של המין האנושי יתנקז‬

380
00:22:48,658 --> 00:22:50,660
‫כמו שלולית שתן בצד הכביש?״‬

381
00:22:57,584 --> 00:23:00,087
‫זה לא יקרה בגלל הדבר הקטן הזה, נכון?״‬

382
00:23:00,837 --> 00:23:01,755
‫״לא!‬

383
00:23:02,464 --> 00:23:06,176
‫אני גם לא חושב שכל ארוחה במסעדה‬
‫תסתיים עם איזה ביריון תמונות שאומר,‬

384
00:23:06,259 --> 00:23:08,095
‫׳טוב, כולם. תמונה.‬

385
00:23:08,678 --> 00:23:09,888
‫בואו.‬

386
00:23:10,764 --> 00:23:12,432
‫חייבים תמונה.׳״‬

387
00:23:13,975 --> 00:23:16,728
‫״למה? לא נהניתי.‬
‫אני לא רוצה להיזכר בזה.״‬

388
00:23:18,146 --> 00:23:22,818
‫ובואו נמצא את האדם שהכי פחות שולט בטלפון‬
‫כדי שיצלם את התמונה.‬

389
00:23:23,193 --> 00:23:26,488
‫מישהו זקן, לחוץ, שלומיאל,‬
‫מבולבל, או רפה שכל.‬

390
00:23:27,489 --> 00:23:31,451
‫כזה שלא יודע להחזיק דברים,‬
‫לראות דברים, לכוון דברים, ללחוץ על דברים.‬

391
00:23:31,743 --> 00:23:33,829
‫אחד שאיך שנותנים לו את הטלפון,‬

392
00:23:33,912 --> 00:23:36,832
‫הוא יוצא ממצב מצלמה,‬
‫והוא לא יודע איך חוזרים אליו.‬

393
00:23:38,583 --> 00:23:39,626
‫לא יודע.‬

394
00:23:39,709 --> 00:23:40,669
‫מישהו?‬

395
00:23:41,086 --> 00:23:41,920
‫לא יודע.‬

396
00:23:42,462 --> 00:23:43,797
‫מישהו יודע איך…?״‬

397
00:23:44,297 --> 00:23:48,301
‫בואו נבחר בו, כדי שנוכל לעמוד פה עוד זמן,‬
‫עם חיוכים מלאכותיים קפואים,‬

398
00:23:48,718 --> 00:23:52,139
‫מחבקים מישהו שלא היינו נוגעים בו‬
‫בשום סיטואציה חברתית אחרת.‬

399
00:23:54,433 --> 00:23:55,767
‫אנחנו מכורים לתמונות.‬

400
00:23:57,102 --> 00:24:00,147
‫אין דרך לעצור את זה.‬
‫לפעמים אני רוצה לחזור לטלפונים הישנים.‬

401
00:24:00,230 --> 00:24:03,316
‫אלה שאני רואה בטלוויזיה.‬
‫יש טלפונים לזקנים,‬

402
00:24:03,400 --> 00:24:05,652
‫עם מקשים ענקיים, כמו בלטות.‬

403
00:24:05,735 --> 00:24:07,070
‫ראיתם את הפרסומת הזאת?‬

404
00:24:07,737 --> 00:24:09,614
‫הטלפונים האלה לזקנים… שני כפתורים:‬

405
00:24:09,698 --> 00:24:11,199
‫הילד שלך, אמבולנס.‬

406
00:24:11,283 --> 00:24:12,117
‫זהו.‬

407
00:24:14,578 --> 00:24:16,746
‫עזבו אתכם מהמספרים. לא צריך מספרים.‬

408
00:24:21,251 --> 00:24:22,919
‫למה לא מעדכנים חלק מהמונחים‬

409
00:24:23,003 --> 00:24:25,755
‫שמשתמשים בהם בעולם הטכנולוגיה,‬
‫כמו ״דוא״ל״?‬

410
00:24:25,839 --> 00:24:29,134
‫מה קשורה המילה ״דואר״ לדואר אלקטרוני?‬

411
00:24:29,301 --> 00:24:31,094
‫יש דמיון כלשהו בין דוא״ל‬

412
00:24:31,178 --> 00:24:34,139
‫לבין מה שקורה ברשות הדואר?‬

413
00:24:35,140 --> 00:24:38,143
‫האחד פועל ברשת דיגיטלית‬
‫סופר־מהירה של סיבים אופטיים,‬

414
00:24:38,226 --> 00:24:42,439
‫והשני הוא חבורת מבולבלים,‬
‫מענף נידח של תנועת הצופים, ש…‬

415
00:24:45,150 --> 00:24:48,111
‫משוטטים ברחובות במכנסיים קצרים מביכים‬

416
00:24:48,195 --> 00:24:51,406
‫וז׳קטים עם טלאים חסרי משמעות ומדליות…‬

417
00:24:55,911 --> 00:24:58,497
‫נוסעים בשישה קמ״ש, עשרה מטר בכל פעם,‬

418
00:24:58,580 --> 00:25:01,208
‫בצד הלא־נכון של ג׳יפ מוגבל שכלית…‬

419
00:25:02,667 --> 00:25:06,588
‫יש להם קריסה רגשית ופיננסית‬
‫כל שלוש וחצי שנים,‬

420
00:25:06,671 --> 00:25:10,592
‫שהמודל העסקי שלהם מ־1630 כבר לא עובד.‬

421
00:25:12,928 --> 00:25:14,971
‫״איך נדביק את הפער?״‬

422
00:25:16,556 --> 00:25:20,310
‫אני לא מבין איך זה‬
‫שמערכת מידע במאה ה־21,‬

423
00:25:20,393 --> 00:25:23,230
‫שמבוססת על ליקוק, הליכה,‬

424
00:25:23,939 --> 00:25:26,107
‫ומספר רנדומלי של סנטים…‬

425
00:25:26,399 --> 00:25:28,985
‫מתקשה לעמוד בתחרות.‬

426
00:25:31,029 --> 00:25:35,116
‫תמיד תוקעים את מנכ״ל רשות הדואר‬
‫בטלוויזיה כדי להסביר שהיא בקשיים.‬

427
00:25:35,200 --> 00:25:37,410
‫הוא כולו מוטרף, עיגולים מתחת לעיניים,‬

428
00:25:37,494 --> 00:25:39,371
‫לא מגולח, עובד לילות שלמים…‬

429
00:25:39,829 --> 00:25:42,123
‫״לא נוכל להמשיך ככה עוד הרבה!‬

430
00:25:43,708 --> 00:25:47,254
‫נראה שניאלץ לייקר את הבולים‬
‫בעוד סנט אחד!״‬

431
00:25:52,968 --> 00:25:57,013
‫אנחנו כזה, ״תירגע.‬
‫אין לנו מושג כמה עולה בול.‬

432
00:25:58,890 --> 00:26:02,811
‫48, 53, 61… שיהיה דולר.‬
‫בסוף זה יגיע לשם.‬

433
00:26:04,479 --> 00:26:06,439
‫אם בסוף יישאר לך עודף,‬

434
00:26:06,523 --> 00:26:08,608
‫קנה לך מכנסיים ומכונית אמיתית.״‬

435
00:26:11,152 --> 00:26:13,655
‫אני אומר לרשות הדואר:‬

436
00:26:14,322 --> 00:26:17,284
‫אם אתם באמת רוצים לעזור לנו,‬

437
00:26:17,492 --> 00:26:18,910
‫פשוט תפתחו את המכתבים,‬

438
00:26:19,119 --> 00:26:22,330
‫תקראו אותם, ותשלחו לנו אותם במייל!‬

439
00:26:31,840 --> 00:26:34,050
‫ניתן לכם סנט אחד בכל פעם,‬

440
00:26:35,468 --> 00:26:38,763
‫כי נראה שזה הרבה כסף בעולם שלכם.‬

441
00:26:41,766 --> 00:26:43,018
‫אבל כולנו בני אדם.‬

442
00:26:44,894 --> 00:26:45,770
‫בני אדם.‬

443
00:26:47,105 --> 00:26:50,191
‫בן האדם הוא מין חברתי, כפי שאתם רואים.‬

444
00:26:51,067 --> 00:26:52,652
‫אנחנו נוטים להתאסף,‬

445
00:26:53,153 --> 00:26:56,656
‫להצטרף, ולהצטופף ביחד.‬

446
00:26:57,616 --> 00:26:59,409
‫אנחנו חיים כאן, בעיר ניו יורק.‬

447
00:26:59,826 --> 00:27:01,286
‫אין בזה שום היגיון.‬

448
00:27:02,412 --> 00:27:04,539
‫כשטסים במטוס מניו יורק,‬

449
00:27:04,623 --> 00:27:06,625
‫ומסתכלים למטה על העיר,‬

450
00:27:06,708 --> 00:27:09,210
‫מה רואים סביב העיר?‬

451
00:27:09,628 --> 00:27:12,631
‫רק שטחים ריקים, גדולים, משתפלים ונפלאים.‬

452
00:27:13,214 --> 00:27:14,507
‫אין שם אף אחד!‬

453
00:27:15,467 --> 00:27:17,552
‫״בואו נצטופף פה!״‬

454
00:27:18,678 --> 00:27:22,098
‫לא בנוח, אחד על השני, תנועה, פקקים!‬

455
00:27:23,141 --> 00:27:24,643
‫ככה אנחנו אוהבים!‬

456
00:27:26,144 --> 00:27:28,605
‫בני אדם אוהבים להתקרב זה לזה,‬

457
00:27:28,855 --> 00:27:32,484
‫מפני שזה עוזר לנו לשפוט ולבקר…‬

458
00:27:34,778 --> 00:27:38,156
‫את אופיים ומעשיהם של בני האדם.‬

459
00:27:38,406 --> 00:27:42,494
‫אנחנו אוהבים לחוות דעות, הערות, מחשבות.‬

460
00:27:42,661 --> 00:27:44,663
‫לפעמים אוזלות לנו הדעות.‬

461
00:27:44,788 --> 00:27:45,914
‫אנחנו ממציאים אותן.‬

462
00:27:47,123 --> 00:27:48,166
‫״זה מה שזה.״‬

463
00:27:48,249 --> 00:27:52,003
‫זו דעה פופולרית מאוד בימינו.‬

464
00:27:52,087 --> 00:27:54,673
‫איזה אידיוט בטח אמר לכם את זה היום.‬

465
00:27:55,340 --> 00:27:57,550
‫לא עובר יום בלי שמישהו אומר‬

466
00:27:57,634 --> 00:28:00,053
‫״טוב, זה מה שזה״.‬

467
00:28:01,471 --> 00:28:04,349
‫למה אתה חי?‬

468
00:28:07,310 --> 00:28:09,145
‫סתם בשביל להגיד מילות אוויר,‬

469
00:28:09,229 --> 00:28:12,273
‫שממלאות את החדר בצלילים חסרי פשר?‬

470
00:28:13,149 --> 00:28:16,528
‫אני מעדיף שמישהו ינשוף לי אוויר בפנים‬

471
00:28:16,611 --> 00:28:19,406
‫מאשר שהוא יגיד ״זה מה שזה״ עוד פעם אחת.‬

472
00:28:19,864 --> 00:28:21,282
‫פשוט תיגש אליי ותעשה…‬

473
00:28:25,161 --> 00:28:27,205
‫כי אני מקבל מזה אותו המידע!‬

474
00:28:29,249 --> 00:28:31,918
‫אנשים אוהבים להגיד דברים כאלה.‬
‫״זה מה שזה״.‬

475
00:28:32,335 --> 00:28:36,089
‫אם חוזרים על מילה פעמיים במשפט,‬
‫אפשר להגיד את זה עם הרבה ביטחון.‬

476
00:28:36,506 --> 00:28:37,716
‫״ביזנס זה ביזנס.״‬

477
00:28:39,426 --> 00:28:40,635
‫״חוק זה חוק.״‬

478
00:28:42,929 --> 00:28:43,930
‫״דיל זה דיל.״‬

479
00:28:44,931 --> 00:28:48,184
‫״כשניכנס, אם נדע מה זה מה ומי זה מי,‬

480
00:28:48,685 --> 00:28:51,146
‫מה שיקרה יקרה, וזה מה שזה.״‬

481
00:29:02,407 --> 00:29:05,368
‫אנחנו גם אוהבים להגיד דברים‬
‫שמשפרים את ההרגשה שלנו.‬

482
00:29:06,161 --> 00:29:08,913
‫״טוב, לפחות הוא מת‬
‫בזמן שעשה את הדבר שאהב.״‬

483
00:29:10,123 --> 00:29:11,416
‫כן, טוב…‬

484
00:29:12,333 --> 00:29:13,877
‫אבל הוא כבר לא עושה את זה.‬

485
00:29:16,838 --> 00:29:20,091
‫גם לא בטוח שהוא עדיין היה מאוהב בזה…‬

486
00:29:21,509 --> 00:29:23,511
‫לאחר התוצאה השלילית מאוד.‬

487
00:29:25,180 --> 00:29:29,559
‫הייתי רוצה למות בזמן פעילות שאני שונא,‬
‫כמו לנקות שורה של בתי שימוש כימיים.‬

488
00:29:31,519 --> 00:29:34,439
‫לאחוז בחזה, לזרוק את המברשת, ליפול ולהגיד‬

489
00:29:34,564 --> 00:29:36,691
‫״פנטסטי, לפחות סיימתי עם זה״.‬

490
00:29:45,074 --> 00:29:47,827
‫וכשמזדמן לאדם להשתמש‬

491
00:29:47,911 --> 00:29:50,997
‫באחד מבתי השימוש הניידים האלה מפלסטיק,‬

492
00:29:51,080 --> 00:29:54,918
‫זה מקום שונה מאוד מכל מקום אחר‬
‫שמגיעים אליו בחיים,‬

493
00:29:55,001 --> 00:29:57,253
‫וגם אתם קצת שונים כשאתם יוצאים ממנו.‬

494
00:29:58,379 --> 00:30:00,590
‫קצת מעורערים, כמו חייל קרבי משוחרר,‬

495
00:30:00,673 --> 00:30:02,759
‫או מישהו שעובד במוקד לנפגעי טראומה.‬

496
00:30:03,635 --> 00:30:05,595
‫״אתה בסדר?״‬
‫״כן, לא, אני בסדר.‬

497
00:30:07,013 --> 00:30:09,098
‫אני רק צריך קצת זמן. אני אהיה בסדר.‬

498
00:30:10,225 --> 00:30:13,770
‫אני יוצא לסיבוב.‬
‫אני צריך לחשוב על החיים שלי.‬

499
00:30:13,853 --> 00:30:17,273
‫לא נראה שהם מתקדמים‬
‫בכיוון שאני רוצה שהם יתקדמו בו.״‬

500
00:30:18,733 --> 00:30:22,654
‫ואגב, אל תתחתנו עם מישהו‬
‫שיוצא מבית שימוש כזה‬

501
00:30:22,987 --> 00:30:24,739
‫ואומר ״לא כל כך נורא שם״.‬

502
00:30:29,244 --> 00:30:30,954
‫אל תתחתנו עם האדם הזה.‬

503
00:30:31,746 --> 00:30:33,623
‫יש לכם הרבה תכונות נהדרות.‬

504
00:30:33,706 --> 00:30:35,500
‫בסופו של דבר תמצאו מישהו.‬

505
00:30:35,792 --> 00:30:38,378
‫אל תתפשרו על אדם ברמה כזאת.‬

506
00:30:40,421 --> 00:30:42,507
‫כי קל מאוד להשתמש בשירותים האלה.‬

507
00:30:42,590 --> 00:30:45,885
‫אני תמיד חושב שמתח הקפיצים של הדלת‬

508
00:30:46,094 --> 00:30:49,138
‫הוא קצת קליל יותר משחשבתי שהוא יהיה.‬

509
00:30:50,139 --> 00:30:52,392
‫הדלת נפתחת בקלות רבה, כה מזמינה.‬

510
00:30:52,475 --> 00:30:54,561
‫״תיכנס, יש לנו משהו בשבילך:‬

511
00:30:55,770 --> 00:30:58,982
‫מקום לעשות צרכים, בתמורה לדימוי מחשבתי‬

512
00:30:59,065 --> 00:31:02,652
‫שיגרום לך עוויתות מתוך שינה‬
‫במשך שנה וחצי.״‬

513
00:31:04,237 --> 00:31:05,697
‫עם PTSD:‬

514
00:31:07,031 --> 00:31:09,868
‫״דלת קפיצית בשירותים ניידים״.‬

515
00:31:12,120 --> 00:31:14,330
‫איך בכלל מותר לקרוא לזה ״בית שימוש״?‬

516
00:31:14,831 --> 00:31:15,748
‫זה לא…‬

517
00:31:15,832 --> 00:31:18,501
‫אתה מחרבן בבור שיש קופסה מעליו!‬

518
00:31:19,419 --> 00:31:20,670
‫זה חייתי!‬

519
00:31:21,838 --> 00:31:23,298
‫זה לחיות כמו צבוע!‬

520
00:31:24,507 --> 00:31:27,635
‫מתחשק לעשות כמו הכלב שלכם,‬
‫אחרי שהוא עושה צרכים, בדשא.‬

521
00:31:27,719 --> 00:31:29,262
‫התנועה הזאת שלהם…‬

522
00:31:30,054 --> 00:31:32,849
‫מתחשק לעשות ככה‬
‫אחרי שמשתמשים בדבר כזה.‬

523
00:31:34,058 --> 00:31:35,059
‫״למה אתה עושה ככה?״‬

524
00:31:35,143 --> 00:31:38,354
‫״אני מנסה לשכוח‬
‫את הדקות האחרונות, זה הכול.״‬

525
00:31:41,232 --> 00:31:43,026
‫אתם קהל נהדר. זה ממש כיף.‬

526
00:31:43,109 --> 00:31:45,111
‫תודה רבה שבאתם.‬

527
00:31:48,489 --> 00:31:49,866
‫ג׳רי!‬
‫-גבר!‬

528
00:31:52,410 --> 00:31:53,244
‫טוב.‬

529
00:31:53,328 --> 00:31:56,915
‫בואו נחליף הילוך בשלב זה,‬
‫בבילוי החביב המשותף שלנו.‬

530
00:31:57,332 --> 00:32:00,293
‫אז אלה דברים שאני רואה בעולם החיצון.‬

531
00:32:00,376 --> 00:32:03,212
‫עכשיו אני רוצה לקחת אתכם‬
‫לתוך עולמו הקטן של ג׳רי,‬

532
00:32:03,588 --> 00:32:06,132
‫ולתת לכם קצת פרספקטיבה‬

533
00:32:06,215 --> 00:32:08,968
‫על מה שקורה בחיי הפרטיים.‬

534
00:32:09,052 --> 00:32:12,472
‫אתחיל במספרים הבסיסיים.‬
‫כולם אוהבים מספרים.‬

535
00:32:12,555 --> 00:32:14,724
‫אני בן 65.‬

536
00:32:14,807 --> 00:32:17,936
‫אני מתנצל על ההלם‬

537
00:32:18,311 --> 00:32:19,479
‫של המספר הזה.‬

538
00:32:19,562 --> 00:32:22,148
‫אני נשוי כבר 19 שנה.‬

539
00:32:22,231 --> 00:32:23,650
‫יש לי שלושה ילדים.‬

540
00:32:23,942 --> 00:32:26,569
‫הגדולה היא הבת שלי.‬
‫יש לי שני בנים צעירים יותר.‬

541
00:32:26,653 --> 00:32:28,655
‫אני אוהב להיות בן 60 פלוס.‬

542
00:32:28,738 --> 00:32:31,491
‫זה העשור האהוב עליי בחיים עד עכשיו.‬

543
00:32:31,574 --> 00:32:34,369
‫בגיל שישים פלוס, כשמבקשים ממך לעשות משהו,‬

544
00:32:34,452 --> 00:32:35,578
‫אתה פשוט אומר ״לא״.‬

545
00:32:40,375 --> 00:32:43,169
‫בלי סיבה, בלי תירוץ, בלי הסבר.‬

546
00:32:44,379 --> 00:32:47,298
‫אני מת להיות בן שבעים פלוס.‬
‫נראה לי שפשוט לא אענה.‬

547
00:32:50,426 --> 00:32:53,471
‫ראיתי אנשים כאלה.‬
‫אתה פשוט מנופף, בגיל שבעים פלוס.‬

548
00:32:53,805 --> 00:32:56,224
‫״היי, רוצה ללכת לשוק הפשפשים?״‬

549
00:33:06,484 --> 00:33:08,027
‫אני אוהב את הגיל הזה.‬

550
00:33:08,945 --> 00:33:09,988
‫הוא מרגיע.‬

551
00:33:10,530 --> 00:33:14,242
‫אני לא רוצה לגדול, להשתנות, להשתפר במשהו.‬

552
00:33:14,325 --> 00:33:16,703
‫אני לא רוצה להרחיב תחומי עניין,‬

553
00:33:16,786 --> 00:33:19,998
‫לפגוש מישהו,‬
‫או ללמוד משהו שאני עוד לא יודע.‬

554
00:33:22,375 --> 00:33:24,460
‫אני כבר לא משקר במסעדות.‬

555
00:33:24,544 --> 00:33:26,462
‫״הכול בסדר?״‬
‫״לא טוב לי פה.״‬

556
00:33:31,300 --> 00:33:34,387
‫״תרצה חשבון?״‬
‫״לא, לתבוע אתכם. זה בלתי נסבל.״‬

557
00:33:37,640 --> 00:33:41,310
‫אני לא אוהב להסתובב.‬
‫אם אני הולך ברחוב ככה…‬

558
00:33:41,394 --> 00:33:43,187
‫״ג׳רי, תראה! אתה חייב לראות!״‬

559
00:33:43,271 --> 00:33:45,606
‫התנועה הזאת. אני כבר לא אוהב לעשות ככה.‬

560
00:33:45,690 --> 00:33:46,899
‫לא רוצה.‬

561
00:33:46,983 --> 00:33:47,984
‫״אתה חייב לראות!״‬

562
00:33:48,067 --> 00:33:49,068
‫״אני חולק עליך.״‬

563
00:33:50,903 --> 00:33:52,822
‫אני לא מרגיש זקן. אני לא מרגיש עייף.‬

564
00:33:52,905 --> 00:33:54,657
‫פשוט ראיתי המון דברים.‬

565
00:33:55,283 --> 00:33:58,286
‫אראה את זה בדרך חזרה,‬
‫כשזה יהיה מולי. מה דעתך?‬

566
00:33:59,537 --> 00:34:00,496
‫או שלא אראה.‬

567
00:34:00,580 --> 00:34:01,497
‫או שאחפש בגוגל.‬

568
00:34:01,581 --> 00:34:05,293
‫או שפשוט אניח שזה דומה מאוד‬
‫למשהו אחר שכבר ראיתי.‬

569
00:34:08,171 --> 00:34:10,089
‫הרבה אנשים בגילי עושים ״רשימת דלי״.‬

570
00:34:10,173 --> 00:34:13,634
‫אני הכנתי ״רשימת דלי״,‬
‫הפכתי את הד׳ לב׳, וסיימתי גם עם זה.‬

571
00:34:19,849 --> 00:34:21,851
‫אני רק רוצה שתהיה לכם האופציה.‬

572
00:34:22,351 --> 00:34:24,729
‫אתם יכולים לסמן וי על כל הסעיפים,‬

573
00:34:24,979 --> 00:34:26,606
‫או לשנות אות אחת בהתחלה,‬

574
00:34:26,689 --> 00:34:28,399
‫ואז לשבת בכורסה ולראות את המשחק.‬

575
00:34:31,110 --> 00:34:34,614
‫התחתנתי בגיל מאוחר.‬
‫הייתי בן 45. היו לי כמה עניינים.‬

576
00:34:36,282 --> 00:34:39,035
‫נהניתי מהעניינים האלה לא מעט, זכור לי.‬

577
00:34:40,578 --> 00:34:43,956
‫כשהייתי רווק, היו לי חברים נשואים.‬
‫לא הייתי מבקר בבתים שלהם.‬

578
00:34:44,749 --> 00:34:47,627
‫חייהם נראו לי פתטיים ומדכאים.‬

579
00:34:48,461 --> 00:34:50,797
‫עכשיו, כשאני נשוי, אין לי חברים רווקים.‬

580
00:34:51,380 --> 00:34:54,509
‫חייהם נראים לי חסרי משמעות וטריוויאליים.‬

581
00:34:55,009 --> 00:34:57,220
‫בשני המקרים, אני מאמין שצדקתי.‬

582
00:34:59,013 --> 00:35:01,057
‫כשאתה בצד מסוים של הנישואים,‬

583
00:35:01,140 --> 00:35:03,601
‫אתה לא מבין מה האנשים בצד השני עושים.‬

584
00:35:04,102 --> 00:35:07,855
‫אין לי מה להיפגש עם רווקים.‬
‫אין לך אישה. אין לנו על מה לדבר.‬

585
00:35:08,106 --> 00:35:10,817
‫יש לך חברה? זה כדור נוצה, ידידי.‬

586
00:35:12,527 --> 00:35:13,986
‫אתה עושה מלחמת פיינטבול.‬

587
00:35:14,070 --> 00:35:16,405
‫אני באפגניסטן עם נשק אמיתי.‬

588
00:35:20,868 --> 00:35:24,455
‫נשואים משחקים עם מחסניות מלאות ואש חיה.‬

589
00:35:26,290 --> 00:35:27,708
‫זה לא תרגיל.‬

590
00:35:29,836 --> 00:35:33,089
‫רווקים יושבים בקרוסלה ונושפים על שבשבת!‬

591
00:35:34,799 --> 00:35:37,552
‫אני נוהג במשאית מלאה ניטרוגליצרין‬
‫בכביש עפר.‬

592
00:35:45,101 --> 00:35:49,188
‫רווקים שנמצאים פה הערב שואלים‬
‫״היי, ג׳רי. ואם אני רוצה להיות נשוי, כמוך?‬

593
00:35:49,272 --> 00:35:51,649
‫מה אני צריך בשביל להיות נשוי?״‬

594
00:35:52,024 --> 00:35:54,610
‫אגיד לך מה אתה צריך:‬
‫אתה צריך תשובות, חבוב.‬

595
00:35:55,444 --> 00:35:57,697
‫אתה חייב תשובות לאישה.‬

596
00:35:58,531 --> 00:36:00,616
‫לנשים יש הרבה שאלות.‬

597
00:36:01,617 --> 00:36:03,035
‫יש להן שכל חזק,‬

598
00:36:03,327 --> 00:36:05,621
‫אקטיבי, וערני בכל עת.‬

599
00:36:07,039 --> 00:36:08,749
‫אתה ישן. היא עושה מחקר.‬

600
00:36:15,798 --> 00:36:18,134
‫המוח הנשי מבשל כל הזמן!‬

601
00:36:20,344 --> 00:36:24,974
‫השכל הנשי הוא אחד האברים‬
‫היעילים והמוצלחים ביותר ביקום הביולוגי.‬

602
00:36:25,057 --> 00:36:26,058
‫כוח לנשים.‬

603
00:36:28,519 --> 00:36:29,812
‫ועוד איך.‬

604
00:36:30,146 --> 00:36:32,690
‫אין דבר שהשכל הנשי לא מסוגל לעשות.‬

605
00:36:33,107 --> 00:36:37,945
‫הוא פותר את כל בעיות העולם והחיים.‬

606
00:36:38,029 --> 00:36:39,614
‫אחרי שהוא מסיים עם זה,‬

607
00:36:39,697 --> 00:36:41,616
‫הוא ממשיך הלאה לדברים היפותטיים.‬

608
00:36:50,249 --> 00:36:52,251
‫מצבים תאורטיים,‬

609
00:36:53,252 --> 00:36:55,129
‫שאולי יתרחשו ואולי לא.‬

610
00:36:58,341 --> 00:37:03,429
‫הנקבה צריכה לדעת איך היית מגיב.‬

611
00:37:07,433 --> 00:37:10,353
‫״אם היית מזייף את המוות שלך‬
‫וזה היה נודע לי,‬

612
00:37:10,436 --> 00:37:12,188
‫מה היית אומר?״‬

613
00:37:18,110 --> 00:37:19,779
‫״על מה אנחנו מדברים עכשיו?״‬

614
00:37:22,240 --> 00:37:25,201
‫״חלמתי את הכול בלילה, אז אל תכחיש!״‬

615
00:37:29,622 --> 00:37:32,875
‫להיות נשוי זה כמו להיות בשעשועון,‬
‫ותמיד בסיבוב המהיר.‬

616
00:37:34,710 --> 00:37:37,964
‫הלכתי וקניתי פודיום של שעשועונים.‬
‫הצבתי אותו בסלון שלי.‬

617
00:37:38,047 --> 00:37:40,925
‫אני קם בבוקר, עומד מאחורי הפודיום,‬

618
00:37:41,050 --> 00:37:44,553
‫מנסה להשיב לכל השאלות של אשתי‬
‫ולהמשיך את היום שלי, לעזאזל.‬

619
00:37:46,847 --> 00:37:48,349
‫יש לי קליקר ביד.‬

620
00:37:48,808 --> 00:37:51,686
‫״אקח ׳סרטים שנדמה לי שראינו ביחד׳ ב־200.״‬

621
00:37:54,605 --> 00:37:57,775
‫אשתי, כמובן, היא האלופה מהשבוע שעבר.‬

622
00:37:58,818 --> 00:38:03,489
‫״אקח ׳פרטים על שיחה בת עשר דקות‬
‫שניהלנו בשלוש בבוקר לפני שמונה שנים׳.‬

623
00:38:08,536 --> 00:38:11,455
‫ואני רוצה להמר את הכול על זה, אלכס.‬

624
00:38:14,417 --> 00:38:16,419
‫אני הולכת על הניצחון, כאן ועכשיו.״‬

625
00:38:17,336 --> 00:38:19,046
‫לבעל, כמובן, אין מושג.‬

626
00:38:19,130 --> 00:38:22,383
‫״צר לי, אדוני. לא זכית בחבילת הסקס בסופ״ש…‬

627
00:38:23,634 --> 00:38:26,220
‫או במשדר הספורט ללא רגשות אשם.‬

628
00:38:27,471 --> 00:38:30,766
‫תודה ששיחקת ׳אתה מקשיב לי בכלל?׳‬

629
00:38:32,268 --> 00:38:36,939
‫ואל תשכח לקחת את שקית הזבל הגדולה‬
‫בדרכך החוצה מהאולפן.״‬

630
00:38:46,324 --> 00:38:49,702
‫אחד הדברים שלא ידעתי לפני שהתחתנתי,‬

631
00:38:49,785 --> 00:38:51,495
‫שגיליתי אחרי שהתחתנתי,‬

632
00:38:51,579 --> 00:38:53,247
‫הוא שבכל יום בחיי הנישואים,‬

633
00:38:53,331 --> 00:38:55,458
‫אנהל דיון על טון הדיבור שלי.‬

634
00:38:58,919 --> 00:39:00,713
‫לא ידעתי, כרווק,‬

635
00:39:00,796 --> 00:39:04,592
‫שאני מדבר, לעתים קרובות כל כך,‬
‫בטון לא נכון.‬

636
00:39:07,136 --> 00:39:09,889
‫חשבתי שזאת זוגיות. מתברר שזה מחזמר.‬

637
00:39:12,016 --> 00:39:15,061
‫אני מסתובב בבית עם דבר עגול שחור כזה,‬
‫של מקהלות.‬

638
00:39:17,772 --> 00:39:18,856
‫״איך זה?״‬

639
00:39:23,944 --> 00:39:25,529
‫״אני מתקרב?״‬

640
00:39:27,823 --> 00:39:29,742
‫״זה הטון שלך.״‬
‫״הטון שלי?״ ״כן.״‬

641
00:39:29,825 --> 00:39:33,871
‫״מה רע בטון שלי?״‬
‫״לא אהבתי את הטון שלך.״‬

642
00:39:35,664 --> 00:39:38,042
‫״מה את רוצה ש…״‬
‫״תשנה את הטון!״‬

643
00:39:40,711 --> 00:39:41,587
‫שמעתם את זה פעם?‬

644
00:39:42,671 --> 00:39:44,799
‫והנשים צודקות, כמו תמיד.‬

645
00:39:45,549 --> 00:39:50,388
‫הטון הגברי משתנה במהלך הזוגיות.‬

646
00:39:50,471 --> 00:39:53,474
‫בהתחלה, כשהגבר מחזר אחר האישה,‬

647
00:39:53,808 --> 00:39:56,685
‫בשלב החיזור או הפלירטוט,‬

648
00:39:56,769 --> 00:40:00,523
‫אנחנו מדברים גבוה יותר.‬
‫אנחנו מרימים את הקול בשתי אוקטבות.‬

649
00:40:00,606 --> 00:40:02,483
‫אנחנו מדברים ככה בהתחלה.‬

650
00:40:04,443 --> 00:40:06,737
‫״אוכל סיני או איטלקי נשמע מעולה.‬

651
00:40:10,324 --> 00:40:12,535
‫אולי נצא לסיבוב או לטיול.״‬

652
00:40:15,413 --> 00:40:19,083
‫קול הדיבור האמיתי שלי,‬
‫שאני משתמש בו ברגע זה,‬

653
00:40:19,375 --> 00:40:21,335
‫כדי לתקשר איתכם,‬

654
00:40:21,752 --> 00:40:24,380
‫אינו רצוי בבית שלי.‬

655
00:40:27,133 --> 00:40:29,176
‫לכן אני כאן, מדבר איתכם.‬

656
00:40:38,144 --> 00:40:40,187
‫נראה לכם שאני מדבר ככה,‬

657
00:40:40,646 --> 00:40:43,065
‫בבית שלי? בסמכותיות כזאת?‬

658
00:40:46,527 --> 00:40:50,448
‫עם הגוון הזה בקול שלי?‬
‫נראה לכם שאני מדבר ככה בבית שלי?‬

659
00:40:52,158 --> 00:40:53,033
‫אני לא.‬

660
00:40:54,743 --> 00:40:57,037
‫אם הייתי נכנס לבית של עצמי,‬

661
00:40:57,121 --> 00:40:58,497
‫שקניתי מכיסי, דרך אגב…‬

662
00:40:58,581 --> 00:41:00,958
‫לא רלוונטי, סתם רציתי להזכיר.‬

663
00:41:04,962 --> 00:41:06,922
‫אם הייתי אומר ככה,‬

664
00:41:07,006 --> 00:41:08,007
‫אם הייתי אומר‬

665
00:41:08,799 --> 00:41:10,426
‫״אני צריך משהו לאכול״…‬

666
00:41:12,595 --> 00:41:14,013
‫אם הייתי אומר את זה ככה…‬

667
00:41:14,305 --> 00:41:15,764
‫קודם כול, כל גבר היה אומר,‬

668
00:41:16,182 --> 00:41:19,018
‫״תאכל מה שבא לך.‬
‫לא אכפת לי מה תאכל״.‬

669
00:41:19,727 --> 00:41:22,771
‫כל אישה הייתה אומרת,‬
‫״למה אתה צועק עליי?״‬

670
00:41:25,316 --> 00:41:26,692
‫״אני לא צועק!‬

671
00:41:27,985 --> 00:41:29,236
‫אני רק רעב!״‬

672
00:41:30,613 --> 00:41:31,864
‫ואז מתחיל הריב.‬

673
00:41:31,947 --> 00:41:34,492
‫וכשמתחיל הריב, אתה בקיאק במים סוערים.‬

674
00:41:34,575 --> 00:41:37,536
‫עם קסדת פלסטיק על הראש.‬
‫צולל למים, צף למעלה…‬

675
00:41:37,620 --> 00:41:38,746
‫העיקר להמשיך לחתור.‬

676
00:41:43,125 --> 00:41:45,044
‫אז טון הדיבור של האישה משתנה.‬

677
00:41:45,127 --> 00:41:46,795
‫כן, גם הנשים כלולות בזה.‬

678
00:41:46,879 --> 00:41:49,965
‫כל אישה, בשלב מסוים, בכל ויכוח עם הגבר,‬

679
00:41:50,049 --> 00:41:52,760
‫אוהבת לחקות את הקול של הגבר.‬

680
00:41:53,135 --> 00:41:56,180
‫במערכת הארגון המדהימה של הנשים,‬

681
00:41:56,263 --> 00:41:59,725
‫כולן איכשהו החליטו לעשות את אותו החיקוי.‬

682
00:41:59,808 --> 00:42:02,311
‫״אתה תמיד אומר‬
‫׳לא, אני לא עושה דברים כאלה.‬

683
00:42:02,394 --> 00:42:04,230
‫זה לא מה שאמרתי שאעשה.‬

684
00:42:04,313 --> 00:42:06,524
‫אמרת שאולי נלך, אמרת שבטוח נלך…‬

685
00:42:06,607 --> 00:42:09,568
‫אני לא חושב שארגיש בנוח.‬

686
00:42:09,652 --> 00:42:12,363
‫אתה הולך עם החברים שלך…‬
‫אנחנו הולכים עם החברים שלך.׳‬

687
00:42:12,446 --> 00:42:13,906
‫לא החברים שלי. החברים שלי…‬

688
00:42:13,989 --> 00:42:16,158
‫אתה אומר, ׳לא נראה לי שאני…׳״‬

689
00:42:17,409 --> 00:42:18,994
‫מי זה הגבר הזה, לעזאזל?‬

690
00:42:21,622 --> 00:42:23,040
‫איפה ראית את הגבר הזה?‬

691
00:42:25,209 --> 00:42:27,044
‫לא שמעתי אף אחד מדבר ככה.‬

692
00:42:28,128 --> 00:42:29,922
‫״בגלל שאתה לא שומע את עצמך.‬

693
00:42:30,005 --> 00:42:31,715
‫אתה צריך לשמוע איך אתה נשמע.‬

694
00:42:31,799 --> 00:42:34,218
‫אתה אומר ׳לא נראה לי…׳״‬

695
00:42:36,220 --> 00:42:38,722
‫זה מזכיר לי את האיש מ״גילדת הסוכריות״.‬

696
00:42:39,932 --> 00:42:42,476
‫״גילדת הסוכריות…״‬

697
00:42:51,819 --> 00:42:53,529
‫כי הכול עניין של הקשבה.‬

698
00:42:54,488 --> 00:42:55,823
‫רוצים עצה לנישואים?‬

699
00:42:56,365 --> 00:42:57,700
‫תקשיבו!‬

700
00:42:59,827 --> 00:43:03,080
‫הרבה נשים מתלוננות‬
‫שהבעלים שלהן לא מקשיבים.‬

701
00:43:04,290 --> 00:43:06,875
‫לא שמעתי את אשתי אומרת את זה.‬
‫אולי היא אמרה.‬

702
00:43:09,378 --> 00:43:10,671
‫אני לא יודע. אבל…‬

703
00:43:11,922 --> 00:43:14,258
‫הנה מה שאני יודע:‬

704
00:43:16,010 --> 00:43:19,179
‫נשים: הבעל רוצה שתהיו מאושרות.‬

705
00:43:20,264 --> 00:43:21,932
‫הוא עובד על זה!‬

706
00:43:23,851 --> 00:43:24,810
‫הוא מתכנן את זה.‬

707
00:43:25,436 --> 00:43:27,271
‫הוא חושב על זה בכל שנייה.‬

708
00:43:28,731 --> 00:43:30,232
‫הוא לא מסוגל לעשות את זה.‬

709
00:43:31,650 --> 00:43:33,152
‫הוא לא מסוגל לעשות את זה.‬

710
00:43:34,320 --> 00:43:36,739
‫הוא לא יודע איך לעשות את זה.‬

711
00:43:38,365 --> 00:43:39,867
‫לפעמים אנחנו עושים את זה,‬

712
00:43:40,534 --> 00:43:42,202
‫ולא יודעים איך עשינו את זה.‬

713
00:43:44,747 --> 00:43:47,207
‫אנחנו לא יכולים לשאול ״מה עשיתי״,‬

714
00:43:48,667 --> 00:43:51,629
‫כי אז זה נראה כאילו‬
‫אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים.‬

715
00:43:52,921 --> 00:43:54,256
‫אי אפשר לא לעשות כלום.‬

716
00:43:54,882 --> 00:43:57,509
‫האישה אומרת,‬
‫״אני לא מאמינה שאתה עושה את זה״.‬

717
00:43:57,885 --> 00:43:59,219
‫הגבר אומר, ״עושה מה״?‬

718
00:44:00,638 --> 00:44:01,805
‫האישה פורצת בבכי.‬

719
00:44:03,223 --> 00:44:04,933
‫הגבר אומר, ״לא עשיתי כלום״!‬

720
00:44:06,060 --> 00:44:07,269
‫האישה אומרת ״בדיוק״.‬

721
00:44:10,939 --> 00:44:12,733
‫זה מין משחק שחמט, לא?‬

722
00:44:13,317 --> 00:44:15,361
‫אבל הלוח הוא מים זורמים,‬

723
00:44:16,945 --> 00:44:18,822
‫וכל החיילים‬

724
00:44:19,156 --> 00:44:20,324
‫עשויים מעשן.‬

725
00:44:34,463 --> 00:44:37,341
‫ואתם לא לבד. אל תשכחו את זה. בנישואים.‬

726
00:44:37,424 --> 00:44:39,885
‫החברה, התרבות, הטכנולוגיה אפילו,‬

727
00:44:39,968 --> 00:44:43,055
‫עוזרות לכם במסע הנישואים שלכם.‬

728
00:44:43,138 --> 00:44:44,640
‫במכונית, לדוגמה:‬

729
00:44:44,723 --> 00:44:47,726
‫אזורים נפרדים, כפתורים נפרדים, אחד בכל צד,‬

730
00:44:48,268 --> 00:44:49,728
‫לשליטה בבקרת האקלים.‬

731
00:44:50,813 --> 00:44:53,982
‫מעניין אם אדם נשוי חשב על זה,‬

732
00:44:56,068 --> 00:44:58,904
‫וחשב ״היי, זה יכול להיות שימושי‬

733
00:44:59,446 --> 00:45:03,033
‫אם אתה יושב עם מישהי‬
‫שאתה מחויב לה על פי חוק למשך שארית חייך,‬

734
00:45:03,325 --> 00:45:05,411
‫ואתה צריך שהיא תסתום את הפה״.‬

735
00:45:07,121 --> 00:45:09,498
‫״אני קופאת! אני מתבשלת! אני רותחת!‬

736
00:45:11,333 --> 00:45:12,710
‫זה נושב עליי!״‬

737
00:45:14,670 --> 00:45:17,131
‫כשאשתי אומרת ״יש עליי אוויר״,‬

738
00:45:17,297 --> 00:45:19,675
‫זה כמו שבנאדם נורמלי היה אומר,‬

739
00:45:19,758 --> 00:45:21,385
‫״יש עליי דוב״.‬

740
00:45:24,054 --> 00:45:25,681
‫זאת רמת החירום.‬

741
00:45:27,349 --> 00:45:29,143
‫ואני גם מגיב ברמה הזאת.‬

742
00:45:29,768 --> 00:45:33,397
‫״אלוהים! בריזה מרושעת מפתח אוורור עוין‬
‫תוקפת את זוגתי לחיים,‬

743
00:45:33,480 --> 00:45:35,941
‫שאגב, ילדה לי שלושה ילדים בלי הרדמה,‬

744
00:45:36,024 --> 00:45:38,610
‫בטח הייתה מסוגלת ליילד את עצמה‬
‫אם לא היה מי שיעזור,‬

745
00:45:38,694 --> 00:45:42,948
‫אבל לא מסוגלת לעמוד במשב רוח שסטה‬
‫בשלוש מעלות מהטמפרטורה האופטימלית שלה.״‬

746
00:45:49,455 --> 00:45:53,542
‫ואני בטוח שהחלוקה הזאת ממש עובדת,‬

747
00:45:53,625 --> 00:45:57,379
‫ומונעת התערבבות של מולקולות אוויר‬
‫בטמפרטורות שונות,‬

748
00:45:58,338 --> 00:46:02,551
‫בתוך תא נוסעים סגור,‬
‫ברוחב מטר, במכונית.‬

749
00:46:02,634 --> 00:46:04,511
‫הרבה פעמים אני נוסע לבית הקפה בבוקר,‬

750
00:46:04,595 --> 00:46:07,848
‫ואני אוהב את הקפה שלי שחור‬
‫בצד שמאל של הספל,‬

751
00:46:07,931 --> 00:46:09,641
‫ועם חלב וסוכר בצד ימין.‬

752
00:46:11,810 --> 00:46:12,936
‫אין שום בעיה.‬

753
00:46:14,104 --> 00:46:17,524
‫במסעדות פאר,‬
‫לפעמים שואלים, ״מים או סודה״?‬

754
00:46:17,608 --> 00:46:19,985
‫אני אומר ״גם וגם, באותה כוס, בנפרד.‬

755
00:46:20,068 --> 00:46:22,070
‫אני עושה את זה באוטו שלי כל הזמן״.‬

756
00:46:26,241 --> 00:46:28,368
‫הנה רגע מנישואים שראיתי במציאות:‬

757
00:46:29,578 --> 00:46:32,456
‫הבעל באוטו. האישה על המדרכה.‬

758
00:46:32,539 --> 00:46:34,583
‫הוא אוסף אותה מהעבודה.‬

759
00:46:35,626 --> 00:46:39,880
‫הוא לא עצר את המכונית עד הסוף!‬

760
00:46:41,465 --> 00:46:42,841
‫היא פתחה את הדלת.‬

761
00:46:42,925 --> 00:46:46,386
‫היא קפצה על רגל אחת,‬

762
00:46:48,347 --> 00:46:52,267
‫וניסתה לקנות לה אחיזה במסעד של…‬

763
00:46:53,227 --> 00:46:56,480
‫אפשר להכניס רק רגל אחת למכונית נוסעת!‬

764
00:46:58,023 --> 00:47:02,736
‫אפשר רק לדמיין את הדו־שיח הער‬

765
00:47:03,946 --> 00:47:07,032
‫שהתרחש במכונית הזאת כל הדרך הביתה.‬

766
00:47:09,034 --> 00:47:10,452
‫אבל אלה הם נישואים:‬

767
00:47:10,661 --> 00:47:11,829
‫שני אנשים‬

768
00:47:12,579 --> 00:47:14,122
‫שמנסים להישאר ביחד‬

769
00:47:14,540 --> 00:47:16,667
‫בלי לומר את המילים ״אני שונא אותך״.‬

770
00:47:19,711 --> 00:47:22,172
‫ואסור להגיד את זה. טוב?‬

771
00:47:22,798 --> 00:47:24,174
‫אסור להגיד את זה.‬

772
00:47:25,551 --> 00:47:26,802
‫מותר להרגיש את זה.‬

773
00:47:28,929 --> 00:47:29,847
‫זה בסדר.‬

774
00:47:30,764 --> 00:47:33,100
‫אל תיתנו לזה לצאת.‬

775
00:47:34,017 --> 00:47:35,519
‫תגידו משהו אחר. לא חשוב מה.‬

776
00:47:35,602 --> 00:47:38,981
‫תגידו ״למה אף פעם אין‬
‫נייר דבק בבית הזה, לעזאזל״.‬

777
00:47:41,650 --> 00:47:44,570
‫״נייר״ זה ״אני״. ״דבק״ זה ״שונא״.‬
‫״בית״ זה ״אותך״.‬

778
00:47:46,321 --> 00:47:47,406
‫אבל זה עדיף.‬

779
00:47:48,448 --> 00:47:50,617
‫אל תגידי ״בא לי לרצוח אותך כרגע״.‬

780
00:47:51,910 --> 00:47:54,162
‫תגידי ״אתה כזה מצחיק לפעמים״.‬

781
00:47:59,710 --> 00:48:03,297
‫״ג׳רי, היינו רוצים להבין,‬
‫בצורה מפורטת יותר,‬

782
00:48:03,589 --> 00:48:05,299
‫איך בדיוק עשית את זה.‬

783
00:48:05,382 --> 00:48:10,137
‫כי ראינו שהיית רווק רגיל,‬

784
00:48:10,220 --> 00:48:14,016
‫במשך 45 שנה, ואז פתאום, שינוי מוחלט.‬

785
00:48:14,099 --> 00:48:16,810
‫חתונה, אישה, ילדים, משפחה.‬
‫איך ניווטת את זה?‬

786
00:48:17,185 --> 00:48:18,228
‫איך התאקלמת?‬

787
00:48:18,312 --> 00:48:21,064
‫איך התרבית, והתמקמת,‬

788
00:48:21,315 --> 00:48:22,774
‫ולהכיל למדת,‬

789
00:48:23,233 --> 00:48:25,235
‫כדי למנוע קטטה?״‬

790
00:48:26,778 --> 00:48:28,113
‫שאלה מצוינת,‬

791
00:48:28,739 --> 00:48:30,908
‫כי גבר נשוי לא ישרוד‬

792
00:48:31,450 --> 00:48:37,331
‫אם אין לו מערכת חזקה‬
‫לסינון המחשבות בין המוח לדיבור.‬

793
00:48:39,124 --> 00:48:41,209
‫לא סתם מדברים כשנשואים!‬

794
00:48:42,669 --> 00:48:43,545
‫זה מסוכן.‬

795
00:48:45,672 --> 00:48:48,008
‫כשאני עם אשתי, שאני אוהב עד מאוד,‬

796
00:48:48,592 --> 00:48:50,260
‫ומחשבה נכנסת לי לראש,‬

797
00:48:50,844 --> 00:48:52,554
‫המחשבה הראשונה שלי היא‬

798
00:48:52,638 --> 00:48:54,681
‫״טוב, את זה אני לא יכול להגיד״.‬

799
00:49:01,104 --> 00:49:03,899
‫אולי אני יכול להגיד‬
‫ששמעתי מישהו אחר אומר את זה.‬

800
00:49:06,026 --> 00:49:08,946
‫ואז היא ואני נוכל לחלוק יחד רגע חמים‬

801
00:49:09,029 --> 00:49:11,740
‫בו אנחנו מסכימים שאותו אדם הוא אידיוט.‬

802
00:49:14,826 --> 00:49:16,203
‫ואנחנו מסתדרים מצוין.‬

803
00:49:18,038 --> 00:49:19,581
‫יש לנו שלושה ילדים, כבר אמרתי.‬

804
00:49:19,665 --> 00:49:21,917
‫בדיוק חזרנו מחופשה משפחתית נעימה,‬

805
00:49:22,000 --> 00:49:23,251
‫או כמו שאני קורא לזה,‬

806
00:49:23,335 --> 00:49:26,004
‫״בואו נשלם המון כסף כדי לריב בבית מלון״.‬

807
00:49:29,925 --> 00:49:32,219
‫אין לי מושג מה עוד עשינו שם.‬

808
00:49:33,887 --> 00:49:35,138
‫בואו נריב על אופניים!‬

809
00:49:38,350 --> 00:49:40,811
‫״אני ארצח אותך.״‬
‫״אני ארצח אותך יותר.״‬

810
00:49:42,854 --> 00:49:46,233
‫בואו נקלל על חוף ים לבן.‬

811
00:49:48,819 --> 00:49:52,280
‫בואו נריב על זה שהילדים ההם‬
‫נראים ממש מנומסים.‬

812
00:49:53,615 --> 00:49:56,159
‫מעניין אם הם עמדו על המרפסת במלון אתמול‬

813
00:49:56,243 --> 00:50:00,163
‫עם קשיו מהמיני־בר, שעלה 12 דולר,‬
‫וניסו לזרוק לאורחים אחרים על הראש.‬

814
00:50:09,172 --> 00:50:10,799
‫אז הבת שלי היא הבכורה.‬

815
00:50:10,882 --> 00:50:14,219
‫היא בת 18,‬
‫ובדיוק סיימה תיכון והמשיכה לקולג׳.‬

816
00:50:14,302 --> 00:50:18,056
‫זה גדול… זה צעד גדול בשביל הורים.‬

817
00:50:19,016 --> 00:50:19,933
‫תודה.‬

818
00:50:21,435 --> 00:50:22,602
‫עשינו עבודה מצוינת.‬

819
00:50:22,686 --> 00:50:24,104
‫היא סיימה תיכון.‬

820
00:50:26,064 --> 00:50:28,150
‫אז הרבה אנשים שואלים אותי,‬

821
00:50:28,233 --> 00:50:31,194
‫״איך אתה מרגיש, ג׳רי?‬
‫בת ראשונה עוזבת את הבית?״‬

822
00:50:31,278 --> 00:50:32,112
‫ואני בסדר.‬

823
00:50:32,195 --> 00:50:34,573
‫אני בסדר.‬

824
00:50:34,656 --> 00:50:37,701
‫כמו שאני רואה את זה,‬
‫זה כאילו מצאת תנין תינוק,‬

825
00:50:38,035 --> 00:50:40,620
‫ושמת אותו באמבטיה, וכולם…‬

826
00:50:40,704 --> 00:50:43,040
‫״תראו, מצאתי תנין תינוק…‬

827
00:50:43,123 --> 00:50:45,125
‫שים לו אצבע בפה. מרגיש את השיניים?‬

828
00:50:45,208 --> 00:50:47,419
‫שיניים קטנות נוגסות…״‬

829
00:50:48,545 --> 00:50:50,839
‫ואז, הזמן עובר, ואתה אומר…‬

830
00:50:51,298 --> 00:50:53,967
‫״נראה לי שצריך להעיף את הדבר הזה מפה.״‬

831
00:50:56,928 --> 00:50:57,804
‫״זה…‬

832
00:50:58,555 --> 00:51:01,308
‫כבר לא מרגיש לי נכון. הדבר הזה…‬

833
00:51:02,476 --> 00:51:05,479
‫הוא מפחיד. הוא צריך להיות שם, בחוץ,‬

834
00:51:05,562 --> 00:51:08,982
‫לרצוח יצורים אחרים ולאכול אותם.‬

835
00:51:10,233 --> 00:51:12,027
‫זה מה שהוא אמור לעשות.״‬

836
00:51:14,738 --> 00:51:16,948
‫אבל אני אוהב להיות אבא. הייתי שם בלידה.‬

837
00:51:17,032 --> 00:51:19,618
‫מן הסתם, הרגע הכי דרמטי בחיי האדם.‬

838
00:51:19,701 --> 00:51:22,537
‫בכל פעם ששני אנשים נכנסים לחדר,‬
‫ושלושה יוצאים…‬

839
00:51:23,872 --> 00:51:26,374
‫אירוע משמעותי התרחש בחדר הזה.‬

840
00:51:27,793 --> 00:51:31,338
‫בסוף החיים, אנחנו חוזרים בערך לאותו חדר,‬

841
00:51:31,755 --> 00:51:33,757
‫אותה מיטה, אותם דברים מסביב,‬

842
00:51:33,924 --> 00:51:38,804
‫ושוב, מספר היוצאים שונה ממספר הנכנסים,‬

843
00:51:39,096 --> 00:51:41,723
‫אבל זה הביזנס של האנושות.‬

844
00:51:42,099 --> 00:51:44,726
‫צריך לרענן את המלאי, סחורה חדשה,‬

845
00:51:44,810 --> 00:51:46,686
‫לדאוג ששרשרת האספקה תזרום.‬

846
00:51:47,979 --> 00:51:49,856
‫צריך להכניס אותם ולהוציא אותם.‬

847
00:51:49,940 --> 00:51:51,566
‫זה התפקיד של בית החולים.‬

848
00:51:52,400 --> 00:51:54,027
‫מנוחה, ניקיון,‬

849
00:51:54,111 --> 00:51:56,446
‫ואם זה לא מסתדר, עוזרים לך להמשיך הלאה.‬

850
00:51:56,988 --> 00:52:01,159
‫כתוב ״בית חולים״ כשנכנסים,‬
‫אבל זה יכול גם להיות ״מיטה, אמבטיה והלאה״.‬

851
00:52:07,916 --> 00:52:10,460
‫כי התינוקות ממשיכים להגיע. לא אכפת להם.‬

852
00:52:10,544 --> 00:52:13,839
‫נראה לכם שאכפת לתינוקות שהעולם בבלגן?‬
‫שיש לכם בעיות?‬

853
00:52:13,922 --> 00:52:14,965
‫״אנחנו באים!‬

854
00:52:16,133 --> 00:52:19,719
‫אנחנו רוצים להיכנס!״‬
‫הם מגיעים כמו מגשים של סופגניות טריות.‬

855
00:52:20,137 --> 00:52:22,973
‫עוד תינוקות.‬

856
00:52:24,057 --> 00:52:24,975
‫למה הם פה?‬

857
00:52:26,268 --> 00:52:27,978
‫הם פה כדי להחליף אותנו.‬

858
00:52:29,020 --> 00:52:30,147
‫זאת המשימה שלהם.‬

859
00:52:30,897 --> 00:52:33,984
‫אתם לא קולטים מה קורה?‬

860
00:52:35,485 --> 00:52:36,945
‫הם דוחקים אותנו החוצה!‬

861
00:52:37,904 --> 00:52:40,323
‫המילים הראשונות שלהם הן ״אימא״, ״אבא״,‬

862
00:52:40,407 --> 00:52:41,366
‫ו״ביי ביי״.‬

863
00:52:45,829 --> 00:52:49,124
‫״עוד נראה מי יהיה בחיתולים‬
‫כשכל זה ייגמר.״‬

864
00:52:52,669 --> 00:52:54,546
‫זה מה שהתינוקות חושבים.‬

865
00:52:56,131 --> 00:52:59,009
‫אבל שוב, האבא מתאמץ לעמוד בקצב.‬

866
00:52:59,426 --> 00:53:02,012
‫האימהות שנמצאות פה…‬
‫אנחנו רוצים להיות‬

867
00:53:02,095 --> 00:53:03,680
‫מה שאתן רוצות שנהיה.‬

868
00:53:03,763 --> 00:53:05,182
‫אנחנו לא מסוגלים!‬

869
00:53:06,641 --> 00:53:07,976
‫אנחנו רוצים.‬

870
00:53:09,144 --> 00:53:11,730
‫התינוק נולד… אני זוכר, זה דבר מדהים.‬

871
00:53:11,813 --> 00:53:14,357
‫אצל האישה, האינסטינקטים נכנסים לפעולה.‬

872
00:53:15,442 --> 00:53:17,861
‫אצל הגבר, שום דבר לא נכנס לפעולה.‬

873
00:53:20,405 --> 00:53:22,365
‫הוא אותו בנאדם, עומד שם.‬

874
00:53:27,370 --> 00:53:31,583
‫שנים אחרי שהילדים שלי נולדו, הייתי‬
‫רואה אותם בוהים בי מהצד השני של החדר,‬

875
00:53:31,666 --> 00:53:34,669
‫כאילו הם רוצים לגשת ולומר‬
‫״סליחה, מישהו עוזר לך?״‬

876
00:53:40,175 --> 00:53:43,303
‫״אימא, האיש של ה׳סוס דוהר׳ שוב פה.‬
‫אנחנו צריכים משהו?״‬

877
00:53:45,805 --> 00:53:49,184
‫הימנעות היא האינסטינקט הביתי של הגבר.‬

878
00:53:49,267 --> 00:53:51,937
‫גולף, פעילות ההימנעות האולטימטיבית.‬

879
00:53:52,020 --> 00:53:53,730
‫משחק קשה ברמה מטופשת,‬

880
00:53:53,813 --> 00:53:56,149
‫כה חסר טעם, חסר היגיון, מצריך המון זמן.‬

881
00:53:56,233 --> 00:53:59,027
‫המילה ״גולף״ חייבת להיות ראשי תיבות של‬

882
00:53:59,110 --> 00:54:00,904
‫״לצאת החוצה, להתרחק מהמשפחה״.‬

883
00:54:03,323 --> 00:54:06,159
‫ויש לי הרבה חברים שמשחקים. הם מתים על זה.‬

884
00:54:06,243 --> 00:54:07,786
‫״ג׳רי, אתה תמות על זה.‬

885
00:54:09,454 --> 00:54:11,289
‫זה משחק מאתגר מאוד.״‬

886
00:54:12,540 --> 00:54:14,209
‫כן, אני בטוח.‬

887
00:54:14,626 --> 00:54:18,838
‫מאתגר גם לנסות לזרוק סוכריית טיק־טק‬
‫למרחק מאה מטר, לתוך קופסת נעליים.‬

888
00:54:23,510 --> 00:54:26,972
‫בפנטזיות של האבא שמשחק גולף,‬
‫כשהוא יחזור הביתה,‬

889
00:54:27,055 --> 00:54:28,890
‫המשפחה תבוא בריצה,‬

890
00:54:29,307 --> 00:54:33,103
‫לשמוע את הסיפורים המלהיבים‬
‫מהרפתקאות הגולף שלו.‬

891
00:54:34,729 --> 00:54:35,647
‫במציאות,‬

892
00:54:35,855 --> 00:54:38,775
‫אף אחד בכלל לא יודע שהוא עזב, או חזר…‬

893
00:54:41,027 --> 00:54:45,907
‫משמונה וחצי שעות של חבטות אידיוטיות‬
‫בין חולות ועשבים,‬

894
00:54:45,991 --> 00:54:49,202
‫תוך כדי נהיגה בשכרות במכונית ליצנים‬
‫ברחבי פארק מלאכותי.‬

895
00:54:55,375 --> 00:54:57,794
‫ובכל זאת, האבא נותר גאה.‬

896
00:54:59,879 --> 00:55:04,009
‫מתלבש בתלבושות מוזרות בבית בסופי שבוע…‬

897
00:55:05,010 --> 00:55:07,679
‫כל האבות מתלבשים בעצם בסגנון הלבוש‬

898
00:55:07,762 --> 00:55:09,931
‫של השנה הטובה האחרונה בחייהם.‬

899
00:55:11,349 --> 00:55:15,103
‫מה שגבר לבש בערך בתקופה שהתחתן…‬

900
00:55:15,186 --> 00:55:17,314
‫הוא מקפיא את הרגע הזה…‬

901
00:55:18,023 --> 00:55:19,774
‫בתולדות האופנה,‬

902
00:55:19,858 --> 00:55:21,568
‫ונשאר איתו עד הסוף.‬

903
00:55:26,072 --> 00:55:29,826
‫רואים אבות ברחוב: 05׳, 91׳, 83׳.‬

904
00:55:33,121 --> 00:55:35,081
‫הלכתי עם הילדים לקולנוע לא מזמן.‬

905
00:55:35,165 --> 00:55:37,834
‫הייתה בקולנוע הודעה חדשה שלא ראיתי קודם:‬

906
00:55:37,917 --> 00:55:42,130
‫״נא לאסוף את הזבל סביב המושב אחרי הסרט.״‬

907
00:55:42,464 --> 00:55:43,673
‫״אה. בסדר.‬

908
00:55:45,008 --> 00:55:49,137
‫אולי גם אביא סרבל כתום‬
‫ומקל עץ עם מסמר בקצה.‬

909
00:55:51,639 --> 00:55:54,976
‫אולי אמשיך הלאה, בצדי הכביש,‬
‫אחרי סוף הסרט.״‬

910
00:55:57,771 --> 00:55:59,397
‫אני לא אוסף שום דבר!‬

911
00:56:00,690 --> 00:56:02,400
‫אני זה שזרק את זה!‬

912
00:56:04,819 --> 00:56:08,406
‫יש הסכם בינינו לבית הנהלת הקולנוע.‬
‫ההסכם הוא:‬

913
00:56:08,740 --> 00:56:09,949
‫אתם עושקים אותנו!‬

914
00:56:11,493 --> 00:56:13,912
‫בתמורה, כשאני מסיים עם משהו,‬

915
00:56:13,995 --> 00:56:15,497
‫אני פותח את היד.‬

916
00:56:20,168 --> 00:56:22,253
‫נותן לזה להתגלגל שמונה שורות.‬

917
00:56:23,338 --> 00:56:26,466
‫אני לא אתקע את היד לתור החור המפחיד‬

918
00:56:28,176 --> 00:56:32,722
‫בניסיון לעקור משם שלושה בוטנים מצופים‬
‫שהולחמו לשם מאז ״חומות של תקווה״.‬

919
00:56:34,724 --> 00:56:36,309
‫מה הם עשו בשבילנו?‬

920
00:56:36,393 --> 00:56:39,687
‫נתנו לנו מקום להניח את השתייה?‬
‫זה אבזר היוקרה שלנו?‬

921
00:56:39,771 --> 00:56:42,982
‫למה לא תותח פופקורן‬
‫שיורה אחד לתוך הפה כל חמש שניות,‬

922
00:56:43,983 --> 00:56:46,236
‫כדי להשלים את חוויית הגווייה הזאת?‬

923
00:56:51,991 --> 00:56:54,702
‫מחזיק הכוס. זה החפץ שמגדיר את התרבות שלנו.‬

924
00:56:54,786 --> 00:56:56,329
‫אנחנו לא מחזיקים כוסות!‬

925
00:56:57,622 --> 00:56:58,873
‫אנחנו לא רוצים לאחוז!‬

926
00:57:00,667 --> 00:57:01,668
‫בלי ידיים.‬

927
00:57:03,336 --> 00:57:05,296
‫תנו לי כובע קאובוי עם בירה בכל צד‬

928
00:57:05,380 --> 00:57:06,965
‫וצינור הזנה שיורד ממנו.‬

929
00:57:08,633 --> 00:57:10,760
‫תנו לי רצועה לכלב עם רצועה נוספת מגולגלת.‬

930
00:57:10,844 --> 00:57:12,470
‫אם הכלב מושך, אני לוחץ על כפתור‬

931
00:57:12,554 --> 00:57:14,639
‫ומשחרר חבל, כמו דג שנתפס בחכה.‬

932
00:57:16,641 --> 00:57:17,809
‫בשירותים ציבוריים,‬

933
00:57:17,892 --> 00:57:21,521
‫אני מצפה לראות חיישן תנועה‬
‫על האסלה, הכיור, המשתנה.‬

934
00:57:21,604 --> 00:57:23,022
‫אני לא עושה שם כלום.‬

935
00:57:25,859 --> 00:57:28,153
‫למה הכיור תמיד פחות מודע אלינו מהאסלה?‬

936
00:57:28,236 --> 00:57:31,322
‫תמיד צריך לעשות מופע קסמים‬
‫של דייויד קופרפילד כדי שזה יעבוד.‬

937
00:57:40,039 --> 00:57:43,793
‫מי עיצב את תא השירותים‬
‫עם חלון הראווה בתחתית,‬

938
00:57:46,045 --> 00:57:49,174
‫כדי שכולנו נוכל לראות את המכנסיים הרופסים,‬

939
00:57:49,257 --> 00:57:51,509
‫ואת השפיצים הטרגיים של הנעליים‬

940
00:57:51,593 --> 00:57:53,303
‫שבקושי מציצים‬

941
00:57:53,845 --> 00:57:57,098
‫מתחת לחגורה השמוטה שמוטלת חסרת ישע.‬

942
00:57:58,725 --> 00:58:02,896
‫כמה כסף היה עולה‬
‫להאריך את הקיר מטה בעוד 30 ס״מ?‬

943
00:58:04,147 --> 00:58:07,066
‫זה הקיר הכי זול בעולם.‬

944
00:58:07,817 --> 00:58:08,818
‫זה פאנל מתכת.‬

945
00:58:08,902 --> 00:58:12,780
‫הפאנלים אפילו לא צמודים אחד לשני בפינות!‬

946
00:58:14,866 --> 00:58:16,367
‫למה לא מצמידים אותם?‬

947
00:58:17,660 --> 00:58:18,828
‫לפעמים אתה עובר שם,‬

948
00:58:18,912 --> 00:58:21,080
‫ורואה עין אנושית מפוחדת.‬

949
00:58:26,461 --> 00:58:28,963
‫ראיתם פעם הבזק של הלבן של העין, עומד בחלל?‬

950
00:58:29,047 --> 00:58:30,048
‫רק אישון?‬

951
00:58:32,258 --> 00:58:34,093
‫למה אנחנו עושים את זה לאנשים?‬

952
00:58:35,512 --> 00:58:37,889
‫אני לא סוס. אני לא רוצה להיות בתוך תא.‬

953
00:58:38,598 --> 00:58:40,725
‫אם כבר, למה שהראש לא יציץ מעל לדלת?‬

954
00:58:40,808 --> 00:58:42,143
‫זה מה שסוסים עושים.‬

955
00:58:44,270 --> 00:58:48,525
‫אני בטוח שהעובדים במשרד מזהים‬
‫את הנעליים שלי. שייראו גם את הפנים שלי!‬

956
00:58:51,277 --> 00:58:52,779
‫״היי בוב, מה המצב?‬

957
00:58:54,739 --> 00:58:57,200
‫כן, זאת הסיבה שיצאתי מהישיבה החשובה.‬

958
00:58:58,785 --> 00:59:02,121
‫הייתי צריך לעשות‬
‫מצגת פאוורפוינט קטנה משלי.‬

959
00:59:02,664 --> 00:59:05,041
‫תודה, ניו יורק סיטי! אתם הכי טובים!‬

960
00:59:05,375 --> 00:59:06,668
‫אני אוהב אתכם!‬

961
00:59:07,627 --> 00:59:09,546
‫אתם בניתם אותי. אני מעריך את זה.‬

962
00:59:10,255 --> 00:59:12,465
‫תודה שבאתם למופע שלנו.‬

963
00:59:12,966 --> 00:59:14,175
‫מקווה שנהניתם.‬

964
00:59:15,552 --> 00:59:16,386
‫לילה טוב.‬

965
00:59:43,746 --> 00:59:45,665
‫במסוק, מה שעושים…‬

966
00:59:46,124 --> 00:59:48,668
‫מוציאים את הראש עוד קצת, וקופצים.‬

967
00:59:48,751 --> 00:59:49,669
‫מה זה?‬

968
00:59:49,752 --> 00:59:51,212
‫זה אתה, בפתח.‬

969
00:59:55,300 --> 00:59:56,718
‫היי!‬
‫-היי, מה קורה?‬

970
01:00:08,771 --> 01:00:09,897
‫כן!‬

971
01:00:17,155 --> 01:00:18,656
‫יפה מאוד.‬
‫-תודה.‬

972
01:00:19,115 --> 01:00:22,452
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬