1
00:00:06,120 --> 00:00:08,360
‫בפרקים הקודמים של "לנשום לתוך הצללים"‬

2
00:00:10,000 --> 00:00:12,040
‫אבינאש, רכשת חברים?‬

3
00:00:12,120 --> 00:00:13,680
‫אני לא אבינאש.‬

4
00:00:13,760 --> 00:00:15,400
‫אני ג'יי.‬

5
00:00:18,040 --> 00:00:21,160
‫הוא סובל מ"הפרעה של ריבוי אישיויות".‬

6
00:00:21,240 --> 00:00:25,360
‫הלידה של ג'יי, או ההפעלה שלו,
היא תוצאה של תאונה.‬

7
00:00:27,160 --> 00:00:31,320
‫מוחו נשבר ויצר את ג'יי,
כדי לעזור לו להתמודד בטראומה הזאת.‬

8
00:00:31,400 --> 00:00:34,320
‫הוא כמו שני אנשים שגרים באותו הבית.‬

9
00:00:34,400 --> 00:00:37,040
‫אבל יש הבדל משמעותי בין שניהם.‬

10
00:00:37,120 --> 00:00:39,320
‫ג'יי יודע שהוא גר בתוך אבינאש,‬

11
00:00:39,400 --> 00:00:41,440
‫אבל אבינאש לא יודע דבר על ג'יי.‬

12
00:00:41,520 --> 00:00:45,920
‫לכן כשג'יי משתלט עליו,
לאבינאש אין שום זיכרון מכך.‬

13
00:00:50,680 --> 00:00:53,800
‫עד עכשיו, שמרתי על אבינאש מפני העולם.‬

14
00:00:54,440 --> 00:00:56,640
‫עכשיו אשמור עליו גם מפניך.‬

15
00:00:57,880 --> 00:01:00,720
‫ראוואנה! פירושו בעל עשרה ראשים!‬

16
00:01:00,800 --> 00:01:04,680
‫עשרת הראשים של ראוואנה
הפכו לעשר המידות הרעות שלו.‬

17
00:01:04,720 --> 00:01:09,280
‫כל מה שלמדת על ראוואנה עד כה, היה שגוי.‬

18
00:01:09,360 --> 00:01:14,040
‫כל הראשים שהכאיבו לאבינאש ולי ייערפו.‬

19
00:01:14,560 --> 00:01:16,560
‫כעת, אני זקוק לאבינאש.‬

20
00:01:16,640 --> 00:01:20,480
‫הוא מוכשר בתמרון הרגשות והמחשבות של אחרים.‬

21
00:01:20,560 --> 00:01:24,760
‫אבינאש ישתמש בכשרונו
כדי לערוף את יתר ראשי ראוואנה.‬

22
00:01:25,600 --> 00:01:28,080
‫העולם של אבינאש ושלי היה תמיד נפרד.‬

23
00:01:28,160 --> 00:01:30,880
‫אבל עכשיו נאלצתי להיכנס לעולם שלו,‬

24
00:01:30,960 --> 00:01:34,360
‫אני חייב ליצור מקום חדש,
שבו אני אחליט והוא יבוא אחריי.‬

25
00:01:34,440 --> 00:01:35,560
‫נעדר
סיאה סבהרוול‬

26
00:01:35,640 --> 00:01:38,240
‫בדרך כלל, החוטפים יוצרים קשר בתוך 48 שעות.‬

27
00:01:38,320 --> 00:01:40,400
‫ואם הם לא יוצרים קשר...‬

28
00:01:40,480 --> 00:01:42,040
‫אז מה? משהו לא בסדר?‬

29
00:01:42,120 --> 00:01:46,080
‫- אני רוצה ללכת לאבא שלי.
- סיאה.‬

30
00:01:46,160 --> 00:01:50,520
‫כדי לקבל את סיאה בחזרה,
אתה צריך להיות מוכן להרוג.‬

31
00:01:51,280 --> 00:01:55,200
‫פריטפל מת בגלל כעסו.‬

32
00:01:55,280 --> 00:01:59,920
‫ונטשה מתה בגלל תשוקתה.‬

33
00:02:01,080 --> 00:02:05,520
‫מה שהרג את פאנדיט היה הפחד שלו.‬

34
00:02:07,560 --> 00:02:08,680
‫זה התיק שלי.‬

35
00:02:09,680 --> 00:02:11,040
‫ואני אפענח אותו.‬

36
00:02:11,160 --> 00:02:13,440
‫התיק הזה זקוק לנקודת מבט חדשה.‬

37
00:02:13,480 --> 00:02:16,160
‫אבינאש סבהרוול. אני מפקפק בו.‬

38
00:02:18,000 --> 00:02:19,400
‫אבי, אתה בסדר?‬

39
00:02:29,440 --> 00:02:31,120
‫אבינאש, ג'יי הפיצול שלך!‬

40
00:02:32,440 --> 00:02:33,440
‫אבא!‬

41
00:02:41,400 --> 00:02:44,080
‫לאחר שהרג ארבעה אנשים, רוצח ראוואנה, ג'יי,‬

42
00:02:44,160 --> 00:02:46,760
‫נעצר על ידי המפקח כביר סוונט.‬

43
00:02:46,840 --> 00:02:49,560
‫כשג'יי מרצה את עונשו בבית חולים לחולי נפש,‬

44
00:02:49,640 --> 00:02:52,360
‫האם ששת הראשים הנותרים של ראוואנה
בטוחים עכשיו?‬

45
00:02:52,440 --> 00:02:56,560
‫או שג'יי יעזוב יום אחד את בית החולים
לחולי נפש וינסה לרצוח את כולם?‬

46
00:03:00,480 --> 00:03:03,880
‫בכל פעם שאני רואה אותך,
אני מרגישה שאתה תעלומה בשבילי.‬

47
00:03:03,960 --> 00:03:04,800
‫סי-16‬

48
00:03:04,880 --> 00:03:06,360
‫אבל אעשה זאת למענך.‬

49
00:03:11,880 --> 00:03:14,320
‫וכעת
העונה השנייה‬

50
00:04:02,040 --> 00:04:06,720
‫חלפו מעל שלוש שנים,
אבל פושעים כמו ד"ר אבינאש סבהרוול‬

51
00:04:06,800 --> 00:04:10,760
‫משתמשים בבריאותם הנפשית כתירוץ
כדי לנצל פרצות בחוק‬

52
00:04:10,840 --> 00:04:13,200
‫ולברוח מגזר דינם.‬

53
00:04:14,360 --> 00:04:18,520
‫הוא רצח ארבעה אנשים.
הוא צריך לרצות את עונשו בכלא.‬

54
00:04:18,600 --> 00:04:21,320
‫למה מטפלים בו במקום זאת?‬

55
00:04:21,360 --> 00:04:24,760
‫השותפה של הקורבן של אבינאש,
נטשה גרוואל המנוחה,‬

56
00:04:24,800 --> 00:04:27,680
‫דיוויאנקה צ'טורבוודי הגישה תביעה,‬

57
00:04:27,760 --> 00:04:30,440
‫אך בית המשפט דחה את טענתה‬

58
00:04:30,520 --> 00:04:34,680
‫וכך נקלע התיק, שדנים בו כבר שנתיים,
למבוי סתום מאכזב.‬

59
00:04:36,200 --> 00:04:38,240
‫רשויות בית החולים שותקות.‬

60
00:04:38,320 --> 00:04:40,520
‫הרופאים שמטפלים בו שותקים.‬

61
00:04:40,600 --> 00:04:42,120
‫אבל השאלה נותרת בעינה,‬

62
00:04:42,200 --> 00:04:47,120
‫איך אנשים במדינה הזאת יכולים לשתוק
אחרי שהם יודעים מה הוא עשה?‬

63
00:04:47,800 --> 00:04:50,560
‫כאן טאריקה סורי מחדשות 24-7.‬

64
00:04:59,880 --> 00:05:01,920
‫אבינאש, מחפשים אותך.‬

65
00:05:56,360 --> 00:05:58,560
‫יחידה פסיכיאטרית מאובטחת‬

66
00:06:24,280 --> 00:06:28,400
‫הדיווחים נראים מבטיחים, ד"ר סידהארט.
כל הכבוד לשניכם.‬

67
00:06:28,480 --> 00:06:33,040
‫אדוני, ד"ר סבהרוול
עזר לנו לא רק בטיפול שלו עצמו,‬

68
00:06:33,120 --> 00:06:36,840
‫אלא בשלושת החודשים האחרונים,
באמצעות השיטות הלא פורמליות שלו,‬

69
00:06:36,920 --> 00:06:39,720
‫הוא גם ייעץ לחולים אחרים.‬

70
00:06:40,640 --> 00:06:44,480
‫אבינאש, טוב לדעת שאתה בסדר.‬

71
00:06:45,280 --> 00:06:49,720
‫אבל אחרי מה שעשית,
אתה יודע שלעולם לא תשתחרר לחופשי.‬

72
00:06:50,520 --> 00:06:51,360
‫לעולם לא.‬

73
00:07:00,040 --> 00:07:01,920
‫חופש הוא מושג יחסי.‬

74
00:07:08,120 --> 00:07:10,920
‫לא אכפת לי אם אני כאן או בחוץ.‬

75
00:07:15,520 --> 00:07:16,960
‫בהתחשב בכל המשתנים,‬

76
00:07:17,040 --> 00:07:19,760
‫אני חושב, ד"ר סידהארט, שאתה בדרך הנכונה.‬

77
00:07:19,840 --> 00:07:22,520
‫אם ננקוט באמצעי ביטחון,
נוכל להעניק לך הקלות‬

78
00:07:22,600 --> 00:07:25,720
‫ולהתחיל בנהלים כדי שתיפגש עם משפחתך.‬

79
00:07:29,960 --> 00:07:30,960
‫תודה.‬

80
00:07:53,760 --> 00:07:59,120
‫האם ג'יי ניסה לדבר איתך מאז שהפך לרדום?‬

81
00:07:59,520 --> 00:08:01,560
‫האם הוא שאל משהו? כל דבר?‬

82
00:08:05,480 --> 00:08:08,120
‫הפסקתי להגיב לו לפני זמן רב.‬

83
00:08:27,160 --> 00:08:28,600
‫שנים רבות חלפו,‬

84
00:08:28,680 --> 00:08:31,560
‫אבל התקשורת לא שכחה
את התיק של ראוואנה עד עכשיו.‬

85
00:08:33,960 --> 00:08:36,880
‫כן. כי לא הייתה סגירת מעגל.‬

86
00:08:36,960 --> 00:08:40,880
‫אנחנו רק יודעים
שהיו עשרה קורבנות ברשימה של ג'יי.‬

87
00:08:41,960 --> 00:08:44,640
‫מי הם ששת הנותרים והיכן הם נמצאים?‬

88
00:08:45,160 --> 00:08:46,880
‫אין לנו מושג בכלל.‬

89
00:08:47,360 --> 00:08:50,480
‫אתם חושבים שהוא יצליח
להשלים את הרשימה שלו?‬

90
00:08:50,520 --> 00:08:51,400
‫איך?‬

91
00:08:51,480 --> 00:08:55,440
‫האדם היחיד שיכול לעשות זאת כלוא כאן איתנו.‬

92
00:08:55,520 --> 00:08:57,240
‫כל עוד הוא כלוא,‬

93
00:08:57,320 --> 00:08:59,600
‫כולם ברשימה הזאת יהיו בטוחים.‬

94
00:10:03,960 --> 00:10:08,240
‫לנשום
אל הצללים‬

95
00:10:13,120 --> 00:10:14,960
‫סיאה, תכתבי את זה צפוף יותר,‬

96
00:10:15,040 --> 00:10:18,120
‫לא יישאר לך מספיק מקום.
תני לי את זה, תני לי.‬

97
00:10:18,200 --> 00:10:19,720
‫אני יכולה לעשות את זה.‬

98
00:10:23,200 --> 00:10:25,520
‫זה לא ייכנס, סיאה. רק תני לי את זה...‬

99
00:10:25,640 --> 00:10:28,120
‫אמרתי שאני יכולה! אל תיגעי בזה!‬

100
00:10:34,480 --> 00:10:36,880
‫יום הולדת שמח, אב...‬

101
00:10:38,480 --> 00:10:39,360
‫מצטערת.‬

102
00:10:42,280 --> 00:10:45,520
‫לכל בעיה יש פתרון.‬

103
00:10:50,160 --> 00:10:54,400
‫פתרנו את זה. זה היה שניים במחיר אחד.
קיבלנו את הקאפקייק בחינם עם העוגה.‬

104
00:10:54,480 --> 00:10:57,600
‫א' לאבינאש. את חכמה מאוד, אימא.‬

105
00:10:57,680 --> 00:10:59,760
‫עכשיו תביאי את הציור שלך, קדימה.‬

106
00:10:59,840 --> 00:11:03,440
‫- שלא נאחר לשעות הביקור.
- כן, אימא, בוא, גופי!‬

107
00:11:05,160 --> 00:11:07,920
‫- ריבה, אחזור בעוד כמה שעות.
- כן? בסדר.‬

108
00:11:08,000 --> 00:11:09,880
‫- תבדקי את הבצק.
- טוב.‬

109
00:11:11,240 --> 00:11:13,800
‫- בית המרקחת ישלח אינסולין לסיאה.
- בסדר.‬

110
00:11:13,880 --> 00:11:15,160
‫כבר שילמתי על זה.‬

111
00:11:15,240 --> 00:11:17,280
‫- תשימי את זה במקרר.
- אין בעיה.‬

112
00:11:17,360 --> 00:11:19,800
‫- וגם תבדקי את הגריל.
- בסדר.‬

113
00:11:19,880 --> 00:11:22,280
‫יהיה כיף ממש לפגוש את אבא.‬

114
00:11:22,360 --> 00:11:23,720
‫הנה, תחזיקי את זה.‬

115
00:11:25,720 --> 00:11:29,520
‫- אבא יאהב את זה, נכון?
- תירגעי. תחגרי.‬

116
00:11:33,160 --> 00:11:36,760
‫המכון המרכזי לבריאות הנפש‬

117
00:12:26,840 --> 00:12:28,680
‫היא נרגשת מאוד לראות את אבי.‬

118
00:12:28,760 --> 00:12:31,760
‫ההתרגשות הדדית. היית צריכה לראות את פניו.‬

119
00:12:31,840 --> 00:12:35,680
‫דרך אגב, זה הספר שדיברתי איתך עליו.‬

120
00:12:35,760 --> 00:12:36,920
‫וואו! מאיפה אתה...‬

121
00:12:37,000 --> 00:12:38,160
‫סוכרת לילדים‬

122
00:12:38,240 --> 00:12:41,320
‫מחבר בארה"ב, קיבלתי את זה דרכו.‬

123
00:12:41,400 --> 00:12:42,480
‫תודה רבה.‬

124
00:12:46,360 --> 00:12:48,080
‫אבינאש, תראה מי כאן.‬

125
00:12:59,920 --> 00:13:01,240
‫יום הולדת שמח!‬

126
00:13:02,160 --> 00:13:04,640
‫אבא, הכנתי לך עוגה.‬

127
00:13:04,720 --> 00:13:07,000
‫וואו! באמת?‬

128
00:13:13,680 --> 00:13:15,560
‫התגעגעתי אליך מאוד.‬

129
00:13:15,640 --> 00:13:17,120
‫יום הולדת שמח אבא‬

130
00:13:17,200 --> 00:13:19,040
‫תראי את המתנה לאבא.‬

131
00:13:19,640 --> 00:13:22,440
‫- אבא, הכנתי את זה עבורך.
- תודה לך.‬

132
00:13:26,320 --> 00:13:28,960
‫האבא הטוב ביותר בעולם
אוהבת אותך מופסה‬

133
00:13:31,240 --> 00:13:32,320
‫תודה.‬

134
00:13:33,440 --> 00:13:35,400
‫וזו המתנה שלך בתמורה.‬

135
00:13:36,040 --> 00:13:38,640
‫בסדר, אין לנו זמן רב.‬

136
00:13:38,720 --> 00:13:40,560
‫- שנחתוך את העוגה?
- כן.‬

137
00:13:41,800 --> 00:13:42,840
‫בואו נעשה את זה.‬

138
00:13:44,000 --> 00:13:47,240
‫יום הולדת שמח‬

139
00:13:47,320 --> 00:13:50,920
‫יום הולדת שמח‬

140
00:13:51,400 --> 00:13:55,440
‫יום הולדת לאבינאש‬

141
00:13:55,520 --> 00:13:59,080
‫יום הולדת שמח‬

142
00:13:59,600 --> 00:14:02,520
‫מחברים ותיקים וחדשים‬

143
00:14:03,040 --> 00:14:06,120
‫מחברים ותיקים וחדשים‬

144
00:14:06,960 --> 00:14:10,800
‫- יום הולדת לאבינאש
- יום הולדת שמח‬

145
00:14:11,240 --> 00:14:15,560
‫- יום הולדת שמח לך
- יום הולדת שמח לי‬

146
00:14:17,600 --> 00:14:23,560
‫יום הולדת שמח ל...‬

147
00:14:26,720 --> 00:14:31,040
‫יום הולדת שמח‬

148
00:14:39,520 --> 00:14:41,840
‫- אימא, הדוד הרע.
- זה בסדר.‬

149
00:14:49,800 --> 00:14:51,880
‫האדם הקרוב ביותר לאבינאש...‬

150
00:14:54,640 --> 00:14:57,240
‫יאכל את הפרוסה הראשונה.‬

151
00:15:07,600 --> 00:15:08,920
‫בואו.‬

152
00:15:26,680 --> 00:15:30,920
‫אבהה, גם אנחנו המומים מכך
שג'יי רימה אותנו במשך זמן רב כל כך.‬

153
00:15:31,000 --> 00:15:35,320
‫בשלוש השנים האחרונות
הוא העניק תקווה לאבינאש, לך,‬

154
00:15:36,480 --> 00:15:39,080
‫לכולנו. ופתאום...‬

155
00:15:40,240 --> 00:15:43,640
‫השאלה איננה,
"למה הוא הסתתר זמן רב כל כך?"‬

156
00:15:43,720 --> 00:15:46,760
‫השאלה היא, "למה הוא בחר לחזור?"‬

157
00:15:49,680 --> 00:15:51,040
‫ואבינאש?‬

158
00:15:51,120 --> 00:15:53,880
‫ג'יי לא נתן לאבינאש לצאת מאז שבוע שעבר,‬

159
00:15:54,680 --> 00:15:57,040
‫והוא לא מוכן לדבר.‬

160
00:16:09,080 --> 00:16:09,920
‫סיאה!‬

161
00:16:10,520 --> 00:16:12,680
‫סיאה! מה קרה? זה בסדר.‬

162
00:16:13,200 --> 00:16:15,640
‫אימא, הדוד הרע חזר!‬

163
00:16:15,720 --> 00:16:18,360
‫הוא רוצה לקחת אותי לחדר הזה שוב!‬

164
00:16:18,440 --> 00:16:21,760
‫אני לא רוצה ללכת, אימא!
אל תיתני לו לקחת אותי.‬

165
00:16:22,200 --> 00:16:24,480
‫אני מצטערת, סיאה, אבל את צריכה ללכת.‬

166
00:16:25,440 --> 00:16:26,600
‫סיאה.‬

167
00:16:38,520 --> 00:16:40,280
‫שמח...‬

168
00:16:43,560 --> 00:16:45,880
‫סיאה, זה בסדר, זה בסדר.‬

169
00:16:46,520 --> 00:16:49,480
‫אימא כאן, סיאה!‬

170
00:16:50,480 --> 00:16:51,640
‫סיאה, זה בסדר.‬

171
00:16:51,720 --> 00:16:54,160
‫אני כאן. סיאה, אני ממש כאן.‬

172
00:16:56,920 --> 00:16:58,720
‫אני לא רוצה ללכת.‬

173
00:17:03,320 --> 00:17:05,640
‫בית החולים על שם ד"ר ס' ט' חוראנה‬

174
00:17:08,760 --> 00:17:11,560
‫אבהה, דיברתי עם הרופאים של סיאה.‬

175
00:17:11,680 --> 00:17:14,000
‫הם אמרו שבגלל הטראומה שלה‬

176
00:17:14,080 --> 00:17:16,560
‫רמות הגלוקוז שלה עולות ויורדות במהירות.‬

177
00:17:16,680 --> 00:17:20,560
‫אבל, אל תדאגי. סיאה צריכה להיות נינוחה.‬

178
00:17:27,640 --> 00:17:31,080
‫למען האמת, אני בעצמי
לא יכולה לשכוח את החדר הזה.‬

179
00:17:34,560 --> 00:17:37,440
‫אני יכולה רק לדמיין
איך זה בוודאי בשבילה.‬

180
00:18:00,880 --> 00:18:02,760
‫- אבהה?
- אני צריכה לפגוש אותו.‬

181
00:18:03,680 --> 00:18:06,000
‫- אבל אבינאש הוא...
- לא את אבינאש.‬

182
00:18:12,960 --> 00:18:14,440
‫את בטוחה לגבי זה?‬

183
00:18:36,920 --> 00:18:39,760
‫אני יודעת שלא תספר לרופאים.‬

184
00:18:41,520 --> 00:18:44,560
‫אז תגיד לי מה אתה רוצה. למה חזרת?‬

185
00:18:45,760 --> 00:18:47,800
‫לך יש שאלות...‬

186
00:18:51,000 --> 00:18:53,040
‫לי יש תשובות...‬

187
00:18:54,320 --> 00:18:57,800
‫אבל לו אין כלום.‬

188
00:19:01,320 --> 00:19:02,760
‫בבקשה, סידהארט.‬

189
00:19:04,760 --> 00:19:05,800
‫אני חייבת.‬

190
00:19:23,920 --> 00:19:28,560
‫את יודעת שלא אעזוב את אבינאש
עד שכל עשרת הראשים של ראוואנה‬

191
00:19:28,640 --> 00:19:31,080
‫ייערפו.‬

192
00:19:35,480 --> 00:19:38,320
‫- אבינאש לא יעשה שום דבר...
- לא אבינאש.‬

193
00:19:40,280 --> 00:19:41,080
‫את.‬

194
00:19:45,200 --> 00:19:47,760
‫אנחנו משפחה, אבהה.‬

195
00:19:49,320 --> 00:19:52,040
‫באתי להציל את אבינאש.‬

196
00:19:54,040 --> 00:19:55,960
‫אבינאש בא להציל את סיאה.‬

197
00:19:57,000 --> 00:20:00,720
‫ועכשיו, את תצילי את המשפחה שלך.‬

198
00:20:01,920 --> 00:20:04,080
‫את תצילי את אבינאש...‬

199
00:20:06,400 --> 00:20:07,320
‫ממני.‬

200
00:20:16,720 --> 00:20:22,440
‫המטרה האמיתית של קיומו של ראמה
היא להרוג את ראוואנה.‬

201
00:20:24,320 --> 00:20:27,080
‫אם עשרת הראשים של ראוואנה יושמדו...‬

202
00:20:29,680 --> 00:20:31,320
‫גם אני אושמד.‬

203
00:20:38,040 --> 00:20:40,280
‫לא אשתתף בטירוף הזה.‬

204
00:20:42,280 --> 00:20:44,000
‫לעולם לא אוכל לעשות את זה.‬

205
00:20:45,480 --> 00:20:46,440
‫זה מטורף.‬

206
00:20:53,520 --> 00:20:56,000
‫אבהה? מה הוא אמר, אבהה?‬

207
00:20:57,080 --> 00:20:58,800
‫- תסגור את הדלת.
- בסדר.‬

208
00:21:03,040 --> 00:21:05,280
‫מה קרה, אבהה? מה הוא אמר?‬

209
00:21:05,320 --> 00:21:06,480
‫- תראה.
- הוא.‬

210
00:21:58,400 --> 00:22:01,480
‫ועכשיו, את תצילי את אבינאש...‬

211
00:22:02,480 --> 00:22:03,440
‫ממני.‬

212
00:22:22,240 --> 00:22:24,880
‫אם עשרת הראשים של ראוואנה יושמדו...‬

213
00:22:26,800 --> 00:22:28,720
‫גם אני אושמד.‬

214
00:22:45,400 --> 00:22:46,280
‫באמת...‬

215
00:22:48,760 --> 00:22:51,080
‫איזה חלק במילה "לא" אתה לא מבין?‬

216
00:22:52,360 --> 00:22:54,720
‫רק חמש דקות, אדוני. רק חמש דקות.‬

217
00:23:00,160 --> 00:23:01,760
‫אתה מוכן להיפגש איתי בשש?‬

218
00:23:01,840 --> 00:23:04,320
‫אני זקוקה רק לכמה דקות מזמנך.‬

219
00:23:07,720 --> 00:23:11,200
‫...מתעניין מאוד בעסקי המזון והמשקאות.‬

220
00:23:11,800 --> 00:23:13,840
‫אני עסוק. אל תרדפי אותי.‬

221
00:23:13,920 --> 00:23:15,600
‫אני מצטערת על זה.‬

222
00:23:16,320 --> 00:23:20,800
‫זה התפריט שלי
וזאת התוכנית לבית הקפה שלי, אדוני.‬

223
00:23:20,880 --> 00:23:23,400
‫- זה חלק מהבית שלי.
- בית?‬

224
00:23:24,400 --> 00:23:25,240
‫כן.‬

225
00:23:27,400 --> 00:23:29,520
‫ממתי הנכס הזה שייך לך?‬

226
00:23:29,600 --> 00:23:31,000
‫כבר שנה.‬

227
00:23:31,080 --> 00:23:33,440
‫למעשה, היה לנו בית גדול יותר‬

228
00:23:33,520 --> 00:23:36,360
‫והייתי שפית ראשית במלון חמישה כוכבים.‬

229
00:23:36,440 --> 00:23:38,040
‫כפי שסיפרתי לך בטלפון,‬

230
00:23:38,120 --> 00:23:40,400
‫אחרי מה שקרה עם בעלי,‬

231
00:23:40,480 --> 00:23:42,840
‫נאלצתי להתפטר ולמכור את הבית.‬

232
00:23:42,920 --> 00:23:44,560
‫לא, אני מבין את זה לגמרי.‬

233
00:23:44,640 --> 00:23:47,360
‫אני רוצה לפתוח זיכיון בגורגאון.‬

234
00:23:47,440 --> 00:23:52,040
‫כשקראתי שאתה מעוניין
להשקיע בעסקי המסעדנות, אני...‬

235
00:23:52,760 --> 00:23:55,880
‫ניל בהל, יזם נדל"ן ידוע, מקבל זימון‬

236
00:24:01,920 --> 00:24:04,080
‫- מה היה השם?
- קפה "לבנים סגולות".‬

237
00:24:04,160 --> 00:24:06,160
‫לא. של העוגיות האלה.‬

238
00:24:07,840 --> 00:24:10,360
‫שיבולת שועל וחמוציות עם קורטוב מלח ים.‬

239
00:24:10,440 --> 00:24:13,280
‫למעשה, הן הנמכרות ביותר שלנו.‬

240
00:24:13,800 --> 00:24:16,080
‫אהיה כן איתך, אבהה.‬

241
00:24:16,160 --> 00:24:19,920
‫האמת שמצבי הפיננסי לא טוב כפי שהיה.‬

242
00:24:20,400 --> 00:24:23,960
‫גם לא הבריאות שלי. לכן מה שאני אומר הוא‬

243
00:24:24,040 --> 00:24:28,360
‫שיש לי בעיות אישיות משלי.
להשקיע במיזם עסקי חדש עכשיו...‬

244
00:24:29,920 --> 00:24:33,600
‫זה פשוט לא מתאים לי.
אז, תודה, אבל אני מצטער.‬

245
00:24:38,000 --> 00:24:42,040
‫אדוני, אם אתה רוצה ערבות,
אני יכולה למשכן את שטרות בית הקפה שלי.‬

246
00:24:44,000 --> 00:24:47,080
‫כן, אבל זה רק חצי מהרכוש.‬

247
00:24:47,640 --> 00:24:51,720
‫אדוני, החצי השני הוא ביתי.
איך אוכל לסכן אותו?‬

248
00:24:51,800 --> 00:24:54,800
‫חשבתי שאת בטוחה מאוד לגבי העסק שלך.‬

249
00:24:54,960 --> 00:24:56,280
‫כן. אבל זה גם נכון‬

250
00:24:56,360 --> 00:25:00,240
‫שהביטחון עולה כאשר מדובר
בכסף של אנשים אחרים, נכון?‬

251
00:25:00,760 --> 00:25:03,920
‫תני לי את כל הרכוש כערובה,‬

252
00:25:04,480 --> 00:25:07,080
‫או שאין עסקה. לחיים.‬

253
00:25:30,000 --> 00:25:30,840
‫עשינו עסק.‬

254
00:25:31,800 --> 00:25:33,760
‫כן? בואי.‬

255
00:25:38,640 --> 00:25:42,120
‫- תודה שהצעת להסיע אותי.
- את לא צריכה להודות לי.‬

256
00:25:42,840 --> 00:25:46,800
‫אני ארוויח מזה.
אראה את הבית שלך ואת בית הקפה.‬

257
00:25:47,920 --> 00:25:50,480
‫אל תאמיני למה שהתקשורת מספרת עליי.‬

258
00:25:50,560 --> 00:25:52,920
‫הם אומרים שהתרוששתי,‬

259
00:25:54,120 --> 00:25:55,680
‫ושאני פושט רגל.‬

260
00:26:00,480 --> 00:26:02,880
‫- אתה בסדר, אדוני?
- כן, אני בסדר גמור.‬

261
00:26:03,520 --> 00:26:05,600
‫ראיתי שחור בעיניים רק לרגע.‬

262
00:26:06,280 --> 00:26:07,880
‫זה בטח בגלל לחץ הדם שלי.‬

263
00:26:12,160 --> 00:26:13,720
‫שאני אנהג?‬

264
00:26:18,800 --> 00:26:21,040
‫זהירות
רעל‬

265
00:26:24,320 --> 00:26:26,160
‫אני לא מרגיש טוב.‬

266
00:26:27,680 --> 00:26:29,920
‫תתקשרי לרופא שלי, בבקשה.‬

267
00:26:30,960 --> 00:26:32,280
‫תתקשרי לרופא שלי.‬

268
00:26:57,840 --> 00:26:59,800
‫כבר אין טעם להמשיך בחיי.‬

269
00:26:59,880 --> 00:27:02,840
‫נכשלתי בעסק שלי וסבלתי מהפסדים עצומים...‬

270
00:27:02,920 --> 00:27:04,800
‫הפוסט שלך פורסם‬

271
00:27:56,400 --> 00:27:57,240
‫לעזאזל!‬

272
00:29:16,800 --> 00:29:18,840
‫...גדל בערים שלנו.‬

273
00:29:18,920 --> 00:29:22,200
‫מה התרופה לזה? האם בכלל יש תרופה?‬

274
00:29:22,280 --> 00:29:26,200
‫מתי יתייחסו למחלות נפשיות
ברצינות כמו למחלות גופניות?‬

275
00:29:26,280 --> 00:29:30,440
‫נעסוק בזה בדיון היום.
בתאונה שארעה לאחרונה...‬

276
00:29:30,520 --> 00:29:32,600
‫אבהה, אחרי מה שקרה בפעם האחרונה,‬

277
00:29:32,680 --> 00:29:34,960
‫צר לי, אני לא יכול לתת לך לפגוש אותו.‬

278
00:29:35,040 --> 00:29:38,360
‫- אבל אני חייבת.
- אני מצטער, אבהה, אני...‬

279
00:29:39,480 --> 00:29:40,400
‫אני לא יכול.‬

280
00:29:50,880 --> 00:29:56,200
‫איל הנדל"ן, ניל בהל,
שם קץ לחייו על מסילת הרכבת‬

281
00:29:56,280 --> 00:29:58,760
‫כשהוא קפץ מתחת לרכבת נוסעת.‬

282
00:29:58,840 --> 00:30:03,600
‫הוא גם השאיר הודעה ברשתות החברתיות
על מצבו הקשה, שהפכה לווירלית.‬

283
00:30:14,120 --> 00:30:17,240
‫לא היה מקום שקט יותר
לחגוג את יום הנישואין?‬

284
00:30:17,320 --> 00:30:19,520
‫תחסכי את זה ממני היום, בבקשה.‬

285
00:30:28,560 --> 00:30:32,360
‫דוד, אני לא רואה את הגלידה.‬

286
00:30:35,880 --> 00:30:38,000
‫בסדר, תגיד לי איזו אתה רוצה.‬

287
00:30:38,080 --> 00:30:39,560
‫- שוקולד.
- חכה!‬

288
00:30:41,480 --> 00:30:43,480
‫אידיוט! מה אתה מנגן?‬

289
00:30:43,560 --> 00:30:44,800
‫אתה ממהר?‬

290
00:30:46,000 --> 00:30:47,320
‫אז מה החיפזון?‬

291
00:30:48,760 --> 00:30:51,880
‫תנגן לאט, לאט. קדימה, תנגן. תנגן לאט.‬

292
00:30:57,840 --> 00:31:00,000
‫- אתה לומד בבית ספר?
- כן.‬

293
00:31:00,080 --> 00:31:01,280
‫באיזו כיתה?‬

294
00:31:01,360 --> 00:31:03,240
‫- בגן חובה.
- וואו!‬

295
00:31:05,440 --> 00:31:07,640
‫אתה רוצה להרדים אותנו? לך תזדיין.‬

296
00:31:08,080 --> 00:31:09,240
‫אתה מבין את זה?‬

297
00:31:09,320 --> 00:31:11,240
‫- איפה אבא שלך?
- מה אמרתי?‬

298
00:31:11,320 --> 00:31:13,080
‫- תירגע, ראמן.
- אידיוט.‬

299
00:31:13,160 --> 00:31:15,240
‫- תירגע, בן אדם.
- מה אתה עושה?‬

300
00:31:15,720 --> 00:31:18,160
‫- תודה, כן.
- אבא? הוא ילד חמוד.‬

301
00:31:18,240 --> 00:31:22,040
‫ביקשתי שתנגן לאט ושעממת אותנו.
ביקשתי שתנגן מהר והטרדת אותנו.‬

302
00:31:22,120 --> 00:31:24,200
‫תנגן כמו אומן, אומן.‬

303
00:31:24,280 --> 00:31:26,000
‫- אחי, החובצה.
- הבנת?‬

304
00:31:26,080 --> 00:31:27,520
‫בוא נשמע, טמבל!‬

305
00:31:29,160 --> 00:31:31,480
‫- זה לא כך, גיסתי?
- כמובן.‬

306
00:31:31,560 --> 00:31:33,440
‫דודה, אני נראה כמו בן מלוכה?‬

307
00:31:33,520 --> 00:31:35,320
‫- בבקשה.
- יפה, תודה.‬

308
00:31:35,400 --> 00:31:38,000
‫- אולי זה מכיל סוכר.
- זה בסדר. שיהיה!‬

309
00:31:38,080 --> 00:31:41,080
‫כביר, אתה מדבר עם מגנה כיום או לא?‬

310
00:31:41,160 --> 00:31:43,840
‫היי, ילדים, אולי תלכו לבלות קצת?‬

311
00:31:43,920 --> 00:31:45,560
‫- תיהנו.
- תישארו קרוב.‬

312
00:31:45,640 --> 00:31:47,160
‫למה אתה מעלה את זה?‬

313
00:31:47,240 --> 00:31:50,800
‫- תעזבי את הבחור במנוחה.
- תתעסק בעניינים שלך.‬

314
00:31:51,320 --> 00:31:55,640
‫אילו הייתי במצבך, הייתי נוסעת לקנדה אחריה.‬

315
00:31:56,400 --> 00:31:57,760
‫מה איתך?‬

316
00:31:58,240 --> 00:32:00,240
‫- מה?
- למה לא מצאת אף אחת?‬

317
00:32:00,320 --> 00:32:03,360
‫באמת, דודה!
אין לי מספיק מזל כדי להשיג בחורה.‬

318
00:32:03,440 --> 00:32:08,720
‫העבודה שלנו לא מאפשרת זאת.
בינתיים אני מרוצה עם פראקש ואדוני.‬

319
00:32:08,800 --> 00:32:10,560
‫- זה עובד?
- מה, אדוני?‬

320
00:32:11,480 --> 00:32:13,680
‫- העבודה? היא טובה?
- אני...‬

321
00:32:13,760 --> 00:32:15,240
‫- נמאס לך?
- לא.‬

322
00:32:15,720 --> 00:32:18,040
‫אלוהים אדירים. ורושאלי!‬

323
00:32:18,120 --> 00:32:19,600
‫הבחור האהוב עליי כאן!‬

324
00:32:22,080 --> 00:32:23,800
‫יום נישואין שמח, מדהבי.‬

325
00:32:23,880 --> 00:32:24,760
‫תודה לך.‬

326
00:32:25,200 --> 00:32:26,680
‫יום נישואין שמח, פראקש.‬

327
00:32:27,560 --> 00:32:28,400
‫תודה.‬

328
00:32:28,480 --> 00:32:30,960
‫- שבי!
- שבי, בבקשה.‬

329
00:32:31,040 --> 00:32:32,080
‫כן.‬

330
00:32:37,120 --> 00:32:38,480
‫מה קרה?‬

331
00:32:38,560 --> 00:32:39,640
‫שוב איחרת.‬

332
00:32:39,720 --> 00:32:41,080
‫דודה, בעצם,‬

333
00:32:41,160 --> 00:32:44,960
‫אני מקימה מסעדה חדשה
והייתה לי בעיה שם, לכן...‬

334
00:32:45,040 --> 00:32:47,160
‫באמת, יש לך בעיות?‬

335
00:32:47,240 --> 00:32:49,200
‫את צריכה לתת לפראקש לטפל בזה.‬

336
00:32:49,280 --> 00:32:50,520
‫בואו נחתוך את העוגה.‬

337
00:32:50,600 --> 00:32:52,400
‫לעזור לך או שתסתדר?‬

338
00:32:52,480 --> 00:32:54,240
‫אני באה. חכה.‬

339
00:32:55,640 --> 00:32:58,040
‫- פרדריאה, ילדים, תחזרו!
- באים, אימא.‬

340
00:32:58,480 --> 00:32:59,600
‫תחזרו הנה.‬

341
00:32:59,680 --> 00:33:01,600
‫פראקאש, אני כבר חוזר.‬

342
00:33:03,000 --> 00:33:04,880
‫תני לי לפתוח, בן. קדימה.‬

343
00:33:24,080 --> 00:33:24,920
‫סליחה.‬

344
00:33:36,840 --> 00:33:37,800
‫אידיוט! אני...‬

345
00:33:40,600 --> 00:33:42,040
‫- בוא הנה.
- מה, אדוני?‬

346
00:33:42,800 --> 00:33:44,280
‫למה פתחת את זה כל כך מהר?‬

347
00:33:45,760 --> 00:33:46,960
‫אתה ממהר?‬

348
00:33:48,120 --> 00:33:49,280
‫תאט כבר.‬

349
00:33:59,160 --> 00:34:02,200
‫- אדוני, סליחה! החבר הזה, אדוני...
- בוא הנה.‬

350
00:34:03,240 --> 00:34:06,200
‫למה עשית את זה לאט כל כך?
אתה רוצה להרדים אותי?‬

351
00:34:07,280 --> 00:34:11,120
‫אדוני, אתנצל בפניו. אני אעשה זאת, אדוני.‬

352
00:34:11,600 --> 00:34:13,560
‫- זה לא היה קשה, נכון?
- לא.‬

353
00:34:33,440 --> 00:34:34,960
‫ברוך הבא
מנהיג מפלגה אורח‬

354
00:34:35,040 --> 00:34:36,200
‫ברוך הבא, פנדיטג'י.‬

355
00:34:36,320 --> 00:34:40,200
‫בניין האגף במכון המרכזי לבריאות הנפש‬

356
00:34:40,320 --> 00:34:41,680
‫זה מדהים!‬

357
00:34:43,680 --> 00:34:45,760
‫- היי, אדוני! חכה!
- מה יש?‬

358
00:34:45,840 --> 00:34:48,160
‫ראשית, תן לאשתך לגעת בקוקוס.‬

359
00:34:48,760 --> 00:34:51,880
‫- המגע של אשתך יביא לנו מזל.
- אין בעיה.‬

360
00:34:54,200 --> 00:34:57,280
‫נוסד על ידי כבודו, מר ניל בהל‬

361
00:34:58,400 --> 00:35:02,600
‫בשם נשיא המפלגה האהוב שלנו, מר רנא ואנוכי,‬

362
00:35:02,640 --> 00:35:07,080
‫ברצוני לומר שהארגון שלנו קיבל בעונג רב‬

363
00:35:07,160 --> 00:35:11,000
‫את הזמנתכם לחנוכת‬

364
00:35:11,080 --> 00:35:13,040
‫האגף החדש של המוסד שלכם.‬

365
00:35:14,880 --> 00:35:18,040
‫לרגל בניית אגף הנשים החדש,‬

366
00:35:18,600 --> 00:35:19,960
‫המפלגה שלי ואני‬

367
00:35:21,440 --> 00:35:24,160
‫רוצים לברך אתכם מכל ליבנו.‬

368
00:35:25,680 --> 00:35:29,160
‫כיום, בריאות נפשית
חשובה יותר מבריאות פיזית.‬

369
00:35:30,080 --> 00:35:33,600
‫כי נפש בריאה תעניק לנו גוף בריא.‬

370
00:35:33,640 --> 00:35:36,920
‫והשירות שלכם הוא לא פחות משירות לאומי.‬

371
00:35:38,320 --> 00:35:41,560
‫כדי לחגוג את בניית אגף הנשים החדש שלכם‬

372
00:35:41,640 --> 00:35:43,760
‫ולהודות לכולכם,‬

373
00:35:43,840 --> 00:35:49,400
‫היום, המסעדה החדשה שלי
מציעה לכם קייטרינג חינם.‬

374
00:35:57,640 --> 00:36:00,520
‫אבא! יום הולדת שמח!‬

375
00:36:14,560 --> 00:36:17,800
‫אגף הפשע‬

376
00:36:17,880 --> 00:36:21,600
‫תראה, אדוני,
הם הדפיסו הר של שטרות מזויפים.‬

377
00:36:21,640 --> 00:36:22,640
‫עשרה מיליון.‬

378
00:36:23,200 --> 00:36:24,680
‫טאריקה
שיחה נכנסת‬

379
00:36:24,800 --> 00:36:25,920
‫- ג'יי-פי.
- אדוני?‬

380
00:36:26,000 --> 00:36:27,520
‫תודיע לי כשזה יהיה מוכן.‬

381
00:36:27,600 --> 00:36:29,360
‫כמעט סיימתי. זה האחרון.‬

382
00:36:37,080 --> 00:36:39,200
‫אלוהים אדירים! האם ענית בטעות?‬

383
00:36:39,320 --> 00:36:42,440
‫עניתי כדי להגיד לך
שאני לא יכול להתראיין אצלך.‬

384
00:36:42,520 --> 00:36:45,400
‫תראה, כביר.
אחרי העצומה הכושלת של דיביאנקה,‬

385
00:36:45,480 --> 00:36:47,120
‫המקרה הזה שוב בחדשות.‬

386
00:36:47,160 --> 00:36:50,440
‫ורק אתה יודע את כל הסיפור של מקרה ראוואנה.‬

387
00:36:50,520 --> 00:36:53,480
‫אז אל תעשה את זה, טוב?
העולם צריך לדעת.‬

388
00:36:53,560 --> 00:36:55,360
‫טאריקה, עברו שלוש שנים.‬

389
00:36:56,400 --> 00:36:58,040
‫- תוותרי כבר.
- אבל, כביר,‬

390
00:36:58,120 --> 00:37:01,040
‫האדם שהתחיל בזה כשהרג את המורה הרוחני שלו‬

391
00:37:01,120 --> 00:37:02,960
‫לא יפסיק מהר כל כך.‬

392
00:37:03,040 --> 00:37:06,640
‫- אני מתכוונת, מקרה ראוואנה...
- נסגר. להתראות, טאריקה.‬

393
00:38:02,840 --> 00:38:03,880
‫תבדוק את הצג.‬

394
00:38:10,600 --> 00:38:12,800
‫אמבולנס‬

395
00:38:27,000 --> 00:38:29,640
‫איזה מסלול זה? לאן אתה לוקח אותנו?‬

396
00:38:35,440 --> 00:38:37,480
‫נהג! איזה מסלול זה?‬

397
00:38:38,000 --> 00:38:39,440
‫לאן אתה לוקח אותנו?‬

398
00:38:48,400 --> 00:38:50,080
‫נהג!‬

399
00:38:52,040 --> 00:38:53,280
‫איזה מסלול זה?‬

400
00:39:02,120 --> 00:39:03,640
‫לעזאזל! מה זה?‬

401
00:39:21,560 --> 00:39:22,480
‫דלת...‬

402
00:39:39,920 --> 00:39:43,360
‫כביר סוואנט, סגן מפקד המשטרה‬

403
00:39:43,440 --> 00:39:46,960
‫אמבולנס, תיבת קרח, חמצן זמין‬

404
00:42:13,200 --> 00:42:15,200
‫תרגום כתוביות: בתיה מולכו‬

405
00:42:15,320 --> 00:42:17,320
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬