1
00:00:27,320 --> 00:00:29,239
‫"הרחיקו את הצרות בריקודים

2
00:00:29,239 --> 00:00:31,408
‫דאגות נועדו ליום אחר

3
00:00:31,408 --> 00:00:33,493
‫תנו למוזיקה להתנגן

4
00:00:33,493 --> 00:00:35,412
‫בפרוגל רוק

5
00:00:35,412 --> 00:00:37,706
‫הרחיקו את הצרות בעבודה

6
00:00:37,706 --> 00:00:39,749
‫ריקודים נועדו ליום אחר

7
00:00:39,749 --> 00:00:41,376
‫תנו לפרוגלים לשחק..."

8
00:00:41,376 --> 00:00:42,419
‫אנחנו גובו.
‫- מוקי.

9
00:00:42,419 --> 00:00:43,336
‫ומבלי.
‫- בובר.

10
00:00:43,336 --> 00:00:45,088
‫רד.

11
00:00:47,757 --> 00:00:49,217
‫ג'וניור!

12
00:00:49,217 --> 00:00:50,635
‫שלום!

13
00:00:51,678 --> 00:00:53,346
‫הצנונית שלי.

14
00:00:54,472 --> 00:00:56,433
‫"הרחיקו את הצרות בריקודים

15
00:00:56,433 --> 00:00:58,560
‫דאגות נועדו ליום אחר

16
00:00:58,560 --> 00:01:00,645
‫תנו למוזיקה להתנגן

17
00:01:00,645 --> 00:01:03,189
‫בפרוגל רוק
‫בפרוגל רוק."

18
00:01:03,189 --> 00:01:04,648
‫"הפרוגלים: בחזרה לפרוגל רוק"

19
00:01:04,648 --> 00:01:06,151
‫בפרוגל רוק.

20
00:01:14,534 --> 00:01:15,577
‫היי, ספרוקט.

21
00:01:15,577 --> 00:01:18,163
‫כמה טוב לפגוש אותך.

22
00:01:20,999 --> 00:01:22,375
‫אתה קורע.

23
00:01:22,375 --> 00:01:23,877
‫היי, שמע. שכחתי להגיד לך,

24
00:01:23,877 --> 00:01:28,006
‫לגברת שימלפיני יש זימון לחבר מושבעים
‫שזה דבר שאנחנו תומכים בו לגמרי,

25
00:01:28,006 --> 00:01:29,216
‫חובה ציבורית, אתה מבין.

26
00:01:29,216 --> 00:01:33,428
‫אבל היא שאלה אם נוכל
‫לשמור על החתולה שלה פלאפינלה והסכמתי.

27
00:01:35,472 --> 00:01:38,225
‫אני יודעת שפלאפינלה היא לא פשוטה.

28
00:01:38,934 --> 00:01:41,144
‫אבל תוכל לבלות את היום בבטחה בלופט.

29
00:01:41,144 --> 00:01:43,063
‫לא תצטרך לפגוש אותה ולא תפחד.

30
00:01:45,607 --> 00:01:48,818
‫זה בסדר לפחד.
‫רק תגיד לי ואעזור לך.

31
00:01:51,613 --> 00:01:53,490
‫באמת? אתה מרים עצמות כמשקולות?

32
00:01:54,157 --> 00:01:58,286
‫בסדר, בחור קשוח.
‫אין צורך להדחיק רגשות.

33
00:01:58,286 --> 00:02:03,333
‫הלופט פתוח בפניך ואני כאן
‫למקרה שתצטרך לנבוח משהו.

34
00:02:06,962 --> 00:02:09,296
‫היי, גברת שימלפיני.
‫אנחנו נטפל יפה ב...

35
00:02:09,296 --> 00:02:13,218
‫והיא נסעה. וואו. היא ממעיטה במילים.

36
00:02:14,177 --> 00:02:15,679
‫ברוכה הבאה, פלאפינלה.

37
00:02:15,679 --> 00:02:17,222
‫תרגישי בבית.

38
00:02:17,222 --> 00:02:20,392
‫לא נראה לי שיש לנו עכברים,
‫אבל הם שלך אם תמצאי אותם.

39
00:02:20,392 --> 00:02:22,269
‫ואת זוכרת את ספרו...

40
00:02:25,063 --> 00:02:26,565
‫ספרוקט.

41
00:02:59,598 --> 00:03:02,350
‫בסדר, כולם. זו פגישה רצינית מאוד.

42
00:03:03,351 --> 00:03:05,312
‫זו הסיבה שאני לובש
‫את הווסט הרציני מאוד שלי.

43
00:03:05,312 --> 00:03:08,440
‫הוא דומה מאוד לווסט השני שלי,
‫אבל חדי העין יבדילו.

44
00:03:08,440 --> 00:03:09,691
‫אני הבחנתי בזה.
‫- זה הדבר הראשון ששמתי לב אליו.

45
00:03:09,691 --> 00:03:12,319
‫חברים, נגמרו לנו הצנוניות לגמרי.

46
00:03:12,319 --> 00:03:14,112
‫ואם לא נפתור את זה,

47
00:03:14,112 --> 00:03:16,865
‫אורח החיים שלנו בפרוגל רוק
‫עלול להשתנות לעד.

48
00:03:16,865 --> 00:03:18,074
‫לעד?

49
00:03:18,074 --> 00:03:18,992
‫כן.
‫- לא.

50
00:03:18,992 --> 00:03:22,579
‫סלחו לי על בחירת המילים,
‫אבל זה רציניני-מיני-ביני.

51
00:03:23,538 --> 00:03:26,041
‫גובו!
‫- אני יודע, אני יודע, אני יודע.

52
00:03:26,041 --> 00:03:28,293
‫אבל יש לנו פתרונות.

53
00:03:28,293 --> 00:03:32,088
‫בובר יציג אורחת מיוחדת
‫שיש לה כמה רעיונות מרגשים.

54
00:03:32,088 --> 00:03:34,424
‫רק רגע. האורחת הבאה היא להיט.

55
00:03:36,092 --> 00:03:38,136
‫קוטרפין.

56
00:03:38,136 --> 00:03:39,763
‫איך החיים, אחותי?

57
00:03:41,765 --> 00:03:44,434
‫מה? אנחנו קרובות מאוד.
‫- באמת?

58
00:03:44,434 --> 00:03:46,436
‫כלומר, אנחנו אמורות להיות.
‫נכון?

59
00:03:46,436 --> 00:03:48,897
‫אפשר להגיד.
‫- מביך.

60
00:03:48,897 --> 00:03:53,109
‫בסדר, אז אני עובדת על גינון הידרופוני.

61
00:03:53,109 --> 00:03:55,904
‫שיטה של גידול צמחים בלי אדמה.

62
00:03:55,904 --> 00:03:58,073
‫כן.
‫- עכשיו כשגינת הגורגים יבשה,

63
00:03:58,073 --> 00:04:00,450
‫זה עשוי להחזיר את הצנוניות.

64
00:04:01,993 --> 00:04:04,162
‫אדיר.
‫- זו הבחורה שלי!

65
00:04:04,162 --> 00:04:08,500
‫וואו. תראו אותנו.
‫פרוגלים ודוזרים משתפים פעולה.

66
00:04:08,500 --> 00:04:10,627
‫ולחשוב שבתקופתי נהגנו לאכול אותם.

67
00:04:10,627 --> 00:04:11,920
‫מה?

68
00:04:11,920 --> 00:04:13,213
‫אני חוזרת בי.

69
00:04:13,213 --> 00:04:17,800
‫אז, בכל אופן, הקציר הראשון של צנוניות
‫אמור להיות מוכן

70
00:04:17,800 --> 00:04:20,262
‫בעוד 45 עד 50 חודשי קסדה קלנדריים.

71
00:04:20,262 --> 00:04:21,429
‫פחות או יותר.
‫- מה?

72
00:04:21,429 --> 00:04:23,598
‫חודשים? זה יותר מדי.

73
00:04:23,598 --> 00:04:25,850
‫היי, אמרתי שהיא עובדת על משהו.

74
00:04:25,850 --> 00:04:28,603
‫לא אמרתי שאני יודע את לוח הזמנים.

75
00:04:29,396 --> 00:04:31,898
‫אז האם יש תוכנית

76
00:04:31,898 --> 00:04:35,819
‫שתחזיר את הצנוניות יותר כזה... עכשיו?

77
00:04:35,819 --> 00:04:38,947
‫כן, מה יש לך, גובו? אנחנו ממתינים.

78
00:04:38,947 --> 00:04:42,742
‫כן. אתה לא אמור להיות סוג של מנהיג?

79
00:04:46,329 --> 00:04:49,833
‫טוב, יהיה בסדר.

80
00:04:49,833 --> 00:04:52,294
‫אני אמצא פתרון שיחזיר את הצנוניות.

81
00:04:52,294 --> 00:04:57,048
‫כלומר, אני האחיין של הפרוגל
‫שגילה צנוניות מלכתחילה.

82
00:04:57,048 --> 00:04:59,467
‫אוי, לא. הנה מגיע הסיפור.

83
00:04:59,467 --> 00:05:04,389
‫לפני זמן רב דוד שלי מאט...

84
00:05:04,389 --> 00:05:10,312
‫גילה בגבורה צנוניות בגינת הגורגים
‫והביא אותן לכאן, להיכל הגדול.

85
00:05:10,312 --> 00:05:16,151
‫כשהוא נשף בצופר הפרוגלים
‫הייתה זו תחילתו של עידן חדש.

86
00:05:18,862 --> 00:05:20,780
‫וואו. צמרמורות.

87
00:05:20,780 --> 00:05:23,992
‫היי. אני בטוח שבגלויה האחרונה
‫של דוד שלי יש עצות מועילות.

88
00:05:23,992 --> 00:05:28,371
‫אלא אם כן הוא שלח צנונית אמיתית,
‫קשה לי להאמין.

89
00:05:28,371 --> 00:05:30,081
‫"אחייני היקר גובו..."

90
00:05:30,081 --> 00:05:31,541
‫לא מזמן

91
00:05:31,541 --> 00:05:35,670
‫גיליתי אזור הררי שסבל משיטפון חמור.

92
00:05:35,670 --> 00:05:39,090
‫הבחנתי שהיצורים המטופשים
‫נראו מפוחדים ביותר.

93
00:05:42,636 --> 00:05:45,805
‫אך אף שערה משערות שפמי לא רעדה.

94
00:05:46,514 --> 00:05:47,515
‫מה אתה?

95
00:05:47,515 --> 00:05:50,352
‫כשראיתי כמה יצורים מטופשים לכודים על צוק,

96
00:05:50,352 --> 00:05:52,103
‫ידעתי שעליי לפעול.

97
00:05:52,103 --> 00:05:55,106
‫אני עובר. פרוגל בא להציל אתכם.

98
00:05:56,399 --> 00:06:00,403
‫אף שאחרים היו מפחדים במצב כזה,
‫אני הייתי חסר מורא.

99
00:06:00,403 --> 00:06:02,405
‫זה גבוה משחשבתי.

100
00:06:03,740 --> 00:06:07,619
‫אחייני, מנהיג חזק
‫צריך להדחיק את הספקות שבו.

101
00:06:07,619 --> 00:06:09,120
‫אז הובלתי אותם בגבורה.

102
00:06:10,163 --> 00:06:11,831
‫לא!

103
00:06:16,795 --> 00:06:18,171
‫אימא!

104
00:06:22,884 --> 00:06:24,427
‫אהבתי את זה מאוד.

105
00:06:24,427 --> 00:06:28,682
‫זה גרם ליצורים המטופשים המפוחדים
‫לעקוב אחריי אל חוף מבטחים.

106
00:06:29,182 --> 00:06:32,227
‫הם נתנו לי גלימה כי חשבו שאני גיבור,

107
00:06:32,227 --> 00:06:34,396
‫אבל עליון יותר. גיבור-על.
‫- קר לי. קר.

108
00:06:34,396 --> 00:06:36,273
‫וואו. הרגע המצאתי מונח.

109
00:06:36,273 --> 00:06:39,442
‫בכל אופן, זו תזכורת טובה
‫לכך שאחרים זקוקים להנהגה שלנו, אז עלינו...

110
00:06:39,442 --> 00:06:44,030
‫"להדחיק רגשות,
‫לא להראות חולשה ולהיות פרוגלים."

111
00:06:44,030 --> 00:06:47,075
‫אני מת על זה. כך עליי להנהיג.

112
00:06:48,994 --> 00:06:50,161
‫כן!

113
00:06:51,204 --> 00:06:53,123
‫אתה עוטה מגבת?

114
00:06:53,123 --> 00:06:56,167
‫גובו, אם אתה גיבור-על...

115
00:06:56,167 --> 00:07:00,505
‫אני יכול להיות העוזר של הגיבור?
‫כלומר, זה שעומד ליד הגיבור?

116
00:07:00,505 --> 00:07:04,968
‫במרחק בעיטה, כמו סיידפוט?

117
00:07:04,968 --> 00:07:07,178
‫כן? כן!
‫- אני מת על זה. בסדר,

118
00:07:07,178 --> 00:07:09,347
‫הגיע הזמן להיות פרוגל ולתכנן תוכנית.

119
00:07:09,347 --> 00:07:11,224
‫שלב ראשון, בואו נלך על ערמת האשפה.

120
00:07:11,224 --> 00:07:12,392
‫היא כל-יודעת.

121
00:07:12,392 --> 00:07:13,602
‫היא תוכל לעזור.

122
00:07:13,602 --> 00:07:15,312
‫לא עוד פגישות.

123
00:07:15,937 --> 00:07:18,940
‫אקשן.
‫- רק אקשן.

124
00:07:18,940 --> 00:07:20,150
‫אקשן.

125
00:07:21,401 --> 00:07:22,485
‫ביי!

126
00:07:25,697 --> 00:07:28,533
‫משהו בהחלט לא בסדר בגינה הזו.

127
00:07:28,533 --> 00:07:29,618
‫כן.
‫- כלומר,

128
00:07:29,618 --> 00:07:32,329
‫לא ייתכן שזה בגלל הגורג-א-מקס שהשתמשנו בו.

129
00:07:32,329 --> 00:07:34,956
‫זה מושלם כמונו הגורגים.

130
00:07:34,956 --> 00:07:37,500
‫אבל משהו קורה כאן.

131
00:07:37,500 --> 00:07:39,669
‫אולי הפרוגלים יוכלו לעזור.

132
00:07:39,669 --> 00:07:42,839
‫גובו אמר לי פעם שאם אצטרך חבר,

133
00:07:42,839 --> 00:07:46,134
‫אוכל להשתמש בכפות הידיים האלה
‫והוא יבוא בריצה.

134
00:07:46,134 --> 00:07:50,222
‫אני מסכימה עם ג'וניור שלי.
‫אנחנו זקוקים לעזרה כרגע.

135
00:07:50,222 --> 00:07:51,431
‫יש!

136
00:07:52,390 --> 00:07:53,266
‫לא!

137
00:07:53,266 --> 00:07:54,935
‫לא נערב

138
00:07:54,935 --> 00:07:58,688
‫את הפרגולים.
‫אבותינו לא היו מקבלים את זה.

139
00:08:00,982 --> 00:08:05,862
‫ג'וניור, אני לא מתכוון להיות מרושע,

140
00:08:06,363 --> 00:08:09,866
‫אני פשוט חושב שגינת גורגים
‫היא בעיה של גורגים.

141
00:08:09,866 --> 00:08:11,952
‫אנחנו צריכים לפתור את זה.

142
00:08:11,952 --> 00:08:16,081
‫אתה ואני. מלך ובנו.

143
00:08:16,081 --> 00:08:18,750
‫כפות הידיים היחידות שאתה צריך
‫נמצאות ממש כאן.

144
00:08:18,750 --> 00:08:21,002
‫מחא בכפות הידיים, ילד גדול. כן.

145
00:08:21,002 --> 00:08:23,088
‫כן. אתה צודק, אבא.
‫- זה האף שלי.

146
00:08:23,088 --> 00:08:25,632
‫מי צריך את אלה? ומי צריך פרוגלים?

147
00:08:29,177 --> 00:08:31,012
‫זה אני.
‫- זה הבן שלי.

148
00:08:31,012 --> 00:08:32,514
‫אוי, גובו.

149
00:08:33,056 --> 00:08:35,308
‫אני יודע את המשמעות
‫של זה שנתת את זה לג'וניור.

150
00:08:35,976 --> 00:08:38,852
‫אתה בסדר?
‫- טוב...

151
00:08:41,481 --> 00:08:44,818
‫אני בסדר גמור.
‫קדימה, סיידפוט. יש לנו עבודה.

152
00:08:44,818 --> 00:08:46,736
‫בוא נהיה פרוגלים.

153
00:08:50,865 --> 00:08:54,244
‫לא מזמן כשהראש שלי נתקע בנעל הישנה ההיא...

154
00:08:54,244 --> 00:08:57,956
‫הרגשתי מפוחד.

155
00:08:59,332 --> 00:09:02,669
‫איזו הבעה נדיבה של רגשות, פיילו.

156
00:09:02,669 --> 00:09:04,796
‫גנג', אתה רוצה להוסיף משהו?

157
00:09:04,796 --> 00:09:06,923
‫מקל הרגשות שלך.

158
00:09:06,923 --> 00:09:08,967
‫טוב.

159
00:09:08,967 --> 00:09:12,679
‫כשפיילו היה תקוע, הרגשתי עצוב.

160
00:09:12,679 --> 00:09:14,723
‫כן?
‫- כי אני לא רוצה לאבד אותך.

161
00:09:17,726 --> 00:09:22,772
‫תראו את הבחורים שלי.
‫אני גאה בכם. שחררו את הרגשות שלכם.

162
00:09:24,608 --> 00:09:26,943
‫ברוכים הבאים.

163
00:09:26,943 --> 00:09:29,779
‫הגעתם בדיוק בזמן למעגל הרגשות שלנו.

164
00:09:29,779 --> 00:09:31,656
‫בריא.
‫- משחרר.

165
00:09:31,656 --> 00:09:33,575
‫אין זמן לרגשות, מדאם ערמה.

166
00:09:33,575 --> 00:09:37,704
‫לפרוגל רוק יש מקרה חירום צנוני...
‫ואנחנו זקוקים לעזרתך.

167
00:09:37,704 --> 00:09:40,874
‫הוא אמר "אין זמן לרגשות"?

168
00:09:40,874 --> 00:09:42,500
‫זה מה שהוא אמר.
‫- מילה במילה.

169
00:09:42,500 --> 00:09:47,255
‫הרוק כולו סומך עליי.
‫אני לא צריך רגשות. אני צריך פעולות.

170
00:09:47,255 --> 00:09:50,425
‫אז את יודעת איך נוכל להחזיר את הצנוניות?

171
00:09:51,885 --> 00:09:53,595
‫אני יודעת מה אתה צריך לעשות.

172
00:09:53,595 --> 00:09:56,890
‫כן?
‫- לחזור לרגע שבו הכול התחיל.

173
00:09:57,390 --> 00:09:59,267
‫להביט מתחת לפני השטח

174
00:09:59,267 --> 00:10:04,397
‫ולהוציא את מה שנמצא שם אל האור.

175
00:10:05,774 --> 00:10:08,026
‫ערמת האשפה אמרה את דברה.

176
00:10:08,026 --> 00:10:10,654
‫כן.

177
00:10:11,446 --> 00:10:12,948
‫להביט מתחת לפני השטח?

178
00:10:12,948 --> 00:10:14,407
‫איזה שטח?

179
00:10:15,200 --> 00:10:17,077
‫יש לי את זה.
‫- יש לו את זה.

180
00:10:17,077 --> 00:10:18,286
‫זה מידבק?

181
00:10:18,870 --> 00:10:23,291
‫צופר הפרוגלים. המקום שבו דוד שלי
‫הכריז שגילה את הצנוניות.

182
00:10:23,291 --> 00:10:25,377
‫המקום שבו הכול החל.

183
00:10:25,377 --> 00:10:27,712
‫אני עדיין רוצה לבדוק את זה.

184
00:10:27,712 --> 00:10:30,966
‫אנחנו רק צריכים לחפור
‫מתחת לפני השטח.

185
00:10:30,966 --> 00:10:32,842
‫כי בטח קבור שם משהו

186
00:10:32,842 --> 00:10:36,888
‫שנוכל להוציא לאור
‫ולפתור את בעיית הצנוניות.

187
00:10:36,888 --> 00:10:39,140
‫מדובר בבורות בגודל תקני?

188
00:10:39,140 --> 00:10:42,394
‫כי אם לא, אצטרך לתלות
‫סרט אזהרה סביב כל האזור.

189
00:10:42,394 --> 00:10:45,105
‫פרוגלים, נראה שאנחנו צריכים...

190
00:10:45,105 --> 00:10:47,190
‫לחפור!
‫- לשיר! לחפור!

191
00:10:47,190 --> 00:10:49,568
‫לחפור.
‫אנחנו מתואמים.

192
00:10:55,782 --> 00:10:58,285
‫ספרוקט, מה אתה לובש?

193
00:11:00,704 --> 00:11:01,746
‫אני לא יכולה איתך.

194
00:11:01,746 --> 00:11:04,374
‫שמע, חבר.
‫אם אתה מפחד, מותר לך להודות בזה.

195
00:11:04,374 --> 00:11:06,334
‫הלופט נמצא ממש כאן.

196
00:11:06,334 --> 00:11:07,752
‫אני מוציאה את המחזור,

197
00:11:07,752 --> 00:11:10,672
‫אז אתה תישאר לבד
‫עם פלאפינלה כמה דקות.

198
00:11:10,672 --> 00:11:12,841
‫אתה בטוח שזה בסדר מבחינתך?

199
00:11:14,384 --> 00:11:16,928
‫בסדר, בחור קשוח. אחזור בקרוב.

200
00:12:27,666 --> 00:12:29,292
‫ספרוקט?

201
00:12:29,292 --> 00:12:31,044
‫אתה רואה? זו באמת בעיה.

202
00:12:31,753 --> 00:12:33,838
‫עכשיו אכריח אותך לעלות ללופט.

203
00:12:33,838 --> 00:12:35,549
‫אתה בפסק זמן.

204
00:12:36,049 --> 00:12:38,385
‫פלאפינלה, את בסדר?

205
00:12:39,970 --> 00:12:41,888
‫הייתם מאמינים שדרך החיים שלנו כולה

206
00:12:41,888 --> 00:12:44,057
‫מונחת על כף המאזניים
‫כשאנחנו יוצאים למשימה הזו?

207
00:12:44,057 --> 00:12:45,934
‫אני רק צריכה לבדוק מה קורה איתי.

208
00:12:49,521 --> 00:12:51,273
‫מתברר שאני מוצפת קצת ברגשות.

209
00:12:51,273 --> 00:12:54,401
‫מה... היי, לא ניתן לזה
‫להסיח את דעתנו כרגע.

210
00:12:54,401 --> 00:12:57,612
‫אנחנו מתנהגים כמו פרוגלים.
‫הגיע הזמן לחפור, לא להרגיש.

211
00:12:57,612 --> 00:13:00,615
‫אבל פרוגלים מעולים ברגשות.

212
00:13:00,615 --> 00:13:04,661
‫זו הסיבה שיש לנו ר' בשם.
‫בלי רגשות אנחנו סתם פוגלים.

213
00:13:04,661 --> 00:13:07,080
‫כן.
‫- לא. ערמת האשפה הבהירה את עצמה.

214
00:13:07,080 --> 00:13:09,040
‫אין גבול למה שנוכל לעשות

215
00:13:09,040 --> 00:13:12,043
‫אם נדחיק את הרגשות שלנו ונהיה פרוגלים.

216
00:13:12,043 --> 00:13:14,045
‫בסדר, בואו נתחיל...

217
00:13:14,045 --> 00:13:15,881
‫לחפור!
‫- לרקוד! לחפור!

218
00:13:15,881 --> 00:13:17,799
‫שוב, אני לגמרי איתך.

219
00:13:19,467 --> 00:13:21,386
‫"הדחיקו רגשות ותהיו פרוגלים

220
00:13:24,139 --> 00:13:26,308
‫התקדמו בכל מחיר

221
00:13:29,311 --> 00:13:31,521
‫רגשות נחשבים, אבל לא מספיק

222
00:13:33,440 --> 00:13:37,152
‫אז הפשילו שרוולים,
‫הישארו איתי ובקרוב תראו

223
00:13:37,777 --> 00:13:41,323
‫שכשמדחיקים ומתנהגים כמו פרוגלים..."

224
00:13:41,323 --> 00:13:43,199
‫להדחיק את הרגשות שלנו?

225
00:13:44,200 --> 00:13:46,328
‫"האמינו לי, אל תאמינו לתחושת הבטן שלכם..."

226
00:13:46,328 --> 00:13:48,121
‫טוב... אני בוטח בגובו.

227
00:13:48,914 --> 00:13:51,207
‫"תקעו את האתים
‫זה עלול להיות קשה..."

228
00:13:51,207 --> 00:13:52,584
‫אפשר לתת לזה הזדמנות.

229
00:13:52,584 --> 00:13:57,297
‫"אך כשהעבודה תסתיים נגלה..."
‫- כן.

230
00:13:57,297 --> 00:13:58,715
‫היי!

231
00:13:58,715 --> 00:14:02,636
‫"צנוניות כמו בחלומות שלנו
‫מספיק כדי להאכיל אותך ואותי

232
00:14:03,720 --> 00:14:07,724
‫אז כולם, בואו בעקבותיי,
‫עלינו לעבוד עד שנסיים

233
00:14:08,892 --> 00:14:12,771
‫הרגשות שלכם לא יניפו את
‫ויחפרו בור גדול

234
00:14:13,563 --> 00:14:17,150
‫מוטלת עלינו משימה עצומה
‫אז הגיע הזמן לשלוט במצב

235
00:14:17,150 --> 00:14:18,735
‫וזה אומר..."

236
00:14:18,735 --> 00:14:20,362
‫רגע. מה זה אומר?

237
00:14:21,363 --> 00:14:24,991
‫"אולי אני לא נאמן לרגשות שלי

238
00:14:24,991 --> 00:14:29,537
‫כשהלחץ עליי הולך וגובר

239
00:14:31,248 --> 00:14:34,668
‫אולי אני לא נותן מקום לתחושות שלי

240
00:14:34,668 --> 00:14:39,839
‫ואני כבול בתחושה שיש קרב בלבי..."

241
00:14:40,674 --> 00:14:42,300
‫לא, אני בסדר.

242
00:14:43,552 --> 00:14:45,720
‫"הדחיקו רגשות ותהיו פרוגלים

243
00:14:45,720 --> 00:14:47,889
‫להדחיק רגשות ולהיות פרוגלים

244
00:14:48,473 --> 00:14:50,392
‫התקדמו בכל מחיר

245
00:14:50,392 --> 00:14:53,228
‫להתקדם בכל מחיר

246
00:14:53,228 --> 00:14:55,564
‫אם אתם מתחילים להרגיש
‫שאתם עלולים לוותר

247
00:14:55,564 --> 00:14:56,815
‫עלולים לוותר

248
00:14:56,815 --> 00:15:01,403
‫אבל אם נמשיך לעבוד נגלה..."

249
00:15:01,403 --> 00:15:02,737
‫כן, כן, כן!
‫- הידד!

250
00:15:02,737 --> 00:15:06,366
‫"צנוניות כמו בחלומות שלנו
‫מספיק כדי להאכיל אותך ואותי

251
00:15:06,366 --> 00:15:07,951
‫מספיק כדי להאכיל אותך ואותי

252
00:15:07,951 --> 00:15:11,496
‫אז כולם, בואו בעקבותיי,
‫עלינו לעבוד עד שנסיים

253
00:15:11,496 --> 00:15:13,456
‫לעבוד עד שנסיים

254
00:15:13,456 --> 00:15:16,585
‫הרגשות שלכם לא יניפו את
‫ויחפרו בור גדול

255
00:15:16,585 --> 00:15:17,752
‫בור גדול

256
00:15:17,752 --> 00:15:21,590
‫מוטלת עלינו משימה עצומה
‫אז הגיע הזמן לשלוט במצב

257
00:15:21,590 --> 00:15:22,549
‫וזה אומר...

258
00:15:24,467 --> 00:15:26,761
‫הדחיקו רגשות ותהיו פרוגלים."

259
00:15:28,054 --> 00:15:29,472
‫יופי של התקדמות, כולם.

260
00:15:29,472 --> 00:15:32,976
‫בעיה קטנה אחת. חפרנו בכיוון הלא נכון

261
00:15:32,976 --> 00:15:35,145
‫ואנחנו צריכים להתחיל מההתחלה.
‫- מה?

262
00:15:36,730 --> 00:15:38,064
‫סתם התלוצצתי.

263
00:15:38,064 --> 00:15:39,232
‫אין זמן לרגשות,

264
00:15:39,232 --> 00:15:41,067
‫אבל בדיחות מותרות.

265
00:15:41,067 --> 00:15:42,694
‫בסדר, המשיכו לחפור.

266
00:15:49,993 --> 00:15:51,536
‫יש לי רעיון, ג'וניור!

267
00:15:51,536 --> 00:15:53,204
‫אנחנו צריכים לרענן את הגינה

268
00:15:53,204 --> 00:15:57,709
‫באותו האופן שבו אני
‫מרענן את פרוות הגב שלי. במגרפה.

269
00:15:58,668 --> 00:16:01,338
‫אתה חכם מאוד, אבא.

270
00:16:01,338 --> 00:16:03,048
‫באמת?

271
00:16:03,048 --> 00:16:04,549
‫אבא, אתה זוכר

272
00:16:04,549 --> 00:16:07,260
‫כששפכת אבקת בצל בכל המטבח

273
00:16:07,260 --> 00:16:09,846
‫כשהכנתי עוגה ליום ההולדת שלך?

274
00:16:09,846 --> 00:16:11,389
‫רקדתי.

275
00:16:11,389 --> 00:16:14,517
‫ולפעמים קורים דברים.
‫מה את מנסה להגיד?

276
00:16:14,517 --> 00:16:20,065
‫גרפת את הקמח והוא הפך לענן קמח עצום.

277
00:16:20,065 --> 00:16:22,859
‫היה אבק בטירה במשך כמה ימים.

278
00:16:22,859 --> 00:16:26,947
‫אם תגרף בגינה, המצב יחמיר עשרת מונים.

279
00:16:26,947 --> 00:16:29,074
‫אל תעשו את זה.

280
00:16:29,824 --> 00:16:30,659
‫אנחנו לא...

281
00:16:30,659 --> 00:16:32,911
‫אוי, תודה לאל.
‫- נשמע בקולך.

282
00:16:33,536 --> 00:16:36,331
‫התוכנית הזו מושלמת ואני אטפל בזה.

283
00:16:36,331 --> 00:16:39,417
‫כי בפעם האחרונה כשבדקתי, אני המלך.

284
00:16:40,627 --> 00:16:43,505
‫מה היא עושה, אבא?

285
00:16:44,089 --> 00:16:45,674
‫אני לא יודע.

286
00:16:47,050 --> 00:16:50,720
‫אני יוצאת להליכה.

287
00:16:50,720 --> 00:16:52,764
‫הליכה? מה זה הליכה?

288
00:16:53,974 --> 00:16:55,850
‫מה זה הליכה?

289
00:16:55,850 --> 00:16:59,854
‫אימא בסדר, אבא?
‫לאן היא הולכת?

290
00:17:00,438 --> 00:17:02,399
‫אין זמן לדאגות, בן.

291
00:17:02,399 --> 00:17:05,235
‫אנחנו צריכים... לגרף אדמה.

292
00:17:06,111 --> 00:17:07,112
‫בסדר.

293
00:17:11,074 --> 00:17:13,577
‫אנחנו חופרים כבר מלאנתלפים שעות

294
00:17:13,577 --> 00:17:16,121
‫ולא מצאנו שום דבר.

295
00:17:16,121 --> 00:17:17,914
‫היי, סופר גובו.

296
00:17:17,914 --> 00:17:20,458
‫זה לא שאני לא בטוח במשימה הזו

297
00:17:20,458 --> 00:17:22,209
‫כי סיידפוט לא מרגיש כך אף פעם.

298
00:17:22,209 --> 00:17:24,713
‫אבל אולי אחרים מרגישים כך ו...

299
00:17:25,380 --> 00:17:27,215
‫וגם אני. פישלתי.

300
00:17:28,341 --> 00:17:31,553
‫אני לא מאמינה שיש זמן מבוזבז.

301
00:17:31,553 --> 00:17:32,929
‫כל רגע הוא מתנה.

302
00:17:32,929 --> 00:17:34,306
‫אך עם זאת,

303
00:17:34,306 --> 00:17:37,058
‫אני מרגישה שאנחנו מבזבזים זמן!

304
00:17:37,642 --> 00:17:41,313
‫לא, לא. הדחיקו את הרגשות האלה,
‫אנחנו חייבים לזכור את המשימה שלנו.

305
00:17:41,313 --> 00:17:43,565
‫חפש מתחת לפני השטח

306
00:17:43,565 --> 00:17:48,445
‫ותוציא את מה שנמצא שם אל האור.

307
00:17:49,529 --> 00:17:52,407
‫היי, הנה. אני חושב שאני רואה משהו.

308
00:17:54,701 --> 00:17:57,329
‫היי, זה נראה כמו לוח עתיק.

309
00:17:57,913 --> 00:18:00,332
‫בטח יש בו מידע על הצלת הצנוניות.

310
00:18:00,332 --> 00:18:04,961
‫אנחנו בטוחים שזה לוח?
‫זה נראה לי כמו סתם גוש עפר.

311
00:18:04,961 --> 00:18:07,964
‫אני מודע ביותר לעפר ואני מסכים איתה.

312
00:18:07,964 --> 00:18:09,049
‫מתה על עפר.

313
00:18:09,049 --> 00:18:12,552
‫אין דבר נפלא מאמבטיית בוץ,
‫אבל כן, זה סתם עפר.

314
00:18:12,552 --> 00:18:15,222
‫לא. הלוח הזה הוא הוכחה

315
00:18:15,222 --> 00:18:17,307
‫לכך שלהיות פרוגלים זה הרעיון הטוב.

316
00:18:17,307 --> 00:18:20,602
‫רק אנקה את האבק
‫כדי שנראה את זה בבירור יותר.

317
00:18:28,526 --> 00:18:31,863
‫הא לך! התרחק, אני המלך.

318
00:18:32,572 --> 00:18:34,157
‫העיניים שלי!
‫- אימא צדקה!

319
00:18:34,157 --> 00:18:36,660
‫זה הפך לסופת אבק...

320
00:18:36,660 --> 00:18:41,581
‫אימא, אנחנו זקוקים לך!
‫- לא נכון, בן.

321
00:18:41,581 --> 00:18:43,917
‫הכול בסדר. אתה לא רואה?

322
00:18:43,917 --> 00:18:46,545
‫לא, אני לא רואה שום דבר.

323
00:18:46,545 --> 00:18:48,838
‫זה חלק מהתהליך.

324
00:18:49,506 --> 00:18:51,383
‫אימא!

325
00:18:56,930 --> 00:18:58,014
‫מה זה?

326
00:18:58,014 --> 00:19:00,433
‫טוב, זה בטח אומר...
‫זה בטח אומר...

327
00:19:04,563 --> 00:19:06,982
‫שזה סתם עפר.

328
00:19:06,982 --> 00:19:09,568
‫טוב, זה הדבר הכי מבאס שקרה לאחרונה.

329
00:19:13,029 --> 00:19:16,324
‫סופת אבק עצומה מגיעה מגינת הגורגים.

330
00:19:16,324 --> 00:19:19,953
‫היא ממלאה את ההיכל הגדול.
‫אנחנו לכודים כאן.

331
00:19:20,620 --> 00:19:23,248
‫אני פוגי!
‫- אוי, לא.

332
00:19:23,248 --> 00:19:25,834
‫זה הדבר הכי מבאס שקרה לאחרונה.

333
00:19:26,835 --> 00:19:29,629
‫קדימה, גובו. מה דוד מאט היה עושה?

334
00:19:29,629 --> 00:19:33,925
‫הוא... הוא היה מתנהג כמו פרוגל.
‫הגיע הזמן לתוכנית חלופית.

335
00:19:33,925 --> 00:19:37,679
‫כן! התוכנית החלופית.
‫היא עדיפה על התוכנית הראשית.

336
00:19:37,679 --> 00:19:39,931
‫בסדר. אז מה היא?

337
00:19:39,931 --> 00:19:41,308
‫אל תזרזי אותו!

338
00:19:42,267 --> 00:19:43,894
‫טוב...

339
00:19:44,603 --> 00:19:46,396
‫ביי, גברת שימלפיני.

340
00:19:46,396 --> 00:19:49,441
‫פלאפינלה הייתה כזו... חתולה.

341
00:19:50,859 --> 00:19:53,111
‫בסדר, אדוני.
‫אנחנו צריכים לדבר.

342
00:19:54,279 --> 00:19:57,324
‫החתולה הזו עוררה רגשות מפחידים

343
00:19:57,324 --> 00:20:00,035
‫ובחור קשוח לא אמור להדחיק אותם.

344
00:20:00,035 --> 00:20:03,538
‫להיות כן כלפיי וכלפי עצמך
‫זה מהלך חזק יותר.

345
00:20:05,624 --> 00:20:07,792
‫אתה יכול להוציא את זה עכשיו, היא הלכה.

346
00:20:18,970 --> 00:20:20,805
‫אתה בטוח שזה לא מעורר בך רגשות?

347
00:20:20,805 --> 00:20:21,932
‫כי בי זה מעורר.

348
00:20:28,438 --> 00:20:31,066
‫אני מרגיש את התוכנית מגיעה.

349
00:20:31,066 --> 00:20:33,735
‫תמיד הכי שקט לפני סופת המוחות.

350
00:20:33,735 --> 00:20:35,570
‫זה מוצא חן בעיניי.

351
00:20:35,570 --> 00:20:37,572
‫כן, קח את הזמן. אסור לזרז את זה.

352
00:20:37,572 --> 00:20:40,450
‫או, טיעון נגדי,
‫אנחנו תקועים מתחת לאדמה.

353
00:20:40,450 --> 00:20:41,826
‫אולי כדי שתזדרז.

354
00:20:41,826 --> 00:20:45,163
‫כן, מה התוכנית, גובו?
‫מה נעשה עכשיו?

355
00:20:45,163 --> 00:20:46,248
‫כן.

356
00:20:47,040 --> 00:20:49,376
‫הדבר הראשון שעולה לך בראש.
‫- תמיד יש לך תשובה.

357
00:20:49,376 --> 00:20:51,127
‫אני יודעת שתמצא פתרון.
‫- תקן את זה.

358
00:20:51,127 --> 00:20:52,212
‫אני בטוחה.

359
00:20:57,175 --> 00:21:00,136
‫אין לי מושג מה לעשות!

360
00:21:02,347 --> 00:21:06,518
‫ניסיתי להיות פרוגל ומנהיג חזק,
‫אבל אני מפחד.

361
00:21:06,518 --> 00:21:08,436
‫אני עצוב בגלל הצנוניות

362
00:21:08,436 --> 00:21:11,189
‫והחפירה לא עבדה ויש סופת חול למעלה

363
00:21:11,189 --> 00:21:14,234
‫ואנחנו תקועים כאן ואין לנו אפשרויות.

364
00:21:14,234 --> 00:21:15,777
‫זה לגמרי...

365
00:21:18,071 --> 00:21:19,698
‫בדיוק.

366
00:21:19,698 --> 00:21:22,909
‫תוציא הכול. מותר לפחד מפלאפינלה.

367
00:21:26,037 --> 00:21:29,666
‫אני רק...
‫רק רציתי להיות חזק כמו דוד שלי.

368
00:21:29,666 --> 00:21:31,251
‫אבל הרוק משתנה כל הזמן

369
00:21:31,251 --> 00:21:33,712
‫ואנחנו לא יודעים
‫איך להחזיר את הצנוניות

370
00:21:33,712 --> 00:21:35,922
‫וג'וניור זרק את כפות הידיים שלי

371
00:21:35,922 --> 00:21:38,550
‫ומי יודע אם נחזור להיות חברים?

372
00:21:43,930 --> 00:21:47,851
‫אני לא בוכה אף פעם
‫אבל המצב קשה מאוד

373
00:21:47,851 --> 00:21:51,980
‫ועכשיו גובו בוכה
‫וזה גורם לי לרצות לבכות יותר.

374
00:21:53,607 --> 00:21:57,819
‫למה אני תחרותית כל כך?

375
00:21:57,819 --> 00:22:00,071
‫אני רוצה לחזור לבשל עם צנוניות.

376
00:22:00,071 --> 00:22:04,701
‫הכנתי המבורגרים מטחב...
‫והם דוחים.

377
00:22:04,701 --> 00:22:07,037
‫הם דוחים!

378
00:22:07,037 --> 00:22:11,124
‫אני תמיד מחוברת לבכי שלי
‫אז זה לא חדש לי.

379
00:22:11,124 --> 00:22:14,127
‫אבל... בכי קבוצתי ראשון...

380
00:22:14,127 --> 00:22:19,299
‫זה מוביל אותי
‫לקשת רגשות חדשה לגמרי.

381
00:22:19,299 --> 00:22:23,970
‫האם אני בוכה בגלל הצנוניות
‫או בגלל סופת האבק?

382
00:22:23,970 --> 00:22:26,723
‫או כי כל החברים שלי בוכים?

383
00:22:26,723 --> 00:22:28,725
‫או הכול ביחד?

384
00:22:29,935 --> 00:22:35,941
‫תמיד אפשר להמציא שיטה חדשה,
‫אבל שיטת מקלות הדוזר הייתה מושלמת.

385
00:22:35,941 --> 00:22:37,108
‫אני מתגעגעת אליה.

386
00:22:40,654 --> 00:22:41,655
‫מה...

387
00:23:02,384 --> 00:23:05,595
‫שמעו, לא ידעתי שזה מתרחש בתוכי.

388
00:23:05,595 --> 00:23:07,013
‫גם אני לא.

389
00:23:07,013 --> 00:23:09,474
‫לי היה מושג מסוים.

390
00:23:09,474 --> 00:23:13,270
‫גובו, תודה שהובלת את כולנו
‫אל השחרור הגדול הזה.

391
00:23:13,270 --> 00:23:14,563
‫כן.

392
00:23:14,563 --> 00:23:18,733
‫אולי לזה מרג'ורי התכוונה
‫כשאמרה שעלינו לחפור מתחת לפני השטח.

393
00:23:18,733 --> 00:23:23,280
‫הרגשות שלנו. כי שם הכול מתחיל, לא?

394
00:23:24,948 --> 00:23:29,244
‫"הביטו בעולם
‫מה אפשר לעשות?

395
00:23:29,744 --> 00:23:33,832
‫כי הוא מעורר כאב
‫ומותיר אותך עצוב

396
00:23:33,832 --> 00:23:38,753
‫ואני מניח שלבי עלול להתפרק

397
00:23:39,296 --> 00:23:42,090
‫בגלל פרידה ארוכה

398
00:23:43,717 --> 00:23:46,511
‫כי זה גורם לך לבכות

399
00:23:53,727 --> 00:23:57,898
‫אבל חלמתי שהגיע הזמן להתחיל

400
00:23:58,607 --> 00:24:00,483
‫וכל היצורים...

401
00:24:02,736 --> 00:24:07,365
‫היינו אחות ואח
‫היינו קשורים

402
00:24:07,365 --> 00:24:11,161
‫וזה איחד בינינו

403
00:24:12,412 --> 00:24:17,334
‫וזה הוביל אותנו לניצחון

404
00:24:19,794 --> 00:24:23,006
‫אחות ואח
‫קשורים זה לזה

405
00:24:23,006 --> 00:24:26,593
‫זה עלול לגרום לך כאב
‫מדאגה לאחר

406
00:24:26,593 --> 00:24:30,013
‫וזה לוקח את החיים שלך
‫וקושר אותם

407
00:24:30,013 --> 00:24:33,808
‫וזה גורם לך לחדש את העולם

408
00:24:33,808 --> 00:24:36,853
‫אחות ואח
‫קשורים זה לזה

409
00:24:36,853 --> 00:24:39,981
‫זה עלול לגרום לך כאב
‫מדאגה לאחר

410
00:24:39,981 --> 00:24:43,151
‫וזה לוקח את החיים שלך
‫וקושר אותם

411
00:24:43,151 --> 00:24:46,154
‫וזה גורם לך לחדש את העולם

412
00:24:46,154 --> 00:24:49,074
‫אחות ואח
‫קשורים זה לזה

413
00:24:49,074 --> 00:24:51,660
‫זה עלול לגרום לך כאב
‫מדאגה לאחר

414
00:24:51,660 --> 00:24:54,663
‫וזה לוקח את החיים שלך
‫וקושר אותם

415
00:24:54,663 --> 00:25:00,293
‫וזה גורם לך לחדש את העולם

416
00:25:00,877 --> 00:25:06,550
‫אנחנו אחות ואח
‫אנחנו קשורים זה לזה

417
00:25:06,550 --> 00:25:10,679
‫וזה מאחד אותנו

418
00:25:11,638 --> 00:25:16,601
‫וזה מוביל אותנו לניצחון."

419
00:25:18,728 --> 00:25:22,691
‫שמעו, אמנם לא
‫השגנו מידע חדש על צנוניות,

420
00:25:22,691 --> 00:25:25,193
‫אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב.

421
00:25:25,193 --> 00:25:26,194
‫כן.

422
00:25:26,194 --> 00:25:28,405
‫אני חושב שאם נישאר מחוברים לרגשות שלנו...

423
00:25:28,405 --> 00:25:30,574
‫תמיד נמצא פתרון.

424
00:25:31,783 --> 00:25:33,910
‫היי, למשל, מה זה?

425
00:25:33,910 --> 00:25:34,995
‫תראו.

426
00:25:34,995 --> 00:25:37,038
‫אני רואה את זה.
‫- בואו.

427
00:25:37,038 --> 00:25:40,125
‫תראו את זה.
‫- מה זה?

428
00:25:41,918 --> 00:25:43,086
‫וואו. מגניב.

429
00:25:43,879 --> 00:25:44,921
‫כן.

430
00:26:04,858 --> 00:26:06,192
‫מה...

431
00:26:10,280 --> 00:26:14,117
‫אמרתי לשוטה הזקן הזה לא לגרף את האבק.

432
00:26:14,117 --> 00:26:17,454
‫הוא תמיד מתעלם מהדעה שלי.

433
00:26:17,454 --> 00:26:21,499
‫כן, הוא המלך, אבל מה הוא מלך בלי...

434
00:26:21,499 --> 00:26:23,168
‫המלכה שלו?

435
00:26:24,377 --> 00:26:25,712
‫שום דבר.

436
00:26:26,213 --> 00:26:29,883
‫שמעי, מלכה תמיד מזהה את מלכה.

437
00:26:37,057 --> 00:26:38,058
‫לא ייאמן.

438
00:26:41,061 --> 00:26:42,437
‫איפה אנחנו?

439
00:26:42,437 --> 00:26:46,608
‫אני לא יודע, אבל מה אם כל זה
‫יפתור את מצב הצנונית?

440
00:26:46,608 --> 00:26:49,653
‫וואו, תראו את הפסלים האלה.

441
00:26:49,653 --> 00:26:51,488
‫הם נפלאים.

442
00:26:51,488 --> 00:26:53,657
‫אבל מי יצר אותם?

443
00:26:54,950 --> 00:26:56,243
‫והאם הוא עוד בסביבה?

444
00:26:58,787 --> 00:26:59,788
‫וואו.

445
00:27:03,875 --> 00:27:05,794
‫המשך יבוא... -

446
00:28:27,876 --> 00:28:29,878
‫תרגום: אסף ראביד